Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- כיצד נושאין ונותנין בדבר ושהולכין אחד הרוב. ובו ו סעיפים:
הביא א' מהבעלי דינים עדים לדבריו מכניסין העדים ומקבלים עדותם כראוי כמו שיתבאר בסי' כ"ח ולאחר שיקבלו עדותם יוציאו כל אדם לחוץ וישאו ויתנו בדבר (י"א דטוב להתחיל מן הקטן) (נ"י פרק אד"מ) אם יסכימו לדעת אחת מוטב ואם לאו ילכו אחר הרוב שנים אומרים זכאי וא' אומר חייב זכאי. שנים אומרים חייב וא' אומר זכאי חייב א' אומר זכאי וא' אומר חייב וא' אומר איני יודע ואפי' שנים אומרים זכאי או חייב וא' אומר איני יודע יוסיפו שני דיינים ונמצא שהם חמשה נושאים ונותנים בדבר אם ג' מזכים וב' מחייבים זכאי ואם ג' מחייבים ושנים מזכים חייב שנים אומרים זכאי ושנים אומרים חייב וא' אומר איני יודע יוסיפו עוד דיינים אבל ארבעה אומרים זכאי או חייב וא' אומר איני יודע או שאמרו שלשה זכאי וא' אומר חייב וא' אומר איני יודע בין שהוא אותו שאמר תחלה איני יודע בין שהוא אחר הולכים אחר הרוב: הגה וכן נ"ל עיקר דלא כמ"ש לעיל סי' י"ג סעיף ז' בהיפך והוא דעת החולקים ואפשר דעתו לחלק בין אם נתברר תחלה יותר מג' ובין ירדו מתחלה לג' אך אינו נ"ל רק שחולקים הא' דעת הרמב"ם והשנית דעת הרשב"א קהל שבררו ד' או ה' בירורים אין הולכין אחר הרוב שאין רוב אלא בב"ד ואם אמרו הקהל שילכו אחר הרוב והם שקולים אין אומרים שיבואו אחרים ויכריעו שהרי הקהל לא לקחו רק אלו המבוררים אבל אלו המבוררים יכולים לשאול לאחרים ויפסקו על פיהם מה שירצו (ב"י ס"ס י"ג תשו' הרשב"א):Comment on délibère sur l'affaire, et qu'on suit la majorité. Il contient 6 séifim.
Si l'un des plaideurs a amené des témoins à l'appui de ses dires, on fait entrer les témoins et on reçoit leur témoignage comme il convient, ainsi qu'il sera expliqué au siman 28 ; et après qu'on a reçu leur témoignage, on fera sortir tout le monde dehors, et les juges délibéreront sur l'affaire Haga (Rema) : (certains disent qu'il est bien de commencer par le plus petit) (Nimouké Yossef, chapitre E'had Diné Mamonot). S'ils s'accordent sur un même avis, c'est bien ; et sinon, on suivra la majorité. Si deux disent « innocent » et un dit « redevable », il est innocent ; si deux disent « redevable » et un dit « innocent », il est redevable. Si un dit « innocent », un dit « redevable » et un dit « je ne sais pas », et même si deux disent « innocent » ou « redevable » et un dit « je ne sais pas », on ajoutera deux juges, et il se trouve qu'ils sont cinq à délibérer sur l'affaire : si trois déclarent innocent et deux redevable, il est innocent ; et si trois déclarent redevable et deux innocent, il est redevable. Si deux disent « innocent », deux disent « redevable » et un dit « je ne sais pas », on ajoutera encore des juges. Mais si quatre disent « innocent » ou « redevable » et un dit « je ne sais pas », ou que trois ont dit « innocent », un dit « redevable » et un dit « je ne sais pas », que ce soit celui-là même qui a dit d'abord « je ne sais pas » ou un autre, on suit la majorité. Haga (Rema) : Et cela me semble l'essentiel, contrairement à ce qu'il a écrit plus haut (siman 13, séif 7) dans le sens inverse, qui est l'avis de ceux qui contestent. Et il est possible que son intention soit de distinguer entre le cas où l'on a choisi d'emblée plus de trois juges et celui où ils ont commencé à trois ; mais cela ne me semble pas ainsi, sinon qu'ils divergent : le premier passage est l'avis du Rambam, et le second l'avis du Rachba. Une communauté qui a choisi quatre ou cinq arbitres (beirourim), on ne suit pas la majorité, car il n'y a de majorité que dans un tribunal. Et si la communauté a dit qu'on suivra la majorité, et qu'ils sont partagés à égalité, on ne dit pas que d'autres viendront trancher, puisque la communauté n'a pris que ces arbitres choisis ; mais ces arbitres choisis peuvent interroger d'autres personnes et trancher selon leur avis ce qu'ils voudront (Beit Yossef, fin du siman 13, Responsa du Rachba).séif 1
- היו מחצה על מחצה וא' אומר איני יודע הרי אלו מוסיפין ב' אחרים וכן אם נסתפק הדבר מוסיפין והולכים עד ע"א הגיע לע"א ואמרו ל"ה זכאי ול"ה חייב וא' אומר איני יודע נושאים ונותנים עמו עד שיחזור לצד הא' ונמצא ל"ו מזכין או מחייבין ואם לא חזר לא הוא ולא אחד מהם הרי הממון ספק ומעמידים הממון בחזקת בעליו:S'ils étaient partagés moitié contre moitié et qu'un dit « je ne sais pas », voici qu'on ajoute deux autres juges ; et de même, si la chose reste douteuse, on continue d'ajouter jusqu'à soixante et onze. Si l'on est arrivé à soixante et onze et que trente-cinq ont dit « innocent », trente-cinq « redevable », et un dit « je ne sais pas », on délibère avec lui jusqu'à ce qu'il se range d'un côté, et il se trouve que trente-six déclarent innocent ou redevable. Et s'il ne s'est pas rangé, ni lui ni l'un d'eux, voici que l'argent est douteux, et l'on maintient l'argent dans la présomption de propriété de son possesseur.
séif 2
- כל מי שאומר איני יודע א"צ לתת טעם לדבריו ולהודיע מאיזה טעם בא לו הספק כדרך שמראה המזכה מאיזה טעם מזכה והמחייב מאיזה טעם מחייב:Quiconque dit « je ne sais pas » n'a pas besoin de donner la raison de ses paroles et de faire savoir pour quelle raison le doute lui est venu, à la manière dont celui qui déclare innocent montre pour quelle raison il déclare innocent, et celui qui déclare redevable pour quelle raison il déclare redevable.
séif 3
- שלשה שישבו לדין וסילק א' מהם עצמו אין השנים יכולים לגמור הדין: הגה וה"ה אם נבררו מתחלה יותר מג' ונסתלק א' כמו שנתבאר לעיל ס"ס י"ג:Trois juges qui ont siégé pour un procès, et l'un d'eux s'est retiré, les deux autres ne peuvent pas achever le jugement. Haga (Rema) : Et de même, si l'on a choisi d'emblée plus de trois juges et que l'un s'est retiré, comme il a été expliqué plus haut, à la fin du siman 13.
séif 4
- הא דאמרי' בגמ' הרב ותלמידו אין מונים להם אלא אחד היינו דוקא בשעה שמלמדו הרב הדין ועל פיו סומך ואפי' בכהאי גוונא אם הוא תלמיד כרב אמי ורב אסי דלגמריה דרב הוו צריכי ולסברתיה לא הוו צריכי יכול ללמדו בשעת הדין ודן עמו אבל אם אין מלמדו בשעת הדין אע"פ שהוא תלמידו מונים להם שנים רק שיהיה לו קצת סברא להבין לישא וליתן: הגה ולענין איסור והיתר או דיני טומא' וטהר' אפי' צריך לסברתיה מונים להם שנים (נ"י):Ce que nous disons dans la Guemara : « Le maître et son élève, on ne les compte que pour un seul », c'est uniquement au moment où le maître lui enseigne la loi et qu'il s'appuie sur sa parole. Et même dans un tel cas, s'il est un élève comme Rav Ami et Rav Assi, qui avaient besoin de la tradition (guemara) de Rav mais n'avaient pas besoin de son raisonnement, il peut lui enseigner au moment du jugement, et il juge avec lui. Mais s'il ne lui enseigne pas au moment du jugement, même s'il est son élève, on les compte pour deux, pourvu qu'il ait un peu de raisonnement pour comprendre et pour délibérer. Haga (Rema) : Et en matière d'interdit et de permis, ou de lois d'impureté et de pureté, même s'il a besoin de son raisonnement, on les compte pour deux (Nimouké Yossef).
séif 5
- ב"ד פוסקים בדיני ממונות שלא בפני בעל דין:Le tribunal tranche les procès d'argent hors de la présence du plaideur.
séif 6