Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- עד כמה הוה מחילה או חזרת האונאה ושליח שטעה ואחים שחלקו וטעו. ובו לט סעיפים:
אסור להונות את חבירו בין במקחו בין בממכרו ואיזה מהם שאינה בין לוקח בין מוכר עובר בלאו:Jusqu'à quel montant il y a renonciation ou restitution de la lésion ; le mandataire qui s'est trompé ; et des frères qui ont partagé et se sont trompés. Ce siman contient 39 séifim.
Il est interdit de léser son prochain (onaa), que ce soit lorsqu'il lui achète ou qu'il lui vend ; et celui d'entre eux qui lèse, que ce soit l'acheteur ou le vendeur, transgresse un interdit de la Torah (lav).séif 1
- כמה תהיה אונאה ויהיה חייב להשיב שתות בשוה כיצד הרי שמכר שוה שש בחמש או שוה שבע בשש או שוה חמש בשש או שוה שש בשבע ה"ז אונאה ונקנה המקח וחייב המאנה לשלם האונאה ולהחזירה כולה למתאנה:Quel est le montant de la lésion pour laquelle on est tenu de restituer ? Un sixième exactement. Comment ? S'il a vendu ce qui vaut six pour cinq, ou ce qui vaut sept pour six, ou ce qui vaut cinq pour six, ou ce qui vaut six pour sept : c'est une lésion ; la vente est acquise, et celui qui a lésé est tenu de payer la lésion et de la restituer intégralement au lésé.
séif 2
- היתה האונאה פחות מזה בכל שהוא כגון שמכר שוה שבעים בששים ופרוטה אינו חייב להחזיר כלום שכל פחות משתות דרך הכל למחול בו:Si la lésion était inférieure à cela si peu que ce soit, par exemple s'il a vendu ce qui vaut soixante-dix pour soixante et une prouta, il n'est tenu de rien restituer ; car pour tout ce qui est moins d'un sixième, tout le monde a l'habitude d'y renoncer.
séif 3
- היתה האונאה יתירה על השתות כל שהוא כגון שמכר שוה ששים בחמשים פחות פרוטה בטל המקח והמתאנה יכול להחזיר החפץ ולא יקנה כלל אבל המאנה אינו יכול לחזור אם רצה זה וקבל (וי"א דאף המאנה יכול לחזור בו אא"כ נתרצה המתאנה פעם אחת או ששתק יותר מן השיעור שיתבאר בסמוך סעיף ז' (טור בשם הר"י והרא"ש) מכר לו שוה ס' בנ"א או להיפוך דליכא כאן אונאה שתות ולגבי א' הוי ביטול מקח ולגבי שני מחילה אזלינן בתר המקח הן לענין בטול מקח הן לענין מחילה דטעו אינשי במקח ולא במעות) (מרדכי פ' הזהב):Si la lésion dépassait le sixième si peu que ce soit, par exemple s'il a vendu ce qui vaut soixante pour cinquante moins une prouta, la vente est annulée : le lésé peut rendre l'objet et n'acquiert pas du tout. Mais celui qui a lésé ne peut pas se rétracter, si l'autre veut maintenir la vente et l'a acceptée. Haga (Rema) : (Certains disent que même celui qui a lésé peut se rétracter, à moins que le lésé n'ait consenti une fois, ou qu'il se soit tu plus longtemps que le délai qui sera expliqué ci-après au séif 7 (Tour au nom du Ri et du Roch). S'il lui a vendu ce qui vaut soixante pour cinquante et un, ou l'inverse, où il n'y a pas ici une lésion d'un sixième exact, et que par rapport à l'un des montants c'est une annulation de la vente et par rapport à l'autre une renonciation, on suit la valeur de l'objet, tant pour l'annulation de la vente que pour la renonciation, car les gens se trompent sur l'objet et non sur l'argent) (Mordekhaï, chapitre HaZahav).
séif 4
- אין המאנה חייב להחזיר עד שתהיה האונאה יתר על פרוטה היתה פרוטה בשוה אינו מחזיר (וי"א דחייב להחזיר פרוטה) (טור בשם הרמ"ה והרא"ש):Celui qui a lésé n'est tenu de restituer que si la lésion dépasse une prouta ; si elle valait exactement une prouta, il ne restitue pas. Haga (Rema) : (Certains disent qu'il doit restituer la prouta) (Tour au nom du Ramah et du Roch).
séif 5
- יש להסתפק אם מותר להונות את חבירו בפחות משתות אם יש באונאה שוה פרוטה אבל מטבע כל זמן שלא הגיע לכדי אונאה מותר לכתחילה להוציאה ביפה:On peut douter s'il est permis de léser son prochain de moins d'un sixième, si la lésion vaut une prouta. Mais une pièce de monnaie usée, tant qu'elle n'a pas atteint le seuil de lésion, il est permis lekhat'hila (a priori) de la dépenser à sa pleine valeur.
séif 6
- עד מתי יכול לחזור ולתבוע אונאתו בשתות ולבטל המקח ביותר משתות עד כדי שיראה לתגר או לקרובו ואם שהה יותר אינו יכול לחזור ולא לתבוע אונאתו ואם יברר שהיה לו אונס ועל כן לא חקר בתוך זמן זה לידע אם נתאנה יכול לחזור בו עדיין היה יודע הלוקח בשעה שלקחו שנתאנה ושתק ומיד אחר הלקיחה קודם (זמן) שיראה לתגר או לקרובו תובע אונאתו לא אמרינן דמחל הואיל וידע (מרדכי ס"פ הזהב):Jusqu'à quand peut-il revenir réclamer sa lésion lorsqu'elle est d'un sixième, et annuler la vente lorsqu'elle est de plus d'un sixième ? Le temps de pouvoir le montrer à un marchand ou à son parent. S'il a attendu davantage, il ne peut ni se rétracter ni réclamer sa lésion. Et s'il établit qu'il a eu un empêchement (ones) et que c'est pour cela qu'il n'a pas vérifié dans ce délai s'il avait été lésé, il peut encore se rétracter. Haga (Rema) : Si l'acheteur savait, au moment où il l'a acheté, qu'il était lésé, et s'est tu, puis aussitôt après l'achat, avant l'écoulement du temps nécessaire pour le montrer à un marchand ou à son parent, il réclame sa lésion, nous ne disons pas qu'il a renoncé du fait qu'il savait (Mordekhaï, fin du chapitre HaZahav).
séif 7
- בד"א בלוקח שהרי המקח בידו ומראהו אבל המוכר חוזר באונאה לעולם ואין צריך לומר בביטול מקח שאינו יודע דמי זה שמכר עד שיראה כמותו שנמכר בשוק לפיכך אם היה המקח דבר שאין במינו שינוי והוא כולו שוה כגון פלפלין וכיוצא בהם אינו חוזר אלא עד כדי שישאל על שער שבשוק בלבד וכן אם נודע שבא לידו בממכרו וידע שטעה ולא תבע אינו יכול לחזור ולתבוע שהרי מחל:En quel cas cela est-il dit ? Pour l'acheteur, car l'objet est entre ses mains et il le montre. Mais le vendeur peut revenir pour la lésion à tout jamais, et à plus forte raison pour l'annulation de la vente, car il ne connaît la valeur de ce qu'il a vendu que lorsqu'il voit un objet semblable vendu au marché. C'est pourquoi, si l'objet était d'une espèce qui ne comporte pas de variation et qui est entièrement d'égale valeur, comme le poivre et ce qui lui ressemble, il ne peut revenir que dans le temps de s'informer du cours du marché. De même, s'il est connu qu'un objet semblable à ce qu'il a vendu lui est parvenu, qu'il a su qu'il s'était trompé et n'a pas réclamé, il ne peut plus revenir réclamer, car il a renoncé.
séif 8
- בד"א כשלא נשתנה השער אבל אם נשתנה השער ומפני כך רוצה לחזור בו אינו רשאי הגה אמר המאנה שנשתנה השער ומתאנה אומר שלא נשתנה על המתאנה להביא ראיה דדרך השערים להשתנות תמיד (מרדכי ס"פ המדיר) וכן אם מכר מפני דוחקו וזלזל במכירתו יותר מכדי שהדעת טוע' שניכר שמפני דוחקו הוצרך לזלזל אינו יכול לחזו' דידע ומחיל:En quel cas cela est-il dit ? Lorsque le cours n'a pas changé ; mais si le cours a changé et que c'est pour cela qu'il veut se rétracter, il n'en a pas le droit. Haga (Rema) : Si celui qui a lésé dit que le cours a changé, et que le lésé dit qu'il n'a pas changé, c'est au lésé d'apporter la preuve, car les cours ont coutume de changer constamment (Mordekhaï, fin du chapitre HaMadir). De même, s'il a vendu à cause de sa détresse et a bradé sa vente plus que ce sur quoi l'esprit peut se tromper, de sorte qu'il est évident qu'à cause de sa détresse il a dû brader, il ne peut pas se rétracter, car il savait et a renoncé.
séif 9
- המוכר לחבירו שוה ארבע בחמש שהרי המקח בטל ולא הספיק להראותו לתגר או לקרובו והוקר ועמד בשבע לוקח יכול לחזור בו ולא המוכר שהרי הלוקח אומר למוכר אלו לא הוניתני לא היית יכול לחזור ועתה שהוניתני תחזור היאך יהא חוטא נשכר:Celui qui vend à son prochain ce qui vaut quatre pour cinq, de sorte que la vente est annulée (la lésion dépassant le sixième), et l'acheteur n'a pas eu le temps de le montrer à un marchand ou à son parent, et l'objet a renchéri et s'est établi à sept : l'acheteur peut se rétracter, mais non le vendeur ; car l'acheteur dit au vendeur : « Si tu ne m'avais pas lésé, tu n'aurais pas pu te rétracter ; et maintenant que tu m'as lésé, tu te rétracterais ? Comment le fauteur serait-il récompensé ? »
séif 10
- וכן מוכר שמכר שוה חמש בארבע וזל ועמד בשלש מוכר יכול לחזור ולא לוקח שהרי אומר לו המוכר ללוקח לא מפני שהוניתני תחזור בי:De même, un vendeur qui a vendu ce qui vaut cinq pour quatre, et l'objet a baissé et s'est établi à trois : le vendeur peut se rétracter, mais non l'acheteur ; car le vendeur dit à l'acheteur : « Ce n'est pas parce que tu m'as lésé que tu pourrais te rétracter contre moi. »
séif 11
- המוכר שוה חמש בשש ולא הספיק להראותו עד שהוקר ועמד בשמנה הרי המוכר חייב להחזיר האחת של אונאה שהרי נקנה המקח וחייב להחזיר וכשהוקר ברשות לוקח הוקר:Celui qui a vendu ce qui vaut cinq pour six, et l'acheteur n'a pas eu le temps de le montrer avant qu'il ne renchérisse et s'établisse à huit : le vendeur est tenu de restituer l'unité de lésion, car la vente est acquise et il est tenu de restituer la lésion ; et lorsqu'il a renchéri, il a renchéri dans le domaine de l'acheteur.
séif 12
- וכן אם מכר שש בחמש והוזלו ועמדו על שלש הרי הלוקח חייב להחזיר סלע אחת של אונאה שהרי נקנה המקח וברשות לוקח הוזל:De même, s'il a vendu ce qui vaut six pour cinq, et les objets ont baissé et se sont établis à trois, l'acheteur est tenu de restituer le sela de lésion, car la vente est acquise, et c'est dans le domaine de l'acheteur que l'objet a baissé.
séif 13
- כשם שיש אונאה להדיוט כך יש אונאה לתגר אע"פ שהוא בקי:De même qu'il y a lésion pour un simple particulier, il y a lésion pour un marchand, bien qu'il soit expert.
séif 14
- בכל מטלטלים שייך אונאה אפילו בספרים ואפי' באבנים טובות ומרגליות ויש ללוקח לחזור בהם עד שיראה אותם לתגרים הבקיאים בהם בכל מקום שהם שאין הכל בקיאין בדברים אלו לפיכך אם לא היה מכיר באותה מדינה והוליך המקח למקום אחר או שבא הבקי לאחר זמן מרובה והודיעו שטעה ה"ז חוזר:Pour tous les biens meubles, la loi de la lésion s'applique, même pour des livres, et même pour des pierres précieuses et des perles ; et l'acheteur peut se rétracter jusqu'à ce qu'il les ait montrés aux marchands experts en la matière, où qu'ils se trouvent, car tout le monde n'est pas expert en ces choses. C'est pourquoi, s'il n'y avait pas d'expert dans ce pays et qu'il a emporté l'objet dans un autre lieu, ou que l'expert est venu après un long temps et l'a informé qu'il s'était trompé, il peut se rétracter.
séif 15
- יש אונאה במטבעות עד שתות כיצד הרי שהיה דינר זהב בכ"ד דינר כסף וצרפה בעשרים דינר או בכ"ח ה"ז מחזיר האונאה היה יתר על זה בטל הצירוף פחות מכאן מחיל' וכן אם היה הסלע חסר שתות והיו מוציאי' הסלעים במנין ולא במשקל מחזיר האונאה שאם היו מוציאים במשקל אפי' בכל שהוא חוזר: הגה וי"א דשיעור אונאה במטבע אחד מי"ב ופחות מזה הוי מחילה יתר על זה בטל מקח (טור בשם הרא"ש והמגיד פ' י"ב בשם הרמב"ן) וכל זמן דהוי מחילה מותר להוציאו לכתחלה ביפה כמו שנתבאר סעיף ו':Il y a lésion pour les pièces de monnaie à partir d'un sixième. Comment ? Si le dinar d'or valait vingt-quatre dinars d'argent, et qu'il l'a changé pour vingt dinars ou pour vingt-huit, il restitue la lésion ; si c'était davantage, le change est annulé ; moins que cela, c'est une renonciation. De même, si le sela manquait d'un sixième de son poids, et qu'on faisait circuler les sela'im au compte et non au poids, il restitue la lésion ; car si on les faisait circuler au poids, il reviendrait même pour la moindre quantité. Haga (Rema) : Certains disent que le seuil de lésion pour une pièce de monnaie est d'un douzième ; moins que cela, c'est une renonciation ; davantage, la vente est annulée (Tour au nom du Roch, et le Maguid Michné, chapitre 12, au nom du Ramban). Et tant que c'est une renonciation, il est permis lekhat'hila de la dépenser à sa pleine valeur, comme il a été expliqué au séif 6.
séif 16
- עד מתי חייב להחזיר הדינר או הסלע בכרכים עד כדי שיראה לשולחני ובכפרים שאין השולחני מצוי שם יש לו להחזיר עד ערבי שבתו' שבא להוציאה שאין מכיר הסלע וחסרונה ודמיה אלא השולחני ואחר זמן זה אין המאנה חייב להחליפה ומיהו מדת חסידות להחליפה אפי' לאחר זמן זה אם הוא מכירה ובלבד שתצא ע"י הדחק:Jusqu'à quand le payeur est-il tenu de reprendre le dinar ou le sela déficient ? Dans les villes, le temps de le montrer à un changeur ; et dans les villages, où il ne se trouve pas de changeur, il peut le rapporter jusqu'aux veilles de Chabbat, lorsqu'il vient le dépenser au marché ; car seul le changeur connaît le sela, son manque et sa valeur. Passé ce délai, celui qui a lésé n'est pas tenu de l'échanger ; toutefois, c'est une mesure de piété (midat 'hassidout) de l'échanger même passé ce délai, s'il la reconnaît, à condition qu'elle circule encore, fût-ce difficilement.
séif 17
- נפחתה וחסר' כדי אונא' אסור לקיימה מפני שבקל מרמין בה ולא ימכרנ' לאנס או לתגר מפני שמרמין בה אחרים ולא יעשנה משקל ולא יזרקנה לתוך גרוטאותיו (פי' שברי כלי כסף ושאר מתכות) אלא יתיכנה או יקבנה באמצעה ויתלנה בצואר בתו אבל לא יקבנה מן הצד ואם חסר עד שעמד על חציו כגון סלע שעמד על שקל ושקל שעמד על דינר ודינר על חציו מותר לקיימו שאז אי אפשר לרמאות בה מפני שניכר לכל הפחת שלו: הגה ומטבע שאין לוקחין אותה רק במשקל מותר לקיימה שכל הלוקח ישקלנה (רבי' ירוחם נ"ט ח"ג):Si la pièce a été rognée et qu'il lui manque l'équivalent du seuil de lésion, il est interdit de la garder, parce qu'on trompe facilement avec elle ; il ne la vendra ni à un homme violent ni à un marchand, parce qu'ils trompent d'autres gens avec elle ; il n'en fera pas un poids et ne la jettera pas parmi ses débris de métal (c'est-à-dire des débris d'ustensiles d'argent et d'autres métaux) ; mais il la fondra, ou la percera en son milieu et la suspendra au cou de sa fille ; mais il ne la percera pas sur le côté. Et si elle a diminué au point de ne plus valoir que la moitié, par exemple un sela réduit à un sicle, un sicle réduit à un dinar, un dinar réduit à sa moitié, il est permis de la garder, car alors il est impossible de tromper avec elle, puisque sa diminution est reconnaissable par tous. Haga (Rema) : Et une pièce qu'on ne prend qu'au poids, il est permis de la garder, car quiconque la prend la pèsera (Rabbénou Yero'ham, netiv 9, partie 3).
séif 18
- הלוקח בדמים אכסרה (פי' בלא מנין ובלא מדה ובלא משקל) כגון שחפן מעות וא"ל מכור לי פרתך באלו קנה ומחזיר אונאה וה"ה ללוקח פירות אכסרה בסלע או בשתים שקנה ומחזיר אונאה: הגה וי"א דספיקא הוי ואין מוציאין ממון מיד המאנה (טור בשם הרא"ש) :Celui qui achète pour un prix en bloc (akhsara) (c'est-à-dire sans compter, sans mesurer et sans peser), par exemple s'il a pris une poignée de pièces et lui a dit : « Vends-moi ta vache pour celles-ci », il acquiert et restitue la lésion. Il en va de même pour celui qui achète des fruits en bloc pour un sela ou deux : il acquiert et restitue la lésion. Haga (Rema) : Certains disent que c'est un doute, et on ne retire pas d'argent de la main de celui qui a lésé (Tour au nom du Roch).
séif 19
- המחליף כלים בכלים או בהמה בבהמ' אפי' מחט בשריון או טלה בסוס אין לו אונאה שזה רוצה במחט יותר מהשריון אבל המחליף פירות בפירות בין ששמו אותם קודם מכירה בין ששמו אותם אחר מכירה יש להם אונאה:Celui qui échange des ustensiles contre des ustensiles, ou un animal contre un animal, même une aiguille contre une cuirasse ou un agneau contre un cheval, n'a pas de recours pour lésion, car celui-ci préfère l'aiguille à la cuirasse. Mais celui qui échange des fruits contre des fruits, qu'on les ait évalués avant l'échange ou après l'échange, il y a pour eux la loi de la lésion.
séif 20
- האומר לחבירו ע"מ שאין לך עלי אונאה יש לו עליו אונאה בד"א בסתם שאינו יודע כמה אונאה יש בו כדי שימחול ואצ"ל אם אמר ע"מ שאין בו אונאה שהרי יש בו אבל במפרש אין לו אונאה כיצד מוכר שאמ' ללוקח חפץ זה שאני נותן לך בק"ק יודע אני שאינו שוה אלא מאה ע"מ שאין לך עלי אונאה אני מוכר לך אין לו עליו אונאה וכן לוקח שאמר למוכר חפץ זה שאני לוקח ממך בק' יודע אני ששוה ק"ק ע"מ שאין לך עלי אונאה אני לוקח ממך אין לו עליו אונאה:Celui qui dit à son prochain : « À condition que tu n'aies pas de recours pour lésion contre moi », l'autre a néanmoins un recours pour lésion contre lui. En quel cas cela est-il dit ? Lorsqu'il s'est exprimé de façon générale, où l'autre ne sait pas quel est le montant de la lésion pour pouvoir y renoncer ; et à plus forte raison s'il a dit : « À condition qu'il n'y ait pas de lésion », puisqu'il y en a. Mais s'il a précisé, il n'a pas de recours pour lésion. Comment ? Un vendeur qui a dit à l'acheteur : « Cet objet que je te donne pour deux cents, je sais qu'il ne vaut que cent ; c'est à condition que tu n'aies pas de recours pour lésion contre moi que je te le vends », il n'a pas de recours pour lésion contre lui. De même, un acheteur qui a dit au vendeur : « Cet objet que je t'achète pour cent, je sais qu'il vaut deux cents ; c'est à condition que tu n'aies pas de recours pour lésion contre moi que je te l'achète », il n'a pas de recours pour lésion contre lui.
séif 21
- המוכר חפץ לחבירו במנה וא"ל חפץ זה אינו שוה אלא זוז אחד ע"מ שאין לך עלי אונאה יש לו עליו אונאה שהרי אומר כיון שראיתי שאמר שאינו שוה אלא זוז ידעתי שאינו מכוין אלא להשביח דעתי עד שיפרש כדי האונא' שיש במקחו בודאי או קרוב לה בכדי שהדעת [טועה] שהרי ידע בודאי הדבר שמחל לו:Celui qui vend un objet à son prochain pour un mané et lui dit : « Cet objet ne vaut qu'un zouz ; à condition que tu n'aies pas de recours pour lésion contre moi », l'autre a un recours pour lésion contre lui ; car l'acheteur dit : « Lorsque j'ai vu qu'il disait qu'il ne valait qu'un zouz, j'ai compris qu'il ne cherchait qu'à me rassurer » ; à moins qu'il ne précise le montant de la lésion qu'il y a dans sa vente, exactement ou approximativement, dans la mesure où l'esprit peut se tromper ; car alors l'acheteur a su la chose avec certitude et lui a renoncé.
séif 22
- בעל הבית המוכר את כלי תשמישו ואינה את הלוקח אין בו דין אונאה שאילו לא הרבה לו בדמים לא היה מוכר כלי תשמישו ואפי' מכרם מחמת דוחק אין בו אונאה ויש מי שאומר דדוקא שהלוקח יודע שזה המוכר בעל הבית אבל אם לא ידע או שקנה ע"י סרסור יש בו אונאה:Un propriétaire qui vend ses ustensiles d'usage et a lésé l'acheteur : la loi de la lésion ne s'applique pas, car si on ne lui avait pas payé un prix élevé, il n'aurait pas vendu ses ustensiles d'usage ; et même s'il les a vendus par nécessité, il n'y a pas de lésion. Il y a un avis selon lequel cela ne vaut que si l'acheteur sait que ce vendeur est un propriétaire vendant ses propres ustensiles ; mais s'il ne le savait pas, ou s'il a acheté par l'intermédiaire d'un courtier, il y a lésion.
séif 23
- הא דמוכר כלי תשמישו ואינה את הלוקח אין לו דין אונאה הני מילי בשתות אבל ביותר משתות הרי הוא כשאר כל אדם ויש חולקים:Ce qui a été dit, que celui qui vend ses ustensiles d'usage et a lésé l'acheteur n'est pas soumis à la loi de la lésion, cela ne vaut que pour un sixième ; mais pour plus d'un sixième, il est comme tout autre homme. Et certains contestent.
séif 24
- מוכר ולוקח שנתרצו לגמור המקח על פי שומת לוי ושם אותו בסך ידוע ונמצא שיש בו אונאה יש בו דין אונאה ואם אי אפשר להחזיר האונא' כגון שהלך המאנ' לדרכו אם לוי הוא תגר ובקי בשומא ולא קיבל שכר על השומא פטור:Un vendeur et un acheteur qui ont accepté de conclure la vente selon l'estimation de Lévi, et celui-ci l'a estimée à une somme déterminée, puis il s'avère qu'il y a une lésion : la loi de la lésion s'applique. Et s'il est impossible de récupérer la lésion, par exemple parce que celui qui a lésé est parti en voyage : si Lévi est un marchand expert en estimation et n'a pas reçu de salaire pour l'estimation, il est exempt.
séif 25
- עכו"ם אין לו אונאה שנאמר איש את אחיו וגו' ועכו"ם שהונה את ישראל מחזיר אונאה בדינים שלנו שלא יהיה זה חמור מישראל:Un idolâtre n'a pas de recours pour lésion, car il est dit : « … un homme son frère » (Lévitique 25, 14) ; et un idolâtre qui a lésé un Juif restitue la lésion selon nos lois, afin qu'il ne soit pas mieux traité qu'un Juif.
séif 26
- הנו"נ באמונה אין לו עליו אונא' כיצד חפץ זה בכך וכך לקחתיו כך וכך אני משתכר בו אין לו עליו אונאה:Celui qui commerce en toute confiance (en déclarant son prix d'achat) n'a pas de recours pour lésion contre lui. Comment ? S'il dit : « Cet objet, je l'ai acheté tant ; je gagne tant dessus », il n'a pas de recours pour lésion contre lui.
séif 27
- הנושא והנותן באמונה לא יחשוב הרע באמונ' והיפה בשויו שאם קנה י' יריעות בי' דינרים ויש בהם שאינם שוות דינר ויש בהן ששוות יותר לא יחשוב הרעות בדינר כל אחת והיפות בשוויין אלא הכל באמונה כמו שקנאם ביחד ומעלה לו על דמי המקח שכר הכתף והפונדק וכוללם בדמי המקח אבל שכר טרחו לא יעלה על דמי המקח ולא יקח ממנו אלא כמו שנתפשר עמו שיתן לו ריוח:Celui qui commerce en toute confiance ne comptera pas le mauvais article au prix de confiance et le bon à sa valeur. Car s'il a acheté dix tentures pour dix dinars, parmi lesquelles certaines ne valent pas un dinar et d'autres valent davantage, il ne comptera pas les mauvaises à un dinar chacune et les bonnes à leur valeur ; mais tout sera compté en confiance, comme il les a achetées ensemble. Il ajoute au prix de l'objet le salaire du porteur et de l'auberge et les inclut dans le prix de l'objet ; mais le salaire de sa peine, il ne l'ajoutera pas au prix de l'objet, et ne prendra de lui que le bénéfice dont il a convenu avec lui.
séif 28
- אלו דברים שאין להם אונאה העבדים והשטרות והקרקעות וההקדשות אפי' מכר שוה אלף בדינר או שוה דינר באלף אין בהם אונאה: הגה וי"א דדוקא עד פלגא אבל יותר מפלגא כגון שמכר לו אחד יותר משנים הוי אונאה (טור בשם ר"ח והרא"ש):Voici les choses qui ne sont pas soumises à la lésion : les esclaves, les actes, les terrains et les biens consacrés ; même s'il a vendu ce qui vaut mille pour un dinar, ou ce qui vaut un dinar pour mille, il n'y a pas de lésion. Haga (Rema) : Certains disent que ce n'est que jusqu'à la moitié ; mais au-delà de la moitié, par exemple s'il lui a vendu pour plus du double ce qui vaut un, c'est une lésion (Tour au nom de Rabbénou 'Hananel et du Roch).
séif 29
- בד"א במוכר נכסי עצמו אבל השליח או אפוטרופוס שטעה ונתאנה בכל שהוא בין במטלטלין בין בקרקע חוזר ואם אינה את הלוקח יש מי שאומר שהוא הדין שמכרו בטל בכל שהוא ויש מי שאומר שדינו כשאר כל אדם דעד שתות הוי מחילה וזכה המשלח ביתרון:En quel cas cela est-il dit ? Pour celui qui vend ses propres biens ; mais le mandataire ou le tuteur qui s'est trompé et a été lésé si peu que ce soit, que ce soit pour des biens meubles ou pour un terrain, revient sur la vente. Et s'il a lésé l'acheteur, il y a un avis selon lequel, de même, sa vente est annulée pour la moindre lésion ; et il y a un avis selon lequel il est soumis à la même loi que tout autre homme : jusqu'à un sixième, c'est une renonciation, et le mandant acquiert le surplus.
séif 30
- דין ב"ד שמכרו בשל יתומים וטעו נתבאר בסי' ק"ט:La loi d'un tribunal qui a vendu des biens d'orphelins et s'est trompé a été expliquée au siman 109.
séif 31
- כשם שאין לקרקעות אונאה כך שכירות קרקע אין לו אונאה אפילו שכר טרקלין גדול בדינר לשנה או רפת קטנה בדינר בכל יום אין לו אונאה:De même que les terrains ne sont pas soumis à la lésion, la location d'un terrain n'est pas soumise à la lésion : même s'il a loué un grand palais pour un dinar par an, ou une petite étable pour un dinar par jour, il n'y a pas de lésion.
séif 32
- השוכר את חבירו לעשות עמו בין בקרקע בין במטלטלין אין לו אונאה מפני שהוא כקונה אותו לזמן ועבדים אין בהם אונאה: הגה שכר פועל עם סוס או חמור אע"פ שמצד עצמו אין בו אונאה מצד הבהמה יש בו אונאה ומשערין מה בא לשכר הסוס ומה שנתאנה בזה וצריך להחזיר לו (ת"ה סי' שי"ח):Celui qui engage son prochain pour travailler avec lui, que ce soit sur un terrain ou sur des biens meubles, n'a pas de recours pour lésion, parce que c'est comme s'il l'achetait pour un temps, et les esclaves ne sont pas soumis à la lésion. Haga (Rema) : S'il a engagé un ouvrier avec un cheval ou un âne, bien qu'en ce qui le concerne lui-même il n'y ait pas de lésion, en ce qui concerne l'animal il y a lésion ; on évalue la part qui revient au loyer du cheval et ce dont il a été lésé sur celle-ci, et il doit le lui restituer (Teroumat HaDéchen, siman 318).
séif 33
- שכרו לזרוע לו קרקע ואמר זרעתי בה זריעה הראוי בה ובאו עדים שזרע בה פחות מהראוי לה הרי זה ספק אם יש לו אונאה מפני הזרע או אם אין לו אונאה מפני הקרקע לפיכך אין מוציאין מיד הנתבע וכן אין משביעין אותו היסת מפני הקרקע שיש כאן:S'il l'a engagé pour lui ensemencer un terrain, et que l'ouvrier a dit : « J'y ai semé la semence qui lui convient », puis des témoins sont venus attester qu'il y a semé moins que ce qui lui convient : c'est un doute s'il y a lésion à cause de la semence (qui est un bien meuble), ou s'il n'y a pas de lésion à cause du terrain. C'est pourquoi on ne retire pas d'argent de la main du défendeur ; et de même, on ne lui fait pas prêter le serment hesset (serment d'ordre rabbinique), à cause du terrain qui est en jeu.
séif 34
- השוכר את הכלים או את הבהמה יש להם אונאה שהשכירות מכירה בת יומא היא ואם יש בה אונא' שתות או יותר בין שנתאנה שוכר בין שנתאנה משכיר ה"ז מחזיר אונאה ואפילו לאחר זמן מרובה:Celui qui loue des ustensiles ou un animal : il y a lésion, car la location est une vente pour un temps. S'il y a une lésion d'un sixième ou davantage, que ce soit le locataire qui ait été lésé ou le loueur, il restitue la lésion, même après un long temps.
séif 35
- הקבלן יש לו אונאה כיצד כגון שקיבל עליו לארוג בגד זה בעשרה זוזים או לתפור חלוק זה בשני זוזים הרי יש לו אונאה וכל אחד משניהם בין קבלן בין בעל הבגד חוזר לעולם:L'entrepreneur à forfait (kablan) est soumis à la lésion. Comment ? Par exemple, s'il s'est engagé à tisser ce vêtement pour dix zouz, ou à coudre cette tunique pour deux zouz, il y a lésion, et chacun des deux, l'entrepreneur comme le propriétaire du vêtement, peut revenir à tout jamais.
séif 36
- האחים והשותפים שחלקו המטלטלים הרי הם כלקוחות פחות משתות נקנה מקח ואין מחזיר כלום יתר על שתות בטל מקח שתות קנה ומחזיר אונאה ואם חלקו קרקעות אפי' שמו שוה מנה בדינר או שוה דינר במנה קיים (וי"א דדוקא עד פלגא) (טור) ואם הטעו זה את זה במדה או במשקל או במנין אפי' כל שהוא חוזרים ואם עשו שליח שחלק ביניהם וטעה בכל שהוא בטלה החלוקה:Les frères et les associés qui ont partagé les biens meubles sont comme des acheteurs : moins d'un sixième, la vente est acquise et on ne restitue rien ; plus d'un sixième, la vente est annulée ; un sixième exact, il acquiert et restitue la lésion. Et s'ils ont partagé des terrains, même s'ils ont estimé ce qui vaut un mané à un dinar, ou ce qui vaut un dinar à un mané, le partage est valide. Haga (Rema) : (Certains disent que ce n'est que jusqu'à la moitié) (Tour). Et s'ils se sont trompés l'un l'autre sur la mesure, le poids ou le nombre, même si peu que ce soit, ils reviennent sur le partage. Et s'ils ont désigné un mandataire qui a fait le partage entre eux et s'est trompé si peu que ce soit, le partage est annulé.
séif 37
- ואם התנו ביניהם שיחלקו בשום הדיינים וטעו בשתות בטלה חלוקה שהדיינים ששמו ופחתו שתות או הותירו שתות מכרן בטל:Et s'ils ont stipulé entre eux de partager selon l'estimation des juges, et que ceux-ci se sont trompés d'un sixième, le partage est annulé ; car des juges qui ont estimé et ont diminué d'un sixième ou ajouté un sixième, leur vente est annulée.
séif 38
- ראובן ושמעון אחים חלקו על תנאי שמי שיפול לו בית פלוני שיפתח לו פתח למבוי ולא שמו אל לבם שיכולים בני המבוי לעכב עליו ונפל אותו הבית לראובן אם רוצה ראובן לבטל החלוקה הרשות בידו:Réouven et Chimon, des frères, ont partagé à la condition que celui à qui échoirait telle maison s'ouvrirait une porte sur l'impasse (mavoï), et ils n'ont pas pensé que les habitants de l'impasse pouvaient l'en empêcher ; et cette maison est échue à Réouven : si Réouven veut annuler le partage, il en a le droit.
séif 39