Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- איסור רחיצה וסיכה לאבל. ובו ו' סעיפים:
רחיצה כיצד אסור לרחוץ כל גופו אפילו בצונן אבל פניו ידיו ורגליו בחמין אסור בצונן מותר ואם היה מלוכלך בטיט וצואה רוחץ כדרכו ואינו חושש: הגה וכל זה מדינא אינו אסור רק שבעה אבל אח"כ מותר ברחיצה אלא שנהגו האידנא לאסור כל רחיצה כל ל' יום (מהר"ם הלכות שמחות ובהגמי"י פ"ז מהל' י"ט ופ"י דהל' אבל) ואפי' לחוף הראש אסור (לקמן סימן ש"צ ובא"ז) ואין לשנות המנהג כי מנהג קדום הוא ונתייסד על פי ותיקין (א"ז בשם רשב"א):Interdiction de se laver et de s'oindre pour l'endeuillé. Il contient 6 séifim.
Se laver : comment cela s'applique-t-il ? Il est interdit de se laver tout le corps, même à l'eau froide ; mais le visage, les mains et les pieds, à l'eau chaude c'est interdit, à l'eau froide c'est permis. Et s'il était souillé de boue ou d'excréments, il se lave comme d'habitude, sans s'en inquiéter. Haga (Rema) : Tout cela, selon la stricte loi, n'est interdit que pendant les sept jours, mais ensuite il est permis de se laver ; seulement, on a aujourd'hui l'usage d'interdire tout lavage pendant les trente jours (Maharam, lois des Sema'hot ; et Hagahot Maïmoniyot, chapitre 7 des lois de Yom Tov et chapitre 10 des lois du deuil) ; et même se laver la tête est interdit (plus loin, siman 390 ; et Or Zaroua). Il ne faut pas changer cet usage, car c'est un usage ancien, fondé par des hommes pieux (vatikin) (Or Zaroua, au nom du Rachba).séif 1
- סיכה כיצד אסור לסוך אפי' כל שהוא אם מכוין לתענוג אבל אם הוא להעביר הזוהמא מותר וא"צ לומר משום רפואה כגון שיש לו חטטין בראשו:S'oindre : comment cela s'applique-t-il ? Il est interdit de s'oindre, même en quantité infime, si l'on vise le plaisir ; mais si c'est pour enlever la saleté, c'est permis ; et il va sans dire que c'est permis pour une raison médicale, par exemple s'il a des croûtes sur la tête.
séif 2
- יולדת אבלה שצריכה לרחוץ מותר וכן מאן דאית ליה ערבוביא ברישיה מותר לחוף ראשו בחמין דלא גרע מאסטניס (פי' קר הגוף ומצונן) שמותר לרחוץ כל גופו ולא כל מי שאומר אסטניס אני מתירין לו אלא דוקא שהוא ידוע שהוא אסטניס ומתנהג בנקיות ואם לא ירחץ יצטער הרבה ויבא לידי מיחוש:Une accouchée endeuillée qui a besoin de se laver : c'est permis. De même, celui qui a des démangeaisons à la tête peut se laver la tête à l'eau chaude, car il n'est pas inférieur à l'istenis (Haga (Rema) : c'est-à-dire une personne au corps frileux et sensible au froid), à qui il est permis de se laver tout le corps. Mais on ne permet pas à quiconque dit : « Je suis istenis » ; seulement à celui dont on sait qu'il est istenis, qu'il se conduit avec propreté, et que s'il ne se lave pas, il souffrira beaucoup et en viendra à être malade.
séif 3
- מי שתכפוהו אביליו שאירעו שני אבילות זה אחר זה מותר לרחוץ כל גופו בצונן:Celui que ses deuils ont accablé, c'est-à-dire qui a subi deux deuils l'un après l'autre, il lui est permis de se laver tout le corps à l'eau froide.
séif 4
- נדה שנזדמנה זמן טבילתה בימי אבלה אינה טובלת (טור בשם ר"ת וע"פ ומהרי"ק שורש ל"ה) : הגה וכל שכן שאינה רוחצת ללבוש לבנים אבל מיד אחר ז' אע"פ שנהגו איסור ברחיצה כל ל' מ"מ היא מותרת רק שתשנה הרחיצה קצת (א"ז בסוף הלכות אבל) וחלוק לבן תלבוש וסדין לבן תציע שלא תבא לידי ספק (תשובת מהרי"ל סימן ט"ו):Une nida (femme menstruée) dont le moment de l'immersion rituelle tombe pendant les jours de son deuil ne s'immerge pas (Tour au nom de Rabbénou Tam, et d'autres décisionnaires, et Maharik, racine 35). Haga (Rema) : À plus forte raison ne se lave-t-elle pas pour revêtir le linge blanc (qui marque le début des sept jours de propreté). Mais immédiatement après les sept jours, bien qu'on ait l'usage d'interdire le lavage pendant les trente jours, elle y est néanmoins autorisée, à condition seulement de modifier un peu la manière de se laver (Or Zaroua, à la fin des lois du deuil). Et elle revêtira une chemise blanche et étendra un drap blanc, afin de ne pas en venir à un doute (sur sa pureté) (responsum du Maharil, siman 15).
séif 5
- אשה לא תכחול ולא תפרקס בימי אבלה שכל אלו אסורים כרחיצה ואשת איש אינה אסורה אלא תוך שבעה אבל אחר ז' מותרת בכל כדי שלא תתגנה על בעלה כלה שאירעה אבל תוך שלשים יום לחופתה מותרת להתקשט אפי' תוך ז' בוגרת שאירעה אבל כיון שעומדת לינשא מותרת בכיחול ופירקוס אבל אסורה ברחיצת חמין כל גופה נערה אבלה אסורה אפילו בכיחול ופירקוס:Une femme ne mettra pas de khôl aux yeux et ne se fardera pas pendant les jours de son deuil, car tout cela est interdit comme le lavage. Mais une femme mariée n'y est interdite que pendant les sept jours ; après les sept jours, tout lui est permis, afin qu'elle ne devienne pas repoussante aux yeux de son mari. Une fiancée frappée par un deuil dans les trente jours précédant son mariage ('houppa) a le droit de se parer, même pendant les sept jours. Une bogérèt (jeune fille majeure) frappée par un deuil, puisqu'elle est en âge de se marier, a le droit de mettre du khôl et de se farder, mais il lui est interdit de laver tout son corps à l'eau chaude. Une naara (adolescente) endeuillée n'a même pas le droit de mettre du khôl ni de se farder.
séif 6