Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- דין בע"ח עם הלוקח אם יכול לדחותו אצל הלוה. ובו ז סעיפים:
מלוה שיודע לקוחות שקנו מהלוה אחר שהלוה הולך וטורף מהם (בב"ד אבל אם טרף שלא בב"ד אינו כלום) (ב"י בשם תשובה שבסוף חזה התנופה) וקורעים ב"ד שטר האדרכתא וכותבין לו שטר טרפא וכותבים בטרפא שקרעו שטר האדרכתא:Loi du créancier face à l'acheteur : s'il peut le renvoyer vers l'emprunteur. Il comporte sept séifim.
Un prêteur qui connaît des acheteurs ayant acheté à l'emprunteur après qu'il a prêté va et saisit chez eux Haga (Rema) : (par le tribunal ; mais s'il a saisi sans le tribunal, cela n'a aucune valeur) (le Beit Yossef au nom d'une responsa figurant à la fin de 'Hazé HaTenoufa) ; et le tribunal déchire l'acte d'adrakhta (autorisation de rechercher les biens du débiteur) et lui écrit un acte de tirpa (acte de saisie chez les acheteurs), et l'on écrit dans la tirpa qu'on a déchiré l'acte d'adrakhta.séif 1
- כשימצא המלוה ללוקח כופין אותו לדון עמו ואינו יכול לומר לו לך אצל הלוה וכשיתחייב לך בדין יכתבו לך טירפא על הלקוחות אז אפרע לך אלא ילך הוא אצל הלוה ויזקיקו לבא לדין ומיהו היכא דאיתא מודעינן ליה כגון שאינו רחוק יותר ממהלך יום אחד ואם מבקש הלוקח זמן לחזור אחריו נותנים לו עד שלשים יום ובלבד להוציא הדין לאמיתו ושלא לבא בעקיפין:Lorsque le prêteur trouve l'acheteur, on contraint celui-ci à plaider avec lui ; et il ne peut pas lui dire : « va chez l'emprunteur, et lorsqu'il aura été condamné envers toi en justice, on t'écrira une tirpa sur les acheteurs ; alors je te paierai » ; mais c'est lui (l'acheteur) qui ira chez l'emprunteur et l'obligera à venir en justice. Toutefois, là où l'emprunteur se trouve, nous l'informons, par exemple s'il n'est pas éloigné de plus d'une journée de marche. Et si l'acheteur demande un délai pour aller le chercher, on lui accorde jusqu'à trente jours, pourvu que ce soit pour faire aboutir le jugement selon la vérité et non pour user de détours.
séif 2
- אם רוצה הלוקח לסלק המלוה במעות הרשות בידו וישאר לו הקרקע ויחזור וישאל מהמוכר מה שפרע למלוה בשבילו ואם עשאה אפותיקי מפורש דאמר ליה לא יהיה לך פרעון אלא מזו אינו יכול לסלקו במעות אם קנה שתי שדות זו אחר זו כל אחת במנה והחוב שהיה למלוה על הלוה היה ק"ק וטרף ממנו במנה שדה שקנה ראשון וכשבא לטרוף השניה במנה הנשאר הביא לו ק"ק ואמר ליה אם תרצה שדה ראשונ' שגבית כבר בכל המאתים הרי טוב ואם לאו קח ק"ק והסתלק הדין עמו ואם רצה המלוה וקבלה בק"ק אין הלוקח חוזר על המוכר וגובה ממנו אלא מנה: הגה וי"א דאם עשו ב"ד תחלה שומא והכרזה שוב אין הלוקח יכול לסלקו דשומא לא הדרא ללוקח (טור בשם רבינו יונה והרא"ש) וע"ל סימן ק"ג סעיף ט' וכל זה מיירי בלוקח א' שלקח ב' השדות אבל בב' לוקחין אין השני יכול לומר דיקבל שדה האחד יותר משוויו או לסלקו במעות דלאו בעל דברים דידיה הוא (נ"י פ' מי שהיה נשוי ור' ירוחם):Si l'acheteur veut écarter le prêteur avec de l'argent, il en a le droit ; la terre lui restera, et il retournera réclamer au vendeur ce qu'il a payé au prêteur pour lui. Mais si l'emprunteur en a fait une apotiki (gage hypothécaire) explicite, en lui disant : « tu n'auras de paiement que sur celle-ci », il ne peut pas l'écarter avec de l'argent. S'il a acheté deux champs l'un après l'autre, chacun pour un manè (cent zouz), et que la créance du prêteur sur l'emprunteur était de deux cents, et qu'il a saisi chez lui, pour un manè, le champ qu'il a acheté en premier ; et quand il est venu saisir le second pour le manè restant, l'acheteur lui a apporté deux cents et lui a dit : « si tu veux garder le premier champ, que tu as déjà recouvré, pour la totalité des deux cents, c'est bien ; sinon, prends deux cents et retire-toi » : il a gain de cause. Et si le prêteur l'a voulu et l'a accepté (le premier champ) pour deux cents, l'acheteur ne se retourne contre le vendeur et ne recouvre sur lui qu'un manè. Haga (Rema) : Et certains disent que si le tribunal a d'abord fait l'estimation et la proclamation publique, l'acheteur ne peut plus l'écarter, car l'estimation ne revient pas à l'acheteur (le Tour au nom de Rabbénou Yona et du Roch) ; et voir plus haut, siman 103, séif 9. Et tout cela traite d'un seul acheteur qui a acheté les deux champs ; mais s'il y a deux acheteurs, le second ne peut pas dire au créancier qu'il prenne un champ pour plus que sa valeur, ni l'écarter avec de l'argent pour le champ du premier, car il n'est pas sa partie (le Nimoukei Yossef, chapitre Mi Chéhaya Nassouï, et Rabbénou Yero'ham).
séif 3
- אחר שכותבין הטירפא מורידין שלשה בקיאין לאותה שדה ושמין לו ממנה כשיעור חובו כפי מה שראוי לו מהקרן וחצי השבח כפי מה ששוה עתה ומכריזין עליה ל' יום כדרך שמכריזים על נכסי יתומים שנתבאר בסי' ק"ט ואחר כך משביעין את הלוה בתקנת הגאונים שאין לו כלום אם היה הלוה עמנו במדינה ומשביעין את הטורף בנקיטת חפץ שלא נפרע חוב זה ושלא מחלו ושלא מכרו לאחר וכולל בשבועתו שאין זה שטר אמנה ואם (הוא) תוך הזמן טורף בלא שבועה ואח"כ מורידין אותו לנכסי הלוקח בשומא על פי מה שנתבאר בסי' ק"ג וכותבים הורדה וכותבים בה שהכירו שהיא של פלו' הלוה וכותבים שקרעו הטרפא:Après qu'on a écrit la tirpa, on fait descendre trois experts sur ce champ, et ils lui en estiment une part à la mesure de sa créance, selon ce qui lui revient du capital et de la moitié de la plus-value, d'après ce qu'il vaut maintenant ; et on proclame sa vente pendant trente jours, de la manière dont on proclame les biens des orphelins, comme il a été expliqué au siman 109. Ensuite, on fait jurer l'emprunteur, selon l'ordonnance des Guéonim, qu'il ne possède rien, si l'emprunteur se trouve avec nous dans le pays ; et on fait jurer celui qui saisit, en tenant un objet (sacré), que cette créance n'a pas été payée, qu'il ne l'a pas remise et qu'il ne l'a pas vendue à un autre ; et il inclut dans son serment que ce n'est pas un acte de confiance (chtar amana, acte écrit sans prêt réel). Et si (c'est) avant l'échéance, il saisit sans serment. Et ensuite, on le fait entrer en possession des biens de l'acheteur par estimation, selon ce qui a été expliqué au siman 103 ; on écrit un acte de mise en possession (horada), on y écrit qu'on a reconnu que le champ appartient à untel l'emprunteur, et on écrit qu'on a déchiré la tirpa.
séif 4
- ב"ד ששמו לטורף בנכסי לוקח וטעו בכל שהוא מכר בטל (ויש אומרים שדינו כמו גבי יתומים לעיל סי' ק"ט סעיף ג') (טור) ואם יבא שום אדם ויעלה אותה שדה יותר ממה ששמוה ב"ד והמלוה רוצה ליקח אותה צריך לקבלה באותו עילוי:Un tribunal qui a fait l'estimation pour celui qui saisit sur les biens de l'acheteur, et s'est trompé si peu que ce soit, la vente est annulée Haga (Rema) : (et certains disent que sa loi est comme pour les orphelins, plus haut, siman 109, séif 3) (le Tour). Et si quelqu'un vient et fait monter le prix de ce champ au-delà de ce qu'a estimé le tribunal, et que le prêteur veut le prendre, il doit l'accepter à ce prix majoré.
séif 5
- אם ב"ח ולוקח באים להוסיף כל אחד על חבירו נותנים השדה לאותו שמוסיף יותר אם התוספת הוא עד כנגד כל דמי החוב אבל אם הלוקח רוצה להוסיף מעט על שומת ב"ד ולא יהיה כל החוב פרוע אין שומעין לו.Si le créancier et l'acheteur viennent à enchérir, chacun ajoutant sur l'autre, on donne le champ à celui qui ajoute le plus, si l'ajout va jusqu'à couvrir la totalité du montant de la créance. Mais si l'acheteur veut ajouter un peu sur l'estimation du tribunal, sans que toute la créance soit payée, on ne l'écoute pas.
séif 6
- אם המלוה אומר אקבל הקרקע בכל חובי בלא שומת ב"ד והלוקח אומר לא כי אלא ישומו אותה ב"ד ואני אתן כפי שומתן אין שומעין ללוקח:Si le prêteur dit : « j'accepterai la terre pour la totalité de ma créance, sans estimation du tribunal », et que l'acheteur dit : « non, que le tribunal l'estime, et je donnerai selon leur estimation », on n'écoute pas l'acheteur.
séif 7