Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- לאיזה מקום צריך ליתן הכסף ודין אם קדשה בככר. ובו יא סעיפים:
המקדש את האשה בכסף או בשטר אינו צריך שיתן הקדושין לתוך ידה אלא כיון שרצתה לזרוק לה קדושיה וזרקן בין לתוך ידה בין לתוך חיקה או לתוך חצרה או לתוך שדה שלה הרי זו מקודשת:À quel endroit il faut donner l'argent, et la loi s'il l'a consacrée par un pain. Il contient 11 séifim.
Celui qui consacre une femme par de l'argent ou par un acte écrit n'a pas besoin de donner les kiddouchin dans sa main ; mais du moment qu'elle a voulu qu'il lui jette ses kiddouchin, et qu'il les a jetés, que ce soit dans sa main, dans son giron, dans sa cour ou dans un champ qui lui appartient, elle est consacrée.séif 1
- היתה עומדת ברשות הבעל צריך שיתן לתוך ידה או לתוך חיקה: הגה השאיל לה הבעל מקום בחצירו דינו כמו לענין גירושין (וע"ל סי' קל"ט סעיף י"א):Si elle se tenait dans le domaine du mari, il faut qu'il les donne dans sa main ou dans son giron.
Haga (Rema) : Si le mari lui a prêté un endroit dans sa cour, la loi est comme pour le divorce (et voir plus loin, siman 139, séif 11).séif 2
- היתה עומדת ברשות שהוא של שניהם וזרק לה קידושיה מדעתה ולא הגיעו לידה או לחיקה הרי זו מקודשת קידושי ספק ואפילו אמרה לו הנח קידושי על מקום זה ואותו המקום של שניהם הרי אלו קידושי ספק:Si elle se tenait dans un domaine qui appartient à tous deux, et qu'il lui a jeté ses kiddouchin avec son accord, et qu'ils ne sont arrivés ni dans sa main ni dans son giron, elle est consacrée de kiddouchin douteux. Et même si elle lui a dit : « Pose mes kiddouchin à cet endroit », et que cet endroit est à tous deux, ce sont des kiddouchin douteux.
séif 3
- היתה עומדת בסימטא (פי' שביל של יחיד) או בצידי רשות הרבים וזרקם לתוך ד' אמותיה מקודשת ואם נשארו תוך ד' אמותיו אינה מקודשת אפי' נכנסה היא לתוך ד' אמותיו כיון שקדם הוא לתוכם זכה בהם והם שלו:Si elle se tenait dans une ruelle (explication : un sentier privé) ou sur les côtés du domaine public, et qu'il les a jetés dans ses quatre coudées à elle, elle est consacrée ; et s'ils sont restés dans ses quatre coudées à lui, elle n'est pas consacrée, même si elle est entrée dans ses quatre coudées à lui : puisqu'il les y a précédés, il les a acquis et ils sont à lui.
séif 4
- היו עומדים ברשות הרבים או ברשות שאינה של שניהם וזרק לה קידושיה קרוב לו אינה מקודשת קרוב לה הרי זו מקודשת מחצה למחצה או שהיו ספק קרוב לו ספק קרוב לה ואבדו קודם שהגיעו לידה הרי זו ספק מקודשת כיצד הוא קרוב לו וקרוב לה כל שהוא יכול לשמור אותם והיא אינה יכולה זהו קרוב לו היא יכולה לשמור אותם והוא אינו יכול זה הוא קרוב לה שניהם יכולים לשמור אותם או שניהם אינם יכולים לשמור זהו מחצה למחצה:S'ils se tenaient dans le domaine public, ou dans un domaine qui n'appartient à aucun des deux, et qu'il lui a jeté ses kiddouchin : plus près de lui, elle n'est pas consacrée ; plus près d'elle, elle est consacrée ; à mi-distance, ou s'il y a doute s'ils étaient plus près de lui ou plus près d'elle, et qu'ils se sont perdus avant d'arriver dans sa main, elle est consacrée par doute. Comment définit-on « plus près de lui » et « plus près d'elle » ? Tant qu'il peut les garder et qu'elle ne le peut pas, c'est « plus près de lui » ; si elle peut les garder et lui ne le peut pas, c'est « plus près d'elle » ; si tous deux peuvent les garder, ou si aucun des deux ne peut les garder, c'est « à mi-distance ».
séif 5
- זרק לה קידושיה אפי' לתוך חיקה ולא שקלתינהו אלא אשתיקה יש מי שאומר שאינו כלום כיון דלא ארצאי מעיקרא לאקדושי ליה:S'il lui a jeté ses kiddouchin, même dans son giron, et qu'elle ne les a pas pris, mais s'est seulement tue, il y a un avis selon lequel ce n'est rien, puisqu'elle n'a pas consenti au départ à être consacrée à lui.
séif 6
- אמר לה התקדשי לי בדינר זה נטלתו וזרקתו לים בפניו או לאור או לכל דבר האבד אינה מקודשת ואין צ"ל אם זרקתו בפניו למקום שאינו אבד שזה מוכיח שאינה חפצה בקידושין (וע"ל סי' מ"ג סעיף א'):S'il lui a dit : « Sois-moi consacrée par ce dinar », et qu'elle l'a pris et l'a jeté devant lui à la mer, ou au feu, ou en tout endroit où il se perd, elle n'est pas consacrée ; et il va sans dire qu'il en est de même si elle l'a jeté devant lui en un endroit où il ne se perd pas, car cela prouve qu'elle ne veut pas des kiddouchin (et voir plus loin, siman 43, séif 1).
séif 7
- אמר לה התקדשי לי במנה אמרה תנהו לאבא או לאביך או לפלוני ונתנו להם אע"פ שאמר לה התקדשי לי במנה שנתתי להם אינה מקודשת אבל אם אמרה שיקבלום לי מקודשת אפי' לא חזר ואמר התקדשי לי במנה שנתתי להם:S'il lui a dit : « Sois-moi consacrée par une mané », qu'elle a dit : « Donne-la à mon père, ou à ton père, ou à Untel », et qu'il la leur a donnée, même s'il lui a dit : « Sois-moi consacrée par la mané que je leur ai donnée », elle n'est pas consacrée. Mais si elle a dit : « Qu'ils la reçoivent pour moi », elle est consacrée, même s'il n'a pas répété : « Sois-moi consacrée par la mané que je leur ai donnée ».
séif 8
- התקדשי לי במנה ואמרה לו הניחהו על הסלע אינה מקודשת ואם היה סלע שלה מקודשת (וי"א דוקא בייחדה לו הסלע כגון שאמרה לו תן על סלע פלוני או על סלע שלי אבל אמרה סתם על הסלע ונתן על שלה אינה מקודשת (טור בשם הרמ"ה) היה סלע של שניהם הרי זו מקודשת בספק: הגה והרא"ש (ב"י בשמו) והתוספות (טור בשמם) מפרשים דכ"ז מיירי שנתן אח"כ לתוך חיקה בשתיקה אפ"ה אם אמרה תחלה תן על סלע אינה מקודשת ובסלע שלה וכו':« Sois-moi consacrée par une mané », et qu'elle lui a dit : « Pose-la sur le rocher », elle n'est pas consacrée ; et si le rocher était à elle, elle est consacrée (et certains disent : seulement si elle lui a désigné le rocher, par exemple si elle lui a dit : « Pose-la sur tel rocher » ou « sur mon rocher » ; mais si elle a dit sans préciser « sur le rocher », et qu'il l'a posée sur le sien à elle, elle n'est pas consacrée (Tour, au nom du Rama)). Si le rocher était à tous deux, elle est consacrée par doute.
Haga (Rema) : Et le Roch (le Beit Yossef en son nom) et Tossefot (le Tour en leur nom) expliquent que tout cela parle du cas où il la lui a donnée ensuite dans son giron, en silence : même ainsi, si elle a dit d'abord « Pose-la sur le rocher », elle n'est pas consacrée ; et si c'est sur son rocher à elle, etc.séif 9
- התקדשי לי בככר זה ואמרה לו תנהו לעני פלוני אפילו היה עני הסמוך עליה אינה מקודשת (וגם זה מיירי שנתנו אח"כ בחיקה) (טור):« Sois-moi consacrée par ce pain », et qu'elle lui a dit : « Donne-le à tel pauvre », même si c'était un pauvre qui est à sa charge (qu'elle entretient), elle n'est pas consacrée (et cela aussi parle du cas où il le lui a donné ensuite dans son giron) (Tour).
séif 10
- התקדשי לי בככר זה ואמרה לו תנהו לכלב זה אם היה הכלב שלה הרי זו מקודשת ואם לאו אינה מקודשת ואם היה רץ אחריה לנשכה הרי זו ספק מקודשת: הגה וגם זה מיירי בכה"ג שנתן אח"כ בחיקה (טור בשם התוספות) אמרה היא מתחלה תן ככר לכלב או תן דינר על הסלע ואתקדש אני לך י"א דדינו כאמרה תן דינר לפלוני (טור בשם י"א) וכמו שנתבאר לעיל סי' כ"ט סעיף ב' ויש להחמיר בדבר (טור):« Sois-moi consacrée par ce pain », et qu'elle lui a dit : « Donne-le à ce chien » : si le chien était à elle, elle est consacrée ; sinon, elle n'est pas consacrée ; et s'il courait derrière elle pour la mordre, elle est consacrée par doute.
Haga (Rema) : Et cela aussi parle d'un cas semblable, où il le lui a donné ensuite dans son giron (Tour, au nom de Tossefot). Si c'est elle qui a dit en premier : « Donne un pain au chien » ou « Pose un dinar sur le rocher, et je te serai consacrée », certains disent que la loi est comme si elle avait dit : « Donne un dinar à Untel » (Tour, au nom de « certains disent »), comme cela a été expliqué plus haut, siman 29, séif 2 ; et il faut être rigoureux en la matière (Tour).séif 11