Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 295 →- (א) ואומרים ויהי נועם - ונוהגין לכפול פסוק ארך ימים [טור ע"ש הטעם] ופסוק ויהי נועם צריך לאומרו מעומד. ויש מקומות שא"א ויהי נועם בבית האבל רק מתחילין יושב בסתר וגו':(1) Et on dit « Vihi noam » – On a l'usage de redoubler le verset « Orekh yamim » (« De longs jours Je le rassasierai », Psaumes 91, 16) [Tour ; vois là-bas la raison], et le verset « Vihi noam », il faut le dire debout. Et il y a des endroits où l'on ne dit pas « Vihi noam » dans la maison de l'endeuillé, mais on commence seulement à « Yochev besséter » (« Celui qui demeure à l'abri du Très-Haut », Psaumes 91, 1) etc.
séif katan 1
- (ב) וסדר קדושה - היינו שמתחילין מואתה קדוש ואין אומרים ובא לציון גואל לפי שאין גאולה בלילה ולכן גם ואני זאת בריתי אין אומרים לפי שסמוכים הם להדדי בספר ישעיה [ט"ז] ומ"ש שאומרים באריכות היינו בנעימות קול כדי שיתארך מעט יותר ולעכב לרשעים מלחזור לגיהנם דעד שישלימו ישראל סדריהם נמשכת קדושת שבת ואח"כ חוזרים לגיהנם וכמו שאחז"ל דבמו"ש צועק הממונה על הרוחות חזרו לגיהנם שכבר השלימו ישראל את סדריהם [טור]:(2) Et le Seder Kedoucha – c'est-à-dire qu'on commence à partir de « Veata kadoch » (« Et Toi, Saint », Psaumes 22, 4), et l'on ne dit pas « Ouva leTsion goël » (« Un rédempteur viendra pour Sion »), car il n'y a pas de délivrance la nuit ; et c'est pourquoi on ne dit pas non plus « Vaani zot beriti » (« Et Moi, voici Mon alliance »), car ils sont contigus l'un à l'autre dans le livre d'Isaïe (Isaïe 59, 20-21) [Taz]. Et ce qu'il (le Choulhan Aroukh) a écrit, qu'on le dit longuement, cela signifie d'une voix mélodieuse, afin que cela se prolonge un peu plus, et pour retenir les impies de retourner au Guéhinam : car tant que les Bnei Israël n'ont pas achevé leurs prières, la sainteté du Chabbat se prolonge, et ensuite (les impies) retournent au Guéhinam, comme nos Sages, de mémoire bénie, l'ont dit : à la sortie du Chabbat, l'ange préposé aux esprits crie : « Retournez au Guéhinam, car les Bnei Israël ont déjà achevé leurs prières ! » [Tour].
séif katan 2
- (ג) כגון שחל יו"ט וכו' - היינו אפילו חל ביום וי"ו דבעינן שכל השבוע יהיה ראוי למלאכה משום דכתיב בו ומעשה ידינו כוננה עלינו וגו'. ודוקא יו"ט גמור אבל פורים או ע"פ שחל בימי החול אין למנוע מלומר ויהי נועם במו"ש שלפניו:(3) Par exemple si Yom Tov tombe, etc. – c'est-à-dire même s'il tombe le sixième jour (le vendredi), car il faut que toute la semaine soit apte au travail, puisqu'il y est écrit (dans ce psaume) : « Et l'œuvre de nos mains, affermis-la pour nous » etc. (Psaumes 90, 17). Et cela ne vaut que pour un Yom Tov complet ; mais Pourim ou la veille de Pessa'h qui tombent en semaine, on ne doit pas s'abstenir à cause d'eux de dire « Vihi noam » à la sortie du Chabbat qui les précède.
séif katan 3
- (ד) סדר קדושה - דויהי נועם שייך למלאכת המשכן שבו ברך משה לישראל בשעה שסיימו מלאכת המשכן ועי"ז שרתה שכינה וזהו שמסמיכין פסוק ואתה קדוש יושב תהלות ישראל ולכך בזמן שאין אומרין ויהי נועם אין אומרים ממילא כל סדר קדושה [ט"ז]:(4) Le Seder Kedoucha – car « Vihi noam » se rapporte à l'œuvre du Michkan (le Tabernacle), par lequel Moché a béni les Bnei Israël au moment où ils achevèrent l'œuvre du Michkan, et grâce à cela la Chekhina (Présence divine) y résida ; et c'est pourquoi on y juxtapose le verset « Et Toi, Saint, qui sièges parmi les louanges d'Israël » (Psaumes 22, 4). C'est pourquoi, lorsqu'on ne dit pas « Vihi noam », on ne dit pas non plus, par voie de conséquence, tout le Seder Kedoucha [Taz].
séif katan 4
- (ה) ויתן לך - שהם פסוקים של ברכה בתחלת ימי השבוע:(5) « Veyiten lekha » (« Que D.ieu te donne », Genèse 27, 28) – car ce sont des versets de bénédiction au début des jours de la semaine.
séif katan 5
- (ו) מי שאין לו יין - דמי שיש לו יין יותר טוב שיבדיל בביתו כדי להוציא את כל בני ביתו ועמ"ש ברצ"ו ס"ז במ"ב:(6) Celui qui n'a pas de vin – car celui qui a du vin, il est préférable qu'il fasse la Havdala chez lui, afin d'en acquitter tous les membres de sa maison ; et vois ce que nous avons écrit au siman 296, séif 7, dans la Michna Beroura.
séif katan 6
- (ז) במו"ש - דאיתא בעירובין [מ"ג] מובטח להן לישראל שאין אליהו בא לא בערבי שבתות ולא בערבי יו"ט מפני הטורח [שמניחין צרכי שבת והולכין להקביל פניו רש"י] וע"כ אנו מתפללים כיון שעבר השבת ויכול לבוא שיבוא ויבשרנו [טור] ועיין בא"ר שכתב דהמדקדקים אומרים גם שאר פזמונים ושירים כאשר הם מצויים אצלנו וראוי ליזהר לומר רבש"ע וכו' החל את וכו' כי הוא בירושלמי וטור סימן רצ"ט. יש מקומות שמדליקין נרות במקום אופל דעי"ז זכה שאול למלוכה:(7) À la sortie du Chabbat – car il est rapporté dans (le traité) Erouvin [43] : il est garanti aux Bnei Israël qu'Eliyahou ne viendra ni les veilles de Chabbat ni les veilles de Yom Tov, à cause du dérangement [car ils délaisseraient les préparatifs du Chabbat pour aller l'accueillir — Rachi] ; c'est pourquoi nous prions, puisque le Chabbat est passé et qu'il peut venir, qu'il vienne et nous annonce (la délivrance) [Tour]. Et vois dans l'Eliya Rabba, qui a écrit que les scrupuleux disent aussi d'autres pizmonim (poèmes liturgiques) et chants, tels qu'ils se trouvent chez nous ; et il convient de veiller à dire « Ribono chel olam (Maître du monde), etc. Ha'hel et (Commence pour nous), etc. », car il (figure) dans le Yerouchalmi et dans le Tour, siman 299. Il y a des endroits où l'on allume des bougies dans un lieu obscur, car c'est grâce à cela que Chaoul a mérité la royauté.
séif katan 7