Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- דין הרחקת נזיקין. ובו מד סעיפים:
הבית והעלייה של שנים לא יעשה בע"ה תנור בתוך ביתו אא"כ יש לו על גביו גובה ד' אמות בינו לתקרת העלייה (שלא ישרף העלייה) וכן לא יעמיד בעל העלייה תנור עד שיהיה תחתיו מעזיבה שלשה טפחים מלבד שיהא על גביו גובה ד' אמות ובכירה טפח מעזיבה מתחתיה ואם תנור של נחתומין הוא צריך שיהיה תחתיו ד' טפחים ובכירה של נחתומין ג' טפחים אע"פ שהרחיק כשיעור אם יצא האש והזיקה משלם מה שהזיקה וכל אדם בביתו צריך להרחיק כשיעורים הללו מפני השכנים שמעכבים עליו:Lois de l'éloignement des sources de dommages. Il contient 44 séifim.
Une maison et un étage supérieur appartenant à deux personnes : le propriétaire de la maison ne fera pas de four à l'intérieur de sa maison, à moins qu'il n'ait au-dessus de lui une hauteur de quatre coudées entre lui (le four) et le plafond de l'étage (afin que l'étage ne brûle pas). Et de même, le propriétaire de l'étage n'installera pas de four, à moins qu'il n'y ait en dessous de lui un revêtement de sol (maaziva) de trois téfa'him (palmes), outre qu'il doit y avoir au-dessus de lui une hauteur de quatre coudées ; et pour un réchaud (kira), un téfa'h de revêtement en dessous de lui. Et s'il s'agit d'un four de boulangers, il faut qu'il y ait en dessous de lui quatre téfa'him, et pour un réchaud de boulangers, trois téfa'him. Bien qu'il ait éloigné selon la mesure, si le feu est sorti et a causé un dommage, il paie ce qu'il a endommagé. Et toute personne, dans sa maison, doit éloigner selon ces mesures, à cause des voisins, qui peuvent s'y opposer.séif 1
- מי שהיתה לו חנות תחת אוצר חבירו לא יעשה בה לא נחתום ולא צבע ולא רפת בקר ולא יכניס שם אספסתא (פי' תבואה שלא הביאה שליש והוא מאכל בהמה תרגום על בלילו על אספסתיה) וכיוצא בהם מדברים שעולה מהם הבל חם הרבה מפני שהחום מפסיד פירות האוצר (וה"ה שלא יפתח חלון מבית שיש בו דברים אלו לחדר שיש לו תחת האוצר) (טור בשם הרשב"א) לפיכך אם היה אוצר יין בא"י שאין החום מפסידו הרי זה עושה בחנותו כל מלאכת אש שירצה אבל לא יעשה רפת בקר מפני שמפסיד ריח היין (וכן במקום שקול ונדנוד קשים ליין שצריך להרחיק) (ריב"ש סימן רל"ו) ואם הוחזקה החנות בתחלה לרפת או לנחתום וכיוצא בו ואח"כ רצה בעל העלייה לעשות עלייתו אוצר אינו יכול למחות בידו:Celui qui avait une boutique sous l'entrepôt de son prochain ne doit y installer ni boulanger, ni teinturier, ni étable de bovins, et n'y fera pas entrer d'aspasta (explication : céréale qui n'a pas atteint le tiers de sa croissance, et c'est une nourriture pour le bétail ; c'est ainsi que le Targoum traduit « sur son fourrage » [Job 6, 5] : « sur son aspasta ») et choses semblables, parmi les choses dont monte beaucoup de vapeur chaude, car la chaleur abîme les produits de l'entrepôt. Haga (Rema) : (Et il en est de même : il n'ouvrira pas de fenêtre d'une pièce où se trouvent ces choses vers la pièce qu'il a sous l'entrepôt) (le Tour au nom du Rachba). C'est pourquoi, s'il s'agissait d'un entrepôt de vin en Terre d'Israël, que la chaleur n'abîme pas, il peut faire dans sa boutique tout travail de feu qu'il veut ; mais il ne fera pas d'étable de bovins, car elle gâte l'odeur du vin. Haga (Rema) : (Et de même, dans un endroit où le bruit et l'ébranlement nuisent au vin, il faut éloigner) (Rivach, siman 236). Et si la boutique était établie au départ comme étable, ou pour un boulanger et semblable, et qu'ensuite le propriétaire de l'étage a voulu faire de son étage un entrepôt, il ne peut pas protester contre lui.
séif 2
- גילה בעל העלייה דעתו שחפץ לעשות בה אוצר כגון שכיבד וריבץ עלייתו או שריבה בה חלונות כדרך שעושים לאוצר וקדם זה ועשה תנור קודם שיכניס פירות לאוצר או שהתחיל לאצור שומשמין או רמונים או תמרים וכיוצא בהם וקדם זה ועשה התנור קודם שאצר חטים או שעשה בעל החנות מחילה על גבה להבדיל בין החנות ובין האוצר בכל אלו בעל האוצר מעכב עליו ואם עבר ועשה אינו יכול להסירו:Si le propriétaire de l'étage a révélé son intention qu'il désire en faire un entrepôt, par exemple il a balayé et arrosé son étage, ou il y a ajouté des fenêtres comme on le fait pour un entrepôt, et que celui-ci (le propriétaire de la boutique) l'a devancé et a fait un four avant qu'il ne fasse entrer des produits dans l'entrepôt ; ou bien le propriétaire de l'étage a commencé à entreposer des graines de sésame, des grenades, des dattes et choses semblables, et celui-ci l'a devancé et a fait le four avant qu'il n'ait entreposé du blé ; ou bien le propriétaire de la boutique a fait une voûte au-dessus d'elle pour séparer entre la boutique et l'entrepôt : dans tous ces cas, le propriétaire de l'entrepôt peut l'en empêcher ; et s'il a transgressé et l'a fait, il ne peut pas le faire enlever.
séif 3
- היו מימי העליון יורדים על התחתון ומזיקין אותו אם אין שם מעזיבה בענין שכששופך מימיו מיד יורדים לתחתון ומזיקים אותו חייב לסלק היזקו ואם יש מעזיבה שהמים נבלעים בה ואינם יורדים מיד אלא לאחר מכאן יורדים ומזיקין א"ח לסלק היזקו: הגה והכל לפי הענין דאם המים מועטין וכלין לאלתר אפילו בלא מעזיבה אינו חייב לסלק היזקו ואם היו מרובים ומזיקין לו תדיר דרך המעזיבה חייב לסלקו (מרדכי ר' פ"י דב"מ) וכל זה במי תשמישו דבעל עלייה ששופך על העלייה אבל אם ירדו גשמים על העלייה ויורדין למטה על הניזק לתקן שלא יוזק (ריב"ש סי' תקי"ז) מרחיקין את הגפת (פירוש פסולת של זיתים) ואת הזבל ואת המלח ואת הסיד ואת הסלעים וחול הלח מכותלו של חבירו שלש טפחים או סד בסיד:Si les eaux de l'occupant du haut descendent sur celui du bas et lui causent un dommage : s'il n'y a pas là de revêtement (maaziva), de sorte que, lorsqu'il verse ses eaux, elles descendent aussitôt chez celui du bas et lui causent un dommage, il est obligé d'écarter son dommage ; et s'il y a un revêtement dans lequel les eaux sont absorbées, et qu'elles ne descendent pas aussitôt mais seulement par la suite descendent et causent un dommage, il n'est pas obligé d'écarter son dommage. Haga (Rema) : Et tout dépend de la situation : car si les eaux sont peu abondantes et disparaissent aussitôt, même sans revêtement il n'est pas obligé d'écarter son dommage ; et si elles étaient abondantes et lui causaient un dommage continuellement à travers le revêtement, il est obligé de l'écarter (Mordekhaï, début du chapitre 10 de Bava Metsia). Et tout cela concerne les eaux d'usage du propriétaire de l'étage, qu'il verse sur l'étage ; mais si des pluies sont tombées sur l'étage et descendent en bas, c'est au lésé de réparer pour ne pas subir de dommage (Rivach, siman 517). On éloigne le marc d'olives (guéfèt) (explication : les déchets des olives), le fumier, le sel, la chaux, les roches et le sable humide, à trois téfa'him du mur de son prochain, ou bien il enduit le mur de chaux.
séif 4
- מרחיקין את הזרעים ואת המחרישה ואת הגומא שמתקבץ בה מי רגלים מן הכותל שלשה טפחים: הגה ובגומא צריך לסוד ג"כ בסיד וע"ל סעיף י' ואפילו בלא גומא אסור לשפוך מי רגלים סמוך לכותל פחות משלשה טפחים (נ"י פרק לא יחפור):On éloigne les semences, la charrue et la fosse où se rassemble l'urine, à trois téfa'him du mur. Haga (Rema) : Et pour la fosse, il faut aussi enduire de chaux (voir plus loin, séif 10). Et même sans fosse, il est interdit de verser de l'urine près d'un mur, à moins de trois téfa'him (Nimoukei Yossef, chapitre Lo Ya'hpor).
séif 5
- לא ישתין אדם בצד כותל חבירו אם הוא של לבנים אלא אם כן הרחיק ממנו שלש טפחים ואם היה כותל אבנים די בהרחקת טפח ואם היו האבנים צחיח סלע משתין בצדו בלא הרחקה:Un homme n'urinera pas à côté du mur de son prochain, s'il est de briques, à moins de s'en être éloigné de trois téfa'him ; et si c'était un mur de pierres, un éloignement d'un téfa'h suffit ; et si les pierres étaient du roc dur, il urine à côté sans éloignement.
séif 6
- מרחיקין את הריחים מן הכותל ג' טפחים מהריחים התחתונה שהם ארבע מהעליונה כדי שלא יניד אותו או כדי שלא יבהלנו בקול הריחיים: הגה וכל זה ברחיים קטנה כגון רחיים של יד אבל רחיים גדולה שהבהמות מוליכות אותה צריך הרחקה טפי ואם לא הרחיק והזיק בית חבירו חייב לשלם כפי ראות הדיינין שישומו אם הוא גרם לו ההיזק (תשובת הרא"ש כלל ק' סי' ד') וכן בשאר נזיקין כגון האורג שמזיק לחבירו בהכאות שעושה בשעת אריגה ישומו על פי בקיאין ואומנין וכל כיוצא בזה (ריב"ש סי' קצ"ו):On éloigne la meule du mur de trois téfa'him à partir de la meule inférieure, ce qui fait quatre à partir de la supérieure, afin qu'il ne l'ébranle pas (le mur), ou afin qu'il ne l'effraie pas (le voisin) par le bruit de la meule. Haga (Rema) : Et tout cela concerne une petite meule, comme une meule à main ; mais une grande meule, que des bêtes font tourner, nécessite un éloignement plus grand. Et s'il n'a pas éloigné et a endommagé la maison de son prochain, il doit payer selon l'appréciation des juges, qui évalueront s'il lui a causé le dommage (Responsa du Roch, règle 100, siman 4). Et de même pour les autres dommages, comme le tisserand qui cause un dommage à son prochain par les coups qu'il donne au moment du tissage : on évaluera selon l'avis d'experts et d'artisans ; et de même pour tout cas semblable (Rivach, siman 196).
séif 7
- מרחיקין את התנור מן הכותל שלשה טפחים מקרקעיתו שהם ארבע משפתו כדי שלא יחם הכותל ומודד מהשפה הפנימית שעובי כותלי התנור בכלל השלשה טפחים:On éloigne le four du mur de trois téfa'him à partir de son fond, ce qui fait quatre à partir de son rebord, afin que le mur ne chauffe pas ; et on mesure à partir du rebord intérieur, car l'épaisseur des parois du four est incluse dans les trois téfa'him.
séif 8
- יש מי שאומר שכל אלו ההרחקות מהכותל דוקא בכותל של לבנים ויש מי שאומר דאפי' בכותל של אבנים וזה דעת הרמב"ם והר"ר יונה ז"ל:Il y a un avis selon lequel tous ces éloignements du mur ne s'appliquent qu'à un mur de briques ; et il y a un avis selon lequel ils s'appliquent même à un mur de pierres, et c'est l'opinion du Rambam et de Rabbénou Yona, de mémoire bénie.
séif 9
- לא יחפור אדם בור ולא שיח ולא מערה ולא יביא אמת המים ולא יעשה בריכת המים לשרות בו בגדים לכבסם בצד כותלו של חבירו אלא אם כן הרחיק מהכותל שלשה טפחים ויסוד בסיד לכותל בור זה או מקוה המים זה או כותל האמה מצד חבירו כדי שלא יבליעו המים ויזיקו כותל חבירו: הגה וי"א דאפי' לא היו המים קבועים שם תמיד כגון צנור השופכת מים מבית לחוץ אפילו הכי צריך להרחיקו (מרדכי ר"פ לא יחפור) ויש חולקין (נ"י ר"פ הנ"ל והמגיד פ"ט משכנים) מיהו במי רגלים לכ"ע אסור כמו שנתבאר סעיף ה' וה"ה בור שאין בו מים כלל אסור לחפור סמוך לכותל חבירו וצריך לתקן לפי עיני אומנין הבקיאין בכך (ב"י בשם הרשב"א):Un homme ne creusera ni citerne (bor), ni fossé, ni grotte, n'amènera pas de canal d'eau et ne fera pas de bassin d'eau pour y tremper des vêtements afin de les laver, à côté du mur de son prochain, à moins de s'être éloigné du mur de trois téfa'him et d'enduire de chaux la paroi de cette citerne ou de ce bassin d'eau, ou la paroi du canal du côté de son prochain, afin que les eaux ne s'infiltrent pas et n'endommagent pas le mur de son prochain. Haga (Rema) : Et certains disent que même si les eaux ne s'y trouvaient pas en permanence, comme une gouttière qui déverse l'eau de la maison vers l'extérieur, il faut néanmoins l'éloigner (Mordekhaï, début du chapitre Lo Ya'hpor). Et certains contestent (Nimoukei Yossef, début du chapitre susmentionné ; et le Maguid Michné, chapitre 9 des lois des Voisins). Toutefois, pour l'urine, selon tous, c'est interdit, comme il a été expliqué au séif 5. Et il en est de même d'une citerne dans laquelle il n'y a pas du tout d'eau : il est interdit de la creuser près du mur de son prochain, et il faut faire les aménagements selon l'appréciation d'artisans experts en la matière (Beit Yossef au nom du Rachba).
séif 10
- אבן שהכובס מכה בגדים עד שיתלבנו צריך להרחיק אותה ד' אמות מכותל חבירו שבעת שהכובס מכה עליה המים ניתזים ומזיקים לכותל:La pierre sur laquelle le blanchisseur frappe les vêtements jusqu'à ce qu'ils blanchissent doit être éloignée de quatre coudées du mur de son prochain, car au moment où le blanchisseur frappe dessus, l'eau gicle et endommage le mur.
séif 11
- ראובן שהיה כותלו סמוך לכותל שמעון כמין גם ובא ראובן לעשות כותל שני כנגד כותל שמעון עד שיעשה כותלים כמין בי"ת הרי שמעון מעכב עליו עד שירחיק מכנגדו ד' אמות כדי שיהיה המקום בין שני הכותלים רחב כדי שידושו בו רבים ותתחזק הארץ: הגה אפילו עמדה שם הכותל ימים רבים ונפלה כשחוזר ובנאה צריך להרחיק (טור):Réouven, dont le mur était proche du mur de Chimon en forme de gamma (formant un angle), et Réouven vient faire un second mur face au mur de Chimon, de sorte qu'il fasse les murs en forme de beit (ב, fermant l'espace) : Chimon peut l'en empêcher jusqu'à ce qu'il s'éloigne de quatre coudées en face de lui, afin que l'espace entre les deux murs soit assez large pour que le public y foule le sol et que la terre se tasse. Haga (Rema) : Même si le mur s'est tenu là de nombreux jours puis est tombé, lorsqu'il le reconstruit, il doit éloigner (le Tour).
séif 12
- בד"א בכותל גנה או בעיר חדשה בכותל חצר אבל בעיר ישנה כבר נתחזקה ובונה כנגדו בלא הרחקה. הגה ועד חמשים שנה מקרי העיר חדשה (מרדכי פרק לא יחפור) ובית דירה דינו ככותל גינה (טור בשם רבינו תם):Dans quel cas cela a-t-il été dit ? Pour un mur de jardin, ou, dans une ville nouvelle, pour un mur de cour ; mais dans une ville ancienne, le sol s'est déjà tassé, et il construit en face sans éloignement. Haga (Rema) : Et jusqu'à cinquante ans, la ville est appelée nouvelle (Mordekhaï, chapitre Lo Ya'hpor). Et une maison d'habitation a la loi d'un mur de jardin (le Tour au nom de Rabbénou Tam).
séif 13
- וכן אם לא היה באורך כותל שמעון שבונה כנגדו ד' אמות אינו מרחיק אע"פ שמונע הרגל מלהלך שם שהכותל שהוא פחות מד' אמות אינו צריך חיזוק הארץ: הגה וכן אם כותל ראובן הולך ממזרח למערב ושמעון בא לסמוך כותל מצפון לדרום אין צריך להרחיק (טור) וי"א דכל זה לא מיירי אלא כשקנו הקרקע מן המלך או מן ההפקר אבל בלאו הכי יכולין לסמוך כותל לכותל (נ"י פרק לא יחפור והמגיד פ"ט מה' שכנים ור' ירוחם נ' ל"א ח"ו):Et de même, si la longueur du mur de Chimon, face auquel il construit, n'atteignait pas quatre coudées, il n'éloigne pas, bien qu'il empêche les gens de marcher là, car un mur de moins de quatre coudées n'a pas besoin du tassement du sol. Haga (Rema) : Et de même, si le mur de Réouven va d'est en ouest, et que Chimon vient adosser un mur du nord au sud, il n'a pas besoin d'éloigner (le Tour). Et certains disent que tout cela ne concerne que le cas où ils ont acquis le terrain du roi ou d'un bien sans maître (hefkèr) ; mais sinon, ils peuvent adosser un mur à un mur (Nimoukei Yossef, chapitre Lo Ya'hpor ; le Maguid Michné, chapitre 9 des lois des Voisins ; et Rabbénou Yero'ham, Netiv 31, partie 6).
séif 14
- הכותש הריפות (פי' חטים הנכתשים במכתשת) וכיוצא בהם בתוך שלו ובעת שמכה מנדנד לחצר חבירו עד שנדנד כיסוי החבית שעל פי החבית (וי"א שאין צריך כל כך רק שינדנד הכותל קצת) (טור והמגיד פי"א דשכנים בשם הרשב"א וב"י בשם התוס') ה"ז מזיק בחיציו וחייב להרחיק כדי שלא ינדנד או יבטל מלאכתו שמזקת ואם הזיק בעת הנדנוד חייב לשלם שהרי מכחו בא הנזק: הגה ואפילו נבנה החצר אחר שבא המזיק לכאן צריך המזיק להרחיק נזקו (הגהות מיי' פ"ט והגהות אשירי ונ"י ס"פ לא יחפור) וה"ה אם אין מזיק לחצר אלא שיש חולי הראש לבעל החצר וקול ההכאה מזיק לו צריך להרחיק עצמו (ריב"ש סי' קצ"ז):Celui qui pile des grains (rifot) (explication : du blé pilé au mortier) et choses semblables dans son propre domaine, et au moment où il frappe, il ébranle la cour de son prochain au point d'ébranler le couvercle de la jarre posé sur l'ouverture de la jarre — Haga (Rema) : (et certains disent qu'il n'en faut pas tant, mais seulement qu'il ébranle un peu le mur) (le Tour et le Maguid Michné, chapitre 11 des Voisins, au nom du Rachba ; et le Beit Yossef au nom des Tossefot) — celui-ci cause un dommage par ses flèches (par sa force directe) et il est obligé d'éloigner afin de ne pas ébranler, ou d'arrêter son travail qui cause le dommage ; et s'il a endommagé au moment de l'ébranlement, il est obligé de payer, car c'est de sa force que vient le dommage. Haga (Rema) : Et même si la cour a été construite après que l'auteur du dommage est venu là, l'auteur du dommage doit éloigner son dommage (Hagahot Maïmoniyot, chapitre 9 ; Hagahot Acheri ; et Nimoukei Yossef, fin du chapitre Lo Ya'hpor). Et de même, s'il ne cause pas de dommage à la cour, mais que le propriétaire de la cour a une maladie de la tête et que le bruit des coups lui nuit, il doit s'éloigner (Rivach, siman 197).
séif 15
- מרחיקין את הסולם מהשובך של חבירו ארבע אמות כדי שלא תקפוץ הנמיה (פי' הערוך חיה קטנה כעין חתול והר"ן פי' בפרק אלו טריפות מרטינ"ה בלע"ז) בעת שמניח הסולם ותעלה לשובך ותאכל את הגוזלות:On éloigne l'échelle du pigeonnier de son prochain de quatre coudées, afin que la martre (nemiya) (explication de l'Aroukh : un petit animal semblable au chat ; et le Ran a expliqué, au chapitre Elou Terefot : martina en langue vernaculaire) ne saute pas, lorsqu'il pose l'échelle, ne monte au pigeonnier et ne mange les pigeonneaux.
séif 16
- מרחיקין את הכותל מן המזחילה של חבירו ד' אמות כדי שיהיה מקום לבעל המזחילה לזקוף סולם ולתקן מזחילה שלו הואיל והחזיק בה: הגה ויש אומרים לענין שאם קנה ממנו מקום כדי לעלות למזחילתו צריך להניח לו מקום ארבע אמות שיעור זקיפת סולם (טור בשם ר"י וב"י בשם הרא"ש):On éloigne le mur de la gouttière (mazhila) de son prochain de quatre coudées, afin qu'il y ait de la place pour le propriétaire de la gouttière pour dresser une échelle et réparer sa gouttière, puisqu'il en a acquis le droit ('hazaka). Haga (Rema) : Et certains disent que cela concerne le cas où il lui a acheté un emplacement pour monter à sa gouttière : il doit lui laisser un espace de quatre coudées, la mesure nécessaire pour dresser une échelle (le Tour au nom du Ri, et le Beit Yossef au nom du Roch).
séif 17
- מי שבא לחפור בור בסוף שדהו סמוך למיצר חבירו אם שדה חבירו אינו עשוי לבורות סומך ואינו יכול למחות בידו ואם ימלך חבירו לחפור בור בצדו צריך להרחיק מכותל הבור ששה טפחים עד שיהיה בין חלל שני הבורות עובי ששה טפחים ואם היתה שדה חבירו עשויה לבורות אינו סומך עד שירחיק מהמצר ג' טפחים ויחפור וכשיבא חבירו לחפור ירחיק גם הוא ג' טפחים בתוך שדהו ויחפור: הגה וכשמרחיק י"א דצריך ג"כ לסוד בסיד כותל בורו וכמו שנתבאר סעיף י' (טור לדעת הרמ"ה) וי"א דבחדא מנייהו סגי (שם בשם הרא"ש):Celui qui vient creuser une citerne au bout de son champ, près de la limite de son prochain : si le champ de son prochain n'est pas destiné aux citernes, il creuse tout près, et l'autre ne peut pas l'en empêcher ; et si son prochain décide plus tard de creuser une citerne à côté, il doit s'éloigner de la paroi de la citerne de six téfa'him, de sorte qu'il y ait entre les cavités des deux citernes une épaisseur de six téfa'him. Et si le champ de son prochain était destiné aux citernes, il ne creuse pas tout près, mais s'éloigne de la limite de trois téfa'him et creuse ; et quand son prochain viendra creuser, il s'éloignera lui aussi de trois téfa'him à l'intérieur de son champ et creusera. Haga (Rema) : Et lorsqu'il éloigne, certains disent qu'il doit aussi enduire de chaux la paroi de sa citerne, comme il a été expliqué au séif 10 (le Tour selon l'avis du Ramah) ; et certains disent que l'une des deux précautions suffit (ibid., au nom du Roch).
séif 18
- החופר בור לתוך שדהו ומכר חצי השדה ובא הלוקח לחפור גם הוא בור צריך להרחיק כל שיעור הרחקה אפילו אם היתה עשויה לבורות כיון שהראשון בהיתר עשה שהרי בשלו חפר: הגה וכן מותר לעשות בכל נזקין אלו בשלו בשאין שם דבר הניזוק חוץ מחפירות בור אצל שדה העשוייה לבורות (טור בשם ר"ח והתו' והרא"ש) ויש חולקין בזה (שם בשם רש"י והרי"ף):Celui qui creuse une citerne dans son champ puis vend la moitié du champ, et l'acheteur vient creuser lui aussi une citerne : il doit (l'acheteur) s'éloigner de toute la mesure d'éloignement, même si le champ était destiné aux citernes, puisque le premier a agi de façon permise, car il a creusé dans son propre domaine. Haga (Rema) : Et de même, il est permis de faire tous ces dommages dans son domaine lorsque la chose susceptible d'être endommagée ne s'y trouve pas encore, sauf creuser une citerne près d'un champ destiné aux citernes (le Tour au nom de Rabbénou 'Hananel, des Tossefot et du Roch). Et certains contestent cela (ibid., au nom de Rachi et du Rif).
séif 19
- ראובן חפר גומא בחצירו שמי גשמים יקלחו לתוכה וכשרבו המים בוקעין ועוברים דרך חומות מרתף שמעון חייב ראובן לסלק היזקו: הגה וכל היזקות שלא נתבארו שיעור הרחקתן בכדי שלא יזיק לפי ראות הבקיאין (טור בשם הרא"ש):Réouven a creusé une fosse dans sa cour pour que les eaux de pluie s'y déversent, et quand les eaux deviennent abondantes, elles percent et passent à travers les murs de la cave de Chimon : Réouven est obligé d'écarter son dommage. Haga (Rema) : Et pour tous les dommages dont la mesure d'éloignement n'a pas été expliquée, on éloigne autant qu'il faut pour ne pas causer de dommage, selon l'appréciation des experts (le Tour au nom du Roch).
séif 20
- יש מי שאומר שלא אמרו דבהרחקת ששה טפחים בין בור לבור סגי אלא בארץ הרים אבל במקום דרפיא ארעייהו צריך להרחיק יותר לפיכך צריך להרחיק בית הכסא מבור חבירו עד שיכירו בני אדם שאינו עובר מלחות בית הכסא לבור ולרווחא דמלתא ירחיק חמשים אמה: הגה ויש מי שחולקין על זה (מרדכי פ"ק דב"מ ופ' לא יחפור) וכל מקום שמזיק צריך להרחיק עצמו אפילו היה רשות הרבים מפסיק בין הבתים כגון שתי חצרות בשני צדי רשות הרבים אפילו הכי צריך להרחיק (ב"י בשם הרשב"א):Il y a un avis selon lequel on n'a dit qu'un éloignement de six téfa'him entre une citerne et une autre suffit que dans une terre de montagnes ; mais dans un endroit où leur sol est meuble, il faut éloigner davantage. C'est pourquoi il faut éloigner les latrines de la citerne de son prochain jusqu'à ce que les gens reconnaissent que l'humidité des latrines ne passe pas dans la citerne ; et pour plus de sûreté, il éloignera de cinquante coudées. Haga (Rema) : Et certains contestent cela (Mordekhaï, premier chapitre de Bava Metsia et chapitre Lo Ya'hpor). Et partout où il cause un dommage, il doit s'éloigner, même si un domaine public sépare les maisons, comme deux cours de part et d'autre d'un domaine public : même ainsi, il doit éloigner (le Beit Yossef au nom du Rachba).
séif 21
- מרחיקין את גורן קבוע מהעיר חמשים אמה כדי שלא יוליך הרוח התבן בעת שזורה ויזיק לבני העיר ואם הגורן קודם לעיר מסלקו ובני העיר נותנים לו דמיו ספק מסלקו בלא דמים ומזה יש מי שלומד על דוכוס ממדינה שגזר על יהודים שיעשו עם היהודים הדרים תחת שרים קטנים בכפרים שידורו תחתיו ואם לא יגרש כולם צריכים לקיים דברי הדוכוס ולסלק היזק הרבים וליסע תחת הדוכס תחלה ולדון אח"כ עם הרבים אם יש להם היזק בזה (הגהות מרדכי דקידושין) וכן לא יעשה אדם גורן קבוע בתוך שלו אלא א"כ היה לו חמשים אמה לכל רוח כדי שלא יזיק התבן לנטיעת חבירו או לנירו.On éloigne une aire de battage fixe de la ville de cinquante coudées, afin que le vent n'emporte pas la paille au moment où l'on vanne et ne cause de dommage aux habitants de la ville. Haga (Rema) : Et si l'aire précédait la ville, il l'enlève, et les habitants de la ville lui en paient la valeur ; en cas de doute, il l'enlève sans compensation. Et de là, il y a un avis qui déduit la loi au sujet d'un duc d'un pays qui a décrété sur des Juifs qu'ils fassent en sorte que les Juifs résidant sous de petits seigneurs, dans les villages, viennent résider sous lui, faute de quoi il les expulserait tous : ils doivent accomplir les paroles du duc et écarter le dommage du public, et aller d'abord s'établir sous le duc, puis plaider ensuite avec le public s'ils subissent un dommage de ce fait (Hagahot Mordekhaï sur Kiddouchin). Et de même, un homme ne fera pas d'aire de battage fixe dans son propre domaine, à moins d'avoir cinquante coudées de chaque côté, afin que la paille n'endommage pas la plantation de son prochain ou son champ labouré.
séif 22
- מרחיקין את הנבלות ואת הקברות ואת הבורסקי ואת הכבשונות והדבורים מהעיר חמשים אמה ואין עושים בורסקי אלא למזרח העיר מפני שרוח מזרחית חמה וממעטת היזק [ריח] עיבוד העורות:On éloigne les charognes, les tombes, la tannerie et les fours (à chaux ou de potier) et les abeilles, de la ville, de cinquante coudées ; et on ne fait de tannerie qu'à l'est de la ville, car le vent d'est est chaud et diminue le dommage de [l'odeur du] tannage des peaux.
séif 23
- מרחיקין השובך מהעיר חמשים אמה ולא יעשנו בתוך שלו אלא אם כן יש לו חמשים אמה לכל רוח ואם לקחו כמו שהוא אפילו הוא בתוך [בית] רובע הרי הוא בחזקתו ואף אם יפול יכול לחזור לבנותו שטוענים ללוקח לומר ראשון עשאו ברשות לא שנא נגד יחיד לא שנא נגד רבים:On éloigne le pigeonnier de la ville de cinquante coudées, et on ne le fera pas dans son propre domaine à moins d'avoir cinquante coudées de chaque côté. Et s'il l'a acheté tel quel, même s'il se trouve à l'intérieur d'un [espace d'un] quart (beit rova, surface d'ensemencement d'un quart de kav), il garde son droit acquis ('hazaka), et même s'il tombe, il peut le reconstruire, car on plaide en faveur de l'acheteur en disant : le premier l'a fait avec autorisation ; peu importe que ce soit vis-à-vis d'un particulier ou vis-à-vis du public.
séif 24
- מי שהיתה שדה חבירו נטועה גפנים או שאר אילנות ובא הוא לנטוע בתוך שדהו גפנים בצד גפנים או אילנות בצד אילנות צריך להרחיק ד' אמות: הגה (כן פי' ר"ח) כי כן דרך צורך המחרישה בין האילנות ואם אין דרך לחרוש בין האילנות אין צריך להרחיק כלל (ב"י) ובמקום שצריכים להרחיק ובאין שניהם ליטע בבת אחת כל אחד מרחיק חצי השיעור (המגיד פ' עשירי דשכנים): בד"א בא"י אבל בחוצה לארץ מרחיק בין גפנים לגפנים ובין אילנות לאילנות שתי אמות ובין גפנים לשאר אילנות או שדה (לבן) ארבע אמות: הגה וי"א דבין גפנים לאילנות בעינן להרחיק כפי אומד הדעת שלא יפריחו העופות מן האילנות אל הגפנים בשיטה אחת (טור) וי"א דוקא בנוטע אילנות אבל נוטע גרעין והאילן ממילא גדל אין צריך להרחיק (הגהות אשיר"י ומרדכי פרק לא יחפור וב"י בשם התוס') ראובן שמכר ביתו לאחד וגינתו לאחר אין בעל הגינה צריך להרחיק אילנותיו אע"פ שמכר הבית תחלה ואין אומרים בזה מוכר בעין יפה הוא מוכר (ריב"ש סימן ק"ל) וע"ל סי' קנ"ד סעיף כ"ח ובכל מקום אם היה גדר בנתיים זה סומך לגדר וזה סומך לגדר:Celui dont le champ du prochain était planté de vignes ou d'autres arbres, et qui vient planter dans son propre champ des vignes à côté des vignes, ou des arbres à côté des arbres, doit éloigner de quatre coudées. Haga (Rema) : (Ainsi l'a expliqué Rabbénou 'Hananel :) car tel est l'espace nécessaire à la charrue entre les arbres ; et s'il n'est pas d'usage de labourer entre les arbres, il n'a pas du tout besoin d'éloigner (le Beit Yossef). Et là où il faut éloigner, et que tous deux viennent planter en même temps, chacun éloigne de la moitié de la mesure (le Maguid Michné, chapitre 10 des Voisins). Dans quel cas cela a-t-il été dit ? En Terre d'Israël ; mais hors de la Terre d'Israël, il éloigne entre vignes et vignes et entre arbres et arbres de deux coudées, et entre des vignes et d'autres arbres, ou un champ (blanc) (de céréales), de quatre coudées. Haga (Rema) : Et certains disent qu'entre des vignes et des arbres, il faut éloigner selon une estimation raisonnable, afin que les oiseaux ne s'envolent pas des arbres vers les vignes d'un seul trait (le Tour). Et certains disent que cela ne s'applique qu'à celui qui plante des arbres ; mais celui qui plante un noyau, et l'arbre pousse de lui-même, n'a pas besoin d'éloigner (Hagahot Acheri et Mordekhaï, chapitre Lo Ya'hpor ; et le Beit Yossef au nom des Tossefot). Réouven a vendu sa maison à l'un et son jardin à un autre : le propriétaire du jardin n'a pas besoin d'éloigner ses arbres, bien qu'il ait vendu la maison en premier, et on ne dit pas dans ce cas : « le vendeur vend d'un œil généreux » (Rivach, siman 130) ; et voir plus haut, siman 154, séif 28. Et en tout lieu, s'il y avait une clôture entre eux, celui-ci plante tout contre la clôture et celui-là plante tout contre la clôture.
séif 25
- מי שהיה אילן חבירו נוטה לתוך שדהו קוצץ כמלא מרדע ע"ג המחרישה ובחרוב ובשקמה (פי' חרוב אילן של חרובין) (ופי' שקמה אילן שעושה מין תאנים מדבריות) כל הנוטה עד שיהיה שקול כנגד המצר וכן אם היה נוטה על בית השלחין של חבירו או על בית האילן קוצץ (אפילו בשאר אילנות) (טור) את כל הנוטה עד שיהיה שקול כנגד המצר:Celui dans le champ duquel l'arbre de son prochain penchait coupe les branches sur la hauteur d'un aiguillon (mardéa) dressé au-dessus de la charrue ; et pour le caroubier et le sycomore (explication : 'haruv, l'arbre qui donne les caroubes ; et explication : chikma, un arbre qui produit une sorte de figues sauvages), il coupe tout ce qui penche, jusqu'à ce que ce soit à l'aplomb de la limite. Et de même, s'il penchait sur le champ irrigué de son prochain ou sur son verger, il coupe Haga (Rema) : (même pour les autres arbres) (le Tour) tout ce qui penche, jusqu'à ce que ce soit à l'aplomb de la limite.
séif 26
- אילן שהוא נוטה לרשות הרבים קוצץ כדי שיהא הגמל עובר ברוכבו: הגה וה"ה אם רוצה להוציא זיז למעלה מגמל ורוכבו אפילו בר"ה וכל שכן במבוי אינן יכולין לעכב עליו (טור בשם הרמ"ה וכ"כ הרי"ף) אבל אינו יכול לעשות גשר מבית לבית דמאפיל על בני רשות הרבים או בני המבוי (שם בשם תשובת אביו הרא"ש) ואפי' זיז א' אם מאפיל או שופך משם שופכין לאמצע הדרך אסור (ריב"ש סי' תנ"ה):Un arbre qui penche vers le domaine public, on le coupe de façon que le chameau puisse passer avec son cavalier. Haga (Rema) : Et de même, s'il veut faire avancer une saillie (ziz) au-dessus de la hauteur d'un chameau et de son cavalier, même dans le domaine public, et à plus forte raison dans une ruelle (mavoï), ils ne peuvent pas l'en empêcher (le Tour au nom du Ramah, et ainsi l'a écrit le Rif). Mais il ne peut pas faire un pont d'une maison à une autre, qui fasse de l'ombre aux gens du domaine public ou aux gens de la ruelle (ibid., au nom d'une responsa de son père, le Roch). Et même une seule saillie, si elle fait de l'ombre ou s'il en verse des eaux usées au milieu du chemin, c'est interdit (Rivach, siman 455).
séif 27
- ראובן יש לו תאנה והנוף (פי' חלק האילן שעל הארץ היינו גופא של אילן) נוטה על עלייתו של לוי ומעכבו מלהטיח גגו יכול לוי לקוץ הנוף המעכבו:Réouven a un figuier, et la ramure (nof) (explication : la partie de l'arbre au-dessus du sol, c'est-à-dire le corps de l'arbre) penche sur l'étage de Lévi et l'empêche d'enduire son toit : Lévi peut couper la ramure qui le gêne.
séif 28
- אילן העומד על המצר אע"פ שהוא נוטה לתוך שדה אחד מהם שניהם חולקים פירותיו:Un arbre qui se trouve sur la limite, même s'il penche vers le champ de l'un d'eux, tous deux partagent ses fruits.
séif 29
- ראובן שחפר בור וירד ומצא שרשי אילן של שמעון בתוך שדהו קוצץ וחופר והעצים שלו ואם היה קרוב לאילן שמעון בתוך ט"ז אמה השרשים של שמעון וקוצצם ונותנם לו ואם אינו צריך לחפור בור ויצאו השרשים של שמעון בתוך שדהו הרי מעמיק ג' טפחים כדי שלא יעכב המחרישה וכל שורש שמצא בתוך ג' טפחים קוצצו ואינו חושש שמא ייבש אילן של חבירו שזה בתוך שלו הוא חופר:Réouven a creusé une citerne, est descendu et a trouvé des racines de l'arbre de Chimon dans son champ : il coupe et creuse, et le bois est à lui. Et s'il était proche de l'arbre de Chimon, à moins de seize coudées, les racines sont à Chimon : il les coupe et les lui donne. Et s'il n'a pas besoin de creuser de citerne, et que les racines de Chimon sont sorties dans son champ, il creuse à une profondeur de trois téfa'him, afin qu'elles ne gênent pas la charrue, et toute racine qu'il trouve dans les trois téfa'him, il la coupe, et il ne craint pas que l'arbre de son prochain ne se dessèche, car il creuse dans son propre domaine.
séif 30
- מי שבא לעשות משרה (פי' חפירת מים שמשרין בה הפשתן) של פשתן בצד ירק של חבירו שהרי מי המשרה נבלעים בארץ והולכים ומפסידים את הירק או שנטע כרישין קרוב לבצלים של חבירו שהם מפיגים טעמם או שנטע חרדל בצד כוורת דבורים שהרי הדבורים אוכלים העלים ומפסידים הדבש כל אלו וכיוצא בהם אינו צריך להרחיק בכדי שלא יזיק ומ"מ צריך שירחיק משרה מהירק וכרישין מהבצלים וחרדל מהדבורים ג' טפחים או יותר מעט כדי שלא יהיה היזק בידים (וה"ה בכל כיוצא בזה שאין ההיזק בשעת מעשה אלא בא אח"כ על הניזק להרחיק עצמו) (טור סמ"ח):Celui qui vient faire un rouissoir (explication : une fosse d'eau dans laquelle on fait tremper le lin) pour le lin à côté des légumes de son prochain — car l'eau du rouissoir est absorbée dans la terre, avance et abîme les légumes —, ou qui a planté des poireaux près des oignons de son prochain — qui leur font perdre leur goût —, ou qui a planté de la moutarde à côté d'une ruche d'abeilles — car les abeilles mangent les feuilles et gâtent le miel — : dans tous ces cas et semblables, il n'a pas besoin d'éloigner autant qu'il faudrait pour ne pas causer de dommage ; néanmoins, il doit éloigner le rouissoir des légumes, les poireaux des oignons et la moutarde des abeilles de trois téfa'him ou un peu plus, afin qu'il n'y ait pas de dommage causé de ses mains. Haga (Rema) : (Et il en est de même dans tout cas semblable où le dommage ne survient pas au moment de l'acte mais vient ensuite : c'est au lésé de s'éloigner) (le Tour, paragraphe 48).
séif 31
- מי שהיה לו אילן בתוך שדהו קרוב לבור חבירו (או בא לנטוע) (טור) אין בעל הבור יכול לעכב עליו ולומר לו הרי שרשי האילן נכנסים לבור שלי ומפסידין אותי שזה נזק הבא מאליו לאחר זמן ובעת שנטע אינו מזיקו וכשם שזה חופר בתוך שלו כך זה נוטע בתוך שלו:Celui qui avait un arbre dans son champ, près de la citerne de son prochain Haga (Rema) : (ou qui vient en planter un) (le Tour) — le propriétaire de la citerne ne peut pas l'en empêcher en lui disant : « Voici, les racines de l'arbre entrent dans ma citerne et me causent une perte » ; car c'est un dommage qui vient de lui-même, après un temps, et au moment où il a planté, il ne lui causait pas de dommage ; et de même que celui-ci creuse dans son domaine, ainsi celui-là plante dans son domaine.
séif 32
- סמך באחד מאלו שהיה לו להרחיק וגרם היזק לחבירו יש מי שפוטר מלשלם ויש מי שמחייב:S'il a placé tout près l'une de ces choses qu'il devait éloigner, et a causé un dommage à son prochain : il y a un avis qui l'exempte de payer, et il y a un avis qui l'oblige à payer.
séif 33
- מי שעשה גורן בתוך שלו או קבע בית הכסא או מלאכה שיש בה אבק ועפר וכיוצא בהם צריך להרחיק כדי שלא יגיע העפר או ריח בית הכסא או האבק לחבירו כדי שלא יזיקו אפילו היתה הרוח הוא שמסייע אותו בעת שעושה מלאכתו ומוליכה את העפר או נעורת הפשתן והמוץ וכיוצא בהן ומגיעתן לחבירו ה"ז חייב להרחיק כדי שלא יגיעו ולא יזיקו ואפי' ע"י רוח מצויה שכל אלו כמו שהזיקו בחיציו הן ואע"פ שהוא חייב להרחיק כל כך אם הוליכה הרוח המצויה המוץ והעפר והזיקה בהן פטור מלשלם שהרוח הוא שסייע אותו:Celui qui a fait une aire de battage dans son domaine, ou installé des latrines, ou un travail qui comporte de la poussière, de la terre et semblables, doit éloigner afin que la terre, l'odeur des latrines ou la poussière n'atteignent pas son prochain, pour qu'elles ne lui nuisent pas. Même si c'est le vent qui l'aide au moment où il fait son travail, et emporte la terre, ou les déchets de lin, la balle et semblables, et les amène chez son prochain, il est obligé d'éloigner afin qu'ils n'arrivent pas et ne causent pas de dommage, et même s'ils n'y arrivent que par un vent ordinaire, car tout cela est comme s'il avait causé le dommage par ses flèches (par sa force directe). Et bien qu'il soit obligé d'éloigner autant, si un vent ordinaire a emporté la balle et la terre et qu'il a causé un dommage par elles, il est exempt de payer, car c'est le vent qui l'a aidé.
séif 34
- כל הרחקות שאמרנו אם לא הרחיק וראה חבירו ושתק ה"ז מחל ואינו יכול לחזור ולהצריכו להרחיק והוא שראה ממנו שמחל כגון שסייע עמו מיד או שאמר לו לעשות או שראהו שעשה בצדו בלא הרחקה ושתק ולא הקפיד על זה זכה: הגה וע"ל סימן קנ"ד סעיף י"ב וכן ראוי להורות אע"ג די"א דבעינן חזקה שלש שנים וטענה (טור בשם הרא"ש):Pour tous les éloignements que nous avons mentionnés, s'il n'a pas éloigné, et que son prochain l'a vu et s'est tu, celui-ci a renoncé et ne peut pas revenir en arrière et l'obliger à éloigner ; à condition qu'on ait vu de sa part qu'il renonçait, par exemple qu'il l'a aidé aussitôt, ou lui a dit de le faire, ou qu'il l'a vu faire à côté de lui sans éloignement et s'est tu, sans s'en offusquer : il (l'auteur) a acquis ce droit. Haga (Rema) : Et voir plus haut, siman 154, séif 12. Et c'est ainsi qu'il convient de trancher, bien que certains disent qu'il faut une 'hazaka (possession établie) de trois ans et une revendication (le Tour au nom du Roch).
séif 35
- במה דברים אמורים בשאר נזקים חוץ מארבע שהם העשן וריח בית הכסא ואבק וכיוצא בו ונדנוד הקרקע שכל אחד מאלו אין לו חזקה ואפילו שתק כמה שנים הרי זה חוזר וכופהו להרחיק: הגה ואפילו סמך קודם שבא לשם דבר הניזק (טור בשם הרא"ש ור"ת ורמב"ם) מיהו אם זכו שניהן בשל הפקר כל הקודם זכה ואין השני אחריו יכול למחות בו (ריב"ש סימן שכ"ב) וכן היזק ראיה במקום שצריך מחיצה כגון חצר השותפין שיש בו דין חלוקה יש לכל אחד מהם לכוף את חבירו לבנות הכותל באמצע כדי שלא יראהו חבירו בשעה שמשתמש בחלקו ומאחר שממילא הם מזיקים זה את זה בלי עשיית שום מעשה אין להם חזקה אלא אע"פ שעמדו כך שנים רבות בלא מחיצה כופהו לעשות מחיצה בכל עת שירצה ולמה שינו נזקין אלו משאר נזקין לפי שאין דעתו של אדם סובלת נזקין אלו וחזקתו שאינו מוחל שהזיקו היזק קבוע ואם קנו מידו שמחל בניזקין אלו (או שמכרן לו או שנתן לו) (טור בשם ר"י והרא"ש וב"י בשם הרשב"א) אינו יכול לחזור בו:Dans quel cas cela a-t-il été dit ? Pour les autres dommages, à l'exception de quatre, qui sont : la fumée, l'odeur des latrines, la poussière et semblables, et l'ébranlement du sol ; car aucun de ceux-ci n'a de 'hazaka, et même s'il s'est tu plusieurs années, il revient et le contraint à éloigner. Haga (Rema) : Et même s'il (l'auteur) s'est installé tout près avant que la chose susceptible d'être endommagée ne vienne là (le Tour au nom du Roch, de Rabbénou Tam et du Rambam). Toutefois, si tous deux ont acquis leur part d'un bien sans maître, le premier a acquis, et le second, venu après lui, ne peut pas protester contre lui (Rivach, siman 322). Et de même le dommage du regard, là où une séparation est nécessaire, comme une cour en association qui est soumise à la loi du partage : chacun d'eux peut contraindre son prochain à construire le mur au milieu, afin que son prochain ne le voie pas au moment où il utilise sa part. Et puisqu'ils se nuisent l'un à l'autre d'eux-mêmes, sans accomplir aucun acte, ils n'ont pas de 'hazaka ; mais même s'ils sont restés ainsi de nombreuses années sans séparation, il le contraint à faire une séparation chaque fois qu'il le veut. Et pourquoi a-t-on distingué ces dommages des autres dommages ? Parce que l'esprit de l'homme ne supporte pas ces dommages, et on présume qu'il ne renonce pas, car ils lui causent un dommage permanent. Et si on a effectué de sa part un acte d'acquisition (kinyan) attestant qu'il renonce à ces dommages (ou qu'il les lui a vendus, ou qu'il les lui a donnés) (le Tour au nom du Ri et du Roch, et le Beit Yossef au nom du Rachba), il ne peut pas se rétracter.
séif 36
- עשן שאמרו דוקא בעשן תדיר כגון כבשונות של נחתומין ושל יוצרים וכיוצא בהם אבל תנור שהיחיד אופה בו פת וכן כירה כיון דלא שהי קוטרא רובא דיומא לאו תדיר הוא (אבל אי שהי רובא דיומא מיקרי עשן תדיר ודינן כשל נחתומין ויוצרים) (ב"י ממשמעות דברי הרמ"ה) ואי חזי ושתק מחל ושוב אינו יכול למחות ומיהו לכתחלה מצי מעכב אפילו בעשן שאינו תדיר וי"א דבעשן שאינו תדיר אפילו לכתחלה לא יוכל למחות (פסקי מהרא"י סי' קל"ז) וכן נ"ל להורות ועשן תדיר נמי דוקא היכא דמטי לרשותא דחבריה ברוח מצויה אבל אי לא מטי ליה אלא ברוח שאינו מצויה לא מחייב לסלוקי ואפילו ברוח מצויה נמי דוקא דמזיק לאינשי אבל אי לא מזיק לאינשי אף ע"ג דמטי לביתיה ומשחיר לאישיתיה (פי' כותלו) אם ראה ושתק מחל ושוב אינו יכול למחות אבל לכתחלה מצי מעכב:La fumée dont on a parlé ne concerne que la fumée continuelle, comme les fours des boulangers et des potiers et semblables ; mais un four où un particulier cuit du pain, et de même un réchaud, puisque la fumée ne dure pas la majeure partie de la journée, n'est pas continuelle — Haga (Rema) : (mais si elle dure la majeure partie de la journée, elle est appelée fumée continuelle, et leur loi est comme celle des fours des boulangers et des potiers) (le Beit Yossef, d'après le sens des paroles du Ramah) — et s'il a vu et s'est tu, il a renoncé et ne peut plus protester ; toutefois, lekhat'hila (a priori), il peut l'en empêcher, même pour une fumée non continuelle. Haga (Rema) : Et certains disent que pour une fumée non continuelle, même lekhat'hila, il ne peut pas protester (Pessakim du Maharaï, siman 137), et c'est ainsi qu'il me semble devoir trancher. Et la fumée continuelle aussi, ne concerne que le cas où elle atteint le domaine de son prochain par un vent ordinaire ; mais si elle ne l'atteint que par un vent inhabituel, il n'est pas obligé de l'écarter. Et même par un vent ordinaire, uniquement si elle nuit aux personnes ; mais si elle ne nuit pas aux personnes, bien qu'elle atteigne sa maison et noircisse son achita (explication : son mur), s'il a vu et s'est tu, il a renoncé et ne peut plus protester ; mais lekhat'hila, il peut l'en empêcher.
séif 37
- בית הכסא שאמרו דוקא כעין בתי כסאות שלהם שהיו על גבי קרקע ומגולים אבל שלנו שהם מכוסים בחפירות אם ראה ושתק מחל ושוב אינו יכול למחות אבל לכתחלה מצי מעכב: הגה ראובן ושמעון שהיה להם בה"כ בשותפות והחפירה הולכת לתוך חצירו של לוי ועכשיו ראובן ושמעון רוצים לחלוק ולעשות שתי בתי כסאות לוי יכול למחות (ב"י בשם הריטב"א):Les latrines dont on a parlé ne concernent que des latrines comme les leurs, qui étaient au niveau du sol et à découvert ; mais les nôtres, qui sont couvertes, dans des fosses : s'il a vu et s'est tu, il a renoncé et ne peut plus protester ; mais lekhat'hila, il peut l'en empêcher. Haga (Rema) : Réouven et Chimon avaient des latrines en association, dont la fosse va dans la cour de Lévi ; et maintenant, Réouven et Chimon veulent partager et faire deux latrines : Lévi peut s'y opposer (le Beit Yossef au nom du Ritva).
séif 38
- מי שהחזיק לעשות מלאכת דם או נבילות וכיוצא בהן במקומו ויכנסו העורבים וכיוצא בהן בגלל הדם ויאכלו והרי הם מצירים את חבירו בקולם ובצפצופם או בדם שברגליהם שהם יושבים על האילנות ומכלים פירותיהם אם היה קפדן או חולה שצפצוף הזה מזיקו או שפירות שלו נפסדים לו בדם חייב לבטל אותה המלאכה או ירחיק עד שלא יבא לו נזק מחמתן שהיזק זה דומה לריח בית הכסא וכיוצא בו שאין לו חזקה וה"ה כל נזק גדול שאין אדם יכול לסובלו (טור סכ"ה בשם הרא"ש):Celui qui s'est établi (a acquis le droit) de faire un travail de sang ou de charognes et semblables dans son lieu, et les corbeaux et semblables entrent à cause du sang et mangent, et ils incommodent son prochain par leurs cris et leur piaillement, ou par le sang qui est sur leurs pattes, car ils se posent sur les arbres et en détruisent les fruits : s'il (le voisin) était délicat ou malade, de sorte que ce piaillement lui nuise, ou que ses fruits soient abîmés par le sang, il est obligé d'arrêter ce travail ou d'éloigner jusqu'à ce qu'aucun dommage ne lui vienne à cause d'eux, car ce dommage est semblable à l'odeur des latrines et semblables, qui n'ont pas de 'hazaka. Haga (Rema) : Et il en est de même de tout grand dommage qu'un homme ne peut supporter (le Tour, paragraphe 25, au nom du Roch).
séif 39
- בני מבוי או בני חצר שנעשה אחד מהן אומן ולא מיחו בידו ואח"כ רוצים למחות בידו יתבאר בסי' שאח"ז:Les habitants d'une ruelle ou d'une cour dont l'un est devenu artisan, et ils ne l'en ont pas empêché, puis veulent l'en empêcher : cela sera expliqué au siman suivant.
séif 40
- כל דבר שידוע שאין המערער יכול לסבלו אע"פ ששאר בני אדם סובלים אותו אין לו חזקה כנגד מערער זה:Toute chose dont on sait que le contestataire ne peut la supporter, même si les autres gens la supportent, n'a pas de 'hazaka à l'égard de ce contestataire.
séif 41
- הא דקוטרא ובית הכסא אין להם חזקה דוקא דעביד להו מזיק ברשות דנפשיה אבל אי אחזיק ועביד בית הכסא בגופא דארעא דחבריה דפתוח לביתיה דמזיק אי נמי דעביד בית הכסא ברשותא דנפשיה ועוקא דיליה אזיל לביתיה דחבריה כיון דבגופא דארעא קא מחזיק אית ליה חזקה ואי טען דזבניה ניהליה נאמן בשבועה ומ"מ אית ליה לכסויי לההוא בית הכסא או לההוא עוקא כי היכי דליסתליק מיניה ריחא אע"ג דאחזיק ביה בהכי בלא כיסוי ואי לא מסלק ליה לריחא לא הוי חזקה כלל אפילו אם אמר מסליקנא ליה לבית הכסא ומשתמשנא ביה במלתא אחריתא לאו כל כמיניה דלבית הכסא אחזיק וכיון דלא הוי חזקה לגופיה לא הוי חזקה למילתא אחריתי ויש מי שאומר שכיון שהחזיק בגוף הקרקע הרי הוא שלו לאיזה תשמיש שירצה ובלבד שלא יגיע לחבירו ממנו שום נזק:Ce qui a été dit, que la fumée et les latrines n'ont pas de 'hazaka, ne concerne que le cas où l'auteur du dommage les fait dans son propre domaine ; mais s'il s'est établi et a fait des latrines sur le sol même du terrain de son prochain, qui donne sur la maison de l'auteur ; ou bien s'il a fait des latrines dans son propre domaine et que sa fosse va dans la maison de son prochain : puisqu'il s'établit sur le sol même, il a une 'hazaka ; et s'il prétend qu'il (le voisin) le lui a vendu, il est cru avec un serment. Néanmoins, il doit couvrir ces latrines ou cette fosse afin que l'odeur en soit écartée, bien qu'il s'y soit établi ainsi, sans couverture ; et s'il n'en écarte pas l'odeur, ce n'est pas du tout une 'hazaka. Même s'il dit : « J'enlève les latrines et je l'utilise pour autre chose », ce n'est pas en son pouvoir, car c'est pour des latrines qu'il s'est établi, et puisque ce n'est pas une 'hazaka pour cet usage même, ce n'est pas une 'hazaka pour autre chose. Et il y a un avis selon lequel, puisqu'il s'est établi sur le sol même, il est à lui pour tout usage qu'il voudra, pourvu qu'aucun dommage n'en atteigne son prochain.
séif 42
- מי שהחזיק בנזק שיש לו חזקה כגון שפתח חלון או העביר את המים או שלא הרחיק מה שראוי להרחיק והרי המחזיק טוען אתה אמרת לי לעשות או מחלת לי אחר שראית או הוכר הנזק ושתקת ולא מחית בי והניזק אומר עכשיו הוא שראיתי ולא ידעתי מקודם או שאמר כשראיתי מחיתי בך ואתה אמרת עתה ארחיק או אסתום ואתה מדחה אותי מיום אל יום כדי שתקבע היזיקך בכל אלו וכיוצא בהם על הניזק להביא ראיה ואם לא הביא ישבע המזיק היסת ויפטר:Celui qui s'est établi dans un dommage qui a une 'hazaka, par exemple il a ouvert une fenêtre, ou fait passer l'eau, ou n'a pas éloigné ce qu'il convenait d'éloigner, et l'occupant prétend : « Tu m'as dit de le faire », ou : « Tu y as renoncé après avoir vu », ou : « Le dommage était connu et tu t'es tu, et tu n'as pas protesté contre moi » ; et le lésé dit : « C'est maintenant que j'ai vu, et je ne le savais pas auparavant », ou dit : « Quand j'ai vu, j'ai protesté contre toi, et tu as dit : maintenant je vais éloigner, ou je vais boucher, et tu me repousses de jour en jour afin d'établir ton dommage » : dans tous ces cas et semblables, c'est au lésé d'apporter une preuve ; et s'il n'en apporte pas, l'auteur du dommage prêtera le serment hesset (serment d'ordre rabbinique) et sera exempt.
séif 43
- החזיק בנזק שאין לו חזקה כגון עשן ובית הכסא וכיוצא בהם וטען המזיק שקנה מידו של ניזק על המזיק להביא ראיה שקנה מידו ואם לא הביא ישבע הניזק היסת שלא קנו מידו על כך ויסלק זה היזקו: הגה לעיל סי' קנ"ד נתבאר בסעיף י"ט דהבא מכח עכו"ם הוי כעכו"ם לענין נזקין דאתו ממילא (הרא"ש בתשובה בכלל י"ח סימן ט"ו) אבל בנזקין אלו שנתבארו בסי' זה דצריך להרחיק עצמו משום דהוי כמזיקו בידים אין חזקת עכו"ם מהני לזה דיזיקנו בידים. שני שכנים הדרים ביחד וביתו של אחד נפרץ וע"י זה באים גנבים לבית השני ואמר השני גדור ביתך או מכרנה לאחרים כי אתה גורם לי היזק י"א דהדין עמו וצריך לתקן הזיקו (ר' ירוחם נתיב ל"א חלק ו' וכ"כ הטור בסי' קנ"ז בשם הרמ"א) ויש חולקין דלא הוי גירא דיליה (ב"י) וכן אם לא גדרה ונעשה לו היזק פטור מלשלם לדברי הרא"ש :S'il s'est établi dans un dommage qui n'a pas de 'hazaka, comme la fumée, les latrines et semblables, et que l'auteur du dommage prétend qu'il l'a acquis de la main du lésé, c'est à l'auteur du dommage d'apporter la preuve qu'il l'a acquis de sa main ; et s'il n'en apporte pas, le lésé prêtera le serment hesset qu'on n'a pas acquis de sa main à ce sujet, et celui-ci écartera son dommage. Haga (Rema) : Plus haut, au siman 154, il a été expliqué au séif 19 que celui qui vient en vertu des droits d'un non-Juif est comme le non-Juif pour les dommages qui viennent d'eux-mêmes (le Roch dans une responsa, règle 18, siman 15) ; mais pour ces dommages expliqués dans ce siman, pour lesquels il doit s'éloigner parce que c'est comme s'il causait le dommage de ses mains, la 'hazaka d'un non-Juif n'est pas efficace pour lui permettre de causer le dommage de ses mains. Deux voisins habitent ensemble, et la maison de l'un est percée, et à cause de cela des voleurs viennent dans la maison du second ; et le second dit : « Clôture ta maison ou vends-la à d'autres, car tu me causes un dommage » : certains disent que le droit est avec lui et qu'il doit réparer son dommage (Rabbénou Yero'ham, Netiv 31, partie 6 ; et ainsi l'a écrit le Tour au siman 157 au nom du Ramah) ; et certains contestent, car ce n'est pas sa flèche (ce n'est pas sa force directe) (le Beit Yossef). Et de même, s'il ne l'a pas clôturée et qu'un dommage lui est survenu, il est exempt de payer, selon les paroles du Roch.
séif 44