Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- ראובן נושה בשמעון ושמעון בלוי מוציאין מלוי ונותנין לראובן. ובו ט סעיפים:
ראובן שנושה ק' בשמעון ושמעון בלוי מוציאין מלוי ונותנין לראובן ל"ש אם נתחייב לו כבר לשמעון בשעה שלוה מראובן ל"ש נתחייב לו אח"כ ואין חילוק בזה בין מלוה בשטר למלו' על פה כיון ששני הלווים מודים כל אחד למלוה שלו מוציאין מלוי ונותנים לראובן בכל ענין שיתחייב לוי לשמעון בין דרך הלואה שהלוה לו בין דרך מקח וממכר בין דרך שכירות: הגה ראובן שיש לו משכון מן העכו"ם והעכו"ם חייב לשמעון י"א דיוכל שמעון לפדות המשכון מראובן ונותן לו קרן ורבית שעלה עליו וגובה חובו מן המותר (תשו' מהרי"ל סי' קפ"ח) וכן נ"ל מאחר שאין לעכו"ם לפרוע בענין אחר שמעון יש לו כל זכות העכו"ם ואע"פ שיש מי שחולק בזה (ב"י סי' ע"ד) נראה לדון כמו שכתבתי:Réouven est créancier de Chimon, et Chimon de Lévi : on saisit chez Lévi et on donne à Réouven. Il contient neuf séifim.
Réouven, créancier de Chimon pour cent (zouz), et Chimon (créancier) de Lévi : on saisit chez Lévi et on donne à Réouven (en vertu du principe de Rabbi Nathan), qu'il (Lévi) ait déjà été débiteur de Chimon au moment où celui-ci a emprunté à Réouven, ou qu'il le soit devenu ensuite. Et il n'y a pas de différence à ce sujet entre un prêt par acte et un prêt verbal : puisque les deux emprunteurs reconnaissent chacun (sa dette envers) son prêteur, on saisit chez Lévi et on donne à Réouven, quelle que soit la manière dont Lévi est devenu débiteur de Chimon, que ce soit par un prêt qu'il lui a consenti, par un achat-vente ou par une location. Haga (Rema) : Réouven détient un gage d'un non-Juif (akoum), et ce non-Juif doit (de l'argent) à Chimon : certains disent que Chimon peut racheter le gage à Réouven, lui donner le capital et l'intérêt qui s'y est accumulé, et percevoir sa créance sur l'excédent (Responsa du Maharil, siman 188). Et c'est ce qui me paraît juste : puisque le non-Juif n'a pas d'autre moyen de payer, Chimon détient tous les droits du non-Juif. Et bien qu'il y ait un avis qui diverge à ce sujet (Beit Yossef, siman 74), il paraît convenable de juger comme je l'ai écrit.séif 1
- בד"א כשאין לשמעון נכסים ליפרע ממנו שסידרו לו ב"ד והשביעוהו ולא מצאו לו אלא חוב זה (אע"פ שיש לו נכסים במדינה אחרת) (ריב"ש סי' שנ"ג) אבל אם יש לו במדינה זו נכסים אין ב"ד נזקקים להוציא מזה ולתת לזה:Dans quel cas cela s'applique-t-il ? Lorsque Chimon n'a pas de biens sur lesquels se faire payer : le tribunal a fait le compte (de ce qu'on lui laisse), l'a fait jurer, et ne lui a trouvé que cette créance (même s'il a des biens dans un autre pays) (Rivach, siman 353). Mais s'il a des biens dans ce pays-ci, le tribunal ne s'occupe pas de saisir chez celui-ci pour donner à celui-là.
séif 2
- אף בזמן שאין לשמעון נכסים אין ראובן יכול לכופו שיתבע מלוי ויפרענו שאין מוטל עליו זה הטורח אלא על ראובן לטרוח ולהוציא מלוי:Même lorsque Chimon n'a pas de biens, Réouven ne peut pas le contraindre à réclamer (la dette) à Lévi et à le payer, car cette peine ne lui incombe pas ; c'est plutôt à Réouven de prendre la peine de la saisir chez Lévi.
séif 3
- יש מי שאומר שאם מה שיש ביד לוי הם מעות בפקדון יכולים ב"ד להתפישם ולנגוש שיפרע לראובן דכל שיש לו מעות אינו יכול לומר לו טול קרקע:Il y a un avis selon lequel, si ce qui se trouve chez Lévi est de l'argent en dépôt, le tribunal peut le faire saisir et le contraindre à payer Réouven, car quiconque a de l'argent ne peut pas lui dire : « Prends une terre. »
séif 4
- אין שמעון יכול למחול ללוי ולא להרויח לו זמן (שהרי) פקע השעבוד שיש לשמעון על לוי ונשתעבד לראובן וכן אם אמר שטר אמנה או פרוע הוא אינו נאמן להפסיד לראובן ואם אחר שנתחייב לוי לראובן בב"ד הלך ופרע לשמעון חייב לפרוע לראובן פעם אחרת המסרב שלא לירד לדין או ירד לדין ונתחייב ואינו רוצה לעשות ציווי ב"ד ועכבו ב"ד ממונו שביד אחר ועבר על מצותן והחזירו למסרב אם לא ימצא ממה לגבות חייב הנפקד ליתן למלוה הממון שהחזיר למסרב:Chimon ne peut ni faire remise (de la dette) à Lévi, ni lui accorder un délai, car le droit que Chimon avait sur Lévi s'est éteint et est devenu hypothéqué au profit de Réouven. De même, s'il (Chimon) a dit : « C'est un acte de confiance », ou « il est remboursé », il n'est pas cru pour causer une perte à Réouven. Et si, après que Lévi a été condamné envers Réouven au tribunal, il est allé payer Chimon, il est tenu de payer Réouven une seconde fois. Celui qui refuse de se présenter en jugement, ou qui s'est présenté en jugement, a été condamné et ne veut pas exécuter l'ordre du tribunal, et que le tribunal a bloqué son argent qui se trouvait chez un autre, et que (ce dernier) a transgressé leur ordre et l'a rendu au récalcitrant : si (le créancier) ne trouve pas sur quoi percevoir, le dépositaire est tenu de donner au prêteur l'argent qu'il a rendu au récalcitrant.
séif 5
- אע"פ שראובן מיחה בלוי שלא יפרע לשמעון לא מיקרי ראובן בהכי מוחזק דלא משעבד לוי לראובן מדר' נתן עד שיתברר בב"ד ששמעון חייב לו:Bien que Réouven ait protesté auprès de Lévi pour qu'il ne paie pas Chimon, Réouven n'est pas considéré par cela comme (le) possesseur (mou'hzak), car Lévi n'est pas hypothéqué envers Réouven en vertu (du principe) de Rabbi Nathan tant qu'il n'a pas été établi au tribunal que Chimon lui doit.
séif 6
- מת שמעון ונשארו יורשיו וטוען לוי פרוע הוא נשבעים היורשים שבועת היורשים וגובים מלוי ואם היה חוב ראובן בשטר חוזר וגובה מהם בשבועה ואם לא רצו לישבע חוזר זה עליהם (לשון בעה"ת שער נ"א סוף ח"ב) אם יש להם נכסים אחרים ואם אין להם נכסים אחרים וטוענים שאין יכולים לישבע שבועה זו הרי אלו נשבעים היסת שאין בידם במה לפרוע חוב מורישם:Si Chimon est mort en laissant ses héritiers, et que Lévi prétend (que la dette) est remboursée, les héritiers prêtent le serment des héritiers et perçoivent de Lévi ; et si la créance de Réouven était par acte, il revient la percevoir d'eux avec un serment. Et s'ils ne veulent pas jurer, celui-ci se retourne contre eux (langage du Baal HaTeroumot, porte 51, fin de la partie 2) s'ils ont d'autres biens ; et s'ils n'ont pas d'autres biens et prétendent qu'ils ne peuvent pas prêter ce serment, ils prêtent le serment hesset qu'ils n'ont pas en main de quoi payer la dette de leur auteur.
séif 7
- ראובן הלוה לשמעון על פה ושמעון הלוה ללוי בשטר ומכר לוי כל נכסיו ובא ראובן לטרוף מלקוחות של לוי בכח השטר שיש לשמעון על לוי אם שמעון מודה לראובן שאינו פרוע אינם יכולים לדחותו ולומר פרוע אתה משמעון ואינו נאמן עלינו בהודאתו אלא הרי הוא טורף מהם מאחר ששמעון מודה לו:Réouven a prêté à Chimon verbalement, et Chimon a prêté à Lévi par acte ; Lévi a vendu tous ses biens, et Réouven vient saisir (ces biens) chez les acheteurs de Lévi en vertu de l'acte que Chimon a contre Lévi. Si Chimon reconnaît à Réouven qu'il (l'acte) n'est pas remboursé, ils ne peuvent pas le repousser en disant : « Tu as été remboursé par Chimon, et il n'est pas cru contre nous par son aveu » ; mais il les saisit chez eux, puisque Chimon le lui reconnaît.
séif 8
- ראובן יש לו שטר חוב על שמעון ושמעון על לוי אחיו ובא ראובן לגבות מלוי וטוען לוי אחי גמלני חסד והלוני להחזיק ידי והתנה עמי שלא יכפני לפרוע אלא לכשארצה אע"פ שב"ד מכירים קצת שטענתו אמת אם אין תנאי זה מפורש בשטר גובה ראובן ממנו: הגה מי שיש לו בידו פקדון של עכו"ם או של מומר לעכו"ם והם חייבים לאחרים ובאים להוציא מיד המחזיק בנכסיהם והמחזיק אומר שמתיירא להוציא הנכסים מידו פן יבא העכו"ם והמומר לחזור ולגבות ממנו הדין עמו (ב"י סי' ק"ה בשם תשו' מיימוני השייכים לנזיקין סי' ז'):Réouven a un acte de créance contre Chimon, et Chimon contre Lévi, son frère ; Réouven vient percevoir de Lévi, et Lévi prétend : « Mon frère m'a fait une faveur et m'a prêté pour me soutenir, et il a stipulé avec moi qu'il ne me contraindrait à payer que lorsque je le voudrais » : bien que le tribunal reconnaisse quelque peu que sa prétention est vraie, si cette condition n'est pas explicite dans l'acte, Réouven perçoit de lui. Haga (Rema) : Celui qui détient un dépôt d'un non-Juif, ou d'un apostat (passé) à l'idolâtrie, et ceux-ci doivent (de l'argent) à d'autres, qui viennent le saisir chez celui qui détient leurs biens, et le détenteur dit qu'il craint de faire sortir les biens de sa main, de peur que le non-Juif ou l'apostat ne revienne les percevoir de lui : le droit est de son côté (Beit Yossef, siman 105, au nom des Techouvot Maïmoniyot relatives à Nezikin, siman 7).
séif 9