Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- השוכר בהמה לרכוב עליה כמה יטעון עליה. ובו ז סעיפים:
השוכר בהמה לרכוב עליה איש לא ירכיב עליה אשה (והוא הדין לעכו"ם) (מרדכי פרק האומנין) מיהו יש אומרים דוקא לכתחלה אבל אם עבר והרכיב עליה אשה אע"פ שניזוקה הבהמה אינו חייב לשלם (המגיד פ"ד דשכירות בשם הרשב"א) ויש חולקין (שם לדעת הרמב"ם) ולכולי עלמא אם מנהג המקום להתייקר ברכיבת הנשים צריך להוסיף לו כפי המנהג (המגיד הנזכר לעיל) לרכוב עליה אשה ירכיב עליה איש:Celui qui loue une bête pour la monter ; quelle charge il peut placer sur elle. Il contient sept séifim.
Celui qui loue une bête pour la monter en tant qu'homme ne fera pas monter sur elle une femme (car la charge d'une femme est plus lourde pour la bête). Haga (Rema) : (Et il en va de même pour un non-Juif) (Mordekhaï, chapitre HaOumanin). Cependant, certains disent que ce n'est interdit que lekhat'hila (a priori) ; mais s'il a transgressé et a fait monter sur elle une femme, même si la bête a été endommagée, il n'est pas tenu de payer (le Maguid Michné, chapitre 4 des lois de la location, au nom du Rachba). Et certains contestent cela (ibid., selon l'avis du Rambam). Et selon tous les avis, si l'usage (minhag) du lieu est de faire payer plus cher pour la monture des femmes, il doit lui ajouter au loyer selon l'usage (le Maguid Michné cité plus haut). Fin de la glose. Mais s'il l'a louée pour qu'une femme la monte, il peut faire monter sur elle un homme.séif 1
- שכרה לרכוב עליה אשה מרכיב עליה כל אשה בין גדולה בין קטנה ואפי' מעוברת ומניקה:S'il l'a louée pour qu'une femme la monte, il peut faire monter sur elle n'importe quelle femme, qu'elle soit grande ou petite, et même une femme enceinte ou qui allaite.
séif 2
- השוכר את החמור לרכוב עליה יש לו להניח עליה כסותו ולגינו ומזונותיו של אותו הדרך לפי שאין דרך השוכר לחזור בכל מלון ומלון לקנות מזונות יתר על זה הרי מעכב עליו בעל החמור וכן יש לבעל החמור להניח עליה שעורים ותבן ומזונות של אותו היום יתר על זה השוכר מעכב עליו מפני שאפשר לו לקנות בכל מלון ומלון לפיכך אם אין שם מאין יקנה מניח עליו מזונותיו ומזונות בהמתו של כל אותה הדרך וכל אלו הדברים בשוכר סתם ובמקום שאין מנהג ידוע אבל במקום שיש מנהג הכל לפי המנהג:Celui qui loue l'âne pour le monter peut placer sur lui son vêtement, sa gourde et ses provisions pour ce trajet-là, car il n'est pas d'usage que le locataire aille dans chaque auberge acheter des provisions. Mais au-delà de cela, le propriétaire de l'âne peut l'en empêcher. De même, le propriétaire de l'âne peut placer sur lui (pour nourrir l'animal) de l'orge, de la paille et des provisions pour cette journée-là ; au-delà de cela, le locataire peut l'en empêcher, car il lui est possible d'acheter ce qu'il faut dans chaque auberge. C'est pourquoi, s'il n'y a pas là d'endroit où acheter, il place sur lui ses provisions et celles de sa bête pour tout ce trajet. Et toutes ces règles s'appliquent à celui qui loue sans précision et dans un lieu où il n'y a pas d'usage connu ; mais dans un lieu où il y a un usage, tout se fait selon l'usage.
séif 3
- השוכר את הבהמה להביא עליה ק"ק ליטרין של חטים והביא ק"ק ליטרין של שעורים ומתה חייב מפני שהנפח קשה למשוי והשעורים יש להם נפח וכן אם שכרה להביא תבואה והביא במשקלה תבן אבל אם שכרה להביא עליה שעורים והביא במשקלן חטים ומתה פטור וכן כל כיוצא בזה:Celui qui loue la bête pour apporter sur elle cent litrin de blé, et qui a apporté sur elle cent litrin d'orge, et la bête est morte, est tenu de payer, car le volume est pénible pour la charge, et l'orge a du volume (elle est plus volumineuse que le blé à poids égal). De même, s'il l'a louée pour apporter du grain et qu'il a apporté son poids en paille. Mais s'il l'a louée pour apporter sur elle de l'orge et qu'il a apporté son poids de blé, et qu'elle est morte, il est exempt (pétour) ; et de même pour tout cas semblable.
séif 4
- השוכר את הבהמה לשאת עליה משקל ידוע והוסיף על משאו אם הוסיף חלק משלשים על השיעור שפסק עמו ומתה חייב פחות מכאן פטור אבל נותן הוא שכר התוספות (וע"ל סי' של"ה ס"א):Celui qui loue la bête pour porter sur elle un poids déterminé et qui a ajouté à sa charge : s'il a ajouté un trentième à la mesure qu'il avait fixée avec lui (le propriétaire), et qu'elle est morte, il est tenu de payer ; moins que cela, il est exempt, mais il paie le loyer du supplément. Haga (Rema) : (Et voir plus loin, siman 335, séif 1.)
séif 5
- שכר סתם אינו נושא אלא משקל הידוע במדינה לאותה בהמה ואם הוסיף חלק משלשים כגון שדרכה לשאת ל' וטען עליה ל' ואחד ומתה או נשברה חייב:S'il l'a louée sans précision, elle ne porte que le poids connu dans le pays pour cette bête-là ; et s'il a ajouté un trentième, par exemple si elle a l'habitude de porter trente mesures et qu'il a chargé sur elle trente et une, et qu'elle est morte ou s'est brisé un membre, il est tenu de payer.
séif 6
- הכתף שהוסיף על משאו קב א' והוזק במשא זה חייב בנזקיו שאע"פ שהוא בן דעת והרי הוא מרגיש בכובד המשא יעלה על לבו מחמת חליו הוא זה הכובד: הגה הלוקח חמורו של חבירו שלא מדעתו ועושה מלאכתו וכוונתו ליתן לו שכרו הוי כשואל שלא מדעת והוי גזלן ואם החמור עומד לשכור לא הוי גזלן ומיהו אם מיחו בו בני ביתו ואומרים שבעל החמור צריך לחמורו הוי כשלא מדעת והוי גזלן ואם לקחו להציל את שלו ורוצה ליתן לבעל החמור הפסדו לא הוי גזלן דתנאי ב"ד הוא (ת"ה סי' שי"ו) כדלעיל סי' רס"ד סעיף ה' וע' לקמן סי' שס"ג סעיף ה' מדינים אלו:Le portefaix (engagé pour porter) à qui l'employeur a ajouté à sa charge un kav, et qui a été blessé par cette charge : il (l'employeur) est tenu de payer ses dommages ; car bien qu'il soit doué de raison et qu'il sente la lourdeur de la charge, il lui viendra à l'esprit que c'est à cause de sa propre faiblesse qu'il ressent ce poids. Haga (Rema) : Celui qui prend l'âne de son prochain à son insu et fait son travail avec lui, avec l'intention de lui en payer le loyer, est comme un emprunteur à l'insu du propriétaire, et il est un voleur (gazlan). Mais si l'âne est destiné à la location, il n'est pas un voleur. Cependant, si les gens de sa maison (du propriétaire) ont protesté et disent que le propriétaire de l'âne a besoin de son âne, c'est comme s'il l'avait pris à son insu, et il est un voleur. Et s'il l'a pris pour sauver son propre bien et qu'il veut rembourser au propriétaire de l'âne sa perte, il n'est pas un voleur, car c'est une stipulation du tribunal (tenaï beit din) (Teroumat HaDéchen, siman 316), comme il est dit plus haut, siman 264, séif 5 ; et voir plus loin, siman 363, séif 5, au sujet de ces règles.
séif 7