Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- חבלת אשת איש למי הוא. ובו ב סעיפים:
החובל באשת איש השבת והריפוי לבעלה והצער שלה והבשת והנזק אם בגלוי הוא כגון שחבל בפניה ובצוארה או בידה וזרועותיה השליש שלה ושני שלישים לבעל ואם בסתר הוא הנזק השליש לבעל וב' שלישים לאשה של בעל נותנין לו מיד ושל אשה ילקח בהם קרקע והבעל אוכל פירות ואינה יכולה למחול לא על חלקו ולא על חלקה ואם מחלה אינה מחילה ומ"מ אינו יכול לתבוע חלקה אלא בהרשאתה בד"א כשחבלו בה אחרים אבל הבעל שחבל באשתו חייב לשלם לה מיד כל הנזק וכל הבשת והצער הכל שלה ואין לבעל בהם פירות ואם רצתה ליתן הדמים לאחר נותנת והבעל מרפא אותה כדרך שמרפא כל חוליה: הגה חירף אותה שום אדם בדברים אע"פ שהמבייש בדברים פטור אם פייסוה בממון (ד"ע) אם חרפוה בגלוי לו ב' חלקים ולה חלק א' ואם בסתר לה ב' חלקים ולו חלק א' (טור):Les dommages corporels causés à une femme mariée : à qui reviennent-ils (les indemnités) ? Il contient 2 séifim.
Celui qui blesse une femme mariée : la perte d'activité (chévet) et les frais médicaux (ripouï) reviennent à son mari, et la douleur (tsaar) à elle ; et la honte (bochet) et le dommage (nézek), si c'est à un endroit découvert, par exemple s'il l'a blessée au visage et au cou, ou à la main et aux bras, le tiers est à elle et les deux tiers au mari ; et si le dommage est à un endroit caché, le tiers est au mari et les deux tiers à la femme. Ce qui est au mari, on le lui donne aussitôt ; et avec ce qui est à la femme, on achète un terrain, et le mari en consomme les fruits. Et elle ne peut renoncer ni à sa part à lui ni à sa part à elle ; et si elle a renoncé, ce n'est pas une renonciation valable. Et toutefois, il (le mari) ne peut pas réclamer sa part à elle sans sa procuration. De quoi parle-t-on ? Lorsque ce sont d'autres qui l'ont blessée ; mais le mari qui a blessé sa femme doit lui payer aussitôt tout le dommage ; et la honte et la douleur, tout est à elle, et le mari n'en a pas les fruits ; et si elle veut donner l'argent à un autre, elle le donne. Et le mari la soigne comme il la soigne de toute sa maladie. Haga (Rema) : Si quelqu'un l'a insultée par des paroles, bien que celui qui humilie par des paroles soit exempt, s'ils l'ont apaisée avec de l'argent (de leur plein gré), s'ils l'ont insultée en public, à lui reviennent deux parts et à elle une part ; et si c'était en privé, à elle deux parts et à lui une part (Tour).séif 1
- המזיק את אשתו בתשמיש המטה חייב בנזקיה:Celui qui cause un dommage à sa femme lors de l'union conjugale est tenu de payer ses dommages.
séif 2