Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- שן באיזה מקום ובאיזה אכילה משלם מה שהזיקה או מה שנהנית. ובו יב סעיפים:
שן היא אב דושלח את בעירה (וביער) דכתיב בקרא מוקמינן לה נמי בבהמה שאוכלת פירות חבירו דברים הראוים לה ונהנית באכילתן חייב נזק שלם בין שאכלתן בין שלא אכלתן אלא שהפסידתן ולא כלתה אותם לגמרי לפיכך כל הדומה לזה שמזיק בדבר שהיא נהנית היא תולדה דשן כגון נתחככה בכותל להנאתה והזיקה או שטנפה פירות וכלים להנאתה כגון שנתגלגלה עליהם:La dent : en quel lieu et pour quelle consommation on paie ce qu'elle a endommagé ou ce dont elle a profité. Il contient 12 séifim.
La dent est la catégorie principale (av) de « Il laisse aller son bétail » (et « il broute ») écrit dans le verset (Exode 22, 4). Nous l'appliquons aussi à l'animal qui mange les fruits de son prochain, des choses qui lui conviennent, et qui tire plaisir de leur consommation : il est passible du dommage entier, qu'il les ait mangés, ou qu'il ne les ait pas mangés mais les ait abîmés sans les détruire complètement. C'est pourquoi tout ce qui ressemble à cela, où il cause un dommage par une chose dont il tire plaisir, est un dérivé de la dent ; par exemple, s'il s'est frotté contre un mur pour son plaisir et a causé un dommage, ou s'il a sali des fruits et des objets pour son plaisir, par exemple en se roulant dessus.séif 1
- בד"א שאכלה דבר הראוי לה אבל אכלה דבר שאין ראוי לה כגון כסות וכלים שינוי הוא ואינו משלם אלא חצי נזק בין שאכלה אותם בחצר הניזק בין שאכלה אותם ברשות הרבים:Dans quel cas cela est-il dit ? Lorsqu'il a mangé une chose qui lui convient ; mais s'il a mangé une chose qui ne lui convient pas, par exemple un vêtement ou des objets, c'est une déviation, et l'on ne paie que la moitié du dommage, qu'il les ait mangés dans la cour de la victime ou qu'il les ait mangés dans le domaine public.
séif 2
- אכלה דבר שאין דרכה לאכול אלא ע"י הדחק כגון פרה שאכלה שעורים וחמור שאכל כרשינין וכלב שלקק את השמן וחזיר שאכל חתיכת בשר וחתול שאכל תמרים חשיב שפיר אכילה אבל בהמה שאכלה בשר או תבשיל לאו אורחא הוא ומשלם חצי נזק אכלה פת הוי אורחא אבל חיה לאו אורחא לא בפת ולא בתבשיל:S'il a mangé une chose qu'il n'a l'habitude de manger que par nécessité, par exemple une vache qui a mangé de l'orge, un âne qui a mangé des vesces, un chien qui a léché de l'huile, un porc qui a mangé un morceau de viande, un chat qui a mangé des dattes, cela est bien considéré comme une consommation (habituelle, au titre de la dent). Mais un animal domestique qui a mangé de la viande ou un plat cuisiné, ce n'est pas son habitude, et l'on paie la moitié du dommage. S'il a mangé du pain, c'est son habitude ; mais pour un animal sauvage, ce n'est pas son habitude, ni pour le pain ni pour un plat cuisiné.
séif 3
- בהמה שראתה לחם בסל ושברה הסל ואכלה הלחם משלם נזק שלם גם על הסל שכך דרכה לשבר הסל כדי לאכול הלחם אבל אם אכלה הלחם תחלה ואח"כ שברה הסל אינו משלם על הסל אלא חצי נזק דהוי קרן ואינו משתלם אלא מגופו:Un animal qui a vu du pain dans un panier, a brisé le panier et a mangé le pain : on paie le dommage entier, également pour le panier, car c'est ainsi son habitude de briser le panier pour manger le pain. Mais s'il a mangé le pain d'abord et qu'ensuite il a brisé le panier, on ne paie pour le panier que la moitié du dommage, car c'est un cas de corne, et cela n'est payé que sur son corps (celui de l'animal).
séif 4
- ראתה אוכלים ע"פ החבית ונסתבכה בחבית לעלות כדי לאכול האוכלים ושברתו משלם גם על החבית נזק שלם שכן דרכה לעלות עליו כדי לאכול האוכלים:S'il a vu des aliments sur l'ouverture d'un tonneau, s'est empêtré dans le tonneau en montant pour manger les aliments, et l'a brisé, on paie aussi pour le tonneau le dommage entier, car c'est ainsi son habitude de monter dessus pour manger les aliments.
séif 5
- חיה שטרפה בהמה ואכלתה או שאכלה בשר חי אורחא היא ומשלם נזק שלם אבל כלב שהמית כבש וחתול שהמית תרנגולים גדולים ואכלם משונה הוא ואינו משלם אלא חצי נזק ודוקא בפחת שפחתה מיתה אבל דמי הנבילה משלם ברשות הניזק נזק שלם ובר"ה מה שנהנית שאכילה אינו שינוי שכן דרכן לאכול נבילות אפי' של בהמות גדולות:Un animal sauvage qui a déchiqueté un animal domestique et l'a mangé, ou qui a mangé de la viande crue, c'est son habitude, et l'on paie le dommage entier. Mais un chien qui a tué un agneau, ou un chat qui a tué de grands coqs et les a mangés, c'est inhabituel, et l'on ne paie que la moitié du dommage ; et uniquement pour la diminution de valeur causée par la mort ; mais pour la valeur de la charogne, on paie, dans le domaine de la victime, le dommage entier, et dans le domaine public, ce dont il a profité, car la consommation n'est pas une déviation, puisque leur habitude est de manger des charognes, même de gros animaux.
séif 6
- אין חייב השן לשלם נזק שלם אא"כ אוכלת ברשות הניזק אבל אם לקחה בחצרו והוציאה משם ואכלה בר"ה או בחצר של אחר פטור מלשלם יותר ממה שנהנית ואם לקחה בר"ה והלכה ואכלה ברשות הניזק יש מחייבים לשלם נזק שלם משום דפי פרה כחצר הניזק דמי ונ"מ אפילו במקום שאין לחייב על הנטילה כגון שהיו הפירות מונחים במקום שאי אפשר ליטלם משם ובא ראובן והושיט פירות של שמעון שבחצר שמעון לפי פרת לוי חייב לוי אם המושיט חרש שוטה וקטן או שאין לו לשלם שאם היה אפשר להשתלם ממנו היה הוא חייב ובעל הפרה פטור:La dent n'est tenue de payer le dommage entier que si elle mange dans le domaine de la victime ; mais si l'animal a pris l'aliment dans sa cour, l'a sorti de là et l'a mangé dans le domaine public ou dans la cour d'un autre, il est exempt de payer plus que ce dont il a profité. Et s'il l'a pris dans le domaine public et est allé le manger dans le domaine de la victime, certains le rendent passible de payer le dommage entier, parce que la bouche de la vache est considérée comme la cour de la victime. Et la conséquence pratique (de ce principe) est même dans un cas où l'on ne peut rendre passible pour la prise, par exemple si les fruits étaient posés dans un endroit d'où il est impossible de les prendre, et que Réouven est venu et a tendu les fruits de Chimon, qui étaient dans la cour de Chimon, à la bouche de la vache de Lévi : Lévi est passible, si celui qui les a tendus est un sourd-muet, un aliéné ou un mineur, ou s'il n'a pas de quoi payer ; car s'il était possible de se faire payer par lui, c'est lui qui serait passible, et le propriétaire de la vache serait exempt.
séif 7
- אכלה בר"ה משלם כל מה שנהנית דהיינו כל מה שאכלה אינו משלם אותו אלא כאלו היה תבן (וי"א דמי שעורים בזול) (טור ס"ג בשם הראב"ד והרא"ש והרא"ה וריטב"א ונ"י ואם אכלה אוכלים הרעים לה כגון שאכלה חטים הואיל ולא נהנית פטור:S'il a mangé dans le domaine public, il paie tout ce dont il a profité, c'est-à-dire tout ce qu'il a mangé ; il ne le paie que comme si c'était de la paille Haga (Rema) : (et certains disent : le prix de l'orge au rabais) (Tour, séif 3, au nom du Raavad, du Roch, du Raa, du Ritva et du Nimoukei Yossef). Et s'il a mangé des aliments qui lui sont nuisibles, par exemple s'il a mangé du blé, puisqu'il n'en a pas profité, il est exempt.
séif 8
- היו הפירות מונחים בצידי רחבה והיא בתוך הרחבה והחזירה ראשה לצידי רחבה ואכלה מהן אינו משלם אלא מה שנהנית דכיון דגופה ברשות הרבים הוי ליה שן ברה"ר אבל אם יצאה מרחב' לצידי רחבה ואכלה שם משלם מה שהזיקה אכלה מפתח החנות אינו משלם אלא מה שנהנית מתוך החנות משלם מה שהזיקה:Si les fruits étaient posés sur les côtés d'une place, et que lui (l'animal) était au milieu de la place, et qu'il a tourné sa tête vers les côtés de la place et en a mangé, on ne paie que ce dont il a profité, car, puisque son corps est dans le domaine public, c'est un cas de dent dans le domaine public. Mais s'il est sorti de la place vers les côtés de la place et a mangé là, on paie ce qu'il a endommagé. S'il a mangé à l'entrée de la boutique, on ne paie que ce dont il a profité ; de l'intérieur de la boutique, on paie ce qu'il a endommagé.
séif 9
- הקצה מקום מרשותו לרשות הרבים והניח שם פירותיו ואכלתם שם חשוב כרשות הרבים:Celui qui a réservé un emplacement de son domaine au domaine public et y a posé ses fruits, et l'animal les a mangés là : c'est considéré comme le domaine public.
séif 10
- היתה מהלכת בר"ה ופשטה צוארה ואכלה מעל גבי חבירתה ואפי' עמדה אינו משלם אלא מה שנהנית שכן דרך הבהמות לאכול זו מעל גבי זו ואם קפצה ואכלה מעל גבי חבירתה משלם מה שהזיק' גבי חבירתה כחצר הניזק הוא חשיב: הגה וי"א דדוקא שהוא בענין שאי אפשר לה לאכול כי אם בקפיצה אבל אם תוכל לאכלם בלא קפיצ' אז חשיב כרשות הרבים (טור שם בשם הרא"ש) וה"ה להיתה קופתו מופשלת לאחוריו ואכלה פירות שבקופה:S'il marchait dans le domaine public, a tendu son cou et a mangé sur le dos de son compagnon (un autre animal chargé de fruits), et même s'il s'est arrêté, on ne paie que ce dont il a profité, car c'est ainsi l'habitude des animaux de manger l'un sur le dos de l'autre. Et s'il a sauté et a mangé sur le dos de son compagnon, on paie ce qu'il a endommagé, car le dos de son compagnon est considéré comme la cour de la victime. Haga (Rema) : Et certains disent : uniquement lorsqu'il est dans une situation où il lui est impossible de manger autrement qu'en sautant ; mais s'il peut les manger sans sauter, alors c'est considéré comme le domaine public (Tour, ibid., au nom du Roch). Et il en est de même si le panier (d'un homme) était rejeté sur son dos, et qu'il a mangé les fruits qui étaient dans le panier.
séif 11
- בהמה שהית' עומדת ברשות הניזק ותלשה פירות מר"ה ואכלתן ברשות הניזק הרי הדבר ספק: הגה והוא הדין אם הבהמה עומדת ברשות הרבים ונטלה האוכל מרשות הניזק ואכלה בר"ה דהוי הדבר ספק ודוקא בכה"ג שהמאכל ברשות אחד והבהמה גלגלה המאכל לרשות שני אבל אם המאכל דבר ארוך מקצתו מונח בפנים ומקצתו מונח בחוץ וכשמושכת ראש האחד ראש השני נגרר אחריה בכ"מ שהיא מתחלת למושכו חשבינן ליה כאלו אכלן שם בין ברשות היחיד בין ברשות הרבים (טור) לפיכך אינה משלמת אלא מה שנהנית ואם תפס הניזק כמה שהזיק' אין מוציאין מידו: הגה (ר"י והרא"ש) וכבר נתבאר סי' ש"צ דיש חולקין וסבירא להו דלא מהני תפיסה בספיקא דדינא:Un animal qui se tenait dans le domaine de la victime et a arraché des fruits du domaine public, et les a mangés dans le domaine de la victime, la chose est un doute. Haga (Rema) : Et il en est de même si l'animal se tient dans le domaine public, a pris la nourriture du domaine de la victime et l'a mangée dans le domaine public : la chose est un doute. Et uniquement dans un cas tel que celui-ci, où la nourriture est dans un domaine et que l'animal a fait rouler la nourriture vers le second domaine ; mais si la nourriture est une chose longue, en partie posée à l'intérieur et en partie posée à l'extérieur, et que, lorsqu'il tire une extrémité, l'autre extrémité est entraînée à sa suite, à tout endroit où il commence à la tirer, nous considérons comme s'il l'avait mangée là, que ce soit dans le domaine privé ou dans le domaine public (Tour). C'est pourquoi on ne paie que ce dont il a profité ; et si la victime a saisi l'équivalent de ce qu'il a endommagé, on ne le lui retire pas. Haga (Rema) : (Ri et Roch.) Et il a déjà été expliqué au siman 390 que certains divergent et sont d'avis que la saisie n'est pas efficace dans un doute de droit.
séif 12