Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 293 →- (א) מאחרין וכו' - היינו אף דמן הדין סגי במה שיתעכב מלעשות מלאכה עד הזמן המבואר בס"ב מ"מ לכתחלה ראוי ונכון וכן מנהג כל ישראל לאחר את התפלה כדי שיתוסף יותר מחול על הקודש. המנהג לזמר קודם מעריב המזמור אלהים יחננו [תהלים ס"ו] ועוד מזמורים כנזכר בסידורים. ואם יחול ת"ב במוצאי שבת אין מזמרין דאז אין זמן חנינה. וכן כשיחול יו"ט במו"ש ג"כ אין המנהג לזמר. כתב הפמ"ג דאפשר משום דאין אומרים תחנה בשבת ויו"ט משא"כ בכל שבת יוכל לאמרו משחשכה קודם מעריב. ועיין לעיל בסימן מ"ט בשם חות יאיר דתהילים מותר המורגל בו לומר בעל פה ומה טוב ויפה המנהג הזה א' כדי ללוות שבת שנקראת כלה מלכתא בשירות ותשבחות וכדאיתא במדרש ועוד כי עי"ז נתאחר המעריב ונתוסף מחול על הקודש וגם כדי שלא יבואו לדבר בדברים בטלים אח"כ מצאתי בכנסת הגדולה סימן רל"ה כעין מה שכתבתי:(1) On retarde, etc. – C'est-à-dire que, bien que selon la stricte règle il suffise de s'abstenir de faire un travail jusqu'au moment expliqué au séif 2, néanmoins lekhat'hila il est juste et convenable, et tel est l'usage de tout Israël, de retarder la prière, afin d'ajouter davantage de profane sur le sacré. L'usage est de chanter avant Arvit le psaume « D.ieu nous sera favorable » (Elohim ye'honénou) [Psaumes 67 ; le texte porte 66] et d'autres psaumes, comme mentionné dans les livres de prières (siddourim). Et si Ticha BeAv tombe à la sortie du Chabbat, on ne chante pas, car ce n'est alors pas un temps de grâce. Et de même, lorsque Yom Tov tombe à la sortie du Chabbat, l'usage n'est pas non plus de chanter. Le Peri Megadim a écrit que c'est peut-être parce qu'on ne dit pas de supplications (ta'hanoun) le Chabbat et à Yom Tov ; ce qui n'est pas le cas chaque sortie de Chabbat, où l'on peut le dire dès qu'il fait nuit, avant Arvit. Et voir plus haut, au siman 49, au nom du 'Havot Yaïr, que les Psaumes, celui qui y est habitué a le droit de les dire par cœur. Et combien bon et beau est cet usage : d'une part, pour accompagner la sortie du Chabbat, qui est appelé « la fiancée reine », par des chants et des louanges, comme cela figure dans le Midrach ; d'autre part, parce que par là Arvit est retardé et l'on ajoute du profane sur le sacré ; et aussi afin qu'on n'en vienne pas à parler de choses futiles. Ensuite, j'ai trouvé dans la Knesset HaGuedola, siman 235, quelque chose de semblable à ce que j'ai écrit.
séif katan 1
- (ב) מלעשות מלאכה - עיין לקמן בסימן רצ"ט ס"י:(2) De faire un travail – Voir plus loin, siman 299, séif 10.
séif katan 2
- (ג) עד שיראו - וקודם לכן אסור משום ספק יום ומדינא סגי בג' כוכבים בינונים אלא שאין אנו בקיאין בזה ושמא הן גדולים הנראין ביום לכן אנו מצריכין קטנים:(3) Jusqu'à ce qu'on voie – Et avant cela, c'est interdit, à cause du doute qu'il fasse encore jour. Et selon la stricte règle, trois étoiles moyennes suffisent ; seulement, nous ne sommes pas experts en la matière, et peut-être sont-ce des grandes, qui sont visibles déjà de jour ; c'est pourquoi nous exigeons des petites.
séif katan 3
- (ד) ג' כוכבים קטנים - עיין לקוטי פר"ח על יו"ד שכתב דאם הרקיע מזהיר כעין אורה של יום תו לא נחשב אותו הזמן רק בה"ש והביאו הגאון רע"א בחידושיו ביו"ד סימן רס"ב עי"ש ובבאור הגר"א בלקוטיו שם כתב דאם נסתלק האדמימות מן כל כפת הרקיע באותו צד ששקעה החמה אין אנו חוששין במה שמזהיר. ודע עוד דבספר תפארת ישראל בפ"ב דשבת מצריך ג' קטנים לבד ג' בינונים ולא ידעתי מקורו ואולי דטעמו שמא אנו טועין בדבר וגדולים הם לכך אנו צריכין עוד כוכבים הגדולים מהם ומזה אנו יודעין שעכ"פ הם אינם גדולים ולפי מה שכתב בשערי תשובה סימן רל"ה בשם המטה יהודה והברכי יוסף עי"ש ניחא דברי התפארת ישראל בפשיטות אולם שארי אחרונים לא הזכירו ד"ז [ואפשר דאם בשארי מקומות הרקיע מעונן ולא יכול לראות עוד כוכבים יש להקל לכו"ע] ונ"ל דלפי מה שכתב הגר"א דבעינן שיסתלק האדמימות מן כל כפת הרקיע באותו צד ששקעה החמה ואז מועיל הג' כוכבים נראה דמועיל אז בג' כוכבים קטנים לבד:(4) Trois petites étoiles – Voir les Likouté Peri 'Hadach sur Yoré Déa, qui a écrit que si le ciel brille comme la lumière du jour, ce moment n'est encore considéré que comme le crépuscule (bein hachemachot) ; et le Gaon Rabbi Akiva Eiger l'a cité dans ses 'Hiddouchim sur Yoré Déa, siman 262 ; voir là. Et dans le Biour du Gaon de Vilna, dans ses Likoutim, au même endroit, il a écrit que si la rougeur a disparu de toute la voûte céleste du côté où le soleil s'est couché, nous ne tenons pas compte du fait que le ciel brille. Et sache encore que le livre Tiféret Israël, au chapitre 2 de la Michna Chabbat, exige trois petites étoiles en plus de trois moyennes, et je ne connais pas sa source. Et peut-être sa raison est-elle que nous risquons de nous tromper en la matière et qu'elles soient grandes ; c'est pourquoi nous avons besoin d'autres étoiles plus grandes qu'elles, et nous savons ainsi qu'en tout cas elles ne sont pas grandes. Et d'après ce qu'a écrit le Chaaré Techouva, siman 235, au nom du Maté Yehouda et du Birké Yossef, voir là, les paroles du Tiféret Israël s'expliquent simplement. Cependant, les autres A'haronim n'ont pas mentionné cela [et peut-être que si, dans les autres parties du ciel, il est nuageux et qu'on ne peut pas voir d'autres étoiles, on peut être indulgent selon tous les avis]. Et il me semble que, d'après ce qu'a écrit le Gaon de Vilna, qu'il faut que la rougeur ait disparu de toute la voûte céleste du côté où le soleil s'est couché, et qu'alors les trois étoiles sont efficaces, il semble qu'alors trois petites étoiles seules suffisent.
séif katan 4
- (ה) אלא רצופים - משום תוספת שבת. וה"ה כשרואה ג' כוכבים קטנים שאינם רצופים וממתין מעט אחרי כן מותר לעשות מלאכה דעיקר טעם הרצופין משום תוספת וכיון שהמתין מעט הרי הוסיף [דגול מרבבה]:(5) Mais rapprochées – À cause de l'ajout (tossefet) au Chabbat. Et de même, lorsqu'il voit trois petites étoiles qui ne sont pas rapprochées et qu'il attend un peu après cela, il est permis de faire un travail, car la raison essentielle de l'exigence d'étoiles rapprochées est l'ajout ; et puisqu'il a attendu un peu, il a bien ajouté [Dagoul MeRevava].
séif katan 5
- (ו) עד שיצא - מה שלא זכר השו"ע שימתין השיעור ד' מילין מעת תחלת השקיעה לפי מה שפסק לעיל בסימן רס"א ס"ב דאפשר דמיירי דלא נודע לו גם זמן השקיעה משום הענן:(6) Jusqu'à ce que le doute soit sorti – Si le Choulhan Aroukh n'a pas mentionné qu'il attende la durée de quatre mil depuis le début du coucher du soleil, selon ce qu'il a tranché plus haut, au siman 261, séif 2, c'est peut-être qu'il traite d'un cas où il ne connaît pas non plus le moment du coucher du soleil, à cause des nuages.
séif katan 6
- (ז) מלבו - ואם יש לו מורה שעות שהולך בטוב ויודע בבירור שהיה אתמול בזה הזמן לילה ע"פ הדין דהיינו ג' כוכבים קטנים נראה דיוכל לסמוך ע"ז וכ"כ בברכי יוסף דיוכל לסמוך על מורה שעות:(7) De son cœur – Et s'il a une horloge qui marche bien et qu'il sait clairement qu'hier, à cette heure-ci, il faisait nuit selon la règle, c'est-à-dire qu'on voyait trois petites étoiles, il semble qu'il puisse s'y fier. Et le Birké Yossef a aussi écrit qu'il peut se fier à une horloge.
séif katan 7
- (ח) כגון שצריך וכו' - היינו שהולך מביתו מבע"י עד סוף התחום ויושב שם עד הערב כדי שמיד שיחשך ילך לדבר מצוה הנחוץ לו ומיירי ששם לא ימצא לו כוס להבדיל עליו:(8) Par exemple qui doit, etc. – C'est-à-dire qu'il va de chez lui, pendant qu'il fait encore jour, jusqu'à la limite du te'houm, et qu'il s'y assied jusqu'au soir, afin d'aller, aussitôt qu'il fera nuit, à une affaire de mitsva qui lui est urgente ; et il s'agit d'un cas où il ne trouvera pas là de coupe sur laquelle faire la Havdala.
séif katan 8
- (ט) יכול וכו' - ומ"מ כתבו האחרונים דאין לעשות כן דדבר תמוה הוא לרבים גם שמא יבואו להקל במלאכה ובפרט בימינו דנוהגין לעשות תמיד כרבנן שמתפללין מנחה עד הערב בודאי מדינא אסור להקדים מעריב במו"ש ואף דבע"ש יש שמקילין היינו משום דמצוה להוסיף מחול על הקודש משא"כ במו"ש:(9) Il peut, etc. – Et néanmoins, les A'haronim ont écrit qu'on ne doit pas faire ainsi, car c'est une chose étonnante aux yeux du public, et aussi de peur qu'on en vienne à être indulgent quant au travail. Et surtout à notre époque, où l'on a l'usage d'agir toujours selon les Sages (Rabbanan, contre Rabbi Yehouda), qui prient Min'ha jusqu'au soir, il est assurément interdit selon la stricte règle d'avancer Arvit à la sortie du Chabbat. Et bien que la veille de Chabbat certains soient indulgents en cela, c'est parce que c'est une mitsva d'ajouter du profane sur le sacré, ce qui n'est pas le cas à la sortie du Chabbat.
séif katan 9
- (י) ולהבדיל מיד - ומ"מ ימתין מלקרות ק"ש עד צה"כ:(10) Et faire la Havdala aussitôt – Et néanmoins, il attendra pour lire le Chema jusqu'à la sortie des étoiles.
séif katan 10