Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- עד איזה זמן הקטנה ממאנת ויתר דיני מיאון. ובו כב סעיפים:
קטנה שאין לה אב או שיש לה אב והשיאה אביה ונתאלמנה או נתגרשה כשהיא קטנה שהיא כיתומה בחיי האב שהרי אין לו עוד רשות בה והשיאוה לדעתה כיון שאין קידושין אלא מדרבנן אם אינה חפצה בבעלה אינה צריכה ממנו גט אלא יוצאת ממנו במיאון אבל אם השיאוה שלא לדעתה או אפי' לדעתה ואינה יודעת לשמור קדושיה אפי' מיאון אינה צריכה: הגה ולכתחילה יש לב"ד ליזהר שלא להשיא יתומה קטנה במקום שנראה להם שיבא לידי מיאון ואין לדיין בזה אלא מה שעיניו רואות (הגהות מיי' פרק י"א בשם ר"י):Jusqu'à quel âge la petite fille peut refuser son mariage par mioun, et autres lois du mioun. Il contient 22 séifim.
Une petite fille (ketana, mineure de moins de douze ans) qui n'a pas de père, ou qui a un père et que son père a mariée, et qui est devenue veuve ou a été divorcée alors qu'elle était petite – de sorte qu'elle est comme orpheline du vivant de son père, puisqu'il n'a plus d'autorité sur elle –, et qu'on l'a mariée (sa mère ou ses frères) avec son consentement, puisque ses consécrations ne sont que d'ordre rabbinique, si elle ne désire pas son mari, elle n'a pas besoin de get de lui, mais elle le quitte par mioun (refus). Mais si on l'a mariée sans son consentement, ou même avec son consentement mais qu'elle ne sait pas garder ses kiddouchin (consécration), elle n'a même pas besoin de mioun. Haga (Rema) : Lekhat'hila (a priori), le tribunal doit veiller à ne pas marier une petite orpheline là où il lui semble que cela aboutira à un mioun ; et le juge n'a en cela que ce que ses yeux voient (Hagahot Maïmoniyot, chapitre 11, au nom du Ri).séif 1
- איזו היא קטנה שצריכה למאן מבת שש שנים עד בת עשר בודקין אותה לפי יופי דעתה אם יודעת לשמור קדושיה ושהם קדושין לא שתשמור אותה כדרך שמשמרת האגוז והתמרה וכיוצא בזה ה"ז צריכה מיאון ואם אינה יודעת לשמור קדושיה אינה צריכה למאן אלא הולכת לבית אמה כאלו לא נתקדשה מעולם ופחותה מבת שש אפילו היא נבונת לחש ביותר ויודעת לשמור אינה צריכה מיאון ויתירה על בת עשר אפילו סכלה ביותר צריכה מיאון: הגה וי"א דכל זה כשנשאת לדעת אחיה ואמיה אבל אם נשאת שלא לדעתן אינה צריכה למאן (הגהות אלפסי פרק ב"ש) וי"א דאם הגיעה לפעוטות צריכה למאן (ב"י בשם הריטב"א):Quelle est la petite fille qui doit faire mioun ? De six ans jusqu'à dix ans, on l'examine selon la finesse de son esprit : si elle sait garder ses kiddouchin, et sait que ce sont des kiddouchin, et non qu'elle les garde comme on garde une noix, une datte ou chose semblable, elle doit faire mioun ; et si elle ne sait pas garder ses kiddouchin, elle n'a pas besoin de faire mioun, mais elle s'en va chez sa mère comme si elle n'avait jamais été consacrée. Et celle qui a moins de six ans, même si elle est très intelligente et sait garder ses kiddouchin, n'a pas besoin de mioun ; et celle qui a plus de dix ans, même si elle est très sotte, a besoin de mioun. Haga (Rema) : Et certains disent que tout cela vaut lorsqu'elle a été mariée avec le consentement de ses frères et de sa mère ; mais si elle a été mariée sans leur consentement, elle n'a pas besoin de faire mioun (Hagahot Alfassi, chapitre Beit Chammaï). Et certains disent que si elle a atteint l'âge des peoutot (jeunes enfants ayant un certain discernement), elle doit faire mioun (Beit Yossef, au nom du Ritva).
séif 2
- המיאון הוא שתאמר אי אפשי בפלוני בעלי או אי איפשי בקדושין שקדשוני אמי ואחי ואפילו לא אמרה דבר אלא הלכה ונתקדשה לאחר כשהיא קטנה אף על פי שהיתה נשואה קדושיה הם הם מיאוניה:Le mioun, c'est qu'elle dise : « Je ne veux pas d'Untel, mon mari », ou : « Je ne veux pas des kiddouchin par lesquels m'ont consacrée ma mère et mes frères. » Et même si elle n'a rien dit, mais est allée se faire consacrer à un autre alors qu'elle était petite, même si elle était mariée (nessouïn), ses nouveaux kiddouchin constituent son refus.
séif 3
- ממאנת בין מן האירוסין בין מן הנשואין אפי' שלא בפני הבעל ושלא בפני ב"ד רק שיהיה בפני שנים שיעידו על הדבר ויש מי שאומר דלכתחילה בעינן ג':Elle peut refuser, que ce soit des fiançailles (erroussin) ou du mariage (nessouïn), même hors de la présence du mari et hors de la présence d'un tribunal, pourvu que ce soit en présence de deux personnes qui témoigneront de la chose. Et il y a un avis selon lequel lekhat'hila il en faut trois.
séif 4
- כשם שממאנת בבעל כך ממאנת ביבם אם לא מיאנה בבעל.De même qu'elle peut refuser son mari, ainsi elle peut refuser le yavam (beau-frère lévir), si elle n'a pas refusé son mari.
séif 5
- מיאנה בבעל ונשאת לאחר ממאנת בו וכן בשלישי וברביעי אפי' כמה פעמים כל זמן שהיא קטנה:Si elle a refusé son mari et a épousé un autre, elle peut le refuser, et de même le troisième et le quatrième, même de nombreuses fois, tant qu'elle est petite.
séif 6
- השנים שמיאנה בפניהם כותבים לה גט מיאון וחותמין בו ונותנים לה ואינו כגט גירושין להיות נתינתו מגרש לפיכך אינו צריך כתיבה לשמה ולא מסירה ולא דבר ממשפטי גט הגירושין ואין כותבים בו טופס הגט לפי שאינו אלא כמעשה ב"ד:Les deux personnes devant lesquelles elle a refusé lui écrivent un « get de mioun », le signent et le lui donnent ; et il n'est pas comme un get de divorce, dont la remise opère le divorce. C'est pourquoi il n'exige pas d'être écrit en son nom (lichma), ni remise, ni aucune des règles du get de divorce ; et on n'y écrit pas le formulaire du get, car il n'est rien d'autre qu'un acte de tribunal.
séif 7
- אלו שממאנת בפניהם צריך שיכירו אותה ואת בעלה לפיכך כל מי שיראה שמיאנה בפני שנים יכול לכתוב לה גט מיאון אע"פ שאינה מכירה שודאי הכירוה אותם שמיאנה בפניהם (ודוקא לכתחלה אבל בדיעבד אפי' שאינם מכירים הבעל רק האשה סגי) (כ"כ הב"י):Ceux devant lesquels elle refuse doivent la connaître, elle et son mari. C'est pourquoi quiconque voit un document attestant qu'elle a refusé devant deux personnes peut lui écrire un get de mioun, même s'il ne la connaît pas, car ceux devant lesquels elle a refusé l'ont certainement connue – Haga (Rema) : (et ce, seulement lekhat'hila ; mais bediavad (a posteriori), même s'ils ne connaissent pas le mari mais seulement la femme, cela suffit) (ainsi l'a écrit le Beit Yossef).
séif 8
- אותם שממאנת בפניהם צריך שיתברר להם שהיא קטנה:Ceux devant lesquels elle refuse doivent avoir établi clairement qu'elle est petite.
séif 9
- קטנה הממאנת אין לה כתובה מנה ומאתים אבל יש לה תוס' וכל זמן שלא מיאנה בעלה זכאי במעשה ידיה ובמציאתה וחייב במזונותיה ופדיונה כל זמן שהיא תחתיו אבל אם הלך למדינת הים ולותה ואכלה או לצורך פדיונה ועמדה ומיאנה אינו חייב לשלם אע"פ שאכל פירותיה ואפי' הם בעין עדיין שליקטן ומונחין ברשותו אינו מחזירן ונכסים של צאן ברזל ושל מלוג אם הם בעין נוטלתן ומה שאבד מהם מנכסי צאן ברזל חייב לשלם ומנכסי מלוג פטור והוא מותר בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו וכשרה לכהונה ואינה צריכה להמתין ג' חדשים מלהנשא ואם נשאת לאחר וגירשה או מת מותרת לחזור לראשון ולא עוד אלא אפילו גירשה הראשון והחזירה ומיאנה בו ונשאת לאחר אחר שמיאנה בו וגירשה האחר מותרת לחזור לראשון שכל היוצאת במיאון אף על פי שקדמו גט הרי זו כמי שלא נתגרשה ממנו בגט מעולם ומותרת לחזור לו אבל המגרש את הקטנה בגט יש לה כתובה ואסור בקרובותיה ואסורה בקרוביו ואסורה לכהונה וצריכה להמתין שלשה חדשים ואם נשאת לאחר ומיאנה בו אסורה לחזור לראשון מפני שיצאה ממנו בגט אע"פ שיצאה מן האחרון במיאון וא"צ לומר אם גירשה האחרון או מת וכן אסורה לאבי הראשון ולבנו ולאחיו כשאר הגרושות אע"פ שיצאה מן האחרון במיאון ואם מיאנה בראשון והחזירה וגירשה ונשאת לאחר ונתאלמנה או נתגרשה או מיאנה בו אסורה לחזור לראשון ולקרוביו שכל שיצאת ממנו במיאון לבסוף דינה כממאנת וכל שיצאת ממנו בגט לבסוף דינה כמגורשת:La petite fille qui refuse n'a pas de ketouba de cent ou deux cents zouz, mais elle a le supplément (tossefet). Et tant qu'elle n'a pas refusé, son mari a droit au produit de son travail et à ses trouvailles, et il est tenu de la nourrir et de la racheter (si elle est captive), tant qu'elle est sous son autorité. Mais s'il est parti outre-mer et qu'elle a emprunté et a mangé, ou a emprunté pour son rachat, puis qu'elle a refusé, il n'est pas tenu de payer. Bien qu'il ait consommé les fruits (revenus) de ses biens, et même s'ils existent encore – qu'il les a récoltés et qu'ils sont déposés en sa possession –, il ne les rend pas. Et les biens de tson barzel (biens dotaux garantis par le mari) et de melog (biens propres de la femme dont le mari a l'usufruit), s'ils existent encore, elle les reprend ; et ce qui en a été perdu, pour les biens de tson barzel, il est tenu de le payer, et pour les biens de melog, il est exempt. Et il est permis d'épouser ses proches parentes, et elle est permise à ses proches parents ; et elle est apte à épouser un Cohen ; et elle n'a pas besoin d'attendre trois mois avant de se marier. Et si elle a épousé un autre et qu'il l'a renvoyée ou est mort, elle est autorisée à revenir au premier. Et plus encore : même si le premier l'a renvoyée par un get puis l'a reprise, et qu'elle l'a refusé, et qu'après l'avoir refusé elle a épousé un autre, et que l'autre l'a renvoyée, elle est autorisée à revenir au premier ; car toute femme qui sort par mioun, même si un get l'a précédé, est comme si elle n'avait jamais été divorcée de lui par un get, et elle est autorisée à revenir à lui. Mais celui qui renvoie une petite fille par un get : elle a droit à la ketouba, il lui est interdit d'épouser ses proches parentes, elle est interdite à ses proches parents, elle est interdite à un Cohen et elle doit attendre trois mois. Et si elle a épousé un autre et l'a refusé, il lui est interdit de revenir au premier, car elle l'a quitté par un get, bien qu'elle ait quitté le dernier par mioun ; et à plus forte raison si le dernier l'a renvoyée ou est mort. Et de même, elle est interdite au père du premier, à son fils et à son frère, comme les autres femmes divorcées, bien qu'elle ait quitté le dernier par mioun. Et si elle a refusé le premier, puis qu'il l'a reprise et renvoyée par un get, et qu'elle a épousé un autre et est devenue veuve, ou a été divorcée, ou l'a refusé, il lui est interdit de revenir au premier et à ses proches ; car toute femme qui l'a quitté finalement par mioun a le statut de celle qui refuse, et toute femme qui l'a quitté finalement par un get a le statut de femme divorcée.
séif 10
- הממאנת ביבם אסורה באביו מפני שנראית ככלתו בעת שמת בנו ונפלה ליבום אבל לשאר קרובים מותרת ויש אוסרים גם בשאר קרובים (ודוקא בקרובי המת אבל בקרובי היבם שמיאנה בו מותרת) כ"כ הב"י) ומ"מ אם מיאנה באחד מהיבמי' מותרת לשאר אחין:Celle qui refuse le yavam est interdite à son père (celui du yavam et du défunt), car elle paraît être sa belle-fille au moment où son fils est mort et où elle est échue au lévirat ; mais aux autres proches, elle est permise. Et certains interdisent aussi pour les autres proches – Haga (Rema) : (et ce, seulement pour les proches du défunt ; mais pour les proches du yavam qu'elle a refusé, elle est permise) (ainsi l'a écrit le Beit Yossef). Et en tout cas, si elle a refusé l'un des yevamim, elle est permise aux autres frères (pour le lévirat).
séif 11
- עד מתי הקטנה ממאנת עד שתביא ב' שערות אחר י"ב שנה או עד שתלד (ומשעת הריון הוי כגדולה) (א"ז) וכל זמן שלא הביאה ב' שערות ולא ילדה חשובה כקטנה אפילו נולדו לה סימני איילונית אבל אם היא בת עשרים ונולדו בה סימני איילונית חשובה כגדולה (למפרע מזמן שהיתה בת י"ב אע"ג שהביאה אח"כ שתי שערות) (בח"ה סי' רלה) ואינה יכולה למאן ובת י"ט שנה ושלשים יום דינה כבת ך' דל' יום בשנה חשובה שנה ויש מי שאומר שאינה חשובה בת ך' שנה עד שתהיה בת ך' שנה פחות ל' יום:Jusqu'à quand la petite fille peut-elle refuser ? Jusqu'à ce qu'elle ait deux poils (signe de puberté) après douze ans, ou jusqu'à ce qu'elle enfante – Haga (Rema) : (et dès le moment de la grossesse, elle est considérée comme adulte) (Or Zaroua). Et tant qu'elle n'a pas eu deux poils et n'a pas enfanté, elle est considérée comme petite, même si sont apparus chez elle des signes d'aylonit (femme stérile de naissance, sans puberté normale). Mais si elle a vingt ans et que sont apparus chez elle des signes d'aylonit, elle est considérée comme adulte – Haga (Rema) : (rétroactivement, depuis le moment où elle avait douze ans, même si elle a eu ensuite deux poils) ('Hochen Michpat, siman 235) – et elle ne peut pas refuser. Et celle qui a dix-neuf ans et trente jours a le même statut que celle qui a vingt ans, car trente jours dans une année comptent comme une année. Et il y a un avis selon lequel elle n'est pas considérée comme ayant vingt ans avant d'avoir vingt ans moins trente jours.
séif 12
- אם היא בת ך' ולא נולדו בה סימני איילונית ולא הביאה ב' שערות חשובה כקטנה עד שתביא ב' שערות או שתגיע לרוב שנותיה שהם ל"ה שנה ויום א' שאז הרי היא איילונית אע"פ שלא נראו בה סימני איילונית וחשובה כגדולה ואינה יכולה למאן (וע"ל סי' קע"ב סימני איילונית מה הם):Si elle a vingt ans, que ne sont pas apparus chez elle des signes d'aylonit et qu'elle n'a pas eu deux poils, elle est considérée comme petite jusqu'à ce qu'elle ait deux poils, ou qu'elle atteigne la majeure partie de ses années (de vie), qui sont trente-cinq ans et un jour ; car alors elle est aylonit, même si des signes d'aylonit ne sont pas apparus chez elle, et elle est considérée comme adulte et ne peut pas refuser – Haga (Rema) : (et voir plus loin, siman 172, quels sont les signes d'aylonit).
séif 13
- אין שתי שערות סימן גדלות אלא א"כ באו מי"ב שנה ואילך אבל אם באו קודם לכן אפי' תוך שנת י"ב חשיבי כשומא ואינה נחשבת גדולה על ידם אא"כ הביאה אחרות אחר י"ב שנה (וי"א שאם הביאה שערות ביום אחרון של שנת י"ב חשובה גדולה) טור בשם ר"ת וכ"כ הרא"ש ומיהו כשמוצאים לה שערות אחר הזמן מחזיקין אותה כגדולה אפי' לחליצה ולא חיישינן שמא באו קודם הזמן וי"א שאם נראו בה ב' שערות קודם י"ב שנה ועודה עליה אחר י"ב שנה אע"פ שלא הביאה שערות אחר י"ב שנה חשובה כגדולה למיאון ואעפ"כ חשובה כקטנה לחליצה (ספק אם הגיעה לי"ב שנים או לא אזלינן לחומרא (בתשובת רשב"א אלף רי"ו):Les deux poils ne sont un signe de maturité que s'ils sont venus à partir de douze ans ; mais s'ils sont venus avant, même au cours de la douzième année, ils sont considérés comme un grain de beauté, et elle n'est pas considérée comme adulte par eux, à moins qu'elle n'en ait eu d'autres après douze ans – Haga (Rema) : (et certains disent que si elle a eu ces poils le dernier jour de la douzième année, elle est considérée comme adulte) (le Tour, au nom de Rabbénou Tam, et ainsi l'a écrit le Roch). Toutefois, lorsqu'on lui trouve des poils après le terme, on la tient pour adulte, même pour la 'halitsa, et on ne craint pas qu'ils soient venus avant le terme. Et certains disent que si deux poils sont apparus chez elle avant douze ans et qu'ils sont encore sur elle après douze ans, même si elle n'a pas eu de nouveaux poils après douze ans, elle est considérée comme adulte pour le mioun ; mais malgré cela, elle est considérée comme petite pour la 'halitsa – Haga (Rema) : (s'il y a un doute si elle a atteint douze ans ou non, on suit la rigueur) (Responsa du Rachba, 1216).
séif 14
- כשבודקין אותה בודקין ע"י נשים כשרות ונאמנות ואפילו אשה אחת בודקה ושומעין לה אם הביאה ואם לא הביאה ואפילו היא קרובה (וע"ל סי' קס"ט אם נשים נאמנות על שנותיה):Lorsqu'on l'examine, on l'examine par l'intermédiaire de femmes honnêtes et dignes de confiance ; et même une seule femme peut l'examiner, et on l'écoute pour dire si elle a eu les poils ou si elle ne les a pas eus, même si elle est une proche parente – Haga (Rema) : (et voir plus loin, siman 169, si les femmes sont crues au sujet de son âge).
séif 15
- ב' שערות צריך שיהיה בעיקרן גומות ואפי' שתיהן בגומא א' הרי אלו סימן נמצאו שתי גומות זו בצד זו ואין בהן שיער הרי אלו סימן חזקה אין גומא בלא שיער ושערות היו בהם ונשרו:Les deux poils doivent avoir des follicules à leur racine ; et même si les deux sont dans un seul follicule, c'est un signe. Si l'on a trouvé deux follicules l'un à côté de l'autre sans poils, c'est un signe : il y a une présomption qu'il n'y a pas de follicule sans poil, et qu'il y avait des poils et qu'ils sont tombés.
séif 16
- ב' שערות צריכות שיהיו במקום הערוה ובית הערוה כולו מקום סימנים בין למעלה בין למטה בין על איברי הזרע עצמן ויש מי שאומר שאפילו אחת בגבה ואחת בכריסה או אחת בקשרי אצבעותיה של יד ואחת בקשרי אצבעותיה של רגל חשובה גדולה למיאון אבל לא לחליצה:Les deux poils doivent être à l'endroit des parties intimes ; et toute la région des parties intimes est un emplacement des signes, que ce soit au-dessus, en dessous, ou sur les organes génitaux eux-mêmes. Et il y a un avis selon lequel même s'il y en a un sur son dos et un sur son ventre, ou un sur les articulations de ses doigts de la main et un sur les articulations de ses orteils, elle est considérée comme adulte pour le mioun, mais pas pour la 'halitsa.
séif 17
- שיעור אורך הב' שערות משיצמחו ויהיו ראוים להנטל בפי הזוג (פי' מספריים) או לקרוץ בצפורן חשובה גדולה למיאון אבל אינה חשובה גדולה לחליצה עד שיהיה בהן כדי לכוף ראשן לעיקרן (וע"ל בפי' סדר החליצה סי' כ"ז):La mesure de la longueur des deux poils : dès qu'ils ont poussé et peuvent être saisis par le zoug – Haga (Rema) : (c'est-à-dire des ciseaux) – ou être pincés avec l'ongle, elle est considérée comme adulte pour le mioun ; mais elle n'est pas considérée comme adulte pour la 'halitsa tant qu'ils n'ont pas une longueur suffisante pour courber leur extrémité jusqu'à leur racine – Haga (Rema) : (et voir plus loin, dans l'explication de l'ordre de la 'halitsa, paragraphe 27).
séif 18
- בד"א שיכולה למאן אחר י"ב שנה כשבדקו אותה ולא הביאה ב' שערות אבל סתמא משיש לה י"ב שנה אינה יכולה למאן חזקה שהביאה שתי שערות ומכל מקום לא תחלוץ עד שיבדקו אותה וימצאו שתי שערות:Dans quel cas dit-on qu'elle peut refuser après douze ans ? Lorsqu'on l'a examinée et qu'elle n'avait pas deux poils. Mais sans précision (sans examen), dès qu'elle a douze ans, elle ne peut pas refuser : il y a une présomption qu'elle a eu deux poils. Et en tout cas, elle ne fera pas la 'halitsa avant qu'on l'ait examinée et qu'on ait trouvé deux poils.
séif 19
- בד"א שיכולה למאן כשבודקים אותה ולא הביאה כשלא בעיל אחר היות לה י"ב שנה ויום אחד אבל אם בא עליה אח"כ אינה יכולה למאן שאע"פ שאין מוצאים לה סימנין חוששין שמא נשרו שהוא ספק דאורייתא שאם היה ידוע שהיו לה שתי שערות קודם שבא עליה הוי קדושין גמורים שודאי בעיל לשם קדושין ואם קדשה אחר לא היתה צריכה ממנו גט וכיון שהוא ספק דאורייתא חיישינן שמא הביאה סימנין קודם שבעיל וצריכה גט מספק ואם מיאנה בו אחר שנבעלה ונבדקה ולא נמצאו לה שערות ונתקדשה לאחר צריכה ממנו גט מספק ואסורה לחזור לו ואם נשאת תצא מזה ומזה והולד ספק ממזר משניהם:Dans quel cas dit-on qu'elle peut refuser lorsqu'on l'examine et qu'elle n'a pas eu de poils ? Lorsqu'il n'a pas eu de relations avec elle après qu'elle a eu douze ans et un jour ; mais s'il a eu des relations avec elle après cela, elle ne peut pas refuser, car bien qu'on ne lui trouve pas de signes, on craint qu'ils ne soient tombés. Et c'est un doute portant sur une loi de la Torah, car s'il était connu qu'elle avait deux poils avant qu'il ait eu des relations avec elle, ce seraient des kiddouchin complets, car il a certainement eu des relations avec elle en vue des kiddouchin ; et si un autre l'avait consacrée auparavant, elle n'aurait pas eu besoin de get de lui (car ses kiddouchin à lui n'étaient que rabbiniques). Et puisque c'est un doute portant sur une loi de la Torah, on craint qu'elle n'ait eu les signes avant qu'il ait eu des relations avec elle, et elle a besoin d'un get par doute. Et si elle l'a refusé après avoir eu des relations, qu'elle a été examinée et qu'on ne lui a pas trouvé de poils, et qu'elle s'est fait consacrer à un autre, elle a besoin d'un get de lui (du premier) par doute, et il lui est interdit de revenir à lui. Et si elle s'est mariée (au second), elle doit quitter l'un et l'autre, et l'enfant est un mamzer douteux de l'un comme de l'autre.
séif 20
- הביאה ב' שערות אחד י"ב שנה ולא בעיל אח"כ הוי ספק קדושין ואם בא להוציאה צריכה גט מדרבנן ואם לא גירשה ועמדה ונתקדשה לאחר צריכה גט משניהם ואם ירצו מגרש ראשון ונושא שני אבל אם גירש שני לא יקיים ראשון שמא יאמרו החזיר גרושתו אחר שנתארסה ואם בא עליה שני קודם שגירש ראשון תצא מזה ומזה ואין הולד מן השני ממזר ואם בא עליה ראשון קודם (גרושי) שני הולד ממזר:Si elle a eu deux poils après douze ans et qu'il n'a pas eu de relations avec elle ensuite, ce sont des kiddouchin douteux. Et s'il veut la renvoyer, elle a besoin d'un get d'ordre rabbinique. Et s'il ne l'a pas renvoyée et qu'elle s'est fait consacrer à un autre, elle a besoin d'un get de l'un et de l'autre. Et s'ils le veulent, le premier la renvoie et le second l'épouse ; mais si le second l'a renvoyée, le premier ne la gardera pas, de peur qu'on ne dise qu'il a repris sa femme divorcée après qu'elle a été fiancée à un autre. Et si le second a eu des relations avec elle avant que le premier ne l'ait renvoyée, elle doit quitter l'un et l'autre, et l'enfant du second n'est pas mamzer. Et si le premier a eu des relations avec elle avant le (divorce du) second, l'enfant est mamzer.
séif 21
- י"א דהאידנא יש להחמיר שלא תמאן אחר י"ב שנה אע"פ שנבדקה ולא נמצאו לה שתי שערות וגם לא בעיל אחר י"ב שנה: הגה ולכולי עלמא אם היא פחותה מבת יב"ש ממאנת אפי' בזמן הזה וכן עשה מהר"ר יעקב פולק ז"ל מעשה בימיו ודלא כיש מחמירין ואמרו שאין בת ממאנת בזמן הזה כלל (מהר"ם מרזבורק ור"י מינץ סי' י"ג):Certains disent qu'aujourd'hui il faut être rigoureux, pour qu'elle ne refuse pas après douze ans, même si elle a été examinée et qu'on ne lui a pas trouvé deux poils, et qu'il n'a pas non plus eu de relations avec elle après douze ans. Haga (Rema) : Et de l'avis de tous, si elle a moins de douze ans, elle peut refuser, même à notre époque ; et ainsi a agi notre maître Rabbi Yaakov Pollak, de mémoire bénie, lors d'un cas survenu de son temps, et non comme ceux qui sont rigoureux et ont dit qu'il n'y a plus du tout de fille qui refuse à notre époque (Maharam de Merseburg, et Rabbi Yehouda Mintz, siman 13).
séif 22