Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- המבקש זמן לפרעון כמה זמן נותנים לו ואם לא בא בזמנו והמסרב צווי בית דין. ובו ג סעיפים:
לוה שאמר הריני משלם קבעו לי זמן כדי שאלוה מאחר או אמשכן או אמכור ואביא מעות קובעין לו זמן ל' יום: הגה ואם נראה לדיין שלא יספיק לו ל' יום יוסיף לו ואם אינו צריך כל כך יפחות לו (טור בשם תשובת הרי"ף) ואם אמר התובע שצריך לילך לדרכו ולא יוכל להמתין על הזמן אומרים לו שיעשה שליח שימתין עד הזמן (שם תשובת הרא"ש כלל פ"א סי' ג') ואין מחייבים אותו ליתן משכון שאלו היו שם מטלטלים מיד היו בית דין גובים מהם ואם רצה המלוה להחרים על מי שיש לו מעות או מטלטלים ומפליג אותו בדברים ה"ז מחרים ואין מחייבים הלוה להביא ערב עד שיתן אא"כ נראה לדיין שיש לחוש שמא יבריח או ישמט: הגה ודוקא לפרעון נותנין זמן אבל אין נותנין זמן לשבועה אלא ביום הכניסה הראשון יש לו לישבע (מרדכי פרק בתרא דב"מ) וכן אין נותנין זמן לשאר דברים ששעבד אדם עצמו לעשות דבר לזמן פלוני בקנס מיד שהגיע הזמן נתחייב בקנס או שיעשה מה שנתחייב (תשו' רשב"א אלף תתקל"ג):Celui qui demande un délai pour rembourser : quel délai on lui accorde ; s'il n'est pas venu dans son délai ; et celui qui refuse les ordres du tribunal. Ce siman contient 3 séifim.
Un emprunteur qui a dit : « Je vais payer ; fixez-moi un délai afin que j'emprunte à un autre, ou que je mette en gage, ou que je vende et apporte l'argent », on lui fixe un délai de trente jours. Haga (Rema) : Et s'il paraît au juge que trente jours ne lui suffiront pas, il lui en ajoutera ; et s'il n'a pas besoin d'autant, il lui en retranchera (Tour au nom d'une responsa du Rif). Et si le demandeur dit qu'il doit partir en voyage et ne pourra pas attendre jusqu'au délai, on lui dit de désigner un mandataire qui attendra jusqu'au délai (ibid., responsa du Roch, kelal 81, siman 3). Et on ne l'oblige pas à donner un gage, car s'il y avait là des biens meubles, le tribunal recouvrerait aussitôt sur eux. Et si le prêteur veut prononcer un 'hérem (anathème) contre quiconque possède de l'argent ou des biens meubles de l'emprunteur et le détourne (le créancier) par des paroles, il prononce le 'hérem. Et on n'oblige pas l'emprunteur à amener un garant jusqu'à ce qu'il paie, à moins qu'il ne paraisse au juge qu'il y a lieu de craindre qu'il ne soustraie ses biens ou ne s'esquive. Haga (Rema) : C'est seulement pour le remboursement qu'on accorde un délai ; mais on n'accorde pas de délai pour un serment : c'est le premier jour de la séance qu'il doit jurer (Mordekhaï, dernier chapitre de Baba Metsia). De même, on n'accorde pas de délai pour les autres choses où quelqu'un s'est engagé à faire une chose à telle date sous peine d'amende : dès que la date est arrivée, il est redevable de l'amende, ou doit faire ce à quoi il s'est obligé (Responsa du Rachba, 1933).séif 1
- יש אומרים שהקובע זמן לפרעון חובו והגיע הזמן אין נותנים לו זמן אחר וי"א שגם לזה נותנים זמן ל' יום: הגה ואפי' בא ותבעו שלשים יום קודם הזמן מ"מ צריכים ליתן לו שלשים מיום הזמן (מרדכי פרק הנ"ל):Certains disent que celui qui a fixé une date pour le remboursement de sa dette, lorsque la date est arrivée, on ne lui accorde pas d'autre délai. Et certains disent que même à celui-là on accorde un délai de trente jours. Haga (Rema) : Et même si le créancier est venu le réclamer trente jours avant la date, on doit néanmoins lui donner trente jours à partir de la date (Mordekhaï, chapitre mentionné).
séif 2
- שלמו השלשים יום ולא הביא ב"ד כותבין אדרכתא מיד על נכסיו ואם לא ימצאו לו נכסים אין מנדין אותו אבל אם יאמר איני רוצה לשלם כותבין אדרכתא על נכסיו ואם אין מוצאים לו נכסים מתרין בו בה"ב ואח"כ מנדין אותו ועומד [ בנידויו] עד שישלם לו או עד שיטעון שאין לו כלום וישבע על זה ואם עמד בנדוי ל' יום ולא תבעו להתיר נדויו מנדין אותו עוד ל' יום ואם עמד בהם מחרימים אותו ומשפטי הנידוי והחרם נתבאר בטור יורה דעה סי' של"ד:Si les trente jours sont achevés et qu'il n'a pas apporté l'argent, le tribunal rédige immédiatement une adrakhta (acte autorisant la saisie) sur ses biens. Et si on ne lui trouve pas de biens, on ne le met pas au ban. Mais s'il dit : « Je ne veux pas payer », on rédige une adrakhta sur ses biens ; et si on ne lui trouve pas de biens, on l'avertit le lundi, le jeudi et le lundi, puis on le met au ban, et il reste dans son bannissement jusqu'à ce qu'il le paie, ou jusqu'à ce qu'il prétende n'avoir rien et en prête serment. Et s'il est resté au ban trente jours sans demander la levée de son bannissement, on le met encore au ban trente jours ; et s'il y est resté, on prononce contre lui un 'hérem. Et les règles du bannissement et du 'hérem sont expliquées dans le Tour, Yoré Déa, siman 334.
séif 3