Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- שמין קרקע של לוה ואם טעו בשומא ושומא הדרה לעולם. ובו יא סעיפים:
כששמין השלשה שמאין קרקע הלוה אין שמין אלא כפי הזמן וכפי השעה שנמכרים הקרקעות אז באותו מקום: הגה ואם אין הקרקע מגיע לו כולה כגון שאין לו בחוב אלא מנה והקרקע ביחד נישומת בחמש מאות זהובים אין אומרים לו תן לו חמישית הקרקע אלא שמין כמה שיכול למכור מזאת הקרקע או הבית בק' זהובים ונותנין למלוה כללו של דבר אין שמין לו אלא דבר שיכול למכור מיד ולגבות חובו ואין חוששין להפסד הלוה (תשובת הרא"ש כלל פ' סי' ט') (וע' לקמן סעיף ה') ואח"כ מכריזין עליה כפי מה שיראו עד שיפסקו המוסיפים ואם קרקע זה היה טורף המלוה מהלקוחות צריכים להכריז עליה שלשים יום כדרך שמכריזין על נכסי יתומים (ועיין לקמן ר"ס ק"ט) ובאים הלוקחים וקוצבים דמים כרצונם אם מצאו בה כשומת ב"ד או יתר לוקחים הדמים ונותנים אותם למלוה ואם רצה המלוה לקחתה באותו סך הוא קודם ואם לא מצאו בה כדי שומתן מחליטין אותם למלוה בכדי שומתן: הגה ויש חולקין וסבירא להו דהוא הדין אם בא לגבות מבני חרי כיון שנמכר שלא מדעתו בב"ד צריך שומא והכרזה כמו בשל יתומים (טור וב"י בשם התרומות):On évalue la terre de l'emprunteur ; s'ils se sont trompés dans l'évaluation ; et l'évaluation revient (au débiteur) pour toujours. Ce siman contient 11 séifim.
Lorsque les trois experts évaluent la terre de l'emprunteur, ils n'évaluent que selon l'époque et selon le moment où les terres se vendent alors en ce lieu. Haga (Rema) : Et si la terre ne lui revient pas en entier, par exemple s'il n'a dans la créance qu'une mané (cent zouz) et que la terre dans son ensemble est évaluée à cinq cents pièces d'or, on ne lui dit pas : « Donne-lui le cinquième de la terre » ; mais on évalue combien on peut vendre de cette terre ou de cette maison pour cent pièces d'or, et on le donne au prêteur. La règle générale est qu'on ne lui évalue qu'une chose qu'il peut vendre immédiatement pour recouvrer sa créance, et on ne se préoccupe pas de la perte de l'emprunteur (Responsa du Roch, kelal 80, siman 9) (et voir plus loin, séif 5). Ensuite on fait une criée (mise aux enchères) sur elle selon ce qui leur paraîtra convenable, jusqu'à ce que les surenchérisseurs cessent. Et si cette terre, le prêteur la saisissait chez des acheteurs, on doit faire une criée sur elle trente jours, de la manière dont on fait une criée sur les biens d'orphelins (et voir plus loin, au début du siman 109). Les acheteurs viennent et fixent des prix à leur gré : s'ils en offrent autant que l'évaluation du tribunal ou plus, on prend l'argent et on le donne au prêteur ; et si le prêteur veut la prendre pour cette somme, il a la priorité. Et s'ils n'en offrent pas autant que leur évaluation, on l'attribue définitivement au prêteur selon leur évaluation. Haga (Rema) : Et certains contestent et pensent qu'il en est de même s'il vient recouvrer sur des biens libres : puisqu'ils sont vendus par le tribunal sans le consentement du propriétaire, il faut une évaluation et une criée, comme pour ceux des orphelins (Tour et Beit Yossef au nom des Troumot).séif 1
- שלשה שירדו לשום אחד אומר במנה ושנים אומרים במאתים או אחד אומר בק"ק ושנים אומרים במנה בטל יחיד במיעוטו אחד אומר במנה ואחד אומר בשמנים ואחד אומר בק"כ נידון בק' מפני שאנו ממצעים מה שיש בין המועט למרובה ומוסיפין על המועט המחצית וגורעין מהמרובה המחצית וכיון שבין האומר שמנים לאומר ק"כ יש ארבעים כשאתה מוסיף על המועט המחצית וגורעין מהמרובה המחצית נמצא שהוא נידון במאה ולפי זה אם אחד אומר במנה וא' אומר בצ' וא' אומר בק"ל נידון בק"י ועל דרך זו שמין ביניהם לעולם:Trois experts qui sont allés évaluer : l'un dit que cela vaut une mané (cent zouz) et deux disent deux cents ; ou l'un dit deux cents et deux disent une mané : l'individu est annulé par sa minorité. Si l'un dit une mané, l'un dit quatre-vingts et l'un dit cent vingt, on juge à cent, car nous prenons la moyenne de ce qu'il y a entre le plus petit et le plus grand : on ajoute au plus petit la moitié de l'écart et on retranche du plus grand la moitié. Puisqu'entre celui qui dit quatre-vingts et celui qui dit cent vingt il y a quarante, lorsque tu ajoutes au plus petit la moitié et que tu retranches du plus grand la moitié, il se trouve qu'on juge à cent. Selon cela, si l'un dit une mané, l'un dit quatre-vingt-dix et l'un dit cent trente, on juge à cent dix ; et c'est de cette manière qu'on évalue entre eux toujours.
séif 2
- שמאוה שלשה ואומר המלוה ישומו אותה שלשה אחרים הבקיאים יותר בשומא אין שומעין לו: הגה ויכולין אלו שלשה השמאים להיות קרובים זה לזה (כן כתב הר"י בן הרא"ש):Si trois l'ont évaluée et que le prêteur dit : « Que trois autres, plus experts en évaluation, l'évaluent », on ne l'écoute pas. Haga (Rema) : Et ces trois experts peuvent être parents l'un de l'autre (ainsi l'a écrit Rabbi Yaakov, fils du Roch).
séif 3
- ב"ד ששמו לטורף בנכסי לוקח וטעו בכל שהוא מכרן בטל אפי' הכריזו אבל אם היו נכסים בני חורין וטעו בשומא דינם כבית דין שמכרו נכסי יתומים וטעו שיתבאר בסימן ק"ט:Un tribunal qui a fait une évaluation pour celui qui saisit sur les biens d'un acheteur, et qui s'est trompé si peu que ce soit : sa vente est nulle, même s'ils ont fait une criée. Mais s'il s'agissait de biens libres et qu'ils se sont trompés dans l'évaluation, leur statut est celui d'un tribunal qui a vendu des biens d'orphelins et s'est trompé, ce qui sera expliqué au siman 109.
séif 4
- אם החוב דבר מועט שלא יגיע למלוה בחובו חלק ראוי לפי מה שהוא קרקע בית או שדה או כרם כשיעור שיתבאר בסימן קע"א ואומר המלוה ללוה או מכור לי מהנשאר לך כדי שיגיע לי שיעור הראוי לי או פרע לי מעותי הדין עמו ואם אין המלוה רוצה לקנות יותר מכדי חובו ואומר פרע לי מעותי מאחר שמה שהוא כדי חובו אין בו שיעור הראוי הדין עמו וכופין את הלוה למכור הקרקע או למשכנו ויפרע לזה מעותיו. הגה ואין חוששין להפסד הלוה ואין מרחמים בדין לומר כיצד נוציא הלוה מביתו משום דבר מועט (הגהות רשב"א סי' אל"ף קמ"ג) אם היה הדבר בהפך שלא נשאר ללוה כשיעור אינו יכול לכוף למלוה שיקחנו במעות אם היה טורף מלוה קרקע מהלוקח וכשיגבה חובו לא נשאר ללוקח כשיעור יכול לכופו שיקחנו ממנו במעות:Si la créance est une petite somme, de sorte qu'il ne reviendra pas au prêteur, pour sa créance, une part convenable selon ce qu'est la terre — maison, champ ou vigne — selon la mesure qui sera expliquée au siman 171, et que le prêteur dit à l'emprunteur : « Ou bien vends-moi de ce qui te reste, afin qu'il me revienne la mesure qui me convient, ou bien paie-moi mon argent », la justice est de son côté. Et si le prêteur ne veut pas acheter plus que sa créance et dit : « Paie-moi mon argent, puisque ce qui correspond à ma créance n'a pas la mesure convenable », la justice est de son côté, et on contraint l'emprunteur à vendre la terre ou à la mettre en gage, et à payer à celui-ci son argent. Haga (Rema) : Et on ne se préoccupe pas de la perte de l'emprunteur, et on n'a pas pitié dans le jugement, en disant : « Comment ferions-nous sortir l'emprunteur de sa maison pour une petite chose ? » (Hagahot sur le Rachba, siman 1143). Si la chose est à l'inverse, qu'il ne reste pas à l'emprunteur la mesure convenable, il ne peut pas contraindre le prêteur à la prendre contre de l'argent. Si un prêteur saisissait une terre chez l'acheteur, et que, lorsqu'il aura recouvré sa créance, il ne restera pas à l'acheteur la mesure convenable, celui-ci peut le contraindre à la lui prendre contre de l'argent.
séif 5
- קרקע שעשו ב"ד שומא והכרזה להוריד בו המלוה ואירע שנשתהה זמן שלא הורידוהו בו כל זמן שלא החליטו ב"ד הקרקע למלוה אי אייקר או זילי ברשות' דלוה קאי וצריך לעשות שומא אחרת והכרזה אחריו אם ירד המלוה לנכסי לוה והחזיק בהם או מכרן בלא ב"ד אינו כלום אפי' היתה משכונה בידו או אפותיקי מפורש כיון שיכול לשלם לו מעות ולסלקו וי"א שאם עבר הזמן שקבע לו לפרוע או שהיא משכונה מוחזקת ביד המלוה יכול למכרה:Une terre sur laquelle le tribunal a fait l'évaluation et la criée pour en mettre le prêteur en possession, et il est arrivé qu'un temps s'est écoulé sans qu'on l'en mette en possession : tant que le tribunal n'a pas attribué définitivement la terre au prêteur, si elle s'est appréciée ou dépréciée, elle reste dans le domaine de l'emprunteur, et il faut faire une autre évaluation et une criée après elle. Si le prêteur est descendu dans les biens de l'emprunteur et en a pris possession, ou les a vendus sans le tribunal, cela n'a aucune valeur, même si c'était un gage entre ses mains ou une apotiki (hypothèque spéciale) explicite, puisque l'emprunteur peut lui payer de l'argent et l'écarter. Et certains disent que si le délai qu'il lui avait fixé pour rembourser est passé, ou que c'est un gage détenu par le prêteur, il peut le vendre.
séif 6
- מקום שנהגו לכתוב בשטרות שיוכל לירד לנכסי הלוה ולמכור בלא שומא והכרזה אם נהגו שלא לירד ולמכור כי אם בשומא והכרזה אין לירד ולמכור זולתם:Dans un lieu où l'on a l'usage d'écrire dans les actes qu'il pourra descendre dans les biens de l'emprunteur et vendre sans évaluation ni criée : si l'on a l'usage de ne descendre et de ne vendre qu'avec évaluation et criée, on ne descend pas et on ne vend pas sans elles.
séif 7
- אם ירד מלוה לנכסי לוה בלא רשות בית דין אינו כלום וכל הפירות שאכל מנכין לו מחובו:Si le prêteur est descendu dans les biens de l'emprunteur sans l'autorisation du tribunal, cela n'a aucune valeur, et tous les fruits qu'il a mangés, on les lui déduit de sa créance.
séif 8
- ב"ד ששמו קרקע לבעל חוב (אבל שומת מטלטלין לא הדרא) (טור סי"ח) בין בנכסי לוה בין במשועבדים שביד הלוקח ולאחר זמן השיגה ידו של לוה או של נטרף או של יורשיהם והביאו לבעל חובו מעותיו מסלקין אותו מאותה קרקע אפילו שהתה ביד הבע"ח כמה שנים: הגה וי"א דלוקח לא יוכל לסלק הבעל חוב לאחר שגבה את הקרקע דשומא לא הדרא אלא לבעליו כשגבה ממנו בני חורין אבל לא ללוקח (טור בשם הרא"ש פ' מי שהיה נשוי) ואם המלוה סתר ובנה ולא השביח הקרקע בכך אינו נוטל הוצאתו ואם השביח מחמת הוצאה נשבע ונוטל כדין היורד ברשות ואם השביח מאליו כגון שנתייקר אינו נותן לו אלא דמי חובו בלבד: הגה וי"א דאם הוציא עליה והשביחה לא הדרא כלל ואם נתייקרה לא הדרא אלא כשעת היוקר (טור סכ"א בשם הרא"ש פ' המפקיד) ואם הוזל לא הפסיד המלוה ואם רוצים לסלקו צריך לתת לו כל דמי חובו ואם קנו מידו שלא לסלקו שוב אינם יכולין לסלקו: הגה הגבה הלוה למלוה עצמו מרצונו בלא ב"ד לא מהדרינן ליה (טור סכ"ו):Un tribunal qui a évalué une terre pour un créancier (mais l'évaluation de biens meubles ne revient pas) (Tour, séif 18), que ce soit sur les biens de l'emprunteur ou sur des biens hypothéqués qui sont entre les mains de l'acheteur, et qu'après un temps l'emprunteur, ou celui sur qui on a saisi, ou leurs héritiers, en ont eu les moyens et ont apporté à son créancier son argent, on l'écarte de cette terre, même si elle est restée entre les mains du créancier plusieurs années. Haga (Rema) : Et certains disent que l'acheteur ne pourra pas écarter le créancier après qu'il a recouvré la terre, car l'évaluation ne revient qu'au propriétaire, lorsqu'il a recouvré de lui des biens libres, mais non à l'acheteur (Tour au nom du Roch, chapitre Mi Chehaya Nassouï). Et si le prêteur a démoli et construit et n'a pas amélioré la terre par là, il ne reçoit pas sa dépense ; et s'il l'a améliorée du fait de la dépense, il jure et reçoit (le remboursement) selon la règle de celui qui est descendu dans le champ d'autrui avec autorisation ; et si elle s'est améliorée d'elle-même, par exemple si elle a pris de la valeur, il ne lui donne que le montant de sa créance seulement. Haga (Rema) : Et certains disent que s'il a fait des dépenses pour elle et l'a améliorée, elle ne revient pas du tout ; et si elle a pris de la valeur, elle ne revient que selon le prix du moment de la cherté (Tour, séif 21, au nom du Roch, chapitre HaMafkid). Et si elle s'est dépréciée, le prêteur n'a pas perdu ; et s'ils veulent l'écarter, ils doivent lui donner tout le montant de sa créance. Et s'ils ont effectué un kinyan (acte d'acquisition formel) de sa part de ne pas l'écarter, ils ne peuvent plus l'écarter. Haga (Rema) : Si l'emprunteur a fait recouvrer le prêteur lui-même, de son plein gré, sans tribunal, nous ne la lui faisons pas revenir (Tour, séif 26).
séif 9
- קרקע ששמו אותה לבעל חוב ואח"כ שמוה ב"ד לבעל חוב של זה המלוה הרי זו חוזרת ולא יהא כחו גדול מכח בע"ח הראשון ומיהו בזה יפה כחו שאם שמוה לראשון במאה ושמוה לשני בק"ק או אם שמוה לראשון בק"ק ולשני במאה לעולם לא יחזירנה אלא בק"ק קרקע ששמו לב"ח ומכרה הבע"ח או נתנה במתנה או ששמוה לבעל חוב מדעתו (ר"ן ונ"י ותוס') או שמת והורישה אינה חוזרת: הגה וי"א דאם מת והורישה חוזרת אם אין כאן אלא יורש א' אבל אם היו כאן יורשין הרבה וחלקו ונפל לאחד בחלקו שוב אינה חוזרת (טור בשם הרא"ש) שמו קרקע לאשה ונשאת או ששמו ממנה ונשאת בעל בנכסי אשתו כלוקח הוא ולא מחזיר ולא מחזירין לו (וי"א דוקא כשמתה האשה) (טור סכ"ח וב"י בשם רש"י והרא"ש):Une terre qu'on a évaluée pour un créancier, et qu'ensuite le tribunal a évaluée pour le créancier de ce prêteur : elle revient (au premier débiteur), et le pouvoir du second ne sera pas plus grand que le pouvoir du premier créancier. Toutefois, en ceci son pouvoir est avantageux : si on l'a évaluée pour le premier à cent et pour le second à deux cents, ou si on l'a évaluée pour le premier à deux cents et pour le second à cent, il ne la fera jamais revenir que pour deux cents. Une terre qu'on a évaluée pour un créancier et que le créancier a vendue, ou a donnée en cadeau, ou qu'on a évaluée pour le créancier avec son consentement (Ran, Nimoukei Yossef et Tossafot), ou s'il est mort et l'a léguée, elle ne revient pas. Haga (Rema) : Et certains disent que s'il est mort et l'a léguée, elle revient s'il n'y a qu'un seul héritier ; mais s'il y avait plusieurs héritiers qui ont partagé, et qu'elle est échue à l'un d'eux dans sa part, elle ne revient plus (Tour au nom du Roch). Si on a évalué une terre pour une femme et qu'elle s'est mariée, ou si on a évalué une terre sur elle et qu'elle s'est mariée, le mari, pour les biens de sa femme, est comme un acheteur : il ne fait pas revenir et on ne lui fait pas revenir (et certains disent : seulement lorsque la femme est morte) (Tour, séif 28, et Beit Yossef au nom de Rachi et du Roch).
séif 10
- היתה השומא בטעות כגון שומר חנם שפשע וחייבוהו לשלם ושמו קרקע שלו ואחר כך נמצא שהפקדון היה ברשותו או שנאבד ומצאו לא הוי שומא והדרא אפי' מכרה הראשון או הורישה והוא הדין אם שמוה לב"ח בחובו ואח"כ נודע שהיו ללוה מעות מצויים דהוי שומא בטעות ואם ירצה המלוה יכוף ללוה שיקחנה ויתן לו מעותיו אבל אם העשיר אח"כ אינו יכול לכופו שיחזור ויקחנה:Si l'évaluation était erronée, par exemple un gardien bénévole qui a été négligent, qu'on a condamné à payer et dont on a évalué la terre, et qu'ensuite il s'est avéré que le dépôt était en sa possession (de son propriétaire), ou qu'il avait été perdu et qu'on l'a retrouvé, ce n'est pas une évaluation, et elle revient, même si le premier l'a vendue ou léguée. Et il en est de même si on l'a évaluée pour un créancier pour sa créance, et qu'ensuite on a appris que l'emprunteur avait de l'argent disponible, car c'est une évaluation erronée ; et si le prêteur le veut, il contraindra l'emprunteur à la reprendre et à lui donner son argent. Mais si l'emprunteur s'est enrichi par la suite, il ne peut pas le contraindre à la reprendre.
séif 11