Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- להשוות הבעלי דינין בכל דבר. ובו יא סעיפים:
בצדק תשפוט עמיתך איזהו צדק המשפט זו השוויית שני הבעלי דינים בכל דבר לא יהא א' מדבר כל צרכו וא' אומר (לו) קצר דברך ולא יסבירו פנים לא' וידבר לו רכות וירע פניו לאחר וידבר לו קשות ואם היה אחד מהם מלובש בגדים יקרים והשני מלובש בגדים בזוים אומרים למכובד או הלבישהו כמותך או לבוש כמוהו ולא יהא א' יושב וא' עומד אלא שניהם עומדים ואם רצו ב"ד להושיב את שניהם מושיבים ולא ישב א' למעלה וא' למטה אלא זה בצד זה בד"א בשעת משא ומתן (דהטענות) אבל בשעת גמר דין שניהם בעמידה לכתחלה איזהו גמר דין איש פלוני אתה זכאי איש פלו' אתה חייב והעדים לכתחלה לעולם בעמידה: הגה ועמידה ע"י סמיכה מקרי שפיר עמידה לענין זה (ריב"ש סי' רס"ו) וע"ל סי' כ"ח:Il faut traiter les plaideurs à égalité en toute chose. Il contient 11 séifim.
« Avec justice tu jugeras ton prochain » (Lévitique 19, 15). Qu'est-ce que la justice du jugement ? C'est l'égalité de traitement des deux plaideurs en toute chose : il ne faut pas que l'un parle autant qu'il en a besoin, et qu'on dise à l'autre : « Abrège tes paroles » ; et on ne fera pas bon visage à l'un en lui parlant avec douceur, en faisant mauvais visage à l'autre en lui parlant avec dureté. Et si l'un d'eux était vêtu d'habits précieux et le second vêtu d'habits méprisables, on dit à celui qui est honoré : « Ou bien habille-le comme toi, ou bien habille-toi comme lui. » Et il ne faut pas que l'un soit assis et l'autre debout, mais tous deux sont debout ; et si le tribunal a voulu les faire asseoir tous les deux, on les fait asseoir ; et l'un ne s'assiéra pas en haut et l'autre en bas, mais celui-ci à côté de celui-là. En quoi ces paroles ont-elles été dites ? Au moment de la discussion Haga (Rema) : (des arguments) ; mais au moment de la conclusion du jugement, tous deux sont debout, lekhat'hila (a priori). Qu'est-ce que la conclusion du jugement ? « Untel, tu es innocent ; Untel, tu es redevable. » Et les témoins, lekhat'hila, toujours debout. Haga (Rema) : Et se tenir debout en s'appuyant s'appelle bien se tenir debout à cet égard (Rivach, siman 266). Et voir plus loin, siman 28.séif 1
- ת"ח וע"ה שבאו לדון מושיבין את החכם ואומרים לע"ה שב ואם לא ישב אין מקפידין בכך: הגה ת"ח שבא לדין מותר לעמוד לפניו ולא חיישי' שיסתתמו טענות שכנגדו (ר"ן פ' שבועת העדות):Un érudit et un ignorant qui sont venus en justice, on fait asseoir le sage et on dit à l'ignorant : « Assieds-toi » ; et s'il ne s'assoit pas, on n'y est pas pointilleux. Haga (Rema) : Un érudit qui vient en justice, il est permis de se lever devant lui, et l'on ne craint pas que les arguments de son adversaire en soient bloqués (Ran, chapitre Chevouat HaEdout).
séif 2
- כבר נהגו כל בתי דיני ישראל לאחר התלמוד שמושיבין בעלי דינים וגם העדים כדי להסיר המחלוקת שאין בנו כח להעמיד משפטי הדת על תלם:Tous les tribunaux d'Israël ont déjà l'usage, après la clôture du Talmud, de faire asseoir les plaideurs et aussi les témoins, afin d'écarter la discorde, car nous n'avons pas la force de maintenir les lois de la religion dans leur sillon (dans toute leur rigueur).
séif 3
- אם (התובעים רבים) והנתבע אומר אני חפץ שישבו אוהבי וקרובי אצלי כשאני טוען עמכם כדי שלא יסתתמו טענותי כי אתם הרבים הדין עמו (לכן) השותפים יבררו להם א' מהם לטעון בשביל כולם או יטעון כל א' לעצמו זה אחר זה וגם הנתבע לא יקח אוהביו אצלו וע"ל סי' קע"ו סל"ה:Si Haga (Rema) : (les demandeurs sont nombreux) et que le défendeur dit : « Je souhaite que mes amis et mes parents soient assis auprès de moi lorsque je plaide avec vous, afin que mes arguments ne soient pas bloqués, car vous êtes nombreux », la justice est avec lui. Haga (Rema) : (C'est pourquoi) les associés se choisiront l'un d'eux pour plaider pour eux tous, ou chacun plaidera pour lui-même, l'un après l'autre ; et le défendeur non plus ne prendra pas ses amis auprès de lui. Et voir plus loin, siman 176, séif 35.
séif 4
- אסור לדיין לשמוע דברי בעל דין האחד שלא בפני בעל דין חבירו: הגה ודוקא שיודע הדיין שיהיה דיין בדבר אבל אם שמע טענות הא' ואח"כ נתרצה השני לדון לפניו מותר להיות דיין בדבר (תשו' מהרי"ל קצ"ה) ולא יכתוב שום חכם פסק לא' מבעלי הדינין בדרך א"כ או שיכתוב לו דעתו בלא פסק כל זמן שלא שמע דברי שניהם שמא מתוך דבריו ילמדו לשקר גם משום שאח"כ יטעון השני בדרך אחר ויצטרך לכתוב להיפך ואיכא זילותא לחכם (רשב"א וריב"ש סי' קע"ט) וכן הבעל דין מוזהר על כך ותלמיד שיש לו דין לפני רבו לא יקדים לבוא קודם בעל דינו שלא יהא נראה כמקדים כדי לברר טענותיו שלא בפני חבירו ואם יש לו עת קבוע לבא ללמוד לפניו ובא העת ההיא מותר:Il est interdit au juge d'entendre les paroles d'un plaideur hors de la présence de son adversaire. Haga (Rema) : Et cela uniquement lorsque le juge sait qu'il sera juge dans l'affaire ; mais s'il a entendu les arguments de l'un, et qu'ensuite le second a accepté d'être jugé devant lui, il est permis qu'il soit juge dans l'affaire (Responsa du Maharil, 195). Et aucun sage n'écrira de décision à l'un des plaideurs sous la forme « s'il en est ainsi » (selon tes dires), ni ne lui écrira son avis sans décision, tant qu'il n'a pas entendu les paroles des deux, de peur qu'à partir de ses paroles ils n'apprennent à mentir ; et aussi parce qu'ensuite le second plaidera d'une autre manière, et il devra écrire le contraire, et il y aurait là un déshonneur pour le sage (Rachba et Rivach, siman 179). Et de même le plaideur est mis en garde à ce sujet. Et un élève qui a un procès devant son maître ne devancera pas son adversaire pour venir avant lui, afin qu'il ne semble pas devancer pour exposer ses arguments hors de la présence de son prochain ; et s'il a un moment fixe pour venir étudier devant lui, et que ce moment est arrivé, c'est permis.
séif 5
- לא יהיה הדיין שומע מפי המתורגמן אם היה מכיר בלשונם ושומע טענותיהם אבל אם אינו יודע בלשונם כל כך שיודע להשיב להם להודיעם פסק הדין מותר להעמיד מתורגמן: הגה ע"ל סי' י"ג סעיף ג' אם טוענין בכתב אם א' רוצה לטעון בלשון א' והשני בל' אחר אין א' יכול לכוף חבירו (מהרי"ו סי' ק"א):Le juge n'entendra pas les plaideurs de la bouche de l'interprète s'il connaissait leur langue et entend leurs arguments ; mais s'il ne connaît pas leur langue au point de savoir leur répondre pour leur faire connaître la décision du jugement, il est permis d'établir un interprète. Haga (Rema) : Voir plus haut, siman 13, séif 3, si l'on plaide par écrit. Si l'un veut plaider dans une langue et le second dans une autre langue, l'un ne peut pas contraindre son prochain (Mahari Weil, siman 101).
séif 6
- צריך הדיין לשמוע דברי הבעלי דינים ולשנות אותם שנאמר ויאמר המלך זאת אומרת בני החי וגו' ומצדיק הדין בלבו ואח"כ חותכו:Le juge doit écouter les paroles des plaideurs et les répéter, comme il est dit : « Et le roi dit : Celle-ci dit : Mon fils est le vivant, etc. » (I Rois 3, 23) ; et il établit le jugement juste dans son cœur, et ensuite il le tranche.
séif 7
- דיין שדן דין ולבו נוקפו (פי' מכהו ונחבט בקרבו) לומר שהוא טועה לא יחזיק דבריו להביא ראיות להעמידם שהוא בוש לחזור אלא לכל הצדדים יחזור להוציא הדין לאמתו לא יעשה הדיין מליץ לדבריו של בע"ד אלא יאמר מה שנראה לו וישתוק ולא ילמד לא' מבעלי הדין כלל אפי' הביא א' מבעלי הדין עד א' לא יאמר לו אין מחייבין ממון על פי עד א' אלא יאמר לנטען הרי זה העיד עליך עד שיטעון ויאמר עד א' אינו נאמן עלי וכן כל כיוצא בזה:Un juge qui a rendu un jugement et dont le cœur le frappe Haga (Rema) : (c'est-à-dire le bat, et il est troublé en son for intérieur), se disant qu'il se trompe, ne maintiendra pas ses paroles en apportant des preuves pour les soutenir parce qu'il a honte de se rétracter ; mais de toute façon il se rétractera, pour faire sortir le jugement conforme à la vérité. Le juge ne se fera pas l'avocat des paroles d'un plaideur, mais il dira ce qui lui semble et se taira ; et il n'enseignera rien du tout à l'un des plaideurs. Même si l'un des plaideurs a amené un seul témoin, il ne lui dira pas : « On n'oblige pas à payer de l'argent sur la foi d'un seul témoin » ; mais il dira au défendeur : « Voici que celui-ci a témoigné contre toi », jusqu'à ce qu'il plaide lui-même et dise : « Un seul témoin n'est pas cru contre moi » ; et de même tout cas semblable.
séif 8
- ראה הדיין זכות לא' מהם ובע"ד מבקש לאמרו ואינו יודע לחבר הדברים או שראוהו מצטער להציל עצמו בטענות אמת ומפני החימה והכעס נסתלקה ממנו או נשתבש מפני הסכלות הרי זה מותר לסעדו ולהבינו תחלת הדבר משום פתח פיך לאלם וצריך להתיישב בדבר זה הרבה כדי שלא יהיה כעורכי הדיינים:Si le juge a vu un droit pour l'un d'eux, et que le plaideur cherche à le dire mais ne sait pas assembler les paroles ; ou qu'on l'a vu se peiner à se sauver par des arguments vrais, et qu'à cause de la colère et de l'irritation l'argument lui a échappé, ou qu'il s'est embrouillé à cause de la sottise, voici qu'il est permis de l'aider et de lui faire comprendre le début de la chose, en vertu de « Ouvre ta bouche pour le muet » (Proverbes 31, 8). Et il faut beaucoup réfléchir en cette matière, afin de ne pas être comme ceux qui arrangent les plaidoiries des juges (les avocats).
séif 9
- אין לדיין לרחם בדין על דל שלא יאמר עני הוא זה ובעל דינו עשיר וחייב לפרנסו אזכנו בדין ונמצא מתפרנס בכבוד ולא להדר פני גדול שאם באו לפניו עשיר וחכם גדול עם עני והדיוט לא יכבדנו ולא ישאל בשלומו שלא יסתתמו דברי בעל דינו ולא יאמר היאך אחייבנו בדין ונמצא מתבייש אלא אפטרנו ואח"כ אומר לו שיתן לו את שלו אלא יחתוך הדין מיד לאמיתו ואם באו לפניו אחד כשר וא' רשע לא יאמר זה רשע וחזקתו משקר וזה בחזקת שאינו משנה בדיבורו אטה הדין על הרשע אלא לעולם יהיו שני בעלי הדין בעיניו כרשעים ובחזקה שכל א' מהם טוען שקר וידון לפי מה שיראה לו מן הדברים וכשיפטרו מלפניו יהיו בעיניו ככשרים כשקיבלו עליהם את הדין וידון כל אחד לכף זכות:Le juge ne doit pas avoir pitié dans le jugement d'un pauvre, de sorte qu'il ne dise pas : « Celui-ci est pauvre et son adversaire est riche et tenu de le faire vivre ; je lui donnerai raison en justice, et il se trouvera nourri avec honneur. » Et il ne doit pas avoir égard à la personne d'un grand : si sont venus devant lui un riche et grand sage avec un pauvre et homme simple, il ne l'honorera pas et ne lui demandera pas de ses nouvelles, afin que les paroles de son adversaire ne soient pas bloquées ; et il ne dira pas : « Comment le condamnerai-je en justice, il se trouverait humilié ? Plutôt je le déclarerai quitte, et ensuite je lui dirai de lui donner ce qui est à lui » ; mais il tranchera immédiatement le jugement conformément à la vérité. Et si sont venus devant lui un homme intègre et un méchant, il ne dira pas : « Celui-ci est méchant et a la présomption de mentir, et celui-là a la présomption de ne pas altérer sa parole ; j'inclinerai le jugement contre le méchant » ; mais toujours les deux plaideurs seront à ses yeux comme des méchants, et dans la présomption que chacun d'eux plaide le mensonge, et il jugera selon ce qui lui paraîtra des propos. Et lorsqu'ils se retireront de devant lui, ils seront à ses yeux comme des hommes intègres, puisqu'ils ont accepté sur eux le jugement ; et il jugera chacun favorablement.
séif 10
- צריך הדיין לפסוק הדין מיד אחר שיתברר לו שאם מענה את הדין ומאריך בדברים הברורים כדי לצער א' מבעלי הדינים הרי זה בכלל לא תעשו עול:Le juge doit trancher le jugement immédiatement après qu'il lui a été éclairci ; car s'il retarde le jugement et prolonge la discussion sur des choses claires afin de faire souffrir l'un des plaideurs, voici que cela entre dans l'interdit : « Vous ne commettrez pas d'iniquité » (Lévitique 19, 15).
séif 11
- כשא' מבעלי דינים מגזם לחבירו בפני הדיין ואומר לו כך וכך תתחייב לי בדין אם אין הדין כך צריך הדיין לומר לו שקר אתה דובר: הגה בעל דין שתבע חבירו בעד דבר מועט והדיין רואה שיתחייב לו על פי הדין יותר ממה שתבע אין לו לדיין לפסוק יותר ממה שתבע ואם פסק לו יותר הוי טעות בדין וחוזר (דעת עצמו מפ"ק דב"ב רוניא אקפיה רבינא וכו' וכ"כ הריב"ש בסי' רכ"ז):Lorsque l'un des plaideurs exagère envers son prochain devant le juge et lui dit : « Tu me devras tant et tant selon le jugement », si le jugement n'est pas ainsi, le juge doit lui dire : « Tu dis un mensonge. » Haga (Rema) : Un plaideur qui a réclamé à son prochain une petite somme, et le juge voit que celui-ci lui devra selon le droit plus que ce qu'il a réclamé, le juge ne doit pas trancher plus que ce qu'il a réclamé ; et s'il lui a attribué plus, c'est une erreur dans le jugement, et il revient sur sa décision (opinion propre du Rema, d'après le premier chapitre de Baba Batra : « Rounia, Ravina l'a contraint », etc. ; et c'est ce qu'a écrit le Rivach au siman 227).
séif 12