Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- דין השליחות והחזרה ממנו. ובו סט סעיפים:
האשה יכולה לעשות שליח לקבל גיטה מיד שליח בעלה במד"א שעשתה שליח אחר לקבלו ממנו אבל אם אמרה לשליח הבעל יהיה גט זה פקדון אצלך או שאמרה לו הרי אתה שליח לקבלו לי וי"א אפי' לא אמרה לו רק תתקבל (ב"י בשם הרמב"ן והרשב"א) הרי זו ספק מגורשת עד שיגיע גט לידה ומשיגיע לידה תתגרש ודאי: הגה אמרה האשה לשלוחה לקבל הגט מיד בעלה אין לקבלו מיד שלוחו אבל אמרה קבל גט מבעלי יכול לקבלו מיד שלוחו (תשובת רשב"א אלף ר"ז) וי"א שאין האשה יכולה לעשות שליח לקבל מיד שליח בעלה:Lois de la mission (chli'hout) et de la rétractation de celle-ci. Il contient soixante-neuf séifim :
La femme peut désigner un émissaire pour recevoir son guet (acte de divorce) de la main de l'émissaire de son mari. En quel cas cela est-il dit ? Lorsqu'elle a désigné un autre émissaire pour le recevoir de lui (de l'émissaire du mari). Mais si elle a dit à l'émissaire du mari : « Que ce guet soit un dépôt chez toi », ou qu'elle lui a dit : « Te voici émissaire pour le recevoir pour moi » – Haga (Rema) : et certains disent : même si elle lui a seulement dit : « Reçois-le » (Beit Yossef au nom du Ramban et du Rachba) – elle est divorcée de façon douteuse (safek) jusqu'à ce que le guet parvienne en sa main ; et dès qu'il parvient en sa main, elle est divorcée de façon certaine. Haga (Rema) : Si la femme a dit à son émissaire de recevoir le guet de la main de son mari, il ne doit pas le recevoir de la main de son émissaire (de l'émissaire du mari) ; mais si elle a dit : « Reçois le guet de mon mari », il peut le recevoir de la main de son émissaire (Responsa du Rachba, 1, 207). Et certains disent que la femme ne peut pas désigner d'émissaire pour recevoir le guet de la main de l'émissaire de son mari.séif 1
- נערה המאורסה אע"פ שמתגרשת בקבלת גיטה בידה כמו קבלת אביה אביה יכול לעשות שליח קבלה אבל היא אינה יכולה לעשות שליח קבלה אא"כ אין לה אב או שנשאת:Une naara fiancée (jeune fille de douze ans à douze ans et demi, au stade des erousin) : bien qu'elle soit divorcée par la réception de son guet en sa main, comme par la réception de son père, son père peut désigner un émissaire de réception ; mais elle ne peut pas désigner d'émissaire de réception, à moins qu'elle n'ait pas de père ou qu'elle soit mariée (par les nissouin).
séif 2
- קטנה אפי' אין לה אב או שנשאת אינה יכולה לעשות שליח קבלה אבל אביה יכול לעשותו אם היא ארוסה:Une mineure (ketana), même si elle n'a pas de père ou qu'elle est mariée, ne peut pas désigner d'émissaire de réception ; mais son père peut en désigner un si elle est seulement fiancée.
séif 3
- המקדש קטנה ע"י אביה וגרשה כשהיא קטנה (בעודה ארוסה ואביה חי) (טור) אביה מקבל גיטה ולא היא שלא מדעתו ויש אומרים שהיא יכולה לקבל גיטה:Celui qui a consacré une mineure (par kiddouchin) par l'intermédiaire de son père et l'a répudiée alors qu'elle est mineure – Haga (Rema) : (alors qu'elle est encore fiancée et que son père est vivant) (Tour) – c'est son père qui reçoit son guet, et non elle, sans son accord (à lui). Et certains disent qu'elle peut recevoir son guet.
séif 4
- נשאת אין אביה יכול לקבל גיטה :Si elle s'est mariée (par les nissouin), son père ne peut pas recevoir son guet.
séif 5
- קדשה אביה כשהיא קטנה ומת או שנשאת אם מבחנת בין גיטה לדבר אחר דהיינו שנותנים לה צרור וזרקתו אגוז ונוטלתו וי"א דהיינו משתגיע לעונת הפעוטות דהיינו בת שית או בת שבע כל חד וחד לפום חורפיה (טור) מתגרשת על ידי עצמה ואם אינה מבחנת וגירשה ע"י עצמה אינה מגורשת אבל ע"י אביה מתגרשת אפילו אינה מבחנת ויש מי שחולק ואומר שכל שאינה מבחנת אינה מתגרשת אפי' ע"י אביה: הגה ע"ל בסדר הגט סעיף צ"ו כיצד כותבין לקטנה המתגרשת על ידי אביה:Si son père l'a fiancée alors qu'elle était mineure et qu'il est mort, ou qu'elle s'est mariée : si elle sait distinguer entre son guet et une autre chose – c'est-à-dire qu'on lui donne un caillou et elle le jette, une noix et elle la prend ; et certains disent : c'est-à-dire lorsqu'elle atteint l'âge des peoutot (jeunes enfants capables de transactions simples) – Haga (Rema) : c'est-à-dire à six ou sept ans, chacun selon sa vivacité d'esprit (Tour) – elle est divorcée par elle-même. Et si elle ne sait pas distinguer et qu'il l'a divorcée par elle-même, elle n'est pas divorcée ; mais par l'intermédiaire de son père, elle est divorcée même si elle ne sait pas distinguer. Et il y a un avis divergent, qui dit que toute mineure qui ne sait pas distinguer ne peut pas être divorcée, même par l'intermédiaire de son père. Haga (Rema) : voir plus loin, dans l'ordre du guet (Séder haGuet), séif 96, comment on écrit le guet pour une mineure divorcée par l'intermédiaire de son père.
séif 6
- כל היכא שיש לקטנה יד לקבל גיטה יש לה תורת חצר (או ד"א) (הגהות מיי' פ"ה) לקבלו כשם שיש לגדולה:Partout où la mineure a une main (capacité juridique) pour recevoir son guet, elle a aussi le statut de la cour ('hatser : sa propriété acquiert pour elle) – Haga (Rema) : (ou des quatre coudées) (Hagahot Maïmoniyot, chapitre 5) – pour le recevoir, comme la majeure.
séif 7
- כשהיא עושה שליח לקבלה צריכה לעשותו בפני שני עדים וצריך לקבל הגט בפני שנים אפי' אם השנים המעידים על השליחות הם מעידים על קבלת גיטה או א' מעיד על השליחות ואחד על הקבלה ואחד מצטרף עם כל אחד להיות מעיד על זה וע"ז: הגה ולכתחילה לא ימסור הבעל הגט ליד השליח עד שיברר תחלה שנעשה שליח לקבלה בעדים (מרדכי ריש התקבל בשם מוהר"ם):Lorsqu'elle désigne un émissaire pour recevoir son guet, elle doit le désigner devant deux témoins, et l'émissaire doit recevoir le guet devant deux témoins ; même si les deux qui témoignent de la mission sont ceux qui témoignent de la réception de son guet, ou si l'un témoigne de la mission et l'autre de la réception, et qu'un troisième se joint à chacun d'eux pour témoigner de ceci et de cela, c'est valable. Haga (Rema) : Et lekhat'hila (a priori), le mari ne remettra pas le guet en main de l'émissaire avant d'avoir d'abord vérifié qu'il a été désigné émissaire de réception devant témoins (Mordekhaï, début du chapitre « Hitkabel », au nom du Maharam).
séif 8
- מה שצריך שני עדים על הקבלה דוקא כשאין השליח כשר אבל אם הוא כשר מצטרף עם עד אחד ויש מי שנראה מדבריו שחולק ע"ז (וה"ה לשליחות להולכה):Le fait qu'il faille deux témoins pour la réception ne vaut que lorsque l'émissaire n'est pas apte à témoigner ; mais s'il est apte, il se joint à un seul témoin. Et il y a un avis dont les paroles semblent contester cela. Haga (Rema) : (et il en est de même pour la mission de transmission.)
séif 9
- במד"א שצריך עידי קבלה כשאבד הגט או נקרע אבל אם היה הגט יוצא מתחת יד שליח קבלה א"צ עידי קבלה (וע"ל סי' זה סעיף י"ג):En quel cas cela est-il dit, qu'il faut des témoins de la réception ? Lorsque le guet a été perdu ou déchiré ; mais si le guet sort de sous la main de l'émissaire de réception, il n'est pas besoin de témoins de la réception. Haga (Rema) : (voir plus loin dans ce siman, séif 13.)
séif 10
- אין שליח להולכה צריך עדים אם הודו השליח והמשלח ואם המשלח כופר ה"ז ספק וי"א ששליח הולכה צריך למנותו בעדים: הגה מיהו השליח נאמן לומר שעשאו בעדים וא"צ עדות על כך (רבי ירוחם ח"ג) ונוהגים להצריך הרשאה ועדים על הרשאה שנעשה שליח וע"ל סעיף כ"ד:L'émissaire de transmission n'a pas besoin de témoins pour sa désignation si l'émissaire et le mandant le reconnaissent ; et si le mandant nie, c'est un doute. Et certains disent qu'il faut désigner l'émissaire de transmission devant témoins. Haga (Rema) : Toutefois, l'émissaire est cru pour dire qu'il (le mari) l'a désigné devant témoins, et il n'est pas besoin de témoignage à ce sujet (Rabbénou Yero'ham, partie 3). Et l'usage est d'exiger une procuration (harchaa) et des témoins sur la procuration, attestant qu'il a été fait émissaire ; voir plus loin, séif 24.
séif 11
- במד"א שאין שליח האיש צריך עדים כשמסר לה גט שחתומים בו עדים אבל אם אין עדים חתומים בו והלך השליח ומסרו לה בפני עדים הרי זו ספק מגורשת:En quel cas cela est-il dit, que l'émissaire de l'homme n'a pas besoin de témoins ? Lorsqu'il lui a remis un guet sur lequel des témoins sont signés ; mais si aucun témoin n'y est signé et que l'émissaire est allé le lui remettre devant témoins, elle est divorcée de façon douteuse.
séif 12
- יש מי שאומר ששליח הולכה ושליח הובאה א"צ לעשותו בעדים ויש מי שחולק: הגה כפל דברים הן בכאן כי בבא זו נתבאר סעיף י"א ויש מחלוקת בדין זה בדרך אחר די"א דשליח הולכה אם מסר לה הגט בינו לבינה וא"א לחזור וליתנו לה בפני שנים דמגורשת מאחר שהגט יוצא מתחת ידה בחותמיו (טור בשם הרמב"ם) וי"א דפסול (טור בשם הגאונים) מיהו אם הגט מקויים בחותמיו מתחת ידה אינה צריכה שתביא עידי מסירה בפנינו רק שאמרה שקבלה אותו בפני שנים כראוי (טור) וה"ה בשליח קבלה מן הבעל:Il y a un avis selon lequel l'émissaire de transmission et l'émissaire d'apport (celui qui apporte le guet d'un pays à l'autre) n'ont pas besoin d'être désignés devant témoins ; et il y a un avis divergent. Haga (Rema) : Ce sont ici des paroles redoublées, car ce cas a été exposé au séif 11. Et il y a une divergence sur cette loi d'une autre manière : certains disent que, pour l'émissaire de transmission, s'il lui a remis le guet seul à seule et qu'il est impossible de recommencer et de le lui donner devant deux témoins, elle est divorcée, puisque le guet sort de sous sa main validé par ses signataires (Tour au nom du Rambam) ; et certains disent qu'il est invalide (Tour au nom des Guéonim). Toutefois, si le guet qui sort de sous sa main est authentifié par ses signataires, elle n'a pas besoin d'amener devant nous les témoins de la remise ; il suffit qu'elle dise qu'elle l'a reçu devant deux témoins comme il se doit (Tour). Et il en est de même pour l'émissaire de réception qui reçoit du mari.
séif 13
- בין שליח קבלה בין שליח הולכה א"צ שישמע מפיהם שממנים אותו שליח לפיכך בין האיש בין האשה יכולים לעשות בפני עדים שליח העומד במקום אחר והעדים כותבים חותמים שמינה לפלוני שליח: (וע"ל סעיף ל"ה):Que ce soit l'émissaire de réception ou l'émissaire de transmission, il n'est pas nécessaire qu'il entende de leur bouche qu'ils le désignent émissaire. C'est pourquoi l'homme comme la femme peuvent désigner devant témoins un émissaire qui se trouve dans un autre lieu, et les témoins écrivent et signent qu'il (ou elle) a désigné untel comme émissaire. Haga (Rema) : (voir plus loin, séif 35.)
séif 14
- בעל שעשה שליח להולכה צריך שיאמר לו תן גט זה לאשתי או שיאמר לסופר ולעדים שיכתבו ויחתמו גט ויתנו לאשתו או לשון שמשמעו שיגרשוה כמו גרשוה או שלחוה או שבקוה או תרכוה או כתבו אגרת ותנו לה אבל אם אמר פטרוה פרנסוה עשו לה כדת עשו לה כנימוס עשו לה כראוי לא אמר כלום אמר להם עזבוה הוציאוה התירוה הניחוה הועילו לה ה"ז ספק:Un mari qui désigne un émissaire de transmission doit lui dire : « Donne ce guet à ma femme », ou dire au scribe et aux témoins d'écrire et de signer un guet et de le donner à sa femme, ou employer une expression qui signifie qu'ils la divorcent, comme : « Divorcez-la » (garchouha), « Renvoyez-la » (chal'houha), « Laissez-la partir » (chivkouha), « Répudiez-la » (tarkhouha), ou « Écrivez une lettre et donnez-la-lui ». Mais s'il a dit : « Libérez-la » (pitrouha), « Entretenez-la » (parnessouha), « Faites-lui selon la loi », « Faites-lui selon la coutume », « Faites-lui comme il convient », il n'a rien dit. S'il leur a dit : « Abandonnez-la », « Faites-la sortir », « Déliez-la », « Laissez-la », « Rendez-lui service », c'est un doute.
séif 15
- האומר כתבו גט לאשתי הרי אלו כותבין ונותנין לבעל בידו ואין נותנין לאשתו עד שיאמר להם ליתן לה ואם נתנו לה אינו גט במד"א בבריא אבל במסוכן והוא אדם שקפץ החולי במהרה והכביד עליו חליו מיד והיוצא בקולר אפי' על עסקי ממון והמפרש בים והיוצא בשיירא ואמר כתבו גט לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו לה שהדבר ידוע שלא נתכוין זה אלא לכתוב וליתן לה:Celui qui dit : « Écrivez un guet pour ma femme », ceux-ci l'écrivent et le donnent au mari en main, et ne le donnent pas à sa femme jusqu'à ce qu'il leur dise de le lui donner ; et s'ils le lui ont donné, ce n'est pas un guet. En quel cas cela est-il dit ? Pour un homme bien portant ; mais pour un malade en danger – c'est-à-dire un homme que la maladie a saisi soudainement et dont l'état s'est aussitôt aggravé –, celui qui sort enchaîné au carcan (emmené prisonnier), même pour des affaires d'argent, celui qui part en mer et celui qui part avec une caravane, s'il a dit : « Écrivez un guet pour ma femme », ceux-ci l'écrivent et le lui donnent, car il est connu que celui-ci n'a eu l'intention que de le faire écrire et de le lui donner.
séif 16
- בריא שאמר כתבו גט לאשתי וכתבו ונתנו לה והרג עצמו מיד כגון שהשליך עצמו מן הגג או הפיל עצמו לים הרי זה גט כשר ואם לא כתבוהו כותבין ונותנין לה כל זמן שיש בו נשמה עלה לגג ודחפתו הרוח ונפל ומת אינו גט:Un homme bien portant qui a dit : « Écrivez un guet pour ma femme », et ils l'ont écrit et le lui ont donné, et il s'est tué aussitôt, par exemple en se jetant du toit ou en se précipitant dans la mer : c'est un guet valide. Et s'ils ne l'avaient pas encore écrit, ils l'écrivent et le lui donnent tant qu'il a un souffle de vie. S'il est monté sur le toit et que le vent l'a poussé, qu'il est tombé et mort, ce n'est pas un guet.
séif 17
- ספק מעצמו נפל ספק הרוח דחפתו אם לאלתר נפל ה"ז גט ואם לא נפל לאלתר הרי זה ספק:S'il y a doute : est-il tombé de lui-même ou le vent l'a-t-il poussé ? S'il est tombé immédiatement, c'est un guet ; et s'il n'est pas tombé immédiatement, c'est un doute.
séif 18
- וכן מי שהיה מושלך לבור ואמר כל השומע קולי יכתוב גט לאשתי ופירש שמו ושם אשתו שם עירו ושם עירה הרי אלו יכתבו לה ואע"פ שהעלוהו ולא הכירוהו הרי זו כשר שזה כשעת הסכנה הוא שכותבין ונותנין אע"פ שאין מכירין וי"א דה"מ שראו לו דמות אדם וחזו ליה נמי בבואה דבבואה הא לאו הכי חיישינן שמא שד הוא שדרך השדים למצא בבורות וכן בשדות:De même, celui qui était jeté dans une fosse et a dit : « Quiconque entend ma voix écrira un guet pour ma femme », et a précisé son nom et le nom de sa femme, le nom de sa ville et le nom de la ville de celle-ci : ceux-là l'écrivent pour elle et le lui donnent. Et bien qu'on l'ait remonté et qu'on ne l'ait pas reconnu, il est valide, car c'est comme un moment de danger, où l'on écrit et donne bien qu'on ne connaisse pas le mari. Et certains disent que cela ne vaut que s'ils lui ont vu une forme humaine et lui ont vu aussi un reflet du reflet (signe que c'est un être humain) ; mais sinon, nous craignons que ce soit un démon, car les démons ont l'habitude de se trouver dans les fosses, et de même dans les champs.
séif 19
- אם היו שם שלשה ואמר כל השומע קולי יכתוב גט לאשתי אחד כותב ושנים חותמים וא"צ מעמד כולם דאע"ג דאמר כל לא הוי כאומר כולכם כתובו:S'il y en avait trois là et qu'il a dit : « Quiconque entend ma voix écrira un guet pour ma femme », l'un écrit et deux signent, et il n'est pas nécessaire que tous soient présents ; car bien qu'il ait dit « quiconque » (kol), ce n'est pas comme s'il avait dit : « Vous tous, écrivez ».
séif 20
- היו רבים עומדים ביחד ואמר הוליכו גט לאשתי איזה מהם שירצה יוליך אותו בשביל כלם (ועיין בסמוך סוף סעיף כ"ג) ואם אמר ב' מכם יוליכוהו יוליכו שנים אפילו היה בכללם אב ובנו דעתו גם על הבן ונעשה הבן שליח במקום האב:S'il y avait plusieurs personnes debout ensemble et qu'il a dit : « Apportez un guet à ma femme », celui d'entre eux qui le veut l'apportera pour eux tous – Haga (Rema) : (voir juste après, fin du séif 23) – et s'il a dit : « Que deux d'entre vous l'apportent », deux l'apporteront. Même s'il y avait parmi eux un père et son fils, son intention porte aussi sur le fils, et le fils devient émissaire à côté du père.
séif 21
- וה"ה לאומר לג' שנים מכם יכתבו גט לאשתי ויחתמו ויתנו לה והיה בהם אב ובנו בין שחתם בנו עם האחר בין שחתם האב עם האחר ה"ז גט כשר:Et il en est de même pour celui qui dit à trois personnes : « Que deux d'entre vous écrivent un guet pour ma femme, le signent et le lui donnent », et qu'il y avait parmi eux un père et son fils : que le fils ait signé avec l'autre ou que le père ait signé avec l'autre, c'est un guet valide.
séif 22
- אמר לחבורה כולכם הוליכוהו אינו גט עד שיוליכוהו כלם והאידנא תקנו חכמים שהאומר לרבים להוליך גט לאשתו יאמר כל אחד מכם יוליך גט לאשתי:S'il a dit à un groupe : « Vous tous, apportez-le », ce n'est pas un guet tant qu'ils ne l'ont pas tous apporté. Et aujourd'hui, les Sages ont institué que celui qui dit à plusieurs d'apporter un guet à sa femme dise : « Que chacun de vous apporte un guet à ma femme ».
séif 23
- מה שכתוב בתיקון שטרות שטר הרשאה בשולח גט ממקום למקום אין צריך אלא לפי שכתוב בה שנותן הבעל רשות לעשות כמה שלוחים אפילו לא יחלה ולא יאנוס: הגה ולכן אם נאבד שטר הרשאה או נפסל והוא שעת הדחק נותנין הגט בלא הרשאה (מהרי"ק שורש כ"ו) והשליח נאמן על השליחות ולומר שעשאו שליח בעדים כמו שנאמן לומר בפני נכתב ובפני נחתם (ועיין לקמן סימן קמ"ב סעיף ג') אבל לכתחילה כותבין הרשאה בדקדוק ונזהרין שלא לכתוב בה ראשי תיבות בתיקון (מהר"י מינץ בשם מהרא"י) גם שלא לשנות בה בדברים הכתובים בגט כגון אם כתוב בגט שם זנביל בב' לא יכתוב בהרשאה בוי"ו (ג"ז שם) וכל כיוצא בזה ונוסח הרשאה עיין בא"ה סימן קמ"א ולמטה סוף ל' ושאר דינים וסדר השליחות עיין לקמן בסדר הגט עידי הרשאה לא יהיו קרובים זה לזה ולא לאיש ולא לאשה ולא לעידי הגט (סדר גיטין סי' ע"ג) ואם נמצאו עידי הרשאה פסולים נתבטל כל השליחות שהרי הם מעידים על עיקר השליחות ושבפניהם עשה הבעל לשליח ולא דמי לשאר פסולי הרשאה כנ"ל ונהגו שהרב המסדר הגט מקיים ההרשאה וי"א דיש לקיימה בג' מיהו אם אינו ניכר רק חתימה אחת סגי (גם זה בסדר) ויש נוהגין לכתוב כתב של מקום הנתינה להודיע אם יש שינוי באיזה דבר בהרשאה (שם בשם מהר"ר ז"ך):Ce qui est écrit dans le Tikoun Chetarot (recueil de formulaires d'actes) – une procuration pour celui qui envoie un guet d'un lieu à un autre – n'est nécessaire que parce qu'il y est écrit que le mari donne la permission de désigner plusieurs émissaires, même s'il (l'émissaire) ne tombe pas malade et n'est pas empêché. Haga (Rema) : C'est pourquoi, si la procuration a été perdue ou invalidée et que c'est un moment de nécessité pressante, on donne le guet sans procuration (Maharik, racine 26) ; et l'émissaire est cru sur la mission, et pour dire qu'il (le mari) l'a désigné émissaire devant témoins, de même qu'il est cru pour dire : « Devant moi il a été écrit et devant moi il a été signé » (voir plus loin, siman 142, séif 3). Mais lekhat'hila, on écrit la procuration avec précision, et l'on prend garde de ne pas y écrire d'abréviations (Tikoun du Mahari Mintz au nom du Maharaï), ni d'y modifier les éléments écrits dans le guet : par exemple, si dans le guet le nom Zanvil est écrit avec un beit, on ne l'écrira pas dans la procuration avec un vav (cela aussi là-bas), et tout ce qui est semblable. Pour le formulaire de la procuration, voir le Tour, Even HaEzer, siman 141, et plus bas, fin du séif 30 ; pour les autres lois et l'ordre de la mission, voir plus loin dans l'ordre du guet (Séder haGuet). Les témoins de la procuration ne seront parents ni l'un de l'autre, ni de l'homme, ni de la femme, ni des témoins du guet (Séder Guittin, siman 73). Et si les témoins de la procuration se révèlent invalides, toute la mission est annulée, car ils témoignent de l'essentiel de la mission, à savoir que c'est devant eux que le mari a désigné l'émissaire ; et ce n'est pas comparable aux autres invalidités de la procuration, me semble-t-il. Et l'on a l'usage que le rav qui ordonne le guet authentifie la procuration ; et certains disent qu'il faut l'authentifier à trois (en tribunal). Toutefois, si l'on ne reconnaît qu'une seule signature, cela suffit (cela aussi dans le Séder). Et certains ont l'usage d'écrire un écrit du lieu de la remise pour faire savoir s'il y a une modification en quelque chose dans la procuration (là-bas, au nom du Maharar Zakh).
séif 24
- אם הבעל או השליח רך בשנים טוב להצריך לדקדק אחריו אם הביא סימנים כשעושה שליח שאין קטן עושה שליח ולא נעשה שליח ואם יש לו זקן בפניו אין לחוש: הגה אבל א"צ לדקדק בעידי חתימה דעידי מסירה כרתי ורגילים להיות הרבה גדולים אצל נתינת הגט (ב"י בשם א"ח) ולפי מה שנוהגין לייחד עידי מסירה ידקדק בהם שיהו גדולים:Si le mari ou l'émissaire est jeune, il est bon d'exiger qu'on vérifie à son sujet s'il avait les signes de puberté au moment où il fait ou devient émissaire, car un mineur ne fait pas d'émissaire et ne devient pas émissaire ; et s'il a une barbe au visage, il n'y a pas à s'inquiéter. Haga (Rema) : Mais il n'est pas nécessaire de vérifier pour les témoins de la signature, car ce sont les témoins de la remise qui opèrent la séparation (édei messira karté), et il y a d'habitude beaucoup d'adultes présents lors de la remise du guet (Beit Yossef au nom de l'Or'hot 'Hayim). Et selon l'usage de désigner nommément des témoins de la remise, on vérifiera qu'ils soient adultes.
séif 25
- נהגו להקנות לעושה שליח להודיע שגמר בלבו ואם אמר בלב שלם אמרתי וגמרתי לעשות דבר זה אין צריך קנין:On a l'usage de faire un acte d'acquisition (kinyan) avec celui qui désigne un émissaire, pour faire savoir qu'il a pris une résolution ferme en son cœur ; et s'il a dit : « C'est d'un cœur entier que j'ai dit et décidé de faire cette chose », il n'est pas besoin de kinyan.
séif 26
- על שטר שליחות קבלה יחתמו שני עדים כשרים וצריך שיהיו בני אדם ידועים שתהי' חתימתן ניכרת במקום הנתינה ואף אם יקיימוה בהנפק צריך שיהיו חתימות הדיינים ניכרות וידועות לבני מקום הנתינה (ועיין בטור אבן העזר סי' קמ"א נוסח שטר שליחות הקבלה):Sur l'acte de mission de réception signeront deux témoins aptes, et il faut que ce soient des personnes connues, afin que leur signature soit reconnaissable au lieu de la remise ; et même si on l'authentifie par un acte de validation du tribunal (hanpek), il faut que les signatures des juges soient reconnaissables et connues des gens du lieu de la remise. Haga (Rema) : (voir dans le Tour, Even HaEzer, siman 141, le formulaire de l'acte de mission de réception.)
séif 27
- צריך ליזהר ולדקדק שתהיה האשה שעושה שליח קבלה גדולה בשנים ובסימנים ואם אין הנשים יודעות כי אם על פי האב צריך רבוי שערות שחורות וגדולות כדי לכוף ראשן לעיקרן:Il faut prendre garde et vérifier que la femme qui désigne un émissaire de réception soit adulte par l'âge et par les signes (de puberté) ; et si les femmes ne le savent que d'après les dires du père, il faut constater de nombreux poils noirs, assez longs pour qu'on puisse replier leur extrémité jusqu'à leur racine.
séif 28
- בשעת נתינת הגט ביד שליח קבלה ישבו ב"ד כשרים שאינם קרובים זה לזה ולא לבעל ולא לאשה ונהגו ליזהר ג"כ שלא יהיה קרוב לשליח ויכירו חתימת ההרשאה ואח"כ יבוא הבעל הגט ויקראוהו ויחזירוהו לו ויבטל כל מודעות ויפסול עדים שיעידו דבר שגורם ביטול הגט ויתנהו ליד השליח ויאמר לו התקבל גט זה לפלונית אשתי והרי היא מגורשת ממני מעכשיו ומותרת לכל אדם ויש מי שאומר שלא יטיל בו שום תנאי ויחזרו לקרותו אחר הנתינה והדיינים יכתבו עדותם (ויהיו החתימות ניכרות וידועות) (טור) ויתננו ליד השליח: הגה ונוסח הגט שנותנים לו עיין בטור סימן זה וכל זה היא מדינא אבל י"א שנכון להחמיר שלא לגרש ע"י שליח קבלה כלל (טור בשם הרי"ף) וכן נוהגין:Au moment de la remise du guet en main de l'émissaire de réception siégera un tribunal (beit din) d'hommes aptes, qui ne soient parents ni l'un de l'autre, ni du mari, ni de la femme ; et l'on a l'usage de veiller aussi à ce qu'aucun ne soit parent de l'émissaire. Ils reconnaîtront la signature de la procuration ; ensuite le mari apportera le guet, ils le liront et le lui rendront ; il annulera toutes les protestations préalables (moda'ot) et invalidera d'avance tout témoin qui témoignerait d'une chose entraînant l'annulation du guet ; puis il le donnera en main de l'émissaire et lui dira : « Reçois ce guet pour Une telle, ma femme ; et voici qu'elle est divorcée de moi dès à présent et permise à tout homme. » Et il y a un avis selon lequel il ne doit y poser aucune condition. Ils le reliront après la remise, et les juges écriront leur témoignage – Haga (Rema) : (et que les signatures soient reconnaissables et connues) (Tour) – et ils le donneront en main de l'émissaire. Haga (Rema) : Pour le formulaire du témoignage que l'on donne à l'émissaire, voir dans le Tour, ce siman. Et tout cela est selon la stricte loi ; mais certains disent qu'il est bon d'être rigoureux et de ne pas divorcer du tout par un émissaire de réception (Tour au nom du Rif), et tel est l'usage.
séif 29
- בנוסח הרשאת שליח הולכה צריך להוסיף על הנוסח שכתוב בטור אבן העזר בפנינו עדים חתומי מטה מסר פלוני בן פלוני גט כריתות ביד פלוני בן פלוני להוליכו לאשתו פלונית בת פלוני וליתן אותו בידה וכך אמר בפנינו פלוני בן פלוני הבעל לשלוחו פלוני בן פלוני הולך גט זה לאשתי פלונית בת פלוני בכל מקום שתמצאנה ותן אותו בידה או ביד שלוחה או ביד שליח שלוחה ותהא ידך כידי ופיך כפי (ודיבורך כדיבורי) (הגהות מרדכי דגיטין): הגה ואם יש תנאי בגט מזכירו כאן וכותבין על תנאי כך וכך וכן חוזר ומזכירו בסוף אחר שכתב ומותרת לכל אדם (גם זה בהג"ה הנ"ל) ועשייתך כעשייתי ונותן אני לך רשות לעשות שליח ושליח שליח עד מאה שלוחים אפי' בלא אונס ותיכף שיגיע גט זה ליד אשתי הנזכרת או ליד שלוחה או ליד שליח שלוחה מידך או מיד שלוחך או מיד שליח שלוחך תהא מגורשת ממנו ומותרת לכל אדם ונותן אני לך רשות למנות שליח ושליח שליח עד מאה אפילו בלא אונס עד שיגיע גט לידה ותיכף שיגיע גט זה ליד אשתי הנזכרת או ליד שלוחה או ליד שליח שלוחה מידך או מיד שלוחך או מיד שליח שלוחך תהא מגורשת ממני ומותרת לכל אדם: הגה וכותבין ג"כ בהרשאה שם העיר עם הנהרות שלה כמו בגט (בסדר גיטין) וכן כותבין כל כינוי האיש והאשה כמו בגט (מהרא"י סי' י"ו וי"ז) וי"א דכותבין אף כינוי השליח (בסדר בשם מהר"ר ז"ך) וי"א שאין להאריך בהרשאה בדברים שאינם צריכין (פסקי מהרא"י סי' ט"ו) וי"א שאין לחוש להאריך בדבר שעיקר השליחות תלוי בו מאחר שכל א' יכול לכתוב כפי צחות לשונו ואינו תיקון חכמים (ב"י) ועיין לקמן בסדר הגט סעיף כ"ו כיצד כותבין בהרשאת מומר שליח הולכה שמביא הרשאה וכתב בה שהוא שליח קבלה אם השליח אינו מכחיש ההרשאה רק שאומר שנעשה שליח הולכה וקבלה אז השליחות כשר ונעשה שליח הולכה ונותן הגט לאשה אבל אם השליח אומר שלא נעשה שליח קבלה מעולם הרי ההרשאה מכחשת אותו ונתבטל כל השליחות גם הגט עצמו פסול מאחר שמוכח שמסדרי הגט היו עמי הארץ ולא ידעו שאין הבעל עושה שליח קבלה יש לחוש לכמה מיני פסולין ב"י מ"כ (מעשה בכה"ג נעשה בפני ר"א מזרחי) וכן כיוצא בזה שניכר אותן שסדרו הגט היו הדיוטות (ריב"ש):Dans le formulaire de la procuration de l'émissaire de transmission, il faut ajouter au formulaire écrit dans le Tour, Even HaEzer : « Devant nous, témoins soussignés, Untel fils d'Untel a remis un acte de divorce (guet keritout) en main d'Untel fils d'Untel pour l'apporter à sa femme Une telle fille d'Untel et le lui donner en main ; et ainsi a dit devant nous Untel fils d'Untel, le mari, à son émissaire Untel fils d'Untel : Apporte ce guet à ma femme Une telle fille d'Untel en tout lieu où tu la trouveras, et donne-le en sa main, ou en main de son émissaire, ou en main de l'émissaire de son émissaire ; et que ta main soit comme ma main et ta bouche comme ma bouche – Haga (Rema) : (et ta parole comme ma parole) (Hagahot Mordekhaï sur Guittin). Haga (Rema) : Et s'il y a une condition dans le guet, on la mentionne ici et l'on écrit : à condition que ceci et cela ; et de même on la mentionne à nouveau à la fin, après avoir écrit « et permise à tout homme » (cela aussi dans la glose susmentionnée) – et ton action comme mon action. Et je te donne la permission de faire un émissaire, et un émissaire d'émissaire, jusqu'à cent émissaires, même sans empêchement ; et dès que ce guet parviendra en main de ma femme susnommée, ou en main de son émissaire, ou en main de l'émissaire de son émissaire, de ta main, ou de la main de ton émissaire, ou de la main de l'émissaire de ton émissaire, elle sera divorcée de lui et permise à tout homme. Et je te donne la permission de nommer un émissaire, et un émissaire d'émissaire, jusqu'à cent, même sans empêchement, jusqu'à ce que le guet parvienne en sa main ; et dès que ce guet parviendra en main de ma femme susnommée, ou en main de son émissaire, ou en main de l'émissaire de son émissaire, de ta main, ou de la main de ton émissaire, ou de la main de l'émissaire de ton émissaire, elle sera divorcée de moi et permise à tout homme. » Haga (Rema) : Et l'on écrit aussi dans la procuration le nom de la ville avec ses rivières, comme dans le guet (Séder Guittin), et de même on écrit tous les surnoms de l'homme et de la femme, comme dans le guet (Maharaï, siman 16 et 17) ; certains disent qu'on écrit même les surnoms de l'émissaire (Séder, au nom du Maharar Zakh) ; certains disent qu'il ne faut pas allonger la procuration de choses non nécessaires (Pessakim du Maharaï, siman 15) ; et certains disent qu'il n'y a pas à craindre d'allonger pour une chose dont dépend l'essentiel de la mission, puisque chacun peut écrire selon l'élégance de sa langue, et ce n'est pas une institution des Sages (Beit Yossef). Et voir plus loin, dans l'ordre du guet, séif 26, comment on écrit dans la procuration d'un apostat (mechoumad). Un émissaire de transmission qui apporte une procuration où il est écrit qu'il est émissaire de réception : si l'émissaire ne contredit pas la procuration, mais dit seulement qu'il a été fait émissaire de transmission et de réception, alors la mission est valide ; il devient émissaire de transmission et donne le guet à la femme. Mais si l'émissaire dit qu'il n'a jamais été fait émissaire de réception, la procuration le contredit et toute la mission est annulée ; le guet lui-même aussi est invalide, puisqu'il est démontré que ceux qui ont ordonné le guet étaient des ignorants (amé haarets) et ne savaient pas que le mari ne fait pas d'émissaire de réception : il faut craindre plusieurs sortes d'invalidités (Beit Yossef, d'après un écrit trouvé) (un cas semblable s'est produit devant Rabbi Eliyahou Mizra'hi) ; et de même pour tout cas semblable où il est reconnaissable que ceux qui ont ordonné le guet étaient des profanes (Rivach).
séif 30
- הכל כשרים לשליחות הגט בין לקבלה בין להולכה אחד האיש ואחד האשה חוץ מחש"ו עבד ונכרי ויש מי שאומר שאם העבד הוא שליח הולכה הוי ספק:Tous sont aptes à la mission du guet, aussi bien pour la réception que pour la transmission, l'homme comme la femme, sauf le sourd-muet, le dément et le mineur ('hérech, chotè vekatan), l'esclave et le non-Juif. Et il y a un avis selon lequel, si l'esclave est émissaire de transmission, c'est un doute.
séif 31
- היה השליח קטן כשנתנו לו הגט והגדיל והביאו או חרש ונתפקח שוטה ונשתפה עבד ונשתחרר נכרי ונתגייר פסול אבל אם נתן לו הגט כשהוא פקח ונתחרש וחזר ונתפקח שפוי ונשתטה וחזר ונשתפה כשר כיון שתחלתו וסופו בכשרות:Si l'émissaire était mineur lorsqu'on lui a donné le guet et qu'il a grandi puis l'a apporté, ou sourd-muet et qu'il a recouvré ses facultés, dément et qu'il a recouvré la raison, esclave et qu'il a été affranchi, non-Juif et qu'il s'est converti, c'est invalide. Mais si on lui a donné le guet alors qu'il était sain, qu'il est devenu sourd-muet puis a recouvré ses facultés, sensé, qu'il est devenu dément puis a recouvré la raison, c'est valide, puisque son début et sa fin sont dans l'aptitude.
séif 32
- הנשים והקרובים כשרים לשליחות הגט: הגה ויש מי שכתב דבמקום שאפשר לכתחילה לא יהא השליח קרוב לאיש ולא לאשה ולא לדיינים שנותנים הגט לפניהם (בסדר גיטין) אפילו הפסולים מדברי סופרים בעבירה כשרים לשליחות הגט אבל הפסולים בעבירה מד"ת פסולים להבאת הגט אא"כ נתקיים הגט בחותמיו ויש פוסלים אף בנתקיים בחותמיו ודין מומר כדין פסולי עדות מדאורייתא כן משמע בהגהות אלפסי דגיטין:Les femmes et les parents sont aptes à la mission du guet. Haga (Rema) : Et il y a un avis qui écrit que, là où c'est possible, lekhat'hila, l'émissaire ne sera parent ni de l'homme, ni de la femme, ni des juges devant lesquels on donne le guet (Séder Guittin). Même ceux qui sont invalidés comme témoins d'ordre rabbinique pour une transgression sont aptes à la mission du guet ; mais ceux qui sont invalidés pour une transgression de la Torah sont inaptes à apporter le guet, à moins que le guet n'ait été authentifié par ses signataires ; et certains les invalident même lorsqu'il a été authentifié par ses signataires. Et la loi de l'apostat est comme celle des invalides au témoignage de la Torah ; c'est ce qui ressort des Hagahot Alfassi sur Guittin.
séif 33
- היו פסולים כשנתמנו שלוחים וחזרו בתשובה קודם שנתנוהו לאשה כשרים:S'ils étaient invalides lorsqu'ils ont été nommés émissaires et qu'ils se sont repentis avant de le donner à la femme, ils sont aptes.
séif 34
- השולח גט ביד כותי שיתננו לפלוני ומינה הבעל בכתבו לאותו פלוני שליח להוליך הגט לאשתו כשר מפני שהכותי אינו עושה אלא מעשה קוף בעלמא. הגה מיהו יש חולקין וסבירא להו דאין למנות שליח הולכה ע"י כתב גם לא ראיתי נוהגין כך:Celui qui envoie un guet par un Kouti (non-Juif) pour qu'il le donne à Untel, et que le mari, dans son écrit, a nommé cet Untel émissaire pour apporter le guet à sa femme : c'est valide, car le Kouti ne fait qu'un simple acte de singe (un geste mécanique sans portée juridique). Haga (Rema) : Toutefois, certains contestent et estiment qu'on ne peut pas nommer un émissaire de transmission par écrit ; et je n'ai pas non plus vu qu'on en ait l'usage.
séif 35
- נתן הגט לשליח וא"ל הולך גט זה לאשתי א"ל השליח איני מכירה א"ל הבעל תנהו לפלוני שהוא מכירה ויתנהו לה הראשון לא נעשה שליח לגירושין רק להוליך הגט לאותו פלוני ולא יכול לשלחו לו ע"י שליח (טור) ואותו פלוני הוא שליח לגירושין ונותנו לה או משלחו ביד אחר אם חלה או נאנס ואם נתן לה הגט הראשון או שלוחו ה"ז ספק מגורשת: הגה השולח גט לאשתו ואין השליח מכירה יתנהו לה ע"פ שנים שזאת אשתו (טור) :Il a donné le guet à l'émissaire et lui a dit : « Apporte ce guet à ma femme. » L'émissaire lui a dit : « Je ne la connais pas. » Le mari lui a dit : « Donne-le à Untel, qui la connaît, et il le lui donnera. » Le premier n'est pas devenu émissaire pour le divorce, mais seulement pour apporter le guet à cet Untel – Haga (Rema) : et il ne peut pas le lui envoyer par un émissaire (Tour) – et cet Untel est l'émissaire pour le divorce : il le lui donne, ou l'envoie par un autre s'il tombe malade ou est empêché. Et si le premier, ou son émissaire, lui a donné le guet, elle est divorcée de façon douteuse. Haga (Rema) : Celui qui envoie un guet à sa femme, et l'émissaire ne la connaît pas, il le lui donnera sur la foi de deux témoins attestant que c'est bien sa femme (Tour).
séif 36
- נתן הגט לשליח ואמר לו לא תתנהו לה עד שלשים יום אם חלה או נאנס בתוך שלשים יכול לעשות שליח שיתנהו לה לאחר שלשים יום אע"פ שאינו עכשיו שליח לגירושין הואיל ולאחר שלשים יהיה שליח לגירושין ובלבד שיאמר הבעל נאמנת עלי שלא פייסתי אם היא נשואה ויש מי שאומר שלא ימסור מיד לשליח שני אלא ימסור שליחתו לב"ד והם לא יעשו לשני שליח עד אחר שלשים יום.Il a donné le guet à l'émissaire et lui a dit : « Ne le lui donne pas avant trente jours. » S'il (l'émissaire) tombe malade ou est empêché au cours des trente jours, il peut désigner un émissaire qui le lui donnera après trente jours ; bien qu'il ne soit pas maintenant émissaire pour le divorce, puisqu'après trente jours il sera émissaire pour le divorce. À condition que le mari dise : « Elle est crue à mes yeux pour affirmer que je ne me suis pas réconcilié avec elle », si elle est mariée (par les nissouin). Et il y a un avis selon lequel il ne le remettra pas aussitôt au second émissaire, mais remettra sa mission au tribunal, et celui-ci ne fera du second son émissaire qu'après trente jours.
séif 37
- השולח גט לאשתו ואמר לו הולך גט זה לאשתי או שאמר ליה אתה הולך לא ישלחנו ביד אחר אא"כ חלה או נאנס או שפירש לו שיכול למנות שליח ושליח שליח עד כמה שלוחים (פי' לו שלא ישלחנו ביד אחר לא יוכל לעשות שליח אפי' חלה או נאנס) (כן משמע בטור) ויש מי שחולק ואמר דבהולך סתם יכול לשלחו ע"י אחר אע"פ שלא חלה ובאת הולך לא ישלחנו ע"י אחר אא"כ חלה או שפירש לו שיוכל למנות שליח:Celui qui envoie un guet à sa femme et lui a dit : « Apporte ce guet à ma femme » (holekh), ou lui a dit : « Toi, apporte-le » (ata holekh), il (l'émissaire) ne l'enverra pas par un autre, à moins qu'il ne tombe malade ou ne soit empêché, ou que le mari ne lui ait précisé qu'il peut nommer un émissaire, et un émissaire d'émissaire, jusqu'à plusieurs émissaires – Haga (Rema) : (s'il lui a précisé de ne pas l'envoyer par un autre, il ne peut pas désigner d'émissaire, même s'il tombe malade ou est empêché) (c'est ce qui ressort du Tour) – et il y a un avis divergent qui dit qu'avec un simple « Apporte », il peut l'envoyer par un autre même s'il n'est pas tombé malade ; et avec « Toi, apporte », il ne l'enverra pas par un autre, à moins qu'il ne soit tombé malade ou que le mari ne lui ait précisé qu'il pourra nommer un émissaire.
séif 38
- דין שליח שני כדין שליח ראשון שאינו יכול למנות שליח אא"כ נאנס או שפירש לו:La loi du second émissaire est comme la loi du premier émissaire : il ne peut pas nommer d'émissaire, à moins qu'il ne soit empêché ou que le mari ne le lui ait précisé.
séif 39
- כשממנה השליח שליח אחר אם הוא צ"ל בפני נכתב ובפני נחתם צריך למנותו בפני ב"ד ואם אינו צ"ל בפני נכתב ובפני נחתם א"צ למנותו בפני ב"ד אבל צריך למנותו בפני עדים (וע"ל סי' קמ"ב ס"ט):Lorsque l'émissaire nomme un autre émissaire : s'il doit dire « Devant moi il a été écrit et devant moi il a été signé », il doit le nommer devant un tribunal ; et s'il n'a pas à dire « Devant moi il a été écrit et devant moi il a été signé », il n'a pas besoin de le nommer devant un tribunal, mais il doit le nommer devant témoins. Haga (Rema) : (voir plus loin, siman 142, séif 9.)
séif 40
- שליח שעשה שני ושני שלישי אם מת הבעל נתבטלו כלם אבל אם הבעל קיים אע"פ שמת השליח הראשון לא נתבטל שליחות השאר מאחר שהבעל קיים:Un émissaire qui en a fait un second, et le second un troisième : si le mari meurt, ils sont tous annulés ; mais si le mari est vivant, même si le premier émissaire est mort, la mission des autres n'est pas annulée, puisque le mari est vivant.
séif 41
- אם מת שליח שני יכול שליח ראשון ליטלו מיורשיו של שני ויוליכנו או ישלחנו ביד אחר:Si le second émissaire est mort, le premier émissaire peut le (le guet) reprendre de ses héritiers et l'apporter, ou l'envoyer par un autre.
séif 42
- שליח קבלה אינו יכול למנות שליח ואפי' נאנס ואפי' נתנה לו רשות למנות שליח משום דה"ל מילי ומילי לא ממסרן לשליח ויש מתירין אם נתנה לו רשות למנות שליח (ואז יוכל למנות אחר בלא ב"ד רק לפני שנים) (ב"י בשם הרשב"ץ):Un émissaire de réception ne peut pas nommer d'émissaire, même s'il est empêché, et même si elle lui a donné la permission de nommer un émissaire, car ce sont de simples paroles (milé), et des paroles ne se transmettent pas à un émissaire. Et certains permettent si elle lui a donné la permission de nommer un émissaire. Haga (Rema) : (et alors il peut en nommer un autre sans tribunal, seulement devant deux témoins) (Beit Yossef au nom du Rachbats).
séif 43
- אם עשתה שליח קבלה וחזרה ועשתה שליח אפי' עשרה זה אחר זה או שעשתה עשרה בבת אחת כל שהגיע הגט ליד א' מהן מגורשת (ואפי' נתן ביד אחד מהם גט פסול ולשני גט כשר מגורשת) (מרדכי ריש השולח):Si elle a désigné un émissaire de réception, puis a de nouveau désigné un émissaire – même dix l'un après l'autre –, ou si elle en a désigné dix à la fois, dès que le guet parvient en main de l'un d'eux, elle est divorcée. Haga (Rema) : (et même s'il a donné en main de l'un d'eux un guet invalide et au second un guet valide, elle est divorcée) (Mordekhaï, début du chapitre « HaCholea'h »).
séif 44
- השליח ששינה בשליחותו ממה שאמר לו הוא או היא לא עשה כלום כיצד אמר ליה תנהו לה במקום פלוני ונתנו לה במקום אחר אל תתנהו לה אלא בעליה ונתנו לה בבית או איפכא או אל תתנהו לה אלא בימין ונתנו לה בשמאל או איפכא לא עשה כלום:L'émissaire qui a modifié sa mission par rapport à ce que lui (le mari) ou elle lui a dit n'a rien fait. Comment ? Il lui a dit : « Donne-le-lui à tel endroit », et il le lui a donné à un autre endroit ; « Ne le lui donne qu'à l'étage », et il le lui a donné dans la maison, ou l'inverse ; ou « Ne le lui donne que de la main droite », et il le lui a donné de la gauche, ou l'inverse : il n'a rien fait.
séif 45
- יש מי שאומר שאם אמר לו אל תגרשנה אלא בימיניך אינו יכול לשלחו ביד אחר אפי' אם חלה דה"ל כאלו פירש לא יגרשנה אחר אלא אתה:Il y a un avis selon lequel, s'il lui a dit : « Ne la divorce que de ta main droite », il ne peut pas l'envoyer par un autre, même s'il tombe malade, car c'est comme s'il avait précisé : « Qu'aucun autre ne la divorce, sinon toi. »
séif 46
- אמר ליה תן גט זה לאשתי והרי היא במקום פלוני ונתנו לה במקום אחר הרי זה גט שאין זה קפידא אלא מראה מקום:Il lui a dit : « Donne ce guet à ma femme, et elle se trouve à tel endroit », et il le lui a donné à un autre endroit : c'est un guet, car ce n'est pas une exigence, mais une simple indication du lieu.
séif 47
- אמר לו תנהו לה ביום פלוני ונתנה לה בתוך הזמן אינו גט אל תתנהו לה אלא ביום פלו' ונתנו לה בין מלפניו בין מלאחריו אינו גט:Il lui a dit : « Donne-le-lui tel jour », et il le lui a donné avant ce terme : ce n'est pas un guet. « Ne le lui donne que tel jour », et il le lui a donné soit avant, soit après : ce n'est pas un guet.
séif 48
- האשה שאמרה לשלוחה קבל לי גיטי במקום פלוני וקבלו במקום אחר אינו גט אבל אם אמרה הבא לי גיטי במקום פלוני והביאו לה במקום אחר כשר:La femme qui a dit à son émissaire : « Reçois pour moi mon guet à tel endroit », et il l'a reçu à un autre endroit : ce n'est pas un guet. Mais si elle a dit : « Apporte-moi mon guet à tel endroit », et il le lui a apporté à un autre endroit, c'est valide.
séif 49
- אמרה לו התקבל לי גיטי בבבל ופעמים תמצאנו בדמשק בכל מקום שיקבלנו הוי גט ובלבד לכשיגיע לבבל למקום שאמרה היא:Elle lui a dit : « Reçois pour moi mon guet à Babylone », et parfois tu le trouveras (le mari) à Damas : en tout lieu où il le recevra, c'est un guet, pourvu que ce soit lorsqu'il arrivera à Babylone, au lieu qu'elle a indiqué (que le divorce prenne effet).
séif 50
- אמר הבעל לשליח טול ממנה חפץ פלוני ותן לה גט זה הרי זה לא ישלחנו ביד אחר ואם שלחו ביד אחר ונתנה האשה לשליח החפץ תחלה ואח"כ נתן הגט ה"ז מגורשת ואם נתן לה הגט תחילה ואח"כ נתנה החפץ אפי' ביד שליח ראשון אינו גט אמר לו תן לה הגט וטול ממנה חפץ פלוני ה"ז לא ישלחנו ביד אחר שאין רצונו שיהיה פקדונו ביד אחר ואם שלחו ביד אחר ה"ז גט בין שנתנה תחילה בין שלא נתנה אלא בסוף וי"א שכשאמר לו טול ממנה חפץ פלוני ותן לה הגט אם שלחו ביד אחר אפי' נתנה לו החפץ תחלה ואח"כ נתן לה הגט מאחר שלא נתנה החפץ ביד שליח ראשון קודם שתקבל הגט משליח שני אינה מגורשת כיצד יעשה יטלנו הראשון מידה ויחזור ויתננו לה בתורת גירושין אחר שהגיע לידו החפץ:Le mari a dit à l'émissaire : « Prends d'elle tel objet et donne-lui ce guet » : celui-ci ne l'enverra pas par un autre. Et s'il l'a envoyé par un autre, et que la femme a d'abord donné l'objet à l'émissaire, puis qu'il lui a donné le guet, elle est divorcée ; mais s'il lui a d'abord donné le guet et qu'ensuite elle a donné l'objet, même en main du premier émissaire, ce n'est pas un guet. S'il lui a dit : « Donne-lui le guet et prends d'elle tel objet », il ne l'enverra pas par un autre, car il (le mari) ne veut pas que son dépôt (l'objet) soit en main d'un autre ; et s'il l'a envoyé par un autre, c'est un guet, qu'elle l'ait donné (l'objet) au début ou seulement à la fin. Et certains disent que, lorsqu'il lui a dit : « Prends d'elle tel objet et donne-lui le guet », s'il l'a envoyé par un autre, même si elle lui a d'abord donné l'objet puis qu'il lui a donné le guet, puisqu'elle n'a pas donné l'objet en main du premier émissaire avant de recevoir le guet du second émissaire, elle n'est pas divorcée. Comment faire ? Le premier le (le guet) reprendra de sa main et le lui redonnera à titre de divorce, après que l'objet lui sera parvenu en main.
séif 51
- כל תנאי שהתנה הבעל עם השליח כגון אל תגרשנה אלא בבית או בעליה וכיוצא בזה אם לא הרשהו הבעל למנות שליח אינו יכול לשלחו ביד אחר לכתחילה שמא לא ידקדק השני בשליחותו ויתבטל הגט: הגה מיהו אם עשה שליח שני אפי' לא הגיד לו התנאי או החליף לו אם יתקיים התנאי הוי גט (ריב"ש סי' שי"ו) אם התנה שתמחול לו כל זכות שיש לה עליו אע"ג דלענין דינא יש לדון מהו בכלל כל זכות מ"מ יש להחמיר לענין גט שתמחול כל זכות שיש לה עליו וא"כ תדון עמו מהו בכלל וכן כל כיוצא בזה (שם סי' שי"ז):Pour toute condition que le mari a posée à l'émissaire, par exemple : « Ne la divorce que dans la maison » ou « à l'étage », et autres cas semblables, si le mari ne l'a pas autorisé à nommer un émissaire, il ne peut pas l'envoyer par un autre lekhat'hila, de peur que le second ne soit pas exact dans sa mission et que le guet soit annulé. Haga (Rema) : Toutefois, s'il a fait un second émissaire, même s'il ne lui a pas fait part de la condition ou qu'il la lui a changée, si la condition est accomplie, c'est un guet (Rivach, siman 316). S'il a posé comme condition qu'elle lui renonce à tout droit qu'elle a sur lui : bien que, pour la stricte loi, on puisse débattre de ce qui est inclus dans « tout droit », il faut néanmoins être rigoureux, s'agissant du guet, et exiger qu'elle renonce à tout droit qu'elle a sur lui ; ensuite elle débattra avec lui de ce qui y est inclus ; et de même dans tout cas semblable (là-bas, siman 317).
séif 52
- שליח המביא גט במקום שאינו צ"ל בפני נכתב ובפני נחתם נותנו לה ומתגרשת בו ונשאת אע"פ שאין מכירין חתימות העדים וגובה כתובתה מבני חרי ואם בא ע"א וערער לומר שהוא מזויף אין שומעין לו באו שנים וערערו אפי' נשאת כבר תצא ואם בא הבעל וערער ואמר לא גרשתי מעולם וגט שהובא לה מזויף הוא יתקיים בחותמיו ואם לא נתקיים ולא נודעו עידיו כלל תצא והולד ממזר שהרי אינה מגורשת אבד הגט הרי זו ספק מגורשת:Un émissaire qui apporte un guet dans un lieu où il n'a pas à dire « Devant moi il a été écrit et devant moi il a été signé » le lui donne, et elle est divorcée par lui et peut se remarier, bien qu'on ne reconnaisse pas les signatures des témoins ; et elle perçoit sa ketouba sur les biens libres (bené 'horin, non hypothéqués). Si un seul témoin vient contester en disant qu'il est falsifié, on ne l'écoute pas ; si deux sont venus contester, même si elle s'est déjà remariée, elle doit quitter son mari. Et si le mari vient contester en disant : « Je n'ai jamais divorcé, et le guet qui lui a été apporté est falsifié », il doit être authentifié par ses signataires ; et s'il n'a pas été authentifié et qu'on ne connaît pas du tout ses témoins, elle doit quitter son second mari, et l'enfant est mamzer (enfant né d'une union interdite), car elle n'est pas divorcée. Si le guet a été perdu, elle est divorcée de façon douteuse.
séif 53
- חמותה ובת חמותה וצרתה אפי' היתה נשואה לאחר ויבמתה אפי' היא אחותה ובת בעלה אינן נאמנות להביא את גיטה במקום שא"צ לומר בפ"נ ובפ"נ דשמא מזוייף הוא והם מכוונות לקלקלה ואם הוא במקום שצ"ל בפ"נ ובפ"נ ואמרוהו נאמנות ואם הוא במקום שאצ"ל ואמרוהו י"א שנאמנות וי"א שאינן נאמנות:Sa belle-mère, la fille de sa belle-mère, sa co-épouse – même si elle a été mariée à un autre –, sa belle-sœur (yevama) – même si c'est sa sœur –, et la fille de son mari ne sont pas crues pour apporter son guet dans un lieu où il n'est pas nécessaire de dire « Devant moi il a été écrit et devant moi il a été signé », car peut-être est-il falsifié et elles cherchent à lui nuire. Et si c'est dans un lieu où il faut dire « Devant moi il a été écrit et devant moi il a été signé » et qu'elles l'ont dit, elles sont crues. Et si c'est dans un lieu où il n'est pas nécessaire de le dire et qu'elles l'ont dit, certains disent qu'elles sont crues et certains disent qu'elles ne sont pas crues.
séif 54
- עשתה שליח לקבלה בעדים והגט יוצא מתחת ידו והבעל אומר מזויף הוא אם נתקיים בחותמיו או בעידי מסירה ה"ז מגורשת ואם הוא מודה שכתבו אלא שאומר שלא נתנו בתורת גירושין אלא בתורת פקדון והשליח אומר שקבלו בשבילו שתתגרש בו השליח נאמן אפי' אם שלשתם בעיר אחת. וי"א שאם שלשתם בעיר אחת הבעל נאמן דאם איתא דבתורת גירושין יהביה לדידה הוי יהיב לה ודוקא כשטוען שלפקדון נתנו לו אבל אם טוען שעשאו שליח להולכה ורוצה לחזור בו קודם שיגיע לידה אינו נאמן ואם אינם בעיר אחת השליח נאמן והוא שבאו בפנינו עדים שעשאתו שליח קבלה והשליח אומר שמסרו [לו] בפני עדים: הגה י"א דוקא שהגט יוצא מתחת ידו אבל אין הגט בידו אינו נאמן אפי' היה לו עדים שראוהו תחת ידו (כן משמע מהטור לדעת הרא"ש) ולסברא זו טוב ליזהר שלא לגרש ע"י שליח כשהבעל והאשה בעיר אחת משום דמצי מיפק מינה חורבה שאם יטעון שלא נתנו לו לגירושין שהוא נאמן: הגה ואין חילוק בזה בין שליח הולכה לשליח קבלה (כ"כ הרי"ף) מיהו בזמן שהרשאה בידו שנעשה שליח לגרש אין חילוק בין אם הבעל בעיר או לא (מהר"ם פאדווה סימן ג') ואם האשה אומרת בפני קבלו שליח לגירושין נאמנת ויש אומרים דוקא כשהגט ביד האשה:Elle a désigné un émissaire de réception devant témoins, le guet sort de sous sa main (de l'émissaire), et le mari dit qu'il est falsifié : s'il est authentifié par ses signataires ou par les témoins de la remise, elle est divorcée. Et s'il (le mari) reconnaît l'avoir écrit, mais dit qu'il ne l'a pas donné à titre de divorce mais à titre de dépôt, et que l'émissaire dit qu'il l'a reçu pour elle afin qu'elle soit divorcée par lui, l'émissaire est cru, même s'ils sont tous trois dans une même ville. Et certains disent que, s'ils sont tous trois dans une même ville, le mari est cru, car s'il était vrai qu'il l'avait donné à titre de divorce, il le lui aurait donné à elle directement. Et cela seulement lorsqu'il prétend le lui avoir donné en dépôt ; mais s'il prétend l'avoir fait émissaire de transmission et veut se rétracter avant qu'il parvienne en sa main à elle, il n'est pas cru. Et s'ils ne sont pas dans une même ville, l'émissaire est cru, à condition que des témoins soient venus devant nous attester qu'elle l'a fait émissaire de réception, et que l'émissaire dise qu'il (le mari) le lui a remis devant témoins. Haga (Rema) : Certains disent : seulement lorsque le guet sort de sous sa main ; mais si le guet n'est pas en sa main, il n'est pas cru, même s'il avait des témoins qui l'ont vu sous sa main (c'est ce qui ressort du Tour selon l'avis du Roch). Et selon cette opinion, il est bon de prendre garde de ne pas divorcer par un émissaire lorsque le mari et la femme sont dans une même ville, car il pourrait en résulter un dommage : s'il prétend qu'il ne le lui a pas donné pour le divorce, il est cru. Haga (Rema) : Et il n'y a pas de distinction à ce sujet entre l'émissaire de transmission et l'émissaire de réception (ainsi l'a écrit le Rif). Toutefois, lorsqu'il a en main une procuration attestant qu'il a été fait émissaire pour divorcer, il n'y a pas de différence, que le mari soit dans la ville ou non (Maharam de Padoue, siman 3). Et si la femme dit : « C'est devant moi qu'il (l'émissaire) l'a reçu à titre de divorce », elle est crue ; et certains disent : seulement lorsque le guet est en main de la femme.
séif 55
- היה הגט יוצא מיד האשה והיא אומרת שליח זה נתנו לי לגירושין והשליח אומר כן נתתיו לה ולגירושין והבעל אומר לא נתתיו לו אלא לפקדון השליח נאמן והיא מגורשת ואם אבד הגט ואין עדים שראו אותו בידה אע"פ שהבעל אומר לגירושין נתתיו לשליח והשליח אומר נתתיו לה הרי זו ספק מגורשת שהרי הוחזקה אשת איש ואין כאן אלא עד אחד ובעל ואפי' אמרה האשה בפני נתנו לו לגירושין ונתנו השליח לי הואיל והבעל והשליח מסייעים אותה אפשר שתעיז פניה ושמא לא נתגרשה:Si le guet sort de sous la main de la femme, qu'elle dit : « Cet émissaire me l'a donné à titre de divorce », que l'émissaire dit : « Oui, je le lui ai donné, et à titre de divorce », et que le mari dit : « Je ne le lui ai donné qu'en dépôt », l'émissaire est cru et elle est divorcée. Et si le guet est perdu et qu'il n'y a pas de témoins qui l'ont vu en sa main, bien que le mari dise : « Je l'ai donné à l'émissaire à titre de divorce » et que l'émissaire dise : « Je le lui ai donné », elle est divorcée de façon douteuse, car elle a le statut établi de femme mariée, et il n'y a ici qu'un seul témoin et le mari. Et même si la femme a dit : « C'est devant moi qu'il (le mari) le lui a donné à titre de divorce, et l'émissaire me l'a donné », puisque le mari et l'émissaire la soutiennent, il se peut qu'elle ait l'audace de mentir, et peut-être n'a-t-elle pas été divorcée.
séif 56
- שליח קבלה שקיבל הגט לאשה ושלחו לה בפני שני עדים והגיע הגט לידה ונטלתו והרי הגט יוצא מתחת ידה והיא אינה יודעת אם בעלה שלחו לה או שליח קבלה שלה או שלוחו של בעל הרי זו מגורשת ואם בא הבעל וערער שלא כתבו או שהוא גט בטל יתקיים בחותמיו שהרי עדים מעידים שהגט שנתנו לה יצא מתחת יד שלוחה שידו כידה ואע"פ שהיא אינה יודעת הרי העדים ידעו ואם לא נתקיים אינה מגורשת וי"א שאם שלשתם בעיר אחת איכא למיחש שמא יאמר הבעל לפקדון נתתיו ואפילו אינן בעיר אחת י"א דאין השליח נאמן רק כשהגט בידו (כן משמע מהטור לדעת הרא"ש) (דהוי כשליש שיתבאר בח"ה סי' נ"ו):Un émissaire de réception qui a reçu le guet pour la femme et le lui a envoyé devant deux témoins ; le guet est parvenu en sa main, elle l'a pris, et voici que le guet sort de sous sa main ; mais elle ne sait pas si c'est son mari qui le lui a envoyé, ou son émissaire de réception, ou l'émissaire du mari : elle est divorcée. Et si le mari vient contester en disant qu'il ne l'a pas écrit ou que c'est un guet annulé, il doit être authentifié par ses signataires, car les témoins attestent que le guet qui lui a été donné est sorti de sous la main de son émissaire, dont la main est comme sa main ; et bien qu'elle ne le sache pas, les témoins le savent. Et s'il n'est pas authentifié, elle n'est pas divorcée. Et certains disent que, s'ils sont tous trois dans une même ville, il y a lieu de craindre que le mari dise : « Je l'ai donné en dépôt. » Haga (Rema) : Et même s'ils ne sont pas dans une même ville, certains disent que l'émissaire n'est cru que lorsque le guet est en sa main (c'est ce qui ressort du Tour selon l'avis du Roch) (car c'est comme un tiers dépositaire [chalich], comme il sera exposé dans 'Hochen Michpat, siman 56).
séif 57
- כיון שהשולח גט לאשתו אינו גט עד שיגיע לידה הוא חייב במזונותיה ובכל תנאי כתובה עד שיגיע לידה או ליד שליח קבלה ואם מת קודם שיגיע אין גט לאחר מיתה:Puisque, pour celui qui envoie un guet à sa femme, ce n'est un guet que lorsqu'il parvient en sa main, il est tenu à son entretien et à toutes les conditions de la ketouba jusqu'à ce qu'il parvienne en sa main ou en main de son émissaire de réception ; et s'il meurt avant qu'il y parvienne, il n'y a pas de guet après la mort.
séif 58
- השולח גט לאשתו ובטלו קודם שיגיע לידה ה"ז בטל ואם הגיע לידה אינו יכול לבטלו אפי' בתוך כדי דיבור: הגה י"א דמומר אינו יכול לעשות שליח להוליך גט לאשתו דחיישינן שמא יבטלנו (מהרי"ו סי' קכ"ו) ואף אם מקבל עליו בחרם ובשבועה שלא לבטלו לא מהני דחיישי' שמא יעבור על שבועתו וי"א דהמומר עושה השליח תחלה שליח לקבלה ואומר לשליח זכי בגט זה לאשתי פלונית ובו תהא מגורשת וכו' ונותנו לשליח ואח"כ חוזר ולקחו מן השליח ועושה אותו שליח להולכה ואומר הולך גט לאשתי וכו' (ת"ה סימן רל"ז ובפסקיו סימן מ"ב) וכן נוהגין אבל לא יעשה השליח תחלה שליח להולכה ואח"כ שליח לקבלה וכבר נתבאר כל זה לעיל סימן ק"מ סעיף י"א:Celui qui envoie un guet à sa femme et l'a annulé avant qu'il parvienne en sa main : il est annulé ; et s'il est parvenu en sa main, il ne peut plus l'annuler, même dans le délai d'une parole (tokh kedé dibour). Haga (Rema) : Certains disent qu'un apostat ne peut pas faire d'émissaire pour apporter un guet à sa femme, car on craint qu'il ne l'annule (Mahari Weil, siman 126) ; et même s'il s'engage par 'hérem (anathème) et par serment à ne pas l'annuler, cela n'est d'aucune utilité, car on craint qu'il ne transgresse son serment. Et certains disent que l'apostat fait d'abord de l'émissaire un émissaire de réception, et dit à l'émissaire : « Acquiers ce guet pour ma femme Une telle, et qu'elle soit divorcée par lui », etc., et le donne à l'émissaire ; ensuite il le lui reprend et le fait émissaire de transmission, et dit : « Apporte ce guet à ma femme », etc. (Teroumat HaDéchen, siman 237, et dans ses Pessakim, siman 42) ; et tel est l'usage. Mais il ne fera pas d'abord de l'émissaire un émissaire de transmission puis un émissaire de réception. Et tout cela a déjà été exposé plus haut, siman 140, séif 11.
séif 59
- לכתחילה אין לו לבטלו אלא בפני השליח עצמו או בפניה אבל בדיעבד אפי' בטלו שלא בפניהם מבוטל והוא שיבטלנו בפני שנים: הגה ואין הבעל נאמן לומר שבטלו אא"כ השליח או האשה מודים בדבר או שיש לו עידים שבטלו (ב"י וכן הוא בהגהות אשיר"י בפ' השולח) י"א דאילו השנים שמבטל לפניהם השליח צריכים להיות ביחד אבל זה שלא בפני זה לא אבל אם מבטל הגט עצמו אפי' לאחר שנכתב מהני אפי' זה שלא בפני זה (ריב"ש סי' רל"ב):Lekhat'hila, il ne doit l'annuler qu'en présence de l'émissaire lui-même ou en sa présence à elle ; mais bediavad (a posteriori), même s'il l'a annulé hors de leur présence, il est annulé, à condition qu'il l'annule devant deux témoins. Haga (Rema) : Et le mari n'est pas cru pour dire qu'il l'a annulé, à moins que l'émissaire ou la femme ne le reconnaissent, ou qu'il ait des témoins qu'il l'a annulé (Beit Yossef ; et ainsi dans les Hagahot Acheri, chapitre « HaCholea'h »). Certains disent que les deux devant lesquels il annule l'émissaire doivent être ensemble, et non l'un hors de la présence de l'autre ; mais s'il annule le guet lui-même, même après qu'il a été écrit, cela est efficace, même l'un hors de la présence de l'autre (Rivach, siman 232).
séif 60
- שלחו ע"י ב' או ע"י י' יכול לכתחלה לבטל זה שלא בפני זה ואותם שביטל שליחותם בטל ואינם יכולין לעשות שלוחים אא"כ יתמנו פעם אחרת ובעשרה שעשאם שלוחים (בין) לכתוב וליתן גט בין שעשאם שלוחים להולכה אם ביטל מקצתם לא נתבטלו כולם ויש מי שאומר דבשליחות אם ביטל א' מהם נתבטלו כולם:S'il l'a envoyé par deux ou par dix émissaires, il peut lekhat'hila annuler l'un hors de la présence de l'autre ; ceux dont il a annulé la mission sont annulés et ne peuvent plus agir comme émissaires, à moins d'être nommés une autre fois. Et pour dix qu'il a faits émissaires, que ce soit pour écrire et donner un guet ou qu'il les ait faits émissaires de transmission, s'il en a annulé une partie, ils ne sont pas tous annulés. Et il y a un avis selon lequel, dans une mission conjointe, s'il en a annulé un, ils sont tous annulés.
séif 61
- בד"א שהוא בטל כשביטלו בפירוש אבל אם לא ביטלו בפירוש אע"פ שגילה דעתו שחפץ בביטולו כגון שא"ל השליח לא נתתיו לה עדיין ואמר ברוך הטוב והמטיב וכיוצא בזה אינו בטל ולא עוד אלא אפי' היה מחזר לרוץ אחר השליח לבטלו ולא הספיק להגיע אליו עד שהגיע לידה אינו בטל: הגה וכן אם אומר לשליח החזיר לי גט זה ואני נותן לך גט אחר אינו אלא גילוי דעת ואינו בטל (מרדכי ריש התקבל) כתב אחר השליח שלא ליתן הגט הוי ביטול דיכול לבטל ע"י כתיבה (תשו' הר"ן בב"י) השולח גט לאשתו ואמר לשליח אם תרצה האשה לבא אלי אקיימנה ואם לא פטור אותה בגט והלך הבעל מן העיר ההיא ואח"כ באתה האשה עם השליח לאותה העיר יכול השליח ליתן הגט דהא לא באתה האשה אל הבעל כי יצא מן העיר קודם בואה ואפילו היה הבעל בעיר אם לא יוכל להתפייס עמה יוכל השליח ליתן הגט דמה שאמר תחלה אם תבא אלי אקיימנה אינו אלא דברים בעלמא ולא הוי אלא גילוי דעת שאינו כלום (טור בשם תשו' הרא"ש) :En quel cas cela est-il dit, qu'il est annulé ? Lorsqu'il l'a annulé explicitement ; mais s'il ne l'a pas annulé explicitement, bien qu'il ait révélé son intention de vouloir l'annuler – par exemple, l'émissaire lui a dit : « Je ne le lui ai pas encore donné », et il a dit : « Béni soit Celui qui est bon et fait le bien », et autres cas semblables –, il n'est pas annulé. Bien plus : même s'il courait après l'émissaire pour l'annuler et n'a pas eu le temps de le rejoindre avant qu'il (le guet) parvienne en sa main à elle, il n'est pas annulé. Haga (Rema) : Et de même, s'il dit à l'émissaire : « Rends-moi ce guet et je te donnerai un autre guet », ce n'est qu'une révélation d'intention, et il n'est pas annulé (Mordekhaï, début du chapitre « Hitkabel »). S'il a écrit à l'émissaire de ne pas donner le guet, c'est une annulation, car on peut annuler par écrit (Responsa du Ran, cité dans le Beit Yossef). Celui qui envoie un guet à sa femme et dit à l'émissaire : « Si la femme veut venir chez moi, je la garderai ; et sinon, libère-la par un guet », et le mari a quitté cette ville, et ensuite la femme est venue avec l'émissaire dans cette ville : l'émissaire peut donner le guet, puisque la femme n'est pas venue chez le mari, car il était sorti de la ville avant qu'elle arrive. Et même si le mari était dans la ville, s'il ne parvient pas à se réconcilier avec elle, l'émissaire pourra donner le guet, car ce qu'il a dit d'abord – « Si elle vient chez moi, je la garderai » – n'est que de simples paroles et n'est qu'une révélation d'intention, qui n'est rien (Tour au nom des Responsa du Roch).
séif 62
- באיזה לשונות מבטל גט אמר בטל היא אי איפשי בו גט זה לא יועיל לא יתיר לא יעזוב לא ישלח לא יגרש יהא כחרס הרי הוא כחרס אם אמר אחד מלשונות אלו וכיוצא בהם הרי זה בטלו אבל אם אמר גט זה אינו גט פסול הוא אינו מועיל אינו מתיר אינו משלח אינו מגרש חרס הוא לא אמר כלום אמר גט זה בטל ולא אמר הוא או שאמר גט זה בטל שמשמעו פועל עבר כמו חמק עבר הרי זה ספק:Par quelles expressions annule-t-on un guet ? S'il a dit : « Il est annulé », « Je n'en veux pas », « Ce guet ne sera pas efficace », « ne permettra pas », « ne laissera pas partir », « ne renverra pas », « ne divorcera pas », « Qu'il soit comme un tesson », « Le voici comme un tesson » : s'il a dit l'une de ces expressions ou d'autres semblables, il l'a annulé. Mais s'il a dit : « Ce guet n'est pas un guet », « Il est invalide », « Il n'est pas efficace », « Il ne permet pas », « Il ne renvoie pas », « Il ne divorce pas », « C'est un tesson », il n'a rien dit. S'il a dit : « Ce guet est annulé » (batel) sans dire « il est », ou s'il a dit : « Ce guet batal », qui a le sens d'un verbe au passé (« il a cessé »), comme dans « 'hamak avar » (« il s'était dérobé, il était passé », Cantique 5, 6), c'est un doute.
séif 63
- יש מי שאומר שאם אמר יהא פסול בטלו (אמר לא תצא לצמיתות הוי בטל וכאילו אמר היום אין את אשתי ולמחר את אשתי) (ב"י בשם תשובות הר"ן סי' מ"ח):Il y a un avis selon lequel, s'il a dit : « Qu'il soit invalide », il l'a annulé. Haga (Rema) : (s'il a dit : « Qu'elle ne sorte pas définitivement », c'est une annulation, comme s'il avait dit : « Aujourd'hui tu n'es pas ma femme, et demain tu es ma femme ») (Beit Yossef au nom des Responsa du Ran, siman 48).
séif 64
- אם לא גילה דעתו מתחלה שרוצה לבטלו ואמר אחד מלשונות שאינם מועילים לבטל הגט מ"מ ערעור הוא לפוסלו וצריך שיתקיים בחותמיו:S'il n'avait pas révélé au départ son intention de l'annuler, et qu'il a dit l'une des expressions qui ne sont pas efficaces pour annuler le guet, c'est néanmoins une contestation (ir'our) pour l'invalider, et il faut qu'il soit authentifié par ses signataires.
séif 65
- השולח גט ביד שליח וביטל הגט ה"ז חוזר ומגרש בו כשירצה שלא בטל מתורת גט אלא מתורת שליחות לפיכך אם היה הגט ביד הבעל ובטלו כגון שאמר גט זה בטל הוא אינו מגרש בו לעולם וכן אם פירש בעת שבטלו והוא ביד השליח ואמר גט ששלחתי הרי הוא בטל מלהיות גט אינו מגרש בו ואם גירש הרי זו ספק מגורשת:Celui qui envoie un guet par un émissaire et a annulé le guet peut ensuite divorcer par lui quand il le veut, car il n'a pas été annulé dans son statut de guet, mais seulement dans son statut de mission. C'est pourquoi, si le guet était en main du mari et qu'il l'a annulé, par exemple en disant : « Ce guet est annulé », il ne peut jamais divorcer par lui. Et de même, s'il a précisé, au moment de l'annuler alors qu'il était en main de l'émissaire, en disant : « Le guet que j'ai envoyé est annulé, il ne sera plus un guet », il ne divorce pas par lui ; et s'il a divorcé par lui, elle est divorcée de façon douteuse.
séif 66
- מי ששלח גט לאשתו וחזר ובטלו בפני שנים אחרים וכן מי שמסר מודעא על הגט מכין אותו מכת מרדות מפני שגורם להיות ממזרים:Celui qui a envoyé un guet à sa femme puis l'a annulé devant deux autres personnes, et de même celui qui a fait une protestation préalable (moda'a) sur le guet, on lui inflige la flagellation rabbinique (makat mardout), car il est cause de la naissance de mamzérim.
séif 67
- שליח שהביא גט אין חוששין שמא בטלו הבעל או שמא מסר מודעא ונתנו לאשה בחזקת שהוא חי אפי' הניחו זקן או חולה (וי"א דוקא חולה בידי שמים אבל הוכה ונעשה טריפה דינו כגוסס) (הגהות אלפסי) אבל אם הניחו גוסס לא יתננו לה שרוב גוססים למיתה ואם נתנו לה הרי זו ספק מגורשת ויש מי שאומר דהא דאמרינן בזקן דוקא בפחות מבן פ' (או יותר מק' אבל מבן פ') (טור בשם הרמ"ה) עד בן מאה דינו כגוסס:Pour un émissaire qui a apporté un guet, on ne craint pas que le mari l'ait annulé ou qu'il ait fait une protestation préalable, et il le donne à la femme en présumant qu'il (le mari) est vivant, même s'il l'a laissé vieux ou malade – Haga (Rema) : (et certains disent : seulement un malade par la main du Ciel ; mais s'il a été frappé et est devenu tréfa [blessé mortellement], sa loi est comme celle de l'agonisant [gossès]) (Hagahot Alfassi) – mais s'il l'a laissé agonisant, il ne le lui donnera pas, car la plupart des agonisants vont à la mort ; et s'il le lui a donné, elle est divorcée de façon douteuse. Et il y a un avis selon lequel ce que nous disons pour le vieillard ne vaut que s'il a moins de quatre-vingts ans – Haga (Rema) : (ou plus de cent ; mais de quatre-vingts) (Tour au nom du Ramah) – jusqu'à cent ans, sa loi est comme celle de l'agonisant.
séif 68
- עיר שהקיפוה חיל מאותו מלכות והיו במצור וספינה המטורפת בים והיוצא לידון בדיני נפשות הרי אלו בחזקת חיים ואם היה גט אחד מהם ביד שליח נותנו לאשתו ותהיה בחזקת מגורשת אבל עיר שכבשוה כבר או עיר שהקיפוה חיל ממלכות אחרת וספינה שאבדה בים והיוצא ליהרג בדיני כותים ומי שגוררתו חיה או שטפו נהר או נפלה עליו מפולת נותנים עליהם חומרי חיים וחומרי מתים ואם היה גט א' מהם ביד השליח אינו נותנו לאשתו ואם נתנו לה הרי זו ספק מגורשת ואם נודע שמת הבעל קודם שיגיע גט לידה אינו גט:Une ville que des troupes du même royaume ont encerclée et qui était assiégée, un navire ballotté en mer, et celui qui sort pour être jugé dans un procès capital : ceux-ci sont présumés vivants ; et si le guet de l'un d'eux était en main d'un émissaire, il le donne à sa femme, et elle a le statut présumé de divorcée. Mais une ville déjà conquise, ou une ville que des troupes d'un autre royaume ont encerclée, un navire perdu en mer, celui qui sort pour être exécuté par jugement des Koutim (non-Juifs), celui qu'une bête sauvage traîne, celui qu'un fleuve a emporté, ou sur qui un éboulement est tombé : on leur applique les rigueurs des vivants et les rigueurs des morts ; et si le guet de l'un d'eux était en main de l'émissaire, il ne le donne pas à sa femme ; et s'il le lui a donné, elle est divorcée de façon douteuse. Et s'il est connu que le mari est mort avant que le guet parvienne en sa main, ce n'est pas un guet.
séif 69