Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- האומר לחבירו קרע כסותי או של חבירי או רודף או נרדף ששיברו כלים. ובו ד סעיפים:
האומר לחבירו קרע את כסותי שבר את כדי ע"מ שאתה פטור ה"ז פטור (וי"א אפי' לא ע"מ לפטור בפי' אלא שא"ל דברים שמשמעו כך כגון שא"ל שבור כדי וא"ל המזיק ע"מ לפטו' וא"ל הניזק לא יש לנו לומר דבתמיה קאמר לו ופטור) (טור ס"ב בשם הרא"ש) ואם לא אמר לו ע"מ שאתה פטור ה"ז חייב אע"פ שהרשהו להשחית בד"א כשבאו הכלים לידו תחל' בתורת שמיר' כגון שהיו שאולים או מופקדים אצלו אבל אם לא באו לידו בתורת שמיר' כיון שאמר לו קח כלי זה ושברו בגד זה וקרעו ועשה כן ה"ז פטור אע"פ שלא אמר לו ע"מ שאתה פטור (וע"ל עוד סי' שפ"ב מדינין אלו האומר לחבירו זרוק מנה לים ואתחייב אני לך י"א דחייב וי"א דפטור) (ר"ן פ"ק דקידושין ב' הדעות):Celui qui dit à son prochain : « Déchire mon vêtement », ou celui de mon ami ; ou le poursuivant ou le poursuivi qui ont brisé des objets. Il contient 4 séifim.
Celui qui dit à son prochain : « Déchire mon vêtement, brise ma cruche, à condition que tu sois exempt » – celui-ci est exempt. Haga (Rema) : (Et certains disent : même s'il n'a pas dit explicitement « à condition que tu sois exempt », mais qu'il lui a dit des paroles qui ont ce sens, par exemple qu'il lui a dit : « Brise ma cruche », et que l'auteur du dommage lui a dit : « À condition d'être exempt ? », et que la victime lui a dit : « Non », nous devons dire qu'il le lui a dit sur le ton de l'étonnement (ironiquement), et il est exempt) (Tour, séif 2, au nom du Roch). Et s'il ne lui a pas dit « à condition que tu sois exempt », celui-ci est passible ('hayav), bien qu'il l'ait autorisé à détruire. Dans quel cas cela est-il dit ? Lorsque les objets sont d'abord venus entre ses mains à titre de garde, par exemple s'ils lui étaient prêtés ou déposés chez lui. Mais s'ils ne sont pas venus entre ses mains à titre de garde, puisqu'il lui a dit : « Prends cet objet et brise-le, ce vêtement et déchire-le », et qu'il l'a fait, celui-ci est exempt, bien qu'il ne lui ait pas dit « à condition que tu sois exempt ». Haga (Rema) : (Et voir encore plus loin, siman 382, sur ces lois. Celui qui dit à son prochain : « Jette une mané à la mer et je m'engagerai envers toi » – certains disent qu'il est (ensuite) obligé de payer, et certains disent qu'il est exempt) (Ran, premier chapitre de Kiddouchin, les deux avis).séif 1
- האומר לחבירו שבר כליו של פלוני ע"מ שאתה פטור ושברו ה"ז חייב ואע"פ שהעושה הוא חייב לשלם הרי זה האומר לו שותפו בעון ורשע הוא שהרי הכשיל עור וחזק ידי עוברי עבירה:Celui qui dit à son prochain : « Brise les objets d'un tel, à condition que tu sois exempt », et qu'il les a brisés – celui-ci (qui les a brisés) est passible. Et bien que ce soit celui qui agit qui est obligé de payer, celui qui lui a dit de le faire est son associé dans la faute, et c'est un impie, car il a fait trébucher un aveugle et a renforcé les mains de ceux qui transgressent.
séif 2
- רודף שהיה רודף אחר חבירו להרגו או אחר אחת מהעריות לאונסה ושבר כלים בין של נרדף בין של כל אדם פטור שהרי הוא מתחייב בנפשו שכיון שרדף התיר עצמו למיתה ולכן פטור מהתשלומין ואם הנרדף שבר כלים של רודף פטור שלא יהא ממונו חמור מגופו ואם היו של אדם אחר חייב שהמציל עצמו בממון חבירו חייב (וע"ל סי' שנ"ט ס"ד) ואחד שרדף אחר הרודף להציל את הנרדף ושבר כלים בין של רודף בין של כל אדם פטור כדי שלא יבואו מלימנע מלהציל את הנרדף:Un poursuivant qui poursuivait son prochain pour le tuer, ou qui poursuivait l'une des femmes interdites (arayot) pour la violer, et qui a brisé des objets, que ce soit ceux du poursuivi ou ceux de n'importe qui, est exempt, car il est passible de sa vie : puisqu'il a poursuivi, il s'est livré lui-même à la mort, et c'est pourquoi il est exempt des paiements. Et si le poursuivi a brisé des objets du poursuivant, il est exempt, afin que ses biens (du poursuivant) ne soient pas plus graves que son corps (que l'on est en droit d'atteindre). Et s'ils appartenaient à une autre personne, il est passible, car celui qui se sauve lui-même avec les biens de son prochain est obligé de payer. Haga (Rema) : (Et voir plus haut, siman 359, séif 4.) Et celui qui a poursuivi le poursuivant pour sauver le poursuivi, et qui a brisé des objets, que ce soit ceux du poursuivant ou ceux de n'importe qui, est exempt, afin que les gens n'en viennent pas à s'abstenir de sauver le poursuivi.
séif 3
- ספינה שחשבה להשבר מכובד המשוי ועמד א' מהם והקל מהמשא והשליך בים פטור שהמשא שבה כמו רודף אחריהם להורגם ומצוה רבה עשה שהשליך והושיעם: הגה וי"א דוקא שטענו יותר מדאי דהוי המשוי כרודף אבל אם אינה טעונה יותר מדאי ובא נחשול לטבען חייבין לשלם ומחשבין לפי המשוי ולא לפי הממון (רמב"ם פי"ב דגזילה והמ"מ סוף הלכות חובל) ואע"פ שלא הטיל רק משוי של א' כולן משלמין (טור) הכניס חמור בספינה וקופץ בספינה ובקש לטבעו ובא א' והשליך החמור לנהר אם דרך להכניס חמורים בספינה אז המשליכו חייב לשלם ואם לאו פטור דאז החמור מקרי רודף וכל כיוצא בזה וכן נ"ל עיקר (מרדכי פרק הגוזל בתרא ותשובת מיימוני דספר נזיקין סי' כ'):Un navire qui menaçait de se briser à cause du poids de la charge, et l'un des passagers s'est levé, a allégé la charge et l'a jetée à la mer – il est exempt, car la charge qui s'y trouvait est comme un poursuivant qui les poursuit pour les tuer, et il a accompli une grande mitsva en jetant la charge et en les sauvant. Haga (Rema) : Et certains disent : uniquement lorsqu'on l'a chargé plus que de raison, de sorte que la charge est comme un poursuivant ; mais s'il n'était pas chargé plus que de raison et qu'une vague est venue pour le couler, ils (tous les passagers) doivent payer la perte, et l'on calcule selon la charge et non selon la valeur (de chacun) (Rambam, chapitre 12 des lois du vol, et le Maguid Michné à la fin des lois des blessures). Et bien qu'on n'ait jeté que la charge d'un seul, tous paient (leur part) (Tour). Si quelqu'un a fait entrer un âne dans un navire, et qu'il sautait dans le navire et menaçait de le faire couler, et qu'un passager est venu et a jeté l'âne dans le fleuve : si l'usage est de faire entrer des ânes dans un navire, celui qui l'a jeté doit payer ; et sinon, il est exempt, car alors l'âne est appelé un poursuivant ; et de même pour tout cas semblable. Et c'est ce qui me paraît l'essentiel (Mordekhaï, chapitre HaGozel Batra, et Techouvot Maïmoniyot du livre Nezikin, siman 20).
séif 4