Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- המוצא דבר שמוכח שהונח שם. ובו יא סעיפים:
המוצא בגל או בכותל ישן שאין זוכרים מי בנאו ולא היה מימות עולם בחזקת זה שדר בו עתה ובחזקת אבותיו הרי הוא של מוצאה והוא שהעלה חלודה שאני אומר של עכו"ם הקדמונים הוא והוא שימצאנה מטה מטה כדרך כל המטמוניות הישנים אבל אם מראים הדברים שהם מטמון חדש אפי' נסתפק לו הדבר ה"ז לא יגע בהם שמא מונחים הם שם וכותל חדש דהיינו שידוע שאבותיו של זה שהוא דר שם בנאוהו ולא יצא מרשותם מציאה הנמצאת בו מחציו לחוץ הוא של מוצאו אפי' יש בו סימן והוא שהעלה חלודה שודאי נתייאשו בעליו ממנו כיון שארך לו שם הימים מחציו ולפנים של בעל הבית אפי' אם העלה חלודה ואם הוא ממלא כל הכותל חולקים אפילו אם כל הכותל משופע ולא אמרינן ממקום הגבוה הוא ונתגלגל למקום השפל:Celui qui trouve un objet dont il est évident qu'il a été posé là. Ce siman contient 11 séifim.
Celui qui trouve un objet dans un tas de pierres ou dans un vieux mur dont on ne se souvient pas qui l'a construit, et qui n'a jamais été dans la possession présumée ('hazaka) de celui qui y habite maintenant ni dans celle de ses ancêtres : il appartient à celui qui le trouve, à condition qu'il soit rouillé, car je dis qu'il provient d'anciens non-Juifs ; et à condition qu'il le trouve tout en bas, comme tous les trésors anciens. Mais si les circonstances montrent qu'il s'agit d'un trésor récent, même si la chose lui paraît douteuse, il ne doit pas y toucher, de peur qu'ils n'aient été placés là volontairement. Et un mur récent, c'est-à-dire dont on sait que les ancêtres de celui qui y habite l'ont construit et qu'il n'est pas sorti de leur possession : un objet trouvé dans sa moitié extérieure appartient à celui qui le trouve, même s'il porte un signe distinctif, à condition qu'il soit rouillé, car son propriétaire y a certainement renoncé, puisqu'il y est resté longtemps ; dans sa moitié intérieure, il appartient au maître de maison, même s'il est rouillé. Et s'il remplit tout (l'épaisseur du) mur, ils partagent, même si tout le mur est en pente, et on ne dit pas qu'il est venu de l'endroit haut et qu'il a roulé vers l'endroit bas.séif 1
- במה דברים אמורים במוכין או בנסכא שאין הוכחה מאיזה מקום בא לשם אבל סכין או כיס הוא מוכיח על עצמו מאיזה מקום בא שאם יד הסכין ורצועת הכיס לצד חוץ ודאי מחוץ בא שם והיא של מוצאו ואפי' מחציו ולפנים ואם הם לצד פנים הם של בעל הבית אפי' מחציו ולחוץ:Où cela s'applique-t-il ? Pour de la laine (ou du coton) ou pour un lingot de métal, pour lesquels il n'y a pas d'indice de quel côté il est arrivé là. Mais un couteau ou une bourse prouve lui-même de quel côté il est venu : si le manche du couteau ou la courroie de la bourse sont du côté extérieur, il est certainement venu de l'extérieur, et il appartient à celui qui le trouve, même s'il est dans la moitié intérieure ; et s'ils sont du côté intérieur, ils appartiennent au maître de maison, même s'ils sont dans la moitié extérieure.
séif 2
- בד"א שמחציו ולפנים של בעל הבית כשהוא טוען שהוא שלו או שהיה יורש שאנו טוענין לו שמא של אביו היה אבל אם הודה שהם מציאה הרי היא של מוצאה לפיכך אם היה משכיר לאחרי' הרי הם של שוכר אחרון ואם השכירו לג' עכו"ם כאחת הרי עשאו פונדק וכל הנמצא בו אפי' בתוך הבית הרי הוא של מוצאו מפני שאין אחר יכול לטעון שהם שלו או שהוא טמון שהרי עשאו פונדק:Où dit-on que ce qui est dans la moitié intérieure appartient au maître de maison ? Quand il affirme que c'est à lui, ou qu'il était héritier, car nous plaidons pour lui que c'était peut-être à son père. Mais s'il a reconnu que c'est un objet trouvé, il appartient à celui qui le trouve. C'est pourquoi, s'il (le maître de maison) avait loué la maison à d'autres, ils appartiennent au dernier locataire. Et s'il l'a louée à trois non-Juifs à la fois, il en a fait une auberge, et tout ce qu'on y trouve, même à l'intérieur de la maison, appartient à celui qui le trouve, parce que personne d'autre ne peut affirmer qu'il est à lui ou qu'il y est caché, puisqu'il en a fait une auberge.
séif 3
- ראובן הדר עם שמעון בביתו ומעלה לו שכר אם צבי שבור או גוזלות שלא פרחו נכנסו לתוך הבית זכו בהם שניהם דהוו כשנים השותפין בחצר (טור) אבל אם קנה א' מהם בו מציאה מגנב אין לחבירו זכות בה:Réouven habite avec Chimon dans sa maison et lui paie un loyer : si un cerf blessé (qui ne peut s'enfuir) ou des oisillons qui ne volent pas encore sont entrés dans la maison, tous deux les acquièrent Haga (Rema) : car ils sont comme deux associés dans une cour (Tour). Mais si l'un d'eux y a acquis un objet trouvé d'un voleur, son compagnon n'y a aucun droit.
séif 4
- המוצא מעות בחנות אם היו בין תיבה לחנוני הרי הם של בעל החנות ואם מצאם על התיבה ואצ"ל מתיב' ולחוץ הרי הם של מוצאם ואפי' יש בה סימן (וי"א דעל התיבה של חנוני הם) (הכל בטור ונ"י) מצא מעות בחנות השולחני בין כסא לשולחני הרי אלו של שולחני מצאו על הכסא לפני השולחני אפי'היו צרורין ומונחין הרי אלו של מוצאם והוא שיהי' רוב עכו"ם שאם לא כן חייב להכריז מפני שהם צרורים יש בהם סימן:Celui qui trouve de l'argent dans une boutique : s'il était entre le comptoir et le boutiquier, il appartient au propriétaire de la boutique ; et s'il l'a trouvé sur le comptoir, et à plus forte raison du comptoir vers l'extérieur, il appartient à celui qui le trouve, Haga (Rema) : même s'il porte un signe distinctif (et certains disent que ce qui est sur le comptoir est au boutiquier) (tout cela dans le Tour et les Nimouké Yossef). S'il a trouvé de l'argent dans la boutique du changeur, entre le siège et le changeur, il appartient au changeur ; s'il l'a trouvé sur le siège, devant le changeur, même si les pièces étaient liées et posées là, il appartient à celui qui le trouve, à condition que la majorité des gens soient non juifs ; car sinon, il est tenu de l'annoncer, parce que, les pièces étant liées, elles portent un signe distinctif.
séif 5
- המוצא קציעות בדרך אפי' בצד שדה קציעות הרי אלו שלו וכן תאנה שהיא נוטה לדרך ונמצאו תאנים תחתיה מותרים שהבעלים מתייאשים מהם מפני שהתאנה וכיוצא בה עם נפילתה נמאסת אבל זיתים וחרובים וכיוצא בהם אסורים ותמרי' שמשירם הרוח מותרים שחזקתן שהבעלים מחלום לכל אדם מפני שהבהמות והחיות אוכלים אותם מחמת מתיקותם ואם היו של יתומים שאינם בני מחילה אסורים וכן אם הקפיד בעל השדה והקיף מקום האילנות או תיקן מקום שיפלו בו הנובלות עד שילקטם הרי אלו אסורים שהרי גילה דעתו שלא מחל:Celui qui trouve des figues sèches sur le chemin, même à côté d'un champ de figues sèches, elles sont à lui. Et de même, un figuier qui penche sur le chemin et sous lequel on a trouvé des figues : elles sont permises, car les propriétaires y renoncent, parce que la figue et ce qui lui ressemble s'abîme en tombant. Mais les olives, les caroubes et ce qui leur ressemble sont interdites. Et les dattes que le vent fait tomber sont permises, car on présume que les propriétaires y renoncent en faveur de tout le monde, parce que les animaux domestiques et sauvages les mangent à cause de leur douceur. Et si elles appartenaient à des orphelins, qui ne sont pas aptes à renoncer (car mineurs), elles sont interdites. Et de même, si le propriétaire du champ y tenait et a entouré l'emplacement des arbres, ou a aménagé un endroit où tombent les fruits tombés jusqu'à ce qu'il les ramasse, ils sont interdits, car il a montré son intention de ne pas y renoncer.
séif 6
- מצא פירות מפוזרות במקום הגרנות אם היו כמו קב בתוך ד' אמות או ביותר על ד' אמות הרי אלו שלו מפני שאין הבעלים מטפלים באסיפתן היו מפוזרים בפחות מד' אמות לא יגע בהם שמא הבעלים הניחו שם (וכן יותר מקב בד' אמות) (טור) היו כמו חצי קב בב' אמות או קביים בח' אמות או שהיה הקב משנים וג' מינים כגון תמרים ושומשמין כל אלו ספק לפיכך לא יטול ואם נטל אינו חייב להכריז: הגה וי"א אפי' בתמרים לחוד דלא נפיש טרחייהו וכל כיוצא בזה (טור) או בשומשמין לחוד דחשיבו הוי ספק (רש"י):S'il a trouvé des fruits éparpillés à l'endroit des aires de battage : s'il y en avait environ un kav (mesure de capacité) dans un espace de quatre coudées, ou éparpillés sur plus de quatre coudées, ils sont à lui, parce que les propriétaires ne se donnent pas la peine de les ramasser. S'ils étaient éparpillés sur moins de quatre coudées, il ne doit pas y toucher, de peur que les propriétaires ne les aient posés là Haga (Rema) : (et de même plus d'un kav dans quatre coudées) (Tour). S'il y avait environ un demi-kav dans deux coudées, ou deux kav dans huit coudées, ou si le kav était de deux ou trois espèces, par exemple des dattes et du sésame, tous ces cas sont douteux ; c'est pourquoi il ne les prendra pas, et s'il les a pris, il n'est pas tenu d'annoncer. Haga (Rema) : Et certains disent que même avec des dattes seules, dont le ramassage n'est pas une grande peine, et tout ce qui est semblable (Tour), ou avec du sésame seul, qui est précieux, c'est un doute (Rachi).
séif 7
- גוזל שמדדה (פי' שמתנודד) ואינו יכול לפרוח הנמצא קרוב לשובך בתוך חמשים אמה הרי הוא של בעל השובך חוץ לחמשים אמה הרי הוא של מוצאו שאין הגוזל מדדה יותר על חמשים אמה (ובשביל של כרמים אפילו חוץ לנ' אמה הוי של בעל השובך) (טור) נמצא בין שובכות הרי הוא של קרוב מחצה למחצ' יחלוקו בד"א כשהיו יוני שתי השובכות שוין במנין אבל אם היו יוני האחד רבים הלך אחר הרוב אע"פ שהוא רחוק (וכל זה בגוזלות שאינן מפריחים אבל אם הם מפריחים בכל ענין של מוצאו) (טור):Un oisillon qui sautille Haga (Rema) : (explication : qui se balance) et ne peut pas voler, trouvé près d'un pigeonnier, dans les cinquante coudées, appartient au propriétaire du pigeonnier ; au-delà de cinquante coudées, il appartient à celui qui le trouve, car l'oisillon ne sautille pas au-delà de cinquante coudées Haga (Rema) : (et dans un sentier de vignes, même au-delà de cinquante coudées, il appartient au propriétaire du pigeonnier) (Tour). S'il a été trouvé entre deux pigeonniers, il appartient au propriétaire du plus proche ; à mi-chemin, ils partagent. Où cela s'applique-t-il ? Quand les pigeons des deux pigeonniers étaient en nombre égal ; mais si les pigeons de l'un étaient plus nombreux, on suit la majorité, bien qu'il soit plus éloigné Haga (Rema) : (et tout cela, pour des oisillons qui ne volent pas encore ; mais s'ils volent, dans tous les cas l'oiseau appartient à celui qui le trouve) (Tour).
séif 8
- כל המוצא אבידה בין שיש בה סימן בין שאין בה סימן אם מצאה דרך הנחה אסור ליגע בה שמא בעלי' הניחוה שם עד שיחזרו לה ואם יבא ליטלה והוי דבר שאין בו סימן הרי איבד ממון חבירו שהרי אין לו בה סימן להחזיר בו ואם היה דבר שיש בו סימן ה"ז הטריחן לרדוף אחריה ולתת סימניה לפיכך אסור לו שיגע בה עד שימצאנה דרך נפילה אפי' נסתפק לו הדבר ולא ידע אם דבר זה אבוד או מונח ה"ז לא יגע בו ואם עבר ונטלו אסור לו להחזירו לשם ואם היה דבר שאין בו סימן זכה בו ואינו חייב להחזירו וכל דבר שיש בו סימן בין ספק הנחה בין בדרך נפילה בין ברה"י בין בר"ה חייב להכריז:Quiconque trouve un objet perdu, qu'il porte un signe distinctif ou qu'il n'en porte pas, s'il l'a trouvé dans une position de dépôt (posé volontairement), il est interdit d'y toucher, de peur que son propriétaire ne l'ait posé là jusqu'à ce qu'il revienne le chercher. Et s'il vient le prendre et qu'il s'agit d'une chose sans signe distinctif, il fait perdre l'argent de son prochain, puisque celui-ci n'a pas de signe distinctif par lequel le lui faire rendre ; et s'il s'agissait d'une chose portant un signe distinctif, il lui impose la peine de la rechercher et d'en donner les signes distinctifs. C'est pourquoi il lui est interdit d'y toucher, à moins de le trouver dans une position de chute. Même si la chose lui paraît douteuse et qu'il ne sait pas si cette chose est perdue ou posée, il ne doit pas y toucher. Et s'il a enfreint (la règle) et l'a pris, il lui est interdit de le remettre là ; et s'il s'agissait d'une chose sans signe distinctif, il l'acquiert et n'est pas tenu de la rendre. Et toute chose portant un signe distinctif, qu'il s'agisse d'un doute de dépôt ou d'un objet trouvé en position de chute, que ce soit dans un domaine privé ou dans le domaine public, il est tenu de l'annoncer.
séif 9
- כיצד מצא טלית או קרדום בצד הגדר ה"ז לא יגע בהם בסרטיא (פי' דרך רחבה שהולכים שם רבים תדיר) נוטל ומכריז מצא גוזלות מקושרים בכנפיהם ומדדין אחר הגדר (פי' גדר של אבנים) או אחר הגפה (גפה סתימת כותל של עצים או של קנים) או בשבילין שבשדות ה"ז לא יגע בהם שמא בעליהן הניחום שם ואם נטלם הרי אלו שלו ואם היו קשורים קשר שהוא סימן חייב להכריז וכן אם מצאם קבועים במקומ' חייב להכריז שהמקום סימן: הגה כל אלו דברי הרמב"ם אבל יש חולקים בכל זה וסבירא להו דג' חילוקים בדבר דאם הדבר משתמר כגון טלית או קרדום בצד גדר והוא ספק אם הניחו בעלים שם לא יגע בהן בין יש בו סימן בין אין בו סימן עבר ונטלו והוליכו לביתו אם יש בו סימן יכריז (טור) אם אין בו סימן יהא מונח עד שיבא אליהו (המגיד פט"ו דגזילה ונ"י פ' אלו מציאות) לא הוליכו לביתו יחזור ויניחנו על מקומו ובמקום שאינו משתמר כלל אפי' ודאי הונח ואין בו סימן לא בחפץ ולא במקום הוי של מוצאו ואם יש בו סימן נוטל ומכריז ובמקום שמשתמר קצת כגון שבילין שבשדות אפילו ספק הינוח יש בו סי' נוטל ומכריז ואם אין בו סימן לא בגופו ולא במקום כא יטלנו ואם נטלו רק בידו ולא הוליכו לביתו לא יחזור שהרי אין המקום משתמר היטב ויהא מונח עד שיבא אליהו וכן נ"ל עיקר (טור והמגיד):Comment cela ? S'il a trouvé un châle ou une hache à côté d'une clôture, il ne doit pas y toucher ; dans une grande artère Haga (Rema) : (explication : une voie large où le public passe constamment), il le prend et l'annonce. S'il a trouvé des oisillons attachés par leurs ailes et sautillant derrière une clôture Haga (Rema) : (explication : une clôture de pierres) ou derrière une haie Haga (Rema) : (une haie : une clôture fermée faite de bois ou de roseaux) ou dans les sentiers des champs, il ne doit pas y toucher, de peur que leurs propriétaires ne les aient posés là ; et s'il les a pris, ils sont à lui. Et s'ils étaient attachés d'un nœud qui constitue un signe distinctif, il est tenu d'annoncer ; et de même, s'il les a trouvés fixés à leur place, il est tenu d'annoncer, car l'emplacement est un signe distinctif. Haga (Rema) : Tout cela, ce sont les paroles du Rambam ; mais certains contestent tout cela et estiment qu'il y a trois distinctions en la matière. Si la chose est en lieu gardé, par exemple un châle ou une hache à côté d'une clôture, et qu'il y a doute si les propriétaires l'ont posé là, il ne doit pas y toucher, qu'il porte un signe distinctif ou non. S'il a enfreint (la règle), l'a pris et l'a emporté chez lui : s'il porte un signe distinctif, il l'annoncera (Tour) ; s'il ne porte pas de signe distinctif, il restera déposé jusqu'à ce que vienne Éliyahou (le Maguid Michné, chapitre 15 des lois du vol ; Nimouké Yossef, chapitre Elou Metsiot). S'il ne l'a pas emporté chez lui, il le remettra à sa place. Dans un endroit qui n'est pas du tout gardé, même si l'objet a certainement été posé, s'il ne porte de signe distinctif ni sur l'objet ni dans l'emplacement, il appartient à celui qui le trouve ; et s'il porte un signe distinctif, il le prend et l'annonce. Et dans un endroit un peu gardé, par exemple les sentiers des champs, même en cas de doute de dépôt, s'il porte un signe distinctif, il le prend et l'annonce ; et s'il ne porte de signe distinctif ni sur lui-même ni dans l'emplacement, il ne le prendra pas ; et s'il l'a pris seulement dans sa main sans l'emporter chez lui, il ne le remettra pas en place, puisque l'endroit n'est pas bien gardé, et il restera déposé jusqu'à ce que vienne Éliyahou. Et c'est ce qui me semble l'essentiel (Tour et le Maguid Michné).
séif 10
- מצא באשפה כלי מכוסה ה"ז לא יגע בו: הגה בד"א באשפה שאינו עשוי לפנות כלל אבל אם מתחלה עשוי לפנות המטמין בה דבר אבידה מדעת היא והרי הוא של מוצאה (טור) ואם אשפה שאינה עשויה להתפנות היא ונמלך עליה לפנות' אע"פ שמצאו מכוסה נוטל ומכריז וכן אם היו כלים קטנים כגון סכין ושפוד וכיוצא בהם אפילו היו מכוסים באשפ' הקבוע' נוטל ומכריז (שאפשר כשכיבדו הבית השליכן שם) (טור):S'il a trouvé dans un tas d'ordures un récipient couvert, il ne doit pas y toucher. Haga (Rema) : Où cela s'applique-t-il ? Dans un tas d'ordures qui n'est pas du tout destiné à être déblayé ; mais s'il est dès le départ destiné à être déblayé, celui qui y cache une chose en fait une perte volontaire, et elle appartient à celui qui la trouve (Tour). Et si c'est un tas d'ordures non destiné à être déblayé, mais que le propriétaire a décidé de le déblayer, bien qu'il l'ait trouvé couvert, il le prend et l'annonce. Et de même, s'il s'agissait de petits ustensiles, par exemple un couteau, une broche et ce qui leur ressemble, même s'ils étaient couverts dans un tas d'ordures permanent, il les prend et les annonce Haga (Rema) : (car il est possible que, lorsqu'on a balayé la maison, on les y ait jetés) (Tour).
séif 11