Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- עישור נכסים ממה נגבים. ובו י סעיפים:
מי שמת והניח בת אומדים דעתו כמה היה בלבו ליתן לה לפרנסת נדונייתא ונותנים לה ומנין יהיו יודעים אומדן דעתו מריעיו ומיודעיו ומשאו ומתנו וכבודו וכן אם השיא בת בחייו אומדים בה: הגה ואם היה עשיר והעני או ותרן ונשתנה דעתו הולכין אחר דעתו האחרונה (טור) ואם לא ידעו ב"ד אומדן דעתו נותנים לה מנכסיו עישור לפרנסת נדונייתה: הגה וכשם שנותנין לבת פרנסה לנדוניא מנכסי האב כך נותנים לה פרנסה מנכסי האם (נ"י פ' יש נוחלין) ויש חולקין (מהרי"ל סי' ע"ה) י"א דאף האב בחיים אין לו [להוסיף] לבתו יותר מעישור נכסים (הר"ן פ' מציאת האשה) ואין נוהגין כן:Le dixième des biens (pour la dot de la fille) : sur quoi il se perçoit. Il contient 10 séifim.
Celui qui est mort et a laissé une fille, on évalue son intention : combien il avait à cœur de lui donner pour l'équipement de sa dot, et on le lui donne. Et d'où connaîtra-t-on l'évaluation de son intention ? Par ses amis, ses connaissances, ses affaires et son rang. Et de même, s'il a marié une fille de son vivant, on évalue d'après elle. Haga (Rema) : Et s'il était riche et s'est appauvri, ou s'il était généreux et a changé d'état d'esprit, on suit son dernier état d'esprit (Tour). Et si le tribunal ne connaît pas l'évaluation de son intention, on lui donne de ses biens un dixième pour l'équipement de sa dot. Haga (Rema) : Et de même qu'on donne à la fille l'équipement de la dot sur les biens du père, ainsi on lui donne l'équipement sur les biens de la mère (Nimoukei Yossef, chapitre Yech No'halin) ; et certains contestent (Maharil, siman 75). Certains disent que même le père, de son vivant, ne doit pas donner à sa fille plus du dixième de ses biens (le Ran, chapitre Metsiat HaIcha) ; mais on n'a pas cet usage.séif 1
- עישור זה לפרנסת נדוניא אינו מתנאי כתובה לפיכך אפי' לפי תקנת חכמים הראשונים והאחרונים אינה נוטלת אלא הקרקע ויש לה לגבות עישור זה משכירות הקרקע (אם לא גבו היתומים עדיין) (טור) ומן הראוי ואם רצו האחים ליתן לה מעות כנגד עישור הקרקע נותנים: הגה ודוקא לגבות אינה נגבית רק ממקרקעי אבל כששמין הנכסים לידע העישור שמין אף מטלטלין ומגבינן לה העישור ממקרקעי ודוקא שנותנים לה עישור נכסים אבל כשנוכל לאמוד דעת האב נותנים לה לפי דעתו כפי מה שהיה נותן לה הן מטלטלי הן מקרקעי כך נותנים לה (הכל בטור) וי"א דאף כששמין אין שמין אלא בקרקע (כ"כ הב"י בשם המ"מ לדעת הרמב"ם) ואם היו כאן בעלי חובות והבנים אומרים לסלק אותן בקרקעות והבנות אומרות לסלק אותן במטלטלין כדי שישארו הקרקעות ליתומים ויטלו מהן עישור נכסים הדין עם הבנים (מרדכי פ' מציאת האשה בשם תשובת מוהר"ם) ונ"ל דה"ה לענין שטר חצי חלק זכר הנוהג בינינו שאין הבנות נוטלות חלק בקרקעות אם היו כאן בעלי חובות הרשות ביד הבנים לסלק אותן במטלטלין כדי שישארו להם הקרקעות ולא יהא לבנות חלק בהם כשאומדים דעת האב י"א דוקא למעוטי לעישור נכסים אבל לא להרבות עליהם (טור בשם הרא"ש) וי"א דאפילו להוסיף עליהם (טור בשם הגאונים) ואפילו אין כאן אלא מה שנתן לבתו הראשונה נותנים הכל לשנייה (טור בשם הראב"ד) וראוי לאומדו כפי הממון שהניח בשעת מותו (מהרי"ק שורש ע"ח וכן נ"ל):Ce dixième pour l'équipement de la dot ne fait pas partie des clauses de la ketouba ; c'est pourquoi, même selon l'institution des premiers et des derniers Sages (qui ont permis de percevoir la ketouba sur les meubles), elle ne prend que la terre ; et elle peut percevoir ce dixième sur la location de la terre – Haga (Rema) : (si les orphelins ne l'ont pas encore perçue) (Tour) – et sur les biens à échoir (ra'ouy). Et si les frères veulent lui donner de l'argent correspondant au dixième de la terre, ils le donnent. Haga (Rema) : Et c'est seulement pour la perception qu'elle ne perçoit que sur les immeubles ; mais lorsqu'on estime les biens pour connaître le dixième, on estime aussi les meubles, et on lui fait percevoir le dixième sur les immeubles. Et cela uniquement lorsqu'on lui donne le dixième des biens ; mais lorsqu'on peut évaluer l'intention du père, on lui donne selon son intention, selon ce qu'il lui aurait donné, que ce soit des meubles ou des immeubles, ainsi on lui donne (tout cela dans le Tour). Et certains disent que même lorsqu'on estime, on n'estime que la terre (ainsi a écrit le Beit Yossef au nom du Maguid Michné selon l'avis du Rambam). Et s'il y avait là des créanciers, que les fils disent de les payer avec les terres, et que les filles disent de les payer avec les meubles afin que les terres restent aux orphelins et qu'elles en prennent le dixième des biens, la loi est avec les fils (Mordekhaï, chapitre Metsiat HaIcha, au nom d'une réponse du Maharam). Et il me semble qu'il en est de même concernant le chtar 'hatsi 'helek zakhar (acte de la moitié de la part d'un garçon) en usage chez nous, selon lequel les filles ne prennent pas de part dans les terres : s'il y avait là des créanciers, les fils ont le droit de les payer avec les meubles afin que les terres leur restent et que les filles n'y aient pas de part. Lorsqu'on évalue l'intention du père, certains disent que c'est seulement pour diminuer par rapport au dixième des biens, mais non pour l'augmenter (Tour au nom du Roch) ; et certains disent : même pour y ajouter (Tour au nom des Gueonim) ; et même s'il n'y a là que ce qu'il a donné à sa première fille, on donne tout à la seconde (Tour au nom du Raavad). Et il convient de l'évaluer selon les biens qu'il a laissés au moment de sa mort (Maharik, racine 78, et c'est ce qui me semble).
séif 2
- הבת בעישור זה כבעל חוב של אחין היא לפיכך נוטלת אותו מן הבינוני' בלא שבועה ואם מתו האחים נוטלת אותו מבניהם מזיבורית ובשבועה שהרי היא נפרעת מנכסי יתומים ובזמן הזה שכל בני אדם רגילין להשיא בנותיהם מהמטלטלים חשוב כמו אומדניה:La fille, pour ce dixième, est comme un créancier des frères ; c'est pourquoi elle le prend sur les terres de qualité moyenne (beinonit), sans serment. Et si les frères sont morts, elle le prend à leurs fils sur les terres de la plus mauvaise qualité (zibourit), et avec serment, car elle se fait payer sur les biens d'orphelins. Et à notre époque, où tous ont l'habitude de marier leurs filles en leur donnant une dot prise sur les meubles, c'est considéré comme son intention évaluée (et l'on prend aussi en compte les meubles).
séif 3
- הניח בנות רבות כל שתבא לינשא נותנין לה עישור הנכסים ושל אחריה עישור מה ששיירה הראשונה ושל אחריה עישור מה ששיירה שניה ואם באו כלם לינשא כא' ראשונה נוטלת עישור ושנייה עישור מה ששיירה ראשונה וכן אפי' הן עשר וחוזרת וחולקות כל העשורים בשוה: הגה אע"פ שעישור נכסים אינה נגבה עד שתבא הבת להנשא מ"מ משערים לפי מה שהניח בעת מותו וכן אם אומדים אותו אומדין אותו מיד שמת ואינה נוטלת עד שתנשא (המ"מ פ' שני בשם הרשב"א ותשובת הרמב"ן סי' מ"ו):S'il a laissé de nombreuses filles, chaque fois que l'une vient se marier, on lui donne le dixième des biens ; à celle qui la suit, le dixième de ce qu'a laissé la première ; à celle qui la suit, le dixième de ce qu'a laissé la deuxième. Et si elles viennent toutes se marier en même temps, la première prend un dixième, la deuxième le dixième de ce qu'a laissé la première, et ainsi même si elles sont dix ; puis elles partagent à nouveau tous les dixièmes à parts égales. Haga (Rema) : Bien que le dixième des biens ne se perçoive que lorsque la fille vient se marier, on l'estime néanmoins selon ce qu'il a laissé au moment de sa mort ; et de même, si on évalue son intention, on l'évalue dès qu'il est mort, et elle ne prend pas avant de se marier (le Maguid Michné, chapitre 20, au nom du Rachba, et une réponse du Ramban, siman 46).
séif 4
- האחים שמכרו או משכנו קרקע אביהם הבת טורפת מהלקוחות פרנסת נדונייתה ובשבועה כדרך שטורפין בעלי חובות מהלקוחות:Si les frères ont vendu ou mis en gage la terre de leur père, la fille saisit chez les acheteurs l'équipement de sa dot, avec serment, de la même manière que les créanciers saisissent chez les acheteurs.
séif 5
- מי שמת והניח אלמנה ובת אין הבת נוטלת עישור נכסים מפני מזונות האלמנה ואפי' מתה הבת אחר שנשאת אין הבעל יורש פרנסה הראוייה להנתן לה שהרי כולן בחזקת האלמנה שתהא ניזונית מהן וכן פרנסת בנות קודמת לכתובת בנין דכרין (הר"ן פ' מציאת האשה):Celui qui est mort et a laissé une veuve et une fille, la fille ne prend pas le dixième des biens, à cause de l'entretien de la veuve. Et même si la fille est morte après s'être mariée, le mari n'hérite pas l'équipement qui aurait dû lui être donné, car tous les biens sont présumés réservés à la veuve, pour qu'elle en soit entretenue. Haga (Rema) : Et de même, l'équipement des filles a la priorité sur la ketoubat benin dikhrin (la ketouba des fils mâles) (le Ran, chapitre Metsiat HaIcha).
séif 6
- קטנה יתומה שהשיאתה אמה או אחיה לדעתה ונתנו לה מאה או חמשים זוז יכולה היא משתגדיל להוציא מידם פרנסת נדוניא הראויה לה (ואפילו שתקה זמן רב משתגדיל יכולה אח"כ לתבוע פרנסתה) (כן משמע לשון הטור) (וכן כתב המ"מ פרק שני בשם הרשב"א והר"ן פרק מציאת האשה) ואפילו לא היו האחים זנים אותה ואף על פי שלא מחתה בשעת נישואין מפני שהקטנה אינה בת מחאה ואם נשאת הבת אחר שגדלה בין נערה בין בוגרת ולא תבעה פרנסתה אבדה פרנסתה אא"כ היו האחים זנין אותה אחר נשואיה והיא ידעה כן בשעת נישואין (הר"ן פרק מציאת האשה) ואם מחתה בעת נישואיה הרי זו מוציאה הראויה לה כל זמן שתרצה ואם בגרה ועודה בבית אביה בין שבגרה אחר מותו בין שהניחה בוגרת (ויש חולקין וס"ל דאם הניחה בוגרת אין לה פרנסה כלל) (טור בשם הר"ר יונה והרא"ש) אם פסקו האחים מלתת לה מזונותיה שהרי אין לה מזונות ושתקה ולא תבעה פרנסת נדוניתה איבדה ואם מחתה לא איבדה ואם לא פסקו האחים מלזונה וזנו אותה בבגר אע"פ שלא מחתה לא אבדה פרנסת נדוניתה כל זמן שהם זנין אותה שיש לה לטעון מפני שהם זנין אותה אע"פ שאינם חייבים והיא עדיין לא נשאת מפני זה לא תבעה פרנסתה (מי שצוה לתת לבתו שליש נכסיו והשיאוהו אחיה ולא נתנו לה צריכין ליתן לה אחר כך) (תשובת רשב"א סי' אלף מ"ג):Une orpheline mineure que sa mère ou ses frères ont mariée avec son consentement, et à qui ils ont donné cent ou cinquante zouz, peut, lorsqu'elle sera devenue grande, leur réclamer l'équipement de dot qui lui revient – Haga (Rema) : (et même si elle s'est tue longtemps après être devenue grande, elle peut ensuite réclamer son équipement) (c'est ce qui ressort du langage du Tour) (et ainsi a écrit le Maguid Michné, chapitre 20, au nom du Rachba, et le Ran, chapitre Metsiat HaIcha) – et même si les frères ne l'entretenaient pas, et bien qu'elle n'ait pas protesté au moment du mariage, car une mineure n'est pas apte à protester. Et si la fille s'est mariée après être devenue grande, qu'elle soit naara ou bogueret, et n'a pas réclamé son équipement, elle a perdu son équipement, à moins que les frères ne l'aient entretenue après son mariage – Haga (Rema) : et qu'elle le savait au moment du mariage (le Ran, chapitre Metsiat HaIcha) – . Et si elle a protesté au moment de son mariage, elle réclame ce qui lui revient quand elle le veut. Et si elle est devenue majeure alors qu'elle était encore dans la maison de son père, qu'elle soit devenue majeure après sa mort ou qu'il l'ait laissée majeure – Haga (Rema) : (et certains contestent et pensent que s'il l'a laissée majeure, elle n'a pas du tout droit à l'équipement) (Tour au nom de Rabbénou Yona et du Roch) – : si les frères ont cessé de lui donner son entretien, puisqu'elle n'a plus droit à l'entretien (étant majeure), et qu'elle s'est tue et n'a pas réclamé l'équipement de sa dot, elle l'a perdu ; et si elle a protesté, elle ne l'a pas perdu. Et si les frères n'ont pas cessé de l'entretenir et l'ont entretenue alors qu'elle était majeure, même si elle n'a pas protesté, elle n'a pas perdu l'équipement de sa dot tant qu'ils l'entretiennent, car elle peut faire valoir : « C'est parce qu'ils m'entretenaient bien qu'ils n'y soient pas tenus, et que je n'étais pas encore mariée, que je n'ai pas réclamé mon équipement. » Haga (Rema) : (Celui qui a ordonné qu'on donne à sa fille le tiers de ses biens, et que ses frères l'ont mariée sans le lui donner, ils doivent le lui donner ensuite) (réponse du Rachba, siman 1043).
séif 7
- מי שמת והניח שתי בנות ובן וקדמה ראשונה ונטלה עישור נכסים ולא הספיקה השניה לגבות עד שמת הבן ונפלו כל הנכסים לשתיהן אין השנייה נוטלת עישור אלא חולקות בשוה וזכתה הראשונה בעישור שלה (ויש חולקין וס"ל דגם השניה נוטלת עישור שלה תחלה ואחר כך חולקים) (טור בשם הרא"ש):Celui qui est mort et a laissé deux filles et un fils, et que la première s'est empressée de prendre le dixième des biens, et que la seconde n'a pas eu le temps de percevoir le sien avant que le fils ne meure, et que tous les biens soient échus aux deux filles, la seconde ne prend pas de dixième, mais elles partagent à parts égales, et la première a acquis son dixième. Haga (Rema) : (Et certains contestent et pensent que la seconde aussi prend d'abord son dixième, et ensuite elles partagent) (Tour au nom du Roch).
séif 8
- לא תקנו פרנסת נדוניא לבת אלא במקום בן אבל אם לא הניח אלא בנות יחלקו הכל בשוה ואפילו נשאו הגדולות בחיי אביהם ואומרות הקטנות גם אנו נשא מהממון קודם חלוקה אין שומעין להם אבל אם נשאו הגדולות אחר מיתת אביהן מהאמצע ישאו גם הקטנים ואח"כ יחלוקו:On n'a institué l'équipement de dot pour la fille que là où il y a un fils ; mais s'il n'a laissé que des filles, elles partagent tout à parts égales. Et même si les aînées se sont mariées du vivant de leur père, et que les cadettes disent : « Nous aussi, nous nous marierons avec une dot prise sur l'argent avant le partage », on ne les écoute pas. Mais si les aînées se sont mariées après la mort de leur père avec une dot prise sur la masse commune, les cadettes aussi se marieront sur la masse commune, et ensuite elles partageront.
séif 9
- מי שצוה בשעת מיתה אל תפרנסו לבנותי פרנסת נדוניא מנכסי שומעין לו (אבל אם התנה בשעת נשואין שלא יתפרנסו בנותיו מנכסיו אין שומעין לו) (טור לפי' רב האי):Celui qui a ordonné au moment de sa mort : « Ne donnez pas à mes filles l'équipement de dot sur mes biens », on l'écoute. Haga (Rema) : (Mais s'il a stipulé au moment du mariage que ses filles ne seraient pas équipées sur ses biens, on ne l'écoute pas) (Tour selon l'explication de Rav Haï Gaon).
séif 10