Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- כל דיני חליצה בפרטות. ובו נו סעיפים:
מצות חליצה בג' דיינים ישראלים ושלא יהיו קרובים זה לזה ולא ליבם וליבמה (ואפי' שנים נשואין ב' בנות אחין לא יהיו זה עם זה אבל שני בשלישי כשר (ת"ה סי' רכ"ו) ואפילו הם הדיוטות רק שידעו להקרות את היבם והיבמה ואם חלצה בפני עם הארץ שאינם יודעים להקרות כשרה:Toutes les lois de la 'halitsa en détail. Il contient 56 séifim :
La mitsva de la 'halitsa se fait devant trois juges israélites, qui ne soient parents ni l'un de l'autre, ni du yavam et de la yevama (Haga (Rema) : et même deux hommes mariés à deux filles de frères (cousines) ne siégeront pas l'un avec l'autre ; mais un parent au deuxième degré avec un parent au troisième est valide (Terouma Hadechen, siman 226) ; et les juges peuvent être même des gens simples, pourvu qu'ils sachent faire réciter le yavam et la yevama ; et si elle a fait la 'halitsa devant des ignorants (amei haarets) qui ne savent pas faire réciter, elle est valide).séif 1
- נמצא אחד מהם קרוב או פסול או גר פסול ואפילו היה אביו גר ואמו ישראלית פסול עד שיהא אביו ואמו מישראל (וי"א דאם אביו מישראל כשר) (טור בשם סמ"ג) ומיהו חליצה פסולה מיהא הויא לפוסלה על האחין אפילו בינו לבינה: הגה י"א דאסור ליקח שכר מחליצה דהנוטל שכר לדון דיניו בטלין (מהר"י מינץ ומהרא"י) (וכן נראה בעיני) בחליצות יש ליזהר שלא ישב בשלשה דיינים שיושבים לחלוץ מי שנוטל שכר דהרי בעינן ב"ד כשר מדאורייתא ועיין בח"ה סימן ט' איזה שכר מותר לדיין לקבל ואפילו בזה נ"ל להחמיר אם נוטל שכר מן החליצה משום מראית העין כמו שמחמירין לענין קרובים ובשאר דברים לענין ב"ד של חליצה יותר מבשאר ב"ד וראיתי ושמעתי שהרב נוטל שכר הרבה מן החליצה וסומך עצמו במה שמוכר לו סנדל של חליצה וקולא גדולה היא בעיני ושומר נפשו ירחק מזה ולא דמי למה שעידי הגט נוטלין שכר מטעם שכתבתי לעיל סי' ק"ל גם הרב המסדר הגט כמו שכתבתי לעיל בסדר הגט סעיף ד' כי אותן הטעמים אינם שייכים בחליצה (הכל ד"ע):S'il s'avère que l'un d'eux est parent ou inapte (à juger), ou converti, elle est invalide ; et même si son père était converti et sa mère israélite, elle est invalide, à moins que son père et sa mère ne soient d'Israël (Haga (Rema) : et certains disent que si son père est d'Israël, elle est valide (le Tour au nom du Smag)). Toutefois, c'est du moins une 'halitsa invalide (pessoula) suffisante pour la rendre inapte aux frères (au yiboum), même si elle a été faite entre lui et elle seuls. Haga (Rema) : Certains disent qu'il est interdit de prendre un salaire pour une 'halitsa, car celui qui prend un salaire pour juger, ses jugements sont nuls (Mahari Mints et Maharaï) ; et c'est ce qui me semble (juste). Dans les 'halitsot, il faut veiller à ce que ne siège pas, parmi les trois juges qui siègent pour la 'halitsa, quelqu'un qui prend un salaire, car il faut un tribunal valide selon la Torah. Et voir dans 'Hochen Michpat, siman 9, quel salaire il est permis à un juge de recevoir ; et même dans ce cas, il me semble qu'il faut être rigoureux s'il prend un salaire pour la 'halitsa, à cause de l'apparence (mar'it haayin), de même qu'on est plus rigoureux au sujet des parents et d'autres choses pour le tribunal de la 'halitsa que pour les autres tribunaux. Et j'ai vu et entendu que le rabbin prend un salaire important pour la 'halitsa, et s'appuie sur le fait qu'il lui vend la sandale de la 'halitsa ; c'est à mes yeux un grand allègement, et celui qui veille sur son âme s'en éloignera. Et ce n'est pas comparable au fait que les témoins du get prennent un salaire, pour la raison que j'ai écrite plus haut, siman 130, ni au rabbin qui ordonne le get, comme je l'ai écrit plus haut dans l'ordre du get, séif 4, car ces raisons ne s'appliquent pas à la 'halitsa (tout cela est mon propre avis).
séif 2
- לכתחילה מצוה שיוסיפו ב' על הג' ואפי' הב' הם עמי הארץ (חלצו בג' חליצתה כשרה) (טור) ואלו השנים שמוסיפים לא יהיו קרובים ופסולים ודוקא לכתחלה אבל בדיעבד כשר (ב"י):Lekhat'hila, c'est une mitsva d'ajouter deux personnes aux trois juges, même si les deux sont des ignorants (Haga (Rema) : s'ils ont fait la 'halitsa avec trois, sa 'halitsa est valide (le Tour) ; et ces deux qu'on ajoute ne seront pas parents ni inaptes ; et cela uniquement lekhat'hila, mais bediavad c'est valide (le Beit Yossef)).
séif 3
- צריכים הדיינים לכתחילה לקבוע מקום לומר נלך למקום פלוני לחלוץ מיהו אם חלצה בלא קביעות מקום כשר (טור בשם הרמב"ם):Les juges doivent lekhat'hila fixer un lieu, en disant : « Allons à tel endroit pour la 'halitsa » ; toutefois, si elle a fait la 'halitsa sans fixation du lieu, elle est valide (le Tour au nom du Rambam).
séif 4
- יש קובעים מקום בו ביום וי"א לקבוע ביום שלפניו:Certains fixent le lieu le jour même, et certains disent de le fixer la veille.
séif 5
- אין חליצה כשירה אלא ביום חלצה בלילה חליצתה פסולה:La 'halitsa n'est valide que de jour ; si elle a fait la 'halitsa de nuit, sa 'halitsa est invalide.
séif 6
- אין חולצין בשבתות ולא בימים טובים ומיהו בח"ה שפיר דמי (וי"א דאין לחלוץ בערב שבת ועי"ט וכן נוהגין):On ne fait pas la 'halitsa les Chabbatot ni les jours de fête (Yamim Tovim) ; toutefois, à 'Hol Hamo'ed, c'est bien (Haga (Rema) : et certains disent qu'on ne fait pas la 'halitsa la veille de Chabbat ni la veille de Yom Tov, et tel est l'usage).
séif 7
- צריך שיכירו שהוא אחי המת ושהיה בעולמו וזאת היא אשת המת ואפי' אין כאן אלא עד אחד שמעיד עליהם או אפילו קרוב או אשה או עבד או שפחה או קטן שהוא מכיר ונבון נאמן בכך:Il faut qu'on reconnaisse qu'il est le frère du défunt, qu'il était déjà au monde (du vivant du défunt), et que celle-ci est la femme du défunt ; et même s'il n'y a qu'un seul témoin qui en témoigne, ou même un parent, une femme, un esclave, une servante, ou un mineur qui reconnaît les personnes et est intelligent, il est cru pour cela.
séif 8
- צריך שידעו הדיינים שיש צ' יום משמת הבעל חוץ מיום שמת בו ויום שחולצת בו:Les juges doivent savoir qu'il y a quatre-vingt-dix jours depuis que le mari est mort, sans compter le jour où il est mort et le jour où elle fait la 'halitsa.
séif 9
- צריך שידעו שהיבם בן י"ג שנה ויום אחד והיבמה בת י"ב שנה ויום אחד ושהביאו שתי שערות אחר שהגיעו לזמנים אלו ואם יש ליבמה דדים גדולים א"צ לבדוק אחר השערות וכן אם היבם נתמלא זקנו א"צ לבדוק אחר השערות ומשפט שתי שערות ובדיקתן (נתבאר בסי' קנ"ה סט"ו):Il faut qu'ils sachent que le yavam a treize ans et un jour, et la yevama douze ans et un jour, et qu'ils ont produit deux poils après avoir atteint ces âges. Et si la yevama a des seins développés, il n'est pas nécessaire de vérifier les poils ; et de même, si le yavam a la barbe pleine, il n'est pas nécessaire de vérifier les poils. Et la règle des deux poils et de leur examen (Haga (Rema) : a été expliquée au siman 155, séif 15).
séif 10
- אין סומכין במנין השנים לא ע"פ קרובים ולא ע"פ נשים אלא ע"פ עדים כשרים להעיד וי"א שאם הוחזק בעיני השכנים שלא ע"פ האב שבא לכלל שנים או שיצא עליו קול שבא לכלל שנים נאמנים להחזיקן בגדולים או בדקום ומצאו להם ב' שערות (אבל לא מהני שראו אותו שעלה לס"ת או שהיה ש"צ) (מרדכי פרק מצות חליצה) ואפילו בלא חזקת השכנים אם יש להם ריבוי שערות או שהם ארוכות כמו שרגילות לאיש גדול ולאשה גדולה חזקה שבאו לכלל שנים וחולצים ועל זה סומכים שלא לבדוק אם יש גומות בשערות מאחר שיש ריבוי שערות או שהם ארוכות ואם הם גדולים בקומה יש לסמוך שהם גדולים אפי' לא הביאו כי אם שתי שערות (ואם יש ליבמה בנים הרי הם כסימנים) (הגהות מרדכי דיבמות):On ne s'appuie, pour le compte des années, ni sur des parents ni sur des femmes, mais sur des témoins aptes à témoigner. Et certains disent que si, aux yeux des voisins, il est établi – sans que ce soit sur la parole du père – qu'il a atteint l'âge, ou qu'une rumeur s'est répandue à son sujet qu'il a atteint l'âge, ils sont crus pour les établir comme adultes, ou si on les a examinés et on leur a trouvé deux poils (Haga (Rema) : mais il ne suffit pas qu'on l'ait vu monter à la Torah ou qu'il ait été officiant (cheliah tsibour) (Mordekhaï, chapitre Mitsvat 'Halitsa)). Et même sans présomption des voisins, s'ils ont une abondance de poils, ou qu'ils sont longs comme c'est habituel chez un homme adulte et une femme adulte, on présume qu'ils ont atteint l'âge, et ils font la 'halitsa ; et l'on s'appuie sur cela pour ne pas vérifier s'il y a des follicules (goumot) aux poils, puisqu'il y a abondance de poils ou qu'ils sont longs. Et s'ils sont de grande taille, on peut s'appuyer sur cela pour présumer qu'ils sont adultes, même s'ils n'ont produit que deux poils (Haga (Rema) : et si la yevama a des enfants, ils valent comme des signes de puberté (Hagahot Mordekhaï sur Yevamot)).
séif 11
- ישבו הדיינים כמו שצריכים לישב בדין ויעמדו לפניהם היבם והיבמה שמצות חליצה לכתחילה מעומד: הגה אבל בדיעבד אם חלצה מיושב כשר (טור) וכן חולה שלא יוכל לעמוד יוכל לחלוץ מיושב דכל דבר שאין לו תקנה חשוב דיעבד (פסקי מהרא"י סי' ק"צ) וע"ל סעיף ס"ד בפי' סדר החליצה:Les juges siègent comme on doit siéger en jugement, et le yavam et la yevama se tiennent debout devant eux, car la mitsva de la 'halitsa se fait lekhat'hila debout. Haga (Rema) : Mais bediavad, si elle a fait la 'halitsa assise, c'est valide (le Tour). Et de même, un malade qui ne peut pas se tenir debout peut faire la 'halitsa assis, car toute chose qui n'a pas d'autre solution est considérée comme bediavad (Pessakim du Mahari, siman 190). Et voir plus loin, séif 64, dans l'explication de l'ordre de la 'halitsa.
séif 12
- מאחר שמסכים היבם לחלוץ יאמרו לו לבטל כל מודעות שמסר כמו גבי גט שאם מסר מודעא תחלה החליצה פסולה: הגה וכן אם כפו אותו לחלוץ דינו כמו בגט וע"ל סי' קל"ד ואע"ג די"א מצות חליצה קודם וא"כ כל כפייה היא בדין מ"מ אין לכוף אלא במקום שנתבאר סי' קס"ה:Dès que le yavam consent à faire la 'halitsa, on lui dira d'annuler toutes les déclarations de protestation (moda'ot) qu'il aurait faites, comme pour le get ; car s'il a fait une déclaration de protestation au préalable, la 'halitsa est invalide. Haga (Rema) : Et de même, si on l'a contraint à faire la 'halitsa, sa loi est comme pour le get ; et voir plus haut, siman 134. Et bien que certains disent que la mitsva de la 'halitsa a la priorité, et qu'ainsi toute contrainte serait légitime, néanmoins on ne contraint que dans les cas expliqués au siman 165.
séif 13
- לכתחילה צריך לתת ליבם מנעל החליצה במתנה וי"א שיהלך בו מעט כדי שיהא נראה כשלו (ואם לא נתנו לו כשר) (בטור):Lekhat'hila, il faut donner au yavam la chaussure de la 'halitsa en cadeau ; et certains disent qu'il y marchera un peu, pour qu'elle paraisse sienne (Haga (Rema) : et si on ne la lui a pas donnée, c'est valide (Tour)).
séif 14
- המנעל צריך שיהיה כולו של עור לפיכך צריך לתופרו כל תפירותיו בעור לכתחילה (וכן נוהגין) ויש פוסלין אף דיעבד (טור בשם הרמ"ה) דלא כי"א דבזמן הזה שכל המנעלים תפורין בפשתן צריך להיות תפור בפשתן (בסדר ר"י מינץ בשם ר' שמריה) אבל רצועותיו א"צ שיהיו מעור (וי"א דגם רצועותיו מעור (נ"י) וכן נוהגין):La chaussure doit être entièrement de cuir ; c'est pourquoi il faut la coudre (Haga (Rema) : toutes ses coutures) avec du cuir, lekhat'hila (Haga (Rema) : et tel est l'usage ; et certains l'invalident même bediavad (le Tour au nom du Rama), contrairement à ceux qui disent qu'à notre époque, où toutes les chaussures sont cousues avec du lin, elle doit être cousue avec du lin (dans l'ordre de Rabbi Yehouda Mints au nom de Rabbi Chemarya)). Mais ses lanières n'ont pas besoin d'être de cuir (Haga (Rema) : et certains disent que ses lanières aussi doivent être de cuir (Nimoukei Yossef), et tel est l'usage).
séif 15
- צריך לכתחילה שיהא העור קשה קצת שיהא דומה קצת לסנדל וי"א שהתפירה תהיה מבחוץ וי"א מבפנים כדי שיהא דומה לסנדל וי"א שלא יהא בגד או עור מבפנים ותפרו בו וי"א שעושים אותו מחתיכה אחת כדי שיהא דומה גם בזה לסנדל: הגה אבל נהגו לחלוץ לכתחילה במנעל שהוא תפור מבחוץ וגם שהוא משני חתיכות דהיינו שהתחתון שלו שקורין שול"א היא חתיכה אחרת וגם הרצועות הם חתיכה אחרת תפורין בו ויזהרו שלא תהיה העור של הסנדל משיחה בשמן לרככו (בסדרים):Il faut lekhat'hila que le cuir soit un peu dur, pour qu'elle ressemble un peu à une sandale. Et certains disent que la couture sera à l'extérieur, et certains disent à l'intérieur, pour qu'elle ressemble à une sandale ; et certains disent qu'il n'y aura pas à l'intérieur de tissu ou de cuir cousu dedans ; et certains disent qu'on la fait d'une seule pièce, pour qu'elle ressemble aussi en cela à une sandale. Haga (Rema) : Mais on a l'usage de faire la 'halitsa, lekhat'hila, avec une chaussure cousue à l'extérieur et faite de deux pièces, c'est-à-dire que son dessous, qu'on appelle sola (semelle), est une autre pièce, et les lanières aussi sont une autre pièce cousue dessus. Et l'on veillera à ce que le cuir de la sandale ne soit pas enduit d'huile pour l'assouplir (dans les Sedarim).
séif 16
- וי"א שלכתחלה עושין אותו מעור בהמה טהורה (וגם הרצועות והקרסים שבו גם רצועות התפירה (כ"כ בסדר ר"י מרגליות) וכן נוהגין):Et certains disent que lekhat'hila on la fait de cuir d'un animal pur (tahor, cachère) (Haga (Rema) : ainsi que les lanières et les crochets qui s'y trouvent, et aussi les lanières de la couture (ainsi l'a écrit l'ordre de Rabbi Yaakov Margaliot), et tel est l'usage).
séif 17
- יהיו בו שתי רצועות לקשרו בהם אחת בצד זה ואחת בצד זה וי"א שרצועות אלו יהיו לבנות (וגם רצועות התפירה יהיו לבנים אבל השאר הכל שחור מבחוץ) (הגהות מרדכי דיבמות) וכן נוהגין אבל מבפנים אין לחוש ואם הושחרו הרצועות מחמת זקנה אין להקפיד (פסקי מהרא"י סי' ר"ה) וכן נוהגין ויהיו הרצועות ארוכות שיוכל לכפול כל אחת ב"פ (כל בו):Il y aura deux lanières pour la lier, une de ce côté-ci et une de ce côté-là ; et certains disent que ces lanières seront blanches (Haga (Rema) : et les lanières de la couture aussi seront blanches, mais tout le reste sera noir à l'extérieur (Hagahot Mordekhaï sur Yevamot), et tel est l'usage ; mais à l'intérieur, il n'y a pas à s'en soucier ; et si les lanières ont noirci à cause de l'âge, il n'y a pas à être pointilleux (Pessakim du Maharaï, siman 205), et tel est l'usage ; et les lanières seront longues, de sorte qu'on puisse replier chacune deux fois (Kol Bo)).
séif 18
- יעשו בו כמין קשר שקורין חומרתא בצד האחד שיכנס בנקב שבצד האחר כדי להדקו יפה ויש אומרים שיעשו שלשה קשרים בענין זה ולפחות שתים: הגה ונוהגים לעשות ג' ולא יהיו הקשרים מן המנעל עצמו אלא רצועה אחרת מחוברת בראש המנעל וכן יעשה הקרסים שבצד השני (הגהות מרדכי) וכן נוהגין ויתפור אלו הלולאות והקרסים מבחוץ ולא מבפנים וכן נוהגין:On y fera, d'un côté, une sorte de nœud qu'on appelle 'houmrata (bouton), qui entre dans un trou de l'autre côté, pour bien la serrer ; et certains disent qu'on fera trois nœuds de cette manière, et au moins deux. Haga (Rema) : On a l'usage d'en faire trois ; et les nœuds ne seront pas taillés dans la chaussure elle-même, mais dans une autre lanière attachée en haut de la chaussure ; et de même on fera les crochets de l'autre côté (Hagahot Mordekhaï), et tel est l'usage ; et l'on coudra ces boucles et ces crochets à l'extérieur et non à l'intérieur, et tel est l'usage.
séif 19
- י"א שלא יהיה לו לשון כמו שרגילים לעשות במנעלים כדי שלא יהא מעל דמעל: הגה י"א לתפור שפה סביב המנעל למעלה (ר"י מינ"ץ בשם ראבי"ה) ולא נהגו כן ויזהר לתפרו בתפירות תכופות זו לזו (בסדר ר"י מרגליות) ועושין אזני המנעל קצרים שלא יהיו הלולאות והקרסים על המנעל רק על הרגל שלא יהיה מעל דמעל (הגהות מרדכי) .Certains disent qu'elle n'aura pas de languette, comme on a l'habitude d'en faire aux chaussures, afin qu'il n'y ait pas de « couverture sur couverture » (maal demaal, une couche interposée). Haga (Rema) : Certains disent de coudre un rebord autour de la chaussure, en haut (Rabbi Yehouda Mints au nom du Ravia), mais on n'a pas cet usage. Et l'on veillera à la coudre avec des points serrés les uns contre les autres (dans l'ordre de Rabbi Yaakov Margaliot). Et l'on fait les oreilles de la chaussure courtes, afin que les boucles et les crochets ne soient pas sur la chaussure mais seulement sur le pied, pour qu'il n'y ait pas de « couverture sur couverture » (Hagahot Mordekhaï).
séif 20
- יהא עשוי לצורת רגל ימנית וינעלו ברגלו הימנית ויהיה למדת רגלו שלא יהא גדול עד שאין ראוי לילך בו ולא יהיה קטן עד שאינו מכסה רוב הרגל ולא יהיה קרוע עד שאינו יכול לילך בו:Elle sera faite en forme de pied droit, et on la chaussera à son pied droit ; et elle sera à la mesure de son pied : ni grande au point de ne pas être apte à y marcher, ni petite au point de ne pas couvrir la majeure partie du pied, ni déchirée au point qu'il ne puisse pas y marcher.
séif 21
- חלצה בסנדל של עץ או של שעם שאינם מחופים עור או ברגל שמאל או שהיה מנעל גדול עד שאינו יכול לילך בו או קטן שאינו מכסה רוב רגלו או קרוע שאינו יכול לילך בו או בסנדל שאין לו עקב או באנפליא של בגד חליצתו פסולה היה של עץ ומחופה עור או שבגד פשתן תפור בפנים או שחלץ במנעל של שמאל בימין כשרה) (טור):Si elle a fait la 'halitsa avec une sandale de bois ou de liège non recouverte de cuir, ou au pied gauche, ou si c'était une chaussure grande au point qu'il ne puisse pas y marcher, ou petite au point qu'elle ne couvre pas la majeure partie de son pied, ou déchirée au point qu'il ne puisse pas y marcher, ou avec une sandale sans talon, ou avec un chausson de tissu (anpilya), sa 'halitsa est invalide (Haga (Rema) : si elle était de bois et recouverte de cuir, ou s'il y avait un tissu de lin cousu à l'intérieur, ou s'il a fait la 'halitsa avec une chaussure gauche au pied droit, c'est valide (le Tour)).
séif 22
- מנעל של עובדי אלילים שמניחים אותו לרגלי הצורה ומהלכין אותה בו לא תחלוץ בו ואם חלצה חליצתה כשרה אבל בשל תקרובת ע"א או של עיר הנדחת או שנעשית לתכריכי המת אם חלצה חליצתה פסול':Une chaussure d'idolâtres, qu'on place aux pieds de l'idole et avec laquelle on la fait marcher, elle ne fera pas la 'halitsa avec ; et si elle l'a faite, sa 'halitsa est valide. Mais avec une chaussure offerte en sacrifice à l'idolâtrie (takroveth), ou provenant d'une ville condamnée (ir hanidda'hat), ou qui a été faite pour le linceul d'un mort, si elle a fait la 'halitsa, sa 'halitsa est invalide.
séif 23
- שולט בשתי רגליו וכן היא בשתי ידיה יעשו בשל ימין (ואם היא אטרת יד תעשה בימין דידה שהוא שמאל כל אדם) (טור בשם י"א):Celui qui se sert également de ses deux pieds, et de même elle qui se sert également de ses deux mains, on fera la 'halitsa avec le droit (Haga (Rema) : et si elle est gauchère, elle le fera avec sa « droite », qui est la gauche de tout le monde (le Tour au nom de certains)).
séif 24
- אטר ברגלו י"א שחולץ בשתיהם במנעל של ימין בימין ובמנעל שמאל בשמאל ויש מי שנסתפק לומר שאין לו תקנה (ונהגו כסברא הראשונה וע"ל בפי' הסדר סעיף מ') .Celui qui est gaucher du pied : certains disent qu'il fait la 'halitsa avec les deux, avec une chaussure droite au pied droit et une chaussure gauche au pied gauche ; et il y a un avis qui est resté dans le doute, disant qu'il n'a pas de solution (Haga (Rema) : et on a l'usage de suivre le premier avis ; et voir plus loin, dans l'explication de l'ordre de la 'halitsa, séif 40).
séif 25
- ינעל המנעל על רגלו כשהוא יחף ולא על בתי שוקיים שלא יהא מעל דמעל ומטעם זה יש מדקדקים שלא יהא טיט דבוק במנעל מבפנים וגם מטעם זה יש מצריכים לרחוץ רגלו הימני יפה יפה:Il chaussera la chaussure sur son pied nu, et non sur des chaussettes, afin qu'il n'y ait pas de « couverture sur couverture » ; et pour cette raison, certains sont pointilleux à ce qu'il n'y ait pas de boue collée à l'intérieur de la chaussure ; et pour cette raison aussi, certains exigent de bien laver son pied droit.
séif 26
- יש מי שאומר שהיבם קושר כנף המכנסים למעלה משוקיו (כדי שיראו הדיינים היטב שאין דבר בין רגליו ובין מנעלו) (הגהות מרדכי):Il y a un avis selon lequel le yavam attache le bord du pantalon au-dessus de ses mollets (Haga (Rema) : afin que les juges voient bien qu'il n'y a rien entre son pied et sa chaussure (Hagahot Mordekhaï)).
séif 27
- ינעול המנעל ויכרוך הרצועות סביב למנעל ברגלו ויקשור שניהם יחד שני קשרים זה על זה (ואל יהדק קשר השני בחוזק יד כדי שתוכל להתירו בימין) (כן עשה מהרי"ל וכן משמע בסמ"ג) ועניבה עליהם וצריך שיהיה הקשר על בשר שוקו ולא על אזני המנעל לכך צריך שיחתוך במנעל לפניו ולאחריו כמו פגימה כדי שתהא הרצועה החוזרת דבוקה ממש על רגלו יחף ויסבב הרצועות פעמים סביב לשוק עד שישובו ראשי הרצועות (על השוק לפנים) (ממעל לאזני המנעל) (הגהות מרדכי) דהיינו על השוק ערום ויהיו הקשרים על פני השוק ולא מאחוריו ויכניס הקשרים שבאזנו בנקבים שבאזנו השנית:Il chaussera la chaussure, enroulera les lanières autour de la chaussure à son pied, et les liera toutes deux ensemble par deux nœuds l'un sur l'autre (Haga (Rema) : et il ne serrera pas fortement le second nœud, afin qu'elle puisse le défaire de la main droite (ainsi faisait le Maharil, et c'est ce qui ressort du Smag)), avec une boucle (aniva) par-dessus. Et il faut que le nœud soit sur la chair de sa jambe, et non sur les oreilles de la chaussure ; c'est pourquoi il faut entailler la chaussure devant et derrière, comme une échancrure, afin que la lanière qui fait le tour soit véritablement collée à son pied nu. Et il enroulera les lanières deux fois autour de la jambe, jusqu'à ce que les extrémités des lanières reviennent (sur la jambe, par devant) (Haga (Rema) : au-dessus des oreilles de la chaussure (Hagahot Mordekhaï)), c'est-à-dire sur la jambe nue ; et les nœuds seront sur le devant de la jambe et non derrière. Et il fera entrer les nœuds (boutons) qui sont sur une oreille dans les trous qui sont sur la seconde oreille.
séif 28
- מלמדין אותה ואת היבם לקרות עד שהוא והיא יהיו רגילים ותהיה יכולה לקרות לא אבה בנשימה אחת ויש מי שאומר שצריך ג"כ שהוא יהיה יכול לומר לא חפצתי בנשימה אחת ויקראו אותה והיא מעומד בלשון הקודש מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי ויקראו אותו והוא מעומד לא חפצתי לקחתה (וי"א שצריך שידקדקו עמה שהיא תקרא לא אבה יבמי בנשימה אחת (טור) וכן הוא המנהג גם בלא חפצתי לקחתה (וע"ל בפי' הסדר סעיף ס"ו):On leur apprend, à elle et au yavam, à réciter, jusqu'à ce que lui et elle y soient habitués, et qu'elle puisse réciter « lo ava » d'un seul souffle ; et il y a un avis selon lequel il faut aussi que lui puisse dire « lo 'hafatsti » d'un seul souffle. Et on la fait réciter, elle, debout, en langue sainte : « Mèn yebami lehakim le-a'hiv chem beIsraël, lo ava yabmi » (« Mon beau-frère refuse de relever le nom de son frère en Israël, il ne veut pas m'épouser », Deutéronome 25, 7) ; et on le fait réciter, lui, debout : « Lo 'hafatsti lekah'tah » (« Je ne veux pas l'épouser », Deutéronome 25, 8) (Haga (Rema) : et certains disent qu'il faut veiller avec elle à ce qu'elle récite « lo ava yabmi » d'un seul souffle (le Tour), et tel est l'usage, également pour « lo 'hafatsti lekah'tah » (et voir plus loin, dans l'explication de l'ordre de la 'halitsa, séif 66)).
séif 29
- יעמוד אצל כותל או אצל עמוד וישען בו וידחוק רגלו בקרקע ותתיר קשרי המנעל ואח"כ הקרסים הכל בידה הימנית ותתפוס רגלו בידה השמאלית ותהיה שומטת המנעל מן העקב בידה הימנית ותחלוץ כל המנעל גם בידה הימנית וכל זה בלי סיוע יד שמאלית ובכל זה לא תהיה יושבת ולא על ברכיה אלא תהיה מעומד ותכוף עצמה ומשלכת המנעל לארץ (חלצה בידה השמאלית או בשיניה כשרה) (טור)Il se tiendra près d'un mur ou d'une colonne et s'y appuiera, et pressera son pied contre le sol ; et elle défera les nœuds de la chaussure, et ensuite les crochets, le tout de sa main droite ; et elle saisira son pied de sa main gauche, fera glisser la chaussure du talon de sa main droite, et retirera toute la chaussure, également de sa main droite ; et tout cela sans l'aide de la main gauche. Et pendant tout cela, elle ne sera ni assise ni à genoux, mais debout, et elle se penchera ; et elle jette la chaussure à terre (Haga (Rema) : si elle a fait la 'halitsa de sa main gauche ou avec ses dents, c'est valide (le Tour)).
séif 30
- גדמת חולצת בשיניה:Une femme amputée des mains fait la 'halitsa avec ses dents.
séif 31
- י"א שאם לא דחק רגלו בקרקע חליצתה פסולה:Certains disent que s'il n'a pas pressé son pied contre le sol, sa 'halitsa est invalide.
séif 32
- התיר הוא הקשר ושמטה היא המנעל מרגלו או שהתירה היא ושמט הוא חליצתה פסולה: הגה וי"א דוקא שאינו יכול להלוך בו בלא קשירה אבל אם יכול להלוך בו בלא קשירה וחלצה אותו חליצתה כשרה אע"פ שהוא התיר הקשר (טור בשם הרא"ש) .Si c'est lui qui a défait le nœud et elle qui a fait glisser la chaussure de son pied, ou si c'est elle qui l'a défait et lui qui a fait glisser la chaussure, sa 'halitsa est invalide. Haga (Rema) : Et certains disent : uniquement lorsqu'il ne peut pas y marcher sans qu'elle soit attachée ; mais s'il peut y marcher sans qu'elle soit attachée et qu'elle la lui a retirée, sa 'halitsa est valide, bien que ce soit lui qui ait défait le nœud (le Tour au nom du Roch).
séif 33
- היתה רגלו עקומה לאחור או הפוכה על צדה או שמהלך על אצבעות רגליו אינו חולץ:Si son pied était tordu vers l'arrière, ou retourné sur le côté, ou s'il marche sur les orteils, il ne fait pas la 'halitsa.
séif 34
- חלצה מן הארכובה ולמטה חליצתה כשרה מן הארכובה ולמעלה חליצתה פסולה וי"א דאקשירה קאי שאם היה הקשר למעלה מהארכובה פסולה אבל אם נקטעה רגלו אפילו מן הארכובה ולמטה אינו חולץ (ועל כן לא יהיה המנעל ארוך עד למעלה מן הארכובה) (מרדכי ריש מצות חליצה) וי"א דבנקטעה רגלו מיירי שאם נקטעה למטה מהארכובה ונשאר כל כך משוקו שיכול להכניס בו המנעל ולקשרו למטה מהארכובה חולץ:Si elle a fait la 'halitsa à partir du genou et en dessous, sa 'halitsa est valide ; à partir du genou et au-dessus, sa 'halitsa est invalide. Et certains disent que cela porte sur le nœud : si le nœud était au-dessus du genou, elle est invalide ; mais si son pied a été amputé, même à partir du genou et en dessous, il ne fait pas la 'halitsa (Haga (Rema) : c'est pourquoi la chaussure ne sera pas longue jusqu'au-dessus du genou (Mordekhaï, début de Mitsvat 'Halitsa)). Et certains disent qu'il s'agit d'un homme dont le pied a été amputé : s'il a été amputé en dessous du genou et qu'il reste de sa jambe assez pour y introduire la chaussure et la lier en dessous du genou, il fait la 'halitsa.
séif 35
- קרעה המנעל מעל רגלו או ששרפתו פסולה:Si elle a déchiré la chaussure pour l'ôter de son pied, ou l'a brûlée, elle est invalide.
séif 36
- היה לבוש שני מנעלים וחלצה העליון אע"פ שקרעה התחתון עד שנתגלית רגלו חליצתה פסולה (אבל אם חלצה שניהם חליצתה כשרה) (טור):S'il portait deux chaussures (l'une sur l'autre) et qu'elle a retiré celle du dessus, même si elle a déchiré celle du dessous au point que son pied s'est découvert, sa 'halitsa est invalide (Haga (Rema) : mais si elle les a retirées toutes deux, sa 'halitsa est valide (le Tour)).
séif 37
- תעמוד נגד היבם ותרוק בארץ כנגד פני היבם רוק הנראה לדיינים כשיצא מפיה עד שיגיע לפני היבם ואם לא ראו הדיינים כשיצא הרוק מפיה כשרה:Elle se tiendra face au yavam et crachera à terre devant la face du yavam une salive visible aux juges lorsqu'elle sort de sa bouche, jusqu'à ce qu'elle arrive devant le yavam ; et si les juges n'ont pas vu la salive sortir de sa bouche, c'est valide.
séif 38
- רקקה וקלטתו הרוח קודם שהגיע נגד פניו כגון שהיא ארוכה ממנו צריכה לרוק פעם אחרת אבל לאחר שהגיע הרוק נגד פניו אפילו לא הגיע לארץ כשרה לפיכך אם הוא ארוך והיא קצרה קרינן ביה שפיר "בפניו:Si elle a craché et que le vent a emporté la salive avant qu'elle arrive devant sa face, par exemple si elle est plus grande que lui, elle doit cracher une autre fois ; mais si cela s'est produit après que la salive est arrivée devant sa face, même si elle n'est pas arrivée à terre, c'est valide. C'est pourquoi, s'il est grand et elle petite, nous lisons bien à son sujet « devant sa face » (Deutéronome 25, 9).
séif 39
- יבמה שרקקה דם אינה צריכה לרוק פעם אחרת וי"א דדוקא במוצצת משום דא"א לה בלא צחצוחי רוקUne yevama qui a craché du sang n'a pas besoin de cracher une autre fois ; et certains disent : uniquement lorsqu'elle l'a craché en suçant (ses gencives), car il est impossible qu'il n'y ait pas alors de traces de salive.
séif 40
- אכלה שום או גרגיר וכיוצא בו מדברים המרבים רוק והיה רוק זב מפיה אינו כלום ונהגו למנעה מלאכול כלום (וכן לשתות ותמעט בדבור כדי שיבוא הרוק מעצמו גם לא תנקר שיניה כדי שלא תרוק דם) (כ"ז בסדרים):Si elle a mangé de l'ail ou du cresson ou une chose semblable, de celles qui augmentent la salive, et que la salive coulait de sa bouche (d'elle-même), cela n'est rien (ce n'est pas un crachat). Et on a l'usage de l'empêcher de manger quoi que ce soit (Haga (Rema) : et de même de boire ; et elle parlera peu, afin que la salive vienne d'elle-même ; et elle ne se curera pas non plus les dents, afin de ne pas cracher de sang (tout cela dans les Sedarim)).
séif 41
- אח"כ מקרין אותה מעומד ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל ומצוה לכל העומדים לומר חלוץ הנעל ג"פ וי"א שגם היבמה תאמר כן:Ensuite on la fait réciter, debout : « Kakha yéassé laïch acher lo yivné et beit a'hiv. Venikra chemo beIsraël beit 'halouts hanaal » (« Ainsi sera-t-il fait à l'homme qui ne bâtit pas la maison de son frère. Et son nom sera appelé en Israël : la maison du déchaussé », Deutéronome 25, 9-10). Et c'est une mitsva pour tous ceux qui se tiennent là de dire « 'halouts hanaal » trois fois ; et certains disent que la yevama aussi le dira.
séif 42
- נמצא סדר החליצה קוראה מאן יבמי וקורא לא חפצתי לקחתה וחולצת ורוקקת וקוראה ככה יעשה לאיש ואין הסדר מעכב ולא עוד אלא אפי' לא קראה ולא רקקה אלא שחלצה בלבד החליצה כשרה במה דברים אמורים כשהיו יכולים לדבר שהרי הם ראוים לקרות אבל אלם ואלמת וקטנה אינם חולצין ואם חלצו חליצתן פסולה ואינה כשוטה וקטן שלא עשו כלום שאינה נפסלת לאחים ויכולה להתייבם להם או לו ויש אומרים דה"ה לחליצת חרש וחרשת שאינה כלום וי"א שחליצתן פסולה כמו של אלם ואלמת:Il s'ensuit que l'ordre de la 'halitsa est : elle récite « Mèn yebami », il récite « Lo 'hafatsti lekah'tah », elle déchausse, elle crache, et elle récite « Kakha yéassé laïch ». Et l'ordre n'est pas indispensable ; bien plus, même si elle n'a ni récité ni craché, mais seulement déchaussé, la 'halitsa est valide. De quoi parle-t-on ? Lorsqu'ils pouvaient parler, car ils sont alors aptes à réciter ; mais un muet, une muette et une mineure ne font pas la 'halitsa, et s'ils l'ont faite, leur 'halitsa est invalide (pessoula). Et elle n'est pas comme celle d'un aliéné (chotè) ou d'un mineur, qui n'ont rien fait, de sorte qu'elle n'est pas rendue inapte aux frères, et peut faire le yiboum avec eux ou avec lui. Et certains disent qu'il en est de même pour la 'halitsa d'un sourd ('hérech, sourd-muet) ou d'une sourde : elle n'est rien ; et certains disent que leur 'halitsa est invalide, comme celle d'un muet ou d'une muette.
séif 43
- צריך שיכוונו היבם והיבמה שתהא מותרת לזר בחליצה זו נתכוין היא ולא הוא או הוא ולא היא לא הותרה אבל חליצה פסולה היא לפוסלה על האחים לפיכך יבמה שגדלה בין האחים וראינו שחלצה נעלו של אחד מהם אסורה להתייבם שמא כיוונו לשם חליצה וצריכה חליצה כשרה להתירה לזר אבל כל זמן שלא ראינו שחלצה לאחד מהם מותרת להתייבם ואין חוששין שמא חלצה:Il faut que le yavam et la yevama aient l'intention qu'elle devienne permise à un étranger (zar) par cette 'halitsa. Si elle en a eu l'intention et non lui, ou lui et non elle, elle n'est pas devenue permise ; mais c'est une 'halitsa invalide suffisante pour la rendre inapte aux frères. C'est pourquoi, une yevama qui a grandi parmi les frères, et que nous avons vue retirer la chaussure de l'un d'eux, il lui est interdit de faire le yiboum, de peur qu'ils n'aient eu l'intention de la faire à titre de 'halitsa ; et elle a besoin d'une 'halitsa valide pour être permise à un étranger. Mais tant que nous ne l'avons pas vue retirer la chaussure de l'un d'eux, il lui est permis de faire le yiboum, et on ne craint pas qu'elle ait fait la 'halitsa.
séif 44
- וכן אם רקקה לפני היבם בפני ב"ד נפסלה מלהתייבם ויש מי שאומר דה"מ כשרקקה רוק אבל אם רקקה דם ואין רוק מעורב בו אינה נפסלת בכך:Et de même, si elle a craché devant le yavam en présence du tribunal, elle est rendue inapte au yiboum. Et il y a un avis selon lequel cela ne vaut que si elle a craché de la salive ; mais si elle a craché du sang sans salive mêlée, elle n'est pas rendue inapte par cela.
séif 45
- יש מי שאומר שיש ליזהר שלא תרוק היבמה לפני היבם קודם חליצה כדי שלא תהא חליצה פסולה ותהא צריכה לחזור על כל האחים:Il y a un avis selon lequel il faut veiller à ce que la yevama ne crache pas devant le yavam avant la 'halitsa, afin qu'il n'y ait pas là une 'halitsa invalide, et qu'elle ait besoin de faire le tour de tous les frères (pour la 'halitsa).
séif 46
- אם קראה לבד לא נפסלה בכך מלהתייבם:Si elle a seulement récité (les versets), elle n'est pas rendue inapte au yiboum par cela.
séif 47
- הסומא אינו חולץ לכתחילה ואם חלץ חליצתו כשרה ויש מי שאומר שאם אין אח אלא הוא חולצת לכתחלה (כדי שלא תתעגן (ב"י מ"כ) ולא מקרי סומא אלא בב' עיניו) (הגהות מיי' פ"ד):L'aveugle ne fait pas la 'halitsa lekhat'hila ; et s'il l'a faite, sa 'halitsa est valide. Et il y a un avis selon lequel, s'il n'y a pas d'autre frère que lui, elle fait la 'halitsa avec lui lekhat'hila (Haga (Rema) : afin qu'elle ne reste pas agouna (le Beit Yossef au nom d'un manuscrit) ; et on n'appelle aveugle que celui qui l'est des deux yeux (Hagahot Maïmoniyot, chapitre 4)).
séif 48
- קטנה שחלצה לגדול חליצתה פסולה ונפסלה על כל האחים (וכשתגדיל תחלוץ מא' מהם ואינה צריכה לחזור על כל האחים):Une mineure qui a fait la 'halitsa avec un adulte : sa 'halitsa est invalide, et elle est rendue inapte à tous les frères (Haga (Rema) : et lorsqu'elle sera adulte, elle fera la 'halitsa avec l'un d'eux, et n'aura pas besoin de faire le tour de tous les frères).
séif 49
- חלוצה מוטעת שאומרים לו חלוץ לה ע"מ שתתן לך ר' זוז החליצה כשרה אפילו אינה נותנת לו כלום ואפילו כפל התנאי ואפי' אמר לה בשעת החליצה ע"מ שלא תנשאי לאיש וכפל תנאו אינו כלום (תשובת הרא"ש כלל נ"ב) ואע"פ שהחליצה כשרה אף אם לא תתן לו מ"מ חייבת ליתן לו כשאר שכר שכיר לעשות מלאכתן אבל אם יש טענה שאינה חפיצה בו מפני שאינו הגון לה והוא חייב לחלוץ אלא שאינו רוצה והטעוהו שיחלוץ לה ע"מ שתתן לו ק"ק זוז אינה חייבת ליתן לו כלום אבל אם נתנה לו המעות או השלישה לו המעות אינה יכולה לחזור (תשו' רשב"א אלף ר"מ) (וע"ל ריש סימן קס"ה) .Une 'halitsa obtenue par tromperie (mouta'at), où on lui dit : « Fais-lui la 'halitsa à condition qu'elle te donne deux cents zouz » : la 'halitsa est valide, même si elle ne lui donne rien, et même s'il a doublé la condition (tenaï kafoul) (Haga (Rema) : et même s'il lui a dit au moment de la 'halitsa : « À condition que tu ne te maries à aucun homme », et a doublé sa condition, cela n'est rien (responsa du Roch, règle 52)). Et bien que la 'halitsa soit valide même si elle ne lui donne pas la somme, néanmoins elle est tenue de la lui donner, comme tout autre salaire d'un ouvrier engagé pour faire leur travail. Mais si elle a un argument (valable) selon lequel elle ne veut pas de lui parce qu'il ne lui convient pas, et qu'il est tenu de faire la 'halitsa mais ne le veut pas, et qu'on l'a trompé pour qu'il lui fasse la 'halitsa à condition qu'elle lui donne cent zouz, elle n'est tenue de rien lui donner (Haga (Rema) : mais si elle lui a donné l'argent, ou a déposé l'argent pour lui chez un tiers, elle ne peut plus se rétracter (responsa du Rachba, siman 1240) ; et voir plus haut, début du siman 165).
séif 50
- אמרו לו חלוץ לה ובכך אתה כונסה או שאמרו ליה חלוץ לה שזו מצוה היא ואינה מפסדת עליך כלום ואם תרצה אחר כך לייבם תתייבם וכיוצא בדברים אלו אינה חליצה להתירה כיון שלא נתכוין להתירה אבל נפסלה בכך מלהתייבם וכופין אפילו בשוטים לחלוץ לה חליצה כשרה:Si on lui a dit : « Fais-lui la 'halitsa, et par là tu l'épouses », ou si on lui a dit : « Fais-lui la 'halitsa, car c'est une mitsva, et cela ne te fait rien perdre, et si tu veux ensuite faire le yiboum, elle fera le yiboum », et autres paroles semblables, ce n'est pas une 'halitsa qui la rende permise, puisqu'il n'a pas eu l'intention de la rendre permise ; mais elle est rendue inapte par là au yiboum, et on le contraint, même à coups de fouet, à lui faire une 'halitsa valide.
séif 51
- אמרו לו האשה הזאת אינה רוצה בך דרך יבום אלא חלוץ לה ועקור זיקתה הימנה והיא נשאת לך דרך נישואין יש מי שאומר שחליצתה כשרה:Si on lui a dit : « Cette femme ne veut pas de toi par voie de yiboum ; fais-lui plutôt la 'halitsa, déracine d'elle son lien (ziyka), et elle t'épousera par voie de mariage ordinaire » : il y a un avis selon lequel sa 'halitsa est valide.
séif 52
- דין חליצה מעושה ע"י ישראל או ע"י עכו"ם דינה כדין גט מעושה שנתבאר בסימן קל"ד (ועיין לעיל סימן זה סעיף י"ג):La loi de la 'halitsa forcée (meoussé), par des Juifs ou par des non-Juifs, est comme la loi du get forcé, qui a été expliquée au siman 134 (Haga (Rema) : et voir plus haut dans ce siman, séif 13).
séif 53
- מסר מודעא על החליצה אינה חליצה בטילה אלא חליצה פסולה היא:S'il a fait une déclaration de protestation (moda'a) au sujet de la 'halitsa, ce n'est pas une 'halitsa nulle, mais c'est une 'halitsa invalide.
séif 54
- חליצה פסולה פוסלת על כל האחים ופוסלת לכהונה ואוסרת עליו כל קרובותיה ואינה נשאת לזר עד שתחלוץ חליצה כשרה עברה ונשאת לזר קודם שתחלוץ חולץ לה חליצה כשרה והיא תחת בעלה ואין מוציאין אותה ממנו מ"מ מפרישין אותה מבעלה עד שיחלוץ לה היבם:Une 'halitsa invalide la rend inapte à tous les frères, la rend inapte à la prêtrise (à épouser un Cohen), et lui interdit, à lui, toutes ses proches parentes (à elle) ; et elle ne se mariera pas à un étranger avant d'avoir fait une 'halitsa valide. Si elle a transgressé et s'est mariée à un étranger avant de faire la 'halitsa, il (le yavam) lui fait une 'halitsa valide, et elle reste avec son mari, et on ne l'en sépare pas définitivement ; néanmoins, on la sépare de son mari jusqu'à ce que le yavam lui fasse la 'halitsa.
séif 55
- לאחר שחלצה כותבין לה ב"ד שחלצה בפניהם גט חליצה ואם לא כתבוהו לה כל שנים שראו החליצה יכולים לכתבו אע"פ שאינם מכירים לא היבם ולא היבמה שבית דין לא חלצו בפניהם אם לא היו מכירים וצריכין לשרטטו מפני מקראות שבו (וע' לקמן בפירוש הסדר סעיף ל"ה):Après qu'elle a fait la 'halitsa, le tribunal devant lequel elle a fait la 'halitsa lui écrit un acte de 'halitsa (guet 'halitsa). Et s'ils ne le lui ont pas écrit, deux personnes quelconques qui ont vu la 'halitsa peuvent l'écrire, même si elles ne connaissent ni le yavam ni la yevama, car le tribunal n'aurait pas fait faire la 'halitsa devant lui s'il ne les connaissait pas. Et il faut le régler (sirtout) à cause des versets qui y figurent (Haga (Rema) : et voir plus loin, dans l'explication de l'ordre de la 'halitsa, séif 35).
séif 56