Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- כמה זמן נותנין להביא ראיה ודין הטלת חרם. ובו ה סעיפים:
אמר אחד מבעלי הדין יש לי עדים להביא נותנין לו זמן ל' יום ולאחר ל' יום פוסקין הדין (וצריך לשלם) (מרדכי ס"פ ז"ב) ואם מביאן אחר כך יסתור הדין ואם גלוי וידוע לב"ד שפלוני ופלוני הם עדים בדבר והרחיקו נדוד נותנים לו זמן עד שיוכל להביא: וה"ה אם ידוע לב"ד שיוכל לברר דבריו תוך שלשים אין נותנין לו זמן לבטלה (ב"י בשם הריטב"א) וע"ל סי' צ"ח סעיף ד':Combien de temps donne-t-on pour apporter une preuve, et loi de l'imposition d'un 'hérem (anathème). Il contient 5 séifim.
Si l'un des plaideurs a dit : « J'ai des témoins à apporter », on lui donne un délai de 30 jours ; et après 30 jours, on tranche le jugement Haga (Rema) : (et il doit payer) (Mordekhaï, fin du chapitre Zé Borer). Et s'il les apporte ensuite, il renversera le jugement. Et s'il est manifeste et connu du tribunal que tel et tel sont témoins de la chose et qu'ils sont partis au loin, on lui donne un délai jusqu'à ce qu'il puisse les apporter. Haga (Rema) : Et de même, s'il est connu du tribunal qu'il ne pourra pas établir ses dires dans les trente jours, on ne lui donne pas de délai pour rien (Beit Yossef au nom du Ritva). Et voir plus loin, siman 98, séif 4.séif 1
- הא דיהבי זמן שלשים יום דוקא כשתבעוהו תחלה בלא ראיה וחייבוהו ב"ד שישבע וזה טוען יש לי ראיה ואינה מצויה עתה בידי ואיני רוצה לקבל שבועתו אז נותנין לו זמן שלשים יום אבל אם טען תחלה יש לי ראיה ואינה מצויה עתה בידי מה צורך ליתן לו זמן לכשיביא ישיב לו הנתבע וכל זמן שלא יביא לא ישיב לו טענה ואם חזר ואמר אין לי ראיה ישיב לו בלא ראיה יש מי שאומר שנשבע ונפטר ואינו נאמן להביא עוד ראיה: הגה ואם הנתבע מבקש זמן כדי להשיב על טענת התובע אם נראה לב"ד שאינו אלא דחייה אין נותנין לו זמן וצריך להשיב מיד אבל אם נראה לב"ד שצריך זמן כדי לחשוב ולשים לבו על דברים שבינו לבינו נותנין לו זמן כפי הצורך (ב"י בשם תשו' הרשב"א) אבל אם כתוב בשטר שיפרע לו בלי דחייה כל תנאי שבממון קיים (ב"י בשם הריטב"א):Ce qu'on donne un délai de trente jours, c'est uniquement lorsqu'on l'a d'abord assigné sans preuve, que le tribunal l'a obligé (le défendeur) à jurer, et que celui-ci (le demandeur) prétend : « J'ai une preuve, mais elle n'est pas disponible maintenant entre mes mains, et je ne veux pas accepter son serment » ; alors on lui donne un délai de trente jours. Mais s'il a prétendu d'emblée : « J'ai une preuve, mais elle n'est pas disponible maintenant entre mes mains », quel besoin y a-t-il de lui donner un délai ? Lorsqu'il l'apportera, le défendeur lui répondra ; et tant qu'il ne l'apportera pas, il ne lui répondra pas d'argument. Et s'il s'est ravisé et a dit : « Je n'ai pas de preuve, qu'il me réponde sans preuve », il y a un avis selon lequel il (le défendeur) jure et est quitte, et il (le demandeur) n'est plus cru pour apporter encore une preuve. Haga (Rema) : Et si le défendeur demande un délai pour répondre à la prétention du demandeur, s'il apparaît au tribunal que ce n'est qu'une manœuvre dilatoire, on ne lui donne pas de délai, et il doit répondre immédiatement ; mais s'il apparaît au tribunal qu'il a besoin de temps pour réfléchir et porter son attention sur des affaires entre lui et lui (l'adversaire), on lui donne un délai selon le besoin (Beit Yossef au nom des Responsa du Rachba). Mais s'il est écrit dans l'acte qu'il le paiera sans délai, toute condition en matière d'argent est valable (Beit Yossef au nom du Ritva).
séif 2
- טען אחד מבעלי דינים יש לי זכות בעדים או בראיה ואיני יודע ביד מי הוא חייב הדיין להטיל חרם על כל מי שיודע לו זכות בעדים או בראיה שיודיע לדיין אפי' אם הזכות של העדים והראיה יודע בהם מי שכנגדו חייב להגיד: הגה וע' ל' סי' ע"א סעיף ז' וח' כיצד נותנים חרם וע' ל' סי' צ"ב סעיף ו' אם טוען שכנגדו הוא פסול לישבע אם נותנים חרם על זה:Si l'un des plaideurs a prétendu : « J'ai un droit établi par des témoins ou par une preuve, et je ne sais pas entre les mains de qui il est », le juge doit imposer un 'hérem (anathème) sur quiconque connaît pour lui un droit par des témoins ou par une preuve, afin qu'il le fasse savoir au juge. Même si son adversaire connaît le droit des témoins et de la preuve, il est tenu de le dire. Haga (Rema) : Et voir plus loin, siman 71, séifim 7 et 8, comment on impose le 'hérem ; et voir plus loin, siman 92, séif 6, si, lorsqu'il prétend que son adversaire est inapte à jurer, on impose un 'hérem à ce sujet.
séif 3
- האומר לחבירו שטר שבידך זכות יש לי בו אם הלה מודה שיש לזה בו זכות חייב להוציאו בב"ד וב"ד יעתיקו מה שכתוב בו מזכותו אבל אם הלה אומר שאין בידו שטר שיהא בו שום זכות לזה אין מחייבין אותו להראות שטר לשום אדם אבל אם ירצה זה להחרים חרם סתם לכל מי שיש בידו שטר שיש לו זכות בו מי שיראנו יחרים ואם טען זה בודאי שהוא יודע שהשטר שיש לו זכות בו הוא אצלו הרי זה נשבע היסת שאינו אצלו:Celui qui dit à son prochain : « Dans un acte qui est en ta possession, j'ai un droit », si celui-là reconnaît que celui-ci y a un droit, il est tenu de le produire au tribunal, et le tribunal recopiera ce qui y est écrit concernant son droit. Mais si celui-là dit qu'il n'a pas en main d'acte dans lequel il y aurait un quelconque droit pour celui-ci, on ne l'oblige pas à montrer un acte à quiconque. Mais si celui-ci veut prononcer un 'hérem général sur quiconque a en main un acte dans lequel il a un droit, pour que celui qui l'a le montre, il prononcera le 'hérem. Et si celui-ci a prétendu avec certitude qu'il sait que l'acte dans lequel il a un droit est chez lui, voici que celui-là prête le serment de hessèt (serment d'ordre rabbinique) qu'il n'est pas chez lui.
séif 4
- המוציא שטר על חבירו והלה טוען שיש בו זיוף ושאל שיתנו לו הטפסת השטר כדי לדקדק בו נותנים לו אע"פ שכתוב בו בלא טפיסת טופס מזה השטר:Celui qui produit un acte contre son prochain, et celui-là prétend qu'il y a un faux, et a demandé qu'on lui donne la copie de l'acte afin de l'examiner, on la lui donne, même s'il y est écrit : « sans faire de copie de cet acte ».
séif 5