Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- השוכר רחים מחבירו ושוב לא נצטרך. ובו סעיף אחד:
השוכר רחים מחבירו שיטחן לו עשרים סאה בכל חדש בשכרו והעשיר בעל הרחים והרי אינו צריך לטחון שם אם יש לשוכר חטים שצריך לטחון לעצמו או לאחרים כופין אותו ליתן דמי טחינת עשרים סאה שזו מדת סדום היא ואם אין לו יכול לומר אין לי דמים והריני טוחן לך כמו ששכרתי ואם אין אתה צריך מכור לאחרים:Celui qui loue un moulin de son prochain, et ensuite le propriétaire n'en a plus eu besoin. Il contient un seul séif.
Celui qui loue un moulin de son prochain à condition de lui moudre vingt séa chaque mois comme loyer, et le propriétaire du moulin s'est enrichi et n'a plus besoin de moudre là : si le locataire a du blé qu'il doit moudre pour lui-même ou pour d'autres, on le contraint à donner en argent le prix de la mouture de vingt séa, car refuser est un trait de Sodome (midat Sedom : refuser un avantage à autrui sans rien y perdre). Et s'il n'en a pas (de mouture à faire), il peut dire : « Je n'ai pas d'argent, et voici que je mouds pour toi comme je l'ai loué ; et si tu n'en as pas besoin, vends la mouture à d'autres. »séif 1