Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- שלא לשלוח יד בפקדון ואם שלח בו יד. ובו כב סעיפים:
אין הנפקד רשאי לשלוח יד בפקדון ואם שלח יד אפי' אינו מכוין לגוזלו אלא להשתמש בו קם ליה ברשותיה וחייב באונסים אע"פ שעדיין לא נשתמש בו דשליחות יד אינה צריכה חסרון רק שיגביהנה כדי להשתמש בה בתשמיש שמחסרו אז חייב כאלו חסרו אבל אם הגביהו לעשות בו תשמיש שאינו מחסרו אינו חייב משעת הגבהה אלא משעת תשמיש ולא משום שליחות יד שהרי אינו שולח בו יד כיון שאינו מחסרו אלא מפני שהוא שואל שלא מדעת דהוי כגזלן: הגה ואם החזירה למקום שנטלה משם חזר להיות דינו כשומר הואיל ולא הוי עליו מתחלה רק שואל בעלמא (מרדכי פ' הגוזל בתרא) ובמעות בכה"ג חייב באונסין (טור סי"א וע' לקמן ס"ו):Qu'il ne faut pas porter la main sur un dépôt (chelihout yad, s'en servir), et la loi s'il y a porté la main. Il contient vingt-deux séifim.
Le dépositaire n'a pas le droit de porter la main sur le dépôt ; et s'il y a porté la main, même s'il n'a pas l'intention de le voler mais de s'en servir, le dépôt passe sous sa responsabilité et il est tenu de payer même en cas d'accident (ones), bien qu'il ne s'en soit pas encore servi, car porter la main ne requiert pas de diminution de l'objet ; il suffit qu'il le soulève pour s'en servir d'un usage qui le diminue : il est alors tenu de payer comme s'il l'avait diminué. Mais s'il l'a soulevé pour en faire un usage qui ne le diminue pas, il n'est pas tenu de payer à partir du moment où il l'a soulevé, mais à partir du moment où il s'en sert ; et non à cause de « porter la main », puisqu'il n'y porte pas la main, du fait qu'il ne le diminue pas, mais parce qu'il est un emprunteur sans l'accord du propriétaire, qui est comme un voleur. Haga (Rema) : Et s'il l'a remis à l'endroit d'où il l'avait pris, sa loi redevient celle d'un gardien, puisqu'il n'était au départ qu'un simple emprunteur (Mordekhaï, chapitre HaGozel batra). Et pour de l'argent, dans un tel cas, il est tenu de payer en cas d'accident (Tour, séif 11 ; et voir plus loin, séif 6).séif 1
- הטה את החבית ונטל ממנה רביעית ונשברה אינו חייב אלא ברביעית כיון שלא הגביהה אבל אם הגביהה כדי ליטול ממנה רביעית חייב אפי' לא נטל אבל אם הגביה את הכיס ליטול ממנה דינר וכיוצא בכיס מדברים שאינם גוף אחד הרי זה ספק אם נתחייב בכל הכיס או לא נתחייב אלא בדינר בלבד:S'il a incliné le tonneau et en a pris une revi'it, et qu'il s'est brisé, il n'est tenu de payer que la revi'it, puisqu'il ne l'a pas soulevé ; mais s'il l'a soulevé pour en prendre une revi'it, il est tenu de payer même s'il n'a rien pris. Mais s'il a soulevé la bourse pour en prendre un dinar, et dans le cas semblable à une bourse, c'est-à-dire des choses qui ne forment pas un seul corps, c'est un doute (safek) s'il est devenu responsable de toute la bourse ou seulement du dinar.
séif 2
- וכן אם הטה ונטל ממנה רביעית והחמיצה חייב בכולה שמחמת שחסרה החמיצה בד"א בחבית של יין שדרכו להחמיץ כשהוא חסר אבל שאר פירות ששלח יד במקצתם ולא הגביהן אינו מתחייב אלא כפי מה שנטל:Et de même, s'il a incliné le tonneau et en a pris une revi'it, et qu'il a tourné au vinaigre, il est tenu de payer le tout, car c'est parce qu'il a été diminué qu'il a tourné. Dans quel cas cela est-il dit ? Pour un tonneau de vin, qui a tendance à tourner quand il est entamé ; mais pour d'autres fruits dont il a pris une partie sans les soulever, il n'est tenu de payer que selon ce qu'il a pris.
séif 3
- אמר שרוצה לשלוח יד בפקדון אינו חייב אע"פ שאומר כן בפני עדים:S'il a dit qu'il voulait porter la main sur le dépôt, il n'est pas tenu de payer, même s'il l'a dit devant témoins.
séif 4
- השולח יד בפקדון על ידו או ע"י שלוחו ה"ז גזלן ונתחייב באונסיו ונעשית הגזילה ברשותו ומשלם אותה כדין הגזלנים שיתבאר בהלכות גזילה:Celui qui porte la main sur un dépôt, par lui-même ou par son envoyé, est un voleur ; il devient responsable des accidents, l'objet volé passe sous sa responsabilité, et il le paie selon la loi des voleurs qui sera expliquée dans les lois du vol.
séif 5
- המפקיד חבית אצל חבירו בין שייחדו לה הבעלים מקום בין שלא ייחדו לה מקום וטלטלה לצורכו ונשבר' בין קודם שהחזירה למקומה בין אחר שהחזירה למקום שייחדו לה חייב לשלם ואם טלטלה לצורכה בין שנשברה מתוך ידו בין שנשברה משהניחה במקום אחר פטור: הגה טלטלה לצורך מקומה חייב בפשיעה ופטור באונסי' ואם אירע האונס מחמת שינוי המקום אם יחדו לה הבעלים מקום חייב אפי' משהניחה ואם לא ייחדו לה הבעלים מקום פטור משהניחה (טור בשם הרמ"ה):Celui qui dépose un tonneau chez son compagnon, que les propriétaires lui aient assigné un endroit ou non, et que le gardien l'a déplacé pour son propre besoin et qu'il s'est brisé, que ce soit avant qu'il l'ait remis à sa place ou après qu'il l'a remis à l'endroit qui lui avait été assigné, il est tenu de payer. Et s'il l'a déplacé pour le besoin du tonneau, qu'il se soit brisé dans sa main ou après qu'il l'a posé à un autre endroit, il est exempt. Haga (Rema) : S'il l'a déplacé pour le besoin de sa place (pour libérer l'endroit), il est tenu de payer en cas de négligence et exempt en cas d'accident ; et si l'accident est survenu à cause du changement d'endroit : si les propriétaires lui avaient assigné un endroit, il est tenu de payer même après l'avoir posé ; et si les propriétaires ne lui avaient pas assigné d'endroit, il est exempt après l'avoir posé (Tour au nom du Rama [Rabbi Méïr HaLévi]).
séif 6
- היה הנפקד שולחני או חנוני והופקד אצלו מעות אם אינם חתומים ולא קשורים קשר משונה אע"פ שהם צרורים מותר לו להשתמש בהם לפיכך נעשה עליהם ש"ש וחייב בגניבה ואבידה אפי' קודם שנשתמש בהם ואם כבר נשתמש בהם חייב גם באונסי' אפי' אחר שהחזירם למקומם עד שיחזירם לבעליהם ואם היו המעות צרורים וחתומים או קשורים קשר משונה לא ישתמש בהם לפיכך אבדו או נגנבו אינו חייב באחריותן ואם הופקדו אצל בעל הבית אפי' הם מותרים לא ישתמש בהם לפיכך אבדו או נגנבו אינו חייב באחריותן והוא שיטמנם בקרקע כמו שנתבאר (בסי' רצ"א סט"ו) ובעל הבית שרוב עסקיו בריבית דינו כשולחני לפי שצריך תמיד למעות: הגה ודוקא במעות ממש אבל בנסכא של כסף לא ומיהו הכל לפי הענין ואם הרויח במעות בין היה לו רשות להשתמש בהן או לא א"צ לתת מן הריוח לבעל הפקדון מיהו אם בא בעל הפקדון ואמר תן לי פקדוני ואני ארויח בהן לעצמי והלה מעכב בידו חייב ליתן הריוח מכאן ולהבא אבל אם אומר הנפקד הוצאתים בעסק אם תרצה קבל עליך העסק בין לשכר בין להפסד הדין עם הנפקד (מרדכי פ' הגוזל קמא וס"פ המפקיד) ואם נתעסק בהן לצורך בעל הפקדון הריוח שלו ואם גילה דעתו שעסק לצרכו או במקום שאסור להשתמש שמסתמא עסק בהן לצורך בעל הפקדון אינו נאמן לומר לעצמי עסקתי עד שיאמר כן לפני עדים (תשו' רשב"א סי' תתקל"ח):Si le dépositaire était changeur ou boutiquier, et qu'on lui a déposé de l'argent : s'il n'est pas scellé ni attaché d'un nœud inhabituel, même s'il est noué, il lui est permis de s'en servir ; c'est pourquoi il devient à son égard gardien rémunéré (chomer sakhar) et il est tenu de payer en cas de vol et de perte, même avant de s'en être servi ; et s'il s'en est déjà servi, il est tenu de payer même en cas d'accident, même après l'avoir remis à sa place, jusqu'à ce qu'il le rende à son propriétaire. Et si l'argent était noué et scellé, ou attaché d'un nœud inhabituel, il ne s'en servira pas ; c'est pourquoi, s'il a été perdu ou volé, il n'en porte pas la responsabilité. Et s'il a été déposé chez un particulier (baal habayit), même s'il est noué de façon permise, il ne s'en servira pas ; c'est pourquoi, s'il a été perdu ou volé, il n'en porte pas la responsabilité, à condition qu'il l'ait enfoui dans le sol comme on l'a expliqué (au siman 291, séif 15). Et un particulier dont la plupart des affaires sont dans le prêt à intérêt a la loi d'un changeur, car il a constamment besoin d'argent. Haga (Rema) : Et cela seulement pour de l'argent proprement dit, mais pas pour un lingot d'argent ; toutefois, tout dépend du cas. Et s'il a fait un profit avec l'argent, qu'il ait eu ou non le droit de s'en servir, il n'a pas besoin de donner du profit au propriétaire du dépôt. Toutefois, si le propriétaire du dépôt est venu et a dit : « Donne-moi mon dépôt, et j'en tirerai profit pour moi-même », et que l'autre le retient, il est tenu de donner le profit à partir de ce moment. Mais si le dépositaire dit : « Je l'ai engagé dans une affaire ; si tu veux, prends l'affaire à ton compte, pour le gain comme pour la perte », la loi est en faveur du dépositaire (Mordekhaï, chapitre HaGozel kama et fin du chapitre HaMafkid). Et s'il a fait des affaires avec pour le compte du propriétaire du dépôt, le profit est à celui-ci ; et s'il a manifesté qu'il faisait des affaires pour son propre compte, le profit est à lui ; ou dans un cas où il est interdit de s'en servir, où, sans précision, il a fait des affaires avec pour le compte du propriétaire du dépôt, il n'est pas cru pour dire : « J'ai fait des affaires pour moi-même », à moins de l'avoir dit devant témoins (Responsa du Rachba, siman 938).
séif 7
- המפקיד אצל חבירו ממון או כלים חשובים ובאו עליו גנבים וקדם ונתן להם הפקדון להציל עצמו אם היה אמוד שהוא בעל ממון חייב שחזקתו שבגללו באו הגנבים ונמצא זה מציל עצמו בממון חבירו ואם אינו אמוד חזקתו שלא באו אלא לשמע הפקדון:Celui qui dépose chez son compagnon de l'argent ou des objets de valeur, et des voleurs sont venus chez lui, et il s'est empressé de leur donner le dépôt pour se sauver : s'il est estimé être un homme fortuné, il est tenu de payer, car on présume que c'est à cause de lui que les voleurs sont venus, et il se trouve qu'il s'est sauvé avec l'argent de son compagnon ; et s'il n'est pas estimé fortuné, on présume qu'ils ne sont venus qu'en raison de la rumeur du dépôt (et il est exempt).
séif 8
- הופקד אצלו ממון של פדיון שבויים ובאו עליו אנסים ונתנו להם להציל עצמו אם לא היה מצוי אצלו שם ממון אחר לפדות עצמו בו פטור שאין לך פדיון שבויים גדול מזה ודוקא שהיה ממון של פדיון שבויים סתם אבל אם היה של פדיון שבויים ידועים חייב:Si on lui a déposé de l'argent destiné au rachat des captifs, et que des brigands sont venus chez lui et qu'il le leur a donné pour se sauver : s'il n'avait pas là d'autre argent avec lequel se racheter, il est exempt, car il n'y a pas de plus grand rachat de captifs que celui-ci. Et cela seulement si c'était de l'argent pour le rachat de captifs en général ; mais s'il était destiné au rachat de captifs déterminés, il est tenu de payer.
séif 9
- המפקיד פירות אצל חבירו ה"ז לא יערבם עם פירותיו עבר וערבם יחשוב כמה היה הפקדון ויראה כמה חסר הכל ויחשוב חסרון הפקדון ויתן לו אחר שישבע: הגה וכן אם נתן לו מעות להוליכו על אחריותו ונתנן עם מעותיו ונאבדו מקצת המעות ההפסד לפי ערך המעות ודוקא מעות וכיוצא בו שאינו דבר מסויים אבל אם נתן לו להוליך טבעיות של זהב וכיוצא בו וערבן עם שלו ונאבד א' מהן יכול המוחזק לומר לשאינו מוחזק דלמא שלך נאבד ואם שנים הפקידו אצל אחד ונאבד או נגנב אחד מהן אזלי' בתר רובא וכל דפריש מרובא קא פריש (ת"ה סי' שי"ד ותשובת מיימוני סי' מ"ח) ואם הוא קבוע כמחצה על מחצה דמי (שם ותשובת רשב"א סי' תתקס"ב):Celui qui dépose des fruits chez son compagnon, celui-ci ne les mélangera pas avec ses propres fruits. S'il a transgressé et les a mélangés, il calculera combien était le dépôt, verra combien le tout a diminué, calculera la diminution du dépôt et le lui donnera après avoir juré. Haga (Rema) : Et de même, s'il lui a donné de l'argent pour l'apporter à ses risques, et qu'il l'a mis avec son propre argent, et qu'une partie de l'argent a été perdue, la perte se répartit selon la proportion des sommes. Et cela seulement pour de l'argent et choses semblables, qui ne sont pas des choses identifiables ; mais s'il lui a donné à apporter des anneaux d'or et choses semblables, et qu'il les a mélangés avec les siens et que l'un d'eux a été perdu, le possesseur peut dire à celui qui n'est pas en possession : « Peut-être est-ce le tien qui a été perdu ». Et si deux personnes ont déposé chez un seul homme et que l'un des dépôts a été perdu ou volé, on suit la majorité, et tout ce qui se sépare d'un ensemble se sépare de la majorité (Teroumat HaDéchen, siman 314, et Techouvot Maïmoniyot, siman 48). Et si c'est fixe (kavoua), c'est considéré comme moitié-moitié (ibid., et Responsa du Rachba, siman 962).
séif 10
- נסתפק מהם ולא ידע כמה נסתפק יוציא לו חסרונו לחטים ולאורז קלוף ד' קבין ומחצה לכל כור לשעורים ולדוחן ט' קבין לכל כור לכוסמין ולזרע פשתן בגבעוליו ולאורז שאינו קלוף ג' סאים לכל כור וכמדה הזו לכל שנה ושנה:S'il s'en est servi et ne sait pas combien il s'en est servi, il lui déduit sa diminution naturelle : pour le blé et le riz décortiqué, quatre kav et demi par kor ; pour l'orge et le millet, neuf kav par kor ; pour l'épeautre, la graine de lin dans ses tiges et le riz non décortiqué, trois séa par kor ; et selon cette mesure pour chaque année.
séif 11
- בד"א שמדד לו בימות הגורן והחזיר לו בימות הגורן אבל מדד לו בימות הגורן והחזיר לו בימות הגשמים אינו מוציא חסרונות מפני שהם מותירות:Dans quel cas cela est-il dit ? Quand il les lui a mesurés à la saison de l'aire (de la récolte) et qu'il les lui a rendus à la saison de l'aire ; mais s'il les lui a mesurés à la saison de l'aire et rendus à la saison des pluies, il ne déduit pas de diminutions, car ils gonflent.
séif 12
- וכן מוציא לו שתות ליין ושלשה לוגין שמן למאה לוגין לוג ומחצה שמרים ולוג ומחצה בלע ואם היה שמן מזוקק אינו מוציא לו שמרים ואם היו הקנקנים ישנים אינו מוציא לו בלע:De même, il lui déduit un sixième pour le vin ; et pour l'huile, trois log pour cent log : un log et demi de lie et un log et demi d'absorption par les jarres. Et si c'était de l'huile raffinée, il ne lui déduit pas la lie ; et si les jarres étaient vieilles, il ne lui déduit pas l'absorption.
séif 13
- הפקיד אצלו פירות שאינם מדודין ועירבן עם פירותיו ולא מדדן ה"ז פושע ואם בעל הפקדון אומר כך וכך היו ושומר אומר איני יודע ישלם בלא שבועה שהרי חייב עצמו בתשלומין ואינו יודע כמה הוא חייב ונמצא חייב שבועה שאינו יכול לישבע:S'il lui a déposé des fruits non mesurés, et qu'il les a mélangés avec ses propres fruits sans les mesurer, il est négligent. Et si le propriétaire du dépôt dit : « Ils étaient de telle quantité », et que le gardien dit : « Je ne sais pas », il paiera sans serment, car il s'est obligé lui-même à payer et ne sait pas combien il doit ; il se trouve donc tenu à un serment qu'il ne peut pas prêter (et il doit payer).
séif 14
- לא ערבם עם פירותיו אע"פ שחסרים ומתמעטים והולכין לא יגע בהם בד"א בשחסרו חסרון הראוי להם בכל שנה אבל אם חסרו יותר מכדי חסרונן אם בעל הפקדון בעיר יודיענו ואם אינו בעיר מוכרן בב"ד:S'il ne les a pas mélangés avec ses propres fruits, même s'ils diminuent et s'amenuisent progressivement, il n'y touchera pas. Dans quel cas cela est-il dit ? Quand ils ont diminué de la diminution qui leur est normale chaque année ; mais s'ils ont diminué au-delà de leur diminution normale : si le propriétaire du dépôt est en ville, il l'en informera ; et s'il n'est pas en ville, il les vend au beit din (tribunal).
séif 15
- המפקיד פירות אצל חבירו והרקיבו דבש ונפסד יין והחמיץ עושה תקנה לבעל הפקדון אם אינו בעיר ומוכרן בב"ד אע"פ שעמדו בהפסדן ואין ההפסד (פושה) בהם הרי הסלים והקנקנים מוסיפים הפסד:Celui qui dépose des fruits chez son compagnon, et ils ont pourri ; du miel, et il s'est gâté ; du vin, et il a tourné au vinaigre : il prend des mesures pour le propriétaire du dépôt, s'il n'est pas en ville, et les vend au beit din ; même s'ils se sont stabilisés dans leur détérioration et que la détérioration ne s'étend plus en eux, voici que les paniers et les jarres ajoutent à la perte.
séif 16
- המפקיד חמץ אצל חבירו והגיע הפסח ה"ז לא יגע בו עד שעה חמישית ביום י"ד מכאן ואילך יוצא ומוכר בשוק לשעתו מפני השבת אבדה לבעלים:Celui qui dépose du 'hamets (levain) chez son compagnon, et que Pessa'h est arrivé, celui-ci n'y touchera pas jusqu'à la cinquième heure du quatorze (Nissan) ; à partir de là, il sort et le vend au marché au prix du moment, en raison de la mitsva de la restitution d'un objet perdu aux propriétaires.
séif 17
- וה"ה לשאר פקדונות שלא יגע בהם אע"פ שהוא יודע בודאי שיוזלו בזמן פלוני או יאנוס אותם המלך שמא יבואו בעליהם קודם ויטלו ממנו:Il en est de même pour les autres dépôts : il n'y touchera pas, même s'il sait avec certitude qu'ils baisseront de prix à telle époque ou que le roi les confisquera, car peut-être leurs propriétaires viendront-ils avant et les lui reprendront.
séif 18
- כל המוכר פקדון ע"פ ב"ד ה"ז מוכר לאחרים ואינו מוכר לעצמו מפני החשד והדמים יהיו מונחים אצלו ויש לו רשות להשתמש בהם לפיכך הרי הוא עליהם שומר שכר אע"פ שעדיין לא נשתמש בהם:Quiconque vend un dépôt sur ordre du beit din le vend à d'autres et ne le vend pas à lui-même, à cause du soupçon ; et l'argent restera déposé chez lui, et il a le droit de s'en servir ; c'est pourquoi il en est gardien rémunéré, même s'il ne s'en est pas encore servi.
séif 19
- המפקיד ס"ת אצל חבירו גוללו פעם אחת לי"ב חודש ואם כשהוא גוללו פתחו וקרא בו מותר אבל לא יפתח בגלל עצמו ויקרא וה"ה שאר ספרים ואם פתח (וקרא) וגלל בגלל עצמו הרי שלח יד בפקדון ונתחייב באונסים: הגה וכמו שאסור לקרות ממנו כך אסור להעתיק ממנו אות אחת והני מילי בעם הארץ אבל ת"ח שאין לו ספר כיוצא בזה מותר לקרות ולהעתיק ממנו כי ודאי אדעתא דהכי הפקידו אצלו (מררכי ס"פ המפקיד) ובמקום בטול תורה שאין ספרים נמצאים יכולים ב"ד לכוף לא' להשאיל ספריו ללמוד מהן ובלבד שישלמו לו מה שיתקלקלו הספרים (תשו' הרא"ש כלל צ"ג סי' ג'):Celui qui dépose un Séfer Torah chez son compagnon, celui-ci le roule une fois tous les douze mois (pour le préserver) ; et si, en le roulant, il l'a ouvert et y a lu, c'est permis ; mais il ne l'ouvrira pas pour son propre besoin pour y lire ; et il en est de même pour les autres livres. Et s'il l'a ouvert (et y a lu) et l'a roulé pour son propre besoin, il a porté la main sur le dépôt et est devenu responsable des accidents. Haga (Rema) : Et de même qu'il est interdit d'y lire, de même il est interdit d'en recopier une seule lettre. Mais cela ne concerne qu'un am haarets (ignorant) ; mais un talmid 'hakham (érudit) qui n'a pas de livre semblable a le droit d'y lire et d'en recopier, car c'est certainement dans cette intention qu'on le lui a déposé (Mordekhaï, fin du chapitre HaMafkid). Et là où il y a négligence de l'étude de la Torah parce qu'on ne trouve pas de livres, le beit din peut contraindre quelqu'un à prêter ses livres pour qu'on y étudie, à condition qu'on lui paie ce dont les livres seront abîmés (Responsa du Roch, kelal 93, siman 3).
séif 20
- הפקיד אצלו כסות מנערה בענין שנתבאר בסי' רס"ז:S'il lui a déposé un vêtement (de laine), il le secoue (pour le préserver), de la manière expliquée au siman 267.
séif 21
- בד"א בפקדון שהלכו בעליו למדינת הים אבל היו עמו באותה הארץ ה"ז לא יגע בו אע"פ שיאבד:Dans quel cas cela est-il dit ? Pour un dépôt dont les propriétaires sont partis outre-mer ; mais s'ils étaient avec lui dans le même pays, il n'y touchera pas, même s'il doit se perdre.
séif 22