Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- שלא למנות דיין שאינו הגון וגודל שכר הדיין ועונשו. ובו ה סעיפים:
כל המעמיד דיין שאינו הגון ואינו חכם בחכמת התורה ואינו ראוי להיות דיין אע"פ שהוא כולו מחמדים ויש בו טובות אחרות הרי זה שהעמידו עובר בל"ת: הגה ואסור להעמיד ע"ה דיין על סמך שישאל כל פעם לחכם (ב"י) ועיירות שאין בהם חכמים הראוים להיות דיינים או שכולן עמי הארץ וצריכים להם דיינים שישפטו ביניהם שלא ילכו לפני ערכאות של עכו"ם ממנים הטובים והחכמים שבהם (לדעת אנשי העיר) אע"פ שאינם ראויים לדיינים וכיון שקבלו עליהם בני העיר אין אחר יכול לפוסלן וכן כל צבור יכולין לקבל עליהם ב"ד שאינם ראוים מן התורה (ב"י בשם תשו' הרשב"א) וכל דיין המתמנה בשביל כסף או זהב אסור לעמוד לפניו ולא עוד אלא שמצוה להקל ולזלזל בו (וע"ל ס"ס ג'):Ne pas nommer un juge qui n'est pas digne, la grandeur de la récompense du juge et sa punition. Il comporte 5 séifim :
Quiconque établit un juge qui n'est pas digne, qui n'est pas sage dans la sagesse de la Torah et n'est pas apte à être juge, même s'il est tout entier aimable et qu'il a en lui d'autres qualités, celui qui l'a établi transgresse un interdit de la Torah (lav). Haga (Rema) : Et il est interdit d'établir un ignorant (am haarets) comme juge en comptant sur le fait qu'il interrogera chaque fois un sage (Beit Yossef). Et les villes dans lesquelles il n'y a pas de sages aptes à être juges, ou dont les habitants sont tous des ignorants, et qui ont besoin de juges pour juger entre eux, afin qu'ils n'aillent pas devant les tribunaux (arkhaot) des non-Juifs : on nomme les meilleurs et les plus sages d'entre eux (selon l'avis des gens de la ville), bien qu'ils ne soient pas aptes à être juges ; et puisque les habitants de la ville les ont acceptés sur eux, personne d'autre ne peut les déclarer inaptes. Et de même, toute communauté peut accepter sur elle un tribunal dont les membres ne sont pas aptes selon la Torah (Beit Yossef, au nom des responsa du Rachba). Et tout juge nommé pour de l'argent ou de l'or, il est interdit de se lever devant lui ; et non seulement cela, mais c'est une mitsva de le traiter avec légèreté et de le mépriser (et voir plus haut, fin du siman 3).séif 1
- צריכים הדיינים לישב באימה וביראה בעטיפה ובכובד ראש ואסור להקל ראש ולישב לספר בדבר בטילה בב"ד ויראה הדיין כאלו חרב מונחת לו על צוארו וכאלו גיהנם פתוח לו מתחתיו וידע את מי הוא דן ולפני מי הוא דן ומי הוא עתיד להפרע ממנו אם נוטה מקו הדין וכל דיין שאינו דן דין אמת גורם לשכינה שתסתלק מישראל וכל דיין שנוטל ממון מזה ונותנו לזה שלא כדין הקב"ה נוטל ממנו נפשות וכל דיין שדן דין אמת לאמתו אפי' שעה אחת כאלו תיקן כל העולם כולו וגורם לשכינה שתשרה בישראל (שמא יאמר הדיין מה לי לצרה הזאת ת"ל ועמכם בדבר המשפט אין לדיין אלא מה שעיניו רואות) (טור):Les juges doivent siéger avec crainte et révérence, enveloppés (de leur manteau) et avec gravité. Et il est interdit de se comporter avec légèreté et de s'asseoir pour parler de choses futiles au tribunal. Et le juge doit se voir comme si une épée était posée sur son cou et comme si la Géhenne était ouverte sous lui. Et qu'il sache qui il juge, et devant Qui il juge, et Qui va lui faire payer s'il s'écarte de la ligne du droit. Et tout juge qui ne juge pas un jugement de vérité fait que la Chekhina (Présence divine) se retire d'Israël ; et tout juge qui prend de l'argent à l'un et le donne à l'autre contrairement au droit, le Saint, béni soit-Il, lui prend des vies (litt. « des âmes »). Et tout juge qui juge un jugement de vérité selon sa vérité, même une seule heure, c'est comme s'il avait réparé le monde entier, et il fait que la Chekhina réside en Israël (de peur que le juge ne dise : « Qu'ai-je à faire de ce tracas ? », le verset enseigne : « Et Il est avec vous dans l'affaire du jugement » (Chroniques II 19, 6) : le juge n'a à juger que selon ce que ses yeux voient) (Tour).
séif 2
- דרך חכמים הראשונים בורחים מלהתמנות ודוחקים עצמם הרבה שלא לישב בדין עד שידעו שאין שם ראוי כמוהו ושאם ימנעו עצמם מהדין תתקלקל השורה ואעפ"כ לא היו יושבים בדין עד שהיו מכבידים עליהם העם והזקינים ומפצירים בם:La manière des premiers Sages était de fuir l'idée d'être nommés, et ils se forçaient beaucoup à ne pas siéger en jugement, jusqu'à ce qu'ils sachent qu'il n'y avait là personne d'aussi apte qu'eux, et que s'ils s'abstenaient de juger, l'ordre serait compromis ; et malgré cela, ils ne siégeaient en jugement que lorsque le peuple et les anciens faisaient pression sur eux et les en suppliaient.
séif 3
- אסור לדיין להתנהג בשררה וגסות על הצבור אלא בענוה ויראה וכל פרנס המטיל אימה יתירה על הצבור שלא לשם שמים אינו רואה בן ת"ח לעולם וכן אסור לנהוג בהם קלות ראש אע"פ שהם עמי הארץ ולא יפסיעו על ראשי עם קודש וצריך שיסבול טורח הציבור ומשאם ומצוה על הציבור לנהוג כבוד בדיין ויהיה אימתו עליהם וגם הוא לא יתבזה ולא ינהוג קלות ראש לפניהם שכיון שנתמנה אדם פרנס על הצבור אסור לו לעשות מלאכה בפני ג' כדי שלא יתבזה בפניהם וק"ו שאסור לו לאכול ולשתות (ולהשתכר טור) בפני רבים: (כל דיין שאין לו מי שישמשנו אסור לו לקבל להיות דיין) (הגה"מ פכ"ה דסנהדרין):Il est interdit au juge de se conduire avec domination et arrogance envers la communauté, mais il doit se conduire avec humilité et crainte. Et tout dirigeant (parnass) qui impose une crainte excessive à la communauté, pas pour le Nom du Ciel, ne verra jamais de fils érudit. Et de même, il est interdit de les traiter avec légèreté, même s'ils sont des ignorants ; et qu'il ne marche pas sur les têtes du peuple saint (ne les méprise pas). Et il doit supporter la peine de la communauté et son fardeau. Et c'est une mitsva pour la communauté de traiter le juge avec honneur, et sa crainte doit être sur eux ; et lui aussi ne doit pas s'avilir ni se conduire avec légèreté devant eux. Car dès qu'une personne a été nommée dirigeant de la communauté, il lui est interdit de faire un travail (manuel) devant trois personnes, afin de ne pas s'avilir devant eux ; et à plus forte raison, il lui est interdit de manger et de boire (et de s'enivrer ; Tour) devant un public. (Tout juge qui n'a personne pour le servir n'a pas le droit d'accepter d'être juge) (Hagahot Maïmoniyot, chapitre 25 des lois du Sanhédrin).
séif 4
- אף בשליח ב"ד אסור לנהוג קלות ראש והמצערו יש רשות לב"ד להכותו מכת מרדות והשליח נאמן כשנים להעיד שביזהו כדי לנדותו: הגה והשליח ב"ד יכול להגיד לב"ד ואין בזה משום לשון הרע (מיימוני פכ"ה דסנהדרין וגמ' פ' אלו מגלחין) וכן יכול בעצמו לעשות דין במסרב בו להכותו (וכן) אם הזיקו (בממונו) פטור (ר"י נתיב ל"א חלק ב' ונ"י ריש פרק המניח) וע"ל ריש סימן י"א:Même envers l'émissaire du tribunal (chalia'h beit din), il est interdit de se conduire avec légèreté ; et celui qui l'afflige, le tribunal a le droit de le frapper de la flagellation de rébellion (makat mardout, d'ordre rabbinique). Et l'émissaire est cru comme deux témoins pour attester qu'on l'a méprisé, afin de mettre cette personne au ban. Haga (Rema) : Et l'émissaire du tribunal peut le rapporter au tribunal, et il n'y a pas là d'interdit de médisance (lachon hara) (Hagahot Maïmoniyot, chapitre 25 des lois du Sanhédrin, et la Guemara, chapitre Elou Megal'hin). Et de même, il peut lui-même se faire justice envers celui qui lui résiste, en le frappant ; (et de même,) s'il l'a endommagé (dans ses biens), il est exempt (Rabbénou Yerou'ham, Nativ 31, partie 2, et Nimouké Yossef, début du chapitre Hamaniya'h). Et voir plus loin, début du siman 11.
séif 5