Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- באיזה מקום ניתנה מלוה לפרוע וסדד הפרעון. ובו ז סעיפים:
(המלוה ניתן לתבוע בכל מקום) (טור) אפי' הלוהו בישוב יכול לתובעו במדבר ולכופו שיפרענו שם אם יש לו כדי סיפוקו עד שיגיע לישוב וכדי לפרעו ואם המלוה טוען ברי לי שיש לו כדי סיפוקו וכדי לפרעו והלוה טוען שאין לו אלא כדי סיפוקו ישבע היסת אבל אם הלוה רוצה לפורעו במדבר אם ירצה המלוה לא יקבל ממנו עד שיגיע לישוב מאחר שהלוהו בישוב ומיהו בכל מקום ישוב יכול לכופו לקבל אפי' אינו מקום המלוה ולא מקום הלוה ולא מקום שהלוהו אפי' יש כמה מדברות קודם שיגיע למקומו ושיירא חשובה מקום ישוב: הגה הלוהו במדבר יכול לכופו לקבל פרעונו במדבר אפי' הלוהו בישוב וא"ל הלוה אני רוצה לצאת למדבר וא"ל המלוה גם אני רוצה לצאת למדבר הוי כאלו הלוהו במדבר וצריך לקבל במדבר (טור):En quel lieu le prêt doit être remboursé, et l'ordre du remboursement. Il contient 7 séifim.
(Le prêt peut être réclamé en tout lieu) (Tour). Même s'il lui a prêté dans un lieu habité, il peut le lui réclamer dans le désert et le contraindre à le rembourser là, s'il a de quoi subvenir à ses besoins jusqu'à ce qu'il arrive dans un lieu habité, et de quoi le rembourser. Et si le prêteur prétend : « Je suis certain qu'il a de quoi subvenir à ses besoins et de quoi me rembourser », et que l'emprunteur prétend qu'il n'a que de quoi subvenir à ses besoins, il prête le serment hessèt (serment d'ordre rabbinique). Mais si l'emprunteur veut le rembourser dans le désert, si le prêteur le veut, il ne l'acceptera pas de lui avant d'arriver dans un lieu habité, puisqu'il lui a prêté dans un lieu habité. Toutefois, en tout lieu habité, il peut le contraindre à accepter, même si ce n'est ni le lieu du prêteur, ni le lieu de l'emprunteur, ni le lieu où il lui a prêté, même s'il y a plusieurs déserts à traverser avant qu'il n'arrive chez lui ; et une caravane importante est considérée comme un lieu habité. Haga (Rema) : S'il lui a prêté dans le désert, il peut le contraindre à accepter son remboursement dans le désert. Même s'il lui a prêté dans un lieu habité, si l'emprunteur lui a dit : « Je veux partir dans le désert », et que le prêteur lui a dit : « Moi aussi je veux partir dans le désert », c'est comme s'il lui avait prêté dans le désert, et il doit accepter le remboursement dans le désert (Tour).séif 1
- קבע המלו' ללו' זמן ורוצ' הלוה לפורעו כדי שלא יעמוד הממון באחריותו עד הזמן והמלוה אינו רוצה לקבלו אם הגיע הזמן אע"פ שהלוה ממהר לפרוע חובו כדי להציל עצמו מהאונסים העתידים לבוא כמו חלוף המטבע וגזירת המסים והתשחורת (פי' עבודת של מלך כענין לא חמרא דחד מנהון שחרית) הדין עמו שאין עתה הקלקלה נראית אע"פ שעתידה לבא למחר או בו ביום לאחר הפרעון ואין לו להשגיח על תקלת חבירו אבל אם לא הגיע הזמן אם מצוי וניכר לעינים חילוף המטבע מיד וגזירת המסים והתשחורת אינו יכול לכופו לקבל חובו קודם זמנו אבל אם אין שם אחת מכל החששות האלה וכיוצא בו אע"פ שאין המלו' רוצה לקבל חובו קודם הזמן כדי שלא יהיו באחריותו עד שיגיע הזמן אין שומעין לו מפני שקביעות הזמן לתקנת הלוה היא:Le prêteur a fixé un terme à l'emprunteur, et l'emprunteur veut le rembourser afin que l'argent ne reste pas sous sa responsabilité jusqu'au terme, mais le prêteur ne veut pas l'accepter : si le terme est arrivé, même si l'emprunteur se hâte de rembourser sa dette pour se préserver des contraintes qui vont survenir, comme le changement de monnaie, le décret des impôts et la tach'horèt (explication : corvée au service du roi, comme dans le Targoum : « Je n'ai réquisitionné l'âne d'aucun d'eux », Nombres 16, 15), il a raison (l'emprunteur), car le dommage n'est pas visible maintenant, même s'il doit arriver demain, ou le jour même après le remboursement, et il n'a pas à se soucier du dommage de son prochain. Mais si le terme n'est pas arrivé, si le changement de monnaie imminent, le décret des impôts et la corvée sont fréquents et visibles, il ne peut le contraindre à accepter sa créance avant son terme. Mais s'il n'y a là aucune de toutes ces craintes ou rien de semblable, même si le prêteur ne veut pas accepter sa créance avant le terme, afin qu'elle ne soit pas sous sa responsabilité jusqu'à l'arrivée du terme, on ne l'écoute pas, car la fixation du terme est au profit de l'emprunteur.
séif 2
- חוב דמשכונא דקא אכיל מיניה פירות באתרא דלא מסלקי עד שיגיע הזמן כמו שלוקח פירות עד זמן דמי ואם רצה אינו מקבל המעות קודם הזמן אא"כ מניח לו הפירות לאכול: הגה לוה שאמר למלוה טול מעותיך והוא בזמן והמלוה אינו רוצה לקבלם והם צרורים ומונחים ביד לוה ונגנבו או נאנסו הלוה חייב לשלם אבל בפקדון בכי האי גווני פטור (ב"י מ"כ):Une dette sur gage immobilier dont le prêteur consomme les fruits, dans un lieu où l'on ne le fait pas partir avant que le terme n'arrive : il est comme celui qui achète les fruits jusqu'au terme ; et s'il le veut, il n'accepte pas l'argent avant le terme, à moins que l'emprunteur ne lui laisse les fruits à consommer jusque-là. Haga (Rema) : Un emprunteur qui a dit au prêteur : « Prends ton argent », alors que c'est le terme, et que le prêteur ne veut pas l'accepter, l'argent étant noué et posé dans la main de l'emprunteur, puis qu'il a été volé ou perdu par cas de force majeure : l'emprunteur est tenu de payer. Mais pour un dépôt dans un tel cas, il est exempté (Beit Yossef, au nom d'un écrit cité [מ״כ]).
séif 3
- המלוה את חבירו לזמן ובא הלוה לפרעו תוך הזמן בפרוטרוט דינר דינר י"א שאין המלו' יכול לעכב ולומר תן לי כל חובי בפעם אחת דאף פרעון של דינר דינר נקר' פרעון אלא שיש למלו' תרעומ' עליו ומיהו אם משכן לו שדהו או אפי' שתי שדו' אינו יכול לכופו שיחזיר לו חצי המשכונ' בחצי המעות (וה"ה אם הגיע הזמן א"צ לקבל פרעון בפרוטרוט) (מרדכי פרק האומנים):Celui qui prête à son prochain à terme, et l'emprunteur vient le rembourser pendant le délai par petites sommes, dinar par dinar : certains disent que le prêteur ne peut pas refuser et dire : « Donne-moi toute ma créance en une fois », car même un remboursement dinar par dinar s'appelle un remboursement ; seulement, le prêteur a un grief contre lui. Toutefois, s'il lui a mis en gage son champ, ou même deux champs, il ne peut le contraindre à lui rendre la moitié du gage pour la moitié de l'argent. (Et de même, si le terme est arrivé, il n'a pas besoin d'accepter un remboursement par petites sommes) (Mordekhaï, chapitre HaOumanin).
séif 4
- המלוה את חבירו על משכון מטלטלין או קרקע ששוים יותר מחובו ובא הלוה ואמר שיקח מהמשכונו' כדי חובו ויחזיר לו את המותר אין בדבריו כלום וה"ה אם אין המשכונות שוים יותר מהחוב אינו יכול לכופו שיטלם בחובו ויחזיר לו שטרו:Celui qui prête à son prochain sur un gage mobilier ou immobilier qui vaut plus que sa créance, et que l'emprunteur vient et dit qu'il prenne sur les gages le montant de sa créance et lui rende le surplus : ses paroles sont sans valeur. Et de même, si les gages ne valent pas plus que la dette, il ne peut le contraindre à les prendre pour sa créance et à lui rendre son acte.
séif 5
- לוה שאמר כשהגיע זמן הפרעון אין לי מעות ולא מטלטלי אלא קרקע טול אותו בחובך ומלו' אומר איני חפץ בקרקע ואני רוצה להמתין עד שיהיו לך מעות ואינך יכול לכופני שאקח קרקע כיון שאיני תובע חובי עכשיו הדין עם המלוה:Un emprunteur a dit, quand le terme du remboursement est arrivé : « Je n'ai ni argent ni meubles, mais seulement une terre ; prends-la pour ta créance. » Et le prêteur dit : « Je ne veux pas de terre ; je veux attendre jusqu'à ce que tu aies de l'argent, et tu ne peux pas me contraindre à prendre une terre, puisque je ne réclame pas ma créance maintenant » : le prêteur a raison.
séif 6
- המלוה את חבירו על המטבע ונפסל אם יכול להוציאו במדינה אחרת ויש לו דרך לאותה מדינה נותן לו ממטבע שהלוהו ואומר לו לך והוציאו במקום פלוני ואם אין לו דרך לשם (או שיש לו דרך לשם והמלכיות מקפידות שמחפשין על מי שמוליך מטבע הנפסל) (טור) נותן לו מטבע היוצ' באותה שעה וכן בכתובה: הגה וכל זה שהתנה ליתן לו מעות אבל אם לא התנה כלום נותן לו מטבע שהלוהו בכל ענין (טור) ואם התנה ליתן לו מעות היוצאין בהוצאה חייב ליתן לו מעות היוצאין בכל ענין (מרדכי פרק הגוזל קמא) ואם תיקן המלך כיצד ישלמו החייבים דינא דמלכותא דינא וכפי מה שתיקן ישלם (מרדכי שם בשם ר"י) ויש חולקין (תשובת הרא"ש כלל ק"ג סי' א' ב') עיין לקמן סי' שס"ט בדין דינא דמלכותא ועיין בי"ד סי' קס"ה מדינים אלו:Celui qui prête à son prochain une monnaie, et elle a été invalidée (retirée de la circulation) : s'il peut la dépenser dans un autre pays, et que le prêteur a un chemin vers ce pays, l'emprunteur lui donne de la monnaie qu'il lui a prêtée et lui dit : « Va la dépenser à tel endroit. » Et s'il n'a pas de chemin là-bas (ou qu'il a un chemin là-bas, mais que les royaumes sont pointilleux et fouillent ceux qui transportent une monnaie invalidée) (Tour), il lui donne la monnaie qui a cours à ce moment-là ; et de même pour la ketouba. Haga (Rema) : Et tout cela, c'est lorsqu'il a stipulé de lui donner de l'argent ; mais s'il n'a rien stipulé, il lui donne la monnaie qu'il lui a prêtée, dans tous les cas (Tour). Et s'il a stipulé de lui donner de l'argent ayant cours, il est tenu de lui donner de l'argent ayant cours, dans tous les cas (Mordekhaï, chapitre HaGozel Kama). Et si le roi a établi comment paieront les débiteurs, dina demalkhouta dina (la loi du royaume est la loi), et il paiera selon ce qu'il a établi (Mordekhaï, là-bas, au nom du Ri) ; et certains contestent (Responsa du Roch, règle 103, siman 1 et 2). Voir plus loin, siman 369, la loi de dina demalkhouta, et voir Yoré Dé'a, siman 165, au sujet de ces lois.
séif 7