Choul'han Aroukh, Yoré Déa 331

Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot

דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:
התרומות ומעשרות אינם נוהגים מן התורה אלא בארץ ישראל בין בפני הבית בין שלא בפני הבית ונביאים התקינו שיהיו נוהגים אפי' בארץ שנער מפני שהיא סמוכה לארץ ישראל ורוב ישראל הולכים ושבים שם וחכמים הראשונים התקינו שיהיו נוהגות אף בארץ מצרים ובארץ עמון ומואב מפני שהם סביבות לארץ ישראל סוריא הקונה בה שדה חייבת בתרומות ומעשרות מדברי סופרים ושאר הארצות אין תרומות ומעשרות נוהגות בהן:
Loi de leur remise (des prélèvements) : en quel lieu ils s'appliquent, comment le Cohen les reçoit, et s'ils sont de la Torah ou d'ordre rabbinique. Il contient 146 séifim.
Les teroumot (prélèvements pour le Cohen) et les maasserot (dîmes) ne s'appliquent de la Torah qu'en Erets Israël, que ce soit en présence du Temple ou en son absence. Et les prophètes ont institué qu'ils s'appliquent même au pays de Chin'ar (Babylonie), parce qu'il est proche d'Erets Israël et que la plupart des Juifs y vont et viennent. Et les premiers Sages ont institué qu'ils s'appliquent aussi au pays d'Égypte et au pays d'Amon et de Moav, parce qu'ils sont autour d'Erets Israël. En Syrie (Souria, territoires conquis par le roi David), celui qui y achète un champ est soumis aux teroumot et aux maasserot d'après les paroles des Scribes (d'ordre rabbinique). Et dans les autres pays, les teroumot et les maasserot ne s'appliquent pas.
séif 1
בזמן הזה אפילו במקום שהחזיקו בו עולי בבל ואפי' בימי עזרא אין חיוב תרומות ומעשרות מן התורה אלא מדבריהם מפני שנאמר כי תבואו משמע ביאת כולכם ולא ביאת מקצתן כמו שהיתה בימי עזרא: הגה ויש חולקין וסבירא להו דחייבין עכשיו בארץ ישראל בתרומות ומעשרות מדאורייתא אך לא נהגו כן (טור בשם ר"י):
À notre époque, même dans un lieu dont avaient pris possession ceux qui sont montés de Babylone, et même à l'époque d'Ezra, il n'y a pas d'obligation de teroumot et de maasserot de la Torah, mais seulement d'après leurs paroles (d'ordre rabbinique), parce qu'il est dit : « Quand vous viendrez » (Nombres 15, 18), ce qui implique la venue de vous tous, et non la venue d'une partie d'entre vous, comme ce fut le cas à l'époque d'Ezra. Haga (Rema) : Et certains contestent et sont d'avis qu'on est tenu aujourd'hui en Erets Israël aux teroumot et aux maasserot de la Torah ; mais on n'a pas adopté cet usage (Tour au nom du Ri).
séif 2
עובד כוכבים שקנה קרקע בארץ ישראל וחזר ישראל ולקחה ממנו מפריש תרומות ומעשרות מה שאין כן בסוריא:
Un non-Juif qui a acheté une terre en Erets Israël, et un Juif l'a ensuite reprise de lui : il prélève sur ses produits les teroumot et les maasserot, ce qui n'est pas le cas en Syrie.
séif 3
פירות העובד כוכבים שגדלו בקרקע שקנה בארץ ישראל אם נגמרה מלאכתן ביד העובד כוכבים ומרחן העובד כוכבים פטורין מכולם ואם לקחן ישראל אחר שנתלשו קודם שתגמר מלאכתן וגמרן ישראל חייבים ומפריש תרומה ומעשר ראשון ותרומת מעשר ומשייר לעצמו מעשר ראשון והוא שלו מפני שהוא אומר ללוי אני באתי מכח איש שאין אתה יכול ליטול ממנו (והתרומת מעשר מוכר לכהן ונוטל דמיה) (טור):
Les fruits du non-Juif qui ont poussé dans une terre qu'il a achetée en Erets Israël : si leur travail a été achevé entre les mains du non-Juif et que le non-Juif les a aplanis en tas (mirou'h, étape qui achève le travail du grain), ils sont exempts de tout. Et si un Juif les a acquis après qu'ils ont été cueillis, avant que leur travail soit achevé, et que le Juif les a achevés, ils sont soumis ; il prélève la terouma, le premier maasser (maasser richon) et la terouma de la dîme (teroumat maasser), et il garde pour lui le premier maasser, qui est à lui, parce qu'il dit au Lévi : « Je viens à la place d'un homme (le non-Juif) dont tu ne pourrais rien prendre. » (Et la teroumat maasser, il la vend à un Cohen et en prend le prix) (Tour).
séif 4
מכר העובד כוכבים הפירות שלו לישראל כשהן מחוברים לקרקע אם עד שלא באו לעונת המעשרות ונגמרו ביד ישראל חייב בכל ונותן כל מעשר ראשון ללוי ואם מכרן אחר שבאו לעונת המעשרות מפריש תרומות ומעשרות ונותן המעשר ללוי לפי חשבון כיצד לקח תבואה זרועה מעובד כוכבים אחר שהביאה שליש ונגמרה ביד ישראל מפריש תרומות ומעשרות ונותן ללוי שני שלישי המעשר הראשון:
Si le non-Juif a vendu ses fruits à un Juif alors qu'ils étaient attachés au sol : si c'est avant qu'ils n'arrivent à l'époque des maasserot (stade de maturité à partir duquel l'obligation peut naître) et qu'ils ont été achevés entre les mains du Juif, il est soumis à tout et donne tout le premier maasser au Lévi. Et s'il les a vendus après qu'ils sont arrivés à l'époque des maasserot, il prélève les teroumot et les maasserot et donne la dîme au Lévi au prorata. Comment ? S'il a acheté à un non-Juif du grain semé après qu'il a atteint le tiers de sa croissance, et qu'il a été achevé entre les mains du Juif, il prélève les teroumot et les maasserot et donne au Lévi les deux tiers du premier maasser.
séif 5
ישראל שמכר פירותיו לעובד כוכבים קודם שיבואו לעונת המעשרות וגמרן העובד כוכבים פטורין מן התרומה ומן המעשרות ואם אחר שבאו לעונת המעשרות אע"פ שגמרן העובד כוכבים חייב בכל:
Un Juif qui a vendu ses fruits à un non-Juif avant qu'ils n'arrivent à l'époque des maasserot, et que le non-Juif les a achevés : ils sont exempts de la terouma et des maasserot. Et si c'est après qu'ils sont arrivés à l'époque des maasserot, bien que le non-Juif les ait achevés, il est soumis à tout.
séif 6
מכר עובד כוכבים לישראל פירות מחוברים אחר שבאו לעונת המעשרות ומרחן העובד כוכבים ברשות ישראל אינם חייבים בתרומה ומעשרות הואיל ובאו לעונת המעשרות ברשות עובד כוכבים ומרחן העובד כוכבים אע"פ שהם ברשות ישראל הקונה פירות מעובד כוכבים בסוריא בין תלושים בין מחוברים אפילו קודם שבאו לעונת המעשרות אע"פ שמרחן ישראל פטורים ואם עדיין לא הגיעו לעונת המעשרות הואיל וקנה אותם עם הקרקע חייב לעשר:
Si un non-Juif a vendu à un Juif des fruits attachés au sol après qu'ils sont arrivés à l'époque des maasserot, et que le non-Juif les a aplanis dans le domaine du Juif, ils ne sont pas soumis à la terouma et aux maasserot, puisqu'ils sont arrivés à l'époque des maasserot dans le domaine du non-Juif et que c'est le non-Juif qui les a aplanis, bien qu'ils soient dans le domaine du Juif. Celui qui achète des fruits à un non-Juif en Syrie, qu'ils soient détachés ou attachés, même avant qu'ils n'arrivent à l'époque des maasserot, et bien qu'un Juif les ait aplanis, ils sont exempts ; mais s'ils n'étaient pas encore arrivés à l'époque des maasserot, puisqu'il les a achetés avec la terre, il est tenu de prélever la dîme.
séif 7
ישראל שהיה אריס לעובד כוכבים בסוריא פירותיו פטורים לפי שאין לו בגוף הקרקע כלום וכן החוכר והמקבל והשוכר שדה מהעובד כוכבים בסוריא פירותיו פטורין:
Un Juif qui était métayer (aris) d'un non-Juif en Syrie : ses fruits sont exempts, parce qu'il n'a rien dans le fonds même de la terre. De même, celui qui prend à ferme ('hokher, contre une quantité fixe de produits), celui qui prend à bail (mekabel, contre une part de la récolte) et celui qui loue (sokher, contre de l'argent) un champ d'un non-Juif en Syrie : ses fruits sont exempts.
séif 8
ישראל שלקח בסוריא שדה מהעובד כוכבים עד שלא הביאה שליש וחזר ומכרה לעובד כוכבים אחר שהביאה שליש אם חזר ישראל ולקחה פעם שניה חייב שהרי נתחייב ביד ישראל:
Un Juif qui a acheté en Syrie un champ à un non-Juif avant que la récolte n'ait atteint le tiers de sa croissance, puis l'a revendu à un non-Juif après qu'elle a atteint le tiers : si le Juif l'a racheté une seconde fois, il est soumis aux prélèvements, car l'obligation est déjà née entre les mains du Juif.
séif 9
ישראל שהיה לו קרקע בסוריא והוריד לה אריס ושלח לו האריס פירות הרי אלו פטורים שאני אומר מהשוק לקחן והוא שיהיה אותו המין מצוי בשוק:
Un Juif qui avait une terre en Syrie, y a placé un métayer non juif, et le métayer lui a envoyé des fruits : ceux-ci sont exempts, car je dis (on présume) qu'il les a achetés au marché ; à condition que cette espèce se trouve au marché.
séif 10
שותפות העובד כוכבים חייבת בתרומה ומעשרות כיצד ישראל ועובד כוכבים שלקחו שדה בשותפות אפילו חלקו שדה בקמתה ואין צריך לומר אם חלקו גדיש הרי זה טבל וחולין מעורבים בכל קלח וקלח מחלקו של עובד כוכבים אע"פ שמרחן העובד כוכבים וחייבים מדבריהם בד"א בא"י שהמעשרות של תורה ובשל תורה אין ברירה אבל אם לקחו שדה בסוריא הואיל והמעשרות שם מדבריהם אפילו חלקו הגדיש חלקו של עובד כוכבים פטור מכלום ונראה לי דהאידנא שאין חיוב תרומות ומעשרות בא"י אלא מדבריהם גם בא"י חלקו של עובד כוכבים פטור מכלום:
L'association avec un non-Juif est soumise à la terouma et aux maasserot. Comment ? Un Juif et un non-Juif qui ont acheté un champ en association : même s'ils ont partagé le champ sur pied, et à plus forte raison s'ils ont partagé la meule, il y a là du tevel (produit non encore prélevé) et du 'houlin (produit profane) mélangés dans chaque tige de la part du non-Juif, bien que le non-Juif les ait aplanis, et ils sont soumis d'après leurs paroles (d'ordre rabbinique). De quoi parle-t-on ? En Erets Israël, où les maasserot sont de la Torah, et pour une loi de la Torah il n'y a pas de berera (clarification rétroactive de la part de chacun). Mais s'ils ont acheté un champ en Syrie, puisque les maasserot y sont d'ordre rabbinique, même s'ils ont partagé la meule, la part du non-Juif est exempte de tout. Et il me semble qu'aujourd'hui, où l'obligation de teroumot et de maasserot en Erets Israël n'est que d'ordre rabbinique, en Erets Israël aussi la part du non-Juif est exempte de tout.
séif 11
פירות א"י שיצאו חוצה לארץ פטורים מתרומות ומעשרות ואם יצאו לסוריא חייבים ופירות חוצה לארץ שנכנסו לארץ חייבים אם נקבעו למעשר [ביד ישראל] אחר שנכנסו לארץ:
Les fruits d'Erets Israël qui sont sortis hors du pays sont exempts des teroumot et des maasserot ; et s'ils sont sortis en Syrie, ils sont soumis. Et les fruits de l'étranger qui sont entrés dans le pays sont soumis, s'ils ont été « fixés » pour la dîme (nikbe'ou, stade où l'on ne peut plus en manger sans prélever) [entre les mains d'un Juif] après être entrés dans le pays.
séif 12
כל אוכל אדם הנשמר שגידוליו מן הארץ חייב בתרומה:
Toute nourriture humaine, que l'on garde (qui n'est pas abandonnée), et dont la croissance vient de la terre, est soumise à la terouma.
séif 13
אין מפרישין תרומות ומעשרות מהירק בח"ל אפילו במקומות שאמרנו שחייבום חכמים וכן ירק הבא מחוצה לארץ לארץ אף על פי שיש עפר בעיקריהן הרי זה פטור:
On ne prélève pas les teroumot et les maasserot sur les légumes hors du pays, même dans les lieux dont nous avons dit que les Sages les y ont soumis. De même, un légume qui vient de l'étranger en Erets Israël, bien qu'il y ait de la terre sur ses racines, est exempt.
séif 14
התבואה והזיתים שלא הביאו שליש פטורים מתרומה ומעשרות ומנין יודע כל שזורעה ומצמחת בידוע שהביאה שליש:
Le grain et les olives qui n'ont pas atteint le tiers de leur croissance sont exempts de la terouma et des maasserot. Et d'où le sait-on ? Tout grain que l'on sème et qui germe, on sait qu'il a atteint le tiers.
séif 15
ההפקר פטור מתרומה ומעשרות אבל הזורע שדה הפקר חייב בתרומה ומעשרות:
Ce qui est abandonné (hefker) est exempt de la terouma et des maasserot ; mais celui qui sème un champ abandonné est soumis à la terouma et aux maasserot.
séif 16
דברים שאין דרך רוב בני אדם לזרעם בגנות ובשדות אלא חזקתן מן ההפקר פטורין מתרומה ומעשרות:
Les choses que la plupart des gens n'ont pas l'habitude de semer dans les jardins et dans les champs, mais dont la présomption est qu'elles proviennent de ce qui est abandonné, sont exemptes de la terouma et des maasserot.
séif 17
נתערבו פירות החייבים בתרומה ומעשר בפירות הפטורים אם יש לו פירות אחרים החייבים מוציא מהם לפי חשבון פירות חייבים שבתערובות ואם לאו מוציא תרומה ותרומת מעשר על הכל ומפריש מעשר ראשון ושני לפי חשבון פירות חייבים שבתערובות:
Si des fruits soumis à la terouma et au maasser se sont mélangés à des fruits exempts : s'il a d'autres fruits soumis, il en prélève pour le mélange au prorata des fruits soumis qui sont dans le mélange ; sinon, il prélève la terouma et la teroumat maasser pour le tout, et il prélève le premier et le second maasser au prorata des fruits soumis qui sont dans le mélange.
séif 18
תרומה גדולה בזמן הזה שהיא עומדת לשריפה מפני הטומאה שיעורה כל שהוא: הגה ונותנה בזמן הזה לכל כהן שירצה בין חבר בין עם הארץ ואפילו אינו מיוחס רק שמוחזק בכהן והוא שורפה ויכול להניחה ולשרפה [עד] שיכול ליהנות ממנה בשעת שריפה אבל זר אסור ליהנות ממנה בשעת שריפתה אם לא שכהן נהנה עמו אבל שאר הנאות שאינה מכלה אותה מותרת אפי' לזרים (טור) כהן שאוכל אצל ישראל נותן בנר שמן של תרומה ואע"פ שעומד הכהן והולך לו אין צריך לכבותו עד שיכבה מעצמו (מרדכי פ' אלמנה לכ"ג) וכל זה מיירי בתרומה שהוכשרה דאז נטמאת ומותר לשרפה אבל אם לא הוכשרה שלא נטמאה אסור לשרפה וטוב להכשיר אותה קודם מירוח כדי שתקבל טומאה ויהא מותר לשריפה (טור) : ואחר כך מפריש מן השאר אחד מעשרה והוא נקרא מעשר ראשון ונותנו ללוי (וי"א אף לכהן) (טור) ועל זה נאמר בתורה כי את מעשר בני ישראל וגו' ולבני לוי הנה נתתי את כל מעשר בישראל וגו' ואח"כ מפריש מהשאר אחד מעשרה והוא נקרא מעשר שני והוא לבעליו ובסימן זה יתבארו משפטיו ועליו נאמר עשר תעשר ועל הסדר הזה מפרישין בשנה ראשונה מהשבוע ובשניה וברביעית ובחמישית אבל בשלישית ובששית מהשבוע אחר שמפרישין מעשר ראשון מפרישין מהשאר מעשר א' ונותנו לעניים והוא נקרא מעשר עני ואין בשתי שנים אלו מעשר שני אלא מעשר עני ועליו נאמר מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך וגו' ובא הלוי וגו' שנת השמטה כולה הפקר ואין בה לא תרומה ולא מעשרות כלל ובחוצה לארץ שאין בה שמטת קרקע מפרישין בשנת השמטה בארץ מצרים ובעמון ומואב מעשר ראשון ומעשר עני ובארץ שנער מפרישין בה מעשר שני כמו ברוב השנים ושנת השמטה האמיתית היתה שנת השי"ג (וי"א אם עובד כוכבים מכר פירות בשביעית לישראל וגמר מלאכתו ביד ישראל חייבים בתרומה ומעשר ומפריש מעשר עני כדין עמון ומואב) (ב"י וכן כתב כפתור ופרח):
La grande terouma (terouma guedola) à notre époque, qui est destinée à être brûlée à cause de l'impureté (car tous sont impurs), sa mesure est d'une quantité quelconque. Haga (Rema) : Et on la donne à notre époque à tout Cohen que l'on veut, qu'il soit un 'haver (scrupuleux dans les lois de pureté) ou un am haarets (ignorant), et même s'il n'a pas de généalogie établie, mais est seulement présumé Cohen ; et il la brûle. Il peut la garder et la brûler [de façon] à pouvoir en tirer profit au moment où elle brûle ; mais un non-Cohen a l'interdiction d'en tirer profit au moment où elle brûle, à moins qu'un Cohen n'en profite avec lui ; mais les autres profits, qui ne la consument pas, sont permis même aux non-Cohanim (Tour). Un Cohen qui mange chez un Israélite, on met dans la lampe de l'huile de terouma ; et bien que le Cohen se lève et s'en aille, il n'est pas nécessaire de l'éteindre, jusqu'à ce qu'elle s'éteigne d'elle-même (Mordekhaï, chapitre « Almana lekohen gadol »). Et tout cela traite d'une terouma qui a été rendue réceptive (houkhchera, par contact avec un liquide) ; car alors elle est devenue impure et il est permis de la brûler ; mais si elle n'a pas été rendue réceptive, de sorte qu'elle n'est pas devenue impure, il est interdit de la brûler. Et il est bien de la rendre réceptive avant l'aplanissement (mirou'h), afin qu'elle reçoive l'impureté et qu'il soit permis de la brûler (Tour).
Ensuite, il prélève sur le reste un sur dix ; il s'appelle « premier maasser » et il le donne au Lévi (et certains disent : même au Cohen) (Tour). Et à ce sujet il est dit dans la Torah : « Car la dîme des enfants d'Israël… » (Nombres 18, 24), et : « Et aux enfants de Lévi, voici, J'ai donné toute dîme en Israël… » (Nombres 18, 21). Ensuite, il prélève sur le reste un sur dix ; il s'appelle « second maasser » (maasser chéni) et il appartient à ses propriétaires (qui le consomment à Jérusalem) ; ses lois seront expliquées dans ce siman. Et à son sujet il est dit : « Tu prélèveras la dîme » (Deutéronome 14, 22). Selon cet ordre, on prélève la première année du cycle de sept ans, la deuxième, la quatrième et la cinquième ; mais la troisième et la sixième du cycle, après avoir prélevé le premier maasser, on prélève sur le reste une dîme qu'on donne aux pauvres ; elle s'appelle « dîme du pauvre » (maasser ani), et il n'y a pas, ces deux années, de second maasser, mais seulement la dîme du pauvre. Et à son sujet il est dit : « Au bout de trois ans, tu sortiras toute la dîme de ta récolte… et le Lévi viendra… » (Deutéronome 14, 28-29). L'année de la chemita (septième année) est tout entière abandonnée (hefker), et il n'y a en elle ni terouma ni maasserot du tout. Et hors du pays, où il n'y a pas de chemita de la terre, on prélève l'année de la chemita, au pays d'Égypte et en Amon et Moav, le premier maasser et la dîme du pauvre ; et au pays de Chin'ar, on y prélève le second maasser comme la plupart des années. Et la véritable année de la chemita était l'année 313. (Et certains disent : si un non-Juif a vendu des fruits pendant la septième année à un Juif et que l'achèvement de leur travail a eu lieu entre les mains du Juif, ils sont soumis à la terouma et au maasser, et l'on prélève la dîme du pauvre, selon la loi d'Amon et Moav) (Beit Yossef ; et ainsi a écrit le Kaftor vaFéra'h).
séif 19
מעשר ראשון שלוקח הלוי מפריש ממנו א' מעשרה ונותנו לכהן והוא נקרא תרומת מעשר ועליו נאמר ואל הלוים תדבר וגו': (ודין תרומת מעשר כדין תרומה גדולה מיהו אפילו האידנא בעינן ליתן כשיעור) (ב"י בשם הרמב"ם):
Le premier maasser que prend le Lévi, il en prélève un sur dix et le donne au Cohen ; il s'appelle teroumat maasser (terouma de la dîme), et à son sujet il est dit : « Et aux Léviim tu parleras… » (Nombres 18, 26). (Et la loi de la teroumat maasser est comme la loi de la grande terouma ; toutefois, même aujourd'hui, il faut donner la mesure exacte) (Beit Yossef au nom du Rambam).
séif 20
המרבה בתרומה הואיל ושייר מקצת חולין הרי זה תרומה אבל אם אמר כל הפירות האלו תרומה לא אמר כלום:
Celui qui prélève beaucoup de terouma : puisqu'il a laissé un peu de 'houlin (produit profane), c'est de la terouma ; mais s'il a dit : « Tous ces fruits sont terouma », il n'a rien dit.
séif 21
האומר תרומת הכרי לתוכו אם אמר בצפונו או בדרומו קרא שם וחייב להפריש ממנו תרומתו ואם לא ציין המקום לא אמר כלום:
Celui qui dit : « La terouma de ce tas est en lui » : s'il a dit « dans sa partie nord » ou « dans sa partie sud », il a désigné un nom (la désignation est valable), et il doit en prélever sa terouma ; et s'il n'a pas indiqué l'endroit, il n'a rien dit.
séif 22
אמר תרומת הכרי הזה בזה והכרי הזה בזה מקום שנסתיימה תרומתו של הראשון שם נסתיימה תרומתו של שני:
S'il a dit : « La terouma de ce tas-ci est dans celui-là, et celle de ce tas-là est dans celui-ci » : à l'endroit où s'achève la terouma du premier, là s'achève la terouma du second.
séif 23
תרומת מעשר אין מפרישין אותה באומד אלא מדקדק בשיעורה ואפי' בזמן הזה דבר שדרכו למדוד מודד ודבר הנשקל שוקל ודבר שאפשר למנותו מונה היה אפשר למנותו ולשקלו ולמדדו המונה משובח והמודד משובח ממנו והשוקל משובח משניהם: (וניטלת שלא מן המוקף ותלמידי חכמים אין תורמין אלא מן המוקף) (הרמב"ם פ"ג):
La teroumat maasser, on ne la prélève pas à l'estime, mais on est précis sur sa mesure, même à notre époque : une chose qu'on a l'habitude de mesurer en volume, on la mesure ; une chose qui se pèse, on la pèse ; et une chose qu'on peut compter, on la compte. S'il était possible de la compter, de la peser et de la mesurer : celui qui compte est louable, celui qui mesure est plus louable que lui, et celui qui pèse est plus louable que les deux. (Et elle se prélève même sur ce qui n'est pas adjacent (moukaf) ; mais les érudits ne prélèvent que sur ce qui est adjacent) (Rambam, chapitre 3).
séif 24
אין תורמין תרומה גדולה אלא מן המוקף כיצד היו לו חמשים סאה בבית זה וחמשים סאה בבית אחר לא יפריש מא' מהם על שניהם ואם הפריש שלא מן המוקף תרומתו תרומה והוא שיהיה המופרש שמור אבל אם היה טעון כדי יין או שמן וראה שמשתברין ואמר הרי הם תרומה על פירות שבביתי לא אמר כלום ונ"ל דבזמן הזה דלאיבוד אזלא מפני הטומאה תרומתו תרומה:
On ne prélève la grande terouma que sur ce qui est adjacent (min hamoukaf, à côté du produit pour lequel on prélève). Comment ? S'il avait cinquante séa dans cette maison-ci et cinquante séa dans une autre maison, il ne prélèvera pas de l'une pour les deux. Et s'il a prélevé sur ce qui n'est pas adjacent, sa terouma est terouma, à condition que ce qui est prélevé soit en lieu gardé. Mais s'il transportait des cruches de vin ou d'huile, qu'il a vu qu'elles se brisaient et qu'il a dit : « Les voici terouma pour les fruits qui sont dans ma maison », il n'a rien dit. Et il me semble qu'à notre époque, où la terouma est destinée à la perte à cause de l'impureté, sa terouma est terouma.
séif 25
פירות המפוזרים בתוך הבית או שתי מגורות (פי' מקומות שמכניסים בהן פירות מענין יגירהו בחרמו) שבבית אחד תורם מאחד על הכל (שקי תבואה ועיגולי דבילה וחביות של גרוגרות אם היו בהקיפה אחת תורם מאחד על הכל) חביות [*צ"ל של יין וכ"ה ברמב"ם פ"ג הי"ח וכמ"ש בירושלמי במסכת מ"ש דדוקא של יין ולא של שמן ע"ש. (מראה כהן)] שלא סתם את פיהם תורם מאחד על הכל משיסתם תורם מכל אחד ואחד:
Des fruits dispersés dans la maison, ou deux greniers (explication : lieux où l'on rentre les fruits, du sens de « il le ramasse dans son filet » (Habacuc 1, 15)) qui sont dans une même maison : il prélève de l'un pour le tout. (Des sacs de grain, des galettes de figues pressées et des tonneaux de figues sèches, s'ils étaient dans un même enclos, il prélève de l'un pour le tout.) Des tonneaux [*il faut lire : « de vin », et ainsi en est-il dans le Rambam, chapitre 3, halakha 18, et comme il est écrit dans le Yerouchalmi, traité Maasser Chéni, que cela ne concerne que le vin et non l'huile ; voir là-bas (Mar'é Cohen)] dont on n'a pas bouché l'ouverture : il prélève de l'un pour tous ; une fois qu'ils sont bouchés, il prélève de chacun d'eux.
séif 26
המקדים מעשר שני לראשון או מעשר ראשון לתרומה אע"פ שעבר בלא תעשה מה שעשה עשוי:
Celui qui fait passer le second maasser avant le premier, ou le premier maasser avant la terouma, bien qu'il ait transgressé un interdit (lav), ce qu'il a fait est fait (valable).
séif 27
הרוצה להפריש תרומה ותרומת מעשר כאחד מפריש א' ממאה ומעט יותר ואומר אחד ממאה שיש כאן הרי הוא בצד זה שהפרשתי והרי הוא חולין והנשאר מזה שהפרשתי שהוא המעט היתר על א' ממאה הוא תרומה על הכל והמעשר שראוי להיות למאה חולין אלו הרי הוא בצד זה שהפרשתי וזה הנשאר יותר על התרומה ממה שהפרשתי הרי הוא תרומת מעשר על הכל:
Celui qui veut prélever la terouma et la teroumat maasser en une fois prélève un centième et un peu plus, et dit : « Un centième de ce qui est ici se trouve à côté de ce que j'ai prélevé, et c'est du 'houlin ; et le reste de ce que j'ai prélevé, c'est-à-dire le peu qui dépasse le centième, est terouma pour le tout ; et la dîme qui doit revenir à ces cent mesures de 'houlin se trouve à côté de ce que j'ai prélevé ; et ce qui reste, en plus de la terouma, de ce que j'ai prélevé est teroumat maasser pour le tout. »
séif 28
עושה אדם שליח להפריש תרומות ומעשרות:
On peut désigner un mandataire (chalia'h) pour prélever les teroumot et les maasserot.
séif 29
חמשה אם תרמו אין תרומתן תרומה חרש שוטה וקטן ועובד כוכבים שתרם של ישראל אפי' ברשותו והתורם שאינו שלו שלא ברשות הבעלים אבל התורם משלו על של אחרים הרי זה תרומה ותיקן פירותיהם וטובת הנאה שלו שנותנה לכל כהן שירצה:
Cinq personnes, s'ils ont prélevé, leur terouma n'est pas terouma : le sourd-muet, le fou et le mineur ; le non-Juif qui a prélevé sur ce qui appartient à un Juif, même avec sa permission ; et celui qui prélève sur ce qui ne lui appartient pas sans la permission des propriétaires. Mais celui qui prélève de ce qui est à lui pour ce qui appartient à d'autres, c'est de la terouma, il a rendu leurs fruits consommables, et le « bénéfice de jouissance » (tovat hanaa, le droit de choisir le bénéficiaire) lui revient : il la donne à tout Cohen qu'il veut.
séif 30
התורם שלא ברשות או שירד לתוך שדה חבירו וליקט פירות שלא ברשות כדי שיקחם ותרם אם בא בעל הבית ואמר ליה כלך אצל יפות אם היו שם יפות ממה שתרם תרומתו תרומה ואם לאו אין תרומתו תרומה ואם לקט בעל הבית והוסיף בין כך ובין כך תרומתו תרומה:
Celui qui prélève sans permission, ou qui est descendu dans le champ de son prochain et a cueilli des fruits sans permission pour se les approprier, et a prélevé : si le propriétaire est venu et lui a dit : « Va plutôt vers les beaux » : s'il y en avait là de plus beaux que ce qu'il a prélevé, sa terouma est terouma ; sinon, sa terouma n'est pas terouma. Et si le propriétaire a cueilli et ajouté, dans un cas comme dans l'autre, sa terouma est terouma.
séif 31
המדבר ואינו שומע או ששומע ואינו מדבר והערום והשכור והסומא לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה ובזמן הזה דלשריפה אזלא מפני הטומאה תורמים שכור וסומא אפילו לכתחלה תרומה אבל לא מעשר לוי:
Celui qui parle mais n'entend pas, ou qui entend mais ne parle pas, celui qui est nu (car il ne peut prononcer de bénédiction), l'homme ivre et l'aveugle ne prélèveront pas ; et s'ils ont prélevé, leur terouma est terouma. Et à notre époque, où elle est destinée au feu à cause de l'impureté, l'homme ivre et l'aveugle prélèvent la terouma même lekhat'hila (a priori), mais pas la dîme du Lévi.
séif 32
קטן שהגיע לעונת נדרים אע"פ שלא הביא שתי שערות ולא נעשה גדול אם תרם תרומתו תרומה:
Un mineur qui a atteint l'âge des vœux (où l'on examine la valeur de ses vœux), bien qu'il n'ait pas encore produit deux poils et ne soit pas devenu majeur, s'il a prélevé, sa terouma est terouma.
séif 33
האומר לשלוחו צא ותרום לי והלך לתרום ואינו יודע אם תרם ובא ומצא כרי תרום אין חזקתו תרום חוששין שמא אחר תרם בלא רשות: הגה וי"א דבכה"ג חזקתו תרום דאמרינן חזקה שליח עושה שליחותו אפי' באיסור דאורייתא אבל אם אינו יודע אם כרי תרום או לא אסור לאכול ממנו דהשליח אומר ודאי לא יגע בו עד שידע שהוא תרום (טור בשם הרא"ש והר"ש):
Celui qui dit à son mandataire : « Va prélever pour moi », et celui-ci est allé prélever, mais il ne sait pas s'il a prélevé ; puis il est venu et a trouvé le tas prélevé : il n'y a pas de présomption qu'il ait été prélevé par le mandataire ; on craint qu'un autre ait prélevé sans permission. Haga (Rema) : Et certains disent que dans un tel cas, la présomption est qu'il a été prélevé, car nous disons : « Il est présumé que le mandataire accomplit son mandat », même pour un interdit de la Torah. Mais s'il ne sait pas si le tas a été prélevé ou non, il est interdit d'en manger, car le mandataire se dit certainement : « Il n'y touchera pas tant qu'il ne saura pas qu'il a été prélevé » (Tour au nom du Roch et du Rach).
séif 34
פירות השותפים חייבים בתרומה ומעשרות ואינם צריכים ליטול רשות זה מזה אלא כל התורם מהם תרומתו תרומה תרם א' מהם ולא ידע חבירו ובא הוא ותרם אם היו ממחין זה על זה אין תרומת השני תרומה ואם לאו אם תרם הראשון כשיעור אין תרומת השני תרומה ואם לא תרם הראשון כשיעור תרומת שניהם תרומה ונראה לי שבזמן הזה ה"ה במעשר אבל לתרומה כיון שאין לתרומה שיעור בין כך ובין כך אין תרומת השני תרומה:
Les fruits des associés sont soumis à la terouma et aux maasserot, et ils n'ont pas besoin de prendre la permission l'un de l'autre ; mais quiconque d'entre eux prélève, sa terouma est terouma. Si l'un d'eux a prélevé sans que son associé le sache, et que celui-ci est venu et a prélevé : s'ils protestaient l'un contre l'autre (en cas de prélèvement unilatéral), la terouma du second n'est pas terouma ; sinon : si le premier a prélevé la mesure requise, la terouma du second n'est pas terouma, et si le premier n'a pas prélevé la mesure, la terouma des deux est terouma. Et il me semble qu'à notre époque, il en est de même pour le maasser ; mais pour la terouma, puisqu'elle n'a pas aujourd'hui de mesure, dans tous les cas la terouma du second n'est pas terouma.
séif 35
האומר לאחד לתרום והלך לתרום וביטל שליחותו קודם שיתרום אם שינה השליח שליחותו כגון שא"ל תרום מן הצפון ותרם מן הדרום אין תרומתו תרומה ואם לאו תרומתו תרומה (ויש חולקין וס"ל דכל שבטל השליחות אפי' לא שינה לא הוי תרומתו תרומה) . (טור):
Celui qui dit à quelqu'un de prélever, et celui-ci est allé prélever, mais le mandant a annulé son mandat avant qu'il ne prélève : si le mandataire a dévié de son mandat, par exemple si le mandant lui a dit : « Prélève du côté nord » et qu'il a prélevé du côté sud, sa terouma n'est pas terouma ; sinon, sa terouma est terouma. (Et certains contestent et sont d'avis que dès lors qu'il a annulé le mandat, même si le mandataire n'a pas dévié, sa terouma n'est pas terouma) (Tour).
séif 36
אריס שתרם ובא בעל הבית ועיכב אם עד שלא תרם עיכב אין תרומתו תרומה ואם משתרם עיכב תרומתו תרומה:
Un métayer qui a prélevé, puis le propriétaire est venu et s'y est opposé : s'il s'y est opposé avant qu'il ne prélève, sa terouma n'est pas terouma ; et s'il s'y est opposé après qu'il a prélevé, sa terouma est terouma.
séif 37
אפוטרופסין תורמין נכסי יתומים:
Les tuteurs (apotropsin) prélèvent sur les biens des orphelins.
séif 38
הגנב והגזלן והאנס תרומתן תרומה ואם היו הבעלים רודפין אחריהם אין תרומתן תרומה:
Le voleur, le brigand et l'oppresseur (qui s'empare par la force) : leur terouma est terouma ; mais si les propriétaires les poursuivaient (sans renoncer à leur bien), leur terouma n'est pas terouma.
séif 39
הבן והשכיר והעבד והאשה תורמין על מה שהם אוכלין אבל לא על השאר:
Le fils, le salarié, l'esclave et la femme prélèvent pour ce qu'ils mangent, mais pas pour le reste.
séif 40
הבן כשאוכל עם אביו והאשה בעיסתה תורמין מפני שהן ברשות:
Le fils, lorsqu'il mange avec son père, et la femme pour sa pâte, prélèvent même sur le reste, parce qu'ils ont la permission (tacite).
séif 41
הפועלים אין להם רשות לתרום שלא מדעת בעל הבית:
Les ouvriers n'ont pas la permission de prélever sans l'accord du propriétaire.
séif 42
פועל שאמר ליה בעל הבית כנוס לי גרני ותרום ותרם ואחר כך כנס תרומתו תרומה:
Un ouvrier à qui le propriétaire a dit : « Rentre-moi le grain de mon aire et prélève » : s'il a prélevé et a ensuite rentré le grain, sa terouma est terouma.
séif 43
עובד כוכבים שהפריש תרומה משלו גזרו חכמים שתהא תרומתו תרומה אם הוא בארץ ישראל: הגה ובודקין אותו אם אמר בדעת ישראל הפרשתי תנתן לכהן ואם לאו טעונה גניזה. (טור):
Un non-Juif qui a prélevé la terouma sur ce qui est à lui : les Sages ont décrété que sa terouma soit terouma, s'il est en Erets Israël. Haga (Rema) : Et on l'interroge : s'il a dit : « J'ai prélevé selon l'intention d'un Juif », on la donnera à un Cohen ; sinon, elle doit être enfouie (guenisa) (Tour).
séif 44
המתכוין לומר תרומה ואמר מעשר מעשר ואמר תרומה לא אמר כלום עד שיהיו פיו ולבו שוים:
Celui qui avait l'intention de dire « terouma » et a dit « maasser », ou l'intention de dire « maasser » et a dit « terouma », n'a rien dit, tant que sa bouche et son cœur ne sont pas en accord.
séif 45
הפריש תרומה במחשבתו ולא הוציא בשפתיו כלום הרי זה תרומה שנאמר ונחשב לכם תרומתכם:
S'il a prélevé la terouma en pensée sans rien prononcer de ses lèvres, c'est de la terouma, car il est dit : « Et votre terouma vous sera comptée » (Nombres 18, 27) (le verset parle de pensée).
séif 46
המפריש תרומה על תנאי אם נתקיים התנאי הרי זה תרומה:
Celui qui prélève la terouma sous condition : si la condition s'est réalisée, c'est de la terouma.
séif 47
המפריש תרומות ומעשרות וניחם עליהם הרי זה נשאל לחכם ומתיר לו כדרך שמתירין שאר נדרים ותחזור חולין כמו שהיתה:
Celui qui a prélevé des teroumot et des maasserot et l'a regretté peut consulter un Sage, qui l'en délie comme on délie les autres vœux, et le produit redevient 'houlin comme il était.
séif 48
האומר של מעלה תרומה ושל מטה חולין או בהפך דבריו קיימים:
Celui qui dit : « Ce qui est en haut est terouma et ce qui est en bas est 'houlin », ou l'inverse, ses paroles sont valables.
séif 49
התורם את הגורן צריך שיכוין את לבו שתהיה תרומה על הכרי ועל מה שבקוטעין (פי' שבלים קטועים שלא נידושו) ועל מה שבצדדים ועל מה שבתוך התבן התורם את היקב צריך שיכוין את לבו לתרום על מה שבחרצנים ועל מה שבזגים התורם את הבור של שמן צריך שיכוין את לבו על מה שבגפת (פירוש פסולת של זיתים) ואם לא נתכוין אלא תרם סתם נפטר הכל שתנאי ב"ד הוא שתרומה על הכל:
Celui qui prélève sur le grain de l'aire doit avoir l'intention que ce soit terouma pour le tas, pour ce qui est dans les épis coupés (explication : épis coupés qui n'ont pas été battus), pour ce qui est sur les côtés et pour ce qui est dans la paille. Celui qui prélève sur le vin de la cuve doit avoir l'intention de prélever pour ce qui est dans les pépins et pour ce qui est dans les peaux. Celui qui prélève sur la fosse d'huile doit avoir l'intention de prélever pour ce qui est dans le marc (explication : déchets des olives). Et s'il n'en a pas eu l'intention, mais a prélevé sans préciser, tout est acquitté, car c'est une condition du tribunal que la terouma porte sur le tout.
séif 50
התורם כלכלה של תאנים ונמצאו תאנים בצד הכלכלה הרי אלו פטורים מפני שבלבו לתרום על הכל:
Celui qui prélève pour un panier de figues, et on a trouvé des figues à côté du panier : celles-ci sont exemptes, parce qu'il avait dans son cœur l'intention de prélever pour le tout.
séif 51
אין תורמין אלא מן היפה ונראה לי דהשתא דלאיבוד אזלא מפני הטומאה אין להקפיד בכך ומיהו במעשר הניתן ללוי ולעני יש להקפיד בכך:
On ne prélève que sur ce qui est beau. Et il me semble que maintenant, où la terouma est destinée à la perte à cause de l'impureté, il n'y a pas lieu d'être strict sur ce point ; toutefois, pour le maasser qui est donné au Lévi et au pauvre, il faut être strict sur ce point.
séif 52
אין תורמין ממין על שאינו מינו ואם תרם אין תרומתו תרומה הקישות והמלפפות מין אחד כל מין חטים מין אחד כל מין תאנים וגרוגרות ודבילה מין א' ותורם מזה על זה וכל שהוא כלאים בחבירו לא יתרום מזה על זה אפילו מן היפה על הרעה ואם תרם אין תרומתו תרומה וכל שאינו כלאים בחבירו תורם מן היפה על הרע אבל לא מן הרע על היפה ואם תרם תרומתו תרומה חוץ מן הזונין (פי' זרעונים שחורים הנמצא בין החטים) על החטים מפני שאינם אוכל אדם:
On ne prélève pas d'une espèce pour ce qui n'est pas son espèce ; et s'il a prélevé, sa terouma n'est pas terouma. Le concombre et le melon sont une seule espèce ; toute sorte de blé est une seule espèce ; toute sorte de figues, de figues sèches et de figues pressées est une seule espèce, et l'on prélève de l'un pour l'autre. Tout ce qui est kilayim (espèces distinctes interdites en mélange) avec l'autre, on ne prélèvera pas de l'un pour l'autre, même du beau pour le mauvais ; et s'il a prélevé, sa terouma n'est pas terouma. Et tout ce qui n'est pas kilayim avec l'autre, on prélève du beau pour le mauvais, mais pas du mauvais pour le beau ; et s'il a prélevé, sa terouma est terouma, sauf l'ivraie (explication : graines noires qu'on trouve parmi le blé) pour le blé, parce que ce n'est pas une nourriture humaine.
séif 53
אין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו ולא מדבר שלא נגמרה מלאכתו על דבר שנגמרה מלאכתו ואם תרם תרומתו תרומה:
On ne prélève pas d'une chose dont le travail est achevé pour une chose dont le travail n'est pas achevé, ni d'une chose dont le travail n'est pas achevé pour une chose dont le travail est achevé ; et s'il a prélevé, sa terouma est terouma.
séif 54
אין תורמין מהמחובר על התלוש ולא מן התלוש על המחובר ואם תרם אין תרומתו תרומה אבל אם אמר פירות ערוגה זה תלושים יהיו תרומה על פירות ערוגה זו לכשיתלשו ונתלשו דבריו קיימין והוא שהביאו שניהם שליש בעת שאמר:
On ne prélève pas de ce qui est attaché au sol pour ce qui est détaché, ni de ce qui est détaché pour ce qui est attaché ; et s'il a prélevé, sa terouma n'est pas terouma. Mais s'il a dit : « Que les fruits de cette plate-bande, une fois détachés, soient terouma pour les fruits de cette autre plate-bande, quand ils seront détachés », et qu'ils ont été détachés, ses paroles sont valables, à condition que les deux aient atteint le tiers de leur croissance au moment où il a parlé.
séif 55
אין תורמין מן הלח על היבש ולא מן היבש על הלח ואם תרם תרומתו תרומה:
On ne prélève pas du frais pour le sec, ni du sec pour le frais ; et s'il a prélevé, sa terouma est terouma.
séif 56
אין תורמין מפירות שנה זו על פירות שנה שעברה ולא מפירות שנה שעברה על פירות שנה זו ואם תרם אינה תרומה שנאמר שנה שנה ליקט ירק ערב ר"ה עד שלא בא השמש וחזר וליקט אחר שבא השמש אין תורמין מזה על זה שזה חדש וזה ישן וכן אם ליקט אתרוג בערב ט"ו בשבט עד שלא בא השמש וחזר וליקט אתרוג אחר משבא השמש אין תורמין מזה על זה מפני שאחד בתשרי ראש השנה למעשרות תבואה וקטניות וירקות וט"ו בשבט ר"ה למעשרות האילן:
On ne prélève pas des fruits de cette année pour les fruits de l'année passée, ni des fruits de l'année passée pour les fruits de cette année ; et s'il a prélevé, ce n'est pas de la terouma, car il est dit : « année par année » (Deutéronome 14, 22). S'il a cueilli des légumes la veille de Roch Hachana avant le coucher du soleil, puis en a de nouveau cueilli après le coucher du soleil, on ne prélève pas de l'un pour l'autre, car celui-ci est nouveau et celui-là ancien. De même, s'il a cueilli un etrog la veille du 15 Chevat avant le coucher du soleil, puis a de nouveau cueilli un autre etrog après le coucher du soleil, on ne prélève pas de l'un pour l'autre, car le 1er Tichri est le nouvel an pour les maasserot du grain, des légumineuses et des légumes, et le 15 Chevat est le nouvel an pour les maasserot des arbres.
séif 57
אין תורמין מפירות הארץ על פירות חוצה לארץ ולא מפירות ח"ל על פירות הארץ ולא מפירות הפטורים על החייבים ולא מהחייבים על הפטורים ואם תרמו אין תרומתן תרומה:
On ne prélève pas des fruits d'Erets Israël pour les fruits de l'étranger, ni des fruits de l'étranger pour les fruits d'Erets Israël, ni des fruits exempts pour ceux qui sont soumis, ni de ceux qui sont soumis pour ceux qui sont exempts ; et s'ils ont prélevé, leur terouma n'est pas terouma.
séif 58
תרם מדמאי (פי' דא מאי כלומר פירות או תבואה שנלקחה מעם הארץ שאין ידוע אם הרים המעשר כראוי וחייב במעשרות מדרבנן) על דמאי או על ודאי תרומתו תרומה ויחזור ויתרום מכל אחד בפני עצמו:
S'il a prélevé du demaï (explication : « da mai », « qu'est-ce que ceci ? », c'est-à-dire des fruits ou du grain acquis d'un am haarets, dont on ne sait pas s'il a prélevé la dîme comme il convient, et qui sont soumis aux maasserot d'ordre rabbinique) pour du demaï ou pour du certain (vaddaï, produit certainement non prélevé), sa terouma est terouma, et il doit prélever de nouveau de chacun séparément.
séif 59
תרם מודאי על דמאי תרומתו תרומה ולא תאכל עד שיוציא עליה תרומה ומעשרות:
S'il a prélevé du certain pour du demaï, sa terouma est terouma, mais elle ne sera pas mangée (par un Cohen) tant qu'il n'aura pas prélevé sur elle la terouma et les maasserot (car elle-même n'est pas rectifiée).
séif 60
אין תורמין מן הלקוח על מה שגדל בתוך שדהו ולא הלקוח מעובד כוכבים על הלקוח מישראל או בהפך:
On ne prélève pas de ce qui a été acheté pour ce qui a poussé dans son champ, ni de ce qui a été acheté à un non-Juif pour ce qui a été acheté à un Juif, ou l'inverse.
séif 61
אין תורמין שבלים על חטים וזיתים על שמן וענבים על יין אבל תורמים שמן על זיתים הנכבשים ויין על ענבים לעשות צמוקים:
On ne prélève pas des épis pour du blé, des olives pour de l'huile, ni des raisins pour du vin ; mais on prélève de l'huile pour des olives destinées à être conservées (en saumure), et du vin pour des raisins destinés à faire des raisins secs.
séif 62
תורמים זיתי שמן על זיתי כבש אבל לא מזיתי כבש על זיתי שמן מיין שאינו מבושל על המבושל אבל לא מן המבושל על שאינו מבושל מן הצלול על שאינו צלול אבל לא משאינו צלול על הצלול מתאנים על גרוגרות במנין מגרוגרות על תאנים במדה אבל לא תאנים על גרוגרות במדה ולא גרוגרות על תאנים במנין כדי שיתרום לעולם בעין יפה ותורמים חטים על הפת אבל לא מן הפת על החטים לפי חשבון ובכל אלו אם תרם תרומתו תרומה ונראה לי דהאידנא דתרומה לאיבוד אזלא אין להקפיד בכך וכן בשאר דברים כיוצא בהם ומיהו במעשר הניתן ללוי ולעני יש להקפיד בכך:
On prélève des olives à huile pour des olives de conserve, mais pas des olives de conserve pour des olives à huile ; du vin non cuit pour du cuit, mais pas du cuit pour du non cuit ; du limpide pour ce qui n'est pas limpide, mais pas de ce qui n'est pas limpide pour le limpide ; des figues pour des figues sèches en nombre, des figues sèches pour des figues en volume, mais pas des figues pour des figues sèches en volume, ni des figues sèches pour des figues en nombre, afin de toujours prélever avec générosité. Et l'on prélève du blé pour le pain, mais pas du pain pour le blé, au prorata. Et dans tous ces cas, s'il a prélevé, sa terouma est terouma. Et il me semble qu'aujourd'hui, où la terouma est destinée à la perte, il n'y a pas lieu d'être strict sur ce point, ni dans les autres choses semblables ; toutefois, pour le maasser qui est donné au Lévi et au pauvre, il faut être strict sur ce point.
séif 63
אין תורמין חומץ על יין אבל תורמין יין על חומץ:
On ne prélève pas du vinaigre pour du vin, mais on prélève du vin pour du vinaigre.
séif 64
התורם חבית של יין על היין ונמצאת חומץ אם ידוע שהיתה של חומץ עד שלא תרמה אינה תרומה ואם אחר שתרמה החמיצה הרי זו תרומה אם ספק תרומה ויחזור ויתרום וכן התורם קישות ונמצאת מרה אבטיח ונמצא סרוח:
Celui qui prélève un tonneau de vin pour du vin, et on a trouvé qu'il était devenu du vinaigre : s'il est connu qu'il était déjà du vinaigre avant qu'il ne le prélève, ce n'est pas de la terouma ; et s'il s'est aigri après qu'il l'a prélevé, c'est de la terouma ; en cas de doute, c'est de la terouma, et il doit prélever de nouveau. Et de même celui qui prélève un concombre et qu'on le trouve amer, ou un melon et qu'on le trouve pourri.
séif 65
אחר שמפרישין תרומה גדולה מפריש אחד מעשרה מהנשאר והוא הנקרא מעשר ראשון:
Après avoir prélevé la grande terouma, il prélève un sur dix de ce qui reste ; c'est ce qu'on appelle le premier maasser.
séif 66
מעשר ראשון מותר באכילה לישראל ומותר לאכלו בטומאה לפיכך בת לוי שנבעלה בעילת זנות נותנין לה מעשר ואוכלת אבל מי ששמעה שמת בעלה או העיד לה עד אחד ונשאת ואחר כך בא בעלה קנסו אותה חכמים שתהיה אסורה במעשר:
Le premier maasser peut être mangé par un Israélite, et il est permis de le manger en état d'impureté. C'est pourquoi la fille d'un Lévi qui a eu une relation de débauche, on lui donne du maasser et elle le mange. Mais celle qui a entendu que son mari était mort, ou à qui un témoin unique l'a attesté, et qui s'est remariée, puis son mari est revenu : les Sages l'ont pénalisée en lui interdisant le maasser.
séif 67
לוים וכהנים מפרישין מעשר ראשון כדי להפריש ממנו תרומת מעשר וכן הכהנים מפרישין שאר תרומות ומעשרות והם לעצמם:
Les Léviim et les Cohanim prélèvent le premier maasser sur leurs propres produits, afin d'en prélever la teroumat maasser ; et de même les Cohanim prélèvent les autres teroumot et maasserot, et ils les gardent pour eux-mêmes.
séif 68
אין מוציאין מעשר מיד הכהנים וכן כל מתנות כהונה אין מוציאין אותם מכהן לכהן:
On ne retire pas le maasser des mains des Cohanim (qui l'ont reçu) ; et de même, tous les dons de la prêtrise, on ne les fait pas passer d'un Cohen à un autre Cohen.
séif 69
האוכל פירותיו טבלים וכן לוי שאכל המעשר בטבלו אע"פ שהם חייבים מיתה בידי שמים אין משלמין המתנות לבעליהם שנא' אשר ירימו לה' אין לך בהם כלום עד שירימו אותם ובח"ל מותר לאדם להיות אוכל והולך תחלה ואחר כך מפריש תרומה ומעשרות:
Celui qui mange ses fruits à l'état de tevel, et de même un Lévi qui a mangé le maasser à l'état de tevel (sans en prélever la teroumat maasser), bien qu'ils soient passibles de mort par la main du Ciel, ne paient pas les dons à leurs ayants droit, car il est dit : « qu'ils prélèveront pour Hachem » (Lévitique 22, 15) : tu n'as aucun droit sur eux tant qu'ils ne les ont pas prélevés. Et hors du pays, il est permis de manger d'abord, au fur et à mesure, et de prélever ensuite la terouma et les maasserot.
séif 70
מעשרין ממקום זה על מקום אחר ואינו צריך לעשר מן המוקף אבל אין מעשרין ממין על שאינו מינו ולא מן החיוב על הפטור ולא מן הפטור על החיוב ואם עישר אינו מעשר:
On prélève la dîme d'un endroit pour un autre endroit, et il n'est pas nécessaire de prélever la dîme sur ce qui est adjacent ; mais on ne prélève pas la dîme d'une espèce pour ce qui n'est pas son espèce, ni de ce qui est soumis pour ce qui est exempt, ni de ce qui est exempt pour ce qui est soumis ; et s'il a prélevé, ce n'est pas un maasser.
séif 71
כל שאמרנו בתרומה אין תורמין מזה על זה כך במעשר אין מעשרין מזה על זה וכל שאמרנו בתרומה אם תרם תרומתו תרומה כך במעשר אם הפריש מעשרותיו מעשרות וכל שהוא פטור מן התרומה פטור מן המעשר וכל התורם מעשר:
Tout ce dont nous avons dit, pour la terouma, qu'on ne prélève pas de l'un pour l'autre, de même pour le maasser on ne prélève pas la dîme de l'un pour l'autre ; et tout ce dont nous avons dit, pour la terouma, que s'il a prélevé, sa terouma est terouma, de même pour le maasser : s'il a prélevé, ses maasserot sont des maasserot. Tout ce qui est exempt de la terouma est exempt du maasser, et quiconque prélève la terouma prélève la dîme.
séif 72
כל שאמרנו בהם לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה כך אם עשרו מעשרותיהם מעשרות וכל שאין תרומתן תרומה כך אין מעשרותיהן מעשרות:
Tous ceux dont nous avons dit : « Ils ne prélèveront pas, et s'ils ont prélevé, leur terouma est terouma », de même, s'ils ont prélevé la dîme, leurs maasserot sont des maasserot ; et tous ceux dont la terouma n'est pas terouma, de même leurs maasserot ne sont pas des maasserot.
séif 73
השקדים המרים בין בגדלן בין בקטנן פטורים לפי שאינן אוכל:
Les amandes amères, qu'elles soient grandes ou petites, sont exemptes, parce que ce n'est pas une nourriture.
séif 74
אין מעשרין אלא מן המובחר:
On ne prélève la dîme que sur ce qui est de choix.
séif 75
אין מעשרין באומד אלא במדה או במשקל או במנין וכל המדקדק בשיעור משובח והמרבה במעשרות מעשרותיו מקולקלין שהרי הטבל מעורב בהן ופירותיו מתוקנין:
On ne prélève pas la dîme à l'estime, mais en volume, en poids ou en nombre ; quiconque est précis sur la mesure est louable. Et celui qui en donne trop dans les maasserot, ses maasserot sont gâtés, car du tevel y est mélangé, mais ses fruits sont rectifiés.
séif 76
המפריש מקצת מעשר אינו מעשר אלא כמו שחלק את הערימה אבל צריך מזה החלק שיוציא מעשר שלו כיצד היו לו מאה סאה הפריש מהם חמשה לשם מעשר אינו מעשר ואינו יכול להפריש על החמש סאין מעשר במקום אחר אלא מהם חצי סאה שהיא המעשר שלהם:
Celui qui prélève une partie du maasser : ce n'est pas un maasser, mais c'est comme s'il avait divisé le tas ; mais il doit, de cette partie, faire sortir la dîme qui lui revient. Comment ? S'il avait cent séa et en a prélevé cinq au titre de maasser, ce n'est pas un maasser, et il ne peut pas prélever pour ces cinq séa la dîme d'un autre endroit, mais seulement d'elles-mêmes un demi-séa, qui est leur dîme.
séif 77
המפריש תרומה גדולה או תרומת מעשר מברך קודם שיפריש אקב"ו להפריש תרומה וכן המפריש מעשר ראשון מברך קודם להפריש מעשר וכן מברך על מעשר שני ואם הפריש הכל זה אחר זה מיד ולא סח ביניהם כוללן בברכה אחת ומברך להפריש תרומות ומעשרות:
Celui qui prélève la grande terouma ou la teroumat maasser récite, avant de prélever : « … qui nous a sanctifiés par Ses commandements et nous a ordonné de prélever la terouma ». De même, celui qui prélève le premier maasser récite auparavant : « … de prélever le maasser » ; et de même il récite une bénédiction sur le second maasser. Et s'il a tout prélevé l'un après l'autre immédiatement, sans parler entre eux, il les englobe dans une seule bénédiction et récite : « … de prélever les teroumot et les maasserot ».
séif 78
כל פרי שמקטנותו הוא ראוי לאכילה ואינו מניח אותו אלא כדי להוסיף בגופו מיד הוא חייב במעשרות וכל פרי שאינו ראוי לאכילה בקטנו אינו חייב במעשרות עד שיגיע לעונת המעשרות:
Tout fruit qui, dès sa petitesse, est propre à la consommation, et qu'on ne laisse sur l'arbre que pour qu'il grossisse, est soumis aux maasserot immédiatement ; et tout fruit qui n'est pas propre à la consommation lorsqu'il est petit n'est pas soumis aux maasserot avant d'arriver à l'époque des maasserot.
séif 79
אשכול שהגיע בו אפילו גרגיר יחידי כולו חיבור למעשרות וכאילו הגיע כולו ולא אותו אשכול בלבד אלא כל הרוח שיש בה אותה הגפן שיש בה האשכול וכן רמון שהגיע בה אפילו פרידה אחת כולה חיבור:
Une grappe dans laquelle ne serait-ce qu'un seul grain a mûri : elle est tout entière jointe pour les maasserot, comme si elle avait tout entière mûri ; et non seulement cette grappe, mais tout le côté du vignoble où se trouve la vigne qui porte la grappe. Et de même une grenade dans laquelle un seul grain a mûri : elle est tout entière jointe.
séif 80
שמרי יין שנתן עליהם מים וסננן אם נתן ג' ומצא ד' מוציא מעשר מזה היתר ממקום אחר ואינו מפריש עליו תרומה שהתורם מתחלה בלבו על הכל ואם מצא פחות מארבע אע"פ שמצא יתר על מדתו ואע"פ שיש בהם טעם יין פטור:
De la lie de vin sur laquelle on a mis de l'eau et qu'on a filtrée : s'il a mis trois mesures d'eau et en a retrouvé quatre, il prélève la dîme pour cet excédent à partir d'un autre endroit, mais il ne prélève pas pour lui la terouma, car celui qui prélève la terouma a, dès le départ, l'intention de prélever pour le tout. Et s'il en a retrouvé moins de quatre, bien qu'il en ait retrouvé plus que sa mesure d'eau, et bien qu'il y ait un goût de vin, c'est exempt.
séif 81
פירות שהגיעו לעונת המעשרות ונתלשו ועדיין לא נגמרה מלאכתן כגון תבואה שקצרה ודשה ועדיין לא זרה אותה ולא מרחה מותר לאכול מהם אכילת עראי עד שתגמר מלאכתן ומשתגמר מלאכתן אסור לאכול מהם עראי בד"א בגומר פירותיו למכרן בשוק אבל אם היתה כוונתו להוליכן לבית הרי זה מותר לאכול מהם עראי אחר שנגמרה מלאכתן עד שיקבעו למעשר:
Des fruits qui sont arrivés à l'époque des maasserot et ont été détachés, mais dont le travail n'est pas encore achevé — par exemple du grain qu'on a moissonné et battu, mais qu'on n'a pas encore vanné ni aplani — il est permis d'en manger de façon occasionnelle (akhilat arai) jusqu'à ce que leur travail soit achevé ; et une fois leur travail achevé, il est interdit d'en manger même de façon occasionnelle. De quoi parle-t-on ? De celui qui achève ses fruits pour les vendre au marché ; mais si son intention était de les emporter à la maison, il est permis d'en manger de façon occasionnelle après que leur travail est achevé, jusqu'à ce qu'ils soient « fixés » pour la dîme.
séif 82
א' מו' דברים קובע הפירות למעשרות החצר והמקח והאש והמלח והתרומה והשבת וכולם אין קובעין אלא בדבר שנגמרה מלאכתו כיצד פירות שדעתו להוליכן לבית אע"פ שנגמרה מלאכתן אוכל מהם אכילת עראי עד שיכנסו לבית שלו נכנסו לבית שלו נקבעו למעשרות ואסור לאכול מהם עד שיעשר וכשם שהבית קובע למעשר כך החצר קובע למעשר שאם נכנסו הפירות לחצר דרך השער נקבעו אע"פ שלא נכנסו לתוך הבית וכן אם מכרן או בשלם באור או כבשן במלח או הפריש מהם תרומה או נכנסה שבת עליהם לא יאכל עד שיעשר אף ע"פ שלא הגיעו לבית הכניסן לבית קודם שתגמור מלאכתן ה"ז אוכל מהם עראי התחיל [לגמור] מלאכתן מאחר שנכנסו לבית חייב לעשר הכל כיצד הכניס קישואין ודילועין קודם שישפשף משיתחיל לשפשף אחת נקבעו הכל למעשר וכן כל כיוצא בזה וכן התורם פירות שלא נגמרה מלאכתן מותר לאכול מהם עראי חוץ מכלכלת תאנים שאם תרמה קודם שתגמר מלאכתה נקבעה למעשר:
L'une de six choses fixe les fruits pour les maasserot : la cour, l'achat, le feu, le sel, la terouma et le Chabbat. Et toutes ne fixent que dans une chose dont le travail est achevé. Comment ? Des fruits qu'il a l'intention d'emporter à la maison, bien que leur travail soit achevé, il en mange de façon occasionnelle jusqu'à ce qu'ils entrent dans sa maison ; une fois entrés dans sa maison, ils sont fixés pour les maasserot et il est interdit d'en manger jusqu'à ce qu'il prélève la dîme. Et de même que la maison fixe pour le maasser, ainsi la cour fixe pour le maasser : si les fruits sont entrés dans la cour par la porte, ils sont fixés, bien qu'ils ne soient pas entrés dans la maison. Et de même, s'il les a vendus, les a cuits au feu, les a conservés dans le sel, en a prélevé la terouma, ou si le Chabbat est survenu sur eux, il n'en mangera pas jusqu'à ce qu'il prélève la dîme, bien qu'ils ne soient pas arrivés à la maison. S'il les a rentrés à la maison avant que leur travail soit achevé, il en mange de façon occasionnelle ; s'il a commencé [à achever] leur travail après qu'ils sont entrés à la maison, il doit prélever la dîme sur le tout. Comment ? S'il a rentré des concombres et des courges avant de les frotter (pour en ôter le duvet), dès qu'il commence à en frotter un, tous sont fixés pour le maasser ; et de même pour tout cas semblable. Et de même, celui qui prélève la terouma de fruits dont le travail n'est pas achevé, il est permis d'en manger de façon occasionnelle, sauf un panier de figues : s'il en a prélevé la terouma avant que son travail soit achevé, il est fixé pour le maasser.
séif 83
מותר להערים על התבואה להכניסה במוץ כדי שתהיה בהמתו אוכלת ופטורה מן המעשר וזורה מעט מעט אחר שהכניס לבית ופטור לעולם מן התרומה ומן המעשרות שהרי אינו מתחיל לגמור הכל:
Il est permis d'user d'un stratagème avec le grain, en le rentrant dans sa balle, afin que son bétail en mange et qu'il soit exempt du maasser ; et il vanne peu à peu après l'avoir rentré à la maison, et il est exempt pour toujours de la terouma et des maasserot, car il ne commence pas à achever le tout.
séif 84
הגומר פירותיו של חבירו שלא מדעתו הרי אלו טבלו למעשר:
Celui qui achève les fruits de son prochain sans qu'il le sache : ils sont devenus tevel pour le maasser.
séif 85
איזהו גמר מלאכת היין משיניחנו בחבית וישלה החרצנין והזגין מעל פי החבית אבל כשהוא בתוך הבור כשיגביהנו להעמידו בחבית שותה עראי וקולט מן הגת העליונה ומן הצנור ומ"מ ושותה:
Quel est l'achèvement du travail du vin ? Dès qu'il le met dans le tonneau et qu'il retire les pépins et les peaux de l'ouverture du tonneau. Mais lorsqu'il est dans la fosse du pressoir, tandis qu'il le soulève pour le mettre dans le tonneau, il en boit de façon occasionnelle ; et il en recueille du pressoir supérieur et de la rigole, et de toute façon, et il boit.
séif 86
כיצד היא אכילת עראי כגון שהיה מקלף שעורים ואוכל מקלף אחת אחת ואם קלף וכנס לתוך ידו חייב לעשר היה מולל מלילות של חטים מנפה מיד ליד ואוכל ואם נפה לתוך חיקו חייב לעשר וכן נוטל מן היין ונותן לקערה לתוך תבשיל צונן ואוכל אבל לא לתוך הקדרה אף ע"פ שהיא צוננת מפני שהיא כבור קטן וכן סוחט זיתים על בשרו אבל לא לתוך ידו וכן כל כיוצא בזה:
Comment se fait la consommation occasionnelle ? Par exemple, s'il décortiquait de l'orge et mangeait, il décortique les grains un par un ; mais s'il a décortiqué et rassemblé dans sa main, il doit prélever la dîme. S'il frottait des épis de blé, il les tamise d'une main à l'autre et mange ; mais s'il a tamisé dans son giron, il doit prélever la dîme. Et de même, il prend du vin et le met dans une assiette, dans un plat froid, et mange ; mais pas dans la marmite, même si elle est froide, parce qu'elle est comme une petite fosse (de pressoir). Et de même, il presse des olives sur sa peau, mais pas dans sa main ; et de même pour tout cas semblable.
séif 87
כשם שמותר לאכול עראי מפירות שלא נגמרה מלאכתן כך מותר להאכיל מהם לחיה לבהמה ולעופות כל מה שירצה ומפקיר מהם כל מה שירצה קודם שיעשר ואם גמרו אע"פ שלא נקבעו למעשר לא יפקיר ולא יאכיל לבהמה ולחיה ולעופות אכילת קבע עד שיעשר ומותר להאכיל לבהמה עראי מן הטבל ואפי' בתוך הבית ומאכילה פקיעי (פירוש עומרים של תבואה המונחים בקש) עמיר עד שיעשם חבילות:
De même qu'il est permis de manger de façon occasionnelle de fruits dont le travail n'est pas achevé, ainsi il est permis d'en donner à manger aux animaux sauvages, au bétail et aux oiseaux autant qu'il veut, et d'en déclarer abandonné (hefker) autant qu'il veut avant d'en prélever la dîme. Mais s'ils sont achevés, bien qu'ils ne soient pas fixés pour le maasser, il ne les abandonnera pas et n'en donnera pas à manger au bétail, aux animaux sauvages et aux oiseaux en consommation fixe (akhilat keva) avant d'avoir prélevé la dîme. Et il est permis de donner à manger au bétail de façon occasionnelle du tevel, même à l'intérieur de la maison ; et il lui donne à manger des gerbes (explication : gerbes de grain posées dans la paille) tant qu'il n'en a pas fait des bottes.
séif 88
תאנה העומדת בחצר אוכל ממנה אחת אחת ופטור ואם צירף חייב במעשר בד"א כשהיה עומד בקרקע אבל אם עלה לראש התאנה ממלא חיקו ואוכל שם שאין אויר חצר קובע למעשר:
Un figuier qui se trouve dans une cour : on en mange les figues une par une, et l'on est exempt ; mais si l'on en a rassemblé, on est soumis au maasser. De quoi parle-t-on ? Lorsqu'on se tient sur le sol ; mais si l'on est monté au sommet du figuier, on remplit son giron et on mange là, car l'espace aérien de la cour ne fixe pas pour le maasser.
séif 89
היתה עומדת בחצר ונוטה לגנה ה"ז אוכל ממנה בגנה כדרכו כאילו היתה נטועה בגנה היתה נטועה בגנה ונוטה לחצר הרי זה כנטועה בחצר שאינו אוכל שם אלא אחת אחת:
S'il se trouvait dans la cour et penchait vers le jardin, on en mange dans le jardin normalement, comme s'il était planté dans le jardin. S'il était planté dans le jardin et penchait vers la cour, il est comme un arbre planté dans la cour : on n'en mange là qu'une par une.
séif 90
גפן שנטועה בחצר לא יטול את כל האשכול כאחד ויאכל אלא מגרגר אחת אחת וכן ברמון לא יטול את כל הרמון אלא פורט את הרמון באילן ואוכל הפרט משם וכן באבטיח סופתו (פי' חותכו) בקרקע ואוכלו שם:
Une vigne plantée dans une cour : on ne prendra pas toute la grappe d'un coup pour la manger, mais on en détache les grains un par un. Et de même pour la grenade : on ne prendra pas toute la grenade, mais on égrène la grenade sur l'arbre et on mange les grains de là. Et de même pour le melon : on l'entaille (explication : on le coupe) sur le sol et on le mange là.
séif 91
היה אוכל באשכול בגנה ונכנס מן הגנה לחצר אף על פי שיצא מן החצר לא יגמור עד שיעשר:
S'il mangeait d'une grappe dans le jardin et est entré du jardin dans la cour, même s'il est ressorti de la cour, il ne la finira pas tant qu'il n'a pas prélevé la dîme.
séif 92
כסבר הזרוע בחצר מקרסם עלה עלה ואוכלו ואם צירף חייב לעשר וכן כל כיוצא בזה:
De la coriandre semée dans une cour : on en coupe feuille par feuille et on la mange ; mais si l'on en a rassemblé, on doit prélever la dîme ; et de même pour tout cas semblable.
séif 93
הלוקח פירות תלושין לאכלן נקבעו למעשר כמו שנתבאר ומאימתי יקבעו משיתן דמים אע"פ שלא משך:
Celui qui achète des fruits détachés pour les manger, ils sont fixés pour le maasser, comme cela a été expliqué. Et à partir de quand sont-ils fixés ? Dès qu'il a donné l'argent, bien qu'il ne les ait pas tirés à lui (méchikha, acte d'acquisition).
séif 94
הרי שלא נתן דמים והיה בורר ומניח בורר ומניח אפילו כל היום כולו ואע"פ שגמר בלבו ליקח לא נתחייב לעשר ואם היה ירא שמים משגמר בלבו מעשר ואחר כך יחזיר למוכר אם רצה להחזיר:
S'il n'a pas donné l'argent et qu'il choisissait et reposait, choisissait et reposait, même toute la journée, et bien qu'il ait décidé dans son cœur d'acheter, il n'est pas soumis à la dîme. Mais s'il est craignant D.ieu, dès qu'il a décidé dans son cœur, il prélève la dîme, et ensuite il rendra les fruits au vendeur, s'il veut les rendre.
séif 95
הלוקח במחובר לקרקע או שלקח תלוש לשלוח לחבירו לא נקבעו ויש לו לאכול מהם עראי:
Celui qui achète des fruits attachés au sol, ou qui a acheté des fruits détachés pour les envoyer à son prochain : ils ne sont pas fixés, et il peut en manger de façon occasionnelle.
séif 96
האומר לחבירו הא לך איסר זה ותן לי בו ה' תאנים הרי זה אוכל אחת אחת ופטור ואם צירף חייב לעשר הא לך איסר זה בעשרים תאנים שאבור לי בורר אחת אחת ואוכל באשכול שאבור לי מגרגר ממנו באילן ואוכל ברמון שאבור לי פורטו באילן ואוכל באבטיח שאבור לי סופת בקרקע ואוכל ואם קצץ את התאנים וצרפם או שקצץ האשכול או האבטיח חייב לעשר שהרי לא קנה אלא הנתלש אבל אם אמר ליה הא לך איסר בעשרים תאנים אלו בשני אשכולות אלו בשני רמונים אלו בשני אבטיחים אלו קוצץ כדרכו ואוכל עראי ופטור שלא נקבעו במקח שהרי לקחן במחובר:
Celui qui dit à son prochain : « Voici cet issar (petite pièce) ; donne-m'en cinq figues » : il en mange une par une et est exempt ; mais s'il en a rassemblé, il doit prélever la dîme. « Voici cet issar pour vingt figues que je choisirai » : il les choisit une par une et mange. « Voici cet issar pour une grappe que je choisirai » : il en détache les grains sur l'arbre et mange. « … pour une grenade que je choisirai » : il l'égrène sur l'arbre et mange. « … pour un melon que je choisirai » : il l'entaille sur le sol et mange. Mais s'il a coupé les figues et les a rassemblées, ou s'il a coupé la grappe ou le melon, il doit prélever la dîme, car il n'a acquis que ce qui est détaché. Mais s'il lui a dit : « Voici un issar pour ces vingt figues-ci, pour ces deux grappes-ci, pour ces deux grenades-ci, pour ces deux melons-ci », il les coupe normalement, en mange de façon occasionnelle et est exempt, car ils n'ont pas été fixés par l'achat, puisqu'il les a acquis attachés au sol.
séif 97
המחליף עם חבירו זה לאכול וזה לאכול שניהם נקבעו למעשרות שהרי לקחו בתלוש זה לקצות וזה לקצות שניהם לא נקבעו שאין המכר קובע דבר שלא נגמרה מלאכתו לקח האחד פירות שהחליף לאכילה ולקח האחד חלופיהן להקצותן זה שלקח לאכילה חייב לעשר וזה שלקח להקצות לא נקבע למעשר:
Celui qui fait un échange avec son prochain, l'un pour manger et l'autre pour manger : les deux produits sont fixés pour les maasserot, car ils les ont acquis détachés. L'un pour faire sécher et l'autre pour faire sécher : aucun des deux n'est fixé, car la vente ne fixe pas une chose dont le travail n'est pas achevé. Si l'un a pris les fruits qu'il a échangés pour les manger, et que l'autre a pris ceux contre lesquels ils ont été échangés pour les faire sécher, celui qui a acquis pour manger doit prélever la dîme, et pour celui qui a acquis pour faire sécher, ce n'est pas fixé pour le maasser.
séif 98
עם הארץ שהיה עובר בשוק ואמר טלו לכם תאנים אוכלים ופטורים שאין המתנה קובעת:
Un am haarets qui passait au marché et a dit : « Prenez-vous des figues » : on mange et on est exempt, car le don ne fixe pas pour le maasser.
séif 99
השוכר את הפועלים לעשות עמו בפירות בין בתלושין בין במחוברין הואיל ויש להם לאכול מן התורה במה שהם עושים הרי אלו אוכלים ופטורין מן המעשר ואם התנה עמהם שיאכלו מה שלא זיכתה להם תורה כגון שהתנה הפועל שיאכלו בניו עמו או שיאכל בנו בשכרו או שיאכל אחר גמר מלאכתו בתלוש הרי זה אסור לאכול עד שיעשר הואיל ואוכל מפני התנאי הרי זה כלוקח:
Celui qui engage des ouvriers pour travailler avec lui sur des fruits, qu'ils soient détachés ou attachés : puisqu'ils ont le droit de manger, de par la Torah, de ce sur quoi ils travaillent, ils mangent et sont exempts du maasser. Mais s'il a stipulé avec eux qu'ils mangeraient ce que la Torah ne leur a pas accordé — par exemple si l'ouvrier a stipulé que ses enfants mangeraient avec lui, ou que son fils mangerait en guise de son salaire, ou qu'il mangerait après l'achèvement de son travail sur ce qui est détaché — il lui est interdit de manger avant d'avoir prélevé la dîme : puisqu'il mange en vertu de la condition, il est comme un acheteur.
séif 100
המוציא פועלים לעשות לו מלאכה בשדה בזמן שאין להם עליו מזונות אוכלים מפירות שבשדה ופטורים מן המעשר והוא שלא נגמרה מלאכתן אבל אם יש להם עליו מזונות לא יאכלו ואע"פ שלא נגמרה מלאכתן שאין פורעין חוב מן הטבל [אבל] אוכלים אחת אחת מהתאנה אבל לא מן הסל ולא מן הקופה ולא מן המוקצה:
Celui qui emmène des ouvriers faire un travail pour lui dans le champ, lorsqu'ils n'ont pas droit à leur nourriture de sa part : ils mangent des fruits qui sont dans le champ et sont exempts du maasser, à condition que le travail de ces fruits ne soit pas achevé. Mais s'ils ont droit à leur nourriture de sa part, ils n'en mangeront pas, même si le travail n'est pas achevé, car on ne paie pas une dette avec du tevel. [Mais] ils mangent les figues une par une du figuier, mais pas du panier, ni de la corbeille, ni du lieu de séchage.
séif 101
אחד המבשל ואחד השולק ואחד הכובש קובע למעשר אבל המעשן את הפירות עד שהכשירן הרי זה ספק:
Celui qui cuit, celui qui ébouillante et celui qui fait mariner les fruits, cela fixe pour le maasser ; mais celui qui fume les fruits jusqu'à les rendre propres à la consommation, c'est un doute.
séif 102
הטומן פירות באדמה או בזבל או בתבן עד שהכשירם לאכילה לא נקבעו למעשר:
Celui qui enfouit des fruits dans la terre, dans du fumier ou dans de la paille jusqu'à les rendre propres à la consommation, ils ne sont pas fixés pour le maasser.
séif 103
הנותן יין לתבשיל חם או שנתן שמן לקדרה באלפס כשהן מרותחין נקבעו למעשר:
Celui qui met du vin dans un plat chaud, ou qui a mis de l'huile dans une marmite ou dans une poêle lorsqu'elles sont bouillantes, ils sont fixés pour le maasser.
séif 104
מזג יין במים חמים נקבע וא"צ לומר אם בישל היין ואפי' בגת אסור לשתות ממנו עד שיעשר:
S'il a coupé du vin avec de l'eau chaude, il est fixé ; et à plus forte raison s'il a cuit le vin : même s'il est encore dans le pressoir, il est interdit d'en boire jusqu'à ce qu'il ait prélevé la dîme.
séif 105
הסוחט אשכול לתוך הכוס נקבע לתוך התמחוי אינו נקבע:
Celui qui presse une grappe dans une coupe, elle est fixée ; dans un plat, elle n'est pas fixée.
séif 106
המולח פירות בשדה נקבעו טבל הזיתים אחת אחת במלח ואכל פטור:
Celui qui sale des fruits dans le champ, ils sont fixés. S'il a trempé les olives une par une dans le sel et a mangé, il est exempt.
séif 107
הפוצע זיתים כדי שיצא השרף מהם פטור:
Celui qui fend des olives pour en faire sortir la sève (amère) est exempt.
séif 108
הנוטל זיתים מהמעטן טובל אחת אחת במלח ואוכל ואם מלח ונתן לפניו חייב וכן כל כיוצא בזה:
Celui qui prend des olives du maaten (cuve où l'on entasse les olives avant le pressage) les trempe une par une dans le sel et mange ; mais s'il a salé et les a posées devant lui, il est soumis ; et de même pour tout cas semblable.
séif 109
התורם פירותיו תרומה שצריך לתרום אחריה שניה נקבע למעשר ולא יאכל מהם עראי עד שיוציא התרומה שניה ויעשר:
Celui qui prélève sur ses fruits une terouma telle qu'il doit en prélever une seconde après elle (car il n'a pas prélevé suffisamment), c'est fixé pour le maasser, et il n'en mangera pas de façon occasionnelle jusqu'à ce qu'il ait fait sortir la seconde terouma et prélevé la dîme.
séif 110
פירות שנגמרה מלאכתן וחשכה עליהם ליל שבת נקבעו ולא יאכל מהם אפי' לאחר השבת עד שיעשר:
Des fruits dont le travail est achevé et sur lesquels la nuit du Chabbat est tombée sont fixés, et il n'en mangera pas, même après le Chabbat, jusqu'à ce qu'il ait prélevé la dîme.
séif 111
תינוקות שטמנו תאנים לשבת ושכחו לעשרן לא יאכלו למוצאי שבת עד שיעשרו:
Des enfants qui ont caché des figues pour le Chabbat et ont oublié d'en prélever la dîme ne les mangeront pas à la sortie du Chabbat jusqu'à ce qu'ils aient prélevé la dîme.
séif 112
תאנה שהיתה מיוחדת לו לאכול פירותיה בשבת וליקט ממנה כלכלה לא יאכל עד שיעשר הואיל ופירות אלו מיוחדים לשבת והשבת קובעת:
Un figuier qui lui était réservé pour en manger les fruits le Chabbat, s'il en a cueilli un panier, il n'en mangera pas (même en semaine) jusqu'à ce qu'il ait prélevé la dîme, puisque ces fruits sont réservés pour le Chabbat, et le Chabbat fixe pour le maasser.
séif 113
היה אוכל באשכול וחשכה עליו לילי שבת לא יגמור אכילתו בשבת עד שיעשר ואם הניחן לאחר השבת הרי זה גומרו:
S'il mangeait d'une grappe et que la nuit du Chabbat est tombée sur lui, il ne finira pas de la manger pendant le Chabbat jusqu'à ce qu'il ait prélevé la dîme ; et s'il la laisse pour après le Chabbat, il peut la finir.
séif 114
כל שאסור לזרים לאכול בתרומה כגון הגרעינין וכיוצא בהן כך אסור לאכלו מהטבל והמעשר שלא ניטלה תרומתו ומעשר שני והקדש שלא נפדו וכל שמותר לזרים לאכלו בתרומה מדברים אלו כך מותר בטבל ומעשר שלא ניטלה תרומתו ומעשר שני והקדש שלא נפדו:
Tout ce qu'il est interdit aux non-Cohanim de manger dans la terouma, comme les noyaux et choses semblables, de même il est interdit de le manger du tevel, du maasser dont la terouma n'a pas été prélevée, du second maasser et des biens consacrés (hekdech) qui n'ont pas été rachetés ; et tout ce qu'il est permis aux non-Cohanim de manger dans la terouma parmi ces choses, de même c'est permis dans le tevel, dans le maasser dont la terouma n'a pas été prélevée, dans le second maasser et dans les biens consacrés qui n'ont pas été rachetés.
séif 115
אין מדליקין בטבל טמא אין מחפין בטבל ואין זורעין את הטבל ואפי' פירות שלא נגמרה מלאכתן אסור לזרוע מהם עד שיעשר בד"א בתבואה וקטניות וכיוצא בהן אבל העוקר שתלים שיש בהם פירות ממקום למקום בתוך שדהו הרי זה מותר ואינו כזורע טבל שהרי לא אסף הפירות וכן העוקר לפת וצנונות ושתלם במקום אחר אם נתכוון להוסיף בגופם מותר ואם שתלם כדי שיקשו ויקח הזרע שלהם אסור מפני שהוא כזורע חטים או שעורים של טבל:
On n'allume pas avec du tevel impur ; on ne couvre pas avec du tevel, et l'on ne sème pas le tevel ; même des fruits dont le travail n'est pas achevé, il est interdit d'en semer jusqu'à ce qu'il ait prélevé la dîme. De quoi parle-t-on ? Du grain, des légumineuses et choses semblables ; mais celui qui arrache des plants portant des fruits d'un endroit à un autre à l'intérieur de son champ, c'est permis, et ce n'est pas comme semer du tevel, puisqu'il n'a pas récolté les fruits. Et de même celui qui arrache des navets et des radis et les replante dans un autre endroit : s'il a l'intention qu'ils grossissent, c'est permis ; mais s'il les a replantés pour qu'ils durcissent et pour en prendre la semence, c'est interdit, parce que c'est comme semer du blé ou de l'orge à l'état de tevel.
séif 116
אין מוכרין טבל אלא לצורך ולחבר ואסור לשלוח טבל ואפי' חבר לחבר שמא יסמכו זה על זה ויאכל טבל:
On ne vend du tevel qu'en cas de nécessité, et seulement à un 'haver (scrupuleux dans les prélèvements). Et il est interdit d'envoyer du tevel, même d'un 'haver à un 'haver, de peur qu'ils ne comptent l'un sur l'autre et que l'on mange du tevel.
séif 117
המוכר פירות לחבירו מוכר אומר על מנת שהם טבל מכרתי ולוקח אומר לא לקחתי ממך אלא מעושרות כופין את המוכר לתקן קנס הוא לו מפני שמכר טבל:
Celui qui vend des fruits à son prochain, le vendeur dit : « C'est à condition qu'ils soient tevel que je les ai vendus », et l'acheteur dit : « Je ne les ai achetés de toi que déjà prélevés » : on contraint le vendeur à les rectifier ; c'est une pénalité à son encontre, parce qu'il a vendu du tevel.
séif 118
אין פורעין חוב מהטבל מפני שהוא כמוכרו:
On ne rembourse pas une dette avec du tevel, parce que c'est comme le vendre.
séif 119
הלוקח טבל משני מקומות מעשר מזה על זה:
Celui qui achète du tevel en deux endroits prélève la dîme de l'un pour l'autre.
séif 120
החוכר שדה מהעובד כוכבים מעשר ונותן לו המקבל שדה אבותיו מהעובד כוכבים מעשר ונותן לו:
Celui qui prend à ferme ('hokher) un champ d'un non-Juif prélève la dîme, puis lui donne sa part. Celui qui prend à bail (mekabel) d'un non-Juif le champ de ses pères prélève la dîme, puis lui donne sa part.
séif 121
כהן או לוי שלקחו פירות מישראל אחר שנגמרה מלאכתן מוציאין התרומה והמעשרות מידיהם ונותנים אותם לכהנים וללוים אחרים:
Un Cohen ou un Lévi qui ont acheté des fruits à un Israélite après que leur travail a été achevé : on leur retire des mains la terouma et les maasserot, et on les donne à d'autres Cohanim et Léviim.
séif 122
כהן או לוי שמכרו פירות תלושים קודם שתגמר מלאכתן ואין צריך לומר אם מכר במחובר הרי התרומה והמעשר שלהם:
Un Cohen ou un Lévi qui ont vendu des fruits détachés avant que leur travail ne soit achevé, et à plus forte raison s'il les a vendus attachés au sol : la terouma et le maasser leur appartiennent.
séif 123
הנותן שדהו בקבלה לעובד כוכבים או למי שאינו נאמן על המעשרות אע"פ שלא באו לעונת המעשרות צריך לעשר על ידם נתנה לעם הארץ עד שלא באו לעונת המעשרות אינו צריך לעשר על ידם ומשבאו לעונת המעשרות צריך לעשר על ידם כיצד הוא עושה עומד על הגורן ונוטל ואינו חושש למה שאכלו שאין אנו אחראים להם:
Celui qui donne son champ à bail à un non-Juif, ou à quelqu'un qui n'est pas digne de confiance pour les maasserot, même si les fruits ne sont pas arrivés à l'époque des maasserot, doit prélever la dîme à leur place. S'il l'a donné à un am haarets avant qu'ils n'arrivent à l'époque des maasserot, il n'a pas à prélever la dîme à leur place ; et après qu'ils sont arrivés à l'époque des maasserot, il doit prélever la dîme à leur place. Comment fait-il ? Il se tient sur l'aire et prend sa part, et il ne se préoccupe pas de ce qu'ils ont mangé, car nous ne sommes pas responsables d'eux.
séif 124
באחד בתשרי הוא ראש השנה למעשר תבואה וקטניות וירקות ובט"ו בשבט הוא ראש השנה למעשר האילנות כיצד תבואה וקטניות שהגיעו לעונת המעשרות לפני ראש השנה של שלישית אע"פ שנגמרו ונאספו בשלישית מפרישין מהן מעשר שני וכן פירות האילן שבאו לעונת המעשרות קודם ט"ו בשבט של שלישית אע"פ שנגמרו ונאספו אח"כ בסוף שנה שלישית מתעשרין לשעבר ומפרישין מהם מעשר שני וכן אם באו לעונת המעשרות קודם ט"ו בשבט של רביעית אע"פ שנגמרו ונאספו ברביעית מפרישין מהם מעשר עני ואם באו לעונת המעשרות אחר ט"ו בשבט מתעשרין להבא:
Le 1er Tichri est le nouvel an pour la dîme du grain, des légumineuses et des légumes, et le 15 Chevat est le nouvel an pour la dîme des arbres. Comment ? Le grain et les légumineuses qui sont arrivés à l'époque des maasserot avant le Roch Hachana de la troisième année du cycle, bien qu'ils aient été achevés et récoltés dans la troisième, on en prélève le second maasser. Et de même les fruits de l'arbre qui sont arrivés à l'époque des maasserot avant le 15 Chevat de la troisième année, bien qu'ils aient été achevés et récoltés ensuite à la fin de la troisième année, ils sont soumis à la dîme selon le passé, et l'on en prélève le second maasser. Et de même, s'ils sont arrivés à l'époque des maasserot avant le 15 Chevat de la quatrième année, bien qu'ils aient été achevés et récoltés dans la quatrième, on en prélève la dîme du pauvre ; et s'ils sont arrivés à l'époque des maasserot après le 15 Chevat, ils sont soumis à la dîme selon l'année suivante.
séif 125
הירק בשעת לקיטתו עישורו כיצד אם נלקט ביום ר"ה של שלישית אע"פ שבא לעונת המעשרות ונגמר בשניה מפרישין ממנו מעשר עני ואם נלקט ברביעית מעשר שני וכן האתרוג בלבד משאר פירות האילן הרי הוא כירק והולכין אחר לקיטתו בין למעשר בין לשביעית כיצד אם נלקט בשלישית אחר ט"ו בשבט מפרישין ממנו מעשר עני אע"פ שנגמרה בשניה וכן אם נלקט ברביעית קודם ט"ו בשבט מפרישין ממנו מעשר עני נלקט בחמישית אחר ט"ו בשבט מפרישין ממנו מעשר שני ואע"פ שהולכין אחר לקיטתו אתרוג בת ששית שנכנסה לשביעית אפי' היתה כזית ונעשית כככר חייבת במעשרות:
Le légume : c'est au moment de sa cueillette que se détermine sa dîme. Comment ? S'il a été cueilli le jour du Roch Hachana de la troisième année, bien qu'il soit arrivé à l'époque des maasserot et ait été achevé dans la deuxième, on en prélève la dîme du pauvre ; et s'il a été cueilli dans la quatrième, le second maasser. Et de même l'etrog, seul parmi les autres fruits de l'arbre, est comme le légume, et l'on suit la date de sa cueillette, tant pour le maasser que pour la septième année. Comment ? S'il a été cueilli dans la troisième année, après le 15 Chevat, on en prélève la dîme du pauvre, bien qu'il ait été achevé dans la deuxième. Et de même, s'il a été cueilli dans la quatrième, avant le 15 Chevat, on en prélève la dîme du pauvre ; s'il a été cueilli dans la cinquième, après le 15 Chevat, on en prélève le second maasser. Et bien que l'on suive la date de sa cueillette, un etrog de la sixième année qui est entré dans la septième, même s'il avait la taille d'une olive et est devenu gros comme une miche, est soumis aux maasserot.
séif 126
האביונות של צלף נותנין עליהם חומרי האילן וחומרי זרעים שאם היו משנה שניה שנכנסה לשלישית ונלקטו קודם ט"ו בשבט מפרישין מעשר ראשון ואחר כך מפריש מעשר אחר ופודהו ואחר שפודהו נותנו לעניים:
Les baies de câprier : on leur applique les rigueurs de l'arbre et les rigueurs des semences ; de sorte que si elles étaient de la deuxième année entrée dans la troisième et ont été cueillies avant le 15 Chevat, on prélève le premier maasser, puis on prélève une autre dîme, on la rachète (comme un second maasser), et après l'avoir rachetée, on la donne aux pauvres (comme dîme du pauvre).
séif 127
פירות שנה שניה שנתערבו בפירות שלישית או של שלישית ברביעית הולכים אחר הרוב מחצה למחצה מפרישין מעשר שני מן הכל אבל לא מעשר עני שמעשר שני חמור שהרי הוא קדש ומעשר עני חול וכן פירות שהן ספק אם פירות שניה הם או פירות שלישית מפריש מהם מעשר שני:
Des fruits de la deuxième année qui se sont mélangés à des fruits de la troisième, ou des fruits de la troisième à ceux de la quatrième : on suit la majorité. Moitié-moitié : on prélève le second maasser sur le tout, mais pas la dîme du pauvre, car le second maasser est plus grave, puisqu'il est saint, tandis que la dîme du pauvre est profane. Et de même, des fruits dont on doute s'ils sont des fruits de la deuxième ou de la troisième année, on en prélève le second maasser.
séif 128
כל הפטור ממעשר ראשון פטור ממעשר שני ומן העני וכל שחייב בראשון חייב בשניהם וכל התורם מוציא מעשר וכל שאינו תורם אינו מוציא מעשר וכל מי שאם תרם תרומתו תרומה כך אם עשר הרי הוא מעשר וכל מי שאין תרומתו תרומה כך אם הוציא מעשר אינו מעשר:
Tout ce qui est exempt du premier maasser est exempt du second et de celui du pauvre ; et tout ce qui est soumis au premier est soumis aux deux autres. Quiconque prélève la terouma fait sortir le maasser, et quiconque ne prélève pas la terouma ne fait pas sortir le maasser. Quiconque, s'il a prélevé, sa terouma est terouma, de même, s'il a prélevé la dîme, c'est un maasser ; et quiconque dont la terouma n'est pas terouma, de même, s'il a fait sortir le maasser, ce n'est pas un maasser.
séif 129
פירות שהוציא מהם מעשר ראשון קודם שיקבעו למעשר הרי זה אוכל מהם עראי קודם שיוציא מעשר שני שאין הראשון קובע לשני אבל משנקבעו למעשר אע"פ שהוציא את הראשון אסור לאכול מהם עראי עד שיוציא את השני או את מעשר עני:
Des fruits dont on a fait sortir le premier maasser avant qu'ils ne soient fixés pour le maasser : on en mange de façon occasionnelle avant de faire sortir le second maasser, car le premier ne fixe pas pour le second. Mais une fois qu'ils ont été fixés pour le maasser, bien qu'on ait fait sortir le premier, il est interdit d'en manger de façon occasionnelle jusqu'à ce qu'on ait fait sortir le second ou la dîme du pauvre.
séif 130
לא חייבו להפריש מעשר שני בסוריא:
On n'a pas imposé de prélever le second maasser en Syrie.
séif 131
מעשר שני נאכל לבעליו לפנים מחומת ירושלים שנאמר ואכלת לפני ה' אלהיך במקום אשר יבחר וגו' ונוהג בפני הבית ושלא בפני הבית אבל אינו נאכל בירושלים אלא בפני הבית שנאמר מעשר דגנך תירושך ויצהרך ובכורות בקרך וצאנך מפי השמועה למדו מה בכור אינו נאכל אלא בפני הבית אף מעשר שני לא יאכל אלא בפני הבית:
Le second maasser est mangé par ses propriétaires à l'intérieur de la muraille de Jérusalem, car il est dit : « Et tu mangeras devant Hachem ton D.ieu, au lieu qu'Il choisira… » (Deutéronome 14, 23). Il s'applique en présence du Temple comme en son absence ; mais il n'est mangé à Jérusalem qu'en présence du Temple, car il est dit : « la dîme de ton blé, de ton vin et de ton huile, et les premiers-nés de ton gros et de ton menu bétail » (ibid.) : ils ont appris par la tradition orale que, de même que le premier-né (bekhor) n'est mangé qu'en présence du Temple, de même le second maasser ne sera mangé qu'en présence du Temple.
séif 132
בזמן הזה אם רצה לפדות מעשר שני שוה מנה בפרוטה לכתחלה פודה ומשליך הפרוטה לים הגדול אבל לשאר נהרות צריך לשחקה תחלה וכן אם חילל (פירוש אם עשאו חולין על ידי פדיון) מעשר שוה מנה על שוה פרוטה מפירות אחרות הרי זה מחולל ושורף את הפירות שחילל עליהם כדי שלא יהיו תקלה לאחרים:
À notre époque, s'il veut racheter un second maasser valant un mané (cent zouz) avec une perouta, il le rachète ainsi même lekhat'hila, et jette la perouta dans la Grande Mer ; mais pour la jeter dans les autres fleuves, il faut d'abord la broyer. Et de même, s'il a désacralisé (explication : s'il l'a rendu profane au moyen d'un rachat) un maasser valant un mané sur la valeur d'une perouta d'autres fruits, il est désacralisé ; et il brûle les fruits sur lesquels il l'a désacralisé, afin qu'ils ne soient pas une occasion de faute pour d'autres.
séif 133
ושיעור פרוטה כחצי שעורה כסף מזוקק שהיא חלק מל"ב במעה כסף שהוא אשפיר"ו עוטימאני שמשקלו רביע דרה"ם נמצא שהפרוטה חלק ממ"ח בקטעא ויותר מעט וצריך לדקדק שהפירות שמחלל עליהם מעשר שני שישוו כך לפחות. (וע"ל סימן רצ"ד סעיף ו'):
La mesure de la perouta est le poids d'environ un demi-grain d'orge d'argent raffiné, c'est-à-dire un trente-deuxième d'une maa d'argent, qui est l'asper ottoman, dont le poids est un quart de dirham ; il en résulte que la perouta est un quarante-huitième de kat'a, et un peu plus. Et il faut veiller à ce que les fruits sur lesquels on désacralise le second maasser vaillent au moins cela. (Et voir plus haut, siman 294, séif 6.)
séif 134
כשם שאין אוכלים מעשר שני בזמן הזה בירושלים כך אין פודין אותו שם ואין מחללים אותו ואין מוכרים אותו ואם נכנס בירושלים אף בזמן הזה אין מוציאין אותו משם ומניחים אותו שם עד שירקב [וכן אם עבר והוציאו משם מניחין אותו עד שירקב] לפיכך אין מפרישין מעשר שני בירושלים בזמן הזה אלא מוציאין את הפירות בטבלן חוץ לעיר ומפרישין אותו שם ופודהו ואם הפרישן שם בזמן הזה ירקב בד"א במעשר שני שלא נטמא אבל אם נטמא פודין אותו בירושלים. (ויש להכשירו כדי שיקבל טומאה ויהא לו היתר בפדיון) (טור):
De même qu'on ne mange pas le second maasser à notre époque à Jérusalem, de même on ne l'y rachète pas, on ne l'y désacralise pas et on ne l'y vend pas. Et s'il est entré à Jérusalem, même à notre époque, on ne l'en fait pas sortir, mais on le laisse là jusqu'à ce qu'il pourrisse ; [et de même, si l'on a transgressé et qu'on l'en a fait sortir, on le laisse jusqu'à ce qu'il pourrisse]. C'est pourquoi on ne prélève pas le second maasser à Jérusalem à notre époque, mais on fait sortir les fruits à l'état de tevel hors de la ville, on l'y prélève et on le rachète. Et si on les a prélevés là (à Jérusalem) à notre époque, il pourrira. De quoi parle-t-on ? D'un second maasser qui n'est pas devenu impur ; mais s'il est devenu impur, on le rachète à Jérusalem. (Et il faut le rendre réceptif (par un liquide) afin qu'il reçoive l'impureté et qu'il puisse être permis par le rachat) (Tour).
séif 135
הפודה מעשר שני אומר הפירות האלו מחוללות על מעות אלו ואם לא פירש אלא הפריש מעות בלבד כנגד הפירות דיו ואינו צריך לפרש ויצאו הפירות לחולין:
Celui qui rachète le second maasser dit : « Ces fruits sont désacralisés sur ces pièces. » Et s'il ne l'a pas précisé, mais a seulement mis de côté des pièces en regard des fruits, cela suffit, il n'a pas besoin de préciser, et les fruits deviennent profanes.
séif 136
הפודה מעשר שני מברך אקב"ו על פדיון מעשר שני ואם חיללן על פירות אחרות מברך על חילול מעשר שני והפודה או מחלל מעשר שני של דמאי אינו צריך ברכה:
Celui qui rachète le second maasser récite : « … qui nous a sanctifiés par Ses commandements et nous a ordonné le rachat du second maasser » ; et s'il l'a désacralisé sur d'autres fruits, il récite : « … la désacralisation du second maasser ». Et celui qui rachète ou désacralise le second maasser du demaï n'a pas besoin de bénédiction.
séif 137
אין פודין מעשר שני אלא בכסף וכן אם פדה מעשר שני שלו שהוא מוסיף חומש לא יהיה החומש אלא כסף כקרן ואינו פודה בכסף שאינו מטבע אלא בכסף מפותח שיש עליו צורה או כתב ואם פדה בלשון של כסף וכיוצא בו והוא הנקרא אסימון לא עשה כלום ואין פודין בפחות מפרוטה מפני שהוא כפודה באסימון ואין פודין במטבע שאינו יוצא באותו זמן ובאותו מקום ואינו פודה במעות שאינם ברשותו ואפשר שאין דברים אלו אמורים אלא בזמן שבהמ"ק קיים אבל עכשיו שאין מעשר שני נאכל אין להקפיד בכך ומ"מ יש לחוש בדבר ואף בזמן הזה לא יפדה מעשר שני אלא על כסף שיש בו מטבע היוצא והוא ברשותו או יחלל על פירות אחרים:
On ne rachète le second maasser qu'avec de l'argent ; et de même, s'il a racheté son propre second maasser, auquel cas il ajoute un cinquième ('homech), le cinquième ne sera qu'en argent, comme le capital. Et on ne le rachète pas avec de l'argent qui n'est pas une monnaie, mais avec de l'argent gravé, qui porte une effigie ou une inscription ; et s'il a racheté avec un lingot d'argent ou chose semblable — c'est ce qu'on appelle assimon (flan non frappé) — il n'a rien fait. On ne rachète pas avec moins d'une perouta, car c'est comme racheter avec un assimon ; on ne rachète pas avec une monnaie qui n'a pas cours à cette époque et en ce lieu ; et on ne rachète pas avec des pièces qui ne sont pas en sa possession. Et il est possible que ces choses n'aient été dites que lorsque le Temple existait ; mais maintenant que le second maasser n'est pas mangé, il n'y a pas lieu d'être strict sur ce point. Néanmoins, il faut en tenir compte, et même à notre époque on ne rachètera le second maasser que sur de l'argent qui est une monnaie ayant cours et qui est en sa possession, ou bien on le désacralisera sur d'autres fruits.
séif 138
הפודה מעשר שני קודם שיפרישנו כגון שאמר מעשר שני של פירות פדוי במעות אלו לא אמר כלום ולא קבע מעשר אבל אם קבע ואמר מעשר שהוא בצפון או בדרום מחולל על מעות אלו הרי זה פדוי:
Celui qui rachète le second maasser avant de l'avoir prélevé, par exemple s'il a dit : « Le second maasser de ces fruits est racheté par ces pièces », n'a rien dit et n'a pas déterminé le maasser. Mais s'il l'a déterminé et a dit : « Le maasser qui est au nord (du tas) ou au sud est désacralisé sur ces pièces », il est racheté.
séif 139
מצות עשה להתודות לפני ה' אחר שמוציאין כל המתנות שבזרע הארץ וזהו הנקרא וידוי מעשר ואין מתודין וידוי זה אלא אחר השנה שמפרישין בה מעשר עני:
C'est un commandement positif de faire une déclaration devant Hachem après avoir fait sortir tous les dons qui sont dus sur les semences de la terre ; c'est ce qu'on appelle la « confession de la dîme » (vidouï maasser). Et l'on ne fait cette confession qu'après l'année au cours de laquelle on prélève la dîme du pauvre.
séif 140
אימתי מתודין במנחה ביו"ט האחרון של פסח של רביעית ושביעית:
Quand fait-on la confession ? À Min'ha, le dernier jour de fête de Pessa'h de la quatrième et de la septième année.
séif 141
אין מתודין אלא ביום וכל היום כשר לוידוי המעשר ובין בפני הבית בין שלא בפני הבית חייב לבער ולהתודות:
On ne fait la confession que de jour, et toute la journée est valable pour la confession de la dîme. Et, que ce soit en présence du Temple ou en son absence, on est tenu de faire disparaître (biour, de remettre tous les prélèvements) et de faire la confession.
séif 142
וידוי זה נאמר בכל לשון ואם רצו רבים להתודות כאחד מתודים:
Cette confession se dit en toute langue ; et si plusieurs veulent faire la confession ensemble, ils la font.
séif 143
אינו מתודה עד שלא ישאר אצלו אחת מהמתנות וערב יו"ט האחרון היה הביעור ולמחר מתודין ופירות שלא הגיעו לעונת המעשרות בשעת הביעור אין מעכבין אותו להתודות ואינו חייב לבערן:
On ne fait la confession que lorsqu'il ne reste chez soi aucun des dons. La veille du dernier jour de fête avait lieu la disparition (biour), et le lendemain on faisait la confession. Et des fruits qui ne sont pas arrivés à l'époque des maasserot au moment de la disparition n'empêchent pas de faire la confession, et l'on n'est pas tenu de les faire disparaître.
séif 144
מי שהיו פירותיו רחוקים ממנו והגיע יום הביעור הרי זה קורא שם למתנות ומזכה להן לבעליהן ע"ג קרקע או למי שזוכה להן לבעליהן ומתודה למחר:
Celui dont les fruits étaient loin de lui lorsque le jour de la disparition est arrivé désigne un nom (attribue la désignation) aux dons, et les fait acquérir à leurs ayants droit par le biais d'un terrain, ou à quelqu'un qui les acquiert pour leurs ayants droit, et il fait la confession le lendemain.
séif 145
אם הפריש המתנות שלא על הסדר או אם נשרף טבלו או אם הפריש מעשר בטומאה אינו מתודה: הגה הרב המחבר הזה השמיט כל דיני מעשר עני שכתב הטור שיש ללמוד מהם הרבה דיני צדקה הנוהגים האידנא ואפשר שסמך עצמו על מה שנתבאר בדיני צדקה אך גם בדיני תרומות ומעשרות השמיט כמה דינים שכתב הטור והכניס אחרים תחתיהם וכל זה גרם לו שהעתיק דברי הרמב"ם הלכות תרומות ומעשרות ככתבם וכלשונם ולא שת לבו לדברים אחרים והרוצה לעמוד על עקרי הדינים יעיין בפנים:
S'il a prélevé les dons hors de l'ordre prescrit, ou si son tevel a brûlé, ou s'il a prélevé le maasser en état d'impureté, il ne fait pas la confession. Haga (Rema) : Le Rav auteur de ce livre a omis toutes les lois de la dîme du pauvre qu'a écrites le Tour, dont on peut apprendre de nombreuses lois de la tsedaka (charité) qui s'appliquent aujourd'hui ; et il est possible qu'il se soit appuyé sur ce qui a été expliqué dans les lois de la tsedaka. Mais même dans les lois des teroumot et des maasserot, il a omis plusieurs lois qu'a écrites le Tour et en a introduit d'autres à leur place. Tout cela vient de ce qu'il a recopié les paroles du Rambam, dans les lois des teroumot et des maasserot, telles qu'elles sont écrites et dans leur formulation, sans prêter attention à d'autres choses. Celui qui veut connaître les principes de ces lois consultera les sources elles-mêmes.
séif 146

Siman 332 →

Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot

דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:
התרומות ומעשרות אינם נוהגים מן התורה אלא בארץ ישראל בין בפני הבית בין שלא בפני הבית ונביאים התקינו שיהיו נוהגים אפי' בארץ שנער מפני שהיא סמוכה לארץ ישראל ורוב ישראל הולכים ושבים שם וחכמים הראשונים התקינו שיהיו נוהגות אף בארץ מצרים ובארץ עמון ומואב מפני שהם סביבות לארץ ישראל סוריא הקונה בה שדה חייבת בתרומות ומעשרות מדברי סופרים ושאר הארצות אין תרומות ומעשרות נוהגות בהן:
Loi de leur remise (des prélèvements) : en quel lieu ils s'appliquent, comment le Cohen les reçoit, et s'ils sont de la Torah ou d'ordre rabbinique. Il contient 146 séifim.
Les teroumot (prélèvements pour le Cohen) et les maasserot (dîmes) ne s'appliquent de la Torah qu'en Erets Israël, que ce soit en présence du Temple ou en son absence. Et les prophètes ont institué qu'ils s'appliquent même au pays de Chin'ar (Babylonie), parce qu'il est proche d'Erets Israël et que la plupart des Juifs y vont et viennent. Et les premiers Sages ont institué qu'ils s'appliquent aussi au pays d'Égypte et au pays d'Amon et de Moav, parce qu'ils sont autour d'Erets Israël. En Syrie (Souria, territoires conquis par le roi David), celui qui y achète un champ est soumis aux teroumot et aux maasserot d'après les paroles des Scribes (d'ordre rabbinique). Et dans les autres pays, les teroumot et les maasserot ne s'appliquent pas.
séif 1
בזמן הזה אפילו במקום שהחזיקו בו עולי בבל ואפי' בימי עזרא אין חיוב תרומות ומעשרות מן התורה אלא מדבריהם מפני שנאמר כי תבואו משמע ביאת כולכם ולא ביאת מקצתן כמו שהיתה בימי עזרא: הגה ויש חולקין וסבירא להו דחייבין עכשיו בארץ ישראל בתרומות ומעשרות מדאורייתא אך לא נהגו כן (טור בשם ר"י):
À notre époque, même dans un lieu dont avaient pris possession ceux qui sont montés de Babylone, et même à l'époque d'Ezra, il n'y a pas d'obligation de teroumot et de maasserot de la Torah, mais seulement d'après leurs paroles (d'ordre rabbinique), parce qu'il est dit : « Quand vous viendrez » (Nombres 15, 18), ce qui implique la venue de vous tous, et non la venue d'une partie d'entre vous, comme ce fut le cas à l'époque d'Ezra. Haga (Rema) : Et certains contestent et sont d'avis qu'on est tenu aujourd'hui en Erets Israël aux teroumot et aux maasserot de la Torah ; mais on n'a pas adopté cet usage (Tour au nom du Ri).
séif 2
עובד כוכבים שקנה קרקע בארץ ישראל וחזר ישראל ולקחה ממנו מפריש תרומות ומעשרות מה שאין כן בסוריא:
Un non-Juif qui a acheté une terre en Erets Israël, et un Juif l'a ensuite reprise de lui : il prélève sur ses produits les teroumot et les maasserot, ce qui n'est pas le cas en Syrie.
séif 3
פירות העובד כוכבים שגדלו בקרקע שקנה בארץ ישראל אם נגמרה מלאכתן ביד העובד כוכבים ומרחן העובד כוכבים פטורין מכולם ואם לקחן ישראל אחר שנתלשו קודם שתגמר מלאכתן וגמרן ישראל חייבים ומפריש תרומה ומעשר ראשון ותרומת מעשר ומשייר לעצמו מעשר ראשון והוא שלו מפני שהוא אומר ללוי אני באתי מכח איש שאין אתה יכול ליטול ממנו (והתרומת מעשר מוכר לכהן ונוטל דמיה) (טור):
Les fruits du non-Juif qui ont poussé dans une terre qu'il a achetée en Erets Israël : si leur travail a été achevé entre les mains du non-Juif et que le non-Juif les a aplanis en tas (mirou'h, étape qui achève le travail du grain), ils sont exempts de tout. Et si un Juif les a acquis après qu'ils ont été cueillis, avant que leur travail soit achevé, et que le Juif les a achevés, ils sont soumis ; il prélève la terouma, le premier maasser (maasser richon) et la terouma de la dîme (teroumat maasser), et il garde pour lui le premier maasser, qui est à lui, parce qu'il dit au Lévi : « Je viens à la place d'un homme (le non-Juif) dont tu ne pourrais rien prendre. » (Et la teroumat maasser, il la vend à un Cohen et en prend le prix) (Tour).
séif 4
מכר העובד כוכבים הפירות שלו לישראל כשהן מחוברים לקרקע אם עד שלא באו לעונת המעשרות ונגמרו ביד ישראל חייב בכל ונותן כל מעשר ראשון ללוי ואם מכרן אחר שבאו לעונת המעשרות מפריש תרומות ומעשרות ונותן המעשר ללוי לפי חשבון כיצד לקח תבואה זרועה מעובד כוכבים אחר שהביאה שליש ונגמרה ביד ישראל מפריש תרומות ומעשרות ונותן ללוי שני שלישי המעשר הראשון:
Si le non-Juif a vendu ses fruits à un Juif alors qu'ils étaient attachés au sol : si c'est avant qu'ils n'arrivent à l'époque des maasserot (stade de maturité à partir duquel l'obligation peut naître) et qu'ils ont été achevés entre les mains du Juif, il est soumis à tout et donne tout le premier maasser au Lévi. Et s'il les a vendus après qu'ils sont arrivés à l'époque des maasserot, il prélève les teroumot et les maasserot et donne la dîme au Lévi au prorata. Comment ? S'il a acheté à un non-Juif du grain semé après qu'il a atteint le tiers de sa croissance, et qu'il a été achevé entre les mains du Juif, il prélève les teroumot et les maasserot et donne au Lévi les deux tiers du premier maasser.
séif 5
ישראל שמכר פירותיו לעובד כוכבים קודם שיבואו לעונת המעשרות וגמרן העובד כוכבים פטורין מן התרומה ומן המעשרות ואם אחר שבאו לעונת המעשרות אע"פ שגמרן העובד כוכבים חייב בכל:
Un Juif qui a vendu ses fruits à un non-Juif avant qu'ils n'arrivent à l'époque des maasserot, et que le non-Juif les a achevés : ils sont exempts de la terouma et des maasserot. Et si c'est après qu'ils sont arrivés à l'époque des maasserot, bien que le non-Juif les ait achevés, il est soumis à tout.
séif 6
מכר עובד כוכבים לישראל פירות מחוברים אחר שבאו לעונת המעשרות ומרחן העובד כוכבים ברשות ישראל אינם חייבים בתרומה ומעשרות הואיל ובאו לעונת המעשרות ברשות עובד כוכבים ומרחן העובד כוכבים אע"פ שהם ברשות ישראל הקונה פירות מעובד כוכבים בסוריא בין תלושים בין מחוברים אפילו קודם שבאו לעונת המעשרות אע"פ שמרחן ישראל פטורים ואם עדיין לא הגיעו לעונת המעשרות הואיל וקנה אותם עם הקרקע חייב לעשר:
Si un non-Juif a vendu à un Juif des fruits attachés au sol après qu'ils sont arrivés à l'époque des maasserot, et que le non-Juif les a aplanis dans le domaine du Juif, ils ne sont pas soumis à la terouma et aux maasserot, puisqu'ils sont arrivés à l'époque des maasserot dans le domaine du non-Juif et que c'est le non-Juif qui les a aplanis, bien qu'ils soient dans le domaine du Juif. Celui qui achète des fruits à un non-Juif en Syrie, qu'ils soient détachés ou attachés, même avant qu'ils n'arrivent à l'époque des maasserot, et bien qu'un Juif les ait aplanis, ils sont exempts ; mais s'ils n'étaient pas encore arrivés à l'époque des maasserot, puisqu'il les a achetés avec la terre, il est tenu de prélever la dîme.
séif 7
ישראל שהיה אריס לעובד כוכבים בסוריא פירותיו פטורים לפי שאין לו בגוף הקרקע כלום וכן החוכר והמקבל והשוכר שדה מהעובד כוכבים בסוריא פירותיו פטורין:
Un Juif qui était métayer (aris) d'un non-Juif en Syrie : ses fruits sont exempts, parce qu'il n'a rien dans le fonds même de la terre. De même, celui qui prend à ferme ('hokher, contre une quantité fixe de produits), celui qui prend à bail (mekabel, contre une part de la récolte) et celui qui loue (sokher, contre de l'argent) un champ d'un non-Juif en Syrie : ses fruits sont exempts.
séif 8
ישראל שלקח בסוריא שדה מהעובד כוכבים עד שלא הביאה שליש וחזר ומכרה לעובד כוכבים אחר שהביאה שליש אם חזר ישראל ולקחה פעם שניה חייב שהרי נתחייב ביד ישראל:
Un Juif qui a acheté en Syrie un champ à un non-Juif avant que la récolte n'ait atteint le tiers de sa croissance, puis l'a revendu à un non-Juif après qu'elle a atteint le tiers : si le Juif l'a racheté une seconde fois, il est soumis aux prélèvements, car l'obligation est déjà née entre les mains du Juif.
séif 9
ישראל שהיה לו קרקע בסוריא והוריד לה אריס ושלח לו האריס פירות הרי אלו פטורים שאני אומר מהשוק לקחן והוא שיהיה אותו המין מצוי בשוק:
Un Juif qui avait une terre en Syrie, y a placé un métayer non juif, et le métayer lui a envoyé des fruits : ceux-ci sont exempts, car je dis (on présume) qu'il les a achetés au marché ; à condition que cette espèce se trouve au marché.
séif 10
שותפות העובד כוכבים חייבת בתרומה ומעשרות כיצד ישראל ועובד כוכבים שלקחו שדה בשותפות אפילו חלקו שדה בקמתה ואין צריך לומר אם חלקו גדיש הרי זה טבל וחולין מעורבים בכל קלח וקלח מחלקו של עובד כוכבים אע"פ שמרחן העובד כוכבים וחייבים מדבריהם בד"א בא"י שהמעשרות של תורה ובשל תורה אין ברירה אבל אם לקחו שדה בסוריא הואיל והמעשרות שם מדבריהם אפילו חלקו הגדיש חלקו של עובד כוכבים פטור מכלום ונראה לי דהאידנא שאין חיוב תרומות ומעשרות בא"י אלא מדבריהם גם בא"י חלקו של עובד כוכבים פטור מכלום:
L'association avec un non-Juif est soumise à la terouma et aux maasserot. Comment ? Un Juif et un non-Juif qui ont acheté un champ en association : même s'ils ont partagé le champ sur pied, et à plus forte raison s'ils ont partagé la meule, il y a là du tevel (produit non encore prélevé) et du 'houlin (produit profane) mélangés dans chaque tige de la part du non-Juif, bien que le non-Juif les ait aplanis, et ils sont soumis d'après leurs paroles (d'ordre rabbinique). De quoi parle-t-on ? En Erets Israël, où les maasserot sont de la Torah, et pour une loi de la Torah il n'y a pas de berera (clarification rétroactive de la part de chacun). Mais s'ils ont acheté un champ en Syrie, puisque les maasserot y sont d'ordre rabbinique, même s'ils ont partagé la meule, la part du non-Juif est exempte de tout. Et il me semble qu'aujourd'hui, où l'obligation de teroumot et de maasserot en Erets Israël n'est que d'ordre rabbinique, en Erets Israël aussi la part du non-Juif est exempte de tout.
séif 11
פירות א"י שיצאו חוצה לארץ פטורים מתרומות ומעשרות ואם יצאו לסוריא חייבים ופירות חוצה לארץ שנכנסו לארץ חייבים אם נקבעו למעשר [ביד ישראל] אחר שנכנסו לארץ:
Les fruits d'Erets Israël qui sont sortis hors du pays sont exempts des teroumot et des maasserot ; et s'ils sont sortis en Syrie, ils sont soumis. Et les fruits de l'étranger qui sont entrés dans le pays sont soumis, s'ils ont été « fixés » pour la dîme (nikbe'ou, stade où l'on ne peut plus en manger sans prélever) [entre les mains d'un Juif] après être entrés dans le pays.
séif 12
כל אוכל אדם הנשמר שגידוליו מן הארץ חייב בתרומה:
Toute nourriture humaine, que l'on garde (qui n'est pas abandonnée), et dont la croissance vient de la terre, est soumise à la terouma.
séif 13
אין מפרישין תרומות ומעשרות מהירק בח"ל אפילו במקומות שאמרנו שחייבום חכמים וכן ירק הבא מחוצה לארץ לארץ אף על פי שיש עפר בעיקריהן הרי זה פטור:
On ne prélève pas les teroumot et les maasserot sur les légumes hors du pays, même dans les lieux dont nous avons dit que les Sages les y ont soumis. De même, un légume qui vient de l'étranger en Erets Israël, bien qu'il y ait de la terre sur ses racines, est exempt.
séif 14
התבואה והזיתים שלא הביאו שליש פטורים מתרומה ומעשרות ומנין יודע כל שזורעה ומצמחת בידוע שהביאה שליש:
Le grain et les olives qui n'ont pas atteint le tiers de leur croissance sont exempts de la terouma et des maasserot. Et d'où le sait-on ? Tout grain que l'on sème et qui germe, on sait qu'il a atteint le tiers.
séif 15
ההפקר פטור מתרומה ומעשרות אבל הזורע שדה הפקר חייב בתרומה ומעשרות:
Ce qui est abandonné (hefker) est exempt de la terouma et des maasserot ; mais celui qui sème un champ abandonné est soumis à la terouma et aux maasserot.
séif 16
דברים שאין דרך רוב בני אדם לזרעם בגנות ובשדות אלא חזקתן מן ההפקר פטורין מתרומה ומעשרות:
Les choses que la plupart des gens n'ont pas l'habitude de semer dans les jardins et dans les champs, mais dont la présomption est qu'elles proviennent de ce qui est abandonné, sont exemptes de la terouma et des maasserot.
séif 17
נתערבו פירות החייבים בתרומה ומעשר בפירות הפטורים אם יש לו פירות אחרים החייבים מוציא מהם לפי חשבון פירות חייבים שבתערובות ואם לאו מוציא תרומה ותרומת מעשר על הכל ומפריש מעשר ראשון ושני לפי חשבון פירות חייבים שבתערובות:
Si des fruits soumis à la terouma et au maasser se sont mélangés à des fruits exempts : s'il a d'autres fruits soumis, il en prélève pour le mélange au prorata des fruits soumis qui sont dans le mélange ; sinon, il prélève la terouma et la teroumat maasser pour le tout, et il prélève le premier et le second maasser au prorata des fruits soumis qui sont dans le mélange.
séif 18
תרומה גדולה בזמן הזה שהיא עומדת לשריפה מפני הטומאה שיעורה כל שהוא: הגה ונותנה בזמן הזה לכל כהן שירצה בין חבר בין עם הארץ ואפילו אינו מיוחס רק שמוחזק בכהן והוא שורפה ויכול להניחה ולשרפה [עד] שיכול ליהנות ממנה בשעת שריפה אבל זר אסור ליהנות ממנה בשעת שריפתה אם לא שכהן נהנה עמו אבל שאר הנאות שאינה מכלה אותה מותרת אפי' לזרים (טור) כהן שאוכל אצל ישראל נותן בנר שמן של תרומה ואע"פ שעומד הכהן והולך לו אין צריך לכבותו עד שיכבה מעצמו (מרדכי פ' אלמנה לכ"ג) וכל זה מיירי בתרומה שהוכשרה דאז נטמאת ומותר לשרפה אבל אם לא הוכשרה שלא נטמאה אסור לשרפה וטוב להכשיר אותה קודם מירוח כדי שתקבל טומאה ויהא מותר לשריפה (טור) : ואחר כך מפריש מן השאר אחד מעשרה והוא נקרא מעשר ראשון ונותנו ללוי (וי"א אף לכהן) (טור) ועל זה נאמר בתורה כי את מעשר בני ישראל וגו' ולבני לוי הנה נתתי את כל מעשר בישראל וגו' ואח"כ מפריש מהשאר אחד מעשרה והוא נקרא מעשר שני והוא לבעליו ובסימן זה יתבארו משפטיו ועליו נאמר עשר תעשר ועל הסדר הזה מפרישין בשנה ראשונה מהשבוע ובשניה וברביעית ובחמישית אבל בשלישית ובששית מהשבוע אחר שמפרישין מעשר ראשון מפרישין מהשאר מעשר א' ונותנו לעניים והוא נקרא מעשר עני ואין בשתי שנים אלו מעשר שני אלא מעשר עני ועליו נאמר מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך וגו' ובא הלוי וגו' שנת השמטה כולה הפקר ואין בה לא תרומה ולא מעשרות כלל ובחוצה לארץ שאין בה שמטת קרקע מפרישין בשנת השמטה בארץ מצרים ובעמון ומואב מעשר ראשון ומעשר עני ובארץ שנער מפרישין בה מעשר שני כמו ברוב השנים ושנת השמטה האמיתית היתה שנת השי"ג (וי"א אם עובד כוכבים מכר פירות בשביעית לישראל וגמר מלאכתו ביד ישראל חייבים בתרומה ומעשר ומפריש מעשר עני כדין עמון ומואב) (ב"י וכן כתב כפתור ופרח):
La grande terouma (terouma guedola) à notre époque, qui est destinée à être brûlée à cause de l'impureté (car tous sont impurs), sa mesure est d'une quantité quelconque. Haga (Rema) : Et on la donne à notre époque à tout Cohen que l'on veut, qu'il soit un 'haver (scrupuleux dans les lois de pureté) ou un am haarets (ignorant), et même s'il n'a pas de généalogie établie, mais est seulement présumé Cohen ; et il la brûle. Il peut la garder et la brûler [de façon] à pouvoir en tirer profit au moment où elle brûle ; mais un non-Cohen a l'interdiction d'en tirer profit au moment où elle brûle, à moins qu'un Cohen n'en profite avec lui ; mais les autres profits, qui ne la consument pas, sont permis même aux non-Cohanim (Tour). Un Cohen qui mange chez un Israélite, on met dans la lampe de l'huile de terouma ; et bien que le Cohen se lève et s'en aille, il n'est pas nécessaire de l'éteindre, jusqu'à ce qu'elle s'éteigne d'elle-même (Mordekhaï, chapitre « Almana lekohen gadol »). Et tout cela traite d'une terouma qui a été rendue réceptive (houkhchera, par contact avec un liquide) ; car alors elle est devenue impure et il est permis de la brûler ; mais si elle n'a pas été rendue réceptive, de sorte qu'elle n'est pas devenue impure, il est interdit de la brûler. Et il est bien de la rendre réceptive avant l'aplanissement (mirou'h), afin qu'elle reçoive l'impureté et qu'il soit permis de la brûler (Tour).
Ensuite, il prélève sur le reste un sur dix ; il s'appelle « premier maasser » et il le donne au Lévi (et certains disent : même au Cohen) (Tour). Et à ce sujet il est dit dans la Torah : « Car la dîme des enfants d'Israël… » (Nombres 18, 24), et : « Et aux enfants de Lévi, voici, J'ai donné toute dîme en Israël… » (Nombres 18, 21). Ensuite, il prélève sur le reste un sur dix ; il s'appelle « second maasser » (maasser chéni) et il appartient à ses propriétaires (qui le consomment à Jérusalem) ; ses lois seront expliquées dans ce siman. Et à son sujet il est dit : « Tu prélèveras la dîme » (Deutéronome 14, 22). Selon cet ordre, on prélève la première année du cycle de sept ans, la deuxième, la quatrième et la cinquième ; mais la troisième et la sixième du cycle, après avoir prélevé le premier maasser, on prélève sur le reste une dîme qu'on donne aux pauvres ; elle s'appelle « dîme du pauvre » (maasser ani), et il n'y a pas, ces deux années, de second maasser, mais seulement la dîme du pauvre. Et à son sujet il est dit : « Au bout de trois ans, tu sortiras toute la dîme de ta récolte… et le Lévi viendra… » (Deutéronome 14, 28-29). L'année de la chemita (septième année) est tout entière abandonnée (hefker), et il n'y a en elle ni terouma ni maasserot du tout. Et hors du pays, où il n'y a pas de chemita de la terre, on prélève l'année de la chemita, au pays d'Égypte et en Amon et Moav, le premier maasser et la dîme du pauvre ; et au pays de Chin'ar, on y prélève le second maasser comme la plupart des années. Et la véritable année de la chemita était l'année 313. (Et certains disent : si un non-Juif a vendu des fruits pendant la septième année à un Juif et que l'achèvement de leur travail a eu lieu entre les mains du Juif, ils sont soumis à la terouma et au maasser, et l'on prélève la dîme du pauvre, selon la loi d'Amon et Moav) (Beit Yossef ; et ainsi a écrit le Kaftor vaFéra'h).
séif 19
מעשר ראשון שלוקח הלוי מפריש ממנו א' מעשרה ונותנו לכהן והוא נקרא תרומת מעשר ועליו נאמר ואל הלוים תדבר וגו': (ודין תרומת מעשר כדין תרומה גדולה מיהו אפילו האידנא בעינן ליתן כשיעור) (ב"י בשם הרמב"ם):
Le premier maasser que prend le Lévi, il en prélève un sur dix et le donne au Cohen ; il s'appelle teroumat maasser (terouma de la dîme), et à son sujet il est dit : « Et aux Léviim tu parleras… » (Nombres 18, 26). (Et la loi de la teroumat maasser est comme la loi de la grande terouma ; toutefois, même aujourd'hui, il faut donner la mesure exacte) (Beit Yossef au nom du Rambam).
séif 20
המרבה בתרומה הואיל ושייר מקצת חולין הרי זה תרומה אבל אם אמר כל הפירות האלו תרומה לא אמר כלום:
Celui qui prélève beaucoup de terouma : puisqu'il a laissé un peu de 'houlin (produit profane), c'est de la terouma ; mais s'il a dit : « Tous ces fruits sont terouma », il n'a rien dit.
séif 21
האומר תרומת הכרי לתוכו אם אמר בצפונו או בדרומו קרא שם וחייב להפריש ממנו תרומתו ואם לא ציין המקום לא אמר כלום:
Celui qui dit : « La terouma de ce tas est en lui » : s'il a dit « dans sa partie nord » ou « dans sa partie sud », il a désigné un nom (la désignation est valable), et il doit en prélever sa terouma ; et s'il n'a pas indiqué l'endroit, il n'a rien dit.
séif 22
אמר תרומת הכרי הזה בזה והכרי הזה בזה מקום שנסתיימה תרומתו של הראשון שם נסתיימה תרומתו של שני:
S'il a dit : « La terouma de ce tas-ci est dans celui-là, et celle de ce tas-là est dans celui-ci » : à l'endroit où s'achève la terouma du premier, là s'achève la terouma du second.
séif 23
תרומת מעשר אין מפרישין אותה באומד אלא מדקדק בשיעורה ואפי' בזמן הזה דבר שדרכו למדוד מודד ודבר הנשקל שוקל ודבר שאפשר למנותו מונה היה אפשר למנותו ולשקלו ולמדדו המונה משובח והמודד משובח ממנו והשוקל משובח משניהם: (וניטלת שלא מן המוקף ותלמידי חכמים אין תורמין אלא מן המוקף) (הרמב"ם פ"ג):
La teroumat maasser, on ne la prélève pas à l'estime, mais on est précis sur sa mesure, même à notre époque : une chose qu'on a l'habitude de mesurer en volume, on la mesure ; une chose qui se pèse, on la pèse ; et une chose qu'on peut compter, on la compte. S'il était possible de la compter, de la peser et de la mesurer : celui qui compte est louable, celui qui mesure est plus louable que lui, et celui qui pèse est plus louable que les deux. (Et elle se prélève même sur ce qui n'est pas adjacent (moukaf) ; mais les érudits ne prélèvent que sur ce qui est adjacent) (Rambam, chapitre 3).
séif 24
אין תורמין תרומה גדולה אלא מן המוקף כיצד היו לו חמשים סאה בבית זה וחמשים סאה בבית אחר לא יפריש מא' מהם על שניהם ואם הפריש שלא מן המוקף תרומתו תרומה והוא שיהיה המופרש שמור אבל אם היה טעון כדי יין או שמן וראה שמשתברין ואמר הרי הם תרומה על פירות שבביתי לא אמר כלום ונ"ל דבזמן הזה דלאיבוד אזלא מפני הטומאה תרומתו תרומה:
On ne prélève la grande terouma que sur ce qui est adjacent (min hamoukaf, à côté du produit pour lequel on prélève). Comment ? S'il avait cinquante séa dans cette maison-ci et cinquante séa dans une autre maison, il ne prélèvera pas de l'une pour les deux. Et s'il a prélevé sur ce qui n'est pas adjacent, sa terouma est terouma, à condition que ce qui est prélevé soit en lieu gardé. Mais s'il transportait des cruches de vin ou d'huile, qu'il a vu qu'elles se brisaient et qu'il a dit : « Les voici terouma pour les fruits qui sont dans ma maison », il n'a rien dit. Et il me semble qu'à notre époque, où la terouma est destinée à la perte à cause de l'impureté, sa terouma est terouma.
séif 25
פירות המפוזרים בתוך הבית או שתי מגורות (פי' מקומות שמכניסים בהן פירות מענין יגירהו בחרמו) שבבית אחד תורם מאחד על הכל (שקי תבואה ועיגולי דבילה וחביות של גרוגרות אם היו בהקיפה אחת תורם מאחד על הכל) חביות [*צ"ל של יין וכ"ה ברמב"ם פ"ג הי"ח וכמ"ש בירושלמי במסכת מ"ש דדוקא של יין ולא של שמן ע"ש. (מראה כהן)] שלא סתם את פיהם תורם מאחד על הכל משיסתם תורם מכל אחד ואחד:
Des fruits dispersés dans la maison, ou deux greniers (explication : lieux où l'on rentre les fruits, du sens de « il le ramasse dans son filet » (Habacuc 1, 15)) qui sont dans une même maison : il prélève de l'un pour le tout. (Des sacs de grain, des galettes de figues pressées et des tonneaux de figues sèches, s'ils étaient dans un même enclos, il prélève de l'un pour le tout.) Des tonneaux [*il faut lire : « de vin », et ainsi en est-il dans le Rambam, chapitre 3, halakha 18, et comme il est écrit dans le Yerouchalmi, traité Maasser Chéni, que cela ne concerne que le vin et non l'huile ; voir là-bas (Mar'é Cohen)] dont on n'a pas bouché l'ouverture : il prélève de l'un pour tous ; une fois qu'ils sont bouchés, il prélève de chacun d'eux.
séif 26
המקדים מעשר שני לראשון או מעשר ראשון לתרומה אע"פ שעבר בלא תעשה מה שעשה עשוי:
Celui qui fait passer le second maasser avant le premier, ou le premier maasser avant la terouma, bien qu'il ait transgressé un interdit (lav), ce qu'il a fait est fait (valable).
séif 27
הרוצה להפריש תרומה ותרומת מעשר כאחד מפריש א' ממאה ומעט יותר ואומר אחד ממאה שיש כאן הרי הוא בצד זה שהפרשתי והרי הוא חולין והנשאר מזה שהפרשתי שהוא המעט היתר על א' ממאה הוא תרומה על הכל והמעשר שראוי להיות למאה חולין אלו הרי הוא בצד זה שהפרשתי וזה הנשאר יותר על התרומה ממה שהפרשתי הרי הוא תרומת מעשר על הכל:
Celui qui veut prélever la terouma et la teroumat maasser en une fois prélève un centième et un peu plus, et dit : « Un centième de ce qui est ici se trouve à côté de ce que j'ai prélevé, et c'est du 'houlin ; et le reste de ce que j'ai prélevé, c'est-à-dire le peu qui dépasse le centième, est terouma pour le tout ; et la dîme qui doit revenir à ces cent mesures de 'houlin se trouve à côté de ce que j'ai prélevé ; et ce qui reste, en plus de la terouma, de ce que j'ai prélevé est teroumat maasser pour le tout. »
séif 28
עושה אדם שליח להפריש תרומות ומעשרות:
On peut désigner un mandataire (chalia'h) pour prélever les teroumot et les maasserot.
séif 29
חמשה אם תרמו אין תרומתן תרומה חרש שוטה וקטן ועובד כוכבים שתרם של ישראל אפי' ברשותו והתורם שאינו שלו שלא ברשות הבעלים אבל התורם משלו על של אחרים הרי זה תרומה ותיקן פירותיהם וטובת הנאה שלו שנותנה לכל כהן שירצה:
Cinq personnes, s'ils ont prélevé, leur terouma n'est pas terouma : le sourd-muet, le fou et le mineur ; le non-Juif qui a prélevé sur ce qui appartient à un Juif, même avec sa permission ; et celui qui prélève sur ce qui ne lui appartient pas sans la permission des propriétaires. Mais celui qui prélève de ce qui est à lui pour ce qui appartient à d'autres, c'est de la terouma, il a rendu leurs fruits consommables, et le « bénéfice de jouissance » (tovat hanaa, le droit de choisir le bénéficiaire) lui revient : il la donne à tout Cohen qu'il veut.
séif 30
התורם שלא ברשות או שירד לתוך שדה חבירו וליקט פירות שלא ברשות כדי שיקחם ותרם אם בא בעל הבית ואמר ליה כלך אצל יפות אם היו שם יפות ממה שתרם תרומתו תרומה ואם לאו אין תרומתו תרומה ואם לקט בעל הבית והוסיף בין כך ובין כך תרומתו תרומה:
Celui qui prélève sans permission, ou qui est descendu dans le champ de son prochain et a cueilli des fruits sans permission pour se les approprier, et a prélevé : si le propriétaire est venu et lui a dit : « Va plutôt vers les beaux » : s'il y en avait là de plus beaux que ce qu'il a prélevé, sa terouma est terouma ; sinon, sa terouma n'est pas terouma. Et si le propriétaire a cueilli et ajouté, dans un cas comme dans l'autre, sa terouma est terouma.
séif 31
המדבר ואינו שומע או ששומע ואינו מדבר והערום והשכור והסומא לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה ובזמן הזה דלשריפה אזלא מפני הטומאה תורמים שכור וסומא אפילו לכתחלה תרומה אבל לא מעשר לוי:
Celui qui parle mais n'entend pas, ou qui entend mais ne parle pas, celui qui est nu (car il ne peut prononcer de bénédiction), l'homme ivre et l'aveugle ne prélèveront pas ; et s'ils ont prélevé, leur terouma est terouma. Et à notre époque, où elle est destinée au feu à cause de l'impureté, l'homme ivre et l'aveugle prélèvent la terouma même lekhat'hila (a priori), mais pas la dîme du Lévi.
séif 32
קטן שהגיע לעונת נדרים אע"פ שלא הביא שתי שערות ולא נעשה גדול אם תרם תרומתו תרומה:
Un mineur qui a atteint l'âge des vœux (où l'on examine la valeur de ses vœux), bien qu'il n'ait pas encore produit deux poils et ne soit pas devenu majeur, s'il a prélevé, sa terouma est terouma.
séif 33
האומר לשלוחו צא ותרום לי והלך לתרום ואינו יודע אם תרם ובא ומצא כרי תרום אין חזקתו תרום חוששין שמא אחר תרם בלא רשות: הגה וי"א דבכה"ג חזקתו תרום דאמרינן חזקה שליח עושה שליחותו אפי' באיסור דאורייתא אבל אם אינו יודע אם כרי תרום או לא אסור לאכול ממנו דהשליח אומר ודאי לא יגע בו עד שידע שהוא תרום (טור בשם הרא"ש והר"ש):
Celui qui dit à son mandataire : « Va prélever pour moi », et celui-ci est allé prélever, mais il ne sait pas s'il a prélevé ; puis il est venu et a trouvé le tas prélevé : il n'y a pas de présomption qu'il ait été prélevé par le mandataire ; on craint qu'un autre ait prélevé sans permission. Haga (Rema) : Et certains disent que dans un tel cas, la présomption est qu'il a été prélevé, car nous disons : « Il est présumé que le mandataire accomplit son mandat », même pour un interdit de la Torah. Mais s'il ne sait pas si le tas a été prélevé ou non, il est interdit d'en manger, car le mandataire se dit certainement : « Il n'y touchera pas tant qu'il ne saura pas qu'il a été prélevé » (Tour au nom du Roch et du Rach).
séif 34
פירות השותפים חייבים בתרומה ומעשרות ואינם צריכים ליטול רשות זה מזה אלא כל התורם מהם תרומתו תרומה תרם א' מהם ולא ידע חבירו ובא הוא ותרם אם היו ממחין זה על זה אין תרומת השני תרומה ואם לאו אם תרם הראשון כשיעור אין תרומת השני תרומה ואם לא תרם הראשון כשיעור תרומת שניהם תרומה ונראה לי שבזמן הזה ה"ה במעשר אבל לתרומה כיון שאין לתרומה שיעור בין כך ובין כך אין תרומת השני תרומה:
Les fruits des associés sont soumis à la terouma et aux maasserot, et ils n'ont pas besoin de prendre la permission l'un de l'autre ; mais quiconque d'entre eux prélève, sa terouma est terouma. Si l'un d'eux a prélevé sans que son associé le sache, et que celui-ci est venu et a prélevé : s'ils protestaient l'un contre l'autre (en cas de prélèvement unilatéral), la terouma du second n'est pas terouma ; sinon : si le premier a prélevé la mesure requise, la terouma du second n'est pas terouma, et si le premier n'a pas prélevé la mesure, la terouma des deux est terouma. Et il me semble qu'à notre époque, il en est de même pour le maasser ; mais pour la terouma, puisqu'elle n'a pas aujourd'hui de mesure, dans tous les cas la terouma du second n'est pas terouma.
séif 35
האומר לאחד לתרום והלך לתרום וביטל שליחותו קודם שיתרום אם שינה השליח שליחותו כגון שא"ל תרום מן הצפון ותרם מן הדרום אין תרומתו תרומה ואם לאו תרומתו תרומה (ויש חולקין וס"ל דכל שבטל השליחות אפי' לא שינה לא הוי תרומתו תרומה) . (טור):
Celui qui dit à quelqu'un de prélever, et celui-ci est allé prélever, mais le mandant a annulé son mandat avant qu'il ne prélève : si le mandataire a dévié de son mandat, par exemple si le mandant lui a dit : « Prélève du côté nord » et qu'il a prélevé du côté sud, sa terouma n'est pas terouma ; sinon, sa terouma est terouma. (Et certains contestent et sont d'avis que dès lors qu'il a annulé le mandat, même si le mandataire n'a pas dévié, sa terouma n'est pas terouma) (Tour).
séif 36
אריס שתרם ובא בעל הבית ועיכב אם עד שלא תרם עיכב אין תרומתו תרומה ואם משתרם עיכב תרומתו תרומה:
Un métayer qui a prélevé, puis le propriétaire est venu et s'y est opposé : s'il s'y est opposé avant qu'il ne prélève, sa terouma n'est pas terouma ; et s'il s'y est opposé après qu'il a prélevé, sa terouma est terouma.
séif 37
אפוטרופסין תורמין נכסי יתומים:
Les tuteurs (apotropsin) prélèvent sur les biens des orphelins.
séif 38
הגנב והגזלן והאנס תרומתן תרומה ואם היו הבעלים רודפין אחריהם אין תרומתן תרומה:
Le voleur, le brigand et l'oppresseur (qui s'empare par la force) : leur terouma est terouma ; mais si les propriétaires les poursuivaient (sans renoncer à leur bien), leur terouma n'est pas terouma.
séif 39
הבן והשכיר והעבד והאשה תורמין על מה שהם אוכלין אבל לא על השאר:
Le fils, le salarié, l'esclave et la femme prélèvent pour ce qu'ils mangent, mais pas pour le reste.
séif 40
הבן כשאוכל עם אביו והאשה בעיסתה תורמין מפני שהן ברשות:
Le fils, lorsqu'il mange avec son père, et la femme pour sa pâte, prélèvent même sur le reste, parce qu'ils ont la permission (tacite).
séif 41
הפועלים אין להם רשות לתרום שלא מדעת בעל הבית:
Les ouvriers n'ont pas la permission de prélever sans l'accord du propriétaire.
séif 42
פועל שאמר ליה בעל הבית כנוס לי גרני ותרום ותרם ואחר כך כנס תרומתו תרומה:
Un ouvrier à qui le propriétaire a dit : « Rentre-moi le grain de mon aire et prélève » : s'il a prélevé et a ensuite rentré le grain, sa terouma est terouma.
séif 43
עובד כוכבים שהפריש תרומה משלו גזרו חכמים שתהא תרומתו תרומה אם הוא בארץ ישראל: הגה ובודקין אותו אם אמר בדעת ישראל הפרשתי תנתן לכהן ואם לאו טעונה גניזה. (טור):
Un non-Juif qui a prélevé la terouma sur ce qui est à lui : les Sages ont décrété que sa terouma soit terouma, s'il est en Erets Israël. Haga (Rema) : Et on l'interroge : s'il a dit : « J'ai prélevé selon l'intention d'un Juif », on la donnera à un Cohen ; sinon, elle doit être enfouie (guenisa) (Tour).
séif 44
המתכוין לומר תרומה ואמר מעשר מעשר ואמר תרומה לא אמר כלום עד שיהיו פיו ולבו שוים:
Celui qui avait l'intention de dire « terouma » et a dit « maasser », ou l'intention de dire « maasser » et a dit « terouma », n'a rien dit, tant que sa bouche et son cœur ne sont pas en accord.
séif 45
הפריש תרומה במחשבתו ולא הוציא בשפתיו כלום הרי זה תרומה שנאמר ונחשב לכם תרומתכם:
S'il a prélevé la terouma en pensée sans rien prononcer de ses lèvres, c'est de la terouma, car il est dit : « Et votre terouma vous sera comptée » (Nombres 18, 27) (le verset parle de pensée).
séif 46
המפריש תרומה על תנאי אם נתקיים התנאי הרי זה תרומה:
Celui qui prélève la terouma sous condition : si la condition s'est réalisée, c'est de la terouma.
séif 47
המפריש תרומות ומעשרות וניחם עליהם הרי זה נשאל לחכם ומתיר לו כדרך שמתירין שאר נדרים ותחזור חולין כמו שהיתה:
Celui qui a prélevé des teroumot et des maasserot et l'a regretté peut consulter un Sage, qui l'en délie comme on délie les autres vœux, et le produit redevient 'houlin comme il était.
séif 48
האומר של מעלה תרומה ושל מטה חולין או בהפך דבריו קיימים:
Celui qui dit : « Ce qui est en haut est terouma et ce qui est en bas est 'houlin », ou l'inverse, ses paroles sont valables.
séif 49
התורם את הגורן צריך שיכוין את לבו שתהיה תרומה על הכרי ועל מה שבקוטעין (פי' שבלים קטועים שלא נידושו) ועל מה שבצדדים ועל מה שבתוך התבן התורם את היקב צריך שיכוין את לבו לתרום על מה שבחרצנים ועל מה שבזגים התורם את הבור של שמן צריך שיכוין את לבו על מה שבגפת (פירוש פסולת של זיתים) ואם לא נתכוין אלא תרם סתם נפטר הכל שתנאי ב"ד הוא שתרומה על הכל:
Celui qui prélève sur le grain de l'aire doit avoir l'intention que ce soit terouma pour le tas, pour ce qui est dans les épis coupés (explication : épis coupés qui n'ont pas été battus), pour ce qui est sur les côtés et pour ce qui est dans la paille. Celui qui prélève sur le vin de la cuve doit avoir l'intention de prélever pour ce qui est dans les pépins et pour ce qui est dans les peaux. Celui qui prélève sur la fosse d'huile doit avoir l'intention de prélever pour ce qui est dans le marc (explication : déchets des olives). Et s'il n'en a pas eu l'intention, mais a prélevé sans préciser, tout est acquitté, car c'est une condition du tribunal que la terouma porte sur le tout.
séif 50
התורם כלכלה של תאנים ונמצאו תאנים בצד הכלכלה הרי אלו פטורים מפני שבלבו לתרום על הכל:
Celui qui prélève pour un panier de figues, et on a trouvé des figues à côté du panier : celles-ci sont exemptes, parce qu'il avait dans son cœur l'intention de prélever pour le tout.
séif 51
אין תורמין אלא מן היפה ונראה לי דהשתא דלאיבוד אזלא מפני הטומאה אין להקפיד בכך ומיהו במעשר הניתן ללוי ולעני יש להקפיד בכך:
On ne prélève que sur ce qui est beau. Et il me semble que maintenant, où la terouma est destinée à la perte à cause de l'impureté, il n'y a pas lieu d'être strict sur ce point ; toutefois, pour le maasser qui est donné au Lévi et au pauvre, il faut être strict sur ce point.
séif 52
אין תורמין ממין על שאינו מינו ואם תרם אין תרומתו תרומה הקישות והמלפפות מין אחד כל מין חטים מין אחד כל מין תאנים וגרוגרות ודבילה מין א' ותורם מזה על זה וכל שהוא כלאים בחבירו לא יתרום מזה על זה אפילו מן היפה על הרעה ואם תרם אין תרומתו תרומה וכל שאינו כלאים בחבירו תורם מן היפה על הרע אבל לא מן הרע על היפה ואם תרם תרומתו תרומה חוץ מן הזונין (פי' זרעונים שחורים הנמצא בין החטים) על החטים מפני שאינם אוכל אדם:
On ne prélève pas d'une espèce pour ce qui n'est pas son espèce ; et s'il a prélevé, sa terouma n'est pas terouma. Le concombre et le melon sont une seule espèce ; toute sorte de blé est une seule espèce ; toute sorte de figues, de figues sèches et de figues pressées est une seule espèce, et l'on prélève de l'un pour l'autre. Tout ce qui est kilayim (espèces distinctes interdites en mélange) avec l'autre, on ne prélèvera pas de l'un pour l'autre, même du beau pour le mauvais ; et s'il a prélevé, sa terouma n'est pas terouma. Et tout ce qui n'est pas kilayim avec l'autre, on prélève du beau pour le mauvais, mais pas du mauvais pour le beau ; et s'il a prélevé, sa terouma est terouma, sauf l'ivraie (explication : graines noires qu'on trouve parmi le blé) pour le blé, parce que ce n'est pas une nourriture humaine.
séif 53
אין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו ולא מדבר שלא נגמרה מלאכתו על דבר שנגמרה מלאכתו ואם תרם תרומתו תרומה:
On ne prélève pas d'une chose dont le travail est achevé pour une chose dont le travail n'est pas achevé, ni d'une chose dont le travail n'est pas achevé pour une chose dont le travail est achevé ; et s'il a prélevé, sa terouma est terouma.
séif 54
אין תורמין מהמחובר על התלוש ולא מן התלוש על המחובר ואם תרם אין תרומתו תרומה אבל אם אמר פירות ערוגה זה תלושים יהיו תרומה על פירות ערוגה זו לכשיתלשו ונתלשו דבריו קיימין והוא שהביאו שניהם שליש בעת שאמר:
On ne prélève pas de ce qui est attaché au sol pour ce qui est détaché, ni de ce qui est détaché pour ce qui est attaché ; et s'il a prélevé, sa terouma n'est pas terouma. Mais s'il a dit : « Que les fruits de cette plate-bande, une fois détachés, soient terouma pour les fruits de cette autre plate-bande, quand ils seront détachés », et qu'ils ont été détachés, ses paroles sont valables, à condition que les deux aient atteint le tiers de leur croissance au moment où il a parlé.
séif 55
אין תורמין מן הלח על היבש ולא מן היבש על הלח ואם תרם תרומתו תרומה:
On ne prélève pas du frais pour le sec, ni du sec pour le frais ; et s'il a prélevé, sa terouma est terouma.
séif 56
אין תורמין מפירות שנה זו על פירות שנה שעברה ולא מפירות שנה שעברה על פירות שנה זו ואם תרם אינה תרומה שנאמר שנה שנה ליקט ירק ערב ר"ה עד שלא בא השמש וחזר וליקט אחר שבא השמש אין תורמין מזה על זה שזה חדש וזה ישן וכן אם ליקט אתרוג בערב ט"ו בשבט עד שלא בא השמש וחזר וליקט אתרוג אחר משבא השמש אין תורמין מזה על זה מפני שאחד בתשרי ראש השנה למעשרות תבואה וקטניות וירקות וט"ו בשבט ר"ה למעשרות האילן:
On ne prélève pas des fruits de cette année pour les fruits de l'année passée, ni des fruits de l'année passée pour les fruits de cette année ; et s'il a prélevé, ce n'est pas de la terouma, car il est dit : « année par année » (Deutéronome 14, 22). S'il a cueilli des légumes la veille de Roch Hachana avant le coucher du soleil, puis en a de nouveau cueilli après le coucher du soleil, on ne prélève pas de l'un pour l'autre, car celui-ci est nouveau et celui-là ancien. De même, s'il a cueilli un etrog la veille du 15 Chevat avant le coucher du soleil, puis a de nouveau cueilli un autre etrog après le coucher du soleil, on ne prélève pas de l'un pour l'autre, car le 1er Tichri est le nouvel an pour les maasserot du grain, des légumineuses et des légumes, et le 15 Chevat est le nouvel an pour les maasserot des arbres.
séif 57
אין תורמין מפירות הארץ על פירות חוצה לארץ ולא מפירות ח"ל על פירות הארץ ולא מפירות הפטורים על החייבים ולא מהחייבים על הפטורים ואם תרמו אין תרומתן תרומה:
On ne prélève pas des fruits d'Erets Israël pour les fruits de l'étranger, ni des fruits de l'étranger pour les fruits d'Erets Israël, ni des fruits exempts pour ceux qui sont soumis, ni de ceux qui sont soumis pour ceux qui sont exempts ; et s'ils ont prélevé, leur terouma n'est pas terouma.
séif 58
תרם מדמאי (פי' דא מאי כלומר פירות או תבואה שנלקחה מעם הארץ שאין ידוע אם הרים המעשר כראוי וחייב במעשרות מדרבנן) על דמאי או על ודאי תרומתו תרומה ויחזור ויתרום מכל אחד בפני עצמו:
S'il a prélevé du demaï (explication : « da mai », « qu'est-ce que ceci ? », c'est-à-dire des fruits ou du grain acquis d'un am haarets, dont on ne sait pas s'il a prélevé la dîme comme il convient, et qui sont soumis aux maasserot d'ordre rabbinique) pour du demaï ou pour du certain (vaddaï, produit certainement non prélevé), sa terouma est terouma, et il doit prélever de nouveau de chacun séparément.
séif 59
תרם מודאי על דמאי תרומתו תרומה ולא תאכל עד שיוציא עליה תרומה ומעשרות:
S'il a prélevé du certain pour du demaï, sa terouma est terouma, mais elle ne sera pas mangée (par un Cohen) tant qu'il n'aura pas prélevé sur elle la terouma et les maasserot (car elle-même n'est pas rectifiée).
séif 60
אין תורמין מן הלקוח על מה שגדל בתוך שדהו ולא הלקוח מעובד כוכבים על הלקוח מישראל או בהפך:
On ne prélève pas de ce qui a été acheté pour ce qui a poussé dans son champ, ni de ce qui a été acheté à un non-Juif pour ce qui a été acheté à un Juif, ou l'inverse.
séif 61
אין תורמין שבלים על חטים וזיתים על שמן וענבים על יין אבל תורמים שמן על זיתים הנכבשים ויין על ענבים לעשות צמוקים:
On ne prélève pas des épis pour du blé, des olives pour de l'huile, ni des raisins pour du vin ; mais on prélève de l'huile pour des olives destinées à être conservées (en saumure), et du vin pour des raisins destinés à faire des raisins secs.
séif 62
תורמים זיתי שמן על זיתי כבש אבל לא מזיתי כבש על זיתי שמן מיין שאינו מבושל על המבושל אבל לא מן המבושל על שאינו מבושל מן הצלול על שאינו צלול אבל לא משאינו צלול על הצלול מתאנים על גרוגרות במנין מגרוגרות על תאנים במדה אבל לא תאנים על גרוגרות במדה ולא גרוגרות על תאנים במנין כדי שיתרום לעולם בעין יפה ותורמים חטים על הפת אבל לא מן הפת על החטים לפי חשבון ובכל אלו אם תרם תרומתו תרומה ונראה לי דהאידנא דתרומה לאיבוד אזלא אין להקפיד בכך וכן בשאר דברים כיוצא בהם ומיהו במעשר הניתן ללוי ולעני יש להקפיד בכך:
On prélève des olives à huile pour des olives de conserve, mais pas des olives de conserve pour des olives à huile ; du vin non cuit pour du cuit, mais pas du cuit pour du non cuit ; du limpide pour ce qui n'est pas limpide, mais pas de ce qui n'est pas limpide pour le limpide ; des figues pour des figues sèches en nombre, des figues sèches pour des figues en volume, mais pas des figues pour des figues sèches en volume, ni des figues sèches pour des figues en nombre, afin de toujours prélever avec générosité. Et l'on prélève du blé pour le pain, mais pas du pain pour le blé, au prorata. Et dans tous ces cas, s'il a prélevé, sa terouma est terouma. Et il me semble qu'aujourd'hui, où la terouma est destinée à la perte, il n'y a pas lieu d'être strict sur ce point, ni dans les autres choses semblables ; toutefois, pour le maasser qui est donné au Lévi et au pauvre, il faut être strict sur ce point.
séif 63
אין תורמין חומץ על יין אבל תורמין יין על חומץ:
On ne prélève pas du vinaigre pour du vin, mais on prélève du vin pour du vinaigre.
séif 64
התורם חבית של יין על היין ונמצאת חומץ אם ידוע שהיתה של חומץ עד שלא תרמה אינה תרומה ואם אחר שתרמה החמיצה הרי זו תרומה אם ספק תרומה ויחזור ויתרום וכן התורם קישות ונמצאת מרה אבטיח ונמצא סרוח:
Celui qui prélève un tonneau de vin pour du vin, et on a trouvé qu'il était devenu du vinaigre : s'il est connu qu'il était déjà du vinaigre avant qu'il ne le prélève, ce n'est pas de la terouma ; et s'il s'est aigri après qu'il l'a prélevé, c'est de la terouma ; en cas de doute, c'est de la terouma, et il doit prélever de nouveau. Et de même celui qui prélève un concombre et qu'on le trouve amer, ou un melon et qu'on le trouve pourri.
séif 65
אחר שמפרישין תרומה גדולה מפריש אחד מעשרה מהנשאר והוא הנקרא מעשר ראשון:
Après avoir prélevé la grande terouma, il prélève un sur dix de ce qui reste ; c'est ce qu'on appelle le premier maasser.
séif 66
מעשר ראשון מותר באכילה לישראל ומותר לאכלו בטומאה לפיכך בת לוי שנבעלה בעילת זנות נותנין לה מעשר ואוכלת אבל מי ששמעה שמת בעלה או העיד לה עד אחד ונשאת ואחר כך בא בעלה קנסו אותה חכמים שתהיה אסורה במעשר:
Le premier maasser peut être mangé par un Israélite, et il est permis de le manger en état d'impureté. C'est pourquoi la fille d'un Lévi qui a eu une relation de débauche, on lui donne du maasser et elle le mange. Mais celle qui a entendu que son mari était mort, ou à qui un témoin unique l'a attesté, et qui s'est remariée, puis son mari est revenu : les Sages l'ont pénalisée en lui interdisant le maasser.
séif 67
לוים וכהנים מפרישין מעשר ראשון כדי להפריש ממנו תרומת מעשר וכן הכהנים מפרישין שאר תרומות ומעשרות והם לעצמם:
Les Léviim et les Cohanim prélèvent le premier maasser sur leurs propres produits, afin d'en prélever la teroumat maasser ; et de même les Cohanim prélèvent les autres teroumot et maasserot, et ils les gardent pour eux-mêmes.
séif 68
אין מוציאין מעשר מיד הכהנים וכן כל מתנות כהונה אין מוציאין אותם מכהן לכהן:
On ne retire pas le maasser des mains des Cohanim (qui l'ont reçu) ; et de même, tous les dons de la prêtrise, on ne les fait pas passer d'un Cohen à un autre Cohen.
séif 69
האוכל פירותיו טבלים וכן לוי שאכל המעשר בטבלו אע"פ שהם חייבים מיתה בידי שמים אין משלמין המתנות לבעליהם שנא' אשר ירימו לה' אין לך בהם כלום עד שירימו אותם ובח"ל מותר לאדם להיות אוכל והולך תחלה ואחר כך מפריש תרומה ומעשרות:
Celui qui mange ses fruits à l'état de tevel, et de même un Lévi qui a mangé le maasser à l'état de tevel (sans en prélever la teroumat maasser), bien qu'ils soient passibles de mort par la main du Ciel, ne paient pas les dons à leurs ayants droit, car il est dit : « qu'ils prélèveront pour Hachem » (Lévitique 22, 15) : tu n'as aucun droit sur eux tant qu'ils ne les ont pas prélevés. Et hors du pays, il est permis de manger d'abord, au fur et à mesure, et de prélever ensuite la terouma et les maasserot.
séif 70
מעשרין ממקום זה על מקום אחר ואינו צריך לעשר מן המוקף אבל אין מעשרין ממין על שאינו מינו ולא מן החיוב על הפטור ולא מן הפטור על החיוב ואם עישר אינו מעשר:
On prélève la dîme d'un endroit pour un autre endroit, et il n'est pas nécessaire de prélever la dîme sur ce qui est adjacent ; mais on ne prélève pas la dîme d'une espèce pour ce qui n'est pas son espèce, ni de ce qui est soumis pour ce qui est exempt, ni de ce qui est exempt pour ce qui est soumis ; et s'il a prélevé, ce n'est pas un maasser.
séif 71
כל שאמרנו בתרומה אין תורמין מזה על זה כך במעשר אין מעשרין מזה על זה וכל שאמרנו בתרומה אם תרם תרומתו תרומה כך במעשר אם הפריש מעשרותיו מעשרות וכל שהוא פטור מן התרומה פטור מן המעשר וכל התורם מעשר:
Tout ce dont nous avons dit, pour la terouma, qu'on ne prélève pas de l'un pour l'autre, de même pour le maasser on ne prélève pas la dîme de l'un pour l'autre ; et tout ce dont nous avons dit, pour la terouma, que s'il a prélevé, sa terouma est terouma, de même pour le maasser : s'il a prélevé, ses maasserot sont des maasserot. Tout ce qui est exempt de la terouma est exempt du maasser, et quiconque prélève la terouma prélève la dîme.
séif 72
כל שאמרנו בהם לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה כך אם עשרו מעשרותיהם מעשרות וכל שאין תרומתן תרומה כך אין מעשרותיהן מעשרות:
Tous ceux dont nous avons dit : « Ils ne prélèveront pas, et s'ils ont prélevé, leur terouma est terouma », de même, s'ils ont prélevé la dîme, leurs maasserot sont des maasserot ; et tous ceux dont la terouma n'est pas terouma, de même leurs maasserot ne sont pas des maasserot.
séif 73
השקדים המרים בין בגדלן בין בקטנן פטורים לפי שאינן אוכל:
Les amandes amères, qu'elles soient grandes ou petites, sont exemptes, parce que ce n'est pas une nourriture.
séif 74
אין מעשרין אלא מן המובחר:
On ne prélève la dîme que sur ce qui est de choix.
séif 75
אין מעשרין באומד אלא במדה או במשקל או במנין וכל המדקדק בשיעור משובח והמרבה במעשרות מעשרותיו מקולקלין שהרי הטבל מעורב בהן ופירותיו מתוקנין:
On ne prélève pas la dîme à l'estime, mais en volume, en poids ou en nombre ; quiconque est précis sur la mesure est louable. Et celui qui en donne trop dans les maasserot, ses maasserot sont gâtés, car du tevel y est mélangé, mais ses fruits sont rectifiés.
séif 76
המפריש מקצת מעשר אינו מעשר אלא כמו שחלק את הערימה אבל צריך מזה החלק שיוציא מעשר שלו כיצד היו לו מאה סאה הפריש מהם חמשה לשם מעשר אינו מעשר ואינו יכול להפריש על החמש סאין מעשר במקום אחר אלא מהם חצי סאה שהיא המעשר שלהם:
Celui qui prélève une partie du maasser : ce n'est pas un maasser, mais c'est comme s'il avait divisé le tas ; mais il doit, de cette partie, faire sortir la dîme qui lui revient. Comment ? S'il avait cent séa et en a prélevé cinq au titre de maasser, ce n'est pas un maasser, et il ne peut pas prélever pour ces cinq séa la dîme d'un autre endroit, mais seulement d'elles-mêmes un demi-séa, qui est leur dîme.
séif 77
המפריש תרומה גדולה או תרומת מעשר מברך קודם שיפריש אקב"ו להפריש תרומה וכן המפריש מעשר ראשון מברך קודם להפריש מעשר וכן מברך על מעשר שני ואם הפריש הכל זה אחר זה מיד ולא סח ביניהם כוללן בברכה אחת ומברך להפריש תרומות ומעשרות:
Celui qui prélève la grande terouma ou la teroumat maasser récite, avant de prélever : « … qui nous a sanctifiés par Ses commandements et nous a ordonné de prélever la terouma ». De même, celui qui prélève le premier maasser récite auparavant : « … de prélever le maasser » ; et de même il récite une bénédiction sur le second maasser. Et s'il a tout prélevé l'un après l'autre immédiatement, sans parler entre eux, il les englobe dans une seule bénédiction et récite : « … de prélever les teroumot et les maasserot ».
séif 78
כל פרי שמקטנותו הוא ראוי לאכילה ואינו מניח אותו אלא כדי להוסיף בגופו מיד הוא חייב במעשרות וכל פרי שאינו ראוי לאכילה בקטנו אינו חייב במעשרות עד שיגיע לעונת המעשרות:
Tout fruit qui, dès sa petitesse, est propre à la consommation, et qu'on ne laisse sur l'arbre que pour qu'il grossisse, est soumis aux maasserot immédiatement ; et tout fruit qui n'est pas propre à la consommation lorsqu'il est petit n'est pas soumis aux maasserot avant d'arriver à l'époque des maasserot.
séif 79
אשכול שהגיע בו אפילו גרגיר יחידי כולו חיבור למעשרות וכאילו הגיע כולו ולא אותו אשכול בלבד אלא כל הרוח שיש בה אותה הגפן שיש בה האשכול וכן רמון שהגיע בה אפילו פרידה אחת כולה חיבור:
Une grappe dans laquelle ne serait-ce qu'un seul grain a mûri : elle est tout entière jointe pour les maasserot, comme si elle avait tout entière mûri ; et non seulement cette grappe, mais tout le côté du vignoble où se trouve la vigne qui porte la grappe. Et de même une grenade dans laquelle un seul grain a mûri : elle est tout entière jointe.
séif 80
שמרי יין שנתן עליהם מים וסננן אם נתן ג' ומצא ד' מוציא מעשר מזה היתר ממקום אחר ואינו מפריש עליו תרומה שהתורם מתחלה בלבו על הכל ואם מצא פחות מארבע אע"פ שמצא יתר על מדתו ואע"פ שיש בהם טעם יין פטור:
De la lie de vin sur laquelle on a mis de l'eau et qu'on a filtrée : s'il a mis trois mesures d'eau et en a retrouvé quatre, il prélève la dîme pour cet excédent à partir d'un autre endroit, mais il ne prélève pas pour lui la terouma, car celui qui prélève la terouma a, dès le départ, l'intention de prélever pour le tout. Et s'il en a retrouvé moins de quatre, bien qu'il en ait retrouvé plus que sa mesure d'eau, et bien qu'il y ait un goût de vin, c'est exempt.
séif 81
פירות שהגיעו לעונת המעשרות ונתלשו ועדיין לא נגמרה מלאכתן כגון תבואה שקצרה ודשה ועדיין לא זרה אותה ולא מרחה מותר לאכול מהם אכילת עראי עד שתגמר מלאכתן ומשתגמר מלאכתן אסור לאכול מהם עראי בד"א בגומר פירותיו למכרן בשוק אבל אם היתה כוונתו להוליכן לבית הרי זה מותר לאכול מהם עראי אחר שנגמרה מלאכתן עד שיקבעו למעשר:
Des fruits qui sont arrivés à l'époque des maasserot et ont été détachés, mais dont le travail n'est pas encore achevé — par exemple du grain qu'on a moissonné et battu, mais qu'on n'a pas encore vanné ni aplani — il est permis d'en manger de façon occasionnelle (akhilat arai) jusqu'à ce que leur travail soit achevé ; et une fois leur travail achevé, il est interdit d'en manger même de façon occasionnelle. De quoi parle-t-on ? De celui qui achève ses fruits pour les vendre au marché ; mais si son intention était de les emporter à la maison, il est permis d'en manger de façon occasionnelle après que leur travail est achevé, jusqu'à ce qu'ils soient « fixés » pour la dîme.
séif 82
א' מו' דברים קובע הפירות למעשרות החצר והמקח והאש והמלח והתרומה והשבת וכולם אין קובעין אלא בדבר שנגמרה מלאכתו כיצד פירות שדעתו להוליכן לבית אע"פ שנגמרה מלאכתן אוכל מהם אכילת עראי עד שיכנסו לבית שלו נכנסו לבית שלו נקבעו למעשרות ואסור לאכול מהם עד שיעשר וכשם שהבית קובע למעשר כך החצר קובע למעשר שאם נכנסו הפירות לחצר דרך השער נקבעו אע"פ שלא נכנסו לתוך הבית וכן אם מכרן או בשלם באור או כבשן במלח או הפריש מהם תרומה או נכנסה שבת עליהם לא יאכל עד שיעשר אף ע"פ שלא הגיעו לבית הכניסן לבית קודם שתגמור מלאכתן ה"ז אוכל מהם עראי התחיל [לגמור] מלאכתן מאחר שנכנסו לבית חייב לעשר הכל כיצד הכניס קישואין ודילועין קודם שישפשף משיתחיל לשפשף אחת נקבעו הכל למעשר וכן כל כיוצא בזה וכן התורם פירות שלא נגמרה מלאכתן מותר לאכול מהם עראי חוץ מכלכלת תאנים שאם תרמה קודם שתגמר מלאכתה נקבעה למעשר:
L'une de six choses fixe les fruits pour les maasserot : la cour, l'achat, le feu, le sel, la terouma et le Chabbat. Et toutes ne fixent que dans une chose dont le travail est achevé. Comment ? Des fruits qu'il a l'intention d'emporter à la maison, bien que leur travail soit achevé, il en mange de façon occasionnelle jusqu'à ce qu'ils entrent dans sa maison ; une fois entrés dans sa maison, ils sont fixés pour les maasserot et il est interdit d'en manger jusqu'à ce qu'il prélève la dîme. Et de même que la maison fixe pour le maasser, ainsi la cour fixe pour le maasser : si les fruits sont entrés dans la cour par la porte, ils sont fixés, bien qu'ils ne soient pas entrés dans la maison. Et de même, s'il les a vendus, les a cuits au feu, les a conservés dans le sel, en a prélevé la terouma, ou si le Chabbat est survenu sur eux, il n'en mangera pas jusqu'à ce qu'il prélève la dîme, bien qu'ils ne soient pas arrivés à la maison. S'il les a rentrés à la maison avant que leur travail soit achevé, il en mange de façon occasionnelle ; s'il a commencé [à achever] leur travail après qu'ils sont entrés à la maison, il doit prélever la dîme sur le tout. Comment ? S'il a rentré des concombres et des courges avant de les frotter (pour en ôter le duvet), dès qu'il commence à en frotter un, tous sont fixés pour le maasser ; et de même pour tout cas semblable. Et de même, celui qui prélève la terouma de fruits dont le travail n'est pas achevé, il est permis d'en manger de façon occasionnelle, sauf un panier de figues : s'il en a prélevé la terouma avant que son travail soit achevé, il est fixé pour le maasser.
séif 83
מותר להערים על התבואה להכניסה במוץ כדי שתהיה בהמתו אוכלת ופטורה מן המעשר וזורה מעט מעט אחר שהכניס לבית ופטור לעולם מן התרומה ומן המעשרות שהרי אינו מתחיל לגמור הכל:
Il est permis d'user d'un stratagème avec le grain, en le rentrant dans sa balle, afin que son bétail en mange et qu'il soit exempt du maasser ; et il vanne peu à peu après l'avoir rentré à la maison, et il est exempt pour toujours de la terouma et des maasserot, car il ne commence pas à achever le tout.
séif 84
הגומר פירותיו של חבירו שלא מדעתו הרי אלו טבלו למעשר:
Celui qui achève les fruits de son prochain sans qu'il le sache : ils sont devenus tevel pour le maasser.
séif 85
איזהו גמר מלאכת היין משיניחנו בחבית וישלה החרצנין והזגין מעל פי החבית אבל כשהוא בתוך הבור כשיגביהנו להעמידו בחבית שותה עראי וקולט מן הגת העליונה ומן הצנור ומ"מ ושותה:
Quel est l'achèvement du travail du vin ? Dès qu'il le met dans le tonneau et qu'il retire les pépins et les peaux de l'ouverture du tonneau. Mais lorsqu'il est dans la fosse du pressoir, tandis qu'il le soulève pour le mettre dans le tonneau, il en boit de façon occasionnelle ; et il en recueille du pressoir supérieur et de la rigole, et de toute façon, et il boit.
séif 86
כיצד היא אכילת עראי כגון שהיה מקלף שעורים ואוכל מקלף אחת אחת ואם קלף וכנס לתוך ידו חייב לעשר היה מולל מלילות של חטים מנפה מיד ליד ואוכל ואם נפה לתוך חיקו חייב לעשר וכן נוטל מן היין ונותן לקערה לתוך תבשיל צונן ואוכל אבל לא לתוך הקדרה אף ע"פ שהיא צוננת מפני שהיא כבור קטן וכן סוחט זיתים על בשרו אבל לא לתוך ידו וכן כל כיוצא בזה:
Comment se fait la consommation occasionnelle ? Par exemple, s'il décortiquait de l'orge et mangeait, il décortique les grains un par un ; mais s'il a décortiqué et rassemblé dans sa main, il doit prélever la dîme. S'il frottait des épis de blé, il les tamise d'une main à l'autre et mange ; mais s'il a tamisé dans son giron, il doit prélever la dîme. Et de même, il prend du vin et le met dans une assiette, dans un plat froid, et mange ; mais pas dans la marmite, même si elle est froide, parce qu'elle est comme une petite fosse (de pressoir). Et de même, il presse des olives sur sa peau, mais pas dans sa main ; et de même pour tout cas semblable.
séif 87
כשם שמותר לאכול עראי מפירות שלא נגמרה מלאכתן כך מותר להאכיל מהם לחיה לבהמה ולעופות כל מה שירצה ומפקיר מהם כל מה שירצה קודם שיעשר ואם גמרו אע"פ שלא נקבעו למעשר לא יפקיר ולא יאכיל לבהמה ולחיה ולעופות אכילת קבע עד שיעשר ומותר להאכיל לבהמה עראי מן הטבל ואפי' בתוך הבית ומאכילה פקיעי (פירוש עומרים של תבואה המונחים בקש) עמיר עד שיעשם חבילות:
De même qu'il est permis de manger de façon occasionnelle de fruits dont le travail n'est pas achevé, ainsi il est permis d'en donner à manger aux animaux sauvages, au bétail et aux oiseaux autant qu'il veut, et d'en déclarer abandonné (hefker) autant qu'il veut avant d'en prélever la dîme. Mais s'ils sont achevés, bien qu'ils ne soient pas fixés pour le maasser, il ne les abandonnera pas et n'en donnera pas à manger au bétail, aux animaux sauvages et aux oiseaux en consommation fixe (akhilat keva) avant d'avoir prélevé la dîme. Et il est permis de donner à manger au bétail de façon occasionnelle du tevel, même à l'intérieur de la maison ; et il lui donne à manger des gerbes (explication : gerbes de grain posées dans la paille) tant qu'il n'en a pas fait des bottes.
séif 88
תאנה העומדת בחצר אוכל ממנה אחת אחת ופטור ואם צירף חייב במעשר בד"א כשהיה עומד בקרקע אבל אם עלה לראש התאנה ממלא חיקו ואוכל שם שאין אויר חצר קובע למעשר:
Un figuier qui se trouve dans une cour : on en mange les figues une par une, et l'on est exempt ; mais si l'on en a rassemblé, on est soumis au maasser. De quoi parle-t-on ? Lorsqu'on se tient sur le sol ; mais si l'on est monté au sommet du figuier, on remplit son giron et on mange là, car l'espace aérien de la cour ne fixe pas pour le maasser.
séif 89
היתה עומדת בחצר ונוטה לגנה ה"ז אוכל ממנה בגנה כדרכו כאילו היתה נטועה בגנה היתה נטועה בגנה ונוטה לחצר הרי זה כנטועה בחצר שאינו אוכל שם אלא אחת אחת:
S'il se trouvait dans la cour et penchait vers le jardin, on en mange dans le jardin normalement, comme s'il était planté dans le jardin. S'il était planté dans le jardin et penchait vers la cour, il est comme un arbre planté dans la cour : on n'en mange là qu'une par une.
séif 90
גפן שנטועה בחצר לא יטול את כל האשכול כאחד ויאכל אלא מגרגר אחת אחת וכן ברמון לא יטול את כל הרמון אלא פורט את הרמון באילן ואוכל הפרט משם וכן באבטיח סופתו (פי' חותכו) בקרקע ואוכלו שם:
Une vigne plantée dans une cour : on ne prendra pas toute la grappe d'un coup pour la manger, mais on en détache les grains un par un. Et de même pour la grenade : on ne prendra pas toute la grenade, mais on égrène la grenade sur l'arbre et on mange les grains de là. Et de même pour le melon : on l'entaille (explication : on le coupe) sur le sol et on le mange là.
séif 91
היה אוכל באשכול בגנה ונכנס מן הגנה לחצר אף על פי שיצא מן החצר לא יגמור עד שיעשר:
S'il mangeait d'une grappe dans le jardin et est entré du jardin dans la cour, même s'il est ressorti de la cour, il ne la finira pas tant qu'il n'a pas prélevé la dîme.
séif 92
כסבר הזרוע בחצר מקרסם עלה עלה ואוכלו ואם צירף חייב לעשר וכן כל כיוצא בזה:
De la coriandre semée dans une cour : on en coupe feuille par feuille et on la mange ; mais si l'on en a rassemblé, on doit prélever la dîme ; et de même pour tout cas semblable.
séif 93
הלוקח פירות תלושין לאכלן נקבעו למעשר כמו שנתבאר ומאימתי יקבעו משיתן דמים אע"פ שלא משך:
Celui qui achète des fruits détachés pour les manger, ils sont fixés pour le maasser, comme cela a été expliqué. Et à partir de quand sont-ils fixés ? Dès qu'il a donné l'argent, bien qu'il ne les ait pas tirés à lui (méchikha, acte d'acquisition).
séif 94
הרי שלא נתן דמים והיה בורר ומניח בורר ומניח אפילו כל היום כולו ואע"פ שגמר בלבו ליקח לא נתחייב לעשר ואם היה ירא שמים משגמר בלבו מעשר ואחר כך יחזיר למוכר אם רצה להחזיר:
S'il n'a pas donné l'argent et qu'il choisissait et reposait, choisissait et reposait, même toute la journée, et bien qu'il ait décidé dans son cœur d'acheter, il n'est pas soumis à la dîme. Mais s'il est craignant D.ieu, dès qu'il a décidé dans son cœur, il prélève la dîme, et ensuite il rendra les fruits au vendeur, s'il veut les rendre.
séif 95
הלוקח במחובר לקרקע או שלקח תלוש לשלוח לחבירו לא נקבעו ויש לו לאכול מהם עראי:
Celui qui achète des fruits attachés au sol, ou qui a acheté des fruits détachés pour les envoyer à son prochain : ils ne sont pas fixés, et il peut en manger de façon occasionnelle.
séif 96
האומר לחבירו הא לך איסר זה ותן לי בו ה' תאנים הרי זה אוכל אחת אחת ופטור ואם צירף חייב לעשר הא לך איסר זה בעשרים תאנים שאבור לי בורר אחת אחת ואוכל באשכול שאבור לי מגרגר ממנו באילן ואוכל ברמון שאבור לי פורטו באילן ואוכל באבטיח שאבור לי סופת בקרקע ואוכל ואם קצץ את התאנים וצרפם או שקצץ האשכול או האבטיח חייב לעשר שהרי לא קנה אלא הנתלש אבל אם אמר ליה הא לך איסר בעשרים תאנים אלו בשני אשכולות אלו בשני רמונים אלו בשני אבטיחים אלו קוצץ כדרכו ואוכל עראי ופטור שלא נקבעו במקח שהרי לקחן במחובר:
Celui qui dit à son prochain : « Voici cet issar (petite pièce) ; donne-m'en cinq figues » : il en mange une par une et est exempt ; mais s'il en a rassemblé, il doit prélever la dîme. « Voici cet issar pour vingt figues que je choisirai » : il les choisit une par une et mange. « Voici cet issar pour une grappe que je choisirai » : il en détache les grains sur l'arbre et mange. « … pour une grenade que je choisirai » : il l'égrène sur l'arbre et mange. « … pour un melon que je choisirai » : il l'entaille sur le sol et mange. Mais s'il a coupé les figues et les a rassemblées, ou s'il a coupé la grappe ou le melon, il doit prélever la dîme, car il n'a acquis que ce qui est détaché. Mais s'il lui a dit : « Voici un issar pour ces vingt figues-ci, pour ces deux grappes-ci, pour ces deux grenades-ci, pour ces deux melons-ci », il les coupe normalement, en mange de façon occasionnelle et est exempt, car ils n'ont pas été fixés par l'achat, puisqu'il les a acquis attachés au sol.
séif 97
המחליף עם חבירו זה לאכול וזה לאכול שניהם נקבעו למעשרות שהרי לקחו בתלוש זה לקצות וזה לקצות שניהם לא נקבעו שאין המכר קובע דבר שלא נגמרה מלאכתו לקח האחד פירות שהחליף לאכילה ולקח האחד חלופיהן להקצותן זה שלקח לאכילה חייב לעשר וזה שלקח להקצות לא נקבע למעשר:
Celui qui fait un échange avec son prochain, l'un pour manger et l'autre pour manger : les deux produits sont fixés pour les maasserot, car ils les ont acquis détachés. L'un pour faire sécher et l'autre pour faire sécher : aucun des deux n'est fixé, car la vente ne fixe pas une chose dont le travail n'est pas achevé. Si l'un a pris les fruits qu'il a échangés pour les manger, et que l'autre a pris ceux contre lesquels ils ont été échangés pour les faire sécher, celui qui a acquis pour manger doit prélever la dîme, et pour celui qui a acquis pour faire sécher, ce n'est pas fixé pour le maasser.
séif 98
עם הארץ שהיה עובר בשוק ואמר טלו לכם תאנים אוכלים ופטורים שאין המתנה קובעת:
Un am haarets qui passait au marché et a dit : « Prenez-vous des figues » : on mange et on est exempt, car le don ne fixe pas pour le maasser.
séif 99
השוכר את הפועלים לעשות עמו בפירות בין בתלושין בין במחוברין הואיל ויש להם לאכול מן התורה במה שהם עושים הרי אלו אוכלים ופטורין מן המעשר ואם התנה עמהם שיאכלו מה שלא זיכתה להם תורה כגון שהתנה הפועל שיאכלו בניו עמו או שיאכל בנו בשכרו או שיאכל אחר גמר מלאכתו בתלוש הרי זה אסור לאכול עד שיעשר הואיל ואוכל מפני התנאי הרי זה כלוקח:
Celui qui engage des ouvriers pour travailler avec lui sur des fruits, qu'ils soient détachés ou attachés : puisqu'ils ont le droit de manger, de par la Torah, de ce sur quoi ils travaillent, ils mangent et sont exempts du maasser. Mais s'il a stipulé avec eux qu'ils mangeraient ce que la Torah ne leur a pas accordé — par exemple si l'ouvrier a stipulé que ses enfants mangeraient avec lui, ou que son fils mangerait en guise de son salaire, ou qu'il mangerait après l'achèvement de son travail sur ce qui est détaché — il lui est interdit de manger avant d'avoir prélevé la dîme : puisqu'il mange en vertu de la condition, il est comme un acheteur.
séif 100
המוציא פועלים לעשות לו מלאכה בשדה בזמן שאין להם עליו מזונות אוכלים מפירות שבשדה ופטורים מן המעשר והוא שלא נגמרה מלאכתן אבל אם יש להם עליו מזונות לא יאכלו ואע"פ שלא נגמרה מלאכתן שאין פורעין חוב מן הטבל [אבל] אוכלים אחת אחת מהתאנה אבל לא מן הסל ולא מן הקופה ולא מן המוקצה:
Celui qui emmène des ouvriers faire un travail pour lui dans le champ, lorsqu'ils n'ont pas droit à leur nourriture de sa part : ils mangent des fruits qui sont dans le champ et sont exempts du maasser, à condition que le travail de ces fruits ne soit pas achevé. Mais s'ils ont droit à leur nourriture de sa part, ils n'en mangeront pas, même si le travail n'est pas achevé, car on ne paie pas une dette avec du tevel. [Mais] ils mangent les figues une par une du figuier, mais pas du panier, ni de la corbeille, ni du lieu de séchage.
séif 101
אחד המבשל ואחד השולק ואחד הכובש קובע למעשר אבל המעשן את הפירות עד שהכשירן הרי זה ספק:
Celui qui cuit, celui qui ébouillante et celui qui fait mariner les fruits, cela fixe pour le maasser ; mais celui qui fume les fruits jusqu'à les rendre propres à la consommation, c'est un doute.
séif 102
הטומן פירות באדמה או בזבל או בתבן עד שהכשירם לאכילה לא נקבעו למעשר:
Celui qui enfouit des fruits dans la terre, dans du fumier ou dans de la paille jusqu'à les rendre propres à la consommation, ils ne sont pas fixés pour le maasser.
séif 103
הנותן יין לתבשיל חם או שנתן שמן לקדרה באלפס כשהן מרותחין נקבעו למעשר:
Celui qui met du vin dans un plat chaud, ou qui a mis de l'huile dans une marmite ou dans une poêle lorsqu'elles sont bouillantes, ils sont fixés pour le maasser.
séif 104
מזג יין במים חמים נקבע וא"צ לומר אם בישל היין ואפי' בגת אסור לשתות ממנו עד שיעשר:
S'il a coupé du vin avec de l'eau chaude, il est fixé ; et à plus forte raison s'il a cuit le vin : même s'il est encore dans le pressoir, il est interdit d'en boire jusqu'à ce qu'il ait prélevé la dîme.
séif 105
הסוחט אשכול לתוך הכוס נקבע לתוך התמחוי אינו נקבע:
Celui qui presse une grappe dans une coupe, elle est fixée ; dans un plat, elle n'est pas fixée.
séif 106
המולח פירות בשדה נקבעו טבל הזיתים אחת אחת במלח ואכל פטור:
Celui qui sale des fruits dans le champ, ils sont fixés. S'il a trempé les olives une par une dans le sel et a mangé, il est exempt.
séif 107
הפוצע זיתים כדי שיצא השרף מהם פטור:
Celui qui fend des olives pour en faire sortir la sève (amère) est exempt.
séif 108
הנוטל זיתים מהמעטן טובל אחת אחת במלח ואוכל ואם מלח ונתן לפניו חייב וכן כל כיוצא בזה:
Celui qui prend des olives du maaten (cuve où l'on entasse les olives avant le pressage) les trempe une par une dans le sel et mange ; mais s'il a salé et les a posées devant lui, il est soumis ; et de même pour tout cas semblable.
séif 109
התורם פירותיו תרומה שצריך לתרום אחריה שניה נקבע למעשר ולא יאכל מהם עראי עד שיוציא התרומה שניה ויעשר:
Celui qui prélève sur ses fruits une terouma telle qu'il doit en prélever une seconde après elle (car il n'a pas prélevé suffisamment), c'est fixé pour le maasser, et il n'en mangera pas de façon occasionnelle jusqu'à ce qu'il ait fait sortir la seconde terouma et prélevé la dîme.
séif 110
פירות שנגמרה מלאכתן וחשכה עליהם ליל שבת נקבעו ולא יאכל מהם אפי' לאחר השבת עד שיעשר:
Des fruits dont le travail est achevé et sur lesquels la nuit du Chabbat est tombée sont fixés, et il n'en mangera pas, même après le Chabbat, jusqu'à ce qu'il ait prélevé la dîme.
séif 111
תינוקות שטמנו תאנים לשבת ושכחו לעשרן לא יאכלו למוצאי שבת עד שיעשרו:
Des enfants qui ont caché des figues pour le Chabbat et ont oublié d'en prélever la dîme ne les mangeront pas à la sortie du Chabbat jusqu'à ce qu'ils aient prélevé la dîme.
séif 112
תאנה שהיתה מיוחדת לו לאכול פירותיה בשבת וליקט ממנה כלכלה לא יאכל עד שיעשר הואיל ופירות אלו מיוחדים לשבת והשבת קובעת:
Un figuier qui lui était réservé pour en manger les fruits le Chabbat, s'il en a cueilli un panier, il n'en mangera pas (même en semaine) jusqu'à ce qu'il ait prélevé la dîme, puisque ces fruits sont réservés pour le Chabbat, et le Chabbat fixe pour le maasser.
séif 113
היה אוכל באשכול וחשכה עליו לילי שבת לא יגמור אכילתו בשבת עד שיעשר ואם הניחן לאחר השבת הרי זה גומרו:
S'il mangeait d'une grappe et que la nuit du Chabbat est tombée sur lui, il ne finira pas de la manger pendant le Chabbat jusqu'à ce qu'il ait prélevé la dîme ; et s'il la laisse pour après le Chabbat, il peut la finir.
séif 114
כל שאסור לזרים לאכול בתרומה כגון הגרעינין וכיוצא בהן כך אסור לאכלו מהטבל והמעשר שלא ניטלה תרומתו ומעשר שני והקדש שלא נפדו וכל שמותר לזרים לאכלו בתרומה מדברים אלו כך מותר בטבל ומעשר שלא ניטלה תרומתו ומעשר שני והקדש שלא נפדו:
Tout ce qu'il est interdit aux non-Cohanim de manger dans la terouma, comme les noyaux et choses semblables, de même il est interdit de le manger du tevel, du maasser dont la terouma n'a pas été prélevée, du second maasser et des biens consacrés (hekdech) qui n'ont pas été rachetés ; et tout ce qu'il est permis aux non-Cohanim de manger dans la terouma parmi ces choses, de même c'est permis dans le tevel, dans le maasser dont la terouma n'a pas été prélevée, dans le second maasser et dans les biens consacrés qui n'ont pas été rachetés.
séif 115
אין מדליקין בטבל טמא אין מחפין בטבל ואין זורעין את הטבל ואפי' פירות שלא נגמרה מלאכתן אסור לזרוע מהם עד שיעשר בד"א בתבואה וקטניות וכיוצא בהן אבל העוקר שתלים שיש בהם פירות ממקום למקום בתוך שדהו הרי זה מותר ואינו כזורע טבל שהרי לא אסף הפירות וכן העוקר לפת וצנונות ושתלם במקום אחר אם נתכוון להוסיף בגופם מותר ואם שתלם כדי שיקשו ויקח הזרע שלהם אסור מפני שהוא כזורע חטים או שעורים של טבל:
On n'allume pas avec du tevel impur ; on ne couvre pas avec du tevel, et l'on ne sème pas le tevel ; même des fruits dont le travail n'est pas achevé, il est interdit d'en semer jusqu'à ce qu'il ait prélevé la dîme. De quoi parle-t-on ? Du grain, des légumineuses et choses semblables ; mais celui qui arrache des plants portant des fruits d'un endroit à un autre à l'intérieur de son champ, c'est permis, et ce n'est pas comme semer du tevel, puisqu'il n'a pas récolté les fruits. Et de même celui qui arrache des navets et des radis et les replante dans un autre endroit : s'il a l'intention qu'ils grossissent, c'est permis ; mais s'il les a replantés pour qu'ils durcissent et pour en prendre la semence, c'est interdit, parce que c'est comme semer du blé ou de l'orge à l'état de tevel.
séif 116
אין מוכרין טבל אלא לצורך ולחבר ואסור לשלוח טבל ואפי' חבר לחבר שמא יסמכו זה על זה ויאכל טבל:
On ne vend du tevel qu'en cas de nécessité, et seulement à un 'haver (scrupuleux dans les prélèvements). Et il est interdit d'envoyer du tevel, même d'un 'haver à un 'haver, de peur qu'ils ne comptent l'un sur l'autre et que l'on mange du tevel.
séif 117
המוכר פירות לחבירו מוכר אומר על מנת שהם טבל מכרתי ולוקח אומר לא לקחתי ממך אלא מעושרות כופין את המוכר לתקן קנס הוא לו מפני שמכר טבל:
Celui qui vend des fruits à son prochain, le vendeur dit : « C'est à condition qu'ils soient tevel que je les ai vendus », et l'acheteur dit : « Je ne les ai achetés de toi que déjà prélevés » : on contraint le vendeur à les rectifier ; c'est une pénalité à son encontre, parce qu'il a vendu du tevel.
séif 118
אין פורעין חוב מהטבל מפני שהוא כמוכרו:
On ne rembourse pas une dette avec du tevel, parce que c'est comme le vendre.
séif 119
הלוקח טבל משני מקומות מעשר מזה על זה:
Celui qui achète du tevel en deux endroits prélève la dîme de l'un pour l'autre.
séif 120
החוכר שדה מהעובד כוכבים מעשר ונותן לו המקבל שדה אבותיו מהעובד כוכבים מעשר ונותן לו:
Celui qui prend à ferme ('hokher) un champ d'un non-Juif prélève la dîme, puis lui donne sa part. Celui qui prend à bail (mekabel) d'un non-Juif le champ de ses pères prélève la dîme, puis lui donne sa part.
séif 121
כהן או לוי שלקחו פירות מישראל אחר שנגמרה מלאכתן מוציאין התרומה והמעשרות מידיהם ונותנים אותם לכהנים וללוים אחרים:
Un Cohen ou un Lévi qui ont acheté des fruits à un Israélite après que leur travail a été achevé : on leur retire des mains la terouma et les maasserot, et on les donne à d'autres Cohanim et Léviim.
séif 122
כהן או לוי שמכרו פירות תלושים קודם שתגמר מלאכתן ואין צריך לומר אם מכר במחובר הרי התרומה והמעשר שלהם:
Un Cohen ou un Lévi qui ont vendu des fruits détachés avant que leur travail ne soit achevé, et à plus forte raison s'il les a vendus attachés au sol : la terouma et le maasser leur appartiennent.
séif 123
הנותן שדהו בקבלה לעובד כוכבים או למי שאינו נאמן על המעשרות אע"פ שלא באו לעונת המעשרות צריך לעשר על ידם נתנה לעם הארץ עד שלא באו לעונת המעשרות אינו צריך לעשר על ידם ומשבאו לעונת המעשרות צריך לעשר על ידם כיצד הוא עושה עומד על הגורן ונוטל ואינו חושש למה שאכלו שאין אנו אחראים להם:
Celui qui donne son champ à bail à un non-Juif, ou à quelqu'un qui n'est pas digne de confiance pour les maasserot, même si les fruits ne sont pas arrivés à l'époque des maasserot, doit prélever la dîme à leur place. S'il l'a donné à un am haarets avant qu'ils n'arrivent à l'époque des maasserot, il n'a pas à prélever la dîme à leur place ; et après qu'ils sont arrivés à l'époque des maasserot, il doit prélever la dîme à leur place. Comment fait-il ? Il se tient sur l'aire et prend sa part, et il ne se préoccupe pas de ce qu'ils ont mangé, car nous ne sommes pas responsables d'eux.
séif 124
באחד בתשרי הוא ראש השנה למעשר תבואה וקטניות וירקות ובט"ו בשבט הוא ראש השנה למעשר האילנות כיצד תבואה וקטניות שהגיעו לעונת המעשרות לפני ראש השנה של שלישית אע"פ שנגמרו ונאספו בשלישית מפרישין מהן מעשר שני וכן פירות האילן שבאו לעונת המעשרות קודם ט"ו בשבט של שלישית אע"פ שנגמרו ונאספו אח"כ בסוף שנה שלישית מתעשרין לשעבר ומפרישין מהם מעשר שני וכן אם באו לעונת המעשרות קודם ט"ו בשבט של רביעית אע"פ שנגמרו ונאספו ברביעית מפרישין מהם מעשר עני ואם באו לעונת המעשרות אחר ט"ו בשבט מתעשרין להבא:
Le 1er Tichri est le nouvel an pour la dîme du grain, des légumineuses et des légumes, et le 15 Chevat est le nouvel an pour la dîme des arbres. Comment ? Le grain et les légumineuses qui sont arrivés à l'époque des maasserot avant le Roch Hachana de la troisième année du cycle, bien qu'ils aient été achevés et récoltés dans la troisième, on en prélève le second maasser. Et de même les fruits de l'arbre qui sont arrivés à l'époque des maasserot avant le 15 Chevat de la troisième année, bien qu'ils aient été achevés et récoltés ensuite à la fin de la troisième année, ils sont soumis à la dîme selon le passé, et l'on en prélève le second maasser. Et de même, s'ils sont arrivés à l'époque des maasserot avant le 15 Chevat de la quatrième année, bien qu'ils aient été achevés et récoltés dans la quatrième, on en prélève la dîme du pauvre ; et s'ils sont arrivés à l'époque des maasserot après le 15 Chevat, ils sont soumis à la dîme selon l'année suivante.
séif 125
הירק בשעת לקיטתו עישורו כיצד אם נלקט ביום ר"ה של שלישית אע"פ שבא לעונת המעשרות ונגמר בשניה מפרישין ממנו מעשר עני ואם נלקט ברביעית מעשר שני וכן האתרוג בלבד משאר פירות האילן הרי הוא כירק והולכין אחר לקיטתו בין למעשר בין לשביעית כיצד אם נלקט בשלישית אחר ט"ו בשבט מפרישין ממנו מעשר עני אע"פ שנגמרה בשניה וכן אם נלקט ברביעית קודם ט"ו בשבט מפרישין ממנו מעשר עני נלקט בחמישית אחר ט"ו בשבט מפרישין ממנו מעשר שני ואע"פ שהולכין אחר לקיטתו אתרוג בת ששית שנכנסה לשביעית אפי' היתה כזית ונעשית כככר חייבת במעשרות:
Le légume : c'est au moment de sa cueillette que se détermine sa dîme. Comment ? S'il a été cueilli le jour du Roch Hachana de la troisième année, bien qu'il soit arrivé à l'époque des maasserot et ait été achevé dans la deuxième, on en prélève la dîme du pauvre ; et s'il a été cueilli dans la quatrième, le second maasser. Et de même l'etrog, seul parmi les autres fruits de l'arbre, est comme le légume, et l'on suit la date de sa cueillette, tant pour le maasser que pour la septième année. Comment ? S'il a été cueilli dans la troisième année, après le 15 Chevat, on en prélève la dîme du pauvre, bien qu'il ait été achevé dans la deuxième. Et de même, s'il a été cueilli dans la quatrième, avant le 15 Chevat, on en prélève la dîme du pauvre ; s'il a été cueilli dans la cinquième, après le 15 Chevat, on en prélève le second maasser. Et bien que l'on suive la date de sa cueillette, un etrog de la sixième année qui est entré dans la septième, même s'il avait la taille d'une olive et est devenu gros comme une miche, est soumis aux maasserot.
séif 126
האביונות של צלף נותנין עליהם חומרי האילן וחומרי זרעים שאם היו משנה שניה שנכנסה לשלישית ונלקטו קודם ט"ו בשבט מפרישין מעשר ראשון ואחר כך מפריש מעשר אחר ופודהו ואחר שפודהו נותנו לעניים:
Les baies de câprier : on leur applique les rigueurs de l'arbre et les rigueurs des semences ; de sorte que si elles étaient de la deuxième année entrée dans la troisième et ont été cueillies avant le 15 Chevat, on prélève le premier maasser, puis on prélève une autre dîme, on la rachète (comme un second maasser), et après l'avoir rachetée, on la donne aux pauvres (comme dîme du pauvre).
séif 127
פירות שנה שניה שנתערבו בפירות שלישית או של שלישית ברביעית הולכים אחר הרוב מחצה למחצה מפרישין מעשר שני מן הכל אבל לא מעשר עני שמעשר שני חמור שהרי הוא קדש ומעשר עני חול וכן פירות שהן ספק אם פירות שניה הם או פירות שלישית מפריש מהם מעשר שני:
Des fruits de la deuxième année qui se sont mélangés à des fruits de la troisième, ou des fruits de la troisième à ceux de la quatrième : on suit la majorité. Moitié-moitié : on prélève le second maasser sur le tout, mais pas la dîme du pauvre, car le second maasser est plus grave, puisqu'il est saint, tandis que la dîme du pauvre est profane. Et de même, des fruits dont on doute s'ils sont des fruits de la deuxième ou de la troisième année, on en prélève le second maasser.
séif 128
כל הפטור ממעשר ראשון פטור ממעשר שני ומן העני וכל שחייב בראשון חייב בשניהם וכל התורם מוציא מעשר וכל שאינו תורם אינו מוציא מעשר וכל מי שאם תרם תרומתו תרומה כך אם עשר הרי הוא מעשר וכל מי שאין תרומתו תרומה כך אם הוציא מעשר אינו מעשר:
Tout ce qui est exempt du premier maasser est exempt du second et de celui du pauvre ; et tout ce qui est soumis au premier est soumis aux deux autres. Quiconque prélève la terouma fait sortir le maasser, et quiconque ne prélève pas la terouma ne fait pas sortir le maasser. Quiconque, s'il a prélevé, sa terouma est terouma, de même, s'il a prélevé la dîme, c'est un maasser ; et quiconque dont la terouma n'est pas terouma, de même, s'il a fait sortir le maasser, ce n'est pas un maasser.
séif 129
פירות שהוציא מהם מעשר ראשון קודם שיקבעו למעשר הרי זה אוכל מהם עראי קודם שיוציא מעשר שני שאין הראשון קובע לשני אבל משנקבעו למעשר אע"פ שהוציא את הראשון אסור לאכול מהם עראי עד שיוציא את השני או את מעשר עני:
Des fruits dont on a fait sortir le premier maasser avant qu'ils ne soient fixés pour le maasser : on en mange de façon occasionnelle avant de faire sortir le second maasser, car le premier ne fixe pas pour le second. Mais une fois qu'ils ont été fixés pour le maasser, bien qu'on ait fait sortir le premier, il est interdit d'en manger de façon occasionnelle jusqu'à ce qu'on ait fait sortir le second ou la dîme du pauvre.
séif 130
לא חייבו להפריש מעשר שני בסוריא:
On n'a pas imposé de prélever le second maasser en Syrie.
séif 131
מעשר שני נאכל לבעליו לפנים מחומת ירושלים שנאמר ואכלת לפני ה' אלהיך במקום אשר יבחר וגו' ונוהג בפני הבית ושלא בפני הבית אבל אינו נאכל בירושלים אלא בפני הבית שנאמר מעשר דגנך תירושך ויצהרך ובכורות בקרך וצאנך מפי השמועה למדו מה בכור אינו נאכל אלא בפני הבית אף מעשר שני לא יאכל אלא בפני הבית:
Le second maasser est mangé par ses propriétaires à l'intérieur de la muraille de Jérusalem, car il est dit : « Et tu mangeras devant Hachem ton D.ieu, au lieu qu'Il choisira… » (Deutéronome 14, 23). Il s'applique en présence du Temple comme en son absence ; mais il n'est mangé à Jérusalem qu'en présence du Temple, car il est dit : « la dîme de ton blé, de ton vin et de ton huile, et les premiers-nés de ton gros et de ton menu bétail » (ibid.) : ils ont appris par la tradition orale que, de même que le premier-né (bekhor) n'est mangé qu'en présence du Temple, de même le second maasser ne sera mangé qu'en présence du Temple.
séif 132
בזמן הזה אם רצה לפדות מעשר שני שוה מנה בפרוטה לכתחלה פודה ומשליך הפרוטה לים הגדול אבל לשאר נהרות צריך לשחקה תחלה וכן אם חילל (פירוש אם עשאו חולין על ידי פדיון) מעשר שוה מנה על שוה פרוטה מפירות אחרות הרי זה מחולל ושורף את הפירות שחילל עליהם כדי שלא יהיו תקלה לאחרים:
À notre époque, s'il veut racheter un second maasser valant un mané (cent zouz) avec une perouta, il le rachète ainsi même lekhat'hila, et jette la perouta dans la Grande Mer ; mais pour la jeter dans les autres fleuves, il faut d'abord la broyer. Et de même, s'il a désacralisé (explication : s'il l'a rendu profane au moyen d'un rachat) un maasser valant un mané sur la valeur d'une perouta d'autres fruits, il est désacralisé ; et il brûle les fruits sur lesquels il l'a désacralisé, afin qu'ils ne soient pas une occasion de faute pour d'autres.
séif 133
ושיעור פרוטה כחצי שעורה כסף מזוקק שהיא חלק מל"ב במעה כסף שהוא אשפיר"ו עוטימאני שמשקלו רביע דרה"ם נמצא שהפרוטה חלק ממ"ח בקטעא ויותר מעט וצריך לדקדק שהפירות שמחלל עליהם מעשר שני שישוו כך לפחות. (וע"ל סימן רצ"ד סעיף ו'):
La mesure de la perouta est le poids d'environ un demi-grain d'orge d'argent raffiné, c'est-à-dire un trente-deuxième d'une maa d'argent, qui est l'asper ottoman, dont le poids est un quart de dirham ; il en résulte que la perouta est un quarante-huitième de kat'a, et un peu plus. Et il faut veiller à ce que les fruits sur lesquels on désacralise le second maasser vaillent au moins cela. (Et voir plus haut, siman 294, séif 6.)
séif 134
כשם שאין אוכלים מעשר שני בזמן הזה בירושלים כך אין פודין אותו שם ואין מחללים אותו ואין מוכרים אותו ואם נכנס בירושלים אף בזמן הזה אין מוציאין אותו משם ומניחים אותו שם עד שירקב [וכן אם עבר והוציאו משם מניחין אותו עד שירקב] לפיכך אין מפרישין מעשר שני בירושלים בזמן הזה אלא מוציאין את הפירות בטבלן חוץ לעיר ומפרישין אותו שם ופודהו ואם הפרישן שם בזמן הזה ירקב בד"א במעשר שני שלא נטמא אבל אם נטמא פודין אותו בירושלים. (ויש להכשירו כדי שיקבל טומאה ויהא לו היתר בפדיון) (טור):
De même qu'on ne mange pas le second maasser à notre époque à Jérusalem, de même on ne l'y rachète pas, on ne l'y désacralise pas et on ne l'y vend pas. Et s'il est entré à Jérusalem, même à notre époque, on ne l'en fait pas sortir, mais on le laisse là jusqu'à ce qu'il pourrisse ; [et de même, si l'on a transgressé et qu'on l'en a fait sortir, on le laisse jusqu'à ce qu'il pourrisse]. C'est pourquoi on ne prélève pas le second maasser à Jérusalem à notre époque, mais on fait sortir les fruits à l'état de tevel hors de la ville, on l'y prélève et on le rachète. Et si on les a prélevés là (à Jérusalem) à notre époque, il pourrira. De quoi parle-t-on ? D'un second maasser qui n'est pas devenu impur ; mais s'il est devenu impur, on le rachète à Jérusalem. (Et il faut le rendre réceptif (par un liquide) afin qu'il reçoive l'impureté et qu'il puisse être permis par le rachat) (Tour).
séif 135
הפודה מעשר שני אומר הפירות האלו מחוללות על מעות אלו ואם לא פירש אלא הפריש מעות בלבד כנגד הפירות דיו ואינו צריך לפרש ויצאו הפירות לחולין:
Celui qui rachète le second maasser dit : « Ces fruits sont désacralisés sur ces pièces. » Et s'il ne l'a pas précisé, mais a seulement mis de côté des pièces en regard des fruits, cela suffit, il n'a pas besoin de préciser, et les fruits deviennent profanes.
séif 136
הפודה מעשר שני מברך אקב"ו על פדיון מעשר שני ואם חיללן על פירות אחרות מברך על חילול מעשר שני והפודה או מחלל מעשר שני של דמאי אינו צריך ברכה:
Celui qui rachète le second maasser récite : « … qui nous a sanctifiés par Ses commandements et nous a ordonné le rachat du second maasser » ; et s'il l'a désacralisé sur d'autres fruits, il récite : « … la désacralisation du second maasser ». Et celui qui rachète ou désacralise le second maasser du demaï n'a pas besoin de bénédiction.
séif 137
אין פודין מעשר שני אלא בכסף וכן אם פדה מעשר שני שלו שהוא מוסיף חומש לא יהיה החומש אלא כסף כקרן ואינו פודה בכסף שאינו מטבע אלא בכסף מפותח שיש עליו צורה או כתב ואם פדה בלשון של כסף וכיוצא בו והוא הנקרא אסימון לא עשה כלום ואין פודין בפחות מפרוטה מפני שהוא כפודה באסימון ואין פודין במטבע שאינו יוצא באותו זמן ובאותו מקום ואינו פודה במעות שאינם ברשותו ואפשר שאין דברים אלו אמורים אלא בזמן שבהמ"ק קיים אבל עכשיו שאין מעשר שני נאכל אין להקפיד בכך ומ"מ יש לחוש בדבר ואף בזמן הזה לא יפדה מעשר שני אלא על כסף שיש בו מטבע היוצא והוא ברשותו או יחלל על פירות אחרים:
On ne rachète le second maasser qu'avec de l'argent ; et de même, s'il a racheté son propre second maasser, auquel cas il ajoute un cinquième ('homech), le cinquième ne sera qu'en argent, comme le capital. Et on ne le rachète pas avec de l'argent qui n'est pas une monnaie, mais avec de l'argent gravé, qui porte une effigie ou une inscription ; et s'il a racheté avec un lingot d'argent ou chose semblable — c'est ce qu'on appelle assimon (flan non frappé) — il n'a rien fait. On ne rachète pas avec moins d'une perouta, car c'est comme racheter avec un assimon ; on ne rachète pas avec une monnaie qui n'a pas cours à cette époque et en ce lieu ; et on ne rachète pas avec des pièces qui ne sont pas en sa possession. Et il est possible que ces choses n'aient été dites que lorsque le Temple existait ; mais maintenant que le second maasser n'est pas mangé, il n'y a pas lieu d'être strict sur ce point. Néanmoins, il faut en tenir compte, et même à notre époque on ne rachètera le second maasser que sur de l'argent qui est une monnaie ayant cours et qui est en sa possession, ou bien on le désacralisera sur d'autres fruits.
séif 138
הפודה מעשר שני קודם שיפרישנו כגון שאמר מעשר שני של פירות פדוי במעות אלו לא אמר כלום ולא קבע מעשר אבל אם קבע ואמר מעשר שהוא בצפון או בדרום מחולל על מעות אלו הרי זה פדוי:
Celui qui rachète le second maasser avant de l'avoir prélevé, par exemple s'il a dit : « Le second maasser de ces fruits est racheté par ces pièces », n'a rien dit et n'a pas déterminé le maasser. Mais s'il l'a déterminé et a dit : « Le maasser qui est au nord (du tas) ou au sud est désacralisé sur ces pièces », il est racheté.
séif 139
מצות עשה להתודות לפני ה' אחר שמוציאין כל המתנות שבזרע הארץ וזהו הנקרא וידוי מעשר ואין מתודין וידוי זה אלא אחר השנה שמפרישין בה מעשר עני:
C'est un commandement positif de faire une déclaration devant Hachem après avoir fait sortir tous les dons qui sont dus sur les semences de la terre ; c'est ce qu'on appelle la « confession de la dîme » (vidouï maasser). Et l'on ne fait cette confession qu'après l'année au cours de laquelle on prélève la dîme du pauvre.
séif 140
אימתי מתודין במנחה ביו"ט האחרון של פסח של רביעית ושביעית:
Quand fait-on la confession ? À Min'ha, le dernier jour de fête de Pessa'h de la quatrième et de la septième année.
séif 141
אין מתודין אלא ביום וכל היום כשר לוידוי המעשר ובין בפני הבית בין שלא בפני הבית חייב לבער ולהתודות:
On ne fait la confession que de jour, et toute la journée est valable pour la confession de la dîme. Et, que ce soit en présence du Temple ou en son absence, on est tenu de faire disparaître (biour, de remettre tous les prélèvements) et de faire la confession.
séif 142
וידוי זה נאמר בכל לשון ואם רצו רבים להתודות כאחד מתודים:
Cette confession se dit en toute langue ; et si plusieurs veulent faire la confession ensemble, ils la font.
séif 143
אינו מתודה עד שלא ישאר אצלו אחת מהמתנות וערב יו"ט האחרון היה הביעור ולמחר מתודין ופירות שלא הגיעו לעונת המעשרות בשעת הביעור אין מעכבין אותו להתודות ואינו חייב לבערן:
On ne fait la confession que lorsqu'il ne reste chez soi aucun des dons. La veille du dernier jour de fête avait lieu la disparition (biour), et le lendemain on faisait la confession. Et des fruits qui ne sont pas arrivés à l'époque des maasserot au moment de la disparition n'empêchent pas de faire la confession, et l'on n'est pas tenu de les faire disparaître.
séif 144
מי שהיו פירותיו רחוקים ממנו והגיע יום הביעור הרי זה קורא שם למתנות ומזכה להן לבעליהן ע"ג קרקע או למי שזוכה להן לבעליהן ומתודה למחר:
Celui dont les fruits étaient loin de lui lorsque le jour de la disparition est arrivé désigne un nom (attribue la désignation) aux dons, et les fait acquérir à leurs ayants droit par le biais d'un terrain, ou à quelqu'un qui les acquiert pour leurs ayants droit, et il fait la confession le lendemain.
séif 145
אם הפריש המתנות שלא על הסדר או אם נשרף טבלו או אם הפריש מעשר בטומאה אינו מתודה: הגה הרב המחבר הזה השמיט כל דיני מעשר עני שכתב הטור שיש ללמוד מהם הרבה דיני צדקה הנוהגים האידנא ואפשר שסמך עצמו על מה שנתבאר בדיני צדקה אך גם בדיני תרומות ומעשרות השמיט כמה דינים שכתב הטור והכניס אחרים תחתיהם וכל זה גרם לו שהעתיק דברי הרמב"ם הלכות תרומות ומעשרות ככתבם וכלשונם ולא שת לבו לדברים אחרים והרוצה לעמוד על עקרי הדינים יעיין בפנים:
S'il a prélevé les dons hors de l'ordre prescrit, ou si son tevel a brûlé, ou s'il a prélevé le maasser en état d'impureté, il ne fait pas la confession. Haga (Rema) : Le Rav auteur de ce livre a omis toutes les lois de la dîme du pauvre qu'a écrites le Tour, dont on peut apprendre de nombreuses lois de la tsedaka (charité) qui s'appliquent aujourd'hui ; et il est possible qu'il se soit appuyé sur ce qui a été expliqué dans les lois de la tsedaka. Mais même dans les lois des teroumot et des maasserot, il a omis plusieurs lois qu'a écrites le Tour et en a introduit d'autres à leur place. Tout cela vient de ce qu'il a recopié les paroles du Rambam, dans les lois des teroumot et des maasserot, telles qu'elles sont écrites et dans leur formulation, sans prêter attention à d'autres choses. Celui qui veut connaître les principes de ces lois consultera les sources elles-mêmes.
séif 146

Siman 332 →