Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 391 →- (א) למי ששכח ולא עירב וכו' - המבואר בסימן ש"פ ושפ"א:(1) Pour celui qui a oublié et n'a pas fait l'érouv, etc. – exposées aux simanim 380 et 381.
séif katan 1
- (ב) אע"פ שהם רבים - אהם לה קאי ור"ל וקי"ל בסימן ש"פ דאין מבטלין רשות לשני אנשים שלא עירבו מפני שהם אוסרים זה ע"ז וא"כ לכאורה גם הכא הרי יש רבים בחצר ולא נשתתפו במבוי איך יכולין לבטל להם קמ"ל כיון דעכ"פ עשו ע"ח יחד כיחיד חשיבי:(2) Bien qu'ils soient nombreux – cela se rapporte à « ou eux en sa faveur ». Il veut dire : nous avons établi au siman 380 qu'on n'annule pas son droit en faveur de deux personnes qui n'ont pas fait l'érouv, parce qu'elles s'interdisent le transport l'une à l'autre ; dès lors, à première vue, ici aussi, il y a de nombreuses personnes dans la cour (qui a oublié) et qui n'ont pas fait le chitouf dans la ruelle : comment peut-on annuler son droit en leur faveur ? Il nous enseigne que, puisque du moins ils ont fait l'érouv des cours ensemble, ils sont considérés comme un seul individu.
séif katan 2
- (ג) כיחיד בחצר - ופשוט דהבטול לא יועיל רק לזה החצר שביטלו לגביה דהוא יהיה מותר להוציא מחצרו למבוי אבל שארי חצרות אסורין להוציא מחצרן למבוי וכעין מה שכתב לעיל בסימן ש"פ ס"ד ואפילו ביטלו לו גם רשות ביתם וחצרם ג"כ נראה דלא מהני להוציא מחצרן למבוי דרבים לגבי יחיד לא נעשו כאורחים ואפילו אם נאמר לענין זה דבני חצר חשיבי כרבים הא מבואר שם דרבים לגבי רבים ג"כ לא נעשו כאורחים:(3) Comme un seul individu dans une cour – et il est évident que l'annulation ne sert qu'à cette cour en faveur de laquelle ils ont annulé leur droit : il lui sera permis de sortir des objets de sa cour vers la ruelle ; mais les autres cours ont l'interdiction de sortir des objets de leur cour vers la ruelle, à l'instar de ce qui est écrit plus haut, au siman 380, séif 4. Et même s'ils lui avaient annulé aussi le droit de leur maison et de leur cour, il semble que cela ne servirait pas non plus pour sortir des objets de leur cour vers la ruelle, car de nombreuses personnes, par rapport à un individu, ne deviennent pas comme des invités ; et même si nous disions, à cet égard, que les habitants de la cour (en faveur de laquelle on a annulé) sont considérés comme nombreux, il est expliqué là-bas que de nombreuses personnes, par rapport à de nombreuses autres, ne deviennent pas non plus comme des invités.
séif katan 3
- (ד) וככל משפטי וכו' - ר"ל שמבואר בריש סימן שפ"ב דאין הנכרי אוסר עד שיהיו שני בתי ישראלים בחצר כן הוא במבוי שאין אסור להוציא מהחצר למבוי שהוא מתוקן בלחי וקורה עד שיהיו שני חצרות של ישראלים במבוי:(4) Et de même que toutes les règles, etc. – c'est-à-dire qu'il est expliqué au début du siman 382 que le non-Juif n'interdit pas le transport tant qu'il n'y a pas deux maisons de Juifs dans la cour ; ainsi en est-il dans la ruelle : il n'est pas interdit de sortir des objets de la cour vers la ruelle aménagée avec un le'hi (montant latéral) et une kora (poutre transversale) tant qu'il n'y a pas deux cours de Juifs dans la ruelle.
séif katan 4
- (ה) או בעיר - היינו המוקפת חומה דאינה צריכה עוד תיקון וכדלקמיה דאי לא היה מוקף חומה בכלל כרמלית היא כ"ז שאינה מתוקנת בלחי וקורה:(5) Ou dans la ville – c'est-à-dire celle qui est entourée d'une muraille, qui n'a pas besoin d'autre aménagement, comme il est dit juste après ; car si elle n'était pas entourée d'une muraille, elle aurait le statut de karmelit (domaine intermédiaire) tant qu'elle n'est pas aménagée avec un le'hi et une kora.
séif katan 5
- (ו) עד שיהיו שתי חצרות - דאז אוסרים זה ע"ז להוציא כלי הבית למבוי כ"ז שלא נשתתפו ביחד ובזה העכו"ם ג"כ אוסר עליהם שלא יועיל שיתופן עד שישכרו ממנו רשותו במבוי:(6) Tant qu'il n'y a pas deux cours – car alors elles s'interdisent l'une à l'autre de sortir les ustensiles de la maison vers la ruelle tant qu'elles n'ont pas fait le chitouf ensemble ; et dans ce cas, le non-Juif aussi leur interdit le transport, de sorte que leur chitouf ne servira pas tant qu'ils ne lui auront pas loué son droit sur la ruelle.
séif katan 6
- (ז) אפילו אם הרבה וכו' - דלגבי מבוי כל בני החצר חשובים כחדא וכנ"ל:(7) Même si de nombreuses, etc. – car par rapport à la ruelle, tous les habitants de la cour sont considérés comme un seul, comme il est dit plus haut.
séif katan 7
- (ח) לדירה - דאל"כ בלא"ה אסור אם היא יותר מבית סאתים דהוא בכלל קרפף המבואר לעיל בסימן שנ"ח:(8) Pour l'habitation – car sinon, de toute façon, il est interdit d'y transporter si elle fait plus que l'aire de deux séa (beit sataïm), car elle entre dans la catégorie du karpef (enclos non destiné à l'habitation) exposée plus haut, au siman 358.
séif katan 8
- (ט) וסתם עיירות וכו' - דסתם עיירות בונים בתים תחלה ואח"כ מקיפין חומה סביבם לצורך הבתים ומקרי עי"ז מוקף לדירה משא"כ מבצרים שאנו קורין שלא"ס שנעשה להשמר מפני האויב הוא מוקף תחלה בחומה ואח"כ בונים בתים בתוכו:(9) Or les villes ordinaires, etc. – car pour les villes ordinaires, on construit d'abord les maisons, et ensuite on les entoure d'une muraille pour les besoins des maisons ; et par cela elle est appelée « entourée pour l'habitation ». Ce n'est pas le cas des forteresses, que nous appelons schloss (château fort), faites pour se protéger de l'ennemi : elle est d'abord entourée d'une muraille, et ensuite on y construit des maisons.
séif katan 9
- (י) וכשיש שתי חצרות וכו' בעיר - נראה דאפילו אם כל חצר היה במבוי אחר לא נחשב כיחיד במקום עכו"ם דכיון שהעיר מוקפת חומה סביבה נחשבים כל המבואות כמבוי אחד ואוסרים הישראלים זה ע"ז וממילא צריכים לשכור מהעכו"ם רשותו אם לא שהיו מקומות חלוקין זה משה בצוה"פ או בשני פסין וכאשר ביארנו בסימן שפ"ו ס"ב בהג"ה במ"ב ולקמן בסימן שצ"ב ס"ו:(10) Et lorsqu'il y a deux cours, etc. dans la ville – il semble que même si chaque cour était dans une ruelle différente, il n'est pas considéré comme un Juif seul dans le lieu d'un non-Juif ; car puisque la ville est entourée d'une muraille tout autour, toutes les ruelles sont considérées comme une seule ruelle, et les Juifs s'interdisent le transport l'un à l'autre ; par conséquent, ils doivent louer son droit au non-Juif. À moins que ce ne soient des endroits séparés l'un de l'autre par une tsourat hapéta'h (forme de porte) ou par deux passim (montants d'angle), comme nous l'avons expliqué au siman 386, séif 2, sur la glose du Rema, dans la Michna Beroura, et plus loin, au siman 392, séif 6.
séif katan 10
- (יא) ואין מספיק וכו' - אף שהבתים שלו ומסרן לאנשי העיר ע"מ שישלמו לו מס מן הבתים כנהוג והטעם שהרי לא יכול לסלקן כ"ז שמשלמין לו המס וכההיא דסימן שפ"ב סי"ח. ואפילו אם הוא ממונה ג"כ על משפטיהם כיון שאין לו רשות לענין בתי העיר:(11) Et ce que l'on louerait au seigneur ne suffit pas, etc. – bien que les maisons lui appartiennent et qu'il les ait remises aux habitants de la ville à condition qu'ils lui paient un impôt sur les maisons, selon l'usage. La raison : il ne peut pas les en écarter tant qu'ils lui paient l'impôt, comme dans le cas du siman 382, séif 18. Et même s'il est aussi préposé à leurs jugements, cela ne sert pas, puisqu'il n'a pas de droit concernant les maisons de la ville.
séif katan 11
- (יב) ויש אומרים וכו' - וכן הסכימו האחרונים להלכה:(12) Et certains disent, etc. – et c'est ainsi que les A'haronim ont tranché pour la halakha.
séif katan 12
- (יג) לטלטל במבוי - להוציא מבתי ישראל ולהכניס להם:(13) Pour transporter dans la ruelle – c'est-à-dire pour sortir des objets des maisons des Juifs et les y faire entrer.
séif katan 13
- (יד) שהרי דרך המבוי הוא של השר - ר"ל שמסתמא יש לו רשות להשר על הדרך לשנותה ולתת לבע"ב דרך מצד אחר ויכול להשכיר להם:(14) Car le chemin de la ruelle appartient au seigneur – c'est-à-dire que vraisemblablement le seigneur a un droit sur le chemin, pour le modifier et donner au propriétaire un chemin d'un autre côté ; et il peut le leur louer.
séif katan 14
- (טו) אפילו בשעת מלחמה - אלא מתנהג הדבר ע"פ יועצי המדינה:(15) Même en temps de guerre – mais l'affaire est conduite selon les conseillers du pays.
séif katan 15
- (טז) מהני - היינו אפילו לענין להוציא ולהכניס לבתי העכו"ם:(16) Est valable – c'est-à-dire même pour sortir et faire entrer des objets vers les maisons des non-Juifs.
séif katan 16
- (יז) בשעת מלחמה - עיין בבה"ל:(17) En temps de guerre – voir le Biour Halakha.
séif katan 17
- (יח) שלא מדעתם - ולפ"ז מותר לשכור מהממונה של מלך שהרי יש רשות להמלך להושיב אנשיו וכלי מלחמתו בבתי בני העיר שלא מדעתם מדינא דמלכותא וא"כ כל עבד מעבדיו הקטנים הוי כשכירו ולקיטו שהרי הממונה הוא במקום המלך ונ"ל דוקא מהממונה ע"ז כמו זה שקורין פאליציי"א שידוע שכל דבר המלכות נעשה על ידו ואפילו מהמשרתים שלהם שהרי יש להם רשות ליקח משרתים שעל ידיהם נתקיים כל צויי המלך אבל מאנשי חיילותיו אפילו הראש שלהם לא מהני במקום שהוא אין ממונה ע"ז [חיי אדם]:(18) Sans leur consentement – et selon cela, il est permis de louer auprès du préposé du roi ; car le roi a le droit d'installer ses hommes et son matériel de guerre dans les maisons des habitants de la ville sans leur consentement, en vertu de « la loi du royaume est la loi » (dina demalkhouta) ; dès lors, chacun de ses moindres serviteurs est comme son employé et son ouvrier, puisque le préposé tient la place du roi. Et il me semble que cela ne vaut qu'auprès du préposé à cela, comme celui qu'on appelle la politsia (police), dont il est connu que toute affaire du royaume se fait par son intermédiaire ; et même auprès de leurs serviteurs, puisqu'ils ont le droit de prendre des serviteurs par lesquels s'accomplissent tous les ordres du roi. Mais auprès des hommes de ses armées, même leur chef, cela ne sert pas, là où il n'est pas préposé à cela ('Hayé Adam).
séif katan 18
- (יט) ישראלים הדרים וכו' - פי' אף שכמה ישראלים דרים בחצר מ"מ מותרים היו להוציא מהחצר למבואות של עיר דלענין שיתופי מבואות כל בני החצר כחדא חשיבי היכא שעירבו וכנ"ל:(19) Des Juifs qui habitent, etc. – explication : bien que plusieurs Juifs habitent dans la cour, néanmoins il leur était permis de sortir des objets de la cour vers les ruelles de la ville ; car en ce qui concerne le chitouf des ruelles, tous les habitants de la cour sont considérés comme un seul, là où ils ont fait l'érouv, comme il est dit plus haut.
séif katan 19
- (כ) שהיא מוקפת חומה - דעי"ז אינה צריכה עוד שום תיקון וה"ה אם אינה מוקפת חומה ועשויה בתיקון מבואות כדין:(20) Qui est entourée d'une muraille – car de ce fait elle n'a plus besoin d'aucun aménagement ; et il en est de même si elle n'est pas entourée d'une muraille, mais aménagée avec l'aménagement des ruelles conformément à la loi.
séif katan 20
- (כא) ונתאכסנו בחצר אחרת - וה"ה ששייך דין זה אם מתאכסן באותו חצר שישראל דר שם וגם עכו"ם דר שם ולענין לטלטולי באותו חצר עצמה דמותרים שניהם אף בלי עירוב ובלי שכירות רשות מן העכו"ם מהאי טעמא:(21) Et ont logé dans une autre cour – et il en est de même : cette règle s'applique s'il loge dans la même cour où habite le Juif, et où habite aussi un non-Juif ; et pour transporter dans cette cour même, ils sont permis tous les deux (le résident et l'invité), même sans érouv et sans location du droit au non-Juif, pour cette même raison.
séif katan 21
- (כב) אינם אוסרים וכו' - ור"ל דאף דקי"ל שאם שני ישראלים דרים בעיר ויש שם גם עכו"ם הדר בעיר אינו מועיל שום תיקון לטלטל כ"ז שלא שכרו ממנו רשותו הכא דאינם אלא אורחים בטילי לגבי ישראל הקבוע באותו העיר וא"כ אין כאן אלא ישראל אחד:(22) Ils ne leur interdisent pas, etc. – c'est-à-dire : bien que nous ayons établi que si deux Juifs habitent dans la ville, et qu'il y a là aussi un non-Juif qui habite dans la ville, aucun aménagement ne sert pour transporter tant qu'on ne lui a pas loué son droit, ici, comme ils ne sont que des invités, ils sont annulés par rapport au Juif fixé dans cette ville ; et dès lors, il n'y a ici qu'un seul Juif.
séif katan 22
- (כג) ומותרים לטלטל וכו' - ר"ל דגם האורחים בעצמן מותרין לטלטל בכל העיר. ודעת מ"א דאף דאורחים אינם אוסרים על בעה"ב הקבוע שם אבל בעה"ב אוסר על האורחים שלא להוציא מבתיהם להעיר ואנן נקטינן כדעת השו"ע שגם הם מותרים וכמו שכתבנו לעיל בסי' ש"ע בשם אחרונים:(23) Et il leur est permis de transporter, etc. – c'est-à-dire que les invités eux-mêmes aussi ont le droit de transporter dans toute la ville. Et l'avis du Maguen Avraham est que, bien que les invités n'interdisent pas le transport au maître de maison qui y est fixé, le maître de maison, lui, interdit aux invités de sortir des objets de leurs maisons vers la ville ; mais nous retenons l'avis du Choulhan Aroukh, selon lequel eux aussi sont permis, comme nous l'avons écrit plus haut, au siman 370, au nom des A'haronim.
séif katan 23
- (כד) בכל העיר - וכ"ש שמותרים לטלטל בחצר שמתאכסנים ואינם אוסרים זה ע"ז וג"כ מהאי טעמא דנטפלים לגבי בעה"ב הקבוע ונראה דדוקא כשהעיר מוקפת חומה או שעשויה בתיקון עירובין כדין דחשיבי כולהו כחצר אחת דאל"ה לא בטילי לגבי ישראל שדר בחצר אחרת ואוסרים זה ע"ז לטלטל בחצרם. ודע דהא דאמרינן דאורח אינו אוסר יש אומרים דדוקא בשאינו רגיל להתאכסן שם אבל אם רגיל להתאכסן שם כמו שמצוי בירידין שרגילין לבוא שם תמיד חשוב כקביעות ואוסר מיד כשבא שמה [וכמו לענין עכו"ם בסי' שפ"ד] ויש מקילין גם בזה כל זמן שיש עליו שם אורח דהיינו עד שלשים יום:(24) Dans toute la ville – et à plus forte raison il leur est permis de transporter dans la cour où ils logent, et ils ne s'interdisent pas le transport l'un à l'autre, également pour cette même raison : ils deviennent accessoires par rapport au maître de maison fixé. Et il semble que cela ne vaille que lorsque la ville est entourée d'une muraille, ou qu'elle est aménagée avec l'aménagement des érouvin conformément à la loi, de sorte qu'elles sont toutes considérées comme une seule cour ; car sinon, ils ne sont pas annulés par rapport au Juif qui habite dans une autre cour, et ils s'interdisent l'un à l'autre de transporter dans leur cour. Et sache que, quant à ce que nous disons qu'un invité n'interdit pas, certains disent que cela ne vaut que s'il n'a pas l'habitude de loger là ; mais s'il a l'habitude de loger là, comme c'est fréquent lors des foires, où l'on a l'habitude d'y venir constamment, cela est considéré comme une résidence fixe, et il interdit le transport dès qu'il y arrive [comme pour le non-Juif, au siman 384]. Et certains sont indulgents même dans ce cas, tant qu'il porte le nom d'invité, c'est-à-dire jusqu'à trente jours.
séif katan 24