Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- יתומים גדולים וקטנים היאך ניזונים מנכסיהם. ובו ה סעיפים:
מי שמת והניח בנים גדולים וקטנים או בנות גדולות וקטנות והגדולי' צריכי' להוציא יותר במלבושים והקטנים צריכים להוציא יותר במזונות אין ניזונים ולובשים מן האמצע אלא חולקין בשוה וכל אחד ילבוש ויזון משלו ודוקא בשמיחו (מחאה מהני אפי' כולם גדולים) (המ"מ פ"ט מה' נחלות) אבל בסתם ניזונים ומתפרנסים אלו עם אלו דסתמן שותפים נינהו ומוחלין זה לזה ויש מי שחולק בזה:Orphelins adultes et mineurs : comment sont-ils entretenus sur leurs biens ? Il comporte 5 séifim.
Celui qui est mort et a laissé des fils adultes et mineurs, ou des filles adultes et mineures, et que les adultes ont besoin de dépenser davantage pour les vêtements, et les mineurs ont besoin de dépenser davantage pour la nourriture : ils ne se nourrissent ni ne s'habillent sur la masse commune, mais ils partagent à parts égales, et chacun s'habillera et se nourrira sur sa part. Et cela ne vaut que s'ils ont protesté (la protestation est efficace même s'ils sont tous adultes) (Maguid Michné, chapitre 9 des lois de l'héritage) ; mais sans précision, ils se nourrissent et s'entretiennent les uns avec les autres, car sans précision ils sont associés et renoncent (à leurs droits) les uns envers les autres. Et il y a un avis divergent à ce sujet.séif 1
- בד"א שאין תועלת לקטנים במה שלובשים הגדולים אבל גדול האחים הנושא ונותן בנכסים ויש תועלת לקטנים במה שהוא מלובש יפה כדי שיהיו דבריו נשמעים ה"ז לובש מתפיסת הבית ואם מיחו בידו הרשות בידן:Dans quel cas cela est-il dit ? Lorsque les mineurs ne tirent pas profit de ce que portent les adultes ; mais l'aîné des frères, qui traite les affaires des biens, et dont les mineurs tirent profit du fait qu'il soit bien vêtu afin que ses paroles soient écoutées, s'habille sur la masse de la maison (les biens communs) ; et s'ils ont protesté contre lui, ils en ont le droit.
séif 2
- נשאו גדולים לאחר מיתת אביהם ישאו הקטנים ג"כ מכלל הנכסים ואח"כ יחלוקו נשאו הגדולים בחיי אביהם ואמרו הקטנים לאחר מיתת אביהם הרי אנו נושאים כדרך שנשאתם אתם אין' שומעין להם אלא מה שנתן אביהם נתן: הגה מי ששידך בנו וקצב ליתן נדוניא ומת קודם שנכנס לחופה אין נוטל הנדוניא אלא מחלקו שהרי לא זכה בה בחיי אביו (תשובת מהרי"ו סי' קי"ד) מי שפדאו אביו מן התפיסה מנכין לו אח"כ מחלק ירושתו ולא אמרינן שאביו נתן לו מתנה רק הלוה לו אא"כ יש אומדן דעת שהאב נתן לו במתנה (שם סי' ק"י):Si les adultes se sont mariés après la mort de leur père, les mineurs se marieront aussi sur l'ensemble des biens, et ensuite ils partageront. Si les adultes se sont mariés du vivant de leur père, et que les mineurs disent, après la mort de leur père : « Nous allons nous marier de la manière dont vous vous êtes mariés », on ne les écoute pas ; mais ce que leur père a donné, il l'a donné. Haga (Rema) : Celui qui a fiancé son fils, a fixé une dot (nedounia) à donner, et est mort avant qu'il n'entre sous le dais nuptial ('houppa) : il ne prend la dot que sur sa part, car il ne l'a pas acquise du vivant de son père (Responsa du Mahari Weil, siman 114). Celui que son père a racheté de prison, on le lui déduit ensuite de sa part d'héritage, et nous ne disons pas que son père lui a fait un don, mais seulement qu'il lui a prêté, à moins qu'il y ait une estimation de l'intention (oumdana) que le père le lui a donné en cadeau (ibid., siman 110).
séif 3
- השיא האב את בנו ועשה לו משתה והיתה ההוצאה משל אב ונשתלחה שושבינות לזה הבן בחיי האב כשהיא חוזרת לאחר מיתת האב חוזרת מן אמצע אבל אם הוציא הבן במשתה משלו אינו חוזר אלא (מחלק) הבן שנשתלחה לו בלבד:Si le père a marié son fils et lui a fait un festin, et que la dépense était aux frais du père, et que des cadeaux de garçon d'honneur (chouchvinout) ont été envoyés à ce fils du vivant du père, lorsqu'ils reviennent (à rembourser) après la mort du père, ils reviennent à la masse commune. Mais si le fils a dépensé pour le festin de ses propres fonds, ils ne reviennent à la charge que (de la part) du fils à qui ils ont été envoyés seulement.
séif 4
- האב ששלח שושבינות בשם אחד מבניו כשתחזור השושבינות לאותו הבן הרי היא שלו אבל אם שלחה האב בשם בניו סתם כשתחזור תחזור לאמצע ואין זה שנשתלחה לו חייב להחזירה עד שישמחו בו כלם שהרי כלם שושבינים שבשם כלם נשתלחה לפיכך אם שמח במקצתם מחזיר חלק זה ששמח עמו בלבד והרי הוא לאמצע:Le père qui a envoyé des cadeaux de garçon d'honneur au nom de l'un de ses fils : lorsque la chouchvinout revient à ce fils, elle lui appartient. Mais si le père l'a envoyée au nom de ses fils, sans précision, lorsqu'elle revient, elle revient à la masse commune. Et celui à qui elle a été envoyée n'est pas tenu de la rendre tant qu'ils ne se sont pas tous réjouis avec lui (à ses noces), car ils sont tous garçons d'honneur, puisqu'elle a été envoyée au nom de tous. C'est pourquoi, s'il s'est réjoui avec une partie d'entre eux, il rend seulement la part de celui qui s'est réjoui avec lui, et elle va à la masse commune.
séif 5