Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- איזה השכרה מותרת ואיזה אסורה. ובו ח' סעיפים:
אסור לאדם להשכיר מעותיו שיאמר לו אשכיר לך י' דינרין בדינר לחודש והני מילי כששוכר להוציאם אבל אם שכרם כדי להתלמד בהם או ליראות ומחזירם לו בעין מותר: הגה ודוקא שלא קבל עליו רק אחריות גנבה ואבדה אבל אם קבל עליו כל אחריות אסור (ב"י בשם בעל התרומות) ואם קיבל עליו המשכיר כל אחריות בין דגנבה ואבדה בין אחריות דאונסין יש מתירין אפי' משכיר לו להוציאם (ת"ה סי' ש"ב) כדלקמן סי' קע"ז ומיהו אם לא קבל עליו רק גנבה ואבדה ולא אונסין או אונסין ולא גנבה ואבדה אסור להוציאן בשכרן (ב"י בשם תוס' והגהמ"יי פ"ה וסמ"ג וריב"ש סי' ש"ה וש"ח ות"ה שם וע"פ) מיהו לא הוי אלא כאבק רבית אבל אם לא קבל המשכיר אחריות כלל הוי רבית קצוצה (ריב"ש שם):Quelle location est permise et laquelle est interdite. Il comporte 8 séifim :
Il est interdit à quelqu'un de louer son argent, en disant : « Je te loue dix dinars pour un dinar par mois » ; cela, quand on le loue pour le dépenser ; mais si on l'a loué pour s'exercer avec (apprendre à reconnaître les pièces) ou pour être vu (paraître riche), et qu'on le lui rend tel quel, c'est permis. Haga (Rema) : Et ce, uniquement s'il n'a pris sur lui que la responsabilité du vol et de la perte ; mais s'il a pris sur lui toute responsabilité, c'est interdit (Beit Yossef au nom du Baal HaTeroumot). Et si c'est le bailleur qui a pris sur lui toute la responsabilité, aussi bien celle du vol et de la perte que celle des cas de force majeure (onssin), certains permettent, même s'il les lui loue pour les dépenser (Teroumat HaDéchen, siman 302), comme on le verra plus loin, siman 177. Toutefois, s'il n'a pris sur lui que le vol et la perte mais pas les cas de force majeure, ou les cas de force majeure mais pas le vol et la perte, il est interdit de les dépenser contre rémunération (Beit Yossef au nom de Tossefot ; Hagahot Maïmoniyot, chapitre 5 ; le Semag ; le Rivach, simanim 305 et 308 ; Teroumat HaDéchen, ibid. ; et d'autres sources). Toutefois, ce n'est que comme de la « poussière d'intérêt » (avak ribit, interdit rabbinique) ; mais si le bailleur n'a pris aucune responsabilité, c'est de l'intérêt fixe (ribit ketsoutsa) (Rivach, ibid.).séif 1
- כלים מותר להשכירם אפילו נותן לו רשות למכרם ולעשות בהם כל חפצו רק שלבסוף יחזיר לו כלי אחר כזה (לשון רמב"ם פ"ח מה"מ די"א):Des ustensiles, il est permis de les louer, même si l'on donne au locataire la permission de les vendre et d'en faire tout ce qu'il veut, pourvu qu'à la fin il lui rende un autre ustensile semblable (termes du Rambam, chapitre 8 des lois du prêt, halakha 11).
séif 2
- מקום שנהגו לשכור הספינה וליטול שכרה ואם נשברה שמין לו מה שפחתה ומשלם יתר על שכרה הרי זה מותר וכן מותר להשכיר סיר של נחושת וכיוצא בו ונוטל השכר ודמי מה שפחת ממשקלו וכן כל כיוצא בזה: הגה וי"א דוקא כלים כאילו דאפי' מה שנשאר נפחת קצת ובעד זה נוטל שכר ולכן אם נשבר משערין כמה היה שוה בשעת שבירה (ב"י בשם התוספות וכן כ' רבינו ירוחם והגהות אשיר"י וכן משמע לשון הטור):Là où l'on a l'usage de louer un bateau et d'en percevoir le loyer, et, s'il se brise, d'évaluer pour le propriétaire sa dépréciation, et le locataire paie en plus de son loyer, c'est permis. Et de même, il est permis de louer une marmite de cuivre ou un objet semblable et de percevoir le loyer ainsi que la valeur de ce qui a diminué de son poids ; et de même pour tout cas semblable. Haga (Rema) : Et certains disent que c'est permis uniquement pour de tels ustensiles, où même ce qui reste (intact) s'use un peu, et c'est pour cela qu'il perçoit un loyer ; c'est pourquoi, s'il se brise, on évalue combien il valait au moment de la casse (Beit Yossef au nom de Tossefot ; c'est aussi ce qu'ont écrit Rabbénou Yerou'ham et les Hagahot Achéri, et c'est ce qu'impliquent les termes du Tour).
séif 3
- מותר לשכור פרה ולשומה בדמים כגון שיאמר הרי פרתך עשויה עלי בשלשים דינר אם תמות וכל זמן שהיא אצלי אעלה לך סלע בחדש בשכירות (וי"א דאם תמות משערין כמה היתה שוה בשעת מיתה) (רמב"ן ורבינו ירוחם והטור):Il est permis de louer une vache et de l'évaluer en argent, par exemple en disant : « Ta vache est à ma charge pour trente dinars si elle meurt, et tout le temps qu'elle sera chez moi, je te paierai un séla par mois de loyer » (et certains disent que si elle meurt, on évalue combien elle valait au moment de sa mort) (le Ramban, Rabbénou Yerou'ham et le Tour).
séif 4
- המשכיר שדה לחבירו בי' כורים לשנה וא"ל תן ר' זוז שאפרנס בהם השדה ואני אתן לך י"ב כור בכל שנה הרי זה מותר מפני שאם יפרנס השדה בדינרין אלו יהיה שכרה יותר וכן אם השכיר לו חנות או ספינה בעשרה דינרין בשנה ואמר לו תן לי מאתים זוז שאבנה בהם ואציירנה ואכיירנה או אתקן בהם ספינה זו וכלי תשמישה ואני אעלה לך י"ב דינר בכל שנה הרי זה מותר. (הואיל והוא מוציא המעות בגוף הספינה או החנות) (טור) אבל אם א"ל תן לי ר' זוז כדי להתעסק בהם בחנות או להוציא בסחורה של ספינה או לשכור בהם מלחים ואני אוסיף לך בשכירות הרי זה אסור:Celui qui loue un champ à son prochain pour dix kor par an, et le preneur lui dit : « Donne-moi deux cents zouz avec lesquels j'entretiendrai le champ, et je te donnerai douze kor chaque année » : c'est permis, car s'il entretient le champ avec ces dinars, sa valeur locative sera plus élevée. Et de même, s'il lui a loué une boutique ou un bateau pour dix dinars par an, et que le locataire lui a dit : « Donne-moi deux cents zouz avec lesquels je la construirai, la peindrai et la décorerai, ou avec lesquels je réparerai ce bateau et ses agrès, et je te paierai douze dinars chaque année » : c'est permis (puisqu'il dépense l'argent dans le bateau ou la boutique eux-mêmes) (Tour). Mais s'il lui a dit : « Donne-moi deux cents zouz pour faire du commerce avec dans la boutique, ou pour les dépenser en marchandises pour le bateau, ou pour engager avec des marins, et je t'augmenterai le loyer », c'est interdit.
séif 5
- מותר להרבות בשכר הקרקע (לשון רמב"ם פ"ז מה"מ דין ח') כיצד השכיר לו את החצר וא"ל קודם שהחזיק בו אם מעכשיו אתה נותן לי הרי היא לך בי' סלעים בכל שנה ואם תתן שכר חדש בחדש הרי היא בסלע בכל חדש ה"ז מותר וכיוצא בזה בשכר האדם ג"כ מותר: הגה אבל אם כבר החזיק בו לשכור לו בי' סלעים לשנה אסור לומר לו תתן כל חדש סלע א' ואני אמתין לך המעות (ב"י בשם תלמידי הרשב"א) וכ"ש אם כבר נתחייב לו השכירות ונותן לו דבר בהמתנת המעות דאסור (הגהות אשיר"י והג"מ פ' א"נ ובהגמי"י פ"ח) מותר להרבות בנדונית חתנים כגון שנדר נדוניא לבתו והתנה עם חתנו שכל שנה שיניח לו הנדוניא אצלו יתן לו כך וכך שכר מותר שאין זה אלא כמוסיף לו נדוניא ודוקא כשהתנו כן קודם הנשואין אבל לא אח"כ דהוי אגר נטר (רשב"א סימן תקכ"ט וריב"ש סימן תק"ב) ועיין לקמן סימן קע"ז):Il est permis d'augmenter le loyer d'un terrain (termes du Rambam, chapitre 7 des lois du prêt, halakha 8). Comment ? S'il lui a loué une cour et lui a dit, avant qu'il n'en prenne possession : « Si tu me paies dès maintenant (pour l'année), elle est à toi pour dix séla'im par an, et si tu paies le loyer mois par mois, elle est à un séla par mois », c'est permis ; et de même, pour un cas semblable concernant le salaire d'une personne, c'est aussi permis. Haga (Rema) : Mais s'il en a déjà pris possession en la louant pour dix séla'im par an, il est interdit de lui dire : « Tu paieras un séla chaque mois et je t'accorderai un délai pour l'argent » (Beit Yossef au nom des élèves du Rachba) ; et à plus forte raison, si le loyer lui est déjà dû et qu'il lui donne quelque chose en échange du délai de paiement, c'est interdit (Hagahot Achéri ; Hagahot Mordekhaï, chapitre Eizéhou Nechekh ; et Hagahot Maïmoniyot, chapitre 8). Il est permis d'augmenter la dot des gendres : par exemple, s'il a promis une dot à sa fille et a convenu avec son gendre que, pour chaque année où il lui laissera la dot chez lui (le beau-père), il lui donnera telle somme de rémunération, c'est permis, car ce n'est que comme s'il augmentait la dot ; et ce, uniquement s'ils l'ont convenu avant le mariage, mais non après, car ce serait une rémunération du délai (agar netar) (Rachba, siman 529, et Rivach, siman 502) ; et voir plus loin, siman 177.
séif 6
- אסור לומר לאדם עשה עמי מלאכה היום ששוה דינר ואני אעשה עמך בשבוע אחר מלאכה ששוה שתים:Il est interdit de dire à quelqu'un : « Fais avec moi aujourd'hui un travail qui vaut un dinar, et je ferai avec toi la semaine prochaine un travail qui en vaut deux ».
séif 7
- השוכר את הפועל בימות החורף לעשות עמו בימות הקיץ בדינר ליום ומקדים לו שכרו מעתה ושכרו שוה בימות הקיץ סלע ליום אסור אבל אם אמר לו עשה עמי מלאכה מהיום ועד זמן פלוני בדינר ביום מותר דכיון שמתחיל לעשות עמו מעתה אינו נראה כנוטל שכר מעותיו שמקדים לו:Celui qui engage un ouvrier pendant l'hiver pour travailler avec lui pendant l'été pour un dinar par jour, et qui lui avance son salaire dès maintenant, alors que son salaire vaut en été un séla par jour, c'est interdit. Mais s'il lui a dit : « Travaille avec moi à partir d'aujourd'hui jusqu'à telle date pour un dinar par jour », c'est permis, car puisqu'il commence à travailler avec lui dès maintenant, il ne paraît pas percevoir une rémunération pour l'argent qu'il lui avance.
séif 8