Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- אחד שלוה משנים בעל פה מזה ק' ומזה ר' וכל אחד תובע ק"ק. ובו ג סעיפים:
אחד שלוה משנים בבת אחת מזה מנה ומזה ק"ק והודיעוהו משל מי היה המנה ומשל מי היה הק"ק וכשבאים לתובעו אומר כל א' שלי הם הק"ק והוא אינו יודע איזהו בעל המנה ואיזהו בעל הק"ק צריך ליתן לכל אחד ק"ק (טור לדעת הרא"ש) אחר שישבע כל א' אבל אם היה מלוה בשטר שעשו שטר עליו מחזיק ש' והודיעוהו שלאחד מנה ולאחד ק"ק נותן לזה מנה ולזה מנה והשאר יהא מונח עד שיבא אליהו: הגה דכיון שנעשו שותפין בהלואה אחת ויכול אותו שהשטר יוצא מתחת ידו לגבות בו בלא הרשאה הרי לא פשע הלוה בכלום דלא הוי ליה למידק (טור) (וע' לקמן סי' ע"ז סעיף ט' מאלו הדינין) ויש מי שאומר דבמלוה ע"פ אי לא תבעו ליה חייב בבא לצאת ידי שמים:Un homme qui a emprunté verbalement à deux personnes, à l'un cent et à l'autre deux cents, et chacun réclame deux cents. Il contient 3 séifim.
Un homme qui a emprunté à deux personnes en même temps, à l'un un mané (cent zouz) et à l'autre deux cents, et ils lui ont fait savoir à qui était le mané et à qui étaient les deux cents ; et quand ils viennent le lui réclamer, chacun dit : « Les deux cents sont à moi », et lui ne sait pas lequel est le propriétaire du mané et lequel est le propriétaire des deux cents : il doit donner à chacun deux cents (Tour, selon l'avis du Roch), après que chacun aura juré. Mais si c'était un prêt par acte, qu'ils ont fait sur lui un acte portant trois cents, et qu'ils lui ont fait savoir qu'à l'un revient un mané et à l'autre deux cents, il donne à celui-ci un mané et à celui-là un mané, et le reste sera déposé jusqu'à ce que vienne Élie le prophète. Haga (Rema) : Car puisqu'ils sont devenus associés dans un seul prêt, et que celui des mains de qui l'acte est produit peut recouvrer avec lui sans procuration, l'emprunteur n'a commis aucune négligence, car il n'avait pas à faire attention à la part de chacun (Tour) (et voir plus loin, siman 77, séif 9, sur ces lois). Et il y a un avis selon lequel, pour un prêt verbal, même s'ils ne le lui ont pas réclamé, il est tenu de payer à chacun s'il veut s'acquitter envers le Ciel.séif 1
- היו שנים תובעים אותו כל א' אומר הלויתיך מנה והוא אומר לויתי מנה מאחד מכם ואיני יודע מאיזה מכם צריך ליתן לכל אחד מנה.S'ils étaient deux à le lui réclamer, chacun disant : « Je t'ai prêté un mané », et que lui dit : « J'ai emprunté un mané à l'un de vous, et je ne sais pas auquel de vous », il doit donner à chacun un mané.
séif 2
- ואי לא תבעי ליה אלא הוא מעצמו אומר א' מכם הלוה לי מנה ואיני יודע איזהו פטור אף מלצאת ידי שמים וי"א שלצאת ידי שמים צריך לתת לכל אחד (וכן נראה מדברי התוס' פ' המפקיד (בבא מציעא דף ל"ז ע"א) ע"ש ודו"ק):Et si on ne le lui a pas réclamé, mais que de lui-même il dit : « L'un de vous m'a prêté un mané, et je ne sais pas lequel », il est exempt, même pour s'acquitter envers le Ciel ; et certains disent que, pour s'acquitter envers le Ciel, il doit donner à chacun (et c'est ce qui ressort des paroles des Tossafot, chapitre HaMafkid (Baba Metsia 37a) ; voir là-bas et examine bien).
séif 3