Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- דין שומר חנם מאימתי מתחייב בשמירה וכיצד הוא השמירה. ובו כח סעיפים:
שומר חנם פטור בשבוע' מגניב' ואביד' ואינו חייב לשלם כ"א בפשיעה:Loi du gardien bénévole (chomer 'hinam) : à partir de quand il devient responsable de la garde, et comment se fait la garde. Il contient vingt-huit séifim.
Le gardien bénévole est exempt, moyennant serment, en cas de vol et de perte, et il n'est tenu de payer qu'en cas de négligence (pechi'a).séif 1
- שומר חנם הוא שהפקיד אצלו כסף או כלים או בהמה או כל דבר לשמור והוא קבל עליו לשומרו ואפי' לא קיבל בפי' אלא שאמר לו הנח לפני הוא שומר חנם אבל אם אמר לו הנח לפניך או הנח סתם או שאמר לו הרי הבית לפניך (רמב"ם פ"ב מה' שכירות וטור) אפי' שומר חנם לא הוי ואינו חייב שבועה כלל אבל מחרים על מי שלקח פקדון שלו ולא יחזירנו לבעליו ומ"מ מי שהיה מהלך בדרך וא"ל חבירו הולך עמך אלו המנעלים ואמר לו הניחם כאן על החמור והניחם שם ולא קבלם הנפקד בידו אלא כמו שהניחם המפקיד על החמור כך הוליכם ולא קשרם והלך לו מן הצד להסך רגליו והניח החמור על אם הדרך ונאבדו המנעלים הוי שומר חנם והו"ל פושע וחייב לשלם: הגה דלא אמרי' דאם אמר הנח סתם לא הוי שומר חנם אלא במקום המשתמר אבל בדרך וכיוצא בו ודאי קבל עליו שמירה (טור בשם תשובת הרא"ש) ויש חולקין וסבירא להו דאפי' במקום שאינו משתמר לא הוי שומר חנם עד שיאמר הנח לפני (מרדכי פרק האומנים ודעת עצמו מגמרא דפרק האומנין אליבא דחכמים):Le gardien bénévole, c'est celui auprès de qui on a déposé de l'argent, des objets, un animal ou toute chose à garder, et qui a accepté de le garder ; et même s'il n'a pas accepté explicitement, mais qu'il lui a dit : « Pose cela devant moi », il est gardien bénévole. Mais s'il lui a dit : « Pose cela devant toi », ou « Pose cela » sans précision, ou qu'il lui a dit : « Voici la maison devant toi » (Rambam, chapitre 2 des lois de la location, et Tour), il n'est même pas gardien bénévole et n'est tenu à aucun serment ; mais on prononce un 'hérem (anathème) contre celui qui aurait pris son dépôt et ne le rendrait pas à son propriétaire. Néanmoins, celui qui marchait en chemin, et son compagnon lui a dit : « Emporte avec toi ces chaussures », et il lui a répondu : « Pose-les ici sur l'âne », et il les y a posées, et le dépositaire ne les a pas prises en main, mais les a transportées telles que le déposant les avait posées sur l'âne, sans les attacher, puis il s'est écarté pour se soulager et a laissé l'âne au bord du chemin, et les chaussures ont été perdues : il est gardien bénévole et il est négligent, et il est tenu de payer. Haga (Rema) : Car nous ne disons que, s'il a dit « Pose cela » sans précision, il n'est pas gardien bénévole, que dans un endroit gardé ; mais en chemin et dans un cas semblable, il a certainement accepté la garde (Tour au nom d'une responsa du Roch). Et certains contestent et pensent que, même dans un endroit non gardé, il n'est pas gardien bénévole tant qu'il n'a pas dit : « Pose cela devant moi » (Mordekhaï, chapitre HaOumanin, et son propre avis tiré de la Guemara du chapitre HaOumanin, selon les Sages).
séif 2
- בקש מחבירו שיתן רשות להכניס בהמתו או פירותיו לחצרו ונתן לו רשות ולא פירש כלום בשמירתן אינו חייב בשמירתן כלל:Celui qui a demandé à son compagnon l'autorisation de faire entrer son animal ou ses fruits dans sa cour, et celui-ci la lui a donnée sans rien préciser au sujet de leur garde, n'est aucunement responsable de leur garde.
séif 3
- אפי' כשקיבל עליו אינו חייב אלא כפי שווי החפץ שקבל עליו לשמור שאם נתן לו לשמור דינר זהב ואמר לו הזהר בו של כסף הוא ופשע בו ונאבד אינו חייב אלא בשל כסף שיאמר לו לא קבלתי עלי אלא שמירת דינר של כסף וכן כל כיוצא בזה אבל אם הפסידו בידים משלם של זהב: הגה שמעון קבל ספרים מראובן להוליכם למקום אחר ונלקחו במכס ואומר שראובן פשע שאמר שאין נותנין מכס מספרים ובלא כן לא היה מקבל עליו השמירה כי אין רצונו לטרוח בדבר המכס הדין עם שמעון (מהרי"ק שורש קנ"ה):Même quand il a accepté la garde, il n'est responsable que selon la valeur de l'objet qu'il a accepté de garder ; car s'il lui a donné à garder un dinar d'or en lui disant : « Fais-y attention, il est d'argent », et qu'il a été négligent et qu'il a été perdu, il n'est tenu de payer qu'un dinar d'argent, car il peut lui dire : « Je n'ai accepté que la garde d'un dinar d'argent » ; et de même pour tout cas semblable. Mais s'il l'a détruit de ses mains, il paie un dinar d'or. Haga (Rema) : Chimon a reçu des livres de Réouven pour les apporter à un autre endroit, et ils ont été saisis à la douane ; et il dit que Réouven a été négligent, car il lui a dit qu'on ne paie pas de douane sur des livres, et qu'autrement il n'aurait pas accepté la garde, car il ne voulait pas se donner de la peine pour la question de la douane : la loi est en faveur de Chimon (Maharik, chorech 155).
séif 4
- ויש מי שאומר שהשומר הזה מיד כשקבל עליו לשמור או שאמר הנח לפני ונסתלקו הבעלים משמירה חייב עליו אם פשע אע"פ שלא משך ויש מי שאומר שאינו חייב עד שימשוך ובמקום שמשיכה קונה:Il y a un avis selon lequel ce gardien, dès qu'il a accepté de garder, ou qu'il a dit « Pose cela devant moi » et que les propriétaires se sont retirés de la garde, en est responsable s'il est négligent, même s'il n'a pas tiré l'objet (méchikha, acte d'acquisition) ; et il y a un avis selon lequel il n'est responsable que lorsqu'il aura tiré l'objet, et cela là où la traction acquiert.
séif 5
- אם פשע בו ולא שמרו כראוי לענין אחד אע"פ שלבסוף נאבד באונס בענין אחר חשיב פושע וחייב לשלם מעשה בא' שהפקיד מעות אצל חבירו והניחם במחיצה של קנים והיו טמונות בעובי המחיצה ונגנבו משם ואמרו חכמים אע"פ שזו שמירה מעולה לענין גניבה אינה שמירה כראוי לענין האש ומאחר שלא טמנו בקרקע או בכותל בנין פושע הוא וכל שתחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב וכן כל כיוצא בזה:S'il a été négligent et ne l'a pas gardé comme il convient sous un rapport, même si à la fin l'objet a été perdu par un accident (ones) sous un autre rapport, il est considéré comme négligent et tenu de payer. Il arriva qu'un homme déposa de l'argent chez son compagnon, et celui-ci le plaça dans une cloison de roseaux, et il était caché dans l'épaisseur de la cloison, et il fut volé de là ; et les Sages dirent : bien que ce soit une excellente garde à l'égard du vol, ce n'est pas une garde convenable à l'égard du feu ; et puisqu'il ne l'a pas enfoui dans le sol ou dans un mur bâti, il est négligent ; et tout cas qui commence par une négligence et finit par un accident entraîne la responsabilité : il est tenu de payer ; et de même pour tout cas semblable.
séif 6
- המפקיד אצל חבירו בין כלים בין מעות ואמר תן לי פקדוני ואמר לו השומר איני יודע אנה הנחתי פקדון זה או באיזה מקום קברתי הכספים המתן לי עד שאבקש ואמצא ואחזיר לך ה"ז פושע וחייב לשלם מיד (מהר"ם פ' המפקיד):Celui qui dépose chez son compagnon des objets ou de l'argent et dit : « Donne-moi mon dépôt », et le gardien lui répond : « Je ne sais pas où j'ai posé ce dépôt » ou « à quel endroit j'ai enterré l'argent ; attends-moi jusqu'à ce que je cherche, que je trouve et que je te le rende », celui-là est négligent et tenu de payer immédiatement (Maharam, chapitre HaMafkid).
séif 7
- באו עליו גנבים וגנבו הפקדון ואלו צווח היו באים בני אדם להציל חייב דכיון שלא צווח פשע ואפי' אם באו אנסים צריך לצעוק ולבקש אנשים שיעזרוהו לעמוד כנגדם. ואם היה אפשר לו לעשות כן ולא עשה חייב ודוקא בחנם אבל אם לא היה מוצא מי שיבא לעזרו אלא בשכר פטור:Si des voleurs sont venus et ont volé le dépôt, et que, s'il avait crié, des gens seraient venus le sauver, il est tenu de payer, car puisqu'il n'a pas crié, il a été négligent. Et même si des brigands sont venus, il doit crier et chercher des gens pour l'aider à leur résister ; et s'il lui était possible de le faire et qu'il ne l'a pas fait, il est tenu de payer. Et cela seulement s'il pouvait trouver de l'aide gratuitement ; mais s'il n'aurait trouvé personne pour venir l'aider autrement que contre rémunération, il est exempt.
séif 8
- פשע השומר ולא שמר הבהמה כראוי ויצאה לאגם ומתה שם כדרכה פטור אע"פ שתחלתו בפשיעה לענין זאבים וגנבים ואם טרפה זאב או נגנבה משם היה חייב עכשיו שמתה כדרכה פטור שלא גרמה לה יציאתה אבל אם גנבה גנב מהאגם ומתה כדרכה בבית הגנב הרי השומר חייב אע"פ שהוא שומר חנם שאפי' לא מתה הרי היא אבודה ביד הגנב ויציאתה גרמה לה להיגנב וכן כל כיוצא בזה:Si le gardien a été négligent et n'a pas gardé l'animal comme il convient, et qu'il est sorti dans le marécage (agam, pâturage marécageux) et y est mort de mort naturelle, il est exempt, bien que ce cas ait commencé par une négligence à l'égard des loups et des voleurs ; et si un loup l'avait déchiré ou s'il avait été volé de là, il aurait été tenu de payer ; mais maintenant qu'il est mort de mort naturelle, il est exempt, car sa sortie n'en a pas été la cause. Mais si un voleur l'a volé du marécage et qu'il est mort de mort naturelle dans la maison du voleur, le gardien est tenu de payer, bien qu'il soit gardien bénévole, car même s'il n'était pas mort, il serait perdu entre les mains du voleur, et sa sortie a causé qu'il soit volé ; et de même pour tout cas semblable.
séif 9
- העלה הבהמה לראש ההר ונפלה ומתה ה"ז פשיעה מתה שם כדרכה פטור:S'il a fait monter l'animal au sommet de la montagne et qu'il est tombé et mort, c'est une négligence ; s'il y est mort de mort naturelle, il est exempt.
séif 10
- עלתה מאליה אפי' לא עלתה בעל כרחו אין זו פשיעה אלא דומה לגנבה ופטור ש"ח:S'il est monté de lui-même, même s'il n'est pas monté malgré le gardien, ce n'est pas une négligence, mais cela ressemble à un vol, et le gardien bénévole est exempt.
séif 11
- שומר חנם שהניח הבהמה ונכנס לעיר ובא ארי ודרסה זאב וטרפה אם נכנס בשעה שדרך בני אדם ליכנס פטור אפי' אם הי' יכול להציל אם היה שם ואם נכנס בשעה שאין דרך בני אדם ליכנס רואים אלו היה יכול להציל אם היה שם חייב ואם לאו פטור:Un gardien bénévole qui a laissé l'animal et est entré en ville, et un lion est venu et l'a abattu, ou un loup et l'a déchiré : s'il est entré à l'heure où les gens ont l'habitude d'entrer, il est exempt, même s'il aurait pu le sauver s'il avait été là ; et s'il est entré à une heure où les gens n'ont pas l'habitude d'entrer, on examine : s'il aurait pu le sauver s'il avait été là, il est tenu de payer, et sinon, il est exempt.
séif 12
- כיצד דרך השומרים הכל לפי הפקדון יש פקדון שדרך שמירתו להניחו בבית שער כגון הקורות והאבנים ויש פקדון שדרך שמירתו להניחו בחצר כגון חבילות פשתן הגדולים וכיוצא בהן ויש פקדון שדרך שמירתו להניחו בבית כגון שמלה וטלית ויש פקדון שדרך שמירתו להניחו בתיבה או בארגז ונועל עליו כגון בגדי משי וכלי כסף וכלי זהב וכיוצא בהם: הגה י"א דסתם תיבות חתורות אצל עכברים וצריך להשים בגדים וכדומה על נס ולא להניח בתיבות (מרדכי פ' כיצד הרגל) והכל הוא לפי הענין (הגהות אלפסי החדשים פרק המפקיד):Quelle est la manière des gardiens ? Tout dépend du dépôt. Il y a un dépôt dont la manière de garder est de le placer dans le vestibule, comme les poutres et les pierres ; il y a un dépôt dont la manière de garder est de le placer dans la cour, comme les grosses balles de lin et leurs semblables ; il y a un dépôt dont la manière de garder est de le placer dans la maison, comme un vêtement et un châle (talit) ; et il y a un dépôt dont la manière de garder est de le placer dans un coffre ou une caisse et de fermer à clé, comme les vêtements de soie, les objets d'argent, les objets d'or et leurs semblables. Haga (Rema) : Certains disent que les coffres en général sont percés par les souris, et qu'il faut placer les vêtements et choses semblables sur une perche, et ne pas les laisser dans les coffres (Mordekhaï, chapitre Keitsad haréguel) ; et tout dépend du cas (Hagahot Alfassi ha'hadachim, chapitre HaMafkid).
séif 13
- השומר שהניח הפקדון במקום שאינו ראוי לו ונגנב משם או אבד אפי' נאנס שם כגון שנפלה דליקה ושרף כל הבית ה"ז פושע וחייב לשלם ואע"פ שהניח הפקדון עם שלו אם ראוי לשמירה פטור ואם אין המקום ראוי לשמיר' חייב בשלו הוא רשאי ואינו רשאי בשל אחרים:Le gardien qui a placé le dépôt dans un endroit qui ne lui convient pas, et il a été volé de là ou perdu, même s'il y a subi un accident, comme si un incendie s'est déclaré et a brûlé toute la maison, celui-là est négligent et tenu de payer. Et même s'il a placé le dépôt avec ses propres biens : si l'endroit convient à la garde, il est exempt ; et si l'endroit ne convient pas à la garde, il est tenu de payer ; avec son propre bien il en a le droit, mais il n'en a pas le droit avec celui d'autrui.
séif 14
- הכספים והדינרים ולשונות של זהב ושל כסף ואבנים טובות אין להם שמירה אלא בקרקע ויתן עליהם טפח עפר או יטמינם בכותל בטפח התחתון הסמוך לקרקע או בטפח הסמוך לקורה אפי' לא יתנם באמצע עובי הכותל רק שיכניס טפח בתוכו אבל לא באמצע הכותל שמא יחפרו הגנבים ויגנבו אפי' נעל עליהם כראוי בתיבה או החביא אותם במקום שאין אדם מכירו ולא מרגיש בו ה"ז פושע וחייב לשלם:L'argent, les dinars, les lingots d'or et d'argent et les pierres précieuses n'ont de garde que dans le sol : il mettra sur eux un téfa'h (palme) de terre, ou il les cachera dans le mur, dans le téfa'h inférieur proche du sol ou dans le téfa'h proche de la poutre du plafond, même s'il ne les place pas au milieu de l'épaisseur du mur, pourvu qu'il les enfonce d'un téfa'h à l'intérieur ; mais pas au milieu de la hauteur du mur, de peur que les voleurs ne creusent et ne volent. Même s'il les a enfermés comme il convient dans un coffre, ou s'il les a cachés dans un endroit que personne ne connaît et que personne ne remarque, celui-là est négligent et tenu de payer.
séif 15
- המפקיד אצל חבירו כספים ערב שבת סמוך לבין השמשות אינו חייב לטרוח ולקבור אותם עד מוצאי שבת ואם נתאחר למוצאי שבת כדי לקברם ולא קברם ונגנבו או נאנסו חייב ואם תלמיד חכם הוא המפקיד אינו חייב עד שישהא אחר שיבדיל כדי לקברן (וי"א דה"ה אם הנפקד ת"ח) (טור בשם הראב"ד):Celui qui dépose de l'argent chez son compagnon la veille de Chabbat, peu avant bein hachemachot (le crépuscule), celui-ci n'est pas tenu de se donner la peine de l'enterrer avant la sortie de Chabbat ; et s'il a tardé à la sortie de Chabbat le temps de l'enterrer et ne l'a pas enterré, et qu'il a été volé ou a subi un accident, il est tenu de payer. Et si le déposant est un talmid 'hakham (érudit en Torah), il n'est tenu de payer que s'il a attendu, après avoir fait la havdala, le temps de l'enterrer (et certains disent qu'il en est de même si le dépositaire est un talmid 'hakham) (Tour au nom du Raavad).
séif 16
- התנה הנפקד על מנת שלא אטמנם בקרקע וכן כל דבר ודבר שיניחנו עם שלו הכל לפי תנאו:Si le dépositaire a stipulé : « Je le reçois à condition de ne pas l'enfouir dans le sol », ainsi que pour toute chose qu'il dit qu'il la placera avec ses propres biens, tout dépend de sa condition.
séif 17
- בד"א שכספים אין להם שמירה אלא בקרקע בשעה שגנבים מצוים ואנשים רמאים שמחפשים אחריהם אבל במקום דליכא כל הני א"צ לכסותם בקרקע אלא מניחם במקום שמניח מעותיו ובמקום המשתמר כפי דרך המקום וכפי הזמן שהוא מפקיד (מרדכי פ' המפקיד וב"י):Dans quel cas est-il dit que l'argent n'a de garde que dans le sol ? À une époque où les voleurs sont fréquents, ainsi que des gens rusés qui les recherchent ; mais dans un endroit où il n'y a rien de tout cela, il n'est pas nécessaire de les couvrir de terre, mais il les place là où il place son propre argent, et dans un endroit gardé selon l'usage du lieu et selon l'époque où il dépose (Mordekhaï, chapitre HaMafkid, et Beit Yossef).
séif 18
- אפי' בשעה שגנבים מצויים לא אמרו כספים אין להם שמירה אלא בקרקע אלא במפקיד סתם אצל חבירו לשמרם אבל מפקיד מעות אצל חבירו כדי להתעסק בהם וירויח פשיטא דהוי כמו אמר לו בפירוש שאינו מצריכו לקברן בקרקע:Même à une époque où les voleurs sont fréquents, on n'a dit que l'argent n'a de garde que dans le sol qu'à propos de celui qui dépose de l'argent sans précision chez son compagnon pour le garder ; mais celui qui dépose de l'argent chez son compagnon pour qu'il fasse des affaires avec et en tire profit, il est évident que c'est comme s'il lui avait dit explicitement qu'il ne l'oblige pas à l'enterrer dans le sol.
séif 19
- המפקיד כספים אצל חבירו בדרך להוליכם לביתו או ששלח עמו מעות ממקום למקום צריכים שיהיו צרורים ומונחים בידו או קשורים כראוי על בטנו מכנגד פניו עד שיגיע לביתו ויקברם כראוי ואם לא קשרם בדרך הזאת אפי' נאנסו חייב לשלם שהרי תחילתו בפשיעה:Celui qui dépose de l'argent chez son compagnon en chemin, pour qu'il l'apporte à sa maison, ou qui a envoyé avec lui de l'argent d'un endroit à un autre, il faut qu'il soit noué et tenu dans sa main, ou attaché comme il convient sur son ventre, devant lui, jusqu'à ce qu'il arrive chez lui et l'enterre comme il convient ; et s'il ne l'a pas attaché de cette manière, même s'il a subi un accident, il est tenu de payer, car le cas a commencé par une négligence.
séif 20
- כל המפקיד אצל בעל הבית בין כלים בין מעות על דעת אשתו ובניו ובני ביתו [הגדולים] הוא מפקיד (וכן אם הנפקד החזיר הפקדון לאשת המפקיד פטור מרדכי פרק המפקיד) (וע"ל סי' ש"מ סעיף ח') אבל אם מסר לבניו ובני ביתו הקטנים או לעבדיו בין גדולים בין קטנים או לאחד מקרוביו שאינם שרויים עמו בבית ואין סומכין על שלחנו וא"צ לומר אם מסרם לאחר הרי זה פושע וחייב לשלם אא"כ הביא השומר השני ראייה שלא פשע (וכן אם הניח אחרים ליכנס במקום שהפקדון מונח אע"פ שאינן בחזקת גנבים אם נגנב חייב לשלם דהוי פשיעה (ת"ה סי' של"ג):Quiconque dépose chez un maître de maison, des objets ou de l'argent, le dépose en pensant aussi à sa femme, à ses enfants et aux membres [adultes] de sa maison (et de même, si le dépositaire a rendu le dépôt à la femme du déposant, il est exempt — Mordekhaï, chapitre HaMafkid) (et voir plus loin, siman 340, séif 8). Mais s'il l'a remis à ses enfants et aux membres de sa maison mineurs, ou à ses esclaves, adultes ou mineurs, ou à l'un de ses proches qui ne demeurent pas avec lui dans la maison et ne mangent pas à sa table, et à plus forte raison s'il l'a remis à un autre, celui-là est négligent et tenu de payer, à moins que le second gardien n'apporte la preuve qu'il n'a pas été négligent (et de même, s'il a laissé d'autres personnes entrer dans l'endroit où se trouve le dépôt, même si elles ne sont pas présumées voleuses, si le dépôt a été volé, il est tenu de payer, car c'est une négligence) (Teroumat HaDéchen, siman 333).
séif 21
- מי שהוא ידוע בודאי שאינו רגיל לשמור הפקדון אלא למסרו ביד אחר שאינו שרוי בביתו ואינו סומך על שלחנו דינו כמוסר לבני ביתו:Celui dont il est connu avec certitude qu'il n'a pas l'habitude de garder lui-même le dépôt, mais de le remettre entre les mains d'un autre qui ne demeure pas dans sa maison et ne mange pas à sa table, sa loi est comme celle de celui qui remet le dépôt aux membres de sa maison.
séif 22
- מעשה בא' שהפקיד מעות אצל חבירו ונתנם השומר לאמו והחביאה אותם ולא טמנה אותם ונגנבו ואמרו חכמים אין השומר חייב לשלם מפני שנתנם לאמו שכל המפקיד על דעת בניו ובני ביתו הוא מפקיד ואע"פ שלא אמר להם פקדון הם יש לו לטעון כל שכן שהיתה נזהרת בהם אם היתה סבורה שהם שלו וכן אין אמו חייבת לשלם שהרי לא אמר לה שהם פקדון ואמרו חכמים ישבע השומר שאותם המעו' עצמם הם שנתן לאמו ותשבע אמו שהחביאה אותם ונגנבו ויפטרו שניהם וכן כל כיוצא בזה (ודוקא במעות וכיוצא בזה בדבר שאינו מסויים צריכין שניהם לישבע אבל אם הוא חפץ מסויים נשבע השני ולא הראשון) (המגיד פ"ד דשאלה ונ"י בשם הר"ן):Il arriva qu'un homme déposa de l'argent chez son compagnon, et le gardien le donna à sa mère, qui le cacha sans l'enterrer, et il fut volé. Les Sages dirent : le gardien n'est pas tenu de payer, parce qu'il l'a donné à sa mère, car quiconque dépose le fait en pensant aussi à ses enfants et aux membres de sa maison. Et bien qu'il ne leur ait pas dit que c'était un dépôt, il peut faire valoir que à plus forte raison elle y aurait fait attention si elle pensait qu'il était à lui. Et de même, sa mère n'est pas tenue de payer, puisqu'il ne lui a pas dit que c'était un dépôt. Et les Sages dirent : le gardien jurera que c'est bien ce même argent qu'il a donné à sa mère, et sa mère jurera qu'elle l'a caché et qu'il a été volé, et tous deux seront exempts ; et de même pour tout cas semblable (et cela seulement pour de l'argent et choses semblables, une chose non identifiable : tous deux doivent jurer ; mais si c'est un objet identifiable, le second jure et non le premier) (HaMaguid, chapitre 4 des lois du prêt, et Nimoukei Yossef au nom du Ran).
séif 23
- מכאן אתה למד שהשומר שמסר הפקדון לאשתו ובני ביתו והודיעם שהוא פקדון ולא שמרו כדרך השומרים שהם חייבים לשלם לבעל הפקדון ובעל הבית פטור שכל המפקיד על דעת אשתו ובניו הוא מפקיד ואם אין להם לשלם י"א דבעל הבית חייב לשלם (טור בשם הרא"ש ובסי' ע"ב בשם בה"ת ) וי"א דפטור (טור בסי' זה בשם הרמב"ם והמגיד פ"ד דשאלה):De là tu apprends que le gardien qui a remis le dépôt à sa femme et aux membres de sa maison, et les a informés que c'était un dépôt, et qu'ils ne l'ont pas gardé selon la manière des gardiens, ce sont eux qui sont tenus de payer au propriétaire du dépôt, et le maître de maison est exempt, car quiconque dépose le fait en pensant aussi à sa femme et à ses enfants. Haga (Rema) : Et s'ils n'ont pas de quoi payer, certains disent que le maître de maison est tenu de payer (Tour au nom du Roch, et au siman 72 au nom du Baal HaTeroumot), et certains disent qu'il est exempt (Tour, dans ce siman, au nom du Rambam, et HaMaguid, chapitre 4 des lois du prêt).
séif 24
- מעשה באחד שהפקיד כשות אצל א' והיה לשומר כשות אחרים ואמר לשמשו מזה הכשות תשליך לתוך השכר והלך השמש והשליך מכשות של פקדון אמרו חכמים השמש פטור שהרי לא אמר מזה תשליך ומזה אל תשליך ודימה שהוא מראה מקום ואינו מקפיד על זה וכן בעל הבית פטור שהרי אמר לו מזה תשליך ואינו משלם אלא דמי מה שנהנה בלבד לפיכך אם נעשה השכר חומץ פטור מלשלם בין כך ובין כך חייב השומר בשבועה שכך אירע וכן כל כיוצא בזה ואם היה כשות הפקדון רחוק ממקום הטלת השכר ושלו קרוב ושהה השליח לבא והיה שם בעל הבית ולא אמר ליה דבר חייב לפי שכשראה אותו שוהה ה"ל להעלות על דעתו קודם שישליכנו לתוך השכר שממקום רחוק הביאו ואם היה ש"ש יש מי שאומר שבין כך ובין כך חייב שהוה ליה לפרש ולומר לא תשליך מזה:Il arriva qu'un homme déposa du houblon (kechout) chez un autre, et le gardien avait d'autre houblon à lui ; il dit à son serviteur : « De ce houblon, jette dans la bière », et le serviteur alla et jeta du houblon du dépôt. Les Sages dirent : le serviteur est exempt, car son maître ne lui a pas dit : « Jette de celui-ci et ne jette pas de celui-là », et il a cru qu'il ne faisait qu'indiquer l'endroit et n'y tenait pas ; et de même le maître de maison est exempt, puisqu'il lui a dit : « Jette de celui-ci » ; et il ne paie que la valeur de ce dont il a tiré profit. C'est pourquoi, si la bière est devenue du vinaigre, il est exempt de payer. Dans un cas comme dans l'autre, le gardien est tenu de jurer que c'est ainsi que cela s'est passé ; et de même pour tout cas semblable. Et si le houblon du dépôt était loin de l'endroit où l'on jetait dans la bière et le sien proche, et que l'envoyé a tardé à venir, et que le maître de maison était là et ne lui a rien dit, il est tenu de payer, car lorsqu'il l'a vu tarder, il aurait dû penser, avant qu'il ne le jette dans la bière, qu'il l'avait apporté d'un endroit éloigné. Et s'il était gardien rémunéré (chomer sakhar), il y a un avis selon lequel, dans un cas comme dans l'autre, il est tenu de payer, car il aurait dû préciser et dire : « Ne jette pas de celui-ci ».
séif 25
- שומר שמסר לשומר חייב אפילו אם הוא שומר חנם ומסר לשומר שכר דא"ל את מהימן לי בשבועה היאך לא מהימן לי בשבועה אפי' אם ידוע לכל שהשני טוב וכשר יותר מהראשון: הגה מיהו שומר שמסר לשומר לפני המפקיד ולא מיחה פטור (מרדכי פ' המפקיד) לפיכך אם דרך הבעלים להפקיד תמיד דבר זה אצל השומר השני הרי השומר הראשון פטור מלשלם והוא שלא ימעט שמירתו אבל אם מיעט שמירתו כגון שהראשון הי' ש"ש והשני ש"ח או שהראשון שואל והשני ש"ש פושע הוא הראשון ומשלם אע"פ ששאל או שכר בבעלים ואם יש עדים ששמר השני כראוי נפטר שומר ראשון ואפי' לא היו שם עדים אם השומר הראשון ראה ויכול הוא לישבע ה"ז נשבע ונפטר (וע' סי' ע"ב סעיף ל'):Un gardien qui a remis le dépôt à un autre gardien est tenu de payer, même s'il est gardien bénévole et l'a remis à un gardien rémunéré, car le propriétaire peut lui dire : « Toi, tu as ma confiance avec un serment ; celui-là n'a pas ma confiance avec un serment », même s'il est connu de tous que le second est meilleur et plus intègre que le premier. Haga (Rema) : Toutefois, un gardien qui a remis le dépôt à un autre gardien devant le déposant, et que celui-ci n'a pas protesté, est exempt (Mordekhaï, chapitre HaMafkid). C'est pourquoi, si les propriétaires ont l'habitude de toujours déposer cette chose chez le second gardien, le premier gardien est exempt de payer, à condition qu'il ne diminue pas sa garde ; mais s'il a diminué sa garde, par exemple si le premier était gardien rémunéré et le second gardien bénévole, ou si le premier était emprunteur et le second gardien rémunéré, le premier est négligent et paie, même s'il a emprunté ou loué la chose avec le service de ses propriétaires. Et s'il y a des témoins que le second a gardé comme il convient, le premier gardien est exempt ; et même s'il n'y avait pas là de témoins, si le premier gardien a vu ce qui s'est passé et peut jurer, il jure et il est exempt (et voir siman 72, séif 30).
séif 26
- במה דברים אמורים שאין ש"ח חייב אלא בפשיעה בסתם שומר אבל אם התנה שיתחייב אף באונסים חייב אף בדברים בלא קנין:Dans quel cas est-il dit que le gardien bénévole n'est tenu de payer qu'en cas de négligence ? Pour un gardien engagé sans précision ; mais s'il a stipulé qu'il serait responsable même des accidents, il est tenu de payer, même par de simples paroles, sans kinyan (acte d'acquisition formel).
séif 27
- המפקיד אצל חבירו בין בחנם בין בשכר או השאילו או השכירו אם שאל השומר את הבעלים עם הדבר שלהם או שכרם הרי השומר פטור מכלום אפי' פשע בדבר ששמר ואבד מחמת הפשיעה הרי זה פטור שנאמר אם בעליו עמו לא ישלם בד"א כששאל הבעלים או שכרן בעת שנטל החפץ או שהיו שאולים או שכורים אצלו מקודם לכן כיון שהם עמו במלאכתו בשעה שנטל אע"פ שלא היו עמו במלאכתו בשעה שנאבד פטור אבל אם נטל החפץ ונעשה עליו שומר תחלה ואח"כ שכר הבעלים או שאלם אע"פ שהיו הבעלים עמו במלאכתו בעת שנאבד חייב:Celui qui dépose chez son compagnon, bénévolement ou contre rémunération, ou qui lui a prêté ou loué une chose : si le gardien a emprunté les propriétaires avec leur chose, ou les a loués (à son service), le gardien est exempt de tout ; même s'il a été négligent à l'égard de la chose qu'il gardait et qu'elle a été perdue à cause de la négligence, il est exempt, comme il est dit : « Si son propriétaire est avec lui, il ne paiera pas » (Exode 22, 14). Dans quel cas cela est-il dit ? Quand il a emprunté ou loué les propriétaires au moment où il a pris l'objet, ou qu'ils lui étaient empruntés ou loués auparavant ; puisqu'ils étaient avec lui dans son travail au moment où il a pris l'objet, même s'ils n'étaient pas avec lui dans son travail au moment où il a été perdu, il est exempt. Mais s'il a pris l'objet et en est d'abord devenu gardien, et qu'ensuite il a loué ou emprunté les propriétaires, même si les propriétaires étaient avec lui dans son travail au moment où il a été perdu, il est tenu de payer.
séif 28