Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- שלא לרמות במדה ובמשקל כיצד יעשה אותם וכיצד ישקול וחייבים להעמיד ממונים על המדות ועל השערים. ובו כה סעיפים:
המודד או שוקל חסר לחבירו או אפילו לעכו"ם עובר בלאו דלא תעשו עול במדה במשקל ובמשורה:Ne pas tricher sur la mesure et le poids ; comment les fabriquer et comment peser ; on est tenu de nommer des préposés aux mesures et aux prix. Ce siman contient 25 séifim.
Celui qui mesure ou pèse en moins pour son prochain, ou même pour un idolâtre, transgresse l'interdit : « Vous ne commettrez pas d'iniquité… dans la mesure, dans le poids et dans la capacité » (Lévitique 19, 35).séif 1
- חייבים ב"ד להעמיד ממונים שיהיו מחזרים על החניות וכל מי שנמצא אתו מדה חסרה או משקל חסר או מאזנים מקולקלים רשאים להכותו ולקנסו כאשר יראה לב"ד:Le tribunal est tenu de nommer des préposés qui fassent la tournée des boutiques ; et quiconque est trouvé en possession d'une mesure déficiente, d'un poids déficient ou d'une balance faussée, ils peuvent le frapper et lui infliger une amende selon ce que le tribunal jugera bon.
séif 2
- אסור לאדם להשהות מדה חסרה [בביתו] אפי' שאינו מודד בה ואפי' לעשות עביט של מי רגלים שמא יבא מי שאינו יודע וימדוד בה ואם יש מנהג בעיר שאין מודדים אלא במדה הרשומה ברושם הידועה וזו אינה רשומה מותר להשהותה:Il est interdit de garder une mesure déficiente [dans sa maison], même si l'on ne mesure pas avec, et même pour en faire un pot de chambre, de peur que ne vienne quelqu'un qui ne le sait pas et mesure avec. Et s'il y a dans la ville un usage selon lequel on ne mesure qu'avec une mesure marquée d'un poinçon connu, et que celle-ci n'est pas marquée, il est permis de la garder.
séif 3
- מכמה עושים המדות מסאה וחצי סאה ורובע סאה קב וחצי הקב ורובע הקב וחצי רובע הקב ושמינית רובע הקב אבל לא יעשה קביים שלא תתחלף ברובע הסאה שהוא קב ומחצה ומדות הלח עושין הין וחצי הין ושלישית הין ורביעית הין ולוג וחצי לוג ורביעית הלוג ושמינית ואחד משמונה בשמינית:En quelles quantités fait-on les mesures ? Une séa, une demi-séa, un quart de séa, un kav, un demi-kav, un quart de kav, un demi-quart de kav et un huitième de quart de kav. Mais on ne fera pas de mesure de deux kav, de peur qu'elle ne soit confondue avec le quart de séa, qui est d'un kav et demi. Et pour les mesures de liquides, on fait un hin, un demi-hin, un tiers de hin, un quart de hin, un log, un demi-log, un quart de log, un huitième, et un huitième du huitième.
séif 4
- אין עושים המחק (פי' כעין מטה שמעבירין ע"פ המדה למוחקה) מדלעת מפני שהוא קל ורע למוכר ולא משל מתכת מפני שהוא כבד ורע ללוקח אלא עושין משל אגוז שקמה ואשכרוע (פי' מין עץ בוס"ו בלע"ז) ואין עושין אותו מצד אחד עב ומצד אחד קצר ולא ימחוק מעט מעט מפני שהוא מפחית ללוקח ולא ימחוק בבת אחת [במהירות] מפני שהוא מפחית למוכר אלא בפעם אחת במתון:On ne fait pas la racloire (c'est-à-dire une sorte de baguette que l'on passe sur l'ouverture de la mesure pour l'araser) en courge, parce qu'elle est légère et désavantage le vendeur, ni en métal, parce qu'elle est lourde et désavantage l'acheteur ; mais on la fait en bois de noyer, de sycomore ou d'achkeroa (c'est-à-dire une espèce d'arbre, bosso en langue vernaculaire, le buis). On ne la fait pas épaisse d'un côté et mince de l'autre ; on n'arasera pas peu à peu, parce que cela diminue la part de l'acheteur, ni d'un seul coup [rapidement], parce que cela diminue la part du vendeur, mais en une fois, posément.
séif 5
- כשמודד דבר לח לא יעשה בענין שתעלה הרתיחה ויראה המדה כאלו היא מלאה אפי' היא קטנה מאד שאין ברתיחה שוה פרוטה וצריך להשהותה אחר שיפסוק הקילוח כדי שיטיפו ממנה שלשה טיפין בד"א בבעל הבית המוכר אבל חנוני אינו צריך להטיף:Lorsqu'on mesure un liquide, on ne fera pas en sorte que l'écume monte et que la mesure paraisse pleine, même si elle est très petite, de sorte que l'écume ne vaut pas une prouta. Et il faut la laisser au-dessus du récipient après que le jet s'est arrêté, le temps qu'il en tombe trois gouttes. En quel cas cela est-il dit ? Pour un particulier qui vend ; mais le boutiquier n'a pas besoin de faire égoutter.
séif 6
- הסיטון שקונה [הרבה] ביחד ומוכר לחנונים מקנח המדות שמודד בהם דבר לח אחת לשלשים יום ובע"ה שאינו מוכר כ"כ די לו שיקנח אחת לי"ב חדש והחנוני שאינו צריך להטיף שלשה טיפין ונדבק בה הרבה צריך לקנח פעמים בשבת:Le grossiste qui achète [beaucoup] à la fois et vend aux boutiquiers essuie les mesures avec lesquelles il mesure les liquides une fois tous les trente jours ; le particulier, qui ne vend pas autant, il lui suffit de les essuyer une fois tous les douze mois ; et le boutiquier, qui n'a pas besoin de faire égoutter trois gouttes et chez qui beaucoup de liquide reste collé à la mesure, doit l'essuyer deux fois par semaine.
séif 7
- במקום שנהגו למוד בדקה לא ימדוד בגסה אפי' אם יתן ג' גסות בשביל ד' דקות וכן במקום שנהגו למוד בגסה לא ימדוד בדקה ובמקום שנהגו לגדוש לא ימחוק אפי' אם ירצה לתת לו שלשה מחוקות בשביל שתים גדושות ואפי' במקום שמוכרים סאה גדושה בג' דינרים ואמר ליה תן לי סאה מחוקה בב' דינרים אסור וכן במקום שנהגו למחוק אין לגדוש:Là où l'usage est de mesurer avec la petite mesure, on ne mesurera pas avec la grande, même si l'on donne trois grandes pour quatre petites ; et de même, là où l'usage est de mesurer avec la grande, on ne mesurera pas avec la petite. Là où l'usage est de mesurer comble, on n'arasera pas, même si l'on veut lui donner trois mesures arasées pour deux combles ; et même là où l'on vend une séa comble pour trois dinars, et que l'acheteur lui dit : « Donne-moi une séa arasée pour deux dinars », c'est interdit. Et de même, là où l'usage est d'araser, on ne mesure pas comble.
séif 8
- המשקולות עושין אותם ליטרא וחצי ליטרא ורביע ליטרא אבל לא יעשה שליש ליטרא ולא חמישית ליטרא ולא ג' רביעית ליטרא מפני שמטעים בהם:Les poids, on les fait d'une litra, d'une demi-litra et d'un quart de litra ; mais on ne fera pas de poids d'un tiers de litra, ni d'un cinquième de litra, ni de trois quarts de litra, parce qu'on induit en erreur avec eux.
séif 9
- אין עושין משקלות ממיני מתכת אלא מצחיח סלע ויש מי שאומר שמשקלות של כסף וזהב ושל דבר יבש עושים אותם של מתכת אם ירצו: הגה וכן נהגו למשקלות קטנה ששוקלין בה כסף וזהב יש לחפותה בעור שבשחיקה מועטת מביא היזק גדול (ב"י בשם תוספות):On ne fait pas les poids en métaux (qui s'usent), mais en roche lisse. Il y a un avis selon lequel les poids pour l'argent et l'or, et pour les denrées sèches, on peut les faire en métal si l'on veut. Haga (Rema) : Et de même, on a l'usage, pour le petit poids avec lequel on pèse l'argent et l'or, de le recouvrir de cuir, car une légère usure cause un grand dommage (Beit Yossef au nom des Tossefot).
séif 10
- אסור להטמין המשקלות במלח:Il est interdit d'enfouir les poids dans le sel (car cela modifie leur poids).
séif 11
- החנוני ששוקל דבר לח צריך לקנח המשקל פעם אחת בשבת והמאזנים בכל פעם ששוקל בהם:Le boutiquier qui pèse un liquide doit essuyer le poids une fois par semaine, et la balance chaque fois qu'il pèse avec.
séif 12
- המאזנים צריך שיהיו מיושרים כל אחד לפי מה שהוא כיצד מוכרי עששיות (פי' נגזר מן עשת שן כלומר חתיכות גדולות) של ברזל וכיוצא בהם צריך להיות חוטי המאזנים שאוחז השוקל בידו תלוי באויר ג' טפחים וגבוהים מהארץ ג' טפחים ואורך הקנה שכפי המאזנים תלוים בב' ראשיו י"ב טפחים ואורך החוטים שכפי המאזנים תלוים בהם י"ב טפחים של מוכרי צמר ושל מוכרי זכוכית יהיו גבוהים מהארץ ב' טפחים ואורך החוט שהם תלוים בו י"ב טפחים ואורך החוטים ואורך הקנה ט' ט' טפחים ושל חנוני ושל בעל הבית יהיו גבוהים מהארץ טפח ואורך החוט שהם תלוים בו טפח ואורך הקנה ואורך החוטים ו"ו טפחים ושל מוכרי כסף וזהב ושל מוכרי ארגמן טוב ושאר ענינים דקים יהיו גבוהים מהארץ שלשה אצבעות ואורך החוט שהם תלוים בו ג' אצבעות ואורך הקנה ואורך החוטים לא נתנו בהם שיעור אלא כפי מה שירצה:Les balances doivent être suspendues correctement, chacune selon ce qu'elle est. Comment ? Pour les vendeurs de barres (c'est-à-dire, mot dérivé de éched chen, des morceaux massifs) de fer et choses semblables, les fils de la balance que le peseur tient en main doivent pendre en l'air sur trois téfa'him (palmes), et les plateaux doivent être à trois téfa'him au-dessus du sol ; la longueur du fléau aux deux extrémités duquel pendent les plateaux de la balance est de douze téfa'him, et la longueur des fils auxquels pendent les plateaux de douze téfa'him. Celles des vendeurs de laine et des vendeurs de verre seront à deux téfa'him au-dessus du sol ; la longueur du fil auquel elles pendent, douze téfa'him ; la longueur des fils et la longueur du fléau, neuf téfa'him chacun. Celles du boutiquier et du particulier seront à un téfa'h au-dessus du sol ; la longueur du fil auquel elles pendent, un téfa'h ; la longueur du fléau et la longueur des fils, six téfa'him chacun. Celles des vendeurs d'argent et d'or, des vendeurs de pourpre fine et d'autres choses délicates seront à trois doigts au-dessus du sol ; la longueur du fil auquel elles pendent, trois doigts ; et pour la longueur du fléau et la longueur des fils, on n'a pas fixé de mesure, mais selon ce qu'il voudra.
séif 13
- מקום שנהגו להכריע צריך להכריע טפח ובמקום שלא נהגו להכריע שוקל עין בעין וצריך להוסיף אחד מק' בלח ואחד מד' מאות ביבש אם היה שוקל י' לטרים לא יאמר לו שקול לי כל ליטרא וליטרא לבדה עם הכרעה אלא שוקל את כולן בבת אחת והכרע אחת לכולן היה שוקל לו שלשה רביעי ליטרא לא יאמר לו שקול לי כל רביע ורביע בפני עצמו אלא ישקול לו ליטרא ויתן רביע ליטרא עם הבשר שאם אתה אומר יתן חצי ליטרא ורביע ליטרא בכף אחת שמא יפיל רביע הליטרא ולא יראהו הלוקח:Là où l'usage est de faire pencher la balance en faveur de l'acheteur, il faut la faire pencher d'un téfa'h ; et là où l'usage n'est pas de faire pencher, il pèse à l'équilibre exact, et il doit ajouter un centième pour le liquide et un quatre-centième pour le sec. S'il pesait dix litra, l'acheteur ne lui dira pas : « Pèse-moi chaque litra séparément avec son inclinaison », mais il les pèse toutes en une fois, avec une seule inclinaison pour toutes. S'il lui pesait trois quarts de litra, il ne lui dira pas : « Pèse-moi chaque quart à part », mais il lui pèsera une litra et mettra le poids d'un quart de litra avec la viande ; car si tu dis qu'il mette une demi-litra et un quart de litra dans un même plateau, il risque de faire tomber le quart de litra sans que l'acheteur le voie.
séif 14
- בני מדינה שרצו להוסיף על המדות או על המשקלות לא יוסיפו יותר על שתות שאם היה הקב משל (גי' ב"ה מכיל) חמש ועשאוהו שש הרשות בידם יותר על ששה לא יעשו:Les habitants d'un pays qui veulent augmenter les mesures ou les poids n'ajouteront pas plus d'un sixième : si le kav était de (variante du Baer Hetev : contenait) cinq unités et qu'ils l'ont porté à six, ils en ont le droit ; au-delà de six, ils ne le feront pas.
séif 15
- במדידת קרקע בין אחים או בין שותפין צריך לדקדק בחשבון מדידתו ע"פ העיקרים המתבארים בכתבי הגימטריא שאפילו מלא אצבע מהקרקע רואים אותה כאילו היא מליאה כרכום:Pour mesurer un terrain entre frères ou entre associés, il faut être précis dans le calcul de la mesure selon les principes exposés dans les ouvrages de géométrie ; car même une largeur de doigt de terrain, on la considère comme si elle était remplie de safran.
séif 16
- ארבע אמות הסמוכים לחריץ מזלזלין במדידתן והסמוכים לשפת הנהר אין מודדין אותם כלל מפני שהם של בני ר"ה:Les quatre coudées voisines d'un fossé, on est indulgent dans leur mesure ; et celles qui sont voisines de la rive du fleuve, on ne les mesure pas du tout, parce qu'elles appartiennent aux gens du domaine public.
séif 17
- המודד את הקרקע לא ימדוד לאחד בימות החמה ולאחר בימות הגשמים מפני שהחבל מתקצר בימות החמה לפיכך אם מדד בקנה או בשלשלת וכיוצא בהן אין בכך כלום:Celui qui mesure un terrain ne mesurera pas pour l'un des associés pendant la saison chaude et pour l'autre pendant la saison des pluies, parce que la corde raccourcit pendant la saison chaude. C'est pourquoi, s'il a mesuré avec une perche, une chaîne ou chose semblable, cela n'a aucune importance.
séif 18
- עונש המדות והמשקלות קשה מאוד שאי אפשר למודד או לשוקל שקר לשוב בתשובה הגונה והרי הוא ככופר ביציאת מצרים:Le châtiment pour la fraude sur les mesures et les poids est très sévère, car il est impossible à celui qui mesure ou pèse faussement de faire une techouva (repentir) convenable (ne sachant à qui restituer) ; et il est comme celui qui renie la sortie d'Égypte.
séif 19
- חייבים בית דין להעמיד ממונים על השערים שלא ירויח כל א' מה שירצה שאין לו לאדם להרויח בדברים שיש בהם חיי נפש כגון יינות שמנים וסלתות אלא השתות בד"א במוכר סחורתו ביחד בלא טורח אבל חנוני המוכר סחורתו מעט מעט שמין לו טרחו וכל יציאותיו ומותר עליהם ירויח שתות בד"א בשלא הוקר השער אבל אם הוקר השער ימכור כפי היוקר וה"מ היכא דאיכא ב"ד דפרשו לכולהו מוכרים לזבוני הכי אבל אי כל חד זבין בכל מה דיכול לא מחייב האי לחודיה לזבוני בזול:Le tribunal est tenu de nommer des préposés aux prix, afin que chacun ne gagne pas ce qu'il veut ; car un homme ne doit pas gagner, sur les choses dont dépend la vie, comme les vins, les huiles et les farines, plus d'un sixième. En quel cas cela est-il dit ? Pour celui qui vend sa marchandise en gros, sans peine ; mais le boutiquier qui vend sa marchandise peu à peu, on lui estime sa peine et toutes ses dépenses, et au-delà de celles-ci il gagnera un sixième. En quel cas cela est-il dit ? Lorsque le cours n'a pas augmenté ; mais si le cours a augmenté, il vendra selon la cherté. Et cela ne vaut que là où il y a un tribunal qui a imposé à tous les vendeurs de vendre ainsi ; mais si chacun vend au prix qu'il peut, celui-ci seul n'est pas tenu de vendre à bas prix.
séif 20
- כל המפקיע שערים שמוכר יותר מהראוי רשאים להלקותו ולענשו כפי הראוי:Quiconque fait monter les prix en vendant plus cher qu'il ne convient, on peut lui infliger la flagellation et le punir comme il convient.
séif 21
- אין משתכרין בביצים פעמים אלא התגר הראשון הוא מוכרן בשכר והלוקח ממנו מוכרן בקרן בלבד ויש מי שאומר שמותר להשתכר בביצים עד הכפל אבל לא יותר:On ne gagne pas deux fois sur les œufs : seul le premier marchand les vend avec bénéfice, et celui qui les lui achète les vend au prix coûtant seulement. Il y a un avis selon lequel il est permis de gagner sur les œufs jusqu'au double, mais pas davantage.
séif 22
- אסור לעשות סחורה בארץ ישראל בדברים שיש בהם חיי נפש אלא זה מביא מגרנו ומוכר וזה מביא מגרנו ומוכר כדי שימכרו בזול ובמקו' שהשמן מרוב' מותר להשתכר בשמן:Il est interdit de faire du commerce en Erets Israël avec les choses dont dépend la vie ; mais l'un apporte la récolte de son aire et la vend, et l'autre apporte de son aire et la vend, afin qu'elles soient vendues à bas prix. Et là où l'huile est abondante, il est permis de faire du bénéfice sur l'huile.
séif 23
- אין אוצרין פירות שיש בהן חיי נפש בארץ ישראל וכן בכל מקום שרובו ישראל בד"א בלוקח מהשוק אבל לאצור הגדל בשלו מותר ובשנת בצורת לא יאצור יותר מכדי פרנסת ביתו לשנה:On ne stocke pas à des fins de spéculation des produits dont dépend la vie en Erets Israël, ni en tout lieu dont la majorité des habitants sont juifs. En quel cas cela est-il dit ? Pour celui qui achète au marché ; mais stocker ce qui pousse sur son propre terrain est permis. Et en une année de disette, il ne stockera pas plus que ce qu'il faut pour nourrir sa maison pendant un an.
séif 24
- כל המפקיע שערים או שאצר פירות בארץ ישראל או במקום שרובו ישראל ה"ז כמלוה ברבית:Quiconque fait monter les prix, ou stocke des produits en Erets Israël ou dans un lieu dont la majorité des habitants sont juifs, est comme celui qui prête à intérêt (ribit).
séif 25
- אין מוציאין פירות שיש בהן חיי נפש מארץ ישראל לחוצה לארץ או לסוריא ולא מרשות מלך זה לרשות מלך אחר בא"י:On ne fait pas sortir des produits dont dépend la vie d'Erets Israël vers l'étranger ou vers la Syrie, ni du domaine d'un roi vers le domaine d'un autre roi en Erets Israël.
séif 26
- רשאים בני העיר לקוץ להם שער לכל דבר שירצו ולהתנות ביניהם שכל מי שיעבור קונסים אותו כך וכך:Les habitants de la ville ont le droit de fixer des prix pour toute chose qu'ils veulent, et de stipuler entre eux que quiconque transgressera paiera une amende de tant et tant.
séif 27
- רשאים בעלי אומנות (לעשות תקנות בענין מלאכתם כגון) (טור) לפסוק ביניהם שלא יעשה א' ביום שיעשה חבירו וכיוצא בזה וכל מי שיעבור על התנאי יענישו אותו כך וכך: הגה והא דבני אומנות יכולים לתקן ביניהם תקנות היינו כולם ביחד אבל שנים וג' מהם לא מהני (ב"י בשם הר"ן והמגיד פי"ד) בד"א במדינה שאין בה חכם חשוב ממונה על הציבור אבל אם ישנו אין התנאי שלהם (או של כל בני העיר) (טור) מועיל כלום ואין יכולים לענוש ולהפסיד למי שלא קיים התנאי אלא א"כ עשו מדעת החכם: הגה מיהו אם ליכא הפסד לאחריני יכולין לתקן ביניהם מה שירצו (ב"י בשם הר"ן):Les gens d'un même métier ont le droit Haga (Rema) : (d'établir des règlements au sujet de leur travail, par exemple) (Tour) de décider entre eux que l'un ne travaillera pas le jour où son collègue travaille, et choses semblables ; et quiconque transgressera la condition, ils le puniront de tant et tant. Haga (Rema) : Ce qui a été dit, que les gens d'un même métier peuvent établir des règlements entre eux, s'entend de tous ensemble ; mais deux ou trois d'entre eux, cela n'a pas d'effet (Beit Yossef au nom du Ran, et le Maguid Michné, chapitre 14). En quel cas cela est-il dit ? Dans une ville où il n'y a pas de sage éminent nommé à la tête de la communauté ; mais s'il y en a un, leur condition Haga (Rema) : (ou celle de tous les habitants de la ville) (Tour) n'a aucun effet, et ils ne peuvent punir ni faire perdre à celui qui n'a pas respecté la condition, à moins de l'avoir faite avec l'accord du sage. Haga (Rema) : Toutefois, s'il n'y a pas de perte pour d'autres, ils peuvent établir entre eux ce qu'ils veulent (Beit Yossef au nom du Ran).
séif 28