Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- הגוזל בהמ' ועבדים והזקינו והדר בחצר חבירו שלא מדעתו. ובו יא סעיפים:
גזל בהמ' והזקינ' או כחשה כחש שאינו יכול לחזור כגון חלאים שאין להם רפואות תעל' או שגזל מטבע ונסדק או פסלו המלך (וי"א דמטבע אפי' פסלה המלך אומר לו הרי שלך לפניך) (טור ס"א בשם הרא"ש) או שגזל פירות והרקיבו כולם או שגזל יין והחמיץ ה"ז כמו שגזל כלי ושברו ומשלם כשעת הגזיל' אבל אם גזל בהמות וכחשו כחש שאפשר לחזור או שגזל עבדים והזקינו או שגזל מטבע ונפסל במדינ' זו והרי הוא יוצא במדינ' אחרת או שגזל פירות והרקיבו מקצתם או תרומ' ונטמאת או שגזל חמץ ועבר עליו הפסח או בהמה ונעבד' בה עביר' או נפסלה מליקרב או שהית' יוצאת ליסקל אומר לו הרי שלך לפניך ומחזיר אותה בעצמ':Celui qui vole des bêtes et des esclaves et qu'ils ont vieilli ; et celui qui habite dans la cour de son prochain sans son accord. Ce siman contient 11 séifim.
S'il a volé une bête et qu'elle a vieilli, ou maigri d'une maigreur dont elle ne peut se remettre, par exemple des maladies pour lesquelles il n'y a pas de remède ; ou s'il a volé une pièce de monnaie qui s'est fendue ou que le roi a démonétisée Haga (Rema) : (et certains disent que pour une pièce, même si le roi l'a démonétisée, il lui dit : « Voici ce qui est à toi devant toi ») (Tour, séif 1, au nom du Roch) ; ou s'il a volé des fruits qui ont tous pourri, ou du vin qui a tourné au vinaigre : c'est comme s'il avait volé un objet et l'avait cassé, et il paie selon le moment du vol. Mais s'il a volé des bêtes qui ont maigri d'une maigreur dont il est possible de se remettre, ou s'il a volé des esclaves qui ont vieilli, ou s'il a volé une pièce qui a été démonétisée dans ce pays mais qui a cours dans un autre pays, ou s'il a volé des fruits dont une partie a pourri, ou de la terouma (prélèvement destiné au Cohen) qui est devenue impure, ou s'il a volé du 'hamets (levain) sur lequel la fête de Pessa'h est passée, ou une bête avec laquelle on a commis une transgression, ou qui a été rendue impropre à être offerte sur l'autel, ou qui était condamnée à être lapidée : il lui dit : « Voici ce qui est à toi devant toi », et il la rend elle-même.séif 1
- במה דברים אמורים כשהחזיר הגזיל' אבל אם נשרפ' הגזיל' או אבדה אחר שנאסר' בהנא' חייב להחזיר לו דמיה כשעת הגזיל':Dans quel cas ces paroles s'appliquent-elles ? Quand il a rendu l'objet volé ; mais si l'objet volé a brûlé ou s'est perdu après être devenu interdit à toute jouissance, il doit lui en rendre la valeur selon le moment du vol.
séif 2
- הגוזל בהמ' ונשא עליה משא או רכב עליה או חרש או דש בה וכיוצא בזה והחזיר' לבעליה אף ע"פ שעבר בל"ת אינו חייב לשלם כלום שהרי לא הפסיד' ולא הכחיש' ואם הוחזק אדם זה לגזול או לעשוק או לעשות מעשים אלו פעם אחר פעם קונסין אותו ואפי' בח"ל ושמין השכר או השבח שהשביח בבהמ' ומשלם לנגזל:Celui qui vole une bête et lui fait porter une charge, ou la monte, ou laboure ou foule le grain avec elle, et choses semblables, et la rend à ses propriétaires, bien qu'il ait transgressé un interdit, n'a rien à payer, puisqu'il ne lui a pas causé de perte et ne l'a pas fait maigrir. Mais si cet homme a la réputation de voler, ou d'extorquer, ou de commettre ces actes à maintes reprises, on lui inflige une amende (kenass), même hors de la terre d'Israël, et on évalue le loyer ou la plus-value qu'il a tirés de la bête, et il les paie à la victime.
séif 3
- התוקף עבדו של חבירו ועשה בו מלאכ' ולא בטלו ממלאכ' אחרת פטור שנוח לו לאדם שלא ילמד עבדו דרכי הבטל' ואם בטלו ממלאכ' אחרת משלם לו כפועל:Celui qui s'empare de l'esclave de son prochain et le fait travailler, sans l'avoir détourné d'un autre travail, est exempt, car un homme préfère que son esclave n'apprenne pas les voies de l'oisiveté ; et s'il l'a détourné d'un autre travail, il lui paie le salaire comme pour un ouvrier.
séif 4
- התוקף ספינתו של חבירו ועשה בה מלאכ' אם אינה עשויה לשכר שמין כמה פיחתה ומשלם ואם היא עשויה לשכר אם ירד לה בתורת שכירות הואיל וירד שלא ברשות אם רצה הבעל ליטול שכרה נוטל רצה ליטול פחתה נוטל ואם ירד לה בתורת גזל נותן הפחת וכן כל כיוצא בזה וה"ה אם נטלה על דעת שאלה שלא מדעת גזלן הוי: הגה ואם שכרה הגזלן לאחר צריך להחזיר השכר לבעלים הואיל ועומדת להשכר (טור ס"ה בשם הרמ"ה וע"ל סוף סי' ש"ח מדינין אלו):Celui qui s'empare du bateau de son prochain et l'utilise pour un travail : s'il n'est pas destiné à être loué, on évalue de combien il a perdu de valeur et il le paie ; et s'il est destiné à être loué : s'il s'en est emparé à titre de location, puisqu'il s'en est emparé sans autorisation, si le propriétaire veut percevoir le loyer, il le perçoit ; s'il veut percevoir la dépréciation, il la perçoit. Et s'il s'en est emparé à titre de vol, il paie la dépréciation ; et de même pour tout cas semblable. Et de même, s'il l'a pris avec l'intention de l'emprunter sans l'accord du propriétaire, il est considéré comme voleur. Haga (Rema) : Et si le voleur l'a loué à un autre, il doit rendre le loyer aux propriétaires, puisqu'il est destiné à la location (Tour, séif 5, au nom du Rama ; et voir plus haut, à la fin du siman 308, au sujet de ces lois).
séif 5
- הדר בחצר חבירו שלא מדעתו שאמר לו צא ולא יצא חייב ליתן לו כל שכרו ואם לא אמר לו צא אם אותה חצר אינה עשויה לשכר אינו צריך להעלות לו שכר (אע"פ שהוציא את הבעל הבית בעל כרחו מן הבית והוא דר בו (מרדכי פרק כיצד הרגל) ואפילו היה רגיל להשכירו רק שעכשיו לא עביד למיגר בתר האי שעתא אזלינן) (נ"י פ' הנ"ל) אע"פ שדרך זה הדר לשכור מקום לעצמו שזה נהנה וזה אינו חסר: הגה ודוקא שכבר דר בו אבל לא יוכל לכופו לכתחילה שיניחנו לדור בו אע"פ דכופין על מדת סדום במקום שזה נהנה וזה אינו חסר ה"מ בדבר דאי בעי ליהנות לא יוכל ליהנות אבל בכי האי גוונא דאי בעי בעל החצר ליהנות ולהרויח להשכיר חצירו היה יכול אלא שאינו רוצה אין כופין אותו לעשות בחנם (מרדכי ונ"י פרק הנ"ל) ואם החצר עשויה לשכור אע"פ שאין דרך זה לשכור צריך להעלות לו שכר שהרי חסרו ממון: הגה מיהו אם לא היה דר בו אלא שגזלו ממנו פטור לשלם השכירות (טור ס"ו בשם הרא"ש ולאפוקי מהרמ"ה) וסתם בתים בזמן הזה קיימי לאגרא ואע"ג דעדיין לא השכירו מעולם (מרדכי פ' כיצד הרגל והגהות מיימוני פ"ג דגזילה ועיין בת"ה סי' שי"ז):Celui qui habite dans la cour de son prochain sans son accord : si le propriétaire lui a dit : « Sors » et qu'il n'est pas sorti, il doit lui donner tout le loyer. Et s'il ne lui a pas dit : « Sors », si cette cour n'est pas destinée à la location, il n'a pas à lui payer de loyer Haga (Rema) : (bien qu'il ait fait sortir le maître de maison de la maison contre son gré et qu'il y habite (Mordekhaï, chapitre Keïtsad HaRéguel) ; et même s'il avait l'habitude de la louer, mais que maintenant il n'a pas l'intention de la louer, on suit le moment présent) (Nimoukei Yossef, sur ce chapitre), bien que cet occupant ait l'habitude de louer un endroit pour lui-même, car l'un en tire profit et l'autre ne perd rien. Haga (Rema) : Et c'est seulement s'il y a déjà habité ; mais il ne peut pas le contraindre a priori à le laisser y habiter. Bien que l'on contraigne (à renoncer) à la « conduite de Sodome » (midat Sedom) là où l'un en tire profit et l'autre ne perd rien, ces paroles s'appliquent à une chose dont le propriétaire, s'il voulait en tirer profit, ne le pourrait pas ; mais dans un cas comme celui-ci, où, si le propriétaire de la cour voulait en tirer profit et gagner de l'argent en louant sa cour, il le pourrait, mais qu'il ne le veut pas, on ne le contraint pas à le faire gratuitement (Mordekhaï et Nimoukei Yossef, sur ce chapitre). Et si la cour est destinée à la location, même si cet occupant n'a pas l'habitude de louer, il doit lui payer un loyer, car il lui a causé une perte d'argent. Haga (Rema) : Toutefois, s'il n'y habitait pas mais l'a seulement volée, il est exempt de payer le loyer (Tour, séif 6, au nom du Roch, à l'exclusion du Rama). Et les maisons ordinaires, de nos jours, sont destinées à la location, même si on ne les a encore jamais louées (Mordekhaï, chapitre Keïtsad HaRéguel, et Hagahot Maïmoniyot, chapitre 3 des lois du vol à main forte ; et voir Teroumat HaDéchen, siman 317).
séif 6
- י"א דכשאין החצר עומד לשכר דאמרי' דאינו צריך להעלות לו שכר אם חסרו אפי' דבר מועט כגון שהיה הבית חדש וזה חסרו במה שהשחירו אע"פ שאין הפסד אותו שחרורית אלא מועט ע"י מגלגלין עליו כל השכר כפי מה שנהנה (וא"כ אם אין דרך זה לשכור פטור דהא לא נהנה ויש חולקין) (ר' ירוחם ני"ב שתי הדעות):Certains disent que dans le cas où la cour n'est pas destinée à la location, dont nous avons dit qu'il n'a pas à lui payer de loyer : s'il lui a causé une perte, même minime, par exemple si la maison était neuve et qu'il l'a dépréciée en la noircissant, bien que la perte due à ce noircissement ne soit que minime, de ce fait on lui fait payer tout le loyer correspondant au profit qu'il en a tiré Haga (Rema) : (et dans ce cas, si cet occupant n'a pas l'habitude de louer, il est exempt, puisqu'il n'en a pas tiré profit ; et certains contestent) (Rabbénou Yerou'ham, partie 12, rapporte les deux avis).
séif 7
- יש אומרים דהא דאמרינן דכשהחצר אינו עומד לשכר אינו צריך להעלות לו שכר דוקא שלא גילה הדר בדעתו שהיה רצונו ליתן לו שכר אם לא יניחנו לדור בו בחנם אבל אם גילה בדעתו כן צריך ליתן לו שכר:Certains disent que ce que nous avons dit, que lorsque la cour n'est pas destinée à la location il n'a pas à lui payer de loyer, c'est seulement si l'occupant n'a pas manifesté son intention qu'il voulait lui payer un loyer s'il ne le laissait pas y habiter gratuitement ; mais s'il a manifesté une telle intention, il doit lui payer un loyer.
séif 8
- י"א דהא דאמרי' דבחצר שאינו עומד לשכר אינו צריך להעלות לו שכר אפי' אם שכרו מאחר שהיה סבור שהוא שלו ונמצא שאינו שלו א"צ ליתן לו שכר אע"פ שנכנס על דעת ליתן לו שכר ואפי' אם נתנו לזה ששכרו ממנו צריך להחזירו ואם נתן לו השכר כיון שהוא ברור שבטעות יהב ליה חייב להחזירו:Certains disent que ce que nous avons dit, que pour une cour non destinée à la location il n'a pas à lui payer de loyer, s'applique même s'il l'a louée à un autre, croyant qu'elle était à lui, et qu'il s'avère qu'elle n'était pas à lui : il n'a pas à lui (au vrai propriétaire) payer de loyer, bien qu'il soit entré avec l'intention de payer un loyer. Et même s'il l'a payé à celui à qui il l'a louée, celui-ci doit le lui rendre : s'il lui a donné le loyer, puisqu'il est clair qu'il le lui a donné par erreur, il doit le lui rendre.
séif 9
- י"א שזה שאמרנו בחצר העשויה לשכר חייב להעלות לו שכר אפי' שכרו מראובן ונתן לו השכר ונמצאת שאינו שלו אלא של שמעון צריך ליתן לשמעון שכרו: הגה ודוקא ששמעון או שלוחיו בכאן והיו משתדלין להשכירו אבל אם אינו בעיר ואין מי שמשתדל להשכירו הוי כחצר דלא קיימא לאגרא ואע"פ ששכרו מראובן א"צ ליתן לשמעון כלום וכמו שנתבאר (הגהות מיימוני פ"ג דגזילה) ויחזור ויתבע מראובן מה שנתן לו ואפי' שכרו מראובן בפחות מכדי דמיו צריך ליתן לשמעון כל השכר הראוי ליתן לו ויחזור ויתבע מראובן מה שנתן לו ואם שכרו מראובן בדמים יקרים ונמצא הבית של שמעון לא יפרע לו אלא כפי מה ששוכרים אחרים ואפי' אם נתן כבר לראובן אינו נוטל שמעון אלא כפי מה ששוכרים אחרים ומיהו אם באו הדמים ליד שמעון והוא טוען שלא היה שוכרה בפחות מספיקא לא מפקינן מיניה: הגה ישראל שברח מן העיר ולקח (השר) ביתו והשאילו לישראל אחר אין צריך להעלות שכר לבעלים דהא לא קיימא לאגרא דאי לא הוי דר בו ישראל השני הוי דר בו עכו"ם (הג"מ פ"ג דגזילה ומרדכי פ' כיצד הרגל) השוכר בית מחבירו וחזר והשכירו לאחרים ביותר ממה ששכרו אם היה לו רשות להשכירו לאחרים בענין שנתבאר לעיל סי' שי"ו המותר הוא שלו ואם לא היה לו רשות להשכירו המותר לבעלים (נ"י פ' הנ"ל) האומר לחבירו דור בחצרי א"צ ליתן לו שכר (ב"י בשם הרשב"ץ) שני שותפין בבית והשכיר אחד מן השותפין כל הבית שלא מדעת שותפו צריך השוכר ליתן לשותף השני חלקו (ב"י בשם הרשב"א) אבל אם לא שכר כל הבית רק חלק השותף שהשכיר לו א"צ ליתן לשני כלום (ד"ע):Certains disent que ce que nous avons dit, que pour une cour destinée à la location il doit payer un loyer, s'applique même s'il l'a louée à Réouven et lui a payé le loyer, et qu'il s'avère qu'elle n'était pas à lui mais à Chimon : il doit donner à Chimon son loyer Haga (Rema) : Et c'est seulement si Chimon ou ses mandataires sont ici et s'efforçaient de la louer ; mais s'il n'est pas en ville et que personne ne s'efforce de la louer, c'est comme une cour qui n'est pas destinée à la location ; et bien qu'il l'ait louée à Réouven, il n'a rien à donner à Chimon, comme il a été expliqué (Hagahot Maïmoniyot, chapitre 3 des lois du vol à main forte) — et il réclamera à son tour à Réouven ce qu'il lui a donné. Et même s'il l'a louée à Réouven pour moins que sa valeur, il doit donner à Chimon tout le loyer qu'il convient de lui donner, et réclamera à son tour à Réouven ce qu'il lui a donné. Et s'il l'a louée à Réouven à un prix élevé et qu'il s'avère que la maison est à Chimon, il ne lui paiera que selon ce que d'autres louent (le prix du marché) ; et même s'il a déjà payé Réouven, Chimon ne perçoit que selon ce que d'autres louent. Toutefois, si l'argent est parvenu entre les mains de Chimon et qu'il prétend qu'il ne l'aurait pas louée pour moins, on ne le lui retire pas sur la base d'un doute. Haga (Rema) : Un Juif qui s'est enfui de la ville, et le seigneur a pris sa maison et l'a prêtée à un autre Juif : celui-ci n'a pas à payer de loyer aux propriétaires, car elle n'est pas destinée à la location, puisque si le second Juif n'y habitait pas, un non-Juif y habiterait (Hagahot Maïmoniyot, chapitre 3 des lois du vol à main forte, et Mordekhaï, chapitre Keïtsad HaRéguel). Celui qui loue une maison à son prochain et la sous-loue à d'autres plus cher qu'il ne l'a louée : s'il avait le droit de la louer à d'autres, selon ce qui a été expliqué plus haut au siman 316, l'excédent est à lui ; et s'il n'avait pas le droit de la louer, l'excédent est aux propriétaires (Nimoukei Yossef, sur ce chapitre). Celui qui dit à son prochain : « Habite dans ma cour », celui-ci n'a pas à lui payer de loyer (Beit Yossef, au nom du Rachbats). Deux associés dans une maison, et l'un des associés a loué toute la maison sans l'accord de son associé : le locataire doit donner au second associé sa part (Beit Yossef, au nom du Rachba) ; mais s'il n'a pas loué toute la maison, mais seulement la part de l'associé qui la lui a louée, il n'a rien à donner au second (avis personnel du Rema).
séif 10
- מי שהיה לו צמר וסמנים שרויין ובא אחד וגזלן וצבע הצמר בסימנים והוזל צמר הצבוע בענין שאינו שוה אלא כמו שהיה שוה בהיותו לבן ושואל הנגזל מהגזלן דמי סמנים פטור ואם תפס הנגזל אין מוציאין מידו:Celui qui avait de la laine et des teintures en trempage, et qu'un autre est venu les voler et a teint la laine avec les teintures, et que la laine teinte s'est dépréciée de sorte qu'elle ne vaut plus que ce qu'elle valait quand elle était blanche : si la victime réclame au voleur le prix des teintures, il est exempt ; et si la victime a saisi la somme, on ne la lui retire pas.
séif 11