Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- דין שטרות שנמצאו ודין שובר שנמצא ביד שליש. ובו כד סעיפים:
המוצא שטר אצלו ואינו יודע מה טיבו אם המלוה הפקידו או הלוה או אם הפקידוהו בידו בתורת שלישות ומקצתו פרוע יהא מונח עד שיבא אליהו ואם החזירו לאותו שכתוב על שמו עבר על דברי חכמים ואם זה שהשטר עתה בידו מכחיש דברי אותו שנתנו לו היה יכול לגבות בו ואם הוא מודה לו שנתנו לידו צריך להחזירו לו ויהא מונח עד שיבא אליהו ובסי' זה יתבאר עוד (וע' סעיף ט"ז) ואם שטר משכונא נמצא בידו ואינו יודע מה טיבו אף ע"פ שבעל משכונא מוחזק בקרקע אינו מועיל לו כלום שום טענה ויהא השטר מונח עד שיבא אליהו ומחזיר הקרקע לבעליה: הגה וכל זה דוקא במי שאין לו שייכות עם המפקיד או הנפקד אבל בן שמוצא שטרות של אביו בידו ואינו יודע מה טיבן או האב שמוצא שטרות בנו והוא סומך על שלחנו וה"ה כל אלו שאין להן חזקה זה על זה כמו שיתבאר לקמן סי' קמ"ט כל אלו כאדם אחר הן והוי כאלו נמצא תחת ידי עצמו (תשו' רשב"א אלף ל"ה):Loi des actes trouvés, et loi d'une quittance trouvée entre les mains d'un tiers dépositaire. Il comporte 24 séifim :
Celui qui trouve chez lui un acte et ne sait pas de quoi il s'agit — si c'est le prêteur qui le lui a déposé ou l'emprunteur, ou si on le lui a déposé à titre de chalich (tiers dépositaire) et qu'il est en partie payé — : il restera en dépôt jusqu'à ce que vienne Élie (le prophète, c'est-à-dire indéfiniment). Et s'il l'a rendu à celui au nom duquel il est écrit, il a transgressé les paroles des Sages ; et si celui qui a maintenant l'acte en main dément les dires de celui qui le lui a donné, il pourrait recouvrer avec lui ; et s'il lui reconnaît qu'il le lui a remis en main, il doit le lui rendre, et il restera en dépôt jusqu'à ce que vienne Élie ; et cela sera encore expliqué dans ce siman (et voir séif 16). Et si c'est un acte de gage immobilier qui a été trouvé chez lui et qu'il ne sait pas de quoi il s'agit, bien que le créancier gagiste soit en possession du terrain, aucune prétention ne lui sert à rien : l'acte restera en dépôt jusqu'à ce que vienne Élie, et il rend le terrain à son propriétaire. Haga (Rema) : Et tout cela, seulement pour quelqu'un qui n'a pas de lien avec le déposant ou le dépositaire ; mais un fils qui trouve chez lui des actes de son père et ne sait pas de quoi il s'agit, ou le père qui trouve des actes de son fils, lorsque celui-ci est entretenu à sa table — et de même tous ceux qui n'ont pas de 'hazaka (présomption de propriété) les uns sur les biens des autres, comme il sera expliqué plus loin, siman 149 — tous ceux-là sont comme une autre personne, et c'est comme si l'acte avait été trouvé chez le propriétaire lui-même (responsa du Rachba, siman 1035).séif 1
- וכן יורשי הנפקד לא יחזירו שום שטר שנמצא ברשות אביהם אא"כ יודעים מה טיבו ויש מי שאומר שאם המלוה בעצמו לקחו קודם שבא ליד אחר לא אמרי' ביה יהא מונח ואפי' לקחו מבית היורש קודם שבא ליד היורש ומיהו אם היורש מוציא [שטר] כתובת אשה הנפקד אצלו יחזירנו לאשה ולא חיישי' שהיא פרועה (ב"י בשם הריטב"א):Et de même, les héritiers du dépositaire ne rendront aucun acte trouvé dans le domaine de leur père, à moins qu'ils ne sachent de quoi il s'agit. Et il y a un avis selon lequel, si le prêteur lui-même l'a pris avant qu'il ne parvienne entre les mains d'un autre, on ne dit pas à son sujet qu'il restera en dépôt ; et même s'il l'a pris de la maison de l'héritier, avant qu'il ne parvienne entre les mains de l'héritier. Haga (Rema) : Toutefois, si l'héritier produit l'acte de ketouba d'une femme déposé chez son père, il le rendra à la femme, et on ne craint pas qu'elle soit payée (Beit Yossef au nom du Ritva).
séif 2
- י"א שאפי' שניהם רוצים לא יוציאם מתחת ידו אלא קרוע דחיישינן לקנוניא ויש מי שאומר דלא חיישי' ואם שניהם רוצים יעשה כמאמרם:Certains disent que même si tous deux (prêteur et emprunteur) le veulent, le dépositaire ne le fera sortir de chez lui que déchiré, car on craint une collusion (kenounia, au détriment d'acheteurs de leurs biens). Et il y a un avis selon lequel on ne le craint pas, et si tous deux le veulent, il fera selon leurs dires.
séif 3
- אם יטענו היורשים על שטר שמוצאים ברשות אביהם שאביו הלוה עליו מעות למלוה אע"פ שאינו יכול לגבותו מהלוה בלא כתיבה מ"מ לקחו למשכון טענתם טענה אבל אנן לא טענינן להו:Si les héritiers prétendent, au sujet d'un acte qu'ils trouvent dans le domaine de leur père, que leur père a prêté de l'argent au prêteur sur cet acte : bien qu'il ne puisse pas le recouvrer sur l'emprunteur sans écrit (de cession), néanmoins il l'a pris en gage ; leur prétention est une prétention valable, mais nous ne la faisons pas valoir pour eux (d'office).
séif 4
- ראובן שמת ונמצאו ברשותו שטרות של אחותו קשורים יחד מקצתם לזכותה דהיינו שטר נדונייתה ושטרי קרקעותיה ומהם לחובתה כגון שטר מתנה שנתנה לבעלה קרקע שהיה לה אף ששטר נדונייתה הוא כשאר [שטרי] חובות מאחר שהוא קשור עם שטרי קרקעותיה שהם ודאי שלה הוי כאילו נודע ודאי שהיא הפקידתם ומטעם זה גם שטר המתנה שנתנה לבעלה קרקע אנו מחזיקים שהיא הפקידתו ויחזירו לה או ליורשיה:Réouven est mort, et l'on a trouvé dans son domaine des actes de sa sœur, attachés ensemble, certains en sa faveur, à savoir l'acte de sa dot et les actes de ses terrains, et d'autres à sa charge, comme un acte de don par lequel elle a donné à son mari un terrain qu'elle possédait : bien que l'acte de sa dot soit comme les autres actes de créance, puisqu'il est attaché avec les actes de ses terrains, qui sont certainement à elle, c'est comme s'il était su avec certitude que c'est elle qui les a déposés ; et pour cette raison, l'acte de don aussi, par lequel elle a donné un terrain à son mari, nous présumons qu'elle l'a déposé, et on le rendra à elle ou à ses héritiers.
séif 5
- המוצא שט"ח אע"פ שיש בו נאמנות אפי' הוא תוך זמנו ואפי' אין בו אחריות ולוה מודה לא יחזיר דחיישינן לפרעון ולקנוניא ואפי' אמר הלוה או המלוה נקב יש בו בצד אות פלוני לא יחזיר לא לזה ולא לזה ואם מפורש בשטר בהדיא שאינו חייב באחריות אם חייב מודה יחזיר:Celui qui trouve un acte de créance, même s'il contient une clause de crédibilité, même s'il n'est pas encore échu, et même s'il ne comporte pas de garantie (hypothécaire) et que l'emprunteur reconnaît la dette, ne le rendra pas, car on craint un paiement et une collusion. Et même si l'emprunteur ou le prêteur a dit : « Il y a un trou à côté de telle lettre », il ne le rendra ni à l'un ni à l'autre. Et s'il est explicitement précisé dans l'acte qu'il n'est pas grevé de garantie, si le débiteur reconnaît la dette, il le rendra (au prêteur).
séif 6
- וכן אם יש ללוה בני חורין שמספיקין לשעבוד החוב אם חייב מודה יחזיר וכן אם נמצא ביום שנכתב וכתוב בו הנפק (פי' קיום שעושין אנשי הב"ד תרגום יצא נפק ולכן נקרא הנפק שיצא בב"ד) אם חייב מודה יחזיר ויש מי שאומר דהא דאמרינן שאם נמצא ביום שנכתב יחזיר הני מילי דליתיה ללוה קמן אבל איתיה קמן ואמר פרעתיו וממני נפל לא יחזיר:Et de même, si l'emprunteur a des biens libres (non vendus) suffisant à couvrir l'hypothèque de la dette, si le débiteur reconnaît, il le rendra. Et de même, s'il a été trouvé le jour même où il a été écrit, et qu'il y est écrit un hanpek (explication : l'authentification que font les membres du tribunal ; le Targoum de « il sortit » est nefak, c'est pourquoi on l'appelle hanpek, ce qui est sorti du tribunal), si le débiteur reconnaît, il le rendra. Et il y a un avis selon lequel ce que nous disons, que s'il a été trouvé le jour où il a été écrit il le rendra, ne s'applique que lorsque l'emprunteur n'est pas devant nous ; mais s'il est devant nous et dit : « Je l'ai payé, et c'est de chez moi qu'il est tombé », il ne le rendra pas.
séif 7
- מצא בשוק שטרות קרועים ושטר חוב ביניהם לא יחזיר ואם יש עמהם שובר אפילו בלא עדים יחזיר השטר ללוה:S'il a trouvé au marché des actes déchirés, et un acte de créance parmi eux, il ne le rendra pas ; et s'il y a avec eux une quittance, même sans témoins, il rendra l'acte à l'emprunteur.
séif 8
- המוצא שטר בכלי יתננו למי שנותן סימן בכלי ואפי' אינו נותן סי' בכלי אלא כשזה מכריז שטר מצאתי וזה אומר מצאת בכלי פלו' אם אין דרך העולם ליתן שטרות באותו הכלי הוי סימן:Celui qui trouve un acte dans un récipient le donnera à celui qui donne un signe (d'identification) concernant le récipient. Et même s'il ne donne pas de signe concernant le récipient, mais que celui-ci annonce : « J'ai trouvé un acte », et que l'autre dit : « Tu l'as trouvé dans tel récipient », s'il n'est pas d'usage courant de mettre des actes dans ce récipient-là, c'est un signe.
séif 9
- מצא ג' שטרות או יותר כרוכים זה על זה או שאחד כרוך בראש חבירו יכריז שטרות מצאתי למי שיאמר מניינם יחזירם ואין צריך שיאמר היאך היו כרוכים: הגה אבל הכריכה לחוד לא הוי סימן אם כל השטרות היו של מלוה ולוה אחד (ד"ע בפי' דברי הטור והרמ"ה) וה"מ שאין שניהם לפנינו אבל אם הם שניהם לפנינו והאחד יודע הכריכה והשני אינו יודע נותנין למי שיודע (טור):S'il a trouvé trois actes ou plus, roulés l'un sur l'autre, ou l'un roulé au bout de l'autre, il annoncera : « J'ai trouvé des actes » ; à celui qui dira leur nombre, il les rendra, et il n'est pas nécessaire qu'il dise comment ils étaient roulés. Haga (Rema) : Mais la manière de les rouler seule n'est pas un signe, si tous les actes étaient d'un même prêteur et d'un même emprunteur (Darkhei Moché, dans l'explication des paroles du Tour et du Rama [Rabbi Méïr Aboulafia]). Et ces paroles s'appliquent lorsque tous deux ne sont pas devant nous ; mais s'ils sont tous deux devant nous, et que l'un connaît la manière dont ils étaient roulés et l'autre ne la connaît pas, on les donne à celui qui la connaît (Tour).
séif 10
- מצא ג' שטרות יחד על לוה א' שלוה מג' אנשים והם מקויימים יחזירם ללוה אף בלא סימן ולא יתנם למלוה אף אם יתן בהם סימן ואם אינם מקויימים לא יתנם אלא למי שנותן בהם סימן ואם מצא ג' ביחד מג' לווין שלוו ממלוה אחד והם כתיבת יד ג' סופרים יתנם למלוה אף בלא סימן ואם הם כתיבת יד סופר אחד יתנם למי שיתן בהם סימן וה"ה שני שטרות משני לווין או שני מלוין (רבינו ירוחם נ"ב ח"ג):S'il a trouvé trois actes ensemble contre un même emprunteur, qui a emprunté à trois personnes, et qu'ils sont authentifiés, il les rendra à l'emprunteur, même sans signe, et ne les donnera pas au prêteur, même s'il en donne un signe. Et s'ils ne sont pas authentifiés, il ne les donnera qu'à celui qui en donne un signe. Et s'il en a trouvé trois ensemble de trois emprunteurs qui ont emprunté à un même prêteur, et qu'ils sont de l'écriture de trois scribes, il les donnera au prêteur, même sans signe ; et s'ils sont de l'écriture d'un seul scribe, il les donnera à celui qui en donne un signe. Haga (Rema) : Et de même pour deux actes de deux emprunteurs ou de deux prêteurs (Rabbénou Yerou'ham, chemin 2, partie 3).
séif 11
- מצא איגרות שום ואיגרות מזון (פי' איגרות שום שומת ב"ד נכסי לוה ונתנו למלוה ופי' איגרות מזון שקבל עליו לזון בני אשתו) שטרי חליצה ומיאונין ושטרי בירורין וכל מעשה בית דין כגון חלטתא (פי' חלטתא שהחליטו וגמרו ב"ד נכסי לוה למלוה ושטרי בירורין שזה בורר לו אחד וזבל"א או שטרי טענות שטענו בב"ד ששוב אינם יכולים לחזור מהם) יחזיר לבעליו:S'il a trouvé des igrot choum et des igrot mazon (explication : igrot choum, l'estimation par le tribunal des biens de l'emprunteur qu'on a donnés au prêteur ; et igrot mazon, l'acte par lequel quelqu'un s'est engagé à nourrir les enfants de sa femme), des actes de 'halitsa et de mioun (refus de la mineure mariée par ses proches), des actes de berourin, et tout acte de tribunal, comme une 'haltata (explication : 'haltata, l'acte par lequel le tribunal a définitivement attribué les biens de l'emprunteur au prêteur ; et les actes de berourin, par lesquels celui-ci choisit un juge et celui-là choisit un autre juge ; ou les actes de prétentions que les parties ont fait valoir au tribunal et dont elles ne peuvent plus se rétracter), il les rendra à leur propriétaire.
séif 12
- המוצא שטר שחרור אם אין האדון מודה בו לא יחזיר לא לזה ולא לזה ואם האדון מודה שנתנו לעבד להשתחרר בו יחזירנו לעבד ומיהו אם יבא העבד לטרוף בו ממה שמכר אדוניו מנכסיו מאחר זמן הכתוב בו צריך להביא ראיה שהגיע לידו מזמן הכתוב בו (ובמקום שעדיו בחתומיו זכין לו כדרך שנתבאר לעיל סי' ל"ט א"צ להביא ראיה על זה) (נ"י):Celui qui trouve un acte d'affranchissement : si le maître ne le reconnaît pas, il ne le rendra ni à l'un ni à l'autre ; et si le maître reconnaît qu'il l'a donné à l'esclave pour être affranchi par lui, il le rendra à l'esclave. Toutefois, si l'esclave vient saisir avec lui des biens que son maître a vendus de ses biens après la date qui y est écrite, il doit apporter la preuve qu'il lui est parvenu à partir de la date qui y est écrite (et là où « ses témoins valent par leurs signatures » et acquièrent pour lui, comme cela a été expliqué plus haut, siman 39, il n'a pas besoin d'apporter de preuve à ce sujet) (Nimoukei Yossef).
séif 13
- המוצא שטר מתנת בריא או שטר מכר אפילו אומר הנותן או המוכר שיתנוהו למקבל או ללוקח לא יתננו לו אא"כ פירש במתנה ששייר לעצמו כח שיוכל לחזור בו כל ימיו כגון שכתב מהיום אם לא אחזור בי כל ימי חיי ואם הוא שטר הקנאה שפירש שהקנה לו מיד אע"פ שלא הגיע השטר לידו יחזיר אפי' לא שייר לעצמו שיוכל לחזור המוציא שטר מתנת שכיב מרע אם הנותן קיים ואומר שיתנוהו למקבל יתנוהו לו ואם מת הנותן אע"פ שבנו אומר שיתנוהו לו לא יתנוהו לו אא"כ יהיה שטר הקנאה:Celui qui trouve un acte de don d'un bien-portant, ou un acte de vente : même si le donateur ou le vendeur dit qu'on le donne au bénéficiaire ou à l'acheteur, il ne le lui donnera pas, à moins qu'il n'ait précisé dans le don qu'il se réservait le pouvoir de se rétracter toute sa vie, par exemple s'il a écrit : « À partir d'aujourd'hui, si je ne me rétracte pas de toute ma vie ». Et si c'est un acte de transfert de propriété (hakna'a), dans lequel il a précisé qu'il lui transférait la propriété immédiatement, même si l'acte ne lui est pas parvenu, il le rendra, même s'il ne s'est pas réservé le droit de se rétracter. Celui qui trouve un acte de don d'un malade alité (chekhiv mera) : si le donateur est vivant et dit qu'on le donne au bénéficiaire, on le lui donnera ; et si le donateur est mort, même si son fils dit qu'on le lui donne, on ne le lui donnera pas, à moins que ce ne soit un acte de transfert de propriété.
séif 14
- שנים שהם אוחזין בשטר המלוה אומר שלי הוא והוצאתיו להפרע בו ממך והלוה אומר פרעתיו וממני נפל אם היה השטר שיכול לקיימו זה ישבע שאין לו בדמים אלו פחות מחציין וזה ישבע שאין לו בדמים אלו פחות מחציין וישלם הלוה מחצה (שוויו של חוב שבשטר) (ר"י נ"ו ח"ה בשם הר"ר יונה וכ"ה בתוס') ואם אינו יכול לקיימו ישבע הלוה היסת שפרעו וילך לו ויש אומרים שאם הוא מקויים ואוחזין בו שניהם בשוה בתופס או בתורף או ששניהם אוחזים בגליון ואפילו כל התורף קרוב לאחד יותר מלחבירו זה ישבע שאין לו בו פחות מחציו וזה ישבע שאין לו בו פחות מחציו ויפרע לו חציו אפי' אם יש בו נאמנות ואם אחד אוחז בתורף ואחד בטופס האוחז בתורף נוטל יתרון הממון ששוה התורף על הטופס והשאר יחלוקו בשוה בשבועה:Deux personnes qui tiennent un acte : le prêteur dit : « Il est à moi, je l'ai sorti pour me faire payer avec lui par toi », et l'emprunteur dit : « Je l'ai payé, et c'est de chez moi qu'il est tombé » : si l'acte est tel qu'on peut l'authentifier, celui-ci jurera qu'il n'a pas moins de la moitié de cette valeur, et celui-là jurera qu'il n'a pas moins de la moitié de cette valeur, et l'emprunteur paiera la moitié (de la valeur de la créance inscrite dans l'acte) (Rabbénou Yerou'ham, chemin 6, partie 5, au nom de Rabbénou Yona, et de même dans Tossefot). Et s'il ne peut pas l'authentifier, l'emprunteur prêtera le serment d'hessèt qu'il l'a payé et s'en ira. Et certains disent que, s'il est authentifié et qu'ils le tiennent tous deux également, dans le tofès (partie formulaire générale de l'acte) ou dans le toref (partie essentielle : noms, date, somme), ou qu'ils le tiennent tous deux par la marge, et même si tout le toref est plus proche de l'un que de l'autre, celui-ci jurera qu'il n'a pas moins de la moitié, et celui-là jurera qu'il n'a pas moins de la moitié, et l'emprunteur lui paiera la moitié, même s'il contient une clause de crédibilité. Et si l'un tient le toref et l'autre le tofès, celui qui tient le toref prend la part de la valeur de laquelle le toref excède le tofès, et le reste, ils le partageront également avec serment.
séif 15
- המחזיר שטר שמן הדין לא היה לו להחזירו יש מי שאומר שגובין בו וי"א שאין גובין בו ויש מי שאומר שאפי' גבו בו ב"ד ואח"כ נודע בעדים שנפל מחזירין ב"ד ומוציאין מהמלוה ללוה אבל אם מעצמו פרע למלוה או ליורשיו אין מוציאים מידם (וע' ריש סי' זה ס"א):Celui qui rend un acte que, selon la loi, il n'aurait pas dû rendre : il y a un avis selon lequel on recouvre avec lui, et certains disent qu'on ne recouvre pas avec lui. Et il y a un avis selon lequel, même si le tribunal a recouvré avec lui et qu'ensuite on a su par des témoins qu'il était tombé, le tribunal revient sur sa décision et retire l'argent du prêteur pour le rendre à l'emprunteur ; mais si l'emprunteur a payé de lui-même le prêteur ou ses héritiers, on ne le leur retire pas (et voir au début de ce siman, séif 1).
séif 16
- מי שהוציא שט"ח על חבירו ותבעו בב"ד ואח"כ נאבד ממנו ויש כמה אומדנות דמוכחי טובא שנאבד מחוייבים ב"ד לכתוב מעשה ב"ד ולקיים השטר כבתחלה ולכופו לפרוע:Celui qui a produit un acte de créance contre son prochain et l'a assigné au tribunal, et ensuite l'acte s'est perdu, et il y a plusieurs estimations très probantes qu'il s'est perdu : le tribunal est tenu d'écrire un maassé beit din (procès-verbal du tribunal), de valider l'acte comme au début et de contraindre le débiteur à payer.
séif 17
- המוצא שובר בשוק בזמן שהמלוה מודה שנתנו ללוה יחזיר ללוה אינו מודה לא יתננו לא לזה ולא לזה ואם נמצא ביד המלוה שובר על א' משטרותיו שהוא פרוע אינו כלום לגרוע כח השטר אפי' אם הוא כתב יד הלוה או המלוה עצמו אא"כ שהשטר שהשובר כתוב עליו מונח בין שטרותיו הקרועים אע"פ שהוא אינו קרוע מ"מ איתרע וסמכינן אשובר אפי' אין על השובר עדים אבל לא נמצא עליו שובר אע"פ שנמצא בין שטרות קרועים לא גרע וגובין בו ואם עדים חתומים על השובר שנמצא ביד המלוה ישאלו העדים אם יודעים שהשטר פרוע יעשו על פיהם ואם אינם יודעים או שאינם לפנינו אינו כלום ואם הוא מקוים כשר:Celui qui trouve une quittance au marché : lorsque le prêteur reconnaît qu'il l'a donnée à l'emprunteur, il la rendra à l'emprunteur ; s'il ne le reconnaît pas, il ne la donnera ni à l'un ni à l'autre. Et si l'on a trouvé entre les mains du prêteur une quittance concernant l'un de ses actes, attestant qu'il est payé, cela n'a aucune valeur pour diminuer la force de l'acte, même si elle est de l'écriture de l'emprunteur ou du prêteur lui-même ; à moins que l'acte sur lequel la quittance est écrite ne soit placé parmi ses actes déchirés : bien qu'il ne soit pas déchiré, il est néanmoins affaibli, et l'on s'appuie sur la quittance, même s'il n'y a pas de témoins sur la quittance. Mais si l'on n'a pas trouvé de quittance à son sujet, même s'il a été trouvé parmi des actes déchirés, il n'est pas diminué, et l'on recouvre avec lui. Et si des témoins sont signés sur la quittance trouvée entre les mains du prêteur, on interrogera les témoins : s'ils savent que l'acte est payé, on agira selon leurs dires ; et s'ils ne le savent pas, ou qu'ils ne sont pas devant nous, cela n'a aucune valeur ; et si elle est authentifiée, elle est valable.
séif 18
- אם השובר ביד השליש ואומר שהוא פרוע נאמן אפי' ראוהו ב"ד כבר בידו ואפי' אין עליו עדים ואפי' מת השליש כשר השובר ודוקא שהשטר בידו עם השובר אבל אם אין השטר בידו ואין עדים בשובר אינו כלום ואם יש עליו עדים אע"פ שאינם כאן אם הוא מקויים כשר ואם אינו מקויים יתקיים בחותמיו ואם השליש מת לא יחזיר לא ללוה ולא למלוה אפי' שהחייב מודה שהמלוה הפקידו בידו ועדיין לא נפרע החוב לפי שחוששין לקנוניא לפיכך אין גובין בשט"ח שזה השובר יוצא עליו ואין קורעין אותו:Si la quittance est entre les mains du chalich et qu'il dit que l'acte est payé, il est cru, même si le tribunal l'a déjà vue entre ses mains, même s'il n'y a pas de témoins sur elle ; et même si le chalich est mort, la quittance est valable. Et cela, seulement si l'acte est entre ses mains avec la quittance ; mais si l'acte n'est pas entre ses mains et qu'il n'y a pas de témoins sur la quittance, elle n'a aucune valeur. Et s'il y a des témoins sur elle, même s'ils ne sont pas ici, si elle est authentifiée, elle est valable ; et si elle n'est pas authentifiée, on l'authentifiera par ses signataires. Et si le chalich est mort, on ne la rendra ni à l'emprunteur ni au prêteur, même si le débiteur reconnaît que le prêteur la lui a déposée et que la dette n'a pas encore été payée, car on craint une collusion ; c'est pourquoi on ne recouvre pas avec l'acte de créance contre lequel cette quittance est produite, et on ne la déchire pas.
séif 19
- (ל' רמב"ם פט"ז מה' מלוה דין י' כל הסעיף) שטר שנמצא בו שובר בגוף השטר בין מלפניו בין מלאחריו ואפי' במקצתו שטר זה פרוע או שנפרע ממנו כך וכך אפי' יוצא מתחת ידי המלוה ואע"פ שאין על הכתב עדים עושים כמו שכתוב בשובר (וה"ה אם מצא כתוב בפנקסו שטר פלוני הוא פרוע) (ר"י נ"י ח"ד):(Formulation du Rambam, chapitre 16 des lois du prêteur, loi 10, pour tout le séif.) Un acte dans lequel on a trouvé une quittance dans le corps même de l'acte, que ce soit avant ou après le texte, et même s'il est écrit dans une partie : « Cet acte est payé », ou « il en a été payé telle et telle somme », même s'il sort de chez le prêteur, et bien qu'il n'y ait pas de témoins sur cet écrit, on agit comme il est écrit dans la quittance (et de même s'il a trouvé écrit dans son registre : « Tel acte est payé ») (Rabbénou Yerou'ham, chemin 6, partie 4).
séif 20
- ראובן נפטר ונמצא בא' משטרותיו מכתב ידו שטר זה פרוע או שנפרע כך וכך עושים כמו שכתוב בשובר:Réouven est décédé, et l'on a trouvé, dans l'un de ses actes, un écrit de sa main : « Cet acte est payé », ou « il en a été payé telle et telle somme » : on agit comme il est écrit dans la quittance.
séif 21
- מי שמת ונמצא באחד משטרותיו מכתב ידו שטר זה חציו לפלוני אין לאותו פלו' חלק בו:Celui qui est mort, et l'on a trouvé, dans l'un de ses actes, un écrit de sa main : « La moitié de cet acte appartient à Untel » : cet Untel n'a aucune part dans cet acte.
séif 22
- האומר שטר בין שטרותי פרוע ואיני יודע איזהו כל שטרותיו פרועים נמצא לאחד שם שנים הגדול פרוע ולא הקטן (נ"י סוף ב"ב): הגה אבל אם נמצא שובר בבית לוה על הקטן ודאי הקטן פרוע ולא הגדול (נ"י) וכן אם לא אמר א' פרוע אלא אומר שטר אחד מחול לך הקטן מחול ולא הגדול (מה"ר דוד כהן בית כ' סי' ו'):Celui qui dit : « Un acte parmi mes actes est payé, et je ne sais pas lequel » : tous ses actes contre ce débiteur sont payés. Si l'on en trouve deux contre une même personne, le plus grand est payé, et non le petit (Nimoukei Yossef, fin de Baba Batra). Haga (Rema) : Mais si l'on a trouvé une quittance dans la maison de l'emprunteur concernant le petit, c'est certainement le petit qui est payé et non le grand (Nimoukei Yossef). Et de même, s'il n'a pas dit « un est payé », mais dit : « Un acte t'est remis », le petit est remis et non le grand (Maharar David Cohen, maison 20, siman 6).
séif 23
- האומר לחבירו שטר לך בידי שהוא פרוע הגדול פרוע והקטן אינו פרוע חוב לך בידי פרוע כל שטרות שיש לו עליו פרועים:Celui qui dit à son prochain : « Un acte de toi entre mes mains est payé » : le grand est payé et le petit n'est pas payé. S'il dit : « Ta dette entre mes mains est payée », tous les actes qu'il a contre lui sont payés.
séif 24