Traduction IA · non relue· en gras : le texte mot à mot
- גרושה או אלמנה צריכה להמתין צ' יום טרם שתנשא ושלא ישא מינקת חבירו ומעוברת חבירו. ובו יד סעיפים:
כל אשה שנתגרשה או שנתאלמנה הרי זו לא תינשא ולא תתארס לאחר עד שתמתין צ' יום חוץ מיום שנתגרשה או שמת בעלה בו וחוץ מיום שנתארסה בו כדי שיודע אם היא מעוברת או אינה מעוברת להבחין בין זרעו של ראשון לזרעו של אחרון (אבל מותרת לעשות שידוכים בלא אירוסין (ב"י בשם תשובת הרא"ש ות"ה סימן רי"ז) רק שלא יכנוס עמה בבית) (שם) ומיום כתיבת הגט מונים למגורשת ואפי' היה על תנאי או שלא הגיע לידה אלא לאחר כמה שנים מיום הכתיבה מונים שהרי אינו מתייחד עמה משכתבו לה: הגה וי"א דמונים מיום נתינת הגט (טור בשם הרא"ש וכן ראוי להחמיר כן נ"ל) וגזירת חכמים היא שאפילו האשה שאינה ראויה לילד ואפילו נתגרשה או נתאלמנה מן האירוסין צריכה להמתין צ' יום אפילו קטנה או זקנה או עקרה או איילונית ואפי' בעלה במדינת הים או סריס אדם או חולה או חבוש בבית האסורים והמפלת אחר מיתת בעלה ואפי' בתולה מהאירוסין צריכות להמתין צ' יום:La divorcée ou la veuve doit attendre quatre-vingt-dix jours avant de se remarier ; et loi selon laquelle on n'épouse pas la femme qui allaite l'enfant d'un autre, ni la femme enceinte d'un autre. Ce siman contient quatorze séifim :
Toute femme qui a été divorcée ou est devenue veuve ne se mariera pas et ne se fiancera pas à un autre avant d'avoir attendu quatre-vingt-dix jours, sans compter le jour où elle a été divorcée ou celui où son mari est mort, et sans compter le jour où elle se fiance — afin que l'on sache si elle est enceinte ou non, pour distinguer entre la semence du premier et la semence du second. (Rema : Mais il lui est permis de conclure des accords de mariage [chiddoukhin] sans érroussin [Beit Yossef au nom d'une responsa du Roch, et Teroumat HaDéchen, siman 217], à condition seulement qu'il ne s'introduise pas avec elle dans une maison [même source].) Et pour la divorcée, on compte à partir du jour de l'écriture du get ; et même s'il était sous condition, ou s'il ne lui est parvenu que plusieurs années après le jour de l'écriture, on compte depuis l'écriture, car le mari ne s'isole plus avec elle dès qu'on l'a écrit pour elle. Haga (Rema) : Et certains disent qu'on compte à partir du jour de la remise du get (Tour au nom du Roch), et il convient d'être rigoureux en ce sens, me semble-t-il. Et c'est un décret des Sages que même la femme qui n'est pas apte à enfanter, et même si elle a été divorcée ou est devenue veuve après les érroussin, doit attendre quatre-vingt-dix jours — même une mineure, une vieille femme, une femme stérile ou une aylonit (stérile de naissance), et même si son mari était outre-mer, ou eunuque, ou malade, ou détenu en prison ; et celle qui a fait une fausse couche après la mort de son mari, et même une vierge veuve ou divorcée après les érroussin : elles doivent attendre quatre-vingt-dix jours.séif 1
- יבמה שמת היבם צריכה להמתין שלשה חדשים אחר מיתת היבם:Une yevama (veuve en attente de lévirat) dont le yavam (beau-frère) est mort doit attendre trois mois après la mort du yavam.
séif 2
- נתעברה מראובן ושניהם מודים שממנו היא מעוברת והלכה ונתקדשה לשמעון וגירשה ורוצה להנשא לראובן צריכה להמתין אחר גירושי שמעון צ' יום:Si elle est devenue enceinte de Réouven, que tous deux reconnaissent qu'elle est enceinte de lui, puis qu'elle est allée se faire consacrer à Chimon, qui l'a divorcée, et qu'elle veut épouser Réouven, elle doit attendre quatre-vingt-dix jours après le divorce d'avec Chimon.
séif 3
- מחזיר גרושתו אינה צריכה להמתין:Celui qui reprend sa divorcée : elle n'a pas besoin d'attendre.
séif 4
- שפחה וגיורת שהיו נשואות לבעלים בגיותן ובעבדותן ונתגיירו או נשתחררו צריכות להמתין ואפי' גר ואשתו שנתגיירו מפרישין אותם צ' יום כדי להבחין בין זרע הנזרע בקדושה לזרע שנזרע שלא בקדושה:Une servante ou une convertie qui étaient mariées à des maris lorsqu'elles étaient non-Juives ou esclaves, et qui se sont converties ou ont été affranchies, doivent attendre. Et même un converti et sa femme qui se sont convertis ensemble, on les sépare quatre-vingt-dix jours, afin de distinguer entre la semence semée dans la sainteté et la semence semée hors de la sainteté.
séif 5
- הממאנת אינה צריכה להמתין לא גזרו אלא בגרושה וכן המזנה אינה צריכה להמתין מפני שמהפכת עצמה בשעת תשמיש כדי שלא תתעבר וכן אנוסה ומפותה אינן צריכות להמתין והוא הדין לשבויה אפילו היא גדולה: הגה וי"א דכל אלו צריכין להמתין אם הם גדולות וראויות להתעבר (טור) אשה שנאנסה תחת בעלה אם לא נבעלה לבעלה תחלה צריכה להמתין (א"ז):Celle qui fait mioun (refus du mariage contracté pendant sa minorité) n'a pas besoin d'attendre : les Sages n'ont décrété que pour la divorcée. De même, celle qui a des relations hors mariage n'a pas besoin d'attendre, car elle se retourne au moment du rapport afin de ne pas devenir enceinte. De même, la femme violée ou séduite n'a pas besoin d'attendre, et il en est de même pour la captive, même si elle est adulte. Haga (Rema) : Et certains disent que toutes celles-ci doivent attendre si elles sont adultes et aptes à devenir enceintes (Tour). Une femme qui a été violée alors qu'elle était mariée, si elle n'avait pas eu de rapports avec son mari auparavant, doit attendre (Or Zaroua).
séif 6
- פלגש מיוחדת לאיש שרוצה לינשא לאחר צריכה להמתין:Une pilegech (concubine) réservée à un homme, qui veut épouser un autre, doit attendre.
séif 7
- מי שנשאת בטעות ונודע שהיא אסורה לבעלה והוציאה בית דין מתחתיו אם היתה קטנה שאינה ראויה לילד אינה צריכה להמתין שזה דבר שאינו מצוי הוא וכל דבר שאינו מצוי ברוב לא גזרו בו:Celle qui s'est mariée par erreur, et dont on a appris qu'elle était interdite à son mari, et que le tribunal l'a retirée de lui : si elle était mineure, inapte à enfanter, elle n'a pas besoin d'attendre, car c'est une chose peu fréquente, et pour toute chose qui n'est pas fréquente dans la majorité des cas, les Sages n'ont pas décrété.
séif 8
- אשה שנתגרשה ויצא קול פיסול על הגט והצריכוה גט אחר מפני הלעז י"א שצריכה להמתין ג' חדשים מהגט השני ויש אומרים שאינה צריכה למנות אלא מהגט הראשון: הגה ויש לחוש לסברא הראשונה (היא סברת ר"י והרא"ש כתבו בטור על שמם) וכן אם נתגרשה מחמת קול קדושין בעלמא צריכה להמתין (ב"י בשם הרשב"א):Une femme qui a été divorcée, puis une rumeur d'invalidité s'est répandue au sujet du get, et on lui a imposé un autre get à cause de la rumeur : certains disent qu'elle doit attendre trois mois à partir du second get, et certains disent qu'elle n'a à compter qu'à partir du premier get. Haga (Rema) : Et il faut tenir compte de la première opinion (c'est l'opinion du Ri et du Roch ; le Tour l'a écrite en leur nom). De même, si elle a été divorcée à cause d'une simple rumeur de kiddouchin, elle doit attendre (Beit Yossef au nom du Rachba).
séif 9
- המקדש תוך תשעים יום מנדין אותו: הגה וי"א שצריך שיגרש ואם הוא ישראל יחזירה לאחר ג' חדשים וכהן לא יחזור (טור) ודוקא שעבר במזיד אבל אם קדשה בשוגג א"צ לגרש אלא מפרישין אותם (מהרי"ו סי' ע"ג) ויש מחמירין אפי' בשוגג (ת"ה סימן רט"ז) ונראה דבכהן דאסור להחזיר יש לסמוך אדברי המקילין ולא מצריכין לגרש ובישראל אין לסמוך אמאן דמיקל בשוגג כן נ"ל גירשה אסורה לדור עמו במבוי (ריב"ש סי' ש"ס') לא כפו בית דין אותו עד שעברו ג' חדשים אע"פ שקידש בעבירה שוב אין כופין אותו דכיון שעברו עברו (מרדכי פרק החולץ בשם מוהר"ם) ואם כנס וגירש ע"ל סימן זה סעיף י"ב מה דינו לענין כתובה קידש וברח אין מנדין אותו ולומדין אותו לברוח) (טור בשם רבינו יחיאל) יש מי שאומר דבריחה זו צריכה שתהיה למרחוק שירחיק עד שיהיה שיעור חזרתו אחר ג' חדשים ואין נראה כן מדברי שאר הפוסקים:Celui qui consacre une telle femme dans les quatre-vingt-dix jours, on le met au ban. Haga (Rema) : Et certains disent qu'il doit la divorcer ; et s'il est Israélite, il la reprendra après trois mois, mais un Cohen ne la reprendra pas (Tour). Et cela uniquement s'il a transgressé intentionnellement ; mais s'il l'a consacrée par inadvertance, il n'a pas besoin de la divorcer, mais on les sépare (Mahari Weil, siman 73). Et certains sont rigoureux même par inadvertance (Teroumat HaDéchen, siman 216). Et il semble que pour un Cohen, à qui il est interdit de la reprendre, on peut s'appuyer sur les paroles de ceux qui sont indulgents et ne pas exiger qu'il la divorce ; mais pour un Israélite, on ne s'appuiera pas sur celui qui est indulgent dans le cas d'inadvertance — ainsi me semble-t-il. S'il l'a divorcée, il lui est interdit d'habiter avec lui dans la même ruelle (Rivach, siman 360). Si le tribunal ne l'a pas contraint à divorcer avant que trois mois soient passés, bien qu'il ait consacré la femme en transgression, on ne le contraint plus, car une fois les trois mois passés, ils sont passés (Mordekhaï, chapitre Ha'Holets, au nom du Maharam). Et s'il l'a épousée puis divorcée, voir plus loin dans ce siman, séif 12, quelle est la loi concernant la ketouba. S'il l'a consacrée et s'est enfui, on ne le met pas au ban (Rema : et on lui enseigne à s'enfuir) (Tour au nom de Rabbénou Ye'hiel). Il y a un avis selon lequel cette fuite doit se faire au loin, de sorte qu'il s'éloigne au point que son retour se fasse après trois mois ; mais cela ne semble pas ressortir des paroles des autres décisionnaires.
séif 10
- גזרו חכמים שלא ישא אדם ולא יקדש מעוברת חבירו ולא מניקת חבירו עד שיהיה לולד כ"ד חדשים דהיינו כפי מה שקובעין החדשים אחד מלא ואחד חסר (הגהות מרדכי פרק החולץ) חוץ מיום שנולד ויום שנתקדשה בו וחדש העיבור עולה למנין כ"ד חדש (וי"א דלכתחלה יחוש אפילו לחדש העיבור) (ת"ה סימן רי"ו) בין שהיא אלמנה בין שהיא גרושה בין שהיא מזנה (ויש מקילין במזנה) (הגהות מרדכי פרק החולץ בשם י"א) ויש להקל במופקרת לזנות כדי שיהא בעלה משמרה (תשובת ר"י מינץ סימן ה') אפילו נתנה בנה למינקת או גמלתו בתוך כ"ד חדש לא תינשא אפילו נשבעה המינקת או נדרה על דעת רבים שלא תחזור בה (וי"א דאם נשבעה המינקת וכנס לא יוציא) . (הגהות מרדכי דכתובות) אפילו אם נשבעה לאדם גדול כמו אלו שהולכים בחצר המלך אבל אם מת בנה מותרת לינשא ואין חוששין שמא תהרגהו וכן אם גמלתו בחיי בעלה או שאינו חולבת לעולם כגון שיש לה צימוק דדים או שפסק חלבה בחיי בעלה ושכרו לו מינקת בחיי בעלה או שנתנה בנה למניקה שלשה חדשים קודם מיתת בעלה והיא לא הניקה כלל תוך הג' חדשים מותרת לינשא:Les Sages ont décrété qu'un homme n'épousera pas et ne consacrera pas la femme enceinte d'un autre, ni la femme qui allaite l'enfant d'un autre, jusqu'à ce que l'enfant ait vingt-quatre mois (Rema : c'est-à-dire selon la manière dont on fixe les mois, l'un plein et l'autre incomplet) (Hagahot Mordekhaï, chapitre Ha'Holets), sans compter le jour où il est né et le jour où elle se fait consacrer ; et le mois intercalaire entre dans le compte des vingt-quatre mois (Rema : et certains disent que lekhat'hila on tiendra compte du fait que le mois intercalaire allonge la période) (Teroumat HaDéchen, siman 216) — qu'elle soit veuve, divorcée, ou qu'elle ait eu l'enfant hors mariage (Rema : et certains sont indulgents pour celle qui l'a eu hors mariage) (Hagahot Mordekhaï, chapitre Ha'Holets, au nom de « certains disent »). (Rema : Et on peut être indulgent pour celle qui s'est livrée à la débauche, afin que son mari la surveille) (Responsa de Rabbi Yéhouda Mintz, siman 5). Même si elle a donné son fils à une nourrice ou l'a sevré dans les vingt-quatre mois, elle ne se mariera pas ; même si la nourrice a juré, ou a fait un vœu sur l'avis du public, de ne pas revenir sur son engagement (Rema : et certains disent que si la nourrice a juré et qu'il l'a épousée, il ne la répudiera pas) (Hagahot Mordekhaï sur Ketoubot) — même si elle a juré à un grand personnage, comme ceux qui fréquentent la cour du roi. Mais si son fils est mort, elle est autorisée à se marier, et on ne craint pas qu'elle ne le tue (pour pouvoir se remarier). De même, si elle l'a sevré du vivant de son mari, ou si elle n'allaite jamais, par exemple si elle a les seins desséchés, ou si son lait s'est tari du vivant de son mari et qu'on a engagé une nourrice pour l'enfant du vivant de son mari, ou si elle a donné son fils à une nourrice trois mois avant la mort de son mari et qu'elle ne l'a pas du tout allaité durant ces trois mois : elle est autorisée à se marier.
séif 11
- עבר ונשא מעוברת או מניקה בתוך זמן זה מנדין אותו אא"כ ברח ויוציא בגט ואפי' היה כהן וצריך לתת לה כתובה אם תתבענה לו ואם היה ישראל יחזירנה אחר כ"ד חדש של מניקה ויכתוב לה כתובה אחרת נשא וברח ולאחר זמן בא וישב עם אשתו אין בכך כלום ואם קידש מעוברת או מניקה אין כופין אותו להוציא ולא יכנוס עד אחר זמן היניקה או עד שימות הולד: הגה וי"א דאין חילוק בין קידש לנשא (רוב המורים) וכן עיקר וע"ל סי' זה סעיף י' כיצד נוהגין:S'il a transgressé et a épousé une femme enceinte ou qui allaite pendant cette période, on le met au ban, à moins qu'il ne se soit enfui ; et il la répudiera par un get, même s'il est Cohen, et il doit lui donner la ketouba si elle la lui réclame. Et s'il est Israélite, il la reprendra après les vingt-quatre mois d'allaitement et lui écrira une autre ketouba. S'il l'a épousée et s'est enfui, puis qu'au bout d'un certain temps il est revenu et s'est installé avec sa femme, il n'y a rien à redire. Et s'il a seulement consacré une femme enceinte ou qui allaite, on ne le contraint pas à la répudier, mais il ne l'épousera (nissouïn) qu'après la période d'allaitement, ou jusqu'à ce que l'enfant meure. Haga (Rema) : Et certains disent qu'il n'y a pas de différence entre consacrer et épouser (la plupart des décisionnaires), et c'est l'essentiel. Et voir plus haut dans ce siman, séif 10, comment on a l'usage d'agir.
séif 12
- אלמנה שהיתה מניקה בנה יכולה לומר איני מניקה אלא בשכר ויכולה היא לתבוע כתובתה לאלתר ואע"פ שאינה יכולה לינשא עד סוף כ"ד חדש ואין חילוק בין התחילה להניק או לא התחילה (מהר"ם פדוואה סימן ל' ומהרי"ו וריב"ש ותשו' הרא"ש כלל נ"ג):Une veuve qui allaitait son fils peut dire : « Je ne l'allaite que contre salaire » ; et elle peut réclamer sa ketouba immédiatement, bien qu'elle ne puisse pas se remarier avant la fin des vingt-quatre mois. (Rema : Et il n'y a pas de différence entre le cas où elle a commencé à allaiter ou n'a pas commencé) (Maharam de Padoue, siman 30, Mahari Weil, Rivach, et Responsa du Roch, règle 53).
séif 13
- זה שאמרנו בגרושה יש מי שאומר דדוקא שהניקתו קודם שנתגרשה עד שהכירה אבל קודם הזמן הזה לא דהא אי בעיא לא תניק ליה כלל ואפי' בשכר ויש מי שאומר האשה שמת בעלה והניחה מעוברת וילדה ולא הניקה את בנה צריכה להמתין כ"ד חדש ומשמע מדבריו דהוא הדין לגרושה:Ce que nous avons dit au sujet de la divorcée (séif 11), il y a un avis selon lequel cela ne s'applique que si elle l'a allaité avant d'être divorcée, au point qu'il la reconnaisse ; mais avant ce stade, non, car si elle le voulait, elle ne l'allaiterait pas du tout, même contre salaire. Et il y a un avis selon lequel la femme dont le mari est mort en la laissant enceinte, et qui a enfanté sans allaiter son fils, doit attendre vingt-quatre mois ; et il ressort de ses paroles qu'il en est de même pour la divorcée.
séif 14