Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- מי שבהמתו רגילה ליכנס לתוך שדה חבירו ובהמת הקצבים שמזקת. ובו ב סעיפים:
מי שבהמתו רגיל' ליכנס לשד' חבירו ומזיקתו יכול בעל השדה להתרות בבעל הבהמה שישמור בהמתו וצריך לשומר' (ואם לא שמרה והזיקה חייב לשלם היזקו) (כן מוכח מדברי התוס' והרא"ש) ואינו יכול לומר לו גדור שדך כדי שלא תכנס בו:Celui dont la bête a l'habitude d'entrer dans le champ de son prochain, et le cas de la bête des bouchers qui cause des dommages. Il contient deux séifim.
Celui dont la bête a l'habitude d'entrer dans le champ de son prochain et de l'endommager : le propriétaire du champ peut avertir le propriétaire de la bête de garder sa bête, et il doit la garder. Haga (Rema) : (Et s'il ne l'a pas gardée et qu'elle a causé un dommage, il doit payer son dommage) (c'est ce qui ressort des propos des Tossefot et du Roch). Et il ne peut pas lui dire : « Clôture ton champ, afin qu'elle n'y entre pas. »séif 1
- הקצבים שיש להם בהמות לשחוט ביום השוק אם הם מזיקות אפי' בר"ה מתרים בבעלי' ג' פעמים שישמרם ואם לא שמרום רשאי הניזק לשחטם שחיטה כשיר' ואומרים לבעלים בואו ומכרו הבשר שלכם:Les bouchers qui ont des bêtes à abattre le jour du marché : si elles causent des dommages, même dans le domaine public, on avertit leurs propriétaires trois fois de les garder ; et s'ils ne les ont pas gardées, le lésé a le droit de les abattre d'un abattage rituel valable (che'hita kechéra), et l'on dit aux propriétaires : « Venez vendre votre viande. »
séif 2