Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- דברים שבני מבוי כופין זה את זה. ובו ז סעיפים:
בני מבוי כופין זה את זה לעשות לחי וקורה למבוי אבל אם באו להעמיד לו דלתות אפי' אחד מהם יכול לעכב ולומר אני רוצה ליכנס בחבילתי עד פתחי ואפי' אם יסכימו כולם להעמיד דלתות בני רשות הרבים מעכבים עליהם: הגה ואפי' מכרו בני המבוי המבוי להעמיד דלתות והכריזו שכל מי שלא יערער שאבד זכותו ולא ערערו בני רשות הרבים אפ"ה יכולין למחות (ב"י בשם הרשב"א) ואפי' אם ירצו להעמיד הדלתות בפנים במבוי הרבה לפי שפעמים דוחקים ונכנסים לתוכו: הגה מיהו מבואות קטנים הפתוחים לאותן הפתוחים לרשות הרבים או לסמטא רשאין בני המבוי לעשות להן דלתות (טור ס"ד בשם הרא"ש) וי"א דאפי' אם פתוח לרשות הרבים וניכר בראשו כמין פתח שיש לו פצימין יכולין להעמיד לו דלתות (טור ס"ה בשם הרמב"ן ונ"י ריש ב"ב) בני מבוי שהיה במבוי שלהן שכונה בחצר אחד ובו בית הכנסת ובית המקוה והחצר סגור בדלתות והמבוי פתוח לרשות עכו"ם ובמקום אחר דרים ישראלים שיש להם דרך על זה המבוי לילך לחצר ההוא לצורך טבילה או תפלה ובני המבוי רוצים להעמיד דלתות כדי לשמור (עצמן) מן העכו"ם הנכנסים הישראלים האחרים יכולין למחות בידם אע"פ שרוצים להסיר הדלת מן החצר ולקבעה בראש המבוי זה משורת הדין אבל אם נתן להם המלך רשות להעמיד דלתות במבוי שלהן דינא דמלכותא דינא כי השווקים והרחובות שלהן ויכולין לעשות בהן מה שירצו (תשובת רשב"א):Les choses auxquelles les habitants d'une impasse se contraignent mutuellement. Ce siman contient 7 séifim.
Les habitants d'une impasse (mavoï) se contraignent mutuellement à faire un montant (le'hi) et une poutre (kora) pour l'impasse (afin de permettre d'y porter le Chabbat) ; mais s'ils viennent à y installer des portes, même un seul d'entre eux peut s'y opposer et dire : « Je veux entrer avec mon fardeau jusqu'à ma porte. » Et même si tous s'accordent à installer des portes, les gens du domaine public peuvent s'y opposer – Haga (Rema) : et même si les habitants de l'impasse ont vendu l'impasse (le droit) pour installer des portes et ont fait proclamer que quiconque ne contesterait pas perdrait son droit, et que les gens du domaine public n'ont pas contesté, ils peuvent malgré tout protester (Beit Yossef, au nom du Rachba) – et même s'ils veulent installer les portes loin à l'intérieur de l'impasse, car parfois les gens se pressent (dans la foule) et entrent dans l'impasse. Haga (Rema) : Toutefois, pour de petites impasses qui donnent sur celles qui donnent sur le domaine public ou sur une ruelle (simta), les habitants de l'impasse ont le droit de leur faire des portes (Tour, séif 4, au nom du Roch). Et certains disent que même si l'impasse donne sur le domaine public, si l'on reconnaît à son entrée comme une porte ayant des montants, on peut y installer des portes (Tour, séif 5, au nom du Ramban ; et Nimoukei Yossef au début de Baba Batra). Des habitants d'une impasse dans laquelle il y avait un quartier juif dans une cour, où se trouvaient la synagogue et le bain rituel (mikvé), la cour étant fermée par des portes, et l'impasse donnant sur le domaine des non-Juifs ; et ailleurs habitent des Juifs qui ont un passage par cette impasse pour aller à cette cour pour l'immersion ou la prière ; et les habitants de l'impasse veulent installer des portes afin de se protéger des non-Juifs qui entrent : les autres Juifs peuvent protester contre eux, même s'ils veulent retirer la porte de la cour et la fixer à l'entrée de l'impasse. Cela, selon la stricte loi ; mais si le roi leur a donné l'autorisation d'installer des portes dans leur impasse, la loi du royaume est la loi (dina demalkhouta dina), car les marchés et les rues sont à lui, et il peut en faire ce qu'il veut (Responsa du Rachba).séif 1
- וכן מבואות המפולשין לדרך עיר אחרת ובקשו בני אותם מבואות לסתמם בני אותם העיר מעכבים עליהם ואפי' יש להם דרך אחרת לעבור משם:Et de même, des impasses qui débouchent (mefoulachim) sur la route d'une autre ville, si les habitants de ces impasses demandent à les fermer, les gens de cette ville (l'autre ville) peuvent s'y opposer, même s'ils ont un autre chemin pour passer de là.
séif 2
- מי שבקש לפתוח פתח במבוי שאינו מפולש בני מבוי מעכבין עליו מפני שמרבה עליהם את הדרך ואם היה מפולש (לר"ה) (המגיד) פותח כל פתח שירצה לכתחלה ואי אית ליה דלתות שנועלים בהם בלילה כסתום דמי שמרבה עליהם הדרך בלילה: הגה וכן מעכבין זה את זה שלא להשתמש במבוי רק בדברים שדרך להשתמש במבואות (טור בשם הרמב"ם פ"ה דשכנים):Celui qui demande à ouvrir une porte (de sa maison) dans une impasse qui ne débouche pas de l'autre côté : les habitants de l'impasse peuvent s'y opposer, car il augmente pour eux le passage (le nombre de passants). Et si elle débouchait (sur le domaine public) (Maguid Michné), il ouvre toute porte qu'il veut, même lekhat'hila (a priori). Et si l'impasse a des portes que l'on ferme la nuit, elle est considérée comme fermée, car il augmente pour eux le passage la nuit. Haga (Rema) : Et de même, ils peuvent s'empêcher mutuellement d'utiliser l'impasse sauf pour des choses dont on a l'habitude de se servir dans les impasses (Tour, au nom du Rambam, chapitre 5 des lois sur les Voisins).
séif 3
- יש אומרים שהמבקש לפתוח פתח במבוי אחר בני מבוי ראשון מעכבין עליו מפני שמרבה עליהם דריסת הרגל של בני מבוי אחר לבא שם דרך פתחו:Certains disent que celui qui demande à ouvrir une porte (de sa maison située dans une impasse) sur une autre impasse : les habitants de la première impasse peuvent s'y opposer, car il augmente pour eux le passage des habitants de l'autre impasse, qui viendront là par sa porte.
séif 4
- היה לו פתח סתום במבוי שאינו מפולש הרי זה פותחו בכל עת שירצה ואם פרץ את פצימיו בני מבוי מעכבין עליו:S'il avait une porte murée dans une impasse qui ne débouche pas, il peut l'ouvrir quand il le veut ; mais s'il en a démoli les montants, les habitants de l'impasse peuvent s'y opposer.
séif 5
- אחד מבני מבוי שבקש לסתום פתחו ולהחזירו למבוי אחר בני מבוי מעכבין עליו שמא יבא עליהם מס ומתמעט מחלקן מהמס הקצוב על בני המבוי לפיכך מקום שאין המס קצוב על בני המבוי הרי זה סותם פתחו בכל עת שירצה (ובלבד שיפרוץ פצימיו שיש לו למבוי זה) (נ"י פ"ק דב"ב):L'un des habitants d'une impasse qui demande à murer sa porte et à la rouvrir sur une autre impasse : les habitants de l'impasse peuvent s'y opposer, de peur qu'un impôt ne leur incombe et que sa sortie ne diminue le nombre de ceux qui partagent l'impôt fixé sur les habitants de l'impasse. C'est pourquoi, dans un endroit où l'impôt n'est pas fixé sur les habitants de l'impasse, il peut murer sa porte quand il le veut (à condition de démolir les montants qu'il a sur cette impasse) (Nimoukei Yossef, premier chapitre de Baba Batra).
séif 6
- חמש חצירות הפתוחות למבוי שאינו מפולש כולם משתמשות עם החיצונה והחיצונה משתמשת לעצמה וכן השנייה משתמשת לעצמה ומשתמשת עם החיצונה ואינה משתמשת עם השאר נמצאת הפנימית משתמשת עם כולם ומשתמשת לעצמה לפיכך אם בעל השנייה בנה אצטבא (פי' מקום צר כאמה וגובה כד' כה' טפחים שמניחים עליו פרקמטיא למכור ולפעמים יושבין עליו) כנגד פתחו וסתמו אין החיצונה יכולה לעכב עליו אבל כל הפנימיות מעכבות עליו מפני שמרבה עליהם את הדרך שהרי מקיפין את האצטבא: הגה וי"א דאין טענת ריבוי הדרך טענה ואין הפנימי יכול למחות בחיצון אא"כ היה כח לפנימי לסתום המבוי שם אם היה רוצה אבל בלא"ה כגון שיש כח לחיצון להשתמש לפנים ממנו אין ריבוי הדרך טענה (ב"י בשם הרשב"א) וכמו שהדין במבוי כן הדין במקומות של בהכ"נ לכן עשיר שיש לו מקומות רבים ובני הכנסת באים להוסיף ספסלים בביה"כ במקומות הפנויים כדי להרויח הצדקה ושיבואו רבים להתפלל או שיחידים רוצים לישב באמצע הדרך העשיר יכול למחות בטענה שמיצר לו הדרך או מרבה עליו הדרך מיהו אם יש מנהג בעיר הולכין אחריו ויכולין בני הכנסת לתקן שכל מי שיש לו מקום שאינו צריך לו שישכירנו בקצבה הנראה להם ואם רוצים לבנות להם ביה"כ אחר או יחידים הבאים לבנות להם ביה"כ אין אחרים יכולין למחות בידם והמוחה ראוי לנזיפה (ריב"ש סי' רנ"ג) ואין להשתמש בבית הכנסת אלא בדבר הנהוג לכן אם אלו היושבים במערב באים להגביה מקומותיהם במעלה על האחרים האחרים יכולין למחות אבל להגביה מעט כדי שיזונו עיניהם בענין שלא יהיו נראין גבוהין דזה נהנה וזה אינו חסר אינן יכולין לעכב (ריב"ש סי' רנ"ט) וע' לקמן סי' קע"א סעיף א': וכן בעל השנייה שפתח לחצירו פתח שני בינו ובין החיצונה אין החיצונה מעכבת עליו שאין לה להשתמש אלא מפתחה ולחוץ אבל אם פתח הפתח שני בינו ובין השלישית הפנימית מעכבת עליו שאין לו להשתמש במבוי אלא מפתח חצירו הראשון ולחוץ וכן הדין בכולם: הגה וי"א דכל כנגד חצירו יש לו רשות לפתוח בין כלפי חוץ בין כלפי פנים ולכן יכול למחות ג"כ על מי שבא לסתום נגד חצירו אע"פ שהוא לפנים מפתח חצירו (טור בשם הרשב"א והרמ"ה):Cinq cours qui donnent sur une impasse qui ne débouche pas : toutes se servent de l'impasse avec l'extérieure (dans la partie située devant la cour extérieure), et l'extérieure se sert (seulement) pour elle-même ; de même, la deuxième se sert pour elle-même et se sert avec l'extérieure, mais ne se sert pas avec les autres. Il se trouve que l'intérieure se sert avec toutes et se sert pour elle-même. C'est pourquoi, si le propriétaire de la deuxième a construit une banquette (itstaba) (c'est-à-dire un endroit étroit d'environ une coudée, haut d'environ quatre ou cinq téfa'him (palmes), sur lequel on pose de la marchandise à vendre, et sur lequel on s'assoit parfois) en face de sa porte et a bouché (une partie de l'impasse), l'extérieure ne peut pas s'y opposer, mais toutes les intérieures peuvent s'y opposer, car il leur allonge le chemin, puisqu'elles doivent contourner la banquette. Haga (Rema) : Et certains disent que l'argument de l'allongement du chemin n'est pas un argument, et que l'intérieur ne peut protester contre l'extérieur que si l'intérieur avait le droit de fermer l'impasse à cet endroit s'il le voulait ; mais autrement, par exemple si l'extérieur a le droit de se servir de la partie située plus à l'intérieur que lui, l'allongement du chemin n'est pas un argument (Beit Yossef, au nom du Rachba). Et la règle qui vaut pour l'impasse vaut aussi pour les places de la synagogue. C'est pourquoi un riche qui possède de nombreuses places, et que les membres de la communauté viennent ajouter des bancs dans la synagogue aux endroits libres afin d'augmenter les revenus de la tsedaka (charité) et pour que beaucoup viennent prier, ou que des particuliers veulent s'asseoir au milieu du passage : le riche peut protester en arguant que cela lui rétrécit le passage ou lui allonge le chemin. Toutefois, s'il y a un usage (minhag) dans la ville, on le suit. Et les membres de la communauté peuvent établir que quiconque a une place dont il n'a pas besoin la loue au prix qui leur semble juste. Et s'ils veulent se construire une autre synagogue, ou si des particuliers viennent se construire une synagogue, les autres ne peuvent pas protester contre eux, et celui qui proteste mérite une réprimande (Rivach, siman 253). Et on ne se sert de la synagogue que de la manière habituelle ; c'est pourquoi, si ceux qui sont assis du côté ouest viennent surélever leurs places d'une marche au-dessus des autres, les autres peuvent protester ; mais s'ils veulent les surélever un peu, afin de voir (litt. « nourrir leurs yeux »), de façon qu'ils ne paraissent pas plus hauts, comme l'un en profite et que l'autre n'y perd rien, ils ne peuvent pas s'y opposer (Rivach, siman 259) ; et voir plus loin, siman 171, séif 1. Et de même, le propriétaire de la deuxième cour qui a ouvert à sa cour une deuxième porte, entre lui et l'extérieure : l'extérieure ne peut pas s'y opposer, car elle (la deuxième) n'a le droit de se servir de l'impasse que de sa porte vers l'extérieur (de toute façon) ; mais s'il a ouvert la deuxième porte entre lui et la troisième, l'intérieure peut s'y opposer, car il n'a le droit de se servir de l'impasse que de la première porte de sa cour vers l'extérieur ; et de même la règle pour toutes. Haga (Rema) : Et certains disent que, sur toute la longueur en face de sa cour, il a le droit d'ouvrir, aussi bien vers l'extérieur que vers l'intérieur ; et c'est pourquoi il peut aussi protester contre celui qui vient boucher l'impasse en face de sa cour, même si c'est plus à l'intérieur que la porte de sa cour (Tour, au nom du Rachba et du Rama).
séif 7