Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- נזקי רגל ותולדותיו ודיני צרורות וכלב ותרנגול שקפצו. ובו יב סעיפים:
רגל היא אב שושלח את בעירה הכתוב בתורה הוא שהבהמה הולכת ברגליה ומזקת בדרך הילוכה והוא דבר שדרכה בכך ואין לה בו הנאה וכל הדומה לדברים אלו הוא תולדותיו ודינו כמוהו כיצד כגון שהזיקה בגופה דרך הילוכה או בשערה או בשליף (פי' הברטנורא בראשון מקמא שליף משאוי באמתחות ומרצופין) שעליה או בפרומביא (פי' רסן) שבפיה או בזוג שבצוארה או במשוי שעליה ותרנגולים שהיו פורחים ממקום למקום ושברו כלים בכנפיהם או שהיו מהדסין (פי' מהדסין ענין דריסה ורקידה) על גבי עיסה או פירות וטנפום או נקרו בהם וכן כל דבר המחובר בגופה כגון עגלה המושכת בקרון והוליכתה על גבי הכלים ושברתם כל אלו תולדות הרגל ודינם כמוהו:Dommages du pied et de ses dérivés, lois des cailloux, et du chien et du coq qui ont sauté. Il contient 12 séifim.
Le pied est la catégorie principale (av) de « Il laisse aller son bétail » écrit dans la Torah (Exode 22, 4) : c'est que l'animal marche sur ses pattes et cause un dommage en cours de marche ; c'est une chose qui lui est habituelle et dont il ne tire pas de plaisir. Et tout ce qui ressemble à ces choses est son dérivé, et sa loi est comme la sienne. Comment ? Par exemple, s'il a causé un dommage avec son corps en cours de marche, ou avec son poil, ou avec le chalif Haga (Rema) : (explication du Bartenoura, au premier chapitre de Baba Kama : chalif, une charge dans des sacs et des besaces) qui est sur lui, ou avec la bride Haga (Rema) : (c'est-à-dire le mors) qui est dans sa bouche, ou avec la clochette qui est à son cou, ou avec la charge qui est sur lui ; et des coqs qui volaient d'un endroit à un autre et ont brisé des objets avec leurs ailes, ou qui piétinaient Haga (Rema) : (c'est-à-dire fouler et sautiller) sur une pâte ou des fruits et les ont salis, ou les ont picorés ; et de même toute chose attachée à son corps, par exemple une génisse qui tire un chariot et l'a mené sur des objets et les a brisés : tous ceux-là sont des dérivés du pied, et leur loi est comme la sienne.séif 1
- כשכשה בזנבה כשכוש רב שאין דרכה לעשות תמיד והזיקה ברשות הרבים או שכשכשה בגיד שלה ברשות הרבים והזיקה פטור ואם תפס הניזק גובה חצי נזק ממה שתפס שזה הדבר ספק הוא אם אלו תולדות הקרן שחייב עליה ברשות הרבים או תולדות הרגל שפטור עליה ברשות הרבים: הגה וי"א דבכל ספקא דדינא לא מהני תפיסה ולכן אפי' אם תפס מפקינן מיניה (טור ס"א בשם ר"י ) (וע"ל סי' שכ"א) ולדעת הרא"ש דכשכשה בזנבה לא הוי ספק ודאי פטור (טור שם הביאו):Si elle (la bête) a agité sa queue d'une agitation intense, ce qu'elle n'a pas l'habitude de faire constamment, et a causé un dommage dans le domaine public, ou si elle a agité son organe dans le domaine public et a causé un dommage, il est exempt ; et si la victime a saisi (des biens), elle perçoit la moitié du dommage sur ce qu'elle a saisi, car cette chose est un doute : sont-ce des dérivés de la corne, pour laquelle on est passible dans le domaine public, ou des dérivés du pied, pour lequel on est exempt dans le domaine public ? Haga (Rema) : Et certains disent que dans tout doute de droit, la saisie n'est pas efficace, et c'est pourquoi, même s'il a saisi, on le lui retire (Tour, séif 1, au nom du Ri) (et voir plus haut, siman 321) ; et selon l'avis du Roch, l'agitation de la queue n'est pas un doute : il est certainement exempt (le Tour l'a rapporté, ibid.).
séif 2
- כל תולדה כאב שלה חוץ מצרורות המנתזין מתחת רגלי הבהמה בשעת הילוכה שאע"פ שתולדות רגל הם ופטור עליהם בר"ה כרגל ואם הזיקו ברשות הניזק משלם מהיפה שבנכסיו כרגל שהוא אב אעפ"כ אינו משלם אלא חצי נזק כיצד בהמה שנכנסה לחצר הניזק והיו צרורות מנתזין מתחת רגליה ושברו את הכלים משלם חצי נזק מהיפה שבנכסיו ודבר זה הלכה למשה מסיני:Tout dérivé est comme sa catégorie principale, sauf les cailloux qui jaillissent de sous les pattes de l'animal pendant qu'il marche : bien qu'ils soient des dérivés du pied, qu'on en soit exempt dans le domaine public comme pour le pied, et que, s'ils ont causé un dommage dans le domaine de la victime, on paie sur les meilleurs de ses biens comme pour le pied qui est la catégorie principale, malgré cela on ne paie que la moitié du dommage. Comment ? Un animal qui est entré dans la cour de la victime, et des cailloux jaillissaient de sous ses pattes et ont brisé les objets : il paie la moitié du dommage sur les meilleurs de ses biens ; et cette chose est une halakha transmise à Moché au Sinaï.
séif 3
- וכן אם היתה מהלכת בר"ה ונתזו צרורות מתחת רגליה לרשות הניזק ושבר את הכלים משלם חצי נזק והוא הדין לתרנגולים שהדסו והעלו עפר או צרורות ושברו וכן חזיר שהיה נובר באשפה והתיז צרורות והזיק משלם חצי נזק:Et de même, s'il marchait dans le domaine public et que des cailloux ont jailli de sous ses pattes dans le domaine de la victime et ont brisé les objets, il paie la moitié du dommage. Et il en est de même pour des coqs qui ont piétiné et soulevé de la terre ou des cailloux et ont brisé des objets ; et de même un porc qui fouillait dans un tas d'ordures et a projeté des cailloux et causé un dommage : il paie la moitié du dommage.
séif 4
- דרסה על הכלי ברשות הניזק ושברתו ונפל על כלי אחר ושברו על הראשון משלם נזק שלם ועל האחרון משלם חצי נזק ויש מי שאומר שהוא הדין לכח כחו: הגה דרסה על הכלי ולא נשבר ונתגלגל למקום אחר ונשבר שם משלם נזק שלם (טור ס"ב):S'il (l'animal) a marché sur l'objet dans le domaine de la victime et l'a brisé, et que l'objet est tombé sur un autre objet et l'a brisé : pour le premier, il paie le dommage entier, et pour le dernier, il paie la moitié du dommage. Et il y a un avis selon lequel il en est de même pour la force de sa force (un dommage causé indirectement à un deuxième degré). Haga (Rema) : S'il a marché sur l'objet et qu'il ne s'est pas brisé, et qu'il a roulé à un autre endroit et s'est brisé là, il paie le dommage entier (Tour, séif 2).
séif 5
- היתה מהלכת ברשות הרבים ובעטה והתיזה צרורות והזיקו ברשות הרבים פטור ואם תפס הניזק רביע נזק אין מוציאין מידו שהדבר ספק הוא שמא שינוי הוא ואינו תולדת רגל שהרי בעטה:S'il marchait dans le domaine public et a rué et projeté des cailloux, et qu'ils ont causé un dommage dans le domaine public, il est exempt ; et si la victime a saisi un quart du dommage, on ne le lui retire pas, car la chose est un doute : peut-être est-ce une déviation et non un dérivé du pied, puisqu'il a rué (et ce serait donc une corne, passible même dans le domaine public, pour un quart du dommage).
séif 6
- בעטה בארץ ברשות הניזק והתיזה צרורות מחמת הבעיטה והזיקה שם חייב לשלם רביע נזק שזה שינוי הוא בהתזת צרורות ואם תפס הניזק ח"נ אין מוציאין מידו ואפי' היתה מהלכת במקום שאי אפשר לה שלא תתיז וביעטה והתיזה משלם רביע נזק ואם תפס הניזק חצי נזק אין מוציאין מידו: הגה (ר"י והרא"ש) וכבר נתבאר דיש חולקין וסבירא להו דלא מהני תפיסה בספק דינא:S'il a rué contre le sol dans le domaine de la victime et projeté des cailloux à cause de la ruade, et qu'ils ont causé un dommage là, il doit payer un quart du dommage, car c'est une déviation dans la projection des cailloux ; et si la victime a saisi la moitié du dommage, on ne la lui retire pas. Et même s'il marchait dans un endroit où il lui est impossible de ne pas projeter de cailloux, et qu'il a rué et projeté des cailloux, il paie un quart du dommage ; et si la victime a saisi la moitié du dommage, on ne la lui retire pas. Haga (Rema) : (Ri et Roch.) Et il a déjà été expliqué que certains divergent et sont d'avis que la saisie n'est pas efficace dans un doute de droit.
séif 7
- בהמה שהטילה גללים לעיסה היינו צרורות וכגון דדחיק לה עלמא שאין לה מקום לנטות אנה ואנה דאי לאו הכי הוי שינוי ותולדה דקרן הוא:Un animal qui a laissé tomber des excréments dans une pâte : c'est la loi des cailloux (la moitié du dommage), et cela s'applique par exemple lorsque les gens le serrent de sorte qu'il n'a pas de place pour s'écarter ici ou là ; car sinon, ce serait une déviation et un dérivé de la corne.
séif 8
- כשם שחייב על כח שיש בו ממש שהתיז צרורות כך חייב על כח שאין בו ממש כגון סוס שצנף (פי' צניפה בסוס כמו נעירה בחמור ונביחה בכלב ושאגה באריה) וחמור שנוער ושברו כלים בכח קולם ותרנגול שבר כלים ברוח כנפיו או שהושיט ראשו לאויר כלי ותקע בו ושברו בד"א כשיש בו זרעונים דהשתא הוי אורחיה אבל אם אין בו זרעונים הוי שינוי ולא דיינין ליה השתא:De même qu'il est passible pour une force qui a de la substance, lorsqu'il a projeté des cailloux, de même il est passible pour une force qui n'a pas de substance, par exemple un cheval qui a henni Haga (Rema) : (c'est-à-dire que le hennissement pour le cheval est comme le braiement pour l'âne, l'aboiement pour le chien et le rugissement pour le lion) ou un âne qui a brait, et ils ont brisé des objets par la force de leur voix ; ou un coq qui a brisé des objets par le vent de ses ailes, ou qui a tendu sa tête dans l'espace d'un récipient et a crié dedans, et l'a brisé. Dans quel cas cela est-il dit ? Lorsqu'il y a dedans des graines, car alors c'est son habitude ; mais s'il n'y a pas de graines dedans, c'est une déviation, et nous ne le jugeons pas maintenant (selon ces règles, ce serait un dérivé de la corne).
séif 9
- התרנגולים מועדים להלך כדרכן ולשבר או היה חוט או רצועה קשור ברגליהם ונסתבך כלי באותו החוט ונתגלגל ונשבר משלם חצי נזק: הגה זהו לשון הרמב"ם והוא סתום אבל אחרים כתבו היה חוט או משיחה קשורה ברגליה אם גררה ושברה בו כלי דרך הלוכה משלם נזק שלם זרקו ושבר בו משלם חצי נזק [ואם הזיק אחר שנח פטור] בד"א בחוט של הפקר או שיש לו בעלים והצניעו ונקשר מאליו אבל אם החוט של בעל התרנגול ולא הצניעו אפי' נקשר מאליו ושבר ע"י זריקה חייב נזק שלם (טור ס"ג) דחצי נזק דצרורות אינו אלא בהתיזה דבר הפקר אבל אם התיזה דבר [ של בעלים] ולא הצניעו חייב נזק שלם ואם החוט של אחרים בעל החוט חייב בין הזיק התרנגול דרך גרירה או דרך זריקה הואיל ולא הצניע חוט שלו ואם הזיק החוט לאחר שנח חייב משום בור המתגלגל בד"א בתרנגול של הפקר אבל אם יש לתרנגול בעלים אם הזיק דרך גרירה שניהם משלמין ביחד ואם היזק דרך זריקה בעל התרנגול נותן רביע ובעל החוט ג' חלקים ואם הזיק לאחר שנח בעל התרנגול פטור ובעל החוט חייב הכל (וע"ל סי' תי"א יתבאר בדיני בור) וכ"ז בנקשר מאיליו אבל אם קשרו אדם ברגל התרנגול אז הקושר חייב בכל ענין אפי' יש לחוט בעלים (טור) וה"ה אם היה החוט מונח במקום מוצנע והניח אדם במקום תורפה וע"י זה נקשר בתרנגול הוי כאלו קשרו בידים (ב"י בשם התוספות שם ובשם הרא"ש):Les coqs sont mouad pour marcher selon leur habitude et briser (et paient alors le dommage entier). Ou bien, s'il y avait un fil ou une lanière attachés à leurs pattes, et qu'un objet s'est empêtré dans ce fil, a roulé et s'est brisé, il paie la moitié du dommage. Haga (Rema) : C'est le langage du Rambam, et il est obscur ; mais d'autres ont écrit : s'il y avait un fil ou une corde attachés à ses pattes, s'il (le coq) l'a traîné et a brisé un objet avec lui en cours de marche, il paie le dommage entier ; s'il l'a lancé et a brisé avec lui un objet, il paie la moitié du dommage [et s'il a causé le dommage après que le fil s'est immobilisé, il est exempt]. Dans quel cas cela est-il dit ? Pour un fil sans propriétaire, ou qui a des propriétaires qui l'avaient rangé, et qui s'est attaché de lui-même ; mais si le fil appartient au propriétaire du coq et qu'il ne l'avait pas rangé, même s'il s'est attaché de lui-même et a brisé par un jet, il est passible du dommage entier (Tour, séif 3), car la moitié du dommage des cailloux n'est due que lorsqu'il a projeté une chose sans propriétaire ; mais s'il a projeté une chose [qui a des propriétaires] et qu'il ne l'avait pas rangée, il est passible du dommage entier. Et si le fil appartient à d'autres, le propriétaire du fil est passible, que le coq ait causé le dommage en traînant ou en lançant, puisqu'il n'a pas rangé son fil ; et si le fil a causé le dommage après s'être immobilisé, il est passible au titre d'une fosse qui roule. Dans quel cas cela est-il dit ? Pour un coq sans propriétaire ; mais si le coq a des propriétaires : s'il a causé le dommage en traînant, tous deux paient ensemble ; et s'il a causé le dommage en lançant, le propriétaire du coq donne un quart, et le propriétaire du fil trois parts (trois quarts) ; et s'il a causé le dommage après que le fil s'est immobilisé, le propriétaire du coq est exempt et le propriétaire du fil est passible de tout (et voir plus loin, siman 411 : cela sera expliqué dans les lois de la fosse). Et tout cela concerne le cas où il s'est attaché de lui-même ; mais si un homme l'a attaché à la patte du coq, alors celui qui l'a attaché est passible dans tous les cas, même si le fil a des propriétaires (Tour). Et il en est de même si le fil était posé dans un endroit rangé, et qu'un homme l'a posé dans un endroit exposé, et que de ce fait il s'est attaché au coq : c'est comme s'il l'avait attaché de ses mains (Beit Yossef, au nom de Tossefot, ibid., et au nom du Roch).
séif 10
- תרנגול שהיה מחטט בחבל דלי ונפסק החבל ונשבר הדלי אם עיסה דבוקה בחבל דהשתא אורחיה היא או אפי' אין בו עיסה והוא בלוי שדרכו ליפסק על ידי חטיטת התרנגול חייב בין על החבל בין על הדלי נזק שלם ואם החבל חדש ואין עיסה דבוקה בו משונה הוא ואינו חייב אלא חצי נזק בין על החבל בין על הדלי ואם הוא הולך אחר הדלי ומגלגלו עד המקום שנשבר שם משלם נזק שלם:Un coq qui grattait la corde d'un seau, et la corde s'est rompue et le seau s'est brisé : si de la pâte était collée à la corde, car alors c'est son habitude, ou même s'il n'y avait pas de pâte dessus mais qu'elle était usée, de sorte qu'elle a l'habitude de se rompre sous le grattage du coq, il est passible du dommage entier, tant pour la corde que pour le seau. Et si la corde est neuve et qu'il n'y a pas de pâte collée dessus, c'est une déviation, et il n'est passible que de la moitié du dommage, tant pour la corde que pour le seau. Et s'il (le coq) suit le seau et le fait rouler jusqu'à l'endroit où il s'est brisé, il paie le dommage entier.
séif 11
- הכלב והגדי שקפצו מראש הגג מלמעלה למטה ושברו את הכלים משלמים נזק שלם מפני שמועדים הם לדבר זה וכן אם נפלו והזיקו שעלייתן לראש הגג פשיעה ואע"פ שנפילתן אונס כל שתחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב: הגה וי"א דאם הכלים סמוכים לכותל שאין ראויין לשבר ע"י קפיצה ונפלו פטור דאונס הוא ואם הכלי ארוך וראשו אחד קרוב לכותל וראש השני רחוק בענין שראוי לשבר ע"י קפיצה ונפלו קרוב לכותל ושברו חייב דתחילתו בפשיעה ע"י קפיצה ואם הכותל צר אפי' קרובים לכותל ונפלו חייב והוא שקפצו כדרכם אבל אם קפץ הכלב ברקידה והגדי נסרך דהוי שינוי גבייהו אין משלמין אלא חצי נזק (טור ס"א) קפצו מלמטה למעלה משלמים חצי נזק (והוא) שנתלה הגדי ונסרך וקפץ הכלב אבל נסרך הכלב ודלג הגדי בין מלמעלה למטה בין מלמטה למעלה חייבים נזק שלם וכן תרנגול שדלג בין מלמעלה למטה בין מלמטה למעלה משלם נזק שלם וה"ה מי שמסר ביתו לשומרו והיה בו חש"ו צריך לשומרם שלא ידלגו מלמעלה למטה ולא מלמטה למעלה:Le chien et le chevreau qui ont sauté du haut du toit, de haut en bas, et ont brisé les objets, paient le dommage entier, parce qu'ils sont mouad pour cela. Et de même, s'ils sont tombés et ont causé un dommage, ils paient, car leur montée sur le toit est une négligence, et bien que leur chute soit un cas de force majeure (ones), tout cas qui commence par une négligence et se termine par une force majeure est passible. Haga (Rema) : Et certains disent que si les objets sont proches du mur, de sorte qu'ils ne sont pas susceptibles d'être brisés par un saut, et qu'ils sont tombés, il est exempt, car c'est un cas de force majeure. Et si l'objet est long, une de ses extrémités proche du mur et l'autre extrémité éloignée, de sorte qu'il est susceptible d'être brisé par un saut, et qu'ils sont tombés près du mur et l'ont brisé, il est passible, car cela a commencé par une négligence, par le saut. Et si le mur est étroit, même si les objets sont proches du mur et qu'ils sont tombés, il est passible. Et cela s'applique à condition qu'ils aient sauté selon leur habitude ; mais si le chien a sauté en bondissant (en dansant) et que le chevreau a grimpé, ce qui est une déviation pour eux, ils ne paient que la moitié du dommage (Tour, séif 1). S'ils ont sauté de bas en haut (et causé un dommage), ils paient la moitié du dommage Haga (Rema) : (et ce,) lorsque le chevreau s'est suspendu et a grimpé et que le chien a sauté (ce qui est inhabituel pour eux) ; mais si le chien a grimpé et que le chevreau a bondi, que ce soit de haut en bas ou de bas en haut, ils sont passibles du dommage entier. Et de même, un coq qui a bondi, que ce soit de haut en bas ou de bas en haut, paie le dommage entier. Et il en est de même pour celui qui a confié sa maison à quelqu'un pour la garder, et qu'il s'y trouvait un sourd-muet, un aliéné ou un mineur ('hérech, chotè vekatan) : il doit les surveiller pour qu'ils ne bondissent ni de haut en bas ni de bas en haut.
séif 12