Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- על איזה דבר חייב להכריז ואיזה דבר הוא של מוצאו. ובו כא סעיפים:
כל אבידה שאינו שוה פרוטה בשעת אבידה ובשעת מציאה אינו חייב להכריז עליה אפי' היתה שוה פרוטה בשעת אבידה והוזלה או שלא היתה שוה פרוטה בשעת אבידה והוקרה אינו חייב אבל אם היתה שוה פרוטה בשעת אבידה ובשעת מציאה אפי' הוזלה באמצע חייב וכן אפי' הוזלה אחר מציא' חייב להכריז:Pour quelle chose on est tenu d'annoncer, et quelle chose appartient à celui qui la trouve. Ce siman contient 21 séifim.
Tout objet perdu qui ne vaut pas une perouta au moment de la perte et au moment de la trouvaille, on n'est pas tenu de l'annoncer. Même s'il valait une perouta au moment de la perte et a perdu de sa valeur, ou s'il ne valait pas une perouta au moment de la perte et a pris de la valeur, on n'est pas tenu de l'annoncer. Mais s'il valait une perouta au moment de la perte et au moment de la trouvaille, même s'il a perdu de sa valeur entre-temps, on est tenu de l'annoncer ; et de même, même s'il a perdu de sa valeur après la trouvaille, on est tenu de l'annoncer.séif 1
- אפי' אבידה ששוה הרבה אם היא של שותפים הרבה שאין מגיע לכל אחד שוה פרוטה אינו חייב להחזירה בד"א שידוע שהם שותפים בה אבל בסתם שראה חפץ או מטבע שנפל משלשה ואינו שוה אלא שתי פרוטות חייב להחזיר דשמא שותפים הם בו ואחד מהם מחל חלקו לחבירו והרי יש בו שוה שתי פרוטות לשנים ואם אח"כ נודע שלא מחל א' לחבירו הרי הוא שלו אפי' בא לידו קודם שנודע ואם היה שוה פחות מב' פרוטות הרי הוא שלו דלא חיישינן דילמא שנים מחלו לאחד:Même un objet perdu qui vaut beaucoup, s'il appartient à de nombreux associés, de sorte que la part de chacun n'atteint pas la valeur d'une perouta, on n'est pas tenu de le rendre. Où cela s'applique-t-il ? Quand on sait qu'ils en sont associés. Mais dans le cas ordinaire où il a vu un objet ou une pièce tomber de trois personnes, et qu'il ne vaut que deux perouta, il est tenu de le rendre, car peut-être en sont-ils associés et l'un d'eux a-t-il cédé sa part à son compagnon, de sorte qu'il y a une valeur de deux perouta pour deux personnes. Et si l'on apprend ensuite que l'un n'a pas cédé à son compagnon, il est à lui (celui qui l'a trouvé), même s'il lui est parvenu avant qu'on l'apprenne. Et s'il valait moins de deux perouta, il est à lui, car nous ne craignons pas que deux aient cédé leur part à un seul.
séif 2
- אין המוצא מציאה חייב להכריז אלא בדבר שיש בו סימן בגופו או שראוי ליתן סימן במקומו או בקשריו או במנינו או במדתו או במשקלו אבל אם אין בו שום סימן אפי' במקומו כגון שניכר שלא הונח שם בכוונה אלא דרך נפילה בא שם אם הוא דבר שיש לתלות שבעליו הרגישו בו מיד כשנפל ממנו או מחמת כובדו או מחמת חשיבותו ותמיד היה ממשמש בו ומרגיש כשנופל הרי הוא של מוצאו שהרי נתייאש מיד כשידע שנפל כיון שאין בו סימן ובא לידו בהיתר כיון שנתייאשו בעליו ואם לא צריך להחזיר אע"פ שנתייאש אח"כ כיון שבא לידו קודם יאוש:Celui qui trouve un objet n'est tenu de l'annoncer que pour une chose qui porte un signe distinctif sur elle-même, ou pour laquelle il convient de donner un signe par son emplacement, ses nœuds, son nombre, sa mesure ou son poids. Mais si elle ne porte aucun signe distinctif, même par son emplacement, par exemple s'il est évident qu'elle n'a pas été posée là intentionnellement mais qu'elle est arrivée là en tombant : s'il s'agit d'une chose dont on peut supposer que son propriétaire s'est aperçu aussitôt qu'elle est tombée de lui, soit à cause de son poids, soit à cause de son importance, de sorte qu'il la tâtait constamment et s'aperçoit de sa chute quand elle tombe, elle appartient à celui qui la trouve, car le propriétaire y a renoncé aussitôt qu'il a su qu'elle était tombée, puisqu'elle ne porte pas de signe distinctif ; et elle lui est parvenue de façon permise, puisque son propriétaire y avait renoncé. Sinon, il doit la rendre, bien que le propriétaire y ait renoncé ensuite, puisqu'elle lui est parvenue avant le renoncement.
séif 3
- ראה אבידה שנפלה משנים או משלשה צריך להחזיר אפי' אין בו סימן שאם ראה ממי מהם נפל יחזירנו לו ואם לא ראה ממי מהם נפל אם יש בו סימן יכריז ביניהם ואם אין בו סימן יהא בידו עד שיבא אליהו ודוקא ששוה שתי פרוטות כמו שנתבאר ס"ב) (טור):S'il a vu un objet perdu tomber de deux ou trois personnes, il doit le rendre, même s'il ne porte pas de signe distinctif : s'il a vu duquel d'entre eux il est tombé, il le lui rendra ; et s'il n'a pas vu duquel d'entre eux il est tombé, s'il porte un signe distinctif, il l'annoncera parmi eux, et s'il ne porte pas de signe distinctif, il restera dans sa main jusqu'à ce que vienne Éliyahou Haga (Rema) : (et seulement s'il vaut deux perouta, comme il a été expliqué au séif 2) (Tour).
séif 4
- מצא דבר שנתייאשו הבעלים ממנו כגון שאמרו וי לחסרון כיס אפי' יש בו סימן הוא של מוצאו וכן המוצא דבר שמוכיח בו שיש זמן רב שנאבד מבעליו ונתייאשו הבעלים הוא של מוצאו אפי' יש סימן בגופו או במקומו: הגה הא דאמרינן דכשאמר וי לחסרון כיס הוי יאוש היינו באבידה וכיוצא בזה אבל מי שיש לו חוב אצל עכו"ם שמסתמא אינו ייאוש אע"פ שאמר וי לחסרון כיס לא הוי ייאוש דהואיל שכל חוב הוי ספק אי משתלם אי לא מספיקא אמר כך ולא גמר ומייאש (מהרי"ק שורש ד'):S'il a trouvé une chose à laquelle le propriétaire a renoncé, par exemple il a dit : « Malheur à la perte d'argent ! », même si elle porte un signe distinctif, elle appartient à celui qui la trouve. Et de même, celui qui trouve une chose dont il est évident qu'il y a longtemps qu'elle a été perdue par son propriétaire, et que le propriétaire y a renoncé, elle appartient à celui qui la trouve, même si elle porte un signe distinctif sur elle-même ou dans son emplacement. Haga (Rema) : Ce que nous disons, que lorsqu'il a dit « Malheur à la perte d'argent ! » c'est un renoncement, c'est pour un objet perdu et ce qui lui ressemble ; mais celui qui a une créance sur un non-Juif, pour laquelle a priori il n'y a pas de renoncement, même s'il a dit « Malheur à la perte d'argent ! », ce n'est pas un renoncement ; car, puisque toute créance est douteuse, qu'elle soit payée ou non, il a dit cela à cause du doute, et n'a pas pleinement renoncé (Maharik, racine 4).
séif 5
- לפיכך המוצא מעות מפוזרים ועיגולי דבילה וככרות של נחתום ומחרוזות של דגים שאין בהם סימן לא בקשרים ולא במנינם וחתיכות של בשר שאין בהם סימן ולשונות של ארגמן וגיזי צמר שאינם צבועים ואניצי פשתן הרי אלו שלו שבכל אלו מסתמא הרגישו הבעלים בנפילתם וכיון שאין בהם סימן מתייאש:C'est pourquoi celui qui trouve des pièces éparpillées, des gâteaux de figues pressées, des pains de boulanger, des chapelets de poissons qui ne portent de signe distinctif ni par les nœuds ni par leur nombre, des morceaux de viande sans signe distinctif, des écheveaux de pourpre, des toisons de laine non teintes et des bottes de lin, ils sont à lui, car dans tous ces cas, a priori, le propriétaire s'est aperçu de leur chute, et puisqu'ils ne portent pas de signe distinctif, il y renonce.
séif 6
- מצא פירות מפוזרים אם דרך הנחה לא יגע בהם ואם דרך נפילה הרי הם שלו:S'il a trouvé des fruits éparpillés : si c'est en position de dépôt, il ne doit pas y toucher ; et si c'est en position de chute, ils sont à lui.
séif 7
- המוצא ככרות של בעל הבית וגיזי צמר הצבועים וחתיכות בשר או דג שיש בהן סימן וכן כל דבר שיש בו סימן חייב להכריז:Celui qui trouve des pains de particulier (faits à la maison), des toisons de laine teintes, et des morceaux de viande ou de poisson qui portent un signe distinctif, et de même toute chose qui porte un signe distinctif, est tenu de l'annoncer.
séif 8
- מצא כריכות קטנות של שבלים בר"ה הרי אלו שלו שהרי אין בהם סימן ואם מצאם ברשות היחיד אם דרך נפילה הרי אלו שלו ואם דרך הנחה חייב להכריז שאע"פ שאין בהם סימן המקום הוי סימן אבל אם מצא אלומות בין ברשות היחיד בין ברשות הרבים נוטל ומכריז: הגה שמקומן סימן ומיהו במקום שהכל נותנין שם כגון חביות בשפת הנהר אינו סימן שהכל פורקין שם המוצא חביות של יין ושומן וכיוצא בזה קודם שנפתחו האוצרות חייב להכריז שיש ברישומן סימן לאחר שנפתחו האוצרות אין רישומן סי' ואין חייב להכריז (טור) ודוקא אם כל החביות שוין והן מלאים אבל אם חסרים הם יש סימן במדה במה שבהן (שם בשם ר"י):S'il a trouvé de petites gerbes d'épis dans le domaine public, elles sont à lui, puisqu'elles ne portent pas de signe distinctif. Et s'il les a trouvées dans un domaine privé : si c'est en position de chute, elles sont à lui ; et si c'est en position de dépôt, il est tenu d'annoncer, car bien qu'elles ne portent pas de signe distinctif, l'emplacement est un signe. Mais s'il a trouvé des gerbes (grandes), que ce soit dans un domaine privé ou dans le domaine public, il les prend et les annonce. Haga (Rema) : Car leur emplacement est un signe. Toutefois, dans un endroit où tout le monde dépose ses biens, par exemple des tonneaux au bord du fleuve, ce n'est pas un signe, car tout le monde décharge là. Celui qui trouve des tonneaux de vin, d'huile et ce qui leur ressemble avant que les entrepôts aient été ouverts (avant la saison de vente) est tenu d'annoncer, car leur marque constitue un signe ; après que les entrepôts ont été ouverts, leur marque n'est pas un signe, et il n'est pas tenu d'annoncer (Tour). Et seulement si tous les tonneaux sont semblables et pleins ; mais s'ils ne sont pas pleins, il y a un signe dans la mesure de ce qu'ils contiennent (là-même, au nom du Ri).
séif 9
- המוצא צבורי פירות או פירות בכלי או כלי כמות שהוא חייב להכריז:Celui qui trouve des tas de fruits, ou des fruits dans un récipient, ou un récipient tel quel (vide), est tenu d'annoncer.
séif 10
- המוצא מעות מפוזרים הרי אלו שלו אפי' היו מקצת מטבעות זה על גב זה הרי הם כמפוזרים אבל אם מצא צבור מעות חייב להכריז:Celui qui trouve des pièces éparpillées, elles sont à lui ; même si quelques pièces étaient l'une sur l'autre, elles sont comme éparpillées. Mais s'il a trouvé une pile de pièces, il est tenu d'annoncer.
séif 11
- מצא שלשה מטבעות זה על גב זה והם עשוים כמגדל: הגה דהיינו הרוחב למטה והאמצעי רחב מן העליון או שהיו מונחים כסולם דהיינו רובו של אמצעי על גבי תחתון ורובו של עליון על גבי האמצעי (טור) או שהיו אחד מכאן ואחד מכאן ואחד על גביהם כדי שאם יכניס קיסם ביניהם ינטלו בבת אחת חייב להכריז היו עשויין כשיר (פי' כאצעדה שהוא עגול רש"י) או כשורה או כחצובה (פי' כג' רגלי הקנקן כל א' כנגד אויר של שני רש"י) ה"ז ספק ולא יטול:S'il a trouvé trois pièces l'une sur l'autre, disposées en forme de tour Haga (Rema) : c'est-à-dire la plus large en bas, et celle du milieu plus large que celle du haut ; ou bien posées en échelle, c'est-à-dire la majeure partie de celle du milieu sur celle du bas, et la majeure partie de celle du haut sur celle du milieu (Tour) ; ou bien s'il y en avait une de chaque côté et une sur elles, de sorte que si l'on introduit un bâtonnet entre elles, elles s'enlèvent en une seule fois : il est tenu d'annoncer. Si elles étaient disposées en bracelet Haga (Rema) : (explication : comme un bracelet, qui est rond ; Rachi), ou en rangée, ou en trépied Haga (Rema) : (explication : comme les trois pieds d'une cruche, chacun face à l'espace entre les deux autres ; Rachi), c'est un doute, et il ne les prendra pas.
séif 12
- בד"א שמחזירים מטבע בסימנים שאמרנו אבל אם אין בו סימנים הללו אפי' אמר רשומה היא בחותם מלך פלוני או אפי' אמר שמי כתוב עליה אין מחזירין לו מפני שמטבע ניתן להוצאה ושמא הוציאה ומאחר נפלו וי"א דנסדק במטבע הוי סימן (נ"י וב"י בשם הרמב"ן):Où cela s'applique-t-il, qu'on rende une pièce de monnaie d'après les signes que nous avons mentionnés ? Mais si elle ne porte pas ces signes, même s'il dit : « Elle est frappée du sceau de tel roi », ou même s'il dit : « Mon nom est écrit dessus », on ne la lui rend pas, parce qu'une pièce est destinée à être dépensée : peut-être l'a-t-il dépensée, et elle est tombée d'un autre. Haga (Rema) : Et certains disent qu'une fêlure dans la pièce est un signe distinctif (Nimouké Yossef, et Beit Yossef au nom du Ramban).
séif 13
- ראה שנפל מטבע מחבירו בתוך החול או בתוך העפר מותר לקחתו שודאי נתייאש ואפי' ראהו שהביא כברה לכבור החול או העפר לחפשו אין חוששין לו:S'il a vu une pièce tomber de son prochain dans le sable ou dans la poussière, il est permis de la prendre, car le propriétaire y a certainement renoncé ; et même s'il l'a vu apporter un tamis pour tamiser le sable ou la poussière afin de la chercher, on ne s'en préoccupe pas.
séif 14
- מצא עיגול ובתוכו חרס ככר ובתוכו מעות (וי"א דסי' הבא מאיליו לא הוי סימן) (טור בשם הרא"ש ) חתיכת בשר משונה בחיתוכו דג נשוך וכן כל כיוצא באלו הואיל ויש בהם שינוי חייב להכריז שלא עשאם בעליהם אלא לסימן אבל חתיכת בשר שאינו משונה בחיתוכו הרי הוא שלו שאפי' יכוין זה ויאמר מהירך היא או מהצואר אינו סי':S'il a trouvé un gâteau de figues pressées avec un tesson à l'intérieur, un pain avec des pièces à l'intérieur Haga (Rema) : (et certains disent qu'un signe venu de lui-même n'est pas un signe distinctif) (Tour au nom du Roch), un morceau de viande coupé de façon inhabituelle, un poisson mordu, et de même tout ce qui leur ressemble : puisqu'ils présentent une particularité, il est tenu d'annoncer, car leurs propriétaires ne les ont faits ainsi que pour servir de signe. Mais un morceau de viande qui n'est pas coupé de façon inhabituelle est à lui, car même si le réclamant précise et dit : « C'est de la cuisse » ou « du cou », ce n'est pas un signe distinctif.
séif 15
- המוצא מחטים וצינורות ומסמרים וכיוצא בהם מצאם אחת אחת הרי אלו שלו שנים שנים או יותר חייב להכריז שמנין סימן:Celui qui trouve des aiguilles, des tubes, des clous et ce qui leur ressemble : s'il les a trouvés un par un, ils sont à lui ; deux par deux ou plus, il est tenu d'annoncer, car le nombre est un signe distinctif.
séif 16
- הלוקח פירות מחבירו או ששגרם לו חבירו ומצא בהם מעות אם צרורי' הם חייב להכריז שהקשר סימן ואם הם מפוזרים הרי אלו שלו בד"א בלוקח מהתגר או מבעל הבית שלקחה מהתגר והוא הדין אם התגר עצמו מצאם אם שהו בידו כדי שיוכל לערבם עם פירותיו (ואפילו יודע של מי הוא דכבר נתייאשו ממנו הבעלים) (נ"י שם) אבל אם לקחם מב"ה שדש הפירות בעצמו או על ידי עבדיו ושפחותיו הכנענים חייב להחזיר:Celui qui achète des fruits à son prochain, ou à qui son prochain les a envoyés, et qui y trouve de l'argent : s'il est lié, il est tenu d'annoncer, car le nœud est un signe ; et s'il est éparpillé, il est à lui. Où cela s'applique-t-il ? Quand il achète à un marchand, ou à un particulier qui les a achetés à un marchand ; et la règle est la même si le marchand lui-même les a trouvés, s'ils sont restés dans sa main assez longtemps pour qu'il ait pu les mélanger à ses fruits Haga (Rema) : (et même s'il sait à qui est l'argent, car le propriétaire y a déjà renoncé) (Nimouké Yossef, là-même). Mais s'il les a achetés à un particulier qui a battu les fruits lui-même ou par ses esclaves et servantes cananéens, il est tenu de le rendre.
séif 17
- מצא חמור ואוכף עליו הנותן סי' באוכף מחזירין לו גם החמור:S'il a trouvé un âne avec une selle sur lui, à celui qui donne un signe distinctif de la selle on rend aussi l'âne.
séif 18
- מצא כלי ולפניו פירות הפירות שלו והכלי נוטל ומכריז שאני אומר הכלי של א' והפירות של אחר והרי אין בהם סימן ואם מראים הדברים שהם של אדם אחר חייב להכריז כיצד היו אחורי הכלי לפני הפירות הרי אלו שלו היו פני הכלי לפני הפירות חוששין שמא מן הכלי נשפכו ואם היו [אוגנים] (פי' שפת הכלי כפולים לתוכו רש"י) לכלי אע"פ שפניו כלפי הפירות הרי אלו שלו שאילו נשפכו מהכלי היה נשאר מהם בתוכו מפני האוגנים היו מקצת הפירות בכלי ומקצתם בארץ חייב להכריז:S'il a trouvé un récipient et des fruits devant lui, les fruits sont à lui, et le récipient, il le prend et l'annonce, car je dis que le récipient est à l'un et les fruits à un autre, et ils ne portent pas de signe distinctif. Et si les circonstances montrent qu'ils sont à une même personne, il est tenu d'annoncer. Comment cela ? Si l'arrière du récipient était face aux fruits, ils sont à lui ; si l'ouverture du récipient était face aux fruits, on craint qu'ils ne se soient renversés du récipient. Et si le récipient avait des rebords Haga (Rema) : (explication : le bord du récipient replié vers l'intérieur ; Rachi), bien que son ouverture soit face aux fruits, ils sont à lui, car s'ils s'étaient renversés du récipient, il en serait resté à l'intérieur à cause des rebords. Si une partie des fruits était dans le récipient et une partie par terre, il est tenu d'annoncer.
séif 19
- מצא כיס ולפניו מעות מפוזרים הרי אלו שלו ואם מראים הדברים שהכיס ומעות של אדם אחד ומהכיס נפלו חייב להכריז:S'il a trouvé une bourse et des pièces éparpillées devant elle, elles sont à lui ; et si les circonstances montrent que la bourse et les pièces sont à une même personne et qu'elles sont tombées de la bourse, il est tenu d'annoncer.
séif 20
- המוצא כלי מכלים שצורת כולם שוה אם כלי חדש הוא הרי הוא שלו ואם היה שטבעתו העין חייב להכריז שאם יבא תלמיד חכם ויאמר אע"פ שאיני יכול ליתן בכלי זה סי' יש לי בו טביעת עין חייב להראותו לו אם מכירו ואמר שלי הוא מחזירין אותו בד"א בתלמיד ותיק שאינו משנה בדיבורו כלל אלא בדברי שלום או במסכתא (פי' אם ישאלוהו על מסכתא אחת אם היא סדורה בידו יענה לאו דרך ענוה) או בפוריא (פי' אם שאלוהו חבירו שכבת על מטה זו יאמר לא פן יראו בה קרי ויתגנה תוס' וכן כתב הרמב"ם) או באושפיזא (פי' כדאמרינן בערכין מברך רעהו בקול גדול וגו' קללה תחשב לו שלא יספר בשבחו שקבלוהו בסבר פנים יפות בין בני אדם שאינם מהוגנים שלא יקפצו עליו ויכלו ממונו) (תוספות) וכשהוא מקפיד על חלוקו להפכו בענין שלא יראו התפירות המגונות: הגה ודוקא אם מצאו במקום שתלמידי חכמים מצויין כגון בבית המדרש אבל בלאו הכי אינו חייב להכריז (טור) וכל ת"ח הוא בחזקת שאינו משנה (כי אם) בדברים הנזכרים לעיל עד שיבא המוצא ראיה שאינו נזהר (הגהות אשר"י פ' הנזכר):Celui qui trouve un ustensile parmi des ustensiles dont la forme est identique pour tous : si c'est un ustensile neuf, il est à lui ; et s'il était d'un genre qu'on reconnaît à vue d'œil, il est tenu d'annoncer ; car si un érudit (talmid 'hakham) vient et dit : « Bien que je ne puisse pas donner de signe distinctif de cet ustensile, je le reconnais à vue d'œil », il est tenu de le lui montrer ; s'il le reconnaît et dit : « C'est le mien », on le lui rend. Où cela s'applique-t-il ? Pour un érudit chevronné qui ne modifie jamais ses paroles, sauf pour préserver la paix, ou au sujet d'un traité du Talmud Haga (Rema) : (explication : si on lui demande s'il maîtrise un certain traité, il répondra « non » par humilité), ou au sujet du lit Haga (Rema) : (explication : si son compagnon lui demande « As-tu couché sur ce lit ? », il dira « non », de peur qu'on y voie une émission séminale et qu'il en soit déshonoré ; Tossefot, et ainsi l'a écrit le Rambam), ou au sujet de l'hospitalité Haga (Rema) : (explication : comme nous disons dans le traité Arakhin : « Celui qui bénit son prochain à haute voix… cela lui sera compté comme une malédiction » ; il ne racontera pas l'éloge de ses hôtes qui l'ont reçu avec bienveillance devant des gens peu recommandables, de peur qu'ils ne se précipitent chez eux et ne consument leurs biens) (Tossefot) ; et lorsqu'il veille à retourner sa tunique de sorte qu'on ne voie pas les coutures disgracieuses. Haga (Rema) : Et seulement s'il l'a trouvé dans un endroit où se trouvent des érudits, par exemple à la maison d'étude (beit hamidrach) ; mais sinon, il n'est pas tenu d'annoncer (Tour). Et tout érudit est présumé ne modifier ses paroles que dans les choses mentionnées plus haut, jusqu'à ce que celui qui trouve apporte la preuve qu'il n'est pas scrupuleux (Hagahot Achéri, chapitre précité).
séif 21