Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- נזקי האש פטורו וחיובו וטמון באש וכל דיניו. ובו יח סעיפים:
אש הוא אב דכתיב כי תצא אש ומצאה קוצים והוא ממונו שהולך למרחוק ומזיק ע"י הרוח שמוליכו לפיכך כל הדומה לו שהוא ממונו והולך ומזיק הוא תולדתו ויש לו דין אש לפטור בו טמון:Les dommages causés par le feu : l'exemption et l'obligation, l'objet caché dans le feu et toutes ses lois. Il comporte dix-huit séifim.
Le feu est une catégorie principale (av) de dommage, comme il est écrit : « Si un feu sort et atteint des épines » (Exode 22, 5). C'est son bien, qui va au loin et cause des dommages par le moyen du vent qui l'emporte. C'est pourquoi tout ce qui lui ressemble, qui est son bien et qui va causer des dommages, en est une dérivée (tolda) et a la loi du feu, pour en être exempté en ce qui concerne l'objet caché (tamoun).séif 1
- כתיב כי תצא אש אפילו מעצמה שהדליק בתוך שלו והלך ודלק בתוך של חבירו אפי' לא שרפה אלא עציו ואבניו או שליחכה נירו חייב לשלם הכל אא"כ הרחיק כשיעור אבל אם הרחיק כשיעור ויצא והזיק פטור: הגה וכל זה במדליק בתוך שלו אבל במדליק בתוך חבירו אפי' עברה כמה מילין חייב (טור ס"א):Il est écrit : « Si un feu sort » – même s'il sort de lui-même. S'il a allumé un feu dans son propre domaine, que le feu est allé brûler dans celui de son prochain, même s'il n'a brûlé que ses bois et ses pierres, ou s'il a léché son champ labouré, il doit payer le tout, à moins qu'il n'ait éloigné le feu de la distance requise ; mais s'il l'a éloigné de la distance requise et que le feu est sorti et a causé des dommages, il est exempt.
Haga (Rema) : Et tout cela concerne celui qui allume dans son propre domaine ; mais celui qui allume dans le domaine de son prochain, même si le feu a franchi plusieurs mil, il est passible (Tour, séif 1).séif 2
- וכמה שיעור הרחקה הכל לפי גובה הדליקה ואם לא הרחיק כראוי ועברה האש והזיקה חייב לשלם נזק שלם:Et quelle est la distance requise ? Tout dépend de la hauteur de l'incendie. Et s'il ne l'a pas éloigné comme il convient, que le feu a franchi la distance et a causé des dommages, il doit payer le dommage entier.
séif 3
- הרחיק כראוי ועברה והזיקה פטור שזו מכה בידי שמים הוא וכן אם עברה נהר או שלולית שיש בהם מים ורחבם שמונה אמות פטור (וי"א דאם הנהר רחב שמונה אמות אפי' אין בו מים והיאור אפי' כל שהוא ויש בו מים פטור) (טור ס"א) עברה גדר אומדים גובה הגדר וגובה הדליקה והעצי' והקוצי' המצויים שם אם אינה ראויה לעבור פטור ואם ראויה לעבור חייב:S'il l'a éloigné comme il convient et que le feu a franchi la distance et a causé des dommages, il est exempt, car c'est un coup venant du Ciel. De même, s'il a franchi un fleuve ou une flaque contenant de l'eau, d'une largeur de huit coudées, il est exempt (Haga (Rema) : et certains disent que si le fleuve est large de huit coudées, même s'il ne contient pas d'eau, ou s'il s'agit d'un canal (yeor) de n'importe quelle largeur contenant de l'eau, il est exempt (Tour, séif 1)). S'il a franchi une clôture, on évalue la hauteur de la clôture, la hauteur de l'incendie, ainsi que les bois et les épines qui se trouvent là : si le feu n'était pas susceptible de franchir la clôture, il est exempt ; et s'il était susceptible de la franchir, il est passible.
séif 4
- בד"א באש הקודחת אבל אם היה להב גדול העולה ונכפף מגובה עליית הלהב והיו עצים מצויים שם אין לה אומד אלא אפי' עברה אלף אמה חייב:En quel cas cela est-il dit ? Pour un feu qui rampe au sol ; mais s'il y avait une grande flamme qui monte et retombe depuis la hauteur de l'élévation de la flamme, et qu'il y avait là des bois, il n'y a pas d'évaluation possible, mais même s'il a franchi mille coudées, il est passible.
séif 5
- נפלה דליקה בחצרו ונפל גדר שלא מחמת הדליקה ועברה הדליקה בחצר אחרת אם היה יכול לגדור הגדר שנפל ולא גדרו חייב למה הדבר דומה לשורו שיצא והזיק שהיה לו לשמרו ולא שמרו:Si un incendie s'est déclaré dans sa cour, et qu'une clôture est tombée non à cause de l'incendie, et que l'incendie est passé dans une autre cour : s'il pouvait réparer la clôture tombée et ne l'a pas réparée, il est passible. À quoi cela ressemble-t-il ? À son bœuf qui est sorti et a causé des dommages, qu'il aurait dû garder et n'a pas gardé.
séif 6
- השולח את הבעירה ביד חרש שוטה וקטן פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים בד"א כשמסר להם גחלת וליבוה (פי' מענין לבת אש) שדרך הגחלת להכבות מאיליה קודם שתעבור ותדליק אבל אם מסר להם שלהבת חייב שהרי מעשיו גרמו:Celui qui envoie un feu par l'intermédiaire d'un sourd-muet, d'un aliéné ou d'un mineur ('hérech, chotè vekatan) est exempt selon les lois des hommes mais passible selon les lois du Ciel. En quel cas cela est-il dit ? Lorsqu'il leur a remis une braise et qu'ils l'ont attisée (explication : de l'expression « flamme (labat) de feu »), car il est habituel qu'une braise s'éteigne d'elle-même avant de passer plus loin et d'enflammer quelque chose ; mais s'il leur a remis une flamme, il est passible, car ce sont ses actes qui ont causé le dommage.
séif 7
- שלח הבעירה ביד הפקח זה הפקח שהבעיר חייב לשלם והשולח פטור וכן אם הניח שומר לשמור הבעירה השומר חייב:S'il a envoyé le feu par l'intermédiaire d'une personne saine d'esprit (pikéa'h), c'est ce pikéa'h qui a allumé le feu qui doit payer, et celui qui l'a envoyé est exempt. De même, s'il a placé un gardien pour garder le feu, c'est le gardien qui est passible.
séif 8
- אחד הביא את האור וא' הביא את העצי' המביא את העצי' חייב אחד הביא את העצי' וא' הביא את האור המביא את האור חייב בא אחר וליבה המלבה חייב ליבתו רוח שאינה מצויה תמיד הרי כלם פטורי' (ואם הרוח מצויה האחרון חייב (טור ס"ד) וכן אם היה הרוח שאינה מצויה מנשב בשעה שבא האחרון כשם האחרון חייב) (המגיד פי"ד דב"מ) ליבה וליבתו הרוח חייב: הגה וי"א דאין המלבה חייב אלא כשיש בליבוי שלו כדי ללבות ואין ברוח לבד כדי ללבות אבל אין בכל א' כדי ללבות או שיש בכל א' כדי ללבות פטור (טור שם וב"י בשם הראב"ד והרא"ש) וי"א דה"ה אם שנים לבו ואין בכל א' כדי ללבות פטורין (מרדכי פ' הכונס):Si l'un a apporté le feu et un autre a apporté le bois, c'est celui qui a apporté le bois qui est passible. Si l'un a apporté le bois et un autre a apporté le feu, c'est celui qui a apporté le feu qui est passible. Si un autre est venu et l'a attisé, c'est celui qui attise qui est passible. Si c'est un vent inhabituel qui l'a attisé, ils sont tous exempts (Haga (Rema) : et si c'est un vent habituel, le dernier est passible (Tour, séif 4) ; de même, si le vent inhabituel soufflait déjà au moment où le dernier est venu, le dernier est passible (Maguid Michné, chapitre 14 des lois des dommages aux biens)). S'il l'a attisé et que le vent l'a aussi attisé, il est passible.
Haga (Rema) : Et certains disent que celui qui attise n'est passible que lorsque son attisement à lui suffit pour attiser le feu et que le vent seul ne suffit pas pour l'attiser ; mais si aucun des deux ne suffit pour attiser, ou si chacun suffit pour attiser, il est exempt (Tour, ibid., et Beit Yossef au nom du Raavad et du Roch). Et certains disent que de même, si deux personnes ont attisé et qu'aucune ne suffisait pour attiser, elles sont exemptes (Mordekhaï, chapitre HaKonès).séif 9
- עשה האחד האש ובא אחר והוסיף אם יש במה שעשה הראשון כדי שתגיע למקום שהלכה הראשון חייב ואם לאו הראשון פטור והאחרון חייב:Si l'un a fait le feu et qu'un autre est venu et en a ajouté : si ce qu'avait fait le premier suffisait pour que le feu atteigne l'endroit où il est allé, le premier est passible ; sinon, le premier est exempt et le dernier est passible.
séif 10
- הכופף קמתו של חבירו לפני הדליקה כדי שתגיע בה הדליקה אם כפפה במקום שתוכל הדליק' להגיע ברוח מצויה חייב לשלם ואם אינה יכולה להגיע ברוח מצויה פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים (ואם הרוח שאינה מצויה כבר מנשב ואח"כ כפפה חייב בכל ענין) (המגיד הנ"ל):Celui qui courbe les épis sur pied de son prochain devant l'incendie afin que l'incendie les atteigne : s'il les a courbés à un endroit où l'incendie peut parvenir par un vent habituel, il doit payer ; et s'il ne peut y parvenir par un vent habituel, il est exempt selon les lois des hommes mais passible selon les lois du Ciel (Haga (Rema) : et si le vent inhabituel soufflait déjà, et qu'ensuite il les a courbés, il est passible dans tous les cas (Maguid Michné, cité plus haut)).
séif 11
- גמל שהוא טעון פשתן ועבר בר"ה ונכנס פשתנו לתוך החנות ודלקה בנרו של חנוני והדליק את כל הבירה בעל הגמל חייב מפני שהרבה במשאוי בין שעמדה הבהמה בין שלא עמדה ואם הניח החנוני נרו מבחוץ הוא חייב לשלם אף דמי הפשתן לבעל הגמל ואפי' הוא נר חנוכה שהיה לו לישב ולשמור שלא יזיק: הגה וי"א דאם הדליקה במקום אחד ונתפשט האש למקום אחר חייב על מקום האש נזק שלם ועל השאר חצי נזק ואם הגמל סכסך האש בכל הבירה חייב על כלו נזק שלם (טור ס"ו) וע' לעיל סי' שצ"ב חלוקין אלו:Un chameau chargé de lin passe dans le domaine public ; son lin entre dans la boutique, prend feu à la lampe du boutiquier et met le feu à tout le bâtiment : le propriétaire du chameau est passible, parce qu'il a trop chargé, que la bête se soit arrêtée ou non. Et si le boutiquier avait placé sa lampe dehors, c'est lui qui est passible et doit payer même la valeur du lin au propriétaire du chameau, et même s'il s'agit d'une lampe de 'Hanouka, car il aurait dû s'asseoir et surveiller qu'elle ne cause pas de dommages.
Haga (Rema) : Et certains disent que s'il a mis le feu à un endroit et que le feu s'est propagé à un autre endroit, il est passible du dommage entier pour l'endroit touché par le feu, et pour le reste de la moitié du dommage ; et si le chameau a promené le feu dans tout le bâtiment, il est passible du dommage entier pour le tout (Tour, séif 6). Et voir plus haut, siman 392, ces distinctions.séif 12
- טמון באש פטור שאם הדליק גדיש חבירו והיו טמונים בו אפי' מוריגים (פי' קרשים נקובים ובהם יתדות של עץ או של ברזל שדשים בהם התבואה) וכלי בקר שדרך להטמינם בגדיש פטור ורואים מקום הכלים הטמונים כאלו היה שם שעורים או חטים כפי מה שהוא הגדיש וכך ישלם לו בד"א במדליק בתוך שלו והלכה ודלקה בשל חבירו וכלו חציו כגון שנפל הגדר שביניהם שלא מחמת הדליקה והיה אפשר לו לגדור ולא גדר אבל אם הדליק בתוך של חבירו או אפי' בתוך שלו ולא כלו חציו כגון שנפל הגדר מחמת הדליקה חייב בדבר שדרכו להטמין בגדיש כגון מוריגים וכלי בקר כמו שנתבאר בסי' צ' ובבית חייב על כל דבר שדרך בני אדם להניח בבית כל כליהם וכל חפציהם וכל מה שיטעון בעל הבית שהיה בבית ה"ז נשבע בנקיטת חפץ ונוטל ובלבד שיטעון דברי' שהוא אמוד בהם שהם שלו או שרגילים להפקיד בידו (וע"ל סי' צ'):L'objet caché dans le feu (tamoun), il est exempt : si bien que s'il a mis le feu à la meule de gerbes de son prochain, et qu'il y avait des objets cachés dedans, même des herses à battre (explication : des planches percées dans lesquelles il y a des pointes de bois ou de fer, avec lesquelles on bat le grain) et des harnais de bœufs, qu'on a l'habitude de cacher dans la meule, il est exempt pour eux ; et on considère l'emplacement des objets cachés comme s'il y avait là de l'orge ou du blé, selon ce qu'est la meule, et c'est ainsi qu'il lui paiera. En quel cas cela est-il dit ? Pour celui qui allume dans son propre domaine, que le feu est allé brûler dans celui de son prochain et que « ses flèches ont pris fin » (sa force directe s'est épuisée), par exemple si la clôture qui les séparait est tombée non à cause de l'incendie et qu'il aurait pu la réparer et ne l'a pas réparée. Mais s'il a allumé dans le domaine de son prochain, ou même dans le sien mais que « ses flèches n'ont pas pris fin », par exemple si la clôture est tombée à cause de l'incendie, il est passible pour une chose qu'on a l'habitude de cacher dans la meule, comme les herses et les harnais de bœufs, ainsi qu'il a été expliqué au siman 90. Et pour une maison, il est passible de toute chose que les gens ont l'habitude de laisser dans une maison : tous leurs ustensiles et tous leurs biens. Et tout ce que le maître de maison réclame comme ayant été dans la maison, il prête serment en tenant un objet (bineki'at 'héfets) et le perçoit, à condition qu'il réclame des choses dont on estime qu'il les possède, ou qu'on a l'habitude de mettre en dépôt chez lui (Haga (Rema) : et voir plus haut, siman 90).
séif 13
- המשאיל מקום לחבירו להגדיש בו והגדיש והטמין בו כלים והדליק המשאיל (דהיינו שעשה המשאיל אש ויצאה והדליקה) (טור) ושרף הגדיש והכלים שבתוכה אינו משלם אלא דמי גדיש בלבד:Celui qui prête un emplacement à son prochain pour y entasser une meule, et que celui-ci y a entassé une meule et y a caché des ustensiles, et que le prêteur a mis le feu (Haga (Rema) : c'est-à-dire que le prêteur a fait un feu qui est sorti et a mis le feu (Tour)) et a brûlé la meule et les ustensiles qui étaient dedans, il ne paie que la valeur de la meule seulement.
séif 14
- השאילו מקום להגדיש חטים והגדיש שעורים או להגדיש שעורים והגדיש חטים או שהגדיש חטים וחיפם בשעורים או שהגדיש שעורים וחיפם בחטים אינו משלם לו אלא דמי שעורים בלבד:S'il lui a prêté l'emplacement pour entasser une meule de blé et qu'il a entassé de l'orge, ou pour entasser de l'orge et qu'il a entassé du blé, ou qu'il a entassé du blé et l'a recouvert d'orge, ou entassé de l'orge et l'a recouverte de blé, il ne lui paie que la valeur de l'orge seulement.
séif 15
- מי שראה דליק' שמתקרבת לקמת חבירו והלך וכיס' הקמה אע"פ שגרם לו הפסד שהרי עשאו טמון ה"ז פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים:Celui qui a vu un incendie qui s'approchait des épis sur pied de son prochain, et qui est allé recouvrir les épis : bien qu'il lui ait causé une perte, puisqu'il en a fait un objet caché (tamoun, pour lequel celui qui a allumé le feu est exempt), il est exempt selon les lois des hommes mais passible selon les lois du Ciel.
séif 16
- אש שעברה והזיקה את האדם וחבלה בו הרי המבעיר חייב בנזקו ובשבתו ובריפויו ובצערו ובבשתו כאלו הזיקו בידו [ שאע"פ] שאש ממונו הוא הרי הוא כמו שהזיק בחציו והוא שהי' האש ראוי להגיע שם למקום שהזיק בשעה שהדליק אבל אם לא היה ראוי להגיע שם כגון שהיה גדר ביניהם ונפל שלא מחמת האש אפי' אם היה אפשר לו לגדרה כבר כלו חציו ויש לו דין ממונו שהזיק אדם שאינו חייב אלא בנזק בלבד ופטור מארבע דברים:Un feu qui a franchi la distance et a causé un dommage à une personne et l'a blessée : celui qui a allumé est passible pour son dommage (nézek), son chômage (chévet), ses soins (ripouï), sa douleur (tsaar) et sa honte (bochet), comme s'il l'avait blessé de sa main ; [car bien que] le feu soit son bien, c'est comme s'il avait causé un dommage par « ses flèches ». Et cela à condition que le feu ait été susceptible d'atteindre l'endroit où il a causé le dommage au moment où il l'a allumé ; mais s'il n'était pas susceptible d'y parvenir, par exemple s'il y avait une clôture entre eux qui est tombée non à cause du feu, même s'il aurait pu la réparer, « ses flèches ont déjà pris fin », et il a la loi de son bien qui a blessé une personne, pour lequel il n'est passible que du dommage seulement et est exempt des quatre autres choses.
séif 17
- הניח לחבירו גחלת על לבו ונשרף פטור אפי' התרו בו שלא היה סבור שלא יסלקנה שאין דרך שיניח אדם עצמו לשרוף כדי שיהרוג חבירו אבל אם הניח גחלת על בגדו של חבירו ונשרף חייב שאינו חושש לסלקו כיון שזה חייב לשלם לו ועבדו כגופו ושורו כבגדו: הגה וי"א דעבד קטן דינו כשור (נ"י ס"פ כיצד) וי"א דוקא בשור כפות אבל בשור שאינו כפות פטור (טור סי"ד בשם רשב"א והרא"ש):S'il a placé une braise sur le cœur de son prochain et qu'il en a été brûlé (et est mort), il est exempt, même s'il l'en a averti, car il ne pensait pas qu'il ne l'enlèverait pas, puisqu'il n'est pas habituel qu'une personne se laisse brûler pour faire tuer son prochain. Mais s'il a placé une braise sur le vêtement de son prochain et qu'il a brûlé, il est passible, car celui-ci ne se soucie pas de l'enlever, puisque l'autre est tenu de le lui payer. Et son esclave est comme son corps, et son bœuf comme son vêtement.
Haga (Rema) : Et certains disent qu'un esclave mineur a la loi du bœuf (Nimoukei Yossef, fin du chapitre Keitsad) ; et certains disent que cela s'applique uniquement à un bœuf ligoté, mais pour un bœuf qui n'est pas ligoté, il est exempt (Tour, séif 14, au nom du Rachba et du Roch).séif 18