Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- השוכר את הפועל ובא הפועל לחזור קודם שהתחיל או אחר כן. ובו ח סעיפים:
השוכר את הפועלים והטעו את בעה"ב או בעל הבית הטעה אותם אין להם זה על זה אלא תרעומות: הגה וי"א דאם משך ב"ה כלי אומנות שעושה בהם מלאכה אין הב"ה יכול לחזור בו ולא הפועל אם הוא קבלן (טור בשם ר"ת) אבל אם הוא שכיר יום יכול לחזור כמו שנתבאר (תוס' והרא"ש ריש פרק הזהב) מיהו יכול לעכב כלי אומנתו ולשכור אחרים (מרדכי פרק האומנין ונ"י בשם תלמידי רשב"א והמגיד פרק ט') בד"א בשלא הלכו אבל הלכו החמרים ולא מצאו תבואה פועלים ומצאו שדה כשהיא לחה או ששכרם להשקות השדה ומצאוהו שנתמלא מים אם ביקר ב"ה מלאכתו מבערב ומצאה שצריכה פועלים אין לפועלים כלום ומה בידו לעשות ואם לא ביקר נותן להם שכרן כפועל (פי' ששמין מי שהשכיר עצמו למלאכה זו וכן חמר שהשכיר חמור להביא משאוי כמה היה רוצה לפחות משכרו ולישב בטל ולבא ריקן) בטל שאינו דומה הבא טעון לבא ריקן ועושה מלאכה לבטל:Celui qui engage un ouvrier, et l'ouvrier veut se rétracter avant d'avoir commencé ou après. Ce siman contient 8 séifim.
Celui qui engage des ouvriers, et qu'ils ont trompé le maître de maison, ou que le maître de maison les a trompés (en se rétractant avant le début du travail), ils n'ont l'un contre l'autre qu'un grief (tar'omet), sans recours en justice. Haga (Rema) : Et certains disent que si le maître de maison a tiré (mechikha, acte d'acquisition) les outils de travail avec lesquels l'ouvrier fait le travail, le maître de maison ne peut pas se rétracter, ni l'ouvrier s'il est un entrepreneur (kablan, payé à la tâche) (Tour, au nom de Rabbénou Tam) ; mais s'il est un journalier, il peut se rétracter, comme il a été expliqué (Tossefot et le Roch, début du chapitre HaZahav). Toutefois, le maître de maison peut retenir ses outils de travail et engager d'autres ouvriers à ses frais (Mordekhaï, chapitre HaOumanin ; Nimoukei Yossef, au nom des élèves du Rachba ; et le Maguid Michné, chapitre 9). En quel cas ces paroles sont-elles dites ? Lorsqu'ils ne sont pas encore allés au travail ; mais si les âniers sont allés et n'ont pas trouvé de grain à transporter, ou si des ouvriers sont allés et ont trouvé le champ humide (impossible à labourer), ou s'il les a engagés pour arroser le champ et qu'ils l'ont trouvé rempli d'eau : si le maître de maison a inspecté son travail la veille et a trouvé qu'il nécessitait des ouvriers, les ouvriers n'ont rien, car qu'aurait-il pu faire ? Et s'il n'a pas inspecté, il leur donne leur salaire comme un ouvrier oisif Haga (Rema) : (c'est-à-dire qu'on évalue combien celui qui s'est engagé pour ce travail — et de même un ânier qui a loué un âne pour apporter une charge — voudrait réduire de son salaire pour rester oisif et revenir à vide), car venir chargé n'est pas comparable à venir à vide, ni faire un travail à rester oisif.séif 1
- בד"א שאין להם עליו אלא תרעומות בשלא הלכו דוקא בשלא היו יכולים להשכיר עצמם אמש כששכרם ב"ה זה אבל אם היו נשכרים אמש ועכשיו אינם נשכרים כלל ה"ז כדבר האבוד להם ונותן להם שכרם כפועל בטל ואם נשכרים בפחות משלם הפחת ואם הלכו ודוקא שהלכו עצמם אבל לא שלוחם (המגיד פ"ט בשמם) אע"פ שלא היו מוצאים להשכיר עצמם אמש נותן להם שכרם כפועל בטל והוא שעכשיו אינם נשכרים כלל אבל אם מוצאים מי שישכירם בשכירותו אין להם אלא תרעומת (וי"א דאפי' לא מצאו רק מלאכה כבידה מזו רק שרוצים להוסיף בשכרן צריכין להשכיר עצמן במקום אחר (מרדכי פ' האומנין בשם מהר"ם) ויש חולקין (ב"י בשם תלמידי רשב"א) ואם אינם מוצאים להיות נשכרים אלא בפחות משלם להם הפחת וכל אלו הדינים כשלא ביקר בעה"ב מלאכתו מבערב שהוא בפשיעתו אבל אם לא היתה פשיעת בעל הבית בדבר כלל ה"ז אנוס ונפטר כמו שנתבאר: הגה ועיין לקמן סי' של"ד סעיף ב' מלמד שהשכיר עצמו לשני שנים והתחיל שנה ראשונה מקרי התחלה גם לשנה שניה וה"ה כל פועל (הגה"מ פ' האומנין):En quel cas dit-on qu'ils n'ont contre lui qu'un grief lorsqu'ils ne sont pas allés ? Précisément lorsqu'ils n'auraient pas pu s'engager ailleurs la veille, quand ce maître de maison les a engagés ; mais s'ils auraient pu être engagés la veille et que maintenant ils ne sont plus engagés du tout, c'est comme une chose perdue pour eux, et il leur donne leur salaire comme un ouvrier oisif ; et s'ils s'engagent maintenant pour moins, il paie la différence. Et s'ils sont allés Haga (Rema) : (et précisément s'ils sont allés eux-mêmes, mais pas s'ils ont envoyé leur mandataire (Maguid Michné, chapitre 9, en leur nom)), même s'ils n'auraient pas trouvé à s'engager la veille, il leur donne leur salaire comme un ouvrier oisif, à condition que maintenant ils ne soient pas engagés du tout ; mais s'ils trouvent quelqu'un qui les engage pour leur salaire, ils n'ont qu'un grief Haga (Rema) : (Et certains disent que même s'ils ne trouvent qu'un travail plus pénible que celui-ci, mais qu'on veut augmenter leur salaire en conséquence, ils doivent s'engager ailleurs (Mordekhaï, chapitre HaOumanin, au nom du Maharam) ; et certains contestent (Beit Yossef, au nom des élèves du Rachba)). Et s'ils ne trouvent à être engagés que pour moins, il leur paie la différence. Et toutes ces règles s'appliquent lorsque le maître de maison n'a pas inspecté son travail la veille, ce qui est sa négligence ; mais s'il n'y a eu en la matière aucune négligence du maître de maison, il est contraint par force majeure (anous) et exempt, comme il a été expliqué. Haga (Rema) : Et voir plus loin, siman 334, séif 2 : un maître d'école qui s'est engagé pour deux ans et a commencé la première année, cela est considéré comme un commencement aussi pour la deuxième année ; et il en va de même pour tout ouvrier (Hagahot Maïmoniyot, chapitre HaOumanin).
séif 2
- התחיל הפועל במלאכה וחזר בו בחצי היום חוזר ואפי' קבל כבר דמי שכירות ואין בידו לשלם לבעל הבית יכול לחזור בו והמעות חוב עליו שנאמר כי לי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים: הגה ומה"ט אסור לפועל אפי' מלמד או סופר להשכיר עצמו להיות בבית בעל הבית בקבע שלשה שנים (הגהות מרדכי פרק האומנין):Si l'ouvrier a commencé le travail et s'est rétracté au milieu de la journée, il peut se rétracter ; et même s'il a déjà reçu le salaire et n'a pas de quoi rembourser le maître de maison, il peut se rétracter, et l'argent est une dette à sa charge, comme il est dit : « Car c'est à Moi que les Bnei Israël sont des serviteurs » (Lévitique 25, 55) — et non des serviteurs de serviteurs. Haga (Rema) : Pour cette raison, il est interdit à un ouvrier, même un maître d'école ou un scribe, de s'engager à résider chez le maître de maison de façon fixe pendant trois ans (Hagahot Mordekhaï, chapitre HaOumanin).
séif 3
- כיצד דין הפועל שחזר בו אחר שהתחיל שמין לו מה שעשה ונוטל (בין הוקרה המלאכה או הוזלה ודוקא שחזר סתם אבל אם חוזר מכח יוקר אין שומעין לו) (טור בשם ר"י) ואם קבלן הוא שמין לו את שעתיד לעשות (ע"ל סי' ע"ו (קע"ו) סכ"ג) בין שהוזלה בעת ששכרו בין שלא הוזלה בין שהוזלה המלאכה אח"כ בין שלא הוזלה שמין לו מה שעתיד לעשות כיצד קבל ממנו קמה לקצור בשתי סלעים (או שקבל ע"ע לעשות כך וכך חביות של יין) (ת"ה סי' שמ"ט) קצר חצייה והניח חציה בגד לארוג בשתי סלעים ארג חציו והניח חציו שמין לו מה שעתיד לעשות אם היה שוה ו' דינרים נותן לו שקל או יגמרו את מלאכתן ואם היה הנשאר יפה שני דינרים אינו נותן אלא סלע שהרי לא עשו אלא חצי מלאכה: הגה ובע"ה החוזר בו דינו כקבלן שידו על התחתונה (טור):Quelle est la règle de l'ouvrier qui s'est rétracté après avoir commencé ? On évalue pour lui ce qu'il a fait, et il le prend Haga (Rema) : (que le prix du travail ait renchéri ou baissé ; et précisément s'il s'est rétracté sans motif, mais s'il se rétracte en raison de la cherté, on ne l'écoute pas) (Tour, au nom du Ri). Et s'il est entrepreneur, on évalue pour lui ce qu'il reste à faire Haga (Rema) : (voir plus haut, siman 176, séif 23) — que le prix ait baissé au moment où il l'a engagé ou non, que le travail ait baissé ensuite ou non, on évalue pour lui ce qu'il reste à faire. Comment ? S'il a reçu de lui un champ de blé sur pied à moissonner pour deux sela'im Haga (Rema) : (ou s'il s'est engagé à faire tant et tant de tonneaux de vin) (Teroumat HaDéchen, siman 349), qu'il en a moissonné la moitié et laissé la moitié ; ou un vêtement à tisser pour deux sela'im, qu'il en a tissé la moitié et laissé la moitié : on évalue ce qu'il reste à faire. Si cela valait six dinars, il lui donne un chekel (deux dinars, le reste des huit dinars convenus), ou bien qu'ils achèvent leur travail (pour toucher le salaire complet) ; et si le reste valait deux dinars, il ne lui donne qu'un sela (quatre dinars), puisqu'ils n'ont fait que la moitié du travail. Haga (Rema) : Et le maître de maison qui se rétracte a la même règle que l'entrepreneur : il est désavantagé (yado al hata'htona) (Tour).
séif 4
- בד"א בדבר שאינו אבוד אבל בדבר האבוד כגון פשתן להעלות מהמשרה או ששכר חמור להביא חלילין למת או לכלה וכיוצא בהם אחד פועל ואחד קבלן אינו יכול לחזור בו (משרתת או עבד של בעה"ב מקרי דבר האבוד דב"ה לא יכול לעשות מלאכה בעצמו וע"י זה נאבד שלו) (ת"ה סי' שכ"ט) אא"כ נאנס כגון שחלה (הוא או אשתו ובניו) (ת"ה סי' שכ"ט) או ששמע שמת לו מת (ל' הטור) ומיהו אינו צריך לשלם להם כל שכרם רק מה שעשו וידם על העליונה (טור שם והרא"ש ורש"י ושאר פוסקים ע' ס"ק כ"ה) ואם חזר בע"ה וקבלן לאחר שעבר האונס סתם וחזרו ועשו אח"כ מלאכתן צריך לשלם להן כל מלאכתן ואינו מנכה להן כלום (טור בשם אביו הרא"ש והוא בפסקיו) אבל בלא"ה מנכה לו כל ימי חליו או אנסו אע"פ שלא חזר בו הפועל (תוס' ורשב"ץ ותשובת מיימוני ס"ס קנין סי' ל"א) וה"ה למלמד שחלה שמנכין לו דמי חליו ומיהו אם כבר קבל הפועל או המלמד שכרו י"א דאינו צריך להחזיר (שם בתשו' מיימוני ובמרדכי עיין בס"ק כ"ה) ומלמד החוזר בו מקרי דבר האבוד וכן סופר המקבל לכתוב ספר אחד וחוזר בו מקרי דבר האבוד (תשו' מיימוני הנ"ל ומרדכי פ' האומנין) מלמדין דינן כשאר פועלים שצריכין לעשות כמנהג להשכים או להעריב כמו שנתבאר סי' של"א ואסור לעשות מלאכתו עם הלמוד או לנעור בלילה יותר מדאי או להרבות במאכל וכל המשנה ידו על התחתונה ומעברינן ליה (מרדכי פ' האומנין בשם הירושלמי והגהות מיימוני סוף הלכות שכירות) שכר עצמו לזמן יש לו דין פועל אבל אם שכר עצמו ללמוד ספר או חצי ספר יש לו דין קבלן (הגהות מיימוני פ"ט משכירות) וע"ל סי' של"ד ושל"ה מדיני מלמד ואם לא נאנס וחזר בו אם היה מוצא פועלים אחרים לשכור כששכר את אלו ועכשיו אינו מוצא שוכר עליהם או מטען (עס"ק כ"ח): הגה ואם מצא פועלים אחרים [ לשכור] והטעה את אלו צריך ליתן להם כפי מה שפסק להם באחרונה (טור ס"ג בשם הרא"ש) כיצד מטען אומר להם סלע קצצתי לכם בואו וטלו שתים עד שיגמרו מלאכתו ולא יתן להם אלא מה שפסק תחלה ואפי' נתן להם השתים מחזיר מהם התוספת: הגה פועל שעושה בחנם עם בעל הבית יכול לחזור אפי' בדבר האבוד (מהרי"ק שורש קל"ג):En quel cas ces paroles sont-elles dites ? Pour une chose qui ne se perd pas ; mais pour une chose qui se perd (davar haavoud), par exemple du lin à retirer du rouissoir, ou s'il a loué un âne pour apporter des flûtes pour un mort ou pour une mariée, et ce qui leur ressemble, aussi bien l'ouvrier que l'entrepreneur ne peut se rétracter Haga (Rema) : (une servante ou un serviteur du maître de maison est considéré comme une chose qui se perd, car le maître de maison ne peut pas faire le travail lui-même et de ce fait ses biens se perdent) (Teroumat HaDéchen, siman 329), à moins qu'il n'ait été contraint par force majeure, par exemple s'il est tombé malade Haga (Rema) : (lui, ou sa femme et ses enfants) (Teroumat HaDéchen, siman 329), ou qu'il a appris qu'un proche était mort Haga (Rema) : (expression du Tour). Toutefois, le maître de maison n'a pas à leur payer tout leur salaire, mais seulement ce qu'ils ont fait, et ils sont avantagés (yadam al haélyona) (Tour, ibid. ; le Roch, Rachi et les autres décisionnaires ; voir séif katan 25). Et si le maître de maison et l'entrepreneur se sont de nouveau entendus, sans précision, après que la contrainte est passée, et que les ouvriers sont revenus faire leur travail ensuite, il doit leur payer tout leur travail et ne leur déduit rien (Tour, au nom de son père le Roch, et ainsi dans ses Pessakim) ; mais sans cela, il lui déduit tous les jours de sa maladie ou de sa contrainte, même si l'ouvrier ne s'est pas rétracté (Tossefot ; le Rachbats ; et Techouvot Maïmoniyot, fin du livre Kinyan, siman 31). Il en va de même pour un maître d'école qui est tombé malade : on lui déduit la valeur des jours de sa maladie. Toutefois, si l'ouvrier ou le maître d'école a déjà reçu son salaire, certains disent qu'il n'a pas à le rendre (ibid., dans les Techouvot Maïmoniyot et dans le Mordekhaï ; voir séif katan 25). Un maître d'école qui se rétracte est considéré comme une chose qui se perd ; et de même un scribe qui s'est engagé à écrire un livre et se rétracte est considéré comme une chose qui se perd (Techouvot Maïmoniyot susmentionnées et Mordekhaï, chapitre HaOumanin). Les maîtres d'école ont la règle des autres ouvriers, qui doivent agir selon l'usage pour commencer tôt ou finir tard, comme il a été expliqué au siman 331 ; et il lui est interdit de faire son propre travail en même temps que l'enseignement, ou de veiller la nuit à l'excès, ou de se priver excessivement de nourriture (ce qui l'affaiblirait pour l'enseignement) ; et quiconque déroge à l'usage est désavantagé, et on le renvoie (Mordekhaï, chapitre HaOumanin, au nom du Yerouchalmi ; et Hagahot Maïmoniyot, fin des lois de la location). S'il s'est engagé pour une durée, il a la règle d'un ouvrier ; mais s'il s'est engagé pour enseigner un livre ou un demi-livre, il a la règle d'un entrepreneur (Hagahot Maïmoniyot, chapitre 9 des lois de la location). Et voir plus loin, simanim 334 et 335, des lois du maître d'école. Et s'il n'a pas été contraint et s'est rétracté : si le maître de maison aurait trouvé d'autres ouvriers à engager lorsqu'il a engagé ceux-ci, et que maintenant il n'en trouve pas, il engage à leurs frais, ou bien il les trompe Haga (Rema) : (voir séif katan 28). Et s'il aurait trouvé d'autres ouvriers à engager et qu'il a trompé ceux-ci, il doit leur donner selon ce qu'il leur a fixé en dernier (Tour, séif 3, au nom du Roch). Comment les trompe-t-il ? Il leur dit : « Je vous ai fixé un sela ; venez prendre deux », afin qu'ils terminent son travail ; puis il ne leur donne que ce qu'il avait fixé au début ; et même s'il leur a donné les deux, il leur reprend le supplément. Haga (Rema) : Un ouvrier qui travaille gratuitement pour le maître de maison peut se rétracter, même pour une chose qui se perd (Maharik, chorech 133).
séif 5
- כיצד שוכר עליהם פועלים וגומרים מלאכתן שלא תאבד וכל שיוסיף לאלו הפועלים האחרים על מה שפסק לראשונים נוטל מהראשונים עד כמה עד כדי שכרן של ראשונים ואם היה להם ממון תחת ידו שוכר להשלים המלאכה עד ארבעים או חמשים זוז בכל יום לכל פועל אע"פ ששכר הפועל בשלשה או ארבעה: הגה ואם לא שכר עליהם אחרים אין הפועלים חייבים לשלם לו הזיקו (נ"י פרק האומנין) וי"א הא דשוכר עליהן עד ארבעים או חמשים זוז היינו דוקא שתפס כלי אומנותם אבל שאר דברים לא (מרדכי פרק הנ"ל) ודוקא בדבר האבוד שאינו ממון כגון מלמד או כדומה לזה אבל בדבר האבוד של ממון צריך לשלם לו כל הזיקו (ת"ה סי' שכ"ט הגהת אשר"י):Comment engage-t-il à leurs frais ? Il engage d'autres ouvriers, qui achèvent leur travail pour qu'il ne se perde pas ; et tout ce qu'il ajoute à ces autres ouvriers au-delà de ce qu'il avait fixé aux premiers, il le prend aux premiers. Jusqu'à combien ? Jusqu'à concurrence du salaire des premiers. Et s'ils avaient de l'argent entre ses mains, il engage des ouvriers pour achever le travail jusqu'à quarante ou cinquante zouz par jour pour chaque ouvrier, bien que le maître de maison ait engagé l'ouvrier pour trois ou quatre. Haga (Rema) : Et s'il n'a pas engagé d'autres ouvriers à leurs frais, les ouvriers ne sont pas tenus de lui payer son dommage (Nimoukei Yossef, chapitre HaOumanin). Et certains disent que la règle selon laquelle il engage à leurs frais jusqu'à quarante ou cinquante zouz ne s'applique que s'il a saisi leurs outils de travail, mais pas d'autres choses (Mordekhaï, chapitre susmentionné). Et ce n'est que pour une chose qui se perd et qui n'est pas de l'argent, comme le cas d'un maître d'école ou ce qui y ressemble ; mais pour une chose qui se perd et qui est de l'argent, il doit lui payer tout son dommage (Teroumat HaDéchen, siman 329 ; Hagahot Achéri).
séif 6
- בד"א שאין שם פועלים לשכור בשכרן להשלים המלאכה אבל אם יש פועלים לשכור בשכרן ואמר לו צא ושכור מאלו והשלם מלאכתך בין שכיר בין קבלן אין לו עליהם אלא תרעומת ושמין לשכיר מה שעשה ולקבלן מה שעתיד לעשות :En quel cas ces paroles sont-elles dites ? Lorsqu'il n'y a pas là d'ouvriers à engager pour leur salaire afin d'achever le travail ; mais s'il y a des ouvriers à engager pour leur salaire, et que l'ouvrier lui a dit : « Va, engage parmi ceux-ci et achève ton travail », qu'il s'agisse d'un journalier ou d'un entrepreneur, il n'a contre eux qu'un grief ; et on évalue pour le journalier ce qu'il a fait, et pour l'entrepreneur ce qu'il reste à faire.
séif 7
- אמר לאומן עשה לי דבר פלוני ואקחנו ממך ועשאו האומן ואח"כ אינו רוצה לקחתו והוא דבר שאם לא יקחנו מיד יפסיד חייב: הגה שליח צבור שהשכיר עצמו עם מנהיגי העיר לשנה בתנאי כך וכך ואח"כ השכיר עצמו לבני העיר הזאת עם מנהיגים שניים ולא התנה ודאי על תנאי הראשון השכיר עצמו ודוקא שחזר והשכיר עצמו בשנה שנייה אבל אם עמד עמהן בשתיקה לא אמרינן דנשאר על תנאו הראשון (ריב"ש סי' תע"ה ומהרי"ק שורש קי"ח) האב שהשכיר בנו למלאכה אע"פ שאינו מעלה לו מזונות ודאי ניחא ליה במה שעושה האב ונוטל כפי מה שקצב האב עד שעה שיחזור בו (תשובת הרמב"ן סי' ק"ה) מלמד אצל בע"ה שאמר לו בעל הבית לך מעמדי ונתרצה המלמד יוכל הבעל הבית לחזור בו ולעכבו דאינו יכול למחול שעבודו של נער (מרדכי ריש פרק האומנין ותשובת רשב"א סי' תתע"ג ור' ירוחם נכ"ט ח"ג מיהו בשאר פועל אם אמר לו בפני שנים לך מעמדי פטור בלא מחילה וי"א אם אמר לו דרך כעס שאינו פטור (רבי' ירוחם הנ"ל ב' הדעות):S'il a dit à un artisan : « Fais-moi telle chose, et je te l'achèterai », que l'artisan l'a faite, et qu'ensuite il ne veut pas la prendre, et que c'est une chose dont l'artisan subira une perte s'il ne la prend pas immédiatement, il est tenu de la prendre. Haga (Rema) : Un officiant (chalia'h tsibour) qui s'est engagé auprès des dirigeants de la ville pour un an à telle et telle condition, puis s'est engagé auprès des habitants de cette ville avec de seconds dirigeants sans poser de condition, s'est certainement engagé selon la première condition. Et ce n'est que s'il s'est de nouveau engagé pour une deuxième année ; mais s'il est resté avec eux en silence, on ne dit pas qu'il reste sur sa première condition (Rivach, siman 475 ; Maharik, chorech 118). Un père qui a engagé son fils pour un travail : bien qu'il ne lui fournisse pas sa nourriture, le fils est certainement satisfait de ce que fait le père, et il perçoit selon ce que le père a fixé, jusqu'au moment où il se rétracte (Techouvot du Ramban, siman 105). Un maître d'école employé chez un maître de maison, auquel le maître de maison a dit : « Quitte-moi », et que le maître d'école a accepté : le maître de maison peut se rétracter et le retenir, car il ne peut renoncer à l'engagement du maître envers l'enfant (Mordekhaï, début du chapitre HaOumanin ; Techouvot du Rachba, siman 873 ; et Rabbénou Yerou'ham, netiv 29, partie 3). Toutefois, pour un autre ouvrier, s'il lui a dit devant deux témoins « Quitte-moi », il est libéré sans autre renonciation ; et certains disent que s'il le lui a dit sous l'effet de la colère, il n'est pas libéré (Rabbénou Yerou'ham susmentionné, les deux avis).
séif 8