Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- דין שנים האוחזין בטלית וחלוקים עליו. ובו ח סעיפים:
שנים שהיו אוחזים בכלי א' או שהיו רוכבים על גבי בהמה אחת (וע' לקמן סי' רע"א איזה רוכב אינו קונה) (ע"ל סי' קנ"ה ס"ה) או שהיה אחד רוכב ואחד מנהיג או יושבים בצד ערימה של חיטים המונחים בסימטא או בחצר של שניהם (מיהו אם הבית של אחד ולקח את חבירו אצלו וחלוקים על הנכסים שבבית הרי הם בחזקת המוחזק בבית) (ריב"ש סי' רס"ד) זה אומר הכל שלי וזה אומר הכל שלי כל אחד מהם נשבע (בנקיטת חפץ) שיש לו בזה הדבר ושאין לו בה פחות מחציו ויחלוקו ואם אמר אחד לחבירו השבע וטול כולו שומעין לו ואם גם השני אינו רוצה לישבע חולקין בלא שבועה: הגה שנים שהיו חלוקין על גג שעל ביתם וכל אחד אומר כולה שלי הרי הוא כאילו שניהם תופסים בו וחולקין (ריב"ש סי' תל"ד):Loi de deux personnes qui tiennent un manteau et se le disputent. Ce siman contient 8 séifim.
Deux personnes qui tenaient un même objet, ou qui étaient montées sur un même animal (et voir plus loin, siman 271, quel cavalier n'acquiert pas) (voir plus haut, siman 155, séif 5), ou dont l'un était monté et l'autre conduisait, ou qui étaient assises à côté d'un tas de blé posé dans une ruelle (simta) ou dans une cour appartenant aux deux (toutefois, si la maison appartient à l'un, qu'il y a pris son compagnon avec lui, et qu'ils se disputent les biens qui sont dans la maison, ceux-ci sont présumés appartenir à celui qui possède la maison) (Rivach, siman 264) : l'un dit « tout est à moi », et l'autre dit « tout est à moi » ; chacun d'eux jure (en tenant un objet sacré) qu'il a une part dans cette chose, et qu'il n'y a pas moins de la moitié, et ils partagent. Et si l'un a dit à son compagnon : « Jure et prends le tout », on l'écoute. Et si le second non plus ne veut pas jurer, ils partagent sans serment. Haga (Rema) : deux personnes qui se disputaient un toit au-dessus de leur maison, et chacun dit « il est entièrement à moi » : c'est comme si tous deux le tenaient, et ils partagent (Rivach, siman 434).séif 1
- ואם זה אומר כולה שלי וזה אומר חציה שלי האומר כולה שלי ישבע שיש לו בה ושאין לו בה פחות משלשה חלקים והאומר חציה שלי ישבע שיש לו בה ושאין לו בה פחות מרביע זה נוטל שלשה חלקים וזה נוטל רביע: הגה ואם הוא דבר הראוי לחלוק יוכל ליטול החצי שמודה לו בלא שבועה ונשבע כל אחד אח"כ שאין לו בנשאר פחות מחציו (המ"מ בפרק ט' מטוען בשם הרשב"א):Et si l'un dit « il est entièrement à moi », et l'autre dit « la moitié est à moi » : celui qui dit « il est entièrement à moi » jure qu'il y a une part et qu'il n'y a pas moins de trois quarts ; et celui qui dit « la moitié est à moi » jure qu'il y a une part et qu'il n'y a pas moins d'un quart. Celui-ci prend trois quarts, et celui-là prend un quart. Haga (Rema) : et si c'est une chose qui peut être partagée, il (le premier) peut prendre la moitié que l'autre lui reconnaît sans serment, et chacun jure ensuite qu'il n'a pas moins de la moitié du reste (le Maguid Michné, chapitre 9 des lois du plaideur, au nom du Rachba).
séif 2
- במה דברים אמורים כשאוחזין בשפת הטלית שאין ביד שום אחד ממנה שלש (אצבעות) על שלש אז חולקין אותה אפילו שהטלית מוזהבת והזהב לצד אחד מהם ואינו יכול לומר חלוק אותה לרחבה שיבא הזהב לחלקי אלא חולקים אותה לארכה כדי שיבא לשניהם בשוה אבל אם כל אחד קצתה בידו וזה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי זה נוטל עד מקום שידו מגעת וזה נוטל עד מקום שידו מגעת והשאר חולקים בשוה ונשבעים על הדרך שנתבאר ויש לכל אחד לגלגל על חבירו שכל מה שנטל כדין נטל:En quel cas cela est-il dit ? Quand ils tiennent le bord du manteau, de sorte qu'aucun d'eux n'en a dans la main trois (doigts) sur trois : alors ils le partagent. Même si le manteau est brodé d'or et que l'or est du côté de l'un d'eux, celui-ci ne peut pas dire : « Partage-le en largeur, pour que l'or vienne dans ma part » ; mais on le partage en longueur, afin qu'il revienne aux deux à parts égales. Mais si chacun en a une partie dans la main, et que l'un dit « il est entièrement à moi » et l'autre dit « il est entièrement à moi », celui-ci prend jusqu'à l'endroit où atteint sa main, et celui-là prend jusqu'à l'endroit où atteint sa main, et ils partagent le reste à parts égales ; ils jurent de la manière qui a été expliquée, et chacun peut adjoindre (legalguel) au serment de son compagnon que tout ce qu'il a pris, il l'a pris à bon droit.
séif 3
- כל חלוקה האמורה כאן אם הוא דבר שיפסד אם יחלק ממש חולקים אותו בדמים:Pour tout partage mentionné ici, si c'est une chose qui serait détruite si on la partageait réellement, on la partage en argent (selon sa valeur).
séif 4
- היה אוחז את כולה וזה מתאבק עמו ונתלה בה ה"ז בחזקת האוחז את כולה:S'il tenait le tout et que l'autre luttait avec lui et s'y accrochait, il est présumé appartenir à celui qui le tient entièrement.
séif 5
- באו שניהם אדוקים ושמטה האחד מיד חבירו בפנינו ושתק השני אע"פ שחזר וצוח אין מוציאין אותה מידו שכיון ששתק בתחלה הרי זה כמודה לו: הגה וי"א דאפי' מביא עדים אח"כ שהיא שלו לא מהני ליה דהודאת בעל דין כמאה עדים דמי (טור בשם הרא"ש):S'ils sont venus tous deux le tenant, et que l'un l'a arraché des mains de son compagnon devant nous, et que le second s'est tu, même s'il a ensuite crié, on ne le lui retire pas des mains, car puisqu'il s'est tu au début, c'est comme s'il lui reconnaissait son droit. Haga (Rema) : et certains disent que même s'il apporte ensuite des témoins qu'il est à lui, cela ne lui sert à rien, car l'aveu d'une partie vaut cent témoins (Tour au nom du Roch).
séif 6
- חזר האחד ותקפה מיד זה התוקף אע"פ שצוח מתחלה ועד סוף יחלוקו כבתחלה: הגה וי"א דכיון שזכה הראשון משום הודאתו של זה אין האחר יכול לתקוף ממנו בלא ראיה (ראב"ד וטור ומרדכי פ"ק דמציעא):Si l'autre s'est ressaisi et l'a arraché des mains de celui qui l'avait saisi, même si celui-ci a crié du début à la fin, ils partagent comme au début. Haga (Rema) : et certains disent que, puisque le premier a acquis en raison de l'aveu de celui-ci, l'autre ne peut pas le lui arracher sans preuve (Raavad, le Tour, et le Mordekhaï, premier chapitre de Bava Metsia).
séif 7
- באו שניהם אדוקים בטלית ואמרו להם צאו וחלקו את דמיה יצאו וחזרו והרי הוא תחת יד אחד מהם זה טוען (שכנגדו) הודה לו ונסתלק ממנה וזה טוען שכרתיה לו או נתגבר עלי וחטפה המוציא מחבירו עליו הראיה ואם לא הביא ראיה ישבע זה שהוא שלו ויפטר: הגה ויש אומרים דאם אמר שחטפה ממנו נאמן ויחלוקו (טור בשם הרא"ש) ולכן אם אמר שכרתיה לו בפני פלוני ופלוני והלכו להם למדינת הים נאמן במגו שהיה אומר חטפה ממני (המגיד פ"ט מטוען בשם הרמב"ן והרשב"א) וכן נראה לי עיקר:S'ils sont venus tous deux tenant un manteau, et qu'on leur a dit : « Sortez et partagez sa valeur » ; ils sont sortis puis revenus, et voilà qu'il est sous la main de l'un d'eux. Celui-ci argue que (son adversaire) le lui a reconnu et s'en est désisté, et celui-là argue : « Je le lui ai loué », ou « il a eu le dessus sur moi et l'a arraché » : celui qui veut prendre de son compagnon doit apporter la preuve ; et s'il n'apporte pas de preuve, celui-ci jure qu'il est à lui et est exempté. Haga (Rema) : et certains disent que s'il a dit qu'il le lui a arraché, il est cru et ils partagent (Tour au nom du Roch). Et c'est pourquoi, s'il a dit : « Je le lui ai loué devant untel et untel », et qu'ils sont partis outre-mer, il est cru en vertu du migo (argument : il aurait pu dire mieux) qu'il aurait pu dire : « Il me l'a arraché » (le Maguid Michné, chapitre 9 des lois du plaideur, au nom du Ramban et du Rachba) ; et c'est ce qui me paraît l'essentiel.
séif 8