Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
Choul'han Aroukh, Ora'h 'Hayim 187 →- (א) י"א ברוך וכו' - היינו שהיו נוהגין לומר קודם התחלת בהמ"ז:(1) Certains disent « Béni soit », etc. – C'est-à-dire qu'ils avaient l'usage de le dire avant de commencer le Birkat Hamazone (bénédiction après le repas).
séif katan 1
- (ב) והמוסיף גורע - דאין להוסיף על מטבע שטבעו חכמים לא יאמר כי לעולם חסדו עמנו כי חסדיו הם עם כל חי. שאתה זן קמ"ץ תחת השי"ן. אנחנו מודים ולא אנו דאנו הוא לשון אנינות. בפי כל חי ולא בפה. רענו בשו"א תחת הרי"ש ולא בחול"ם כי הוא לשון בקשה. ומטעם זה צ"ל זוננו במלאפו"ם. לא חסר לנו ואל יחסר לנו [א"ר בשם של"ה]:(2) Et celui qui ajoute retranche – Car on ne doit pas ajouter à la formule fixée par les Sages. On ne dira pas « car Sa bonté est à jamais avec nous », car Ses bontés sont avec tout être vivant. On dit « chéata zane » avec un kamats sous le chin. « Ana'hnou modim » et non « anou », car « anou » est une expression de deuil (aninout). « Befi kol 'haï » et non « bepé ». « Re'énou » avec un chva sous le rech, et non avec un 'holam (« ro'énou », notre berger), car c'est une expression de requête (« fais-nous paître »). Et pour la même raison, il faut dire « zounénou » avec un chourouk (melo poum). « Lo 'hasar lanou ve'al ye'hsar lanou » (« rien ne nous a manqué et que rien ne nous manque »), telle est la formule [Eliya Rabba au nom du Chla].
séif katan 2
- (ג) מלכא מאריה וכו' - ולפי מה שכתב המחבר לקמן בסי' רי"ד מיירי דאמר מלכא דעלמא ועיין במש"כ שם:(3) « Malka Maréh », etc. – Et d'après ce qu'a écrit l'auteur (du Choulhan Aroukh) plus loin, au siman 214, il s'agit du cas où il a dit « Malka dealma » (« Roi du monde ») ; et voir ce que nous avons écrit là-bas.
séif katan 3
- (ד) יצא - ידי ברכה ראשונה שהיא ברכת הזן ואף שקיצר מאד הברכה ולא אמרה כנוסח שתיקנו חכמים בלה"ק אפ"ה יצא בדיעבד הואיל והזכיר שם [דהש"י היו קורין אותו בלשון רחמנא] ומלכות וענין הברכה ומשמע עוד דלדעה ראשונה אף שלא חיתם ג"כ מהני דאף דקי"ל דמקום שאמרו לחתום אינו רשאי שלא לחתום מ"מ בדיעבד יצא והדעה השניה ס"ל דהוא לעיכובא אף בדיעבד ועיין בב"ח שכתב דנ"ל לעיקר הדעה הזו והביאו בא"ר. והנה כ"ז הוא דוקא בדיעבד אבל לכתחלה לכו"ע אין לשנות כלל מנוסח הברכה שתקנו לנו חכמים ז"ל וכמו שמבואר ברמב"ם פ"א מק"ש ופ"א מהלכות ברכות ומשמע באחרונים דילדים קטנים נוכל לחנכם לכתחלה בנוסח זה מברכת הזן וכן מעט מכל ברכה עד שידעו לברך כל ברכה כתיקונה:(4) Il est quitte – de la première bénédiction, qui est la bénédiction « Hazane ». Et bien qu'il ait beaucoup abrégé la bénédiction et ne l'ait pas dite selon la formule instituée par les Sages en langue sainte, néanmoins il est quitte bediavad (a posteriori), puisqu'il a mentionné le Nom divin [car on appelait D.ieu, béni soit-Il, « Ra'hamana » (le Miséricordieux)], la royauté et le sujet de la bénédiction. Et il ressort encore que, selon le premier avis, même s'il n'a pas conclu (par « Berikh… dezane koula »), cela est efficace aussi ; car bien que nous tenions que là où les Sages ont dit de conclure, on n'a pas le droit de ne pas conclure, néanmoins bediavad il est quitte. Et le second avis pense que la conclusion est indispensable même bediavad. Et voir le Ba'h, qui a écrit qu'il lui semble que cet avis est l'essentiel, et l'Eliya Rabba l'a rapporté. Or, tout cela ne vaut que bediavad ; mais lekhat'hila (a priori), de l'avis de tous, il ne faut rien changer à la formule de la bénédiction que nous ont instituée nos Sages, de mémoire bénie, comme il est expliqué dans le Rambam, chapitre 1 des lois du Chema et chapitre 1 des lois des bénédictions. Et il ressort des A'haronim que les jeunes enfants, nous pouvons lekhat'hila les éduquer avec cette formule pour la bénédiction « Hazane », et de même avec un peu de chaque bénédiction, jusqu'à ce qu'ils sachent réciter chaque bénédiction comme il se doit.
séif katan 4
- (ה) ברית ותורה - כי בנוסחתם הי' כתוב שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה טובה ורחבה ברית ותורה וע"ז כ' הרא"ש דלא יאמר שהרי יאמר אח"כ על בריתך וכו' ומה דאמר בגמ' צריך שיזכיר בה ברית ותורה היינו הענין של ברית ותורה כמו שאנו אומרים על בריתך וכו' לא תיבות ממש:(5) Alliance et Torah – Car dans leur version il était écrit : « que Tu as donné en héritage à nos pères une terre désirable, bonne et vaste, alliance et Torah » ; et à ce sujet le Roch a écrit qu'on ne le dira pas, puisqu'on dira ensuite « pour Ton alliance », etc. Et ce qui est dit dans la Guemara (Berakhot 48b), qu'il faut y mentionner l'alliance et la Torah, cela désigne le thème de l'alliance et de la Torah, comme nous disons « pour Ton alliance », etc., et non ces mots eux-mêmes.
séif katan 5
- (ו) אם לא הזכיר וכו' - והא דלא הזכיר המחבר אם לא אמר ארץ חמדה טובה ורחבה דמחזירין אותו כדאיתא בש"ס דהא מלתא דפשיטא היא דהיא עיקר ברכת הארץ אלא אפילו לענין ברית ותורה נמי מחזירין אותו [א"ר]:(6) S'il n'a pas mentionné, etc. – Et si l'auteur n'a pas mentionné le cas où il n'a pas dit « une terre désirable, bonne et vaste », qu'on lui fait recommencer, comme cela se trouve dans le Talmud, c'est parce que cela va de soi, puisque c'est l'essentiel de la bénédiction de la terre ; mais il vient dire que même pour l'alliance et la Torah aussi, on lui fait recommencer [Eliya Rabba].
séif katan 6
- (ז) בברכת הארץ וכו' - שע"י ברית נתנה הארץ לאברהם בפרשת מילה שנאמר ונתתי לך לזרעך אחריך את ארץ מגוריך וגו' ובזכות התורה והמצות ירשו את הארץ שנאמר למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ וגו' ואומר ויתן להם ארצות גוים וגו' בעבור ישמרו חקיו ותורותיו וגו':(7) Dans la bénédiction de la terre, etc. – Car c'est par l'alliance que la terre a été donnée à Avraham, dans la section de la circoncision, comme il est dit : « Je te donnerai, à toi et à ta descendance après toi, la terre de tes séjours », etc. (Genèse 17, 8) ; et c'est par le mérite de la Torah et des mitsvot qu'ils ont hérité de la terre, comme il est dit : « afin que vous viviez, que vous multipliiez, et que vous veniez et héritiez la terre », etc. (Deutéronome 8, 1) ; et il dit aussi : « Il leur a donné les terres des nations, etc., afin qu'ils gardent Ses lois et observent Ses enseignements », etc. (Psaumes 105, 44-45).
séif katan 7
- (ח) מחזירין אותו - היינו לראש בהמ"ז דכולהו ג' ברכות ראשונות חשובות כאחת כ"כ מ"א לקמן בסימן קפ"ח סק"ח ועיין במה שכתבנו שם בזה בשם שאר אחרונים:(8) On lui fait recommencer – c'est-à-dire au début du Birkat Hamazone, car les trois premières bénédictions sont toutes considérées comme une seule ; ainsi l'a écrit le Maguen Avraham plus loin, au siman 188, séif katan 8 ; et voir ce que nous avons écrit là-bas à ce sujet au nom des autres A'haronim.
séif katan 8
- (ט) דנשים לאו וכו' - באמת לאו בני תורה נינהו ג"כ והא דחלקינהו לשתים משום דעבדים איתנהו בברית. ומ"מ בימינו נהגו הנשים לומר ג"כ על בריתך שחתמת בבשרנו ועל תורתך שלמדתנו וכו' והכוונה על ברית הזכרים שחתמת בבשרנו וכן תורתך שלמדתנו על למוד הזכרים שבזכות התורה והברית נחלו ישראל את הארץ ועוד שגם הנשים צריכות ללמוד מצות שלהן לידע היאך לעשותן כמ"ש בסי' מ"ז:(9) Car les femmes ne sont pas, etc. – En vérité, elles ne sont pas non plus concernées par la Torah ; et s'il les a distinguées en deux (femmes / esclaves), c'est parce que les esclaves, eux, sont concernés par l'alliance. Et néanmoins, de nos jours, les femmes ont l'usage de dire aussi « pour Ton alliance que Tu as scellée dans notre chair et pour Ta Torah que Tu nous as enseignée », etc. ; et l'intention est : sur l'alliance des hommes, que Tu as scellée dans notre chair, et de même « Ta Torah que Tu nous as enseignée », sur l'étude des hommes, car c'est par le mérite de la Torah et de l'alliance qu'Israël a hérité de la terre. Et de plus, les femmes aussi doivent étudier les mitsvot qui les concernent, afin de savoir comment les accomplir, comme il est écrit au siman 47.
séif katan 9
- (י) בבונה וכו' - מפני שע"י דוד נתקדשה ירושלים וגם שאין נחמה גמורה אלא בחזרת מלכות ב"ד למקומה:(10) Dans « Boné », etc. – Parce que c'est par David que Jérusalem a été sanctifiée, et aussi parce qu'il n'y a de consolation complète qu'avec le retour de la royauté de la maison de David à sa place.
séif katan 10