Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- דין אפוטרופוס מי ימנו וכיצד יתנהג וכל משפטיו. ובו כח סעיפים:
מי שמת והניח יורשים קטנים או שאשתו מעוברת או שהניח קטנים וגדולים צריך מורישם למנות להם אפוטרופוס שיתעסק בשביל הקטנים עד שיגדילו ואם לא מינהו ב"ד חייבים להעמיד להם אפוטרופוס עד שיגדילו שב"ד הוא אביהם של יתומים: הגה ואם הבית דין בעצמו רוצים להתעסק בצרכי היתומים הרשות בידן (רשב"א סי' תתקע"ד) מיהו אם צריכים לחלוק או לטעון עם אחרים מחמת היתומים י"א דצריכין להעמיד אפוטרופוס שלא יהיו נראין כעורכי הדיינים וע' לקמן סעיף ח' (ר"ן פ"ב דקידושין) והא דב"ד אביהם של יתומים היינו יתומים קטנים (ר"ן ר"פ שור שנגח ד' וה') וב"ד היינו הממונה בעירו או גדולי הדור אבל אין כח ביד שלשה בעלמא שיעשו עצמן ב"ד על היתומים (הרא"ש כלל פ"ה סי' כ"ו) ואם צוה המוריש שינתן חלק הקטן ויעשה בו מה שירצה הרשות בידו וכן אם מינה המוריש אפוטרופוס על הקטנים קטן או אשה או עבד הרשות בידו: הגה אחד שאמר לש"מ רצונך שאהיה שליט בנכסיך ואמר הן ה"ז ל' אפוטרופוס (ריב"ש סי' ע' וב"י בשם רשב"א) מי שהיה לו אפוטרופוס על נכסיו ומת אין מניחין אותו אפוטרופוס על היתומים אלא ב"ד מעמידין הראוי דלא מקרי מינהו אבי יתומים אלא כשמינהו סמוך למיתתו (הרא"ש ריש כלל ס"ב) ואין מניחין לאדם שאינו ראוי להיות אפוטרופוס אע"פ שמוחזק בנכסים עד שיביא ראיה שמינהו אבי יתומים (מרדכי ר"פ הניזקין):Loi du tuteur (apotropos) : qui le nomme, comment il doit se conduire, et toutes ses règles. Il contient vingt-huit séifim.
Celui qui meurt et laisse des héritiers mineurs, ou dont la femme est enceinte, ou qui laisse des mineurs et des majeurs, il faut que celui dont ils héritent leur nomme un apotropos (tuteur) qui s'occupe des affaires pour les mineurs jusqu'à ce qu'ils grandissent ; et s'il ne l'a pas nommé, le beit din (tribunal) est obligé de leur établir un tuteur jusqu'à ce qu'ils grandissent, car le beit din est le père des orphelins. Haga (Rema) : Et si le beit din lui-même veut s'occuper des besoins des orphelins, il en a le droit (Rachba, siman 974). Toutefois, s'il faut partager ou plaider contre d'autres pour le compte des orphelins, certains disent qu'il faut établir un tuteur, afin que les juges ne paraissent pas comme des avocats (orkhei hadayanim) ; et voir plus loin, séif 8 (Ran, chapitre 2 de Kiddouchin). Et le principe selon lequel le beit din est le père des orphelins concerne les orphelins mineurs (Ran, début du chapitre Chor chénaga'h, 4 et 5). Et le beit din, c'est celui qui est nommé dans sa ville, ou les grands de la génération ; mais trois personnes quelconques n'ont pas le pouvoir de s'ériger en beit din sur les orphelins (Roch, kelal 85, siman 26). Et si le défunt a ordonné qu'on donne la part du mineur à quelqu'un et qu'il en fasse ce qu'il veut, il en a le droit ; de même, si le défunt a nommé comme tuteur des mineurs un mineur, une femme ou un esclave, il en a le droit. Haga (Rema) : Quelqu'un qui a dit à un mourant (chekhiv mera) : « Veux-tu que je sois maître de tes biens ? », et il a répondu : « Oui », c'est là une expression de nomination de tuteur (Rivach, siman 70, et Beit Yossef au nom du Rachba). Celui qui avait un tuteur sur ses biens et qui est mort, on ne laisse pas ce dernier tuteur des orphelins ; mais le beit din établit la personne adéquate, car on ne considère pas que le père des orphelins l'a nommé, sauf s'il l'a nommé à l'approche de sa mort (Roch, début du kelal 82). Et on ne laisse pas en place une personne qui n'est pas digne d'être tuteur, même si elle est en possession des biens, jusqu'à ce qu'elle apporte la preuve que le père des orphelins l'a nommée (Mordekhaï, début du chapitre HaNizakin).séif 1
- אבל אין ב"ד ממנים אפוטרופס לא אשה לא עבד ולא קטן ולא עם הארץ שהוא בחזקת חשוד על העבירות אלא בודקין אדם נאמן ואיש חיל ויודע להפך בזכות היתומים וטוען טענתם ויש לו כח בעסקי העולם כדי לשמור הנכסים ולהרויח בהם ומעמידים אותו על הקטנים בין שיהיה רחוק בין שיהיה קרוב לקטן אלא שאם היה קרוב לא ירד לקרקעות כמו שנתבאר בסי' רפ"ה (ויכולין ב"ד למנות קרוב שלהן לאפוטרופוס אם ראוי לכך) (ב"י בשם הרשב"א):Mais le beit din ne nomme comme tuteur ni une femme, ni un esclave, ni un mineur, ni un am haarets (ignorant), qui est présumé suspect de transgressions ; mais on cherche un homme digne de confiance, un homme capable, qui sait rechercher les droits des orphelins et plaider leurs arguments, et qui a de la compétence dans les affaires du monde, afin de préserver les biens et de les faire fructifier ; et on l'établit sur les mineurs, qu'il soit un étranger ou un proche parent du mineur ; seulement, s'il est proche parent, il ne prendra pas possession des terres, comme on l'a expliqué au siman 285. (Et le beit din peut nommer comme tuteur un de ses propres proches, s'il en est digne) (Beit Yossef au nom du Rachba).
séif 2
- כשימנו אותו צריכין ב"ד לחשוב עמו ולכתוב חשבון המטלטלין והקרקעות והחובות וכל דבר שמוסרים בידו דהא על טענת ברי משבעינן ליה לכך צריך שידעו מה שמקבל ומה שמחזיר וכותבים ב' שטרות אות באות אחת לאפוטרופוס ואחת ביד ב"ד בשביל היתומים:Quand on le nomme, le beit din doit faire les comptes avec lui et inscrire le compte des biens meubles, des terres, des créances et de toute chose qu'on lui remet, car on lui fait prêter serment sur une réclamation certaine (bari) ; c'est pourquoi il faut qu'on sache ce qu'il reçoit et ce qu'il rend. Et on écrit deux actes identiques lettre pour lettre, l'un pour le tuteur et l'autre aux mains du beit din, pour les orphelins.
séif 3
- רשאי האפוטרופוס ללבוש בגדים נאים מנכסי היתומים לתועלתם כדי שיהיו דבריו נשמעים והוא שיהי' ליתומים הנאה מנכסיהם בהיות דבריו נשמעים:Le tuteur a le droit de porter de beaux vêtements payés sur les biens des orphelins, dans leur intérêt, afin que ses paroles soient écoutées ; à condition que les orphelins tirent profit pour leurs biens du fait que ses paroles soient écoutées.
séif 4
- ב"ד שהעמידו אפוטרופוס ושמעו עליו שהוא אוכל ושותה ומוציא הוצאות יותר מדבר שהיה אמוד בו יש להם לחוש לו שמא מנכסי יתומים הוא אוכל ומסלקין אותו ומעמידים אחר אבל אם מינהו אבי יתומים אין מסלקין אותו שמא מציאה מצא אבל אם באו עדים שהוא מפסיד נכסי היתומים מסלקין אותו ומשביעים אותו הואיל והוא מפסיד: הגה ויש חולקין דאף כשמינהו ב"ד אין מסלקין אותו אא"כ באו עדים שהוא מפסיד (טור בשם הרא"ש) אפוטרופוס שמלוה מעות יתומים לאחרים שלא היו לו להלות ב"ד מוציאין מיד הלוה ומחזירין ליתומים דמאחר דיכולין לסלק האפוטרופוס כל שכן הלוה שבא מחמתו (תשובת מיימוני סוף ספר משפטים):Un beit din qui a établi un tuteur et a entendu dire de lui qu'il mange, boit et fait des dépenses au-delà de ce dont on l'estimait capable, doit le soupçonner de manger sur les biens des orphelins ; on le destitue et on en établit un autre. Mais si c'est le père des orphelins qui l'a nommé, on ne le destitue pas, car peut-être a-t-il trouvé un objet (une aubaine). Mais si des témoins viennent attester qu'il dilapide les biens des orphelins, on le destitue et on lui fait prêter serment, puisqu'il cause des pertes. Haga (Rema) : Et certains contestent : selon eux, même quand le beit din l'a nommé, on ne le destitue pas, à moins que des témoins ne viennent attester qu'il cause des pertes (Tour au nom du Roch). Un tuteur qui prête l'argent des orphelins à d'autres à qui il n'aurait pas dû prêter : le beit din retire l'argent des mains de l'emprunteur et le rend aux orphelins ; car puisqu'on peut destituer le tuteur, à plus forte raison peut-on agir contre l'emprunteur, qui vient par lui (Techouvot Maïmoniyot, fin du livre Michpatim).
séif 5
- והוא הדין לאפוטרופוס שמינהו אבי היתומים והיתה שמועתו טובה והיה ישר ורודף במצות וחזר להיות זולל וסובא והולך בדרכי חשך או שפרוץ בנדרים ובאבק גזל ב"ד חייבים לסלק אותו ולהשביעו ולמצוא להם אפוטרופוס כשר וכל הדברים אלו כפי מה שיראה לדיין שכל ב"ד וב"ד הוא אביהם של יתומים:Il en est de même pour un tuteur que le père des orphelins a nommé, qui avait bonne réputation, était droit et empressé à accomplir les mitsvot, puis est devenu glouton et ivrogne et marche dans les voies de l'obscurité, ou qui est relâché dans les vœux et dans la « poussière de vol » (vol indirect) : le beit din doit le destituer, lui faire prêter serment et leur trouver un tuteur convenable. Et toutes ces choses se font selon ce qu'estime le juge, car chaque beit din est le père des orphelins.
séif 6
- כשמעמידים בית דין אפוטרופוס ליתומי' מוסרים לו כל נכסי הקטן הקרקע והמטלטלים שלא נמכרו והוא מוציא ומכניס ובונה וסותר ושוכר ונוטע וזורע ועושה כפי מה שיראה שזה טוב ליתומים ומאכילן ומשקן ונותן להם כל ההוצאה כפי הממון וכפי הראוי להם ולא ירויח להם יותר מדאי ולא יצמצם עליהם יותר מדאי:Quand le beit din établit un tuteur pour les orphelins, on lui remet tous les biens du mineur, la terre et les meubles qui n'ont pas été vendus ; et il dépense et encaisse, construit et démolit, loue, plante, sème et agit selon ce qu'il estime bon pour les orphelins ; il les nourrit, les abreuve et leur fournit toutes les dépenses selon la fortune et selon ce qui leur convient ; il ne doit pas dépenser pour eux avec trop de largesse, ni trop les restreindre.
séif 7
- מעות של יתומים שהניח להם אביהם אינם צריכים אפוטרופוס: הגה וי"א דגם במעות מעמידים אפוטרופוס שיותר ישתדל הוא בהן מבית דין (טור שם) אלא כיצד עושים בהם בודקין מי שיש לו נכסים שיש להם אחריות ויהיו עידית ויהיה איש נאמן ושומע דברי תורה ומעולם לא קבל עליו נידוי נותנים אותם לו בבית דין קרוב לשכר ורחוק מהפסד (וע' בזה בי"ד סי' ק"ס) ואם אין לו קרקע ונתן להם משכון זהב משובר שאין בו סימן נותנין לו המעות קרוב לשכר ורחוק להפסד ויפסקו בשכר כפי מה שיראו הדיינים או שליש השכר או חציו אפי' רביע השכר ליתומים אם ראו שזה תקנה להם עושים לא מצאו אדם שיתנו לו המעות קרוב לשכר ורחוק להפסד הרי אלו מוציאים למזונות מעט [מעט] עד שיקנו להם במעות קרקע וימסרו אותו ביד אפוטרופוס שיעמידו להם: הגה וי"א כמו שהאפטרופס יכול ליתנם לאחרים כך יכול לקבל המעות לעצמו ובלבד שיעשה בב"ד משום לזות שפתים (טור בשם ראב"ד וכ"כ נ"י בשמו בפ' מי שמת ובשם הריטב"א):L'argent des orphelins que leur père leur a laissé n'a pas besoin de tuteur. Haga (Rema) : Et certains disent que même pour l'argent on établit un tuteur, car il s'en occupera mieux que le beit din (Tour, ibid.). Mais comment procède-t-on avec cet argent ? On cherche quelqu'un qui possède des biens offrant une garantie (des immeubles), qu'ils soient de la meilleure qualité (idit), et qu'il soit un homme digne de confiance, qui écoute les paroles de la Torah et n'a jamais été frappé d'excommunication (nidouï) ; on le lui donne au beit din selon la formule « proche du gain et éloigné de la perte » (et voir à ce sujet Yoré Déa, siman 160). Et s'il n'a pas de terre et leur a donné en gage de l'or brisé, qui n'a pas de signe distinctif, on lui donne l'argent selon la formule « proche du gain et éloigné de la perte » ; et on fixe la part du gain selon ce qu'estiment les juges : soit le tiers du gain, soit sa moitié ; même le quart du gain pour les orphelins, s'ils estiment que c'est avantageux pour eux, ils le font. S'ils n'ont pas trouvé de personne à qui donner l'argent selon la formule « proche du gain et éloigné de la perte », on en prélève pour la subsistance petit à petit, jusqu'à ce qu'on leur achète avec l'argent une terre et qu'on la remette aux mains d'un tuteur qu'on leur établira. Haga (Rema) : Et certains disent : de même que le tuteur peut le donner à d'autres, de même il peut prendre l'argent pour lui-même, pourvu qu'il le fasse au beit din, à cause des médisances (Tour au nom du Raavad ; et c'est ce qu'a écrit le Nimoukei Yossef en son nom, au chapitre Mi chémèt, ainsi qu'au nom du Ritva).
séif 8
- כל המטלטלין של יתומים שמים אותם ומוכרים אותם בב"ד: הגה ודוקא שלא נתמנה עליהן אפוטרופוס אבל אפוטרופוס עושה בלא ב"ד כל מה שנראה בעיניו טובת היתומים (טור) ומי שהיה בידו מעות היתומים והלוה אותן על משכונות של עכו"ם ואח"כ בא אפוטרופוס של יתומים ואמר להוליכן למקום שדרין היתומים כי יוכל למכרן שם ביוקר והמלוה אומר שמתיירא מעלילות מן העכו"ם ורוצה ליתן בהם מה ששוין במקומו הדין עם היתומים (מרדכי פרק אלמנה ניזונית) ואם היה השוק קרוב למדינה מוליכים אותם לשוק ומוכרים אותם ויצטרפו דמיהם עם המעות של יתומים מי שהיה בידו יין או שכר של יתומים אם יניחנו כאן עד שימכור שמא יחמיץ ואם יוליכנו לשוק שמא יארעו אונס בדרך ה"ז עושה בו כדרך שהיא עושה בשלו וכן כל כיוצא בזה:Tous les biens meubles des orphelins, on les évalue et on les vend au beit din. Haga (Rema) : Et cela seulement lorsqu'aucun tuteur n'a été nommé sur eux ; mais un tuteur fait sans beit din tout ce qui lui paraît être le bien des orphelins (Tour). Et celui qui avait entre les mains l'argent des orphelins et l'a prêté sur des gages de non-Juifs, puis le tuteur des orphelins est venu et a dit qu'il voulait les apporter à l'endroit où résident les orphelins, car il pourra les y vendre cher, tandis que le prêteur dit qu'il craint des accusations calomnieuses de la part des non-Juifs et veut donner pour eux ce qu'ils valent sur place : la loi est en faveur des orphelins (Mordekhaï, chapitre Almana nizonit). Et si le marché est proche de la ville, on les apporte au marché, on les vend, et leur prix est joint à l'argent des orphelins. Celui qui avait du vin ou de la bière des orphelins : s'il le laisse ici jusqu'à ce qu'il le vende, peut-être tournera-t-il au vinaigre ; et s'il l'apporte au marché, peut-être un accident lui arrivera-t-il en route ; il agit avec comme on agit avec son propre bien ; et de même pour tout cas semblable.
séif 9
- אין שולחים מטלטלים או סחורה של יתומים בדרך ים ולא בדרך שיש בה ספק אונס אלא שכר שיש בו חשש שמא יחמיץ כמו שנתבאר וכן כל כיוצא בזה:On n'envoie pas les meubles ou la marchandise des orphelins par voie de mer, ni par un chemin où il y a doute d'accident, sauf la bière, pour laquelle on craint qu'elle ne tourne, comme on l'a expliqué ; et de même pour tout cas semblable.
séif 10
- יש לאפוטרופוס למכור בהמה ועבדים שדות וכרמים להאכיל ליתומים ומוכרים בהמה קודם לעבדים ועבדים קודם לבתים והכל לפי ראות האפוטרופוס שהוא תועלת היתומים (טור) אבל אין מוכרין ומניחים המעות ואין מוכרים שדות ליקח עבדים ולא עבדים ליקח שדות שמא לא יצליח (ויש מתירין למכור עבדים ולקנות שדות) (טור בשם הרא"ש והרמ"ה) אבל מוכרים שדה ליקח שוורים לעבודת שדות אחרות שהשוורים הם עיקר כל נכסי שדות ואינו רשאי למכור אפי' שדה רעה ורחוקה כדי לקנות בדמיה שדה טובה וקרובה שמא לא יצליח זה שקנה אין אפוטרופס יכול להקנות מעות יתומים במעמד שלשה אבל אם אחר מקנה ליתומים במעמד אפוטרופוס קנו (ת"ה סי' שמ"ו):Le tuteur peut vendre du bétail, des esclaves, des champs et des vignes pour nourrir les orphelins (et on vend le bétail avant les esclaves, et les esclaves avant les maisons ; et tout se fait selon l'appréciation du tuteur, de ce qui est utile aux orphelins) (Tour). Mais on ne vend pas pour laisser l'argent de côté, et on ne vend pas des champs pour acheter des esclaves, ni des esclaves pour acheter des champs, de peur que cela ne réussisse pas (et certains permettent de vendre des esclaves pour acheter des champs) (Tour au nom du Roch et du Rama [Rabbi Méïr HaLévi]). Mais on vend un champ pour acheter des bœufs pour le travail d'autres champs, car les bœufs sont l'essentiel de tout le bien des champs. Et il n'a pas le droit de vendre même un champ mauvais et éloigné pour acheter avec son prix un champ bon et proche, de peur que celui qu'il a acheté ne réussisse pas. Haga (Rema) : Le tuteur ne peut pas transférer l'argent des orphelins par la procédure dite « en présence des trois » (bemaamad chlochtan) ; mais si un autre transfère un bien aux orphelins en présence du tuteur, ils acquièrent (Teroumat HaDéchen, siman 346).
séif 11
- היה לאדם תביעה אצל היתומים אין לאפוטרופוס לטעון בשבילם לדון עמו שמא יתחייב בדין אבל אם ירד עמו לדין וטען בשבילם וזכה הדין קיים: הגה והאפוטרופוס נאמן אם ידוע שהמעות של יתומים שהרי אינו נוגע בדבר ולכן יוכל להעיד (מרדכי פרק איזהו נשך) כדלעיל סי' נ"ז סעיף ח' אע"ג דאין ב"ד טוענין ליתומים מילתא דלא שכיחא אע"ג דאבוהון הוי מצי למטען מ"מ אם טען אפוטרופוס טענתיה טענה (הרא"ש ריש כ' פ"ו וב"י בשם הרשב"ץ) והא דאמרינן טוענים ליורש ה"מ בשמא אבל אם הוא טוען ברי אין דנין אלא על פי טענותיו ולכן אין טוענין ליה עד ששומעין טענותיו תחלה (ב"י בשם הרשב"א ורבינו ירוחם נ"א ח"ב):Si quelqu'un a une réclamation contre les orphelins, le tuteur ne doit pas plaider pour eux en justice contre lui, de peur qu'ils ne soient condamnés au jugement ; mais s'il est allé en justice avec lui, a plaidé pour eux et a gagné, le jugement est valable. Haga (Rema) : Et le tuteur est cru pour dire que l'argent est celui des orphelins, car il n'est pas partie intéressée ; c'est pourquoi il peut témoigner (Mordekhaï, chapitre Eizéhou nechekh), comme plus haut, siman 57, séif 8. Bien que le beit din n'avance pas en faveur des orphelins un argument portant sur une chose peu fréquente, même si leur père aurait pu l'avancer, néanmoins, si le tuteur l'a avancé, son argument est un argument recevable (Roch, début du kelal 86, et Beit Yossef au nom du Rachbats). Et ce qu'on dit, qu'on avance des arguments en faveur de l'héritier, cela concerne un argument incertain (chéma) ; mais s'il avance un argument certain (bari), on ne juge que d'après ses arguments ; c'est pourquoi on n'avance pas d'argument pour lui avant d'avoir d'abord entendu ses arguments (Beit Yossef au nom du Rachba, et Rabbénou Yero'ham, netiv 1, partie 2).
séif 12
- אין האפוטרופסין רשאים להוציא עבדים לחירות אפי' לוקח מהעבד דמים שיצא לחירות אבל מוכרים אותם לאחרים ולוקחים מהם הדמים ע"מ שיוציאוהו לחירות ואותם האחרים הם שמשחררים אותם (וכל זה לא מיירי אלא בלא רשות ב"ד אבל אם נטלו רשות מב"ד מותר לעשות כל מה שירצה) (טור בשם הר"ן ור"ן פ' הניזקין):Les tuteurs n'ont pas le droit d'affranchir des esclaves, même s'ils reçoivent de l'esclave de l'argent pour qu'il soit affranchi ; mais ils les vendent à d'autres et en prennent le prix à condition qu'ils l'affranchissent, et ce sont ces autres qui les affranchissent. (Et tout cela ne concerne que le cas où ils agissent sans l'autorisation du beit din ; mais s'ils ont pris l'autorisation du beit din, il est permis au tuteur de faire tout ce qu'il veut) (Tour au nom du Ran, et Ran, chapitre HaNizakin).
séif 13
- האפוטרופסין תורמין ומעשרין נכסי יתומים כדי להאכילן שאין מאכילין את היתומים דבר האסור אבל לא יעשרו ולא יתרומו כדי להניח פירות מתוקנים אלא ימכרו אותם טבל:Les tuteurs prélèvent la terouma et les dîmes sur les biens des orphelins afin de les nourrir, car on ne nourrit pas les orphelins d'une chose interdite ; mais ils ne doivent pas prélever les dîmes ni la terouma pour garder des fruits rectifiés ; plutôt, ils les vendent à l'état de tével (produits non prélevés).
séif 14
- האפוטרופסין עושים לקטנים לולב וסוכה וציצית ושופר וספר תורה ותפילין ומזוזות ומגילה כללו של דבר כל מצות עשה שיש לה קצבה בין שהיא מדברי תורה בין שהיא מדברי סופרים עושים להם אע"פ שאינם חייבים במצוה מכל אלו המצות אלא כדי לחנכן אבל אין פוסקים עליהם צדקה אפי' לפדיון שבוים מפני שמצות אלו אין להם קצבה מיהו אם פסק עליהם צדקה לאחשובינהו כדי שיצא עליהם שם טוב והם אמודים לכך שפיר דמי ומי שנשתטה או נתחרש ב"ד פוסקין עליו צדקה אם היה ראוי (ועיין לעיל סימן קס"ג סעיף ד'):Les tuteurs font pour les mineurs un loulav, une soukka, des tsitsit, un chofar, un Séfer Torah, des tefilin, des mezouzot et une Méguila. La règle générale : toute mitsva positive qui a une mesure fixe, qu'elle soit de la Torah ou des paroles des Scribes, on la fait pour eux, bien qu'ils ne soient obligés d'aucune de ces mitsvot, mais on le fait afin de les éduquer. Mais on ne leur impose pas de tsedaka, même pour le rachat des captifs, car ces mitsvot n'ont pas de mesure fixe. Toutefois, s'il leur a imposé une tsedaka pour leur donner de l'importance, afin qu'ils acquièrent une bonne réputation, et qu'ils sont estimés assez riches pour cela, c'est bien. Et celui qui est devenu fou ou sourd-muet, le beit din lui impose une tsedaka s'il est convenable de le faire (et voir plus haut, siman 163, séif 4).
séif 15
- כשיגדילו היתומים נותן להם ממון מורישן ואינו צריך לעשות להם חשבונות מה שהכניס והוציא אלא אומר להם זה הנשאר ונשבע בנקיטת חפץ שלא גזלם כלום בד"א בשמינוהו ב"ד אבל אפוטרופוס שמינהו אבי היתומים וכן שאר המורישין אין נשבע על טענת ספק: הגה וי"א דהואיל ואינו נשבע צריך ליתן חשבון במינהו אבי יתומים (מרדכי פ' הניזקין בשם העיטור) והכי יש לנהוג (מהר"ם פאדוואה סי' ל"ח) ומחרימין חרם סתם על מי שלקח משל יתומים (ב"י בשם הרשב"א) ראובן שאומר שיש לו בידו מעות של שמעון ואומר שציוהו לתת לבניו אם רוצה לתת לכל בניו בשוה אינן יכולין להשביעו דהו"ל כאפוטרופוס שמינהו אבי יתומים אבל אם רוצה ליתן לקצתן ולא לכולן א"כ לפי דבריו אינו אפוטרופוס עליהן ויכולין להשביעו שלא עכב כלום לעצמו ואם הם קטנים ב"ד מעמידין להם אפוטרופוס ומשביעין אותו (מרדכי פרק הניזקין) אבל נשבע על טענת ודאי וכן אם אבד שום דבר מנכסי היתומים נשבע שבוע' השומרים ואם יש לאפוטרופוס חלק בריוח אפי' מינהו אבי היתומים נשבע אפי' על טענת ספק:Quand les orphelins grandissent, il leur donne le bien de celui dont ils héritent, et il n'a pas besoin de leur rendre des comptes de ce qu'il a encaissé et dépensé ; mais il leur dit : « Voici ce qui reste », et il prête serment en tenant un objet (binkitat 'héfets) qu'il ne leur a rien volé. Dans quel cas cela est-il dit ? Quand le beit din l'a nommé ; mais un tuteur que le père des orphelins a nommé, et de même celui qu'ont nommé les autres personnes dont on hérite, ne prête pas serment sur une réclamation de doute. Haga (Rema) : Et certains disent que, puisqu'il ne prête pas serment, il doit rendre des comptes lorsque le père des orphelins l'a nommé (Mordekhaï, chapitre HaNizakin, au nom du Itour), et c'est ainsi qu'il faut se conduire (Maharam de Padoue, siman 38). Et on prononce un 'hérem (anathème) général contre celui qui aurait pris du bien des orphelins (Beit Yossef au nom du Rachba). Réouven, qui dit qu'il a entre les mains de l'argent de Chimon et dit que celui-ci lui a ordonné de le donner à ses fils : s'il veut le donner à tous ses fils à parts égales, ils ne peuvent pas lui faire prêter serment, car il est comme un tuteur que le père des orphelins a nommé ; mais s'il veut le donner à certains d'entre eux et non à tous, alors, selon ses propres dires, il n'est pas tuteur sur eux, et ils peuvent lui faire prêter serment qu'il n'a rien retenu pour lui-même ; et s'ils sont mineurs, le beit din leur établit un tuteur et on lui fait prêter serment (Mordekhaï, chapitre HaNizakin). Mais il prête serment sur une réclamation certaine ; de même, si une chose des biens des orphelins a été perdue, il prête le serment des gardiens ; et si le tuteur a une part dans le profit, même si le père des orphelins l'a nommé, il prête serment même sur une réclamation de doute.
séif 16
- אע"פ שאין האפוטרופוס צריך לעשות חשבון כמו שנתבאר צריך לחשוב בינו לבין עצמו לדקדק ולהזהר הרבה מאביהם של אלו היתומים שהוא רוכב ערבות שנא' סולו לרוכב בערבות וגו' אבי יתומים (אפוטרופוס שנתמנה ע"פ ערכאות של עכו"ם צריך ליתן חשבון כי הכי הוא בדיניהם) (ריב"ש סי' שכ"ד):Bien que le tuteur n'ait pas besoin de rendre des comptes, comme on l'a expliqué, il doit faire les comptes en lui-même, être minutieux et se garder beaucoup du Père de ces orphelins, qui chevauche les cieux, comme il est dit : « Frayez la voie à Celui qui chevauche dans les cieux… Père des orphelins » (Psaumes 68, 5-6). (Un tuteur nommé par les tribunaux des non-Juifs doit rendre des comptes, car tel est l'usage dans leurs lois) (Rivach, siman 324).
séif 17
- אין ב"ד יכולים למנות אפוטרופוס להאמינו בלא שבועה אא"כ אינם מוצאים אדם הגון שירצה להיות אפוטרופוס אם לא יאמינוהו בלא שבועה:Le beit din ne peut pas nommer un tuteur en le croyant sans serment, à moins qu'il ne trouve pas d'homme convenable qui veuille être tuteur si on ne le croit pas sans serment.
séif 18
- כשמשביעין אפוטרופוס שבועת המשנה צריך שיטענוהו ב"ד או היתומים אפי' בטענת שמא שתי כסף ופרוטה ויכפור בשתי כסף ויודה בפרוטה אבל אם לא היתה טענה או כפירה והודאה כשיעור זה אם טוענין אותו טענת ודאי נשבע היסת ומגלגל עליו שלא עיכב בידו משלו כלום:Quand on fait prêter à un tuteur le serment de la Michna, il faut que le beit din ou les orphelins lui réclament, même par une réclamation incertaine, deux pièces d'argent (kessef) et une perouta, et qu'il nie les deux pièces d'argent et avoue la perouta. Mais s'il n'y a pas eu de réclamation, ou de négation et d'aveu de cette mesure, si on lui fait une réclamation certaine, il prête le serment hessèt (serment rabbinique), et on y adjoint (guilgoul) qu'il n'a rien retenu de leur bien.
séif 19
- אפוטרופוס בין מנוהו ב"ד בין מנוהו אבי יתומים פטור מגניבה ואבידה וחייב בפשיעה (אפוטרופוס שטען בב"ד מה שלא היה לו לטעון ועי"ז בא לזה שכנגד היתומים השבועה ואילו טען כהוגן היה מגיע ליתומים השבועה לא מקרי פשיעה דמי יימר דמשתבע ולא מקרי פשיעה אלא אם נוטל זה בלא שבועה ואלו טען כהוגן היו נוטלים היתומים בלא שבועה (מרדכי פ' המפקיד ותשובת רשב"א סי' אלף ק"ו):Un tuteur, que le beit din l'ait nommé ou que le père des orphelins l'ait nommé, est exempt en cas de vol et de perte, et responsable en cas de négligence (pechi'a). (Un tuteur qui a plaidé au beit din ce qu'il n'aurait pas dû plaider, et de ce fait le serment est échu à la partie adverse des orphelins, alors que s'il avait plaidé correctement, le serment serait échu aux orphelins : cela ne s'appelle pas une négligence, car qui dit qu'ils auraient juré ? Et on ne parle de négligence que si celui-ci prend l'argent sans serment, alors que s'il avait plaidé correctement, les orphelins l'auraient pris sans serment) (Mordekhaï, chapitre HaMafkid, et Techouvot du Rachba, siman 1106).
séif 20
- אפוטרופוס של יתומים שקנה להם שור ולא היו לו שינים ונתנו הרועה עם השוורים ולא ידע שלא היה אוכל ומת אינה פשיעה לאפוטרופוס ופטור וממי משתלמים היתומים נתבאר בסי' רל"ב סעיף י"ח:Un tuteur des orphelins qui leur a acheté un bœuf qui n'avait pas de dents, et l'a donné au berger avec les bœufs, sans savoir qu'il ne mangeait pas, et le bœuf est mort : ce n'est pas une négligence de la part du tuteur, et il est exempt ; et de qui les orphelins sont payés, cela a été expliqué au siman 232, séif 18.
séif 21
- דין אפוטרופוס שלוה לצורך היתומים נתבאר בסי' ק"י:La loi du tuteur qui a emprunté pour les besoins des orphelins a été expliquée au siman 110.
séif 22
- אפוטרופוס בין מינהו אבי היתומים בין מינוהו ב"ד עד שלא החזיק בנכסי היתומים (ולא נתעסק עדיין בצרכיהם) (ריב"ש סי' תפ"ט) יכול לחזור בו משהחזיק בנכסי היתומים (או התחיל להתעסק בצרכיהם) אינו יכול לחזור בו (ודווקא אם נשאר בעיר אבל אם הולך מן העיר מביא הנכסים לב"ד והם ממנין אחר) (ב"י בשם הרשב"ץ):Un tuteur, que le père des orphelins l'ait nommé ou que le beit din l'ait nommé, tant qu'il n'a pas pris possession des biens des orphelins (et ne s'est pas encore occupé de leurs besoins) (Rivach, siman 489), peut se rétracter ; dès qu'il a pris possession des biens des orphelins (ou a commencé à s'occuper de leurs besoins), il ne peut pas se rétracter (et cela seulement s'il reste dans la ville ; mais s'il quitte la ville, il apporte les biens au beit din, et celui-ci en nomme un autre) (Beit Yossef au nom du Rachbats).
séif 23
- יתומים קטנים שסמכו אצל בעל הבית הם מעצמם ונשתדל בשלהם יש לו דין אפוטרופוס לכל דבר ואפי' סמכו אצל אשה וי"א שאין משביעין אותו וי"א שמשביעים אותו: הגה וקטן שסמוך אצל אמו וראו ב"ד להחמיר עליה שתתן חשבון או שאר חיזוקים מותר דליכא למיחש דמימנע ולא עבדא דודאי אמו דעתה קרובה אצל בנה ולא תמנע משום זה (ריב"ש סי' תצ"ה):Des orphelins mineurs qui se sont placés d'eux-mêmes auprès d'un maître de maison (sont venus vivre chez lui), et celui-ci s'est occupé de leurs biens : il a le statut de tuteur en toute chose ; et même s'ils se sont placés auprès d'une femme. Certains disent qu'on ne lui fait pas prêter serment, et certains disent qu'on lui fait prêter serment. Haga (Rema) : Et un mineur qui est placé auprès de sa mère, si le beit din juge bon d'être sévère avec elle, en exigeant qu'elle rende des comptes ou d'autres garanties, c'est permis ; car il n'y a pas à craindre qu'elle s'abstienne et ne s'en occupe pas, car assurément une mère est attachée à son fils, et elle ne s'abstiendra pas à cause de cela (Rivach, siman 495).
séif 24
- יתומים שסמכו אצל בעל הבית וזן אותם משלו לא הניח מעותיו על קרן הצבי (ועבי"ד סי' רנ"ג ס"ה) וה"ה אחד שאמר שהלוה ליתומים (ת"ה סי' שמ"ח) אבל אם פרנסם בתורת גמילות חסדים פטורים (ס' התרומות שער ס"ה ור"י ני"ח ח"א):Des orphelins qui se sont placés auprès d'un maître de maison, et il les a nourris de ses propres biens : il n'a pas posé son argent sur la corne d'un cerf (il ne l'a pas abandonné, et il peut se faire rembourser) (et voir Yoré Déa, siman 253, séif 5). Et il en est de même pour quelqu'un qui a dit avoir prêté aux orphelins (Teroumat HaDéchen, siman 348). Mais s'il les a entretenus à titre de guemilout 'hassadim (acte de bienfaisance), ils sont exempts (Séfer HaTeroumot, chaar 65, et Rabbénou Yero'ham, netiv 18, partie 1).
séif 25
- קטן שהגדיל אפי' היה אוכל ושותה יותר מדאי ומפסיד והולך בדרך רעה אין ב"ד מונעי' ממנו ממונו ואין מעמידים לו אפוטרופוס אא"כ צוה מורישו שלא יתנו אלא אם יהיה כשר ומצליח או שלא יתנו לו עד זמן מרובה ואע"פ כן מוכיחים אותו ומלמדין אותו ללכת בדרך ישרה ואורחו' צדיקי': הגה מי שמינה אפוטרופוס לבניו הגדולים יכולים לומר אין אנו צריכין אפוטרופוס אלא א"כ יש בו משום מצוה לקיים דברי המת (ר' ירוחם נכ"ו ח"א) (וע"ל סי' רנ"ב):Un mineur qui a grandi, même s'il mange et boit avec excès, dilapide et marche dans une mauvaise voie, le beit din ne lui retient pas son argent et ne lui établit pas de tuteur, sauf si celui dont il hérite a ordonné qu'on ne lui donne rien à moins qu'il ne soit convenable et prospère, ou qu'on ne lui donne pas avant un long délai. Et malgré cela, on le réprimande et on lui enseigne à marcher dans le droit chemin et les sentiers des justes. Haga (Rema) : Celui qui a nommé un tuteur pour ses fils majeurs, ceux-ci peuvent dire : « Nous n'avons pas besoin de tuteur », sauf s'il y a là une mitsva d'accomplir les paroles du défunt (Rabbénou Yero'ham, netiv 26, partie 1) (et voir plus haut, siman 252).
séif 26
- השוטה והחרש דינם כקטני' ומעמידים להם אפוטרופוס:Le fou et le sourd-muet ont le statut des mineurs, et on leur établit un tuteur.
séif 27
- אפוטרופוס שמת והוציא בנו פנקס אביו שכתוב בו שהוציא בפרנסת היתומים מנה אין מוציאין מהיתומים בכך דשמא נתפרע ולא נמחק (אבל בעודו חי נאמן על מה שאומר שהלוה להן ונוטל בשבועה) (רמב"ן סי' נ'):Un tuteur qui est mort, et son fils a produit le registre de son père, dans lequel il est écrit qu'il a dépensé pour l'entretien des orphelins un mané (cent zouz) : on ne prélève pas d'argent des orphelins sur cette base, car peut-être a-t-il été remboursé sans l'avoir effacé (mais de son vivant, il est cru sur ce qu'il dit qu'il leur a prêté, et il se fait rembourser avec serment) (Ramban, siman 50).
séif 28