Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- דין מלוה בשטר גובה ממשעבדי והמלוה על פה. ובו כד סעיפים:
המלוה את חבירו על פה אינו גובה אלא ממה שימצא ביד הלוה אבל אינו טורף לא מהלקוחות שקנו ממנו ולא ממתנות שנתן אבל מכל מה שימצא בידו גובה בין קרקע בין מטלטלים אפי' קנאם אחר הלואה אבל המלוה בשטר טורף מהלקוחות וממקבלי המתנה שקנו ושקבלו ממנו קרקע אחר הלואה אפי' אם אינו מפורש בשטר כן אבל אם פירש בפירוש שהלוה לו על תנאי שלא יטרוף מהלקוחות ולא ממקבלי מתנה תנאו קיים ואינו טורף מהם.Loi du prêt par acte, qui se recouvre sur les biens engagés (mechouabadim, vendus ou donnés par le débiteur), et du prêt verbal. Il comporte vingt-quatre séifim.
Celui qui prête à son prochain verbalement (sans acte écrit) ne recouvre que sur ce qu'il trouve en possession de l'emprunteur ; mais il ne saisit (tarèf) ni chez les acheteurs qui lui ont acheté des biens, ni sur les dons qu'il a faits. Mais sur tout ce qu'il trouve en sa possession, il recouvre, qu'il s'agisse de terre ou de biens meubles, même s'il les a acquis après le prêt. En revanche, celui qui prête par acte saisit chez les acheteurs et chez les bénéficiaires d'un don qui ont acheté ou reçu de lui une terre après le prêt, même si cela n'est pas explicité ainsi dans l'acte. Mais s'il a précisé explicitement qu'il lui prêtait à condition de ne saisir ni chez les acheteurs ni chez les bénéficiaires d'un don, sa condition est valable et il ne saisit pas chez eux.séif 1
- הקדשות הרי הם כמשועבדי' ואין נפרעים מהם כל שיש לו בני חורין אם קדם המכר או המתנה להלואה דבר פשוט הוא שאינו טורף מהם אלא א"כ יש הוכחה שלא נתכוין במכר ומתנה אלא להבריחם מבעל חוב וכמו שנתבאר בסימן צ"ט שהמתנה בטלה ואפי' קדמה להלואה בעל חוב גובה ממנה אפי' אם היא מלוה על פה:Les biens consacrés (hekdèch) sont comme des biens engagés, et on ne se fait pas payer sur eux tant que le débiteur possède des biens libres (bnei 'horin). Si la vente ou le don a précédé le prêt, il est évident que le créancier ne saisit pas chez eux, à moins qu'il n'y ait une preuve que le débiteur n'a eu l'intention, par la vente ou le don, que de les soustraire au créancier, comme il a été expliqué au siman 99, que le don est nul ; et même s'il a précédé le prêt, le créancier recouvre sur lui, même s'il s'agit d'un prêt verbal.
séif 2
- אם נתנו ללוה מתנה על תנאי שלא תחול עליה שום שעבוד לא חוב ולא כתובה שקדם למתנה ולא יחול עליו להבא התנאי קיים ולא יגבה בעל חוב ממנה אפילו כתב לו דאקנה אבל אם קנה קרקע והתנה עמו המוכר על מנת שלא יחול עליו שום שעבוד אינו מועיל וב"ח (של לוקח) גובה ממנה.Si l'on a donné à l'emprunteur un cadeau à condition qu'aucune hypothèque ne s'applique sur lui, ni dette ni ketouba antérieure au don, et qu'aucune ne s'y applique à l'avenir, la condition est valable et le créancier ne recouvre pas sur lui, même si le débiteur lui a écrit dakné (clause hypothéquant les biens qu'il acquerra). Mais s'il a acheté une terre et que le vendeur a stipulé avec lui qu'aucune hypothèque ne s'appliquerait sur elle, cela n'est pas efficace et le créancier (de l'acheteur) recouvre sur elle.
séif 3
- מי שנתן קרקע לבנו על תנאי שלא יחול עליו שום שיעבוד ואין לו בן אחר ומת האב בע"ח של הבן גובה ממנה:Celui qui a donné une terre à son fils à condition qu'aucune hypothèque ne s'applique sur elle, s'il n'a pas d'autre fils et que le père meurt, le créancier du fils recouvre sur elle (car le fils en hérite désormais en tant qu'héritier).
séif 4
- מי שיש לו חובות הרבה וב"ד מכרו קרקע הלוה כדי לפרוע לבעל חוב המוקדם אין שאר בעלי חובות יכולים לחזור על הקרקע ולהוציאו מיד הלוקח אבל אם מכרו הלוה עצמו כדי להגבות לבע"ח המוקדם יכולים שאר בעלי חובות לטרפו מהלוקח:Celui qui a de nombreuses dettes, et que le tribunal a vendu la terre de l'emprunteur pour payer le créancier antérieur, les autres créanciers ne peuvent pas revenir sur la terre et la retirer des mains de l'acheteur. Mais si l'emprunteur lui-même l'a vendue pour faire recouvrer le créancier antérieur, les autres créanciers peuvent la saisir chez l'acheteur.
séif 5
- אפוטרופסי יתומים שמכרו לאחרים לא אמרינן דאחריות דנפשייהו קבילו עלייהו אלא חוזרים וטורפים בחובם:Des tuteurs (apotropsim) d'orphelins qui ont vendu des biens des orphelins à d'autres, nous ne disons pas qu'ils ont pris sur eux une garantie personnelle (envers l'acheteur, ce qui les empêcherait de saisir) ; au contraire, ils reviennent et saisissent ces biens pour leur propre créance sur le défunt.
séif 6
- בעל חוב מוקדם שבא לגבות (ויש כאן עוד בע"ח מאוחר) (רבינו ירוחם סוף נל"ב) ואין ללוה נכסים יותר מכדי חובו של זה אין מורידין אותו לנכסי לוה אפילו יש נאמנות בשטר עד שישבע שבועת המשנה שלא נפרע כלום כדין טורף שהרי טורף מהשני מי שנמחק שטר חובו וכתבו לו בית דין שטר אחר וכן מי שהלוה את חבירו מלוה על פה ונתחייב לו בדין ולא היה לו מה לפרוע וכתבו לו מעשה ב"ד אם טורפין מהלקוחות נתבאר בסי' ע' ס"ו:Un créancier antérieur qui vient recouvrer Haga (Rema) : (et il y a ici aussi un créancier postérieur) (Rabbénou Yero'ham, fin du netiv 32) et l'emprunteur n'a pas de biens au-delà de ce qui suffit à la créance de celui-ci, on ne le met pas en possession des biens de l'emprunteur, même s'il y a une clause de crédibilité (neémanout) dans l'acte, jusqu'à ce qu'il prête le serment de la Michna qu'il n'a rien été remboursé, selon la loi de celui qui saisit des biens engagés, puisqu'il saisit en fait sur le second créancier. Celui dont l'acte de créance a été effacé et à qui le tribunal a écrit un autre acte, et de même celui qui a prêté à son prochain par prêt verbal, que l'emprunteur a été condamné envers lui en justice, n'avait pas de quoi payer, et qu'on lui a écrit un acte de tribunal (maassé beit din) : s'ils saisissent chez les acheteurs, cela a été expliqué au siman 70, séif 6.
séif 7
- בד"א שטורף ממשעבדי כשאינו מוציא ביד הלוה בני חרי לגבות חובו מהם אבל אם מצא ביד הלוה בני חרי לגבות אפילו הם זיבורית לא יטרוף ממשעבדי לא שנא אם הם לקוחות או מקבלי מתנה לפיכך אם נתן הלוה מתנה לאחרים וכתב להם ק"ק לפלו' וש' לפלו' ות' לפלוני ואין בנכסיו כדי שיספיק לכולם אין אומרים כל הקודם בשטר זכה אלא חולקים הנכסים לט' חלקים ויקח בעל הק"ק ב' חלקים ובעל הש' ג' חלקים ובעל הת' ד' חלקים ואם יצא עליהם שטר חוב גובה מכולם וכפי החלוקה יפרע כל אחד מחלקו אבל אם אמר ק"ק זוז לפלוני ואחריו ש' לפלוני ואחריו ת' לפלוני כל הקודם בשטר זכה לפיכך יצא עליהן שט"ח גובה מהאחרון ואם אינו מספיק גובה משלפניו ואם אינו מספיק גובה משלפני פניו: הגה י"א דה"ה אם אמר ר' זוז לפלוני ור' זוז לפלוני ור' לפלוני דמאחר דנותן לכולם בשוה ולא כללם ביחד הוי כאילו אמר אחריו לפלוני (הרא"ש סוף פרק יש נוחלין) ויש חולקי' (המ"מ פ"י מהל' זכייה בשם הסכמת המפרשים):Dans quel cas dit-on qu'il saisit sur les biens engagés ? Lorsqu'il ne trouve pas en possession de l'emprunteur de biens libres pour recouvrer sa créance sur eux. Mais s'il trouve en possession de l'emprunteur des biens libres pour recouvrer, même s'ils sont de qualité inférieure (ziboourit), il ne saisira pas sur les biens engagés, qu'il s'agisse d'acheteurs ou de bénéficiaires d'un don. C'est pourquoi, si l'emprunteur a donné un cadeau à d'autres et leur a écrit : « deux cents zouz à untel, trois cents à untel et quatre cents à untel », et que ses biens ne suffisent pas pour tous, on ne dit pas : « quiconque est premier dans l'acte acquiert », mais on partage les biens en neuf parts : le bénéficiaire des deux cents prend deux parts, le bénéficiaire des trois cents trois parts, et le bénéficiaire des quatre cents quatre parts. Et si un acte de créance est produit contre eux, il recouvre sur eux tous, et chacun paie de sa part selon la répartition. Mais s'il a dit : « deux cents zouz à untel, et après lui trois cents à untel, et après lui quatre cents à untel », quiconque est premier dans l'acte acquiert. C'est pourquoi, si un acte de créance est produit contre eux, il recouvre sur le dernier ; si cela ne suffit pas, il recouvre sur celui qui le précède ; et si cela ne suffit pas, sur celui qui précède ce dernier. Haga (Rema) : Certains disent qu'il en est de même s'il a dit : « deux cents zouz à untel, deux cents zouz à untel et deux cents à untel » : puisqu'il donne à tous de façon égale et ne les a pas englobés ensemble, c'est comme s'il avait dit « après lui, à untel » (le Roch, fin du chapitre Yech No'halin). Et certains contestent (le Maguid Michné, chapitre 10 des lois de l'Acquisition, au nom de l'accord des commentateurs).
séif 8
- ראובן צוה מחמת מיתה לתת מנה לשמעון ומכרו היורשים כל הנכסים שלא מצא שמעון לגבות מנה שלו גובה מהלקוחות ואין היורשים יכולים לומר שנתנו לו כיון ששטר הצוואה יוצא מתחת ידו ולא חיישי' לקנוניא:Réouven a ordonné, sur son lit de mort (mi'hamat mita), de donner un manè (cent zouz) à Chimon, et les héritiers ont vendu tous les biens, de sorte que Chimon n'a pas trouvé où recouvrer son manè : il recouvre chez les acheteurs. Et les héritiers ne peuvent pas dire qu'ils le lui ont déjà donné, puisque l'acte de testament sort de sa main (de Chimon) ; et nous ne craignons pas une collusion (kenounia, entre Chimon et les héritiers contre les acheteurs).
séif 9
- יורשים שמכרו נכסי אביהם יש להן דין משועבדים ואין בע"ח טורף מהם כיון שיש בני חורין דאביהם ואם לא השאירו בנכסי אביהן בני חורין ורוצים לסלקו בקרקע שלהם נתבאר בסימן ק"ז:Des héritiers qui ont vendu les biens de leur père ont le statut de biens engagés, et le créancier du père ne saisit pas chez eux (les acheteurs) tant qu'il y a des biens libres de leur père. Et s'ils n'ont pas laissé de biens libres parmi les biens de leur père et veulent l'écarter en le payant avec leur propre terre, cela a été expliqué au siman 107.
séif 10
- אם מכר הלוה קרקע שיש לו בעירו ויש לו קרקע בעיר אחרת ב"ח טורף מהלוקח ואינו יכול לומר הנחתי לך בני חורין כיון שאינו בעירו (כ"כ לעיל סי' ק"ב ס"ג) שגם הלוה עצמו לא היה יכול להגבות מנכסיו שיש לו בעיר אחרת: הגה מיהו הכל לפי ראות הדיינים כי אם אין היזק למלוה במה שגובה בעיר אחרת לגבות שם מבני חורין גובה שם (תשובת רשב"א סי' אלף ה'):Si l'emprunteur a vendu une terre qu'il possède dans sa ville, et qu'il possède une terre dans une autre ville, le créancier saisit chez l'acheteur ; et celui-ci ne peut pas dire : « je t'ai laissé des biens libres », puisqu'ils ne sont pas dans sa ville (c'est ce qui est écrit plus haut, siman 102, séif 3) ; car l'emprunteur lui-même non plus ne pourrait pas le contraindre à recouvrer sur ses biens qu'il a dans une autre ville. Haga (Rema) : Toutefois, tout dépend de l'appréciation des juges : car s'il n'y a pas de préjudice pour le prêteur à recouvrer dans une autre ville sur des biens libres, il recouvre là-bas (Responsa du Rachba, siman 1005).
séif 11
- הניחו הלקוחות בני חורין ביד הלוה ונתקלקלו בעל חוב טורף מהלקוחות ודוקא נתקלקלו אבל לא נתקלקלו אלא שאינו יכול לגבות מהם מחמת פשיעתו כגון שסילק שעבודו מהם ולקח בקנין שלא יגבה מהם אינו גובה מהלקוחות שיאמרו לו הנחנו לך מקום לגבות ממנו:Si les acheteurs ont laissé des biens libres en possession de l'emprunteur et qu'ils se sont détériorés, le créancier saisit chez les acheteurs. Et seulement s'ils se sont détériorés ; mais s'ils ne se sont pas détériorés, et qu'il ne peut simplement pas recouvrer sur eux à cause de sa propre négligence, par exemple s'il a renoncé à son hypothèque sur eux et a pris un kinyan (acte d'acquisition formel) de ne pas recouvrer sur eux, il ne recouvre pas chez les acheteurs, car ils lui diront : « nous t'avons laissé un endroit où recouvrer ».
séif 12
- ואם לא נתקלקלו אבל גזלן אנס אינו טורף ממשועבדים מפני שמצויים הם בעלי זרוע ליפול וסוף שיגבה חובו: הגה מיהו אם המיר לעכו"ם הלוה ולא יוכל לגבות בדיניהם הוי כנתקלקלו בידו וטורף ממשעבדי (תשובת הרא"ש כלל מ"א) וי"א דה"ה אם הניח הלוה יתומים קטנים ויש חולקין (רבינו ירוחם נכ"ו ח"ג שתי הדיעות) לוה שבא למכור קרקעותיו לעכו"ם שלא יוכל המלוה לטרוף אח"כ חובו ממנו ובא למחות המכירה אינו יכול למחות כמו שלא יכול למחות כשמוכר מטלטלים שלו אע"פ שלא יכול לטורפן דשמא יפרענו עדיין קודם שיבא זמנו מיהו המוכר לא טוב עושה שמזיק שעבודו של חבירו (תשובת רשב"א) ונ"ל דאם נראה לב"ד שלא יהיה מקום לגבות חובו אח"כ יכול למחות וע"ל סימן ע"ג סעיף י':Et même s'ils ne se sont pas détériorés, mais qu'un brigand violent s'en est emparé, il ne saisit pas sur les biens engagés, car ces hommes de force sont susceptibles de tomber, et il finira par recouvrer sa créance sur ces biens. Haga (Rema) : Toutefois, si l'emprunteur s'est converti à l'idolâtrie et qu'il ne pourra pas recouvrer selon leurs lois (celles des non-Juifs), c'est comme si les biens s'étaient détériorés en sa possession, et il saisit sur les biens engagés (Responsa du Roch, kelal 41). Et certains disent qu'il en est de même si l'emprunteur a laissé des orphelins mineurs ; et certains contestent (Rabbénou Yero'ham, netiv 26, partie 3, les deux opinions). Un emprunteur qui veut vendre ses terres à un non-Juif, de sorte que le prêteur ne pourra pas ensuite saisir sa créance sur elle, et que le prêteur vient protester contre la vente : il ne peut pas protester, de même qu'il ne pourrait pas protester lorsqu'il vend ses biens meubles, bien qu'il ne puisse pas les saisir ensuite, car peut-être l'emprunteur le remboursera-t-il encore avant l'échéance. Toutefois, le vendeur n'agit pas bien, car il porte atteinte à l'hypothèque de son prochain (Responsa du Rachba). Et il me semble que s'il apparaît au tribunal qu'il n'y aura pas ensuite d'endroit où recouvrer sa créance, il peut protester. Et voir plus haut, siman 73, séif 10.
séif 13
- אפי' הגיע זמן הפרעון ונתרשל המלוה מלתבוע חובו וליפרע מבני חרי ואחר זמן רב אשתדוף בני חרי גבי ממשעבדי.Même si l'échéance du remboursement est arrivée et que le prêteur a tardé à réclamer sa créance et à se faire payer sur les biens libres, et qu'après longtemps les biens libres ont été dévastés (par une inondation), il recouvre sur les biens engagés.
séif 14
- אם יש כאן שנים או שלשה לקוחות שקנו ממנו כאחד ואין אחד מהם קודם לחבירו ובא ב"ח לטרוף גובה מאיזה מהם שירצה ואינו צריך ליקח חצי שדה מזה וחצי שדה מזה: הגה אבל אם היו כאן שדות הרבה ויכול לגבות שדה מכל אחד גובה מהן ולא מא' מהן (רבינו ירוחם נ"ו ח"ה):S'il y a ici deux ou trois acheteurs qui lui ont acheté ensemble, et qu'aucun d'eux n'a précédé l'autre, et que le créancier vient saisir, il recouvre chez celui d'entre eux qu'il veut, et il n'a pas besoin de prendre la moitié d'un champ de celui-ci et la moitié d'un champ de celui-là. Haga (Rema) : Mais s'il y avait ici de nombreux champs et qu'il peut recouvrer un champ de chacun, il recouvre sur eux tous et non sur un seul d'entre eux (Rabbénou Yero'ham, netiv 6, partie 5).
séif 15
- אם הלוקח שקנה מהלוה מכרו לאחר והאחר לאחר אפי' עד מאה ובא לטרוף מהלוקח האחרון אינו יכול לומר למה לא תבעת חובך מהראשון:Si l'acheteur qui a acheté à l'emprunteur l'a vendu à un autre, et l'autre à un autre, même jusqu'à cent, et que le créancier vient saisir chez le dernier acheteur, celui-ci ne peut pas dire : « pourquoi n'as-tu pas réclamé ta créance au premier ? »
séif 16
- לוה שמכר נכסיו וחתם המלוה על שטר המכירה לא הפסיד בשביל זה זכותו וטורף מהלקוחות שיוכל לומר השני נוח לי והראשון קשה ממנו:Un emprunteur qui a vendu ses biens, et le prêteur a signé comme témoin sur l'acte de vente : il n'a pas perdu pour autant son droit, et il saisit chez les acheteurs, car il peut dire : « le second m'est commode, et le premier est plus dur que lui » (c'est pourquoi j'ai aidé à ce que la vente se fasse).
séif 17
- ראובן קנה בית משמעון ולוי היה לו שטר על אותו בית ולוי היה במעמד כשקנה ראובן הבית ולא הוציא שטרו וגם ראובן סתר הבית ובנה בו ומינה את לוי על הבנין ואח"כ הוציא לוי שטרו לא איבד זכותו בשתיקתו:Réouven a acheté une maison à Chimon, et Lévi avait un acte d'hypothèque sur cette même maison ; Lévi était présent quand Réouven a acheté la maison et n'a pas produit son acte ; de plus, Réouven a démoli la maison, l'a reconstruite et a nommé Lévi responsable de la construction ; et ensuite Lévi a produit son acte : il n'a pas perdu son droit par son silence.
séif 18
- לוה שלוה ואח"כ נתן נכסיו במתנה על מנת להחזיר אם הם קרקעות שקנה קודם שלוה או שקנאם אחר שלוה וכתב לו דאקנה אין מתנתו כלום ואם המתנה קדמה להלואה ונתנה לזמן ידוע זכה המקבל במתנה עד שיגיע זמנה ואם נתנם לו במתנה על מנת להחזיר בסתם ולא פירש באיזה זמן יחזירנה לו ואח"כ לוה כשם שהמקבל יכול לדחות ללוה לזמן מרובה שיאמר לו בכל פעם אחזירנה לך לאחר זמן כך הוא דוחה למלוה הבא מכחו אך המלוה יכול לכופו מדרבי נתן כשירצה להחזירם שלא יחזירנה אלא (לו ולא) לנותן.Un emprunteur qui a emprunté et ensuite a donné ses biens en don à condition qu'ils soient rendus : s'il s'agit de terres qu'il a acquises avant d'emprunter, ou qu'il a acquises après avoir emprunté et lui a écrit dakné, son don n'est rien (face au créancier). Et si le don a précédé le prêt et qu'il l'a donné pour une durée déterminée, le bénéficiaire acquiert le don jusqu'à ce que son terme arrive. Et s'il les lui a donnés en don à condition de les rendre, sans précision, sans préciser à quel moment il les lui rendra, et qu'ensuite le donateur a emprunté : de même que le bénéficiaire peut repousser l'emprunteur longtemps en lui disant chaque fois « je te le rendrai plus tard », ainsi repousse-t-il le prêteur qui vient en vertu de son droit. Mais le prêteur peut le contraindre, en vertu du principe de Rabbi Nathan (chiabouda deRabbi Natan : le créancier de mon créancier peut recouvrer directement sur mon débiteur), lorsqu'il voudra les rendre, à ne les rendre (qu'à lui et non) au donateur.
séif 19
- אף על גב דלא כתב דאקנה אם קנה והוריש גובה ויש חולקין:Bien qu'il n'ait pas écrit dakné, s'il a acquis des biens et les a légués en héritage, le créancier recouvre sur eux. Et certains contestent.
séif 20
- ראובן הלוה לשמעון על פה ושמעון הלוה ליהודה בשטר ומכר יהודה כל נכסיו ובא ראובן לטרוף מהלקוחות שקנו מיהודה מכח שטר שיש לשמעון על יהודה הדין עמו הואיל ושמעון מודה שהוא חייב לו לא היו ללוה נכסים אלא שטרי חובות שיש לו על אחרים לא מיבעיא בעודם בידו שהמלוה גובה שלו מדרבי נתן אלא אפילו מת הלוה ונפלו השטרות לפני יורשים גובה מהם אפי' נעשו השטרות שיש ללוה על בעלי חובות אחר שלוה הוא מהמלוה ואפי' קנו בעלי חוביו של לוה נכסים אחר שלוה הלוה מהמלוה שלו המלוה גובה מהם ומיורשיהם מדרבי נתן:Réouven a prêté à Chimon verbalement, et Chimon a prêté à Yehouda par acte, et Yehouda a vendu tous ses biens ; et Réouven vient saisir chez les acheteurs qui ont acheté à Yehouda, en vertu de l'acte qu'a Chimon sur Yehouda : il a gain de cause, puisque Chimon reconnaît qu'il lui doit. Si l'emprunteur n'avait pas de biens, mais seulement des actes de créance qu'il a sur d'autres, non seulement tant qu'ils sont en sa possession le prêteur recouvre ce qui lui revient en vertu du principe de Rabbi Nathan, mais même si l'emprunteur est mort et que les actes sont échus aux héritiers, il recouvre sur eux ; même si les actes que l'emprunteur a sur ses débiteurs ont été faits après qu'il a lui-même emprunté au prêteur ; et même si les débiteurs de l'emprunteur ont acquis des biens après que l'emprunteur a emprunté à son prêteur, le prêteur recouvre sur eux et sur leurs héritiers en vertu du principe de Rabbi Nathan.
séif 21
- אם מכר הלוה שטרי חובות או נתנם לאחר או שבעלי חוביו מכרו נכסיהם אחר שלוה הוא מהמלוה אם יש בשטר שיש למלוה וכן בשטר שיש ללוה על בעלי חוביו שעבודא דמטלטלי אגב מקרקעי אז יש בהם דין קדימה ונכסיהם של בעלי חוביו של לוה משועבדים למלוה שלו מכחו כיון שהוא קודם למכירה שמכרו:Si l'emprunteur a vendu des actes de créance ou les a donnés à un autre, ou si ses débiteurs ont vendu leurs biens après qu'il a lui-même emprunté au prêteur : s'il y a, dans l'acte qu'a le prêteur ainsi que dans l'acte qu'a l'emprunteur sur ses débiteurs, une hypothèque sur les biens meubles par accessoire aux terres (agav karka), alors s'applique à eux la loi de priorité, et les biens des débiteurs de l'emprunteur sont engagés envers son prêteur en vertu de son droit, puisque celui-ci est antérieur à la vente qu'ils ont faite.
séif 22
- אם היו ללוה שני מלוים שהלוו לו ובאים כאחד לגבות מבעלי חובים שלו אם הלוה הלוה לבעלי חוביו בשטר לאחר שלוה הוא משניהם יחלוקו ואם תפס א' מהם זכה בתפיסתו ואם חובותיו של לוה קודם שלוה משניהם או קודם שלוה מהאחרון וכתב לראשון אגב זכה בהם הראשון:Si l'emprunteur avait deux prêteurs qui lui ont prêté, et qu'ils viennent ensemble recouvrer sur ses débiteurs : si l'emprunteur a prêté à ses débiteurs par acte après avoir lui-même emprunté aux deux, ils partageront ; et si l'un d'eux s'en est saisi, il acquiert par sa saisie. Et si les créances de l'emprunteur sont antérieures au moment où il a emprunté aux deux, ou antérieures au moment où il a emprunté au dernier, et qu'il a écrit au premier une hypothèque agav (par accessoire aux terres), le premier les acquiert.
séif 23
- ראובן היה לו שטר על שמעון ונתנו ללוי בכתיבה ומסירה וכשבא לוי לגבותו הוציא יהודה שטר שהיה לו על ראובן מוקדם לשטר שהיה לראובן על שמעון ואמר כי השטר שנתן ראובן ללוי הוא ממונו של בעל חובו וזכה בו מדין קדימה הדין עם יהודה כיון ששטרו מוקדם ושעבד לו מטלטלים אגב מקרקעי ואין בזה משום תקנת השוק (וע' לקמן ס"ס קי"ג):Réouven avait un acte de créance sur Chimon et l'a donné à Lévi par écrit et remise (bikhtiva oumessira) ; et quand Lévi est venu le recouvrer, Yehouda a produit un acte qu'il avait sur Réouven, antérieur à l'acte qu'avait Réouven sur Chimon, et a dit que l'acte que Réouven a donné à Lévi est le bien de son créancier (Yehouda) et qu'il l'a acquis en vertu de la loi de priorité : Yehouda a gain de cause, puisque son acte est antérieur et que Réouven lui a hypothéqué les biens meubles par accessoire aux terres ; et il n'y a pas ici à appliquer la règle de protection du marché (takanat hachouk). (Et voir plus loin, fin du siman 113.)
séif 24