Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- שהעדים צריכים לקרות מקודם השטר ודין שטר הבא על הנייר ועדיו על המחק. ובו כג סעיפים:
העדים חותמים למטה בשטר ולא מן הצדדים ולא מלמעלה:Que les témoins doivent lire l'acte au préalable, et loi de l'acte qui se présente sur le papier (non gratté) alors que ses témoins signent sur un grattage (ma'hak). Il comporte 23 séifim.
Les témoins signent en bas de l'acte, et non sur les côtés ni en haut.séif 1
- ראש ב"ד שהיה יודע ענין השטר וקרא לפניו הסופר שלו הואיל והוא מאמין אותו ואימתו עליו ה"ז חותם השטר אע"פ שלא קראו הוא בעצמו ואין שאר העם (או ראש ב"ד וסופר אחר טור) רשאים לעשות כן עד שיקרא העד השטר מלה במלה: הגה וי"א דשנים יקראו לפניהם והן חותמין (טור והרא"ש והגהות מיימוני פרק כ"ד מה' מלוה) ואם אינן מבינין לשון השטר יתרגמו להן הקוראין והם חותמין (ב"י ע' סק"ג) וכנ"ל עיקר י"א דקורין לפני צבור וחותמין דיראים לשקר לפני צבור והוי כראש ב"ד וסופר שלו (הגהות מרדכי ואשירי פ"ב דגיטין):Le chef du tribunal qui connaissait le contenu de l'acte, et son scribe l'a lu devant lui : puisqu'il a confiance en lui et que sa crainte pèse sur lui (le scribe n'oserait pas le tromper), il peut signer l'acte même s'il ne l'a pas lu lui-même. Mais le reste des gens (ou bien un chef de tribunal avec un autre scribe) (Tour) n'ont pas le droit de faire ainsi, tant que le témoin ne lit pas l'acte mot par mot. Haga (Rema) : Et certains disent que si deux personnes le lisent devant eux, ils signent (Tour, et le Roch, et Hagahot Maïmoniyot, chapitre 24 des lois du prêteur). Et s'ils ne comprennent pas la langue de l'acte, les lecteurs le leur traduisent et ils signent (Beit Yossef ; voir séif katan 3), et cela me paraît l'essentiel. Certains disent qu'on le lit devant l'assemblée (tsibour) et ils signent, car on craint de mentir devant l'assemblée, et c'est comme le chef du tribunal et son scribe (Hagahot Mordekhaï et Hagahot Achéri, chapitre 2 de Guittin).
séif 2
- הודאה בחתם ידו והשטר בגופן של עכו"ם והדבר ברור שאינו יודע לקרותה ויש עדים שחתם עד שלא קראו מ"מ מתחייב הוא בכל מה שכתוב בו:Une reconnaissance (de dette) portant la signature de sa main, alors que l'acte est rédigé dans l'écriture des non-Juifs, et il est clair qu'il ne sait pas la lire, et il y a des témoins qu'il a signé sans l'avoir lue : néanmoins il s'oblige pour tout ce qui y est écrit.
séif 3
- עדים שאין יודעים לחתום וקרעו להם נייר חלק וחתמו על הרשום מכין אותם מכת מרדות והשטר פסול (ויש מכשירין השטר) (טור והמגיד פכ"ד מה' מלוה בשם רשב"א וע' בר"ן פ"ב דגיטין):Des témoins qui ne savent pas signer, et on leur a découpé (gravé) sur un papier vierge le tracé de leur nom, et ils ont signé sur le tracé (en repassant l'encre dans les creux) : on leur inflige des coups de discipline (makat mardout), et l'acte est invalide (et certains valident l'acte) (Tour, et Maguid Michné, chapitre 24 des lois du prêteur, au nom du Rachba ; et voir le Ran, chapitre 2 de Guittin).
séif 4
- מקום שנהגו שהסופר חותם ע"פ העד שכותב פב"פ חתם במסירת קולמוס או שכתוב בו פב"פ צוה לחתום אם קבלו בני העיר עליהם לעשות עדותו כעדות העד כשר ואם לא קבלו עליהם אינו כלום כל שטר הבא לפנינו שעדים מעידים על חתימת העדים מקיימים אותו שחזקה אין העדים חותמים על השטר אא"כ קראוהו ויודעים לחתום ואי איתנהו לסהדי קמן וקים לן בהו דלא ידעי למקרי אי אמרי אקרינן למאן דידע למיקרא סמכינן עלייהו (ואי לא אמרי הכי דייקינן בסהדותייהו ע"פ אי מכווני השטר מקיימינן להו) (טור):Dans un lieu où l'on a l'usage que le scribe signe sur l'ordre du témoin, en écrivant : « Untel fils d'Untel a signé par la remise de la plume », ou qu'il y est écrit : « Untel fils d'Untel a ordonné de signer » : si les habitants de la ville ont accepté de considérer son témoignage (celui du scribe) comme le témoignage du témoin, il est valide ; et s'ils ne l'ont pas accepté, ce n'est rien. Tout acte qui arrive devant nous, et des témoins attestent la signature des témoins, on le valide, car il y a une présomption ('hazaka) que les témoins ne signent sur l'acte que s'ils l'ont lu, et qu'ils savent signer. Et si les témoins sont présents devant nous et qu'il est établi pour nous qu'ils ne savent pas lire : s'ils disent « quelqu'un qui sait lire nous l'a fait lire », nous nous fions à eux (et s'ils ne disent pas cela, nous examinons leur témoignage oralement : s'il concorde avec l'acte, nous le validons) (Tour).
séif 5
- ידקדקו העדים שלא ירחיקו מהכתב רוחב שני שיטין ואם הרחיקו שני שיטין פסול אפילו כתוב שריר וקיים אפי' ידוע שלא הוסיף ולא זייף בו שום דבר ואפי' טייטוהו בדיו (פי' מלאו נקודים נקודים של דיו) פסול שלא יאמרו חתמו על הטיוטא ולא על עיקר השטר:Les témoins veilleront à ne pas s'écarter de l'écrit de la largeur de deux lignes ; et s'ils se sont écartés de deux lignes, il est invalide, même s'il est écrit « ferme et établi », même s'il est connu qu'on n'y a rien ajouté ni rien falsifié, et même s'ils l'ont rempli de tirets à l'encre (c'est-à-dire qu'ils l'ont rempli de points d'encre), il est invalide, afin qu'on ne dise pas qu'il est permis de signer sur le brouillon (les traits) et non sur le corps de l'acte.
séif 6
- הא דאמרינן שאם הרחיקו ב' שטין פסול היינו למגבי ביה ממשעבדי א"נ מבני חרי אם הלוה טוען פרעתי אבל אינו יכול לטעון לא היו דברים מעולם:Ce que nous disons, que s'ils se sont écartés de deux lignes il est invalide, c'est pour recouvrer par lui sur les biens hypothéqués, ou encore sur les biens libres si l'emprunteur prétend « j'ai payé » ; mais il ne peut pas prétendre « ces choses n'ont jamais eu lieu » (car l'acte vaut au moins comme preuve du prêt).
séif 7
- ב' שיטין שאמרו בכתב ידי עדים שהיא גסה ולא ידי סופר שכל המזייף אינו הולך אצל הסופר:Les deux lignes dont on a parlé se mesurent à l'écriture des mains des témoins, qui est grossière, et non à celle de la main du scribe, car tout falsificateur ne va pas chez le scribe (il écrit lui-même).
séif 8
- ב' שיטין אלו הן ואוירן כגון למ"ד בשטה העליונה וך' בשטה התחתונה שהם ב' שיטין וג' אוירים:Voici ce que sont les deux lignes : elles et leurs espaces ; par exemple un lamed sur la ligne supérieure et un khaf final sur la ligne inférieure (qui dépassent vers le haut et vers le bas), ce qui fait deux lignes et trois espaces.
séif 9
- יש מי שאומר שאם השטר מסיים באמצע שטה והניחו אותה שטה ועוד אחרת והתחילו לחתום בשטה שלישית פסול שיכול לכתוב באותו חצי שטה מה שירצה ויחזור מעניינו של שטר בשטה אחרונה וכן אם מסיים בסוף שטה והרחיקו העדים שטה שלימה והתחילו העדים באמצע שטה שנייה פסול אם יחתמו זה אחר זה באותה חצי שטה שיוכל לכתוב בחצי השטה החלק שלפני חתימתן פלוני לוה מפלוני מנה ויהא שטר הבא הוא ועדיו בשטה אחת שהוא כשר ויחתוך כל העליון: הגה וע' סי' מ"ד סעיף ג' (עד"מ) ואם השטר מסיים באמצע השטה יכולים העדים לחתום עצמן בחצי שטה הנשארת זה אצל זה ואז למדין מחצי שטה שלפניהם ומשטה שעליהם דאין לחוש לשום דבר (ב"י בשם רשב"ץ):Il y a un avis selon lequel, si l'acte se termine au milieu d'une ligne, qu'ils ont laissé le reste de cette ligne et encore une autre, et ont commencé à signer à la troisième ligne, il est invalide, car il peut écrire dans cette demi-ligne ce qu'il veut, et répéter une partie du contenu de l'acte à la dernière ligne. Et de même, s'il se termine à la fin d'une ligne, que les témoins se sont écartés d'une ligne entière et que les témoins ont commencé au milieu de la deuxième ligne, il est invalide s'ils signent l'un après l'autre dans cette même demi-ligne, car il pourra écrire dans la demi-ligne vide qui précède leur signature « Untel a emprunté à Untel un manè », et ce sera un acte qui se présente, lui et ses témoins, sur une seule ligne, ce qui est valide ; et il coupera tout le texte supérieur. Haga (Rema) : Et voir siman 44, séif 3 (Darkhei Moché). Et si l'acte se termine au milieu de la ligne, les témoins peuvent signer eux-mêmes dans la demi-ligne restante, l'un à côté de l'autre ; et alors on apprend de la demi-ligne qui est devant eux et de la ligne qui est au-dessus d'eux, car il n'y a lieu de rien craindre (Beit Yossef au nom du Rachbats).
séif 10
- צריך ליזהר כשחותמין ויש חלק לפני חתימתן שלא יחתמו זה אח"ז בשטה א' דשמא יכתוב בחלק שלפני חתימתן מה שירצה ויחתוך העליון ויהיה שטר שבא הוא ועדיו בשטה אחת וכיצד יעשה יטייטנו בדיו ולא אמרי' דאטיוטא חתימי אלא היכא שהטיוטא עומד בין שטר לעדים ואם התחילו לחתום באמצע השטה וחתכו החלק שלפני חתימתן פסול דשמא היה כתוב שם חובתו או שום תנאי וזה חתכו ומיהו אם כתוב למעלה בסוף השטה שריר וקיים [כשר] ובלבד שהיו העדים חתומים זה תחת זה אבל אם חתומים זה אחר זה פסול דשמא היה השטר הבא הוא ועידיו בשטה אחת וחתכו והיה חלק מלמעלה וכ' עליו שטר זה:Il faut veiller, lorsqu'on signe et qu'il y a un espace vide avant leur signature, à ne pas signer l'un après l'autre sur une même ligne, car peut-être écrira-t-il dans l'espace vide avant leur signature ce qu'il veut, coupera-t-il le texte supérieur, et ce sera un acte qui se présente, lui et ses témoins, sur une seule ligne. Et comment fera-t-on ? On le remplira de tirets à l'encre. Et nous ne disons « ils ont signé sur le brouillon » (les traits) que là où le brouillon se trouve entre l'acte et les témoins. Et s'ils ont commencé à signer au milieu de la ligne et qu'on a coupé l'espace vide avant leur signature, il est invalide, car peut-être y était-il écrit une obligation à sa charge (du détenteur) ou une condition quelconque, et il l'a coupée. Toutefois, s'il est écrit en haut, à la fin de la ligne, « ferme et établi », [il est valide], pourvu que les témoins aient signé l'un sous l'autre ; mais s'ils ont signé l'un après l'autre, il est invalide, car peut-être l'acte se présentait-il, lui et ses témoins, sur une seule ligne, et il l'a coupé, et il y avait un espace vide au-dessus, et il y a écrit cet acte.
séif 11
- שטר שהיו עדיו מרובים ונמצא א' מהם קרוב או פסול או שהיו בהם שנים קרובים זה לזה והרי אין העדים קיימים כדי לשאול אותם אם יש שם עדות ברורה שכולם ישבו לחתום שהרי נתכוונו להעיד ה"ז בטל ואם לאו תתקיים העדות בשאר שהרי אפשר שחתמו הכשרים והניחו מקום לגדול לחתום ובא זה הקרוב או הפסול וחתם שלא מדעתם אע"פ שהעד החתום בשטר מתחלה הוא הפסול הרי השטר כשר: הגה ולכתחלה לא יחתום שום קרוב או פסול על השטר (טור) וי"א דאין להכשיר שטר שחתומין בו פסולין אא"כ ב' עדים האחרונים הם כשרים (טור בשם אביו הרא"ש וע"פ וע' ס"ק כ"ג):Un acte dont les témoins étaient nombreux, et l'on trouve que l'un d'eux est un parent ou un témoin invalide, ou bien qu'il y en avait deux parmi eux parents l'un de l'autre, et les témoins ne sont pas présents pour qu'on les interroge : s'il y a là un témoignage clair qu'ils se sont tous assis pour signer ensemble, puisqu'ils avaient l'intention de témoigner (tous ensemble), il est annulé (car un témoignage dont une partie est invalide est entièrement invalide) ; et sinon, le témoignage sera validé par les autres, car il est possible que les témoins valides aient signé et laissé une place pour qu'un grand (personnage) signe, et que ce parent ou cet invalide soit venu et ait signé à leur insu. Même si le témoin signé en premier dans l'acte est l'invalide, l'acte est valide. Haga (Rema) : Et lekhat'hila, aucun parent ni invalide ne signera sur l'acte (Tour). Et certains disent qu'on ne valide pas un acte sur lequel sont signés des invalides, à moins que les deux derniers témoins ne soient valides (Tour au nom de son père le Roch ; et voir séif katan 23).
séif 12
- אם נפסל ע"י חתימת הפסולים אם הכשרים זוכרים העדות על ידי ראיית השטר יכולים להעיד וב"ד יכתבו עדותן כמו שכתוב בשטר וחשוב כמו שטר הראשון:S'il (l'acte) a été invalidé du fait de la signature des invalides, si les témoins valides se souviennent du témoignage à la vue de l'acte, ils peuvent témoigner, et le tribunal écrira leur témoignage tel qu'il est écrit dans l'acte, et ce document est considéré comme le premier acte.
séif 13
- היו העדים מרוחקים מהכתב יתר על שני שטין והיה הריוח שבין הכתב והעדים מלא בעדים פסולים או קרובים ה"ז כשר שהרי אינו יכול להזדייף ואם נראה השטר בב"ד קודם שמילאוהו בקרובים או פסולים שוב אין לו תקנה אבל אם הוכשר ע"י מילוי קרובים קודם שבא לב"ד אפי' עשאו המלוה מדעתו שלא מדעת הלוה כשר וי"א דדוקא שמילאוהו מדעת הלוה אבל אם מילאוהו שלא מדעת הלוה פסול:Si les témoins étaient écartés de l'écrit de plus de deux lignes, et que l'espace entre l'écrit et les témoins a été rempli de signatures de témoins invalides ou parents, il est valide, car il ne peut plus être falsifié. Et si l'acte a été vu au tribunal avant qu'on ne l'ait rempli de parents ou d'invalides, il n'a plus de réparation ; mais s'il a été rendu valide par le remplissage de parents avant d'arriver au tribunal, même si le prêteur l'a fait de son propre chef, à l'insu de l'emprunteur, il est valide. Et certains disent : uniquement s'ils l'ont rempli au su de l'emprunteur ; mais s'ils l'ont rempli à l'insu de l'emprunteur, il est invalide.
séif 14
- הא דמכשרינן במילאוהו בקרובים או פסולים אם הוא שטר שאין בו קנין דוקא שמילאוהו ביום שנכתב ונחתם אבל אם מילאוהו למחר וליומא אחרא אפי' במצות הלוה פסול:Ce que nous validons l'acte quand on l'a rempli de parents ou d'invalides, s'il s'agit d'un acte sans kinyan, c'est uniquement s'ils l'ont rempli le jour où il a été écrit et signé ; mais s'ils l'ont rempli le lendemain ou un autre jour, même sur l'ordre de l'emprunteur, il est invalide.
séif 15
- אם אחר שפרעו הוא טוען שהשטר היה פסול לפי שהרחיק הסופר חותם ידו יותר משטה אחת אין בדבריו כלום:Si, après l'avoir payé, il (l'emprunteur) prétend que l'acte était invalide parce que le scribe a écarté la signature de sa main de l'écrit de plus d'une ligne (et réclame son argent), ses paroles ne valent rien.
séif 16
- הבא מכח עכו"ם הרי הוא כמוהו לגבות בשטר שעידיו מרוחקים שני שיטים אם נהגו העכו"ם לגבות בו:Celui qui vient en vertu d'un non-Juif (qui a acquis la créance d'un non-Juif) est comme lui pour recouvrer par un acte dont les témoins sont écartés de deux lignes, si les non-Juifs ont l'usage de recouvrer par un tel acte.
séif 17
- שטר הבא כולו בשטה אחת ועידיו בשטה אחרת פסול דשמא הרחיקו העדים מהשטר שטה אחת וחתך כל השטר וכתב זה השטר באותה שיטה ונמצאו העדים חתומי' עליו: הגה וכן אם היה השטר ב' שיטין אלא שאין השטה ראשונה מתחלת בראש הקלף דחיישינן שמא סיימו השטר באמצע שטה והניחו הנשאר חלק וגם שטה שתחתיה וחתמו וחתך כל השטר וזייף בשטה ומחצה מה שרצה והרי העדים חתומים עליו (מרדכי פ' ג"פ):Un acte qui se présente tout entier sur une seule ligne, et ses témoins sur une autre ligne, est invalide, car peut-être les témoins se sont-ils écartés de l'acte d'une ligne, et le falsificateur a coupé tout l'acte et a écrit cet acte sur cette ligne, et il se trouve que les témoins sont signés sur lui. Haga (Rema) : Et de même si l'acte occupait deux lignes, mais que la première ligne ne commence pas en haut du parchemin, car nous craignons qu'on n'ait terminé l'acte au milieu d'une ligne, laissé le reste vide ainsi que la ligne en dessous, et signé ; et il a coupé tout l'acte et a falsifié sur la ligne et demie ce qu'il voulait, et voici que les témoins sont signés sur lui (Mordekhaï, chapitre Guet Pachout).
séif 18
- היה השטר כולו עם כל עידיו בשטה אחת כשר דליכא למיחש למידי אבל אם השטר ועידיו בשטה אחת ועוד למטה ממנה בשטה אחרת שני עדים יש לחוש שמא חתך כל השטר העליון שהיו העדים התחתונים חתומים ובשטה שבין שטר לעדים כתוב שטר ועדיו ובעדים שבשטה שנייה יאמר כוונתי להרבות בעדים ולפיכך כשיבא לפנינו שטר כזה אין מקיימים אותו מעדים שבשיטה שנייה אלא מעדים שבשטה ראשונה:Si l'acte tout entier, avec tous ses témoins, était sur une seule ligne, il est valide, car il n'y a lieu de rien craindre. Mais si l'acte et ses témoins sont sur une ligne, et qu'en dessous, sur une autre ligne, il y a encore deux témoins, il y a lieu de craindre qu'il n'ait coupé tout l'acte supérieur, sur lequel les témoins inférieurs étaient signés, et que sur la ligne entre l'acte et les témoins il n'ait écrit un acte avec ses témoins (falsifiés) ; et au sujet des témoins de la deuxième ligne, il dira : « Mon intention était de multiplier les témoins. » C'est pourquoi, lorsqu'un tel acte arrive devant nous, on ne le valide pas par les témoins de la deuxième ligne, mais par les témoins de la première ligne.
séif 19
- שטר הבא הוא ועידיו על המחק כשר והוא שלא יהא שום שינוי בין השטר למקום חתימת העדים שאם יש שום שינוי יש לחוש שמא מחק וכתב מה שרצה ולפיכך הוא משונה שהרי מחקו ב"פ ע"כ לא יחתמו העדים על שטר מחוק אא"כ נמחק בפניהם שאם לא כן יש לחוש שמא מקום חתימות נמחק ב"פ ומקום השטר פעם אחת וכשחוזר ומוחק פעם שנית וכתב מה שירצה נמצא השטר ומקום חתימת העדים שוה הכל מחוק שני פעמים: הגה וצריכים ליזהר שנמחק הכל ביום א' דאינו דומה נמחק בן יומו לנמחק בן שני ימים (ב"י) ואם יש בין חתימת העד לשני ריוח כשיעור כתיבת אנחנא סהדי חתמנו על המחק והשטר על הנייר פסול שמא היה השטר על הנייר ועידיו על המחק והיה כתוב בין חתימת העדים אנחנא סהדי וכו' ומחקו ומחק השטר וכתב מה שרצה אח"כ (אבל אם לא היה כאן מחק כלל השטר כשר אע"פ שיש בין חתימה לחתימה ריוח גדול) (ב"י בשם ריב"ש סי' מ"ט):Un acte qui se présente, lui et ses témoins, sur un grattage est valide, à condition qu'il n'y ait aucune différence entre le grattage de l'acte et celui de l'endroit de la signature des témoins ; car s'il y a une quelconque différence, il y a lieu de craindre qu'il n'ait gratté et écrit ce qu'il voulait, et c'est pourquoi l'acte est différent : parce qu'il l'a gratté deux fois. C'est pourquoi les témoins ne signeront pas sur un acte gratté à moins qu'il n'ait été gratté devant eux ; car sinon il y a lieu de craindre que l'endroit des signatures n'ait été gratté deux fois et l'endroit de l'acte une fois ; et quand il grattera de nouveau une seconde fois et écrira ce qu'il veut, il se trouvera que l'acte et l'endroit de la signature des témoins sont égaux, le tout gratté deux fois. Haga (Rema) : Et il faut veiller à ce que tout soit gratté le même jour, car un grattage d'un jour ne ressemble pas à un grattage de deux jours (Beit Yossef). Et s'il y a entre la signature d'un témoin et celle du second un espace de la taille de l'écriture de « Nous, témoins, avons signé sur un grattage, et l'acte est sur le papier », il est invalide, car peut-être l'acte était-il sur le papier et ses témoins sur un grattage, et il était écrit entre les signatures des témoins « Nous, témoins, etc. », et il l'a gratté, a gratté l'acte et a écrit ensuite ce qu'il voulait (mais s'il n'y avait là aucun grattage, l'acte est valide même s'il y a un grand espace entre une signature et l'autre) (Beit Yossef au nom du Rivach, § 49).
séif 20
- שטר שהוא על הנייר ועדיו על המחק פסול שמא ימחוק השטר ויזייפו ונמצא הוא ועידיו על המחק ואם כתבו העדים אנו העדים חתמנו על המחק והשטר על הנייר כשר והוא שכתבו כן בין חתימת עד הראשון לחתימת עד השני אבל אם כתבו כן לפני חתימתם או אחריהם לא מהני:Un acte qui est sur le papier et ses témoins sur un grattage est invalide, car peut-être grattera-t-il l'acte et le falsifiera-t-il, et il se trouvera, lui et ses témoins, sur un grattage. Et si les témoins ont écrit « Nous, témoins, avons signé sur un grattage, et l'acte est sur le papier », il est valide, à condition qu'ils l'aient écrit entre la signature du premier témoin et la signature du second témoin ; mais s'ils l'ont écrit avant leur signature ou après eux, cela ne sert à rien.
séif 21
- שטר שהוא על המחק ועידיו על הנייר פסול אפי' כתבו אנו העדים חתמנו על הנייר והשטר מחוק דסוף סוף ימחוק השטר ויזייפו ויכתוב מה שירצה אע"פ שנמחק ב' פעמים אינו ניכר כיון שאין אצלו מקום שמחוק פעם אחת שיוכלו להבחין בין זה לזה:Un acte qui est sur un grattage et ses témoins sur le papier est invalide, même s'ils ont écrit « Nous, témoins, avons signé sur le papier, et l'acte est gratté » ; car en fin de compte il grattera l'acte, le falsifiera et écrira ce qu'il veut ; et bien qu'il ait été gratté deux fois, cela n'est pas reconnaissable, puisqu'il n'y a pas à côté de lui un endroit gratté une seule fois, de sorte qu'on puisse distinguer entre l'un et l'autre.
séif 22
- במקום שנוהגים לכתוב פרעון ביני שיטי צריך ליזהר שלא יהא שום גרר ביני שיטי דאיכא למיחש שמא היה בו פרעון ומחקו וכ"ש אם הפרעון שביני שיטי הוא על המחק דאיכא למיחש שמא היה יותר ומחקו וכ' מה שרצה ואם יש עדים שהפרעון הוא כתב יד הלוה כשר דתו ליכא למיחש למידי:Dans un lieu où l'on a l'usage d'écrire le remboursement entre les lignes, il faut veiller à ce qu'il n'y ait aucun grattage entre les lignes, car il y a lieu de craindre qu'il n'y ait eu là un remboursement et qu'il ne l'ait effacé ; et à plus forte raison si le remboursement inscrit entre les lignes est sur un grattage, car il y a lieu de craindre qu'il (le remboursement) n'ait été plus important, qu'il ne l'ait effacé et n'ait écrit ce qu'il voulait. Et s'il y a des témoins que le remboursement est de l'écriture de la main de l'emprunteur, il est valide, car il n'y a plus lieu de rien craindre.
séif 23