Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- שאין מקדשין בפחות משוה פרוטה ואם צריך שומא. ובו ט סעיפים:
אין מקדשין בפחות משוה פרוטה ומיהו אם קדשה בחפץ סתם אין צריך לשום אותו תחלה אם שוה פרוטה אלא אם שוה פרוטה מקודשת ואפי' אם אמר לה התקדשי לי בחפץ זה ששוה נ' זוז ולא שמו אותו תחלה אם נמצא אח"כ ששוה נ' זוז מקודשת:Qu'on ne consacre pas (une femme) avec moins que la valeur d'une prouta, et s'il faut une estimation. Il contient 9 séifim :
On ne consacre pas une femme (kiddouchin, acte de consécration du mariage) avec moins que la valeur d'une prouta (la plus petite pièce de monnaie). Toutefois, s'il l'a consacrée avec un objet quelconque, il n'est pas nécessaire de l'estimer d'abord pour savoir s'il vaut une prouta ; mais plutôt, s'il vaut une prouta, elle est consacrée. Et même s'il lui a dit : « Sois-moi consacrée par cet objet qui vaut cinquante zouz », et qu'on ne l'a pas estimé d'abord, s'il s'avère ensuite qu'il vaut cinquante zouz, elle est consacrée.séif 1
- י"א שאם קדשה בדבר שאין בקיאין בשומתן ופעמים טועים בהם הרבה כגון אבנים טובות ומרגליות וכיוצא בהם ואמר לה התקדשי לי באבן זו ששוה נ' זוז צריך שומא דלא סמכה דעתה ויש מי שאומר שאפילו קידשה באבן סתם ולא אמר לה ששוה נ' זוז צריכה שומא ולכך נהגו לקדש בטבעת שאין בה אבן: הגה ואם קדשה בטבעת שיש בו אבן או בסתם טבעת ונמצא של נחושת אע"פ שאין דרך לקדש בכך חיישינן לקידושין (ב"י בשם תשובת הר"ש בר צמח ומרדכי פ"ק דקדושין) ואפי' אמרו העדים תחת החופה שהוא של זהב ונמצא נחושת אע"ג דלענין דינא נראה דלא הוי מקודשת אפ"ה יש להחמיר לענין מעשה (תשו' מיימוני סוף הלכות נשים) ומ"מ נוהגין תחת החופה לשאול לעדים אם הטבעת שוה פרוטה כדי שתדע הכלה שאין מקדשה רק בשוה פרוטה (א"ח) גם נוהגין לכסות פני הכלות הצנועות ואינן מקפידות במה מקדש אותן (מבואר בתשו' הרשב"א):Certains disent que s'il l'a consacrée avec une chose dont on n'est pas expert dans l'estimation, et sur laquelle on se trompe parfois beaucoup, comme des pierres précieuses, des perles et choses semblables, et qu'il lui a dit : « Sois-moi consacrée par cette pierre qui vaut cinquante zouz », il faut une estimation préalable, car elle ne s'y est pas fiée (son consentement dépend de la valeur réelle). Et il y a un avis selon lequel, même s'il l'a consacrée avec une pierre quelconque, sans lui dire qu'elle vaut cinquante zouz, il faut une estimation. C'est pourquoi on a l'usage de consacrer avec un anneau sans pierre. Haga (Rema) : Et s'il l'a consacrée avec un anneau qui porte une pierre, ou avec un anneau quelconque qui s'est avéré être en cuivre, bien qu'il ne soit pas d'usage de consacrer ainsi, on tient compte (par doute) des kiddouchin (Beit Yossef au nom d'une réponse de Rabbi Chimon bar Tséma'h, et Mordekhaï, premier chapitre de Kiddouchin). Et même si les témoins ont dit sous la 'houppa (dais nuptial) qu'il est en or, et qu'il s'est avéré être en cuivre, bien que selon le strict droit il semble qu'elle ne soit pas consacrée, il faut néanmoins être rigoureux en pratique (Réponses Maïmoniyot, fin des lois des femmes). Quoi qu'il en soit, on a l'usage, sous la 'houppa, de demander aux témoins si l'anneau vaut une prouta, afin que la fiancée sache qu'il ne la consacre qu'avec un objet valant une prouta (Or'hot 'Hayim). On a aussi l'usage de couvrir le visage des fiancées pudiques, et elles ne se soucient pas de l'objet par lequel on les consacre (expliqué dans les réponses du Rachba).
séif 2
- קידש באוכל או בכלי וכיוצא בו ששוה פחות משוה פרוטה הרי זו מקודשת מספק שמא דבר זה שוה פרוטה במקום אחר וי"א שאם קידש בתבשיל או בירק שאינו מתקיים וכיוצ' בהם אם לא היה שוה פרוטה באותו מקום אינה מקודשת כלל שהרי דבר זה אינו מגיע למקום אחר עד שיפסיד ויאבד ולא יהיה שוה פרוט':S'il l'a consacrée avec un aliment, un ustensile ou une chose semblable valant moins qu'une prouta, elle est consacrée par doute, car peut-être cette chose vaut-elle une prouta dans un autre endroit. Et certains disent que s'il l'a consacrée avec un plat cuisiné ou un légume qui ne se conserve pas, et choses semblables, s'il ne valait pas une prouta dans cet endroit, elle n'est pas du tout consacrée, car cette chose n'arrivera pas dans un autre endroit avant de se gâter et de se perdre, et elle ne vaudra alors pas une prouta.
séif 3
- הא דאמרינן שהיא מקודשת מספק שמא דבר זה שוה פרוטה במקום אחר צריכה גט להתירה לעלמא ואם רוצה לקיימה צריכה קדושין אחרים ואם קדשה אחר קדושין גמורים יגרש ראשון ונושא שני אבל לא יגרש שני וישא ראשון: הגה ודוקא שלא בא עליה השני קודם גרושין אבל בא עליה הרי נאסרה לראשון (מרדכי פ"ק דקדושין) וכשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל (וע"ל סי' מ"ו סעיף ה') וי"א שאם ילדה משני ולא גירש ראשון הולד כשר:Ce que nous avons dit, qu'elle est consacrée par doute car peut-être cette chose vaut une prouta dans un autre endroit : elle a besoin d'un get (acte de divorce) pour être permise à tout le monde ; et s'il veut la garder pour épouse, elle a besoin d'autres kiddouchin. Et si un autre l'a consacrée par des kiddouchin complets, le premier divorcera et le second l'épousera, mais le second ne divorcera pas pour que le premier l'épouse. Haga (Rema) : Et cela uniquement si le second n'a pas eu de relation avec elle avant le divorce du premier ; mais s'il a eu une relation avec elle, elle est devenue interdite au premier (Mordekhaï, premier chapitre de Kiddouchin). Et de même qu'elle est interdite au mari, elle est interdite à celui qui a eu la relation (et voir plus loin, siman 46, séif 5). Et certains disent que si elle a enfanté du second sans que le premier ait divorcé, l'enfant est valide (n'est pas mamzer).
séif 4
- האומר לאשה התקדשי לי בתמרה זו התקדשי לי בזו התקדשי לי בזו אם יש בא' מהן שוה פרוטה הרי זו מקודשת ואם לאו אינה מקודשת אלא מספק שמא תשוה תמרה אחת פרוטה במקום אחר ואם אמר לה התקדשי לי בזו ובזו ובזו כלן מצטרפות שאם יש בכולן שוה פרוטה מקודשת ואם לאו אינה מקודשת אלא מספק היתה אוכלת ראשונה ראשונה אם יש באחרונה שוה פרוטה מקודשת ואם לאו אינה מקודשת אלא מספק שאותם תמרים שאכלה הרי הן כמלוה והמקדש במלוה אינה מקודשת שאין קדושין אלא בתמרה אחרונה:Celui qui dit à une femme : « Sois-moi consacrée par cette datte, sois-moi consacrée par celle-ci, sois-moi consacrée par celle-ci » : si l'une d'elles vaut une prouta, elle est consacrée ; sinon, elle n'est consacrée que par doute, car peut-être une seule datte vaut-elle une prouta dans un autre endroit. Et s'il lui a dit : « Sois-moi consacrée par celle-ci, et celle-ci, et celle-ci », elles s'additionnent toutes, de sorte que si toutes ensemble valent une prouta, elle est consacrée ; sinon, elle n'est consacrée que par doute. Si elle les mangeait au fur et à mesure, si la dernière vaut une prouta, elle est consacrée ; sinon, elle n'est consacrée que par doute, car les dattes qu'elle a mangées sont comme un prêt, et celui qui consacre par un prêt, elle n'est pas consacrée ; car il n'y a de kiddouchin que par la dernière datte.
séif 5
- אם אמר לה התקדשי לי באלו ואכלה אותם ראשונה ראשונה גם אותם שאכלה מצטרפות לשוה פרוטה כיון שגמר כל דבריו קודם שנתן לה כלום א"כ מיד כשנתן לה הראשונה בתורת קידושין בא לידה ומדידיה קא אכלה וה"ה אם אמר בזו ובזו וגמר כל דבריו קודם שקבלה אותם כולם מצטרפות אפי' אכלה ראשונה ראשונה ויש מי שחולק בזה:S'il lui a dit : « Sois-moi consacrée par celles-ci », et qu'elle les a mangées au fur et à mesure, celles qu'elle a mangées s'additionnent aussi pour atteindre la valeur d'une prouta, puisqu'il a achevé toutes ses paroles avant de lui donner quoi que ce soit ; ainsi, dès qu'il lui a donné la première à titre de kiddouchin, elle est parvenue en sa possession et c'est son propre bien qu'elle mangeait. Et de même, s'il a dit : « Par celle-ci et par celle-ci », et qu'il a achevé toutes ses paroles avant qu'elle les reçoive, elles s'additionnent toutes, même si elle les a mangées au fur et à mesure. Et il y a un avis qui conteste cela.
séif 6
- אמר לה התקדשי לי חצייך בחצי פרוטה וחצייך בחצי פרוטה או שאמר לה חצייך בפרוטה וחצייך בפרוטה או חצייך בפרוטה היום וחצייך בפרוטה למחר או שני חצייך בפרוטה או שאומר לחבירו שתי בנותיך לשני בני בפרוטה או בתך מקודשת לי ופרתך מכורה לי בפרוטה או בתך מקודשת לי וקרקעך מכורה לי בפרוטה הרי זו ספק מקודשת:S'il lui a dit : « Que ta moitié me soit consacrée par une demi-prouta et ton autre moitié par une demi-prouta », ou s'il lui a dit : « Ta moitié par une prouta et ta autre moitié par une prouta », ou « Ta moitié par une prouta aujourd'hui et ta autre moitié par une prouta demain », ou « Tes deux moitiés par une prouta », ou s'il dit à son prochain : « Tes deux filles à mes deux fils pour une prouta », ou « Ta fille m'est consacrée et ta vache m'est vendue pour une prouta », ou « Ta fille m'est consacrée et ton terrain m'est vendu pour une prouta » : elle est consacrée par doute.
séif 7
- האומר לאשה התקדשי לחציי הרי זו מקודשת הא למה זה דומה לאומר לה תהיה אשתי את ואחרת שנמצא שאין לה אלא חצי איש אבל אם אמר חצייך מקודשת לי אינה מקודשת שאין אשה אחת ראויה לשנים וכן האומר הרי את מקודשת לי ולזה אינה מקודשת:Celui qui dit à une femme : « Sois consacrée à ma moitié », elle est consacrée. À quoi cela ressemble-t-il ? À celui qui lui dit : « Sois ma femme, toi et une autre », de sorte qu'elle n'a que la moitié d'un homme. Mais s'il a dit : « Ta moitié m'est consacrée », elle n'est pas consacrée, car une seule femme ne peut convenir à deux hommes. De même, celui qui dit : « Te voici consacrée à moi et à celui-ci », elle n'est pas consacrée.
séif 8
- קדשה בכסף פחות משוה פרוטה אע"פ ששלח לה סבלונות (פי' דורונות כי הוא לשון סבל ומשא ונמצא משא בלשון מתנה כמו וישא משאות) אח"כ אין חוששין ששלח אותן סבלונות לשם קדושין אבל אם קדשה בפחות משוה פרוטה ואח"כ בא עליה סתם בפני עדים צריכה גט שודאי בעל לשם קידושין: הגה וה"ה קטן שקידש ונתגדל אצלה צריכה גט דודאי בעל כשהגדיל לשם קדושין (טור סי' מ"ו) (תשו' הרא"ש כלל ל"ה) ודוקא בכה"ג שכל אדם יודע דאין קדושי קטן או בפחות מפרוטה כלום ולכן בעל לשם קדושין אבל במקום דאיכא למיטעי צריך קידושין אחרים (תשו' מיי' סוף נשים) כמו שנתבאר סי' זה סעיף ד':S'il l'a consacrée avec de l'argent valant moins qu'une prouta, même s'il lui a envoyé ensuite des sivlonot (explication : des présents, car c'est un terme de charge et de fardeau, et l'on trouve « charge » au sens de présent, comme « et il fit porter des présents » [Genèse 43, 34]), on ne craint pas qu'il ait envoyé ces sivlonot à titre de kiddouchin. Mais s'il l'a consacrée avec moins qu'une prouta, et qu'ensuite il a eu une relation avec elle sans précision, devant témoins, elle a besoin d'un get, car il a certainement eu cette relation à titre de kiddouchin. Haga (Rema) : Et de même un mineur qui a consacré une femme et qui a grandi auprès d'elle : elle a besoin d'un get, car il a certainement eu la relation, une fois devenu adulte, à titre de kiddouchin (Tour, siman 46 ; réponses du Roch, règle 35). Et cela uniquement dans un tel cas, où tout le monde sait que les kiddouchin d'un mineur, ou faits avec moins d'une prouta, ne sont rien, et c'est pourquoi il a eu la relation à titre de kiddouchin ; mais là où l'on peut se tromper (en croyant les premiers kiddouchin valables), il faut d'autres kiddouchin (Réponses Maïmoniyot, fin de Nachim), comme il a été expliqué dans ce siman, séif 4.
séif 9