Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- חיוב מעשה ידיה ליורשים ואם השביחו הנכסים אם נוטלת בהם. ובו ז סעיפים:
מאחר שהיורשים חייבים במזונות האלמנה מעשה ידיה שלהם ואם היורשים אומרים לה טלי מעשה ידיך למזונותיך אין שומעין להם אבל אם היא אומרת כן שומעין לה:L'obligation de remettre le produit de son travail aux héritiers, et si, quand elle a amélioré les biens, elle prend une part de la plus-value. Il contient 7 séifim :
Puisque les héritiers sont tenus de l'entretien de la veuve, le produit de son travail leur appartient. Et si les héritiers lui disent : « Prends le produit de ton travail pour ton entretien », on ne les écoute pas ; mais si c'est elle qui le dit, on l'écoute.séif 1
- אם היתה מניקה יכולה היא לומר איני מניקה אלא בשכר ויכולה היא לתבוע כתובתה לאלתר אע"פ שאינה יכולה לינשא תוך כ"ד חדש:Si elle allaitait (l'enfant du défunt), elle peut dire : « Je n'allaite que contre un salaire » ; et elle peut réclamer sa ketouba immédiatement, bien qu'elle ne puisse pas se remarier avant vingt-quatre mois.
séif 2
- כל מלאכות שהאשה עושה לבעלה אלמנה עושה ליורשים חוץ ממזיגת הכוס והצעת המטה והרחצת פנים ידי' ורגלי':Tous les travaux que la femme fait pour son mari, la veuve les fait pour les héritiers, sauf verser à boire dans la coupe, préparer le lit, et laver le visage, les mains et les pieds (services d'intimité propres au mari).
séif 3
- מציאתה ופירות נכסיה לעצמה:Ce qu'elle trouve et les fruits de ses biens (propres) sont à elle.
séif 4
- צמצמה עצמה והותירה ממזונותיה וכן אם הותירה מכסותה ובגדיה הכל ליורשים:Si elle s'est restreinte et a économisé sur son entretien, et de même si elle a épargné sur ses vêtements et ses habits, tout revient aux héritiers.
séif 5
- כשבאה האלמנה לב"ד לתבוע מזונותיה אין מחשבין עמה על מעשה ידיה עד שיבואו היורשים ויתבעוה אם ימצאו לה מעשה ידיה נוטלין אותו ואם לאו ילכו לדרכם ואם היורשים קטנים ב"ד מחשבין עמה ופוסקין לה מעשה ידיה כדרך שפוסקין לה מזונות:Lorsque la veuve vient au tribunal réclamer son entretien, on ne fait pas les comptes avec elle pour le produit de son travail tant que les héritiers ne sont pas venus le lui réclamer ; s'ils trouvent chez elle le produit de son travail, ils le prennent, et sinon, ils s'en vont. Et si les héritiers sont mineurs, le tribunal fait les comptes avec elle et fixe la valeur du produit de son travail, de la même façon qu'on lui fixe l'entretien.
séif 6
- אלמנה שניזונית מן היתומים והניח בעלה קרקע והשביחתו יש מי שאומר שכל השבח שלהם ואפי' שכר טרחה אינה נוטלת ויש מי שאומר שהשבח הוא לעצמה וי"מ שאומר שנוטלת שכר טרחה אלא שידה על התחתונה ואם אינה ניזונת משלהם והניח בעלה נכסים מועטים שאין בהם כדי כתובתה יש מי שאומר שאם אמרה ראו מה שהניח לי בעלי ואשביח לעצמי ונתעצלו מלהגבות כתובתה אפי' השביחו הנכסים אלף זוז השבח לעצמ' אבל אם השביח' הנכסים סתם נוטלת כתובתה והמותר ליורשים ויש מי שאומר שבין אמרה ראו בין לא אמרה כל השבח ליורשים ואפי' כתובתה לא תגבה ממנו אלא שנוטלת שכר טרחה וידה על התחתונה: הגה וכן עיקר דהשבח כולו היא של היתומים ואינה גובה כתובה ולא מזונות מאותו שבח (במרדכי פ' מי שמת) ולכן אלמנה שישבה זמן ארוך בבית בעלה וניזונית מהם עד שבודאי כלה הקרן שהניח בעלה אע"ג דיש כאן הרבה מן השבח ששבחה אינה גובאת כתובתה משם (הטור ומהרי"ו סי' קע"ו) וי"ח אלא כל מה שהוציאה מנכין מן השבח וגובאת כתובתה מן הקרן ולא מן השבח (מהרי"ל סי' מ"ו ועיין לקמן סי' ק'):Une veuve qui est entretenue par les orphelins, et dont le mari a laissé un terrain qu'elle a amélioré : il y a un avis selon lequel toute la plus-value est à eux, et elle ne prend même pas le salaire de sa peine ; il y a un avis selon lequel la plus-value est à elle ; et il y a un avis selon lequel elle prend le salaire de sa peine, mais avec le désavantage (on retient pour elle le calcul le moins favorable). Et si elle n'est pas entretenue sur leurs biens, et que son mari a laissé des biens peu nombreux, insuffisants pour payer sa ketouba : il y a un avis selon lequel, si elle a dit : « Voyez ce que mon mari m'a laissé, je vais le faire fructifier pour moi-même », et qu'ils ont tardé à lui faire recouvrer sa ketouba, même si les biens ont gagné mille zouz, la plus-value est à elle ; mais si elle a amélioré les biens sans rien dire, elle prend sa ketouba et le surplus revient aux héritiers. Et il y a un avis selon lequel, qu'elle ait dit « voyez » ou ne l'ait pas dit, toute la plus-value revient aux héritiers, et elle ne recouvrera même pas sa ketouba sur elle ; elle prend seulement le salaire de sa peine, avec le désavantage. Haga (Rema) : Et c'est l'essentiel (l'avis retenu) : la plus-value est tout entière aux orphelins, et elle ne recouvre ni la ketouba ni l'entretien sur cette plus-value (Mordekhaï, chapitre Mi Chémet). C'est pourquoi une veuve qui est restée longtemps dans la maison de son mari et a été entretenue par eux (les héritiers) jusqu'à ce que le capital laissé par son mari soit assurément épuisé, bien qu'il y ait là une importante plus-value qu'elle a produite, elle ne recouvre pas sa ketouba sur celle-ci (le Tour, et Mahari Weil, siman 176) ; et certains sont en désaccord, disant plutôt que tout ce qu'elle a dépensé pour son entretien se déduit de la plus-value, et qu'elle recouvre sa ketouba sur le capital, et non sur la plus-value (Maharil, siman 46 ; et voir plus loin, siman 100).
séif 7